Sample Page

השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: אוקלהומה סיטי ת'אנדר

לדף הקבוצה:

אוקלהומה סיטי ת'אנדר

נשארו: סטיבן אדאמס, אנדרה רוברסון, דניס שרודר, טרנס פרגוסון, המידו דיאלו, אבדול נאדר,  נרלנס נואל (חתם מחדש).

עזבו: ראסל ווסטברוק (טרייד, ליוסטון), פול ג'ורג' (טרייד, ללוס אנג'לס קליפרס), ג'רמי גראנט (טרייד, לדנבר).

הגיעו: כריס פול (טרייד, מיוסטון), דנילו גלינארי (טרייד, מלוס אנג'לס קליפרס), שיי גילג'וס אלכסנדר (טרייד, מלוס אנג'לס קליפרס), דריוס באזלי (דראפט).

מתנדנדים: כריס פול.

חמישייה: כריס פול, שיי גילג'וס אלכסנדר, טרנס פרגוסון\אנדרה רוברסון, דנילו גלינארי, סטיבן אדאמס.

ספסל: דניס שרודר, אנדרה רוברסון\טרנס פרגוסון, נרלנס נואל, אבדול נאדר, המידו דיאלו.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

לעיתים פחות זה יותר, והשינוי המשמעותי ביותר שעשו הת'אנדר בקיץ האחרון היה להיפטר מכרמלו אנתוני, ועל הדרך לחזק את הספסל בסקורר כמו דניס שרודר. החתימה של פול ג'ורג' על חוזה מקסימום, כשנראה היה שהוא כבר בדרך ללייקרס, היוותה הצהרת כוונות של ווסטברוק ו-PG לגבי האמונה ביכולת שלהם לקחת את הקבוצה לשלב הבא. הם התחילו את העונה עם בריאות רופפת של ווסטברוק וארבעה הפסדים רצופים, לפני שהתחברו ל-16 ניצחונות מ-19 המשחקים הבאים, כולל אחד ב-28 הפרש במפרץ של גולדן סטייט. בתחילת ינואר 2019 עמדו באוקלהומה סיטי על מאזן של 25 ניצחונות לעומת 13 הפסדים, צמוד לגולדן סטייט כשמלפניהם רק דנבר במאבק על ראשות המערב. את 2018 הת'אנדר סיימו עם ההגנה הטובה בליגה, כזו ששומרת את היריבה על פחות מ-102 נקודות ל-100 פוזשנים, בעיקר בזכות הלחץ האגרסיבי על הכדור. 18.6 איבודים למשחק היו ליריבות של הת'אנדר, 4 יותר מהממוצע בליגה. ההגנה הייתה כל כך טובה, שהשכיחה עד כמה שההתקפה של הת'אנדר הייתה חסרת מעוף ויעילות, למרות שהקבוצה מאוקלהומה החזיקה לכאורה שניים מהסופרסטארים המובילים בליגה. בתחילת 2019, הת'אנדר היו בשליש התחתון של הליגה ביעילות התקפית עם 108 נקודות ל-100 פוזשנים, וגם זה בעיקר בזכות הנקודות הקלות מהתקפות המעבר והרבה ריבאונד התקפה. את העונה הם סיימו במקום ה-16 ביעילות התקפית. ההתקפה העומדת אכן עמדה, והתבססה בעיקר על בידודים ופיק-אנד-רול. לא הייתה בעיה לעצור את התקפת חצי המגרש של אוקלהומה סיטי, אבל גם אחרי ההחטאות הרבות, היה סיכוי לא מבוטל שהכדור ייפול לידיים הרחבות של סטיבן אדאמס (5 למשחק. תחשבו עם אילו מספרים הוא היה מסיים אם רק היה מוריד ריב' הגנה), נרלנס נואל (1.5 ב-14 דקות משחק בלבד), ווסטברוק (1.5 למשחק, שני בליגה בין הרכזים), פול ג'ורג' וג'רמי גראנט. כשהיה צריך ליצור מכלום, פול ג'ורג' נראה כמו מועמד רציני ל-MVP. בחודש דצמבר, החודש הטוב ביותר שלו העונה, הוא קלע 31 נקודות, הוריד 9 ריבאונדים לצד 2.5 חטיפות, כל זה ביעילות של קרוב ל-50% מהשדה ו-43% מהשלוש. יעילות נפלאה בהתחשב בכמות הרבה של הזריקות שג'ורג' לקח, מכדרור ועל שומר צמוד. ווסטברוק חזר מהפציעה בקיץ עם קליעה שבורה, אבל הוביל את הקבוצה מבחינת ניהול המשחק (מעל 10 אס' בממוצע למשחק) ולחץ בלתי פוסק על הכדור (3.4 חט' למשחק בדצמבר). כשהשניים הללו התעייפו, הכדור הלך לדניס שרודר, המשך ישיר של שיטת משחק, שכוללת לתת את הכדור לשחקן אחד ולחיות ממה שהוא ייצר.

בינואר-פברואר ההתקפה השתפרה (113 נקודות ל-100 פוזשנים), מה שהותיר את אוקלהומה סיטי תחרותיים למרות התרופפות ההגנתית. בתקופה הזו פול ג'ורג' נפצע בכתף, מה שלא מנע ממנו לספק חודש פברואר מהסרטים עם 35 נק' למשחק, 8 ריב', 5.5 אס' ו-2 חט', אבל באחוזים חלשים בהרבה מאלו של דצמבר. ב-26 לפברואר פול ג'ורג' נפצע בכתף השניה במשחק מול דנבר. הפציעה הזו הייתה משמעותית יותר מהפציעה הראשונה: יכולת הקליעה של ג'ורג' נפגעה מכל הטווחים, 44% מהשדה, 34% מהשלוש ואפילו 66% בלבד מהקו. ההתקפה של הקבוצה כמו צנחה מצוק, אוקלהומה הפסידו 12 מתוך 18 משחקים הבאים והפלייאוף נראה בסכנה. חמש ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים, כולל ניצחון בנקודה על יוסטון משחק לפני סוף העונה, העניקו לקבוצה את המקום השישי בפלייאוף בדרך למפגש מול פורטלנד בסיבוב הראשון.

בלי הסנטר הפותח של פורטלנד יוסוף נורקיץ', אוקלהומה סיטי היו הפייבוריטים הברורים בדעת הקהל ובסוכנויות ההימורים. אלא שכל ההרגלים הרעים הגיעו בהילוך גבוה לפלייאוף. סטיבן אדאמס חגג כשהתאפשר מול אנס קאנטר, מסיים את שלושת המשחקים הראשונים עם 71% מהשדה. אלא שבמשחק השלישי וברביעי אדאמס זרק 6 זריקות מהשדה בכל משחק, ורק 8 כאלו במשחק החמישי. פול ג'ורג' זרק 20 זריקות למשחק באחוזים פחות טובים מהעונה הרגילה, אבל עדיין סיפק משחק אחרון מפלצתי של 36 נקודות על 14 מ-20 מהשדה והיה השחקן המשמעותי ביותר בסדרה. כאשר איתו על המגרש הת'אנדר ניצחו ב-2 נקודות ל-100 פוזשנים וכשהיה על הספסל הפסידו ב-46 (סה"כ on/off court של פול ג'ורג' 48+). ראסל ווסטברוק היה המוציא לפועל העיקרי, כשזרק 22 זריקות מהשדה למשחק, אבל קלע אותן ב-36% בלבד, ולהבדיל מג'ורג', סיפק את הפרש ה on/off court הגרוע בקבוצה, 27-. במקום לנצל את היתרונות הברורים שלהם על פורטלנד, הת'אנדר הלכו עם הראש בקיר והלכו הביתה אחרי חמישה משחקים והשלשה המדהימה הזו של דמיאן לילארד.

קיץ חם

ראסל ווסטברוק, הפנים של הקבוצה בשלוש השנים האחרונות, הסמל הגדול של אוקלהומה סיטי והכוכב שהאריך חוזה בזמן שקווין דוראנט הלך לצבור אליפויות במפרץ, לא ילבש בעונה הקרובה את המדים הכחולים של הת'אנדר. שבועיים לפני כן, כנראה שסם פרסטי ואוהדי הת'אנדר חלמו על שחזור של העונה שעברה, ובתקווה הפעם גם עם הצלחה בפלייאוף. אלא שעם תחילת שוק השחקנים החופשיים התרחשו כמה אירועים, שגרמו לפרסטי לשנות את התכניות שלו ואת פני הקבוצה.

ההתחלה הייתה בימים הראשונים של חודש יולי, שם הודיע פול ג'ורג' להנהלת הקבוצה שהוא רוצה ללוס אנג'לס. לזכותו של סם פרסטי, הוא הצליח להפוך את הלימון הזה ללימונדה וגרם ללורנס פרנק ודוק ריברס למכור את ההורים שלהם ואת עתיד ילדיהם תמורת פול ג'ורג'. בטרייד על ג'ורג', אוקלהומה סיטי קיבלה כישרון צעיר שיהיה כמעט בוודאות אולסטאר בשנים הבאות (שיי גילג'וס אלכסנדר), שחקן על גבול האולסטאר כבר עכשיו שיכול להיות נכס לכל קבוצה עם שאיפות (דנילו גלינארי) ובחירת דראפט\אפשרות להחלפת בחירת דראפט בכל עונה ב-7 העונות הבאות.

The Clippers are sending the Thunder four unprotected first-round picks, one protected first-round pick and two pick swaps, league sources tell ESPN. Those picks go to OKC with Gallinari and SGA.

— Adrian Wojnarowski (@wojespn) July 6, 2019

 

לסם פרסטי לקח בדיוק יומיים על מנת לעבור למצב ריבילד ולהחליף את ג'רמי גראנט בבחירת סיבוב ראשון בדראפט 2020. אריק זילבר כבר כתב בטור פתיחת העונה של דנבר על השחקן הנהדר הזה, שהיה שלישי בקבוצה בנט רייטינג בעונה שעברה (5.7+), והערך שלו לקבוצה ששואפת לצמרת גבוה יותר מאשר בחירה במקומות 20-25.

זה הספיק לראסל ווסטברוק כדי לרצות החוצה ולסם פרסטי ולדריל מורי לרקוח טרייד בינהם. התמורה על ווסטברוק, לפחות בעיניי, היתה מעט משונה. כריס פול, בן 34 וה-40 מיליון דולר לעונה שלו לשלוש שנים הקרובות. ההבדל בין השניים הוא בעיקר באורך החוזה, ווסטברוק חתום ל-4 עונות נוספות, פול ל-3 בלבד. מה שהיטה את הכף, כנראה, ועזר לסגור את הטרייד, היו בחירות הדראפט שקיבלו הת'אנדר מיוסטון: שתי בחירות סיבוב ראשון (מוגנות 1-4) בשנים 2024 ו-2026, כמו גם אפשרויות להחלפת בחירה (כמעט ולא ריאלי) בשנתיים הקרובות. חשוב לזכור שפול מבוגר מווסטברוק ופחות אהוד ממנו, מה שהופך אותו לנכס שיהיה קשה יותר להעביר בעתיד. סה"כ הקיץ הת'אנדר קיבלו 8(!) בחירות סיבוב ראשון מ-4 קבוצות שונות.

I left out Thunder's Jerami Grant deal with Denver: OKC has acquired EIGHT first-round picks since draft night: 2020: Denver (1-10), 2021: Miami; 2022: LAC; 2023: Miami (1-14), 2024: LAC; 2024: Houston (1-14); 2026: LAC; 2026: Houston (1-4).

— Adrian Wojnarowski (@wojespn) July 12, 2019

מהבחירה ה-23 בדראפט הגיע דריוס באזלי, שחקן תיכונים נהדר שוויתר על המכללות על מנת להתאמן לבד בשנה האחרונה. באזלי הוא פורוורד גבוה, ארוך ואתלטי, מהסוג שסם פרסטי אוהב לאסוף לקבוצה, אבל גולמי במונחי כדורסל ויעבור זמן עד שיוכל לתרום, בטח בפן ההתקפי. עוד תוספת לקבוצה היא החזרה המצופה של אנדרה רוברסון, אחד השומרים הטובים בליגה, שאמור לחזור בהדרגה לכושר משחק לאחר עונה שלמה בחוץ.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בפעם האחרונה שסם פרסטי הפעיל את מצב הבנייה מחדש (2007) הוא עשה זאת מהר ובחדות, כוכבים גדולים נשלחו, בחירות דראפט ושחקנים צעירים נאספו, ותוך שלוש-ארבע שנים הקבוצה מתחתית הליגה הפכה למועמדת לאליפות. הפעם המעבר מתון יותר ואוקלהומה סיטי מתחילה את העונה הקרובה, רחמנא ליצלן, עם סגל שיכול להגיע לפלייאוף.

התקפית, החמישייה הזו עושה רושם סביר, בעיקר בזכות שלושה מנהלי משחק שמשחקים ביחד. כריס פול הוא אחד ממנהלי המשחק הטובים בליגה, תסמכו עליו שיפעיל את סטיבן אדאמס מתחת לסל ואת טרנס פרגוסון מבחוץ. דנילו גלינארי הוא מוסר מצוין מעמדת הפאוור פורוורד, וזה לפני העובדה שיכולת ההגעה שלו לקו העונשין הופכת אותו לסקורר יעיל מאוד (כמעט 1.3 נק' לזריקה בעונה שעברה). שיי גילג'וס אלכסנדר יקבל את ההזדמנות לעשות קפיצה נוספת מהעונה שעברה. הנתונים שלו מעונה שעברה יכולים להטעות. הוא אמנם קלע "רק" 10.8 נק' למשחק, אבל מדובר בשחקן קבוצתי מאוד, שייצר את הנקודות שלו ביעילות גבוהה ושיפר את היכולת לקחת את המשחק על עצמו ככל שהעונה התקדמה, והוא רק בן 20. במידה שפול וגלינארי יובילו, שג"א יוכל לנצל הזדמנויות מתוך שטף המשחק וגם ללמוד איך לראות את המשחק תוך צפייה באחד הרכזים החכמים בתולדות הליגה.

הגנתית, הקבוצה הזו עדיין יכולה להישאר בטופ, עם שומר נהדר בכל עמדה מלבד ה-PF, ושחקני הגנה טובים על הספסל. עם פוטנציאל להתקפה מעל הממוצע והגנה בשליש העליון של הליגה, זה לא יהיה מופרך להמר על הת'אנדר בפלייאוף. אם כי צריך לזכור כי הספסל רחוק מהתרומה של החמישייה, עם שחקנים שיכולים לתרום בעיקר בהגנה.

ועוד הערה לסיום. כמאמן מכללות מצליח, בילי דונובן התמחה בהתקפה קבוצתית מרווחת ועשירה בהנעת כדור, שזה בערך מה שהיה לו באוקלהומה סיטי, רק הפוך. כריס פול, שחקן ריכוזי במיוחד שהוביל בעבר את הליגה בזמני החזקת כדור, לא מתאים לשיטה הזו. שחקנים כמו דנילו גלינארי וגילג'וס אלכסנדר מתאימים ועוד איך. מעניין יהיה לראות האם דונובן ינסה להנחיל שיטה זורמת יותר, האם יוכל לעשות זאת כל עוד כריס פול בקבוצה ואיך יגיבו ותיקי אוקלהומה סיטי, אלו שהתרגלו בשנים האחרונות לפאסיביות התקפית וקפיצה לריבאונד ההתקפה.

התחזית:

עם פול בקבוצה ובלי פציעות משמעותיות, כל מקום שבין 7 ל-11 במערב עושה היגיון. אני מניח שהרצון להיבנות מחדש, כמו גם הסיכוי שפול יעבור קבוצה לקראת השנה האזרחית החדשה, ישאירו את אוקלהומה סיטי ת'אנדר מחוץ לפלייאוף. מקום עשירי, 37 ניצחונות.

קרא עוד

השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: סקרמנטו קינגס

לדף הקבוצה:

סקרמנטו קינגס

נשארו: האריסון בארנס (הוחתם מחדש), מרווין בגלי, בוגדן בוגדנוביץ', נמניה בייליצה, באדי הילד, הארי ג'יילס, יוגי פרל, קיילב סוואניגן.

עזבו: אלק ברקס (שוק חופשי, גולדן סטייט), ווילי קאולי-סטיין (שוק חופשי, גולדן סטייט), בן מקלמור (שוק חופשי, יוסטון) קוסטה קופוס (צסק"א מוסקבה).

הגיעו: טרבור אריזה (שוק חופשי), דווין דדמון (שוק חופשי), קורי ג'וזף (שוק חופשי), רישון הולמס (שוק חופשי), ג'סטין ג'יימס (דראפט).

מתנדנדים: קייל גאי.

חמישייה: דיארון פוקס, באדי הילד, האריסון בארנס, מרווין בגלי, דווין דדמון.

ספסל: קורי ג'וזף, יוגי פרל, טרבור אריזה, בוגדן בוגדנוביץ', הארי ג'יילס, רישון הולמס.

המהלכים הגדולים של עונת 2019-2020:

אז מה היה לנו שם?

סקרמנטו התחילה את עונת 18/19 כקבוצת טנקינג קלאסית, ולא אחת המוצלחות שבהן. אחרי עונה של 27 נצחונות שהשחקן הטוב בה היה זאק רנדולף (באמת!), הם הגיעו עם אוסף של כשרונות לא מוכחים שאף אחד לא ידע אם ומתי יהיו שווים משהו. דיארון פוקס הראה שהוא ברמה אתלטית של הליגה, אבל היעילות שלו בעונת הרוקי היתה נמוכה מדי ולא היה ברור שהוא מסוגל לקלוע משלוש מספיק טוב כדי להיות שחקן רציני. בגלי נחשב כשחקן שנלקח כברירת מחדל אחרי שדונצ'יץ', ג'ארן ג'קסון וטריי יאנג שנבחרו אחריו עשו כל שביכולתם כדי לא להגיע לסקרמנטו. קאולי סטיין לא הצליח למצב את עצמו כעוגן הגנתי, בוגדנוביץ' והילד עוד לא הוכיחו שהם יותר מרול פליירס וג'סטין ג'קסון לא הראה שמקומו בליגה הזו. יחד עם ג'יילס שנחשב לכשרון אבל לא הצליח לשחק בגלל פציעות הם נראו כמו מועמדת רצינית למקום אחרון במערב, וכמו אוסף של בחירות דראפט שהתקרה שלו הוא קבוצה בינונית בליגה.

העונה עלתה על כל הציפיות. פוקס הוכיח את עצמו כאולסטאר, הילד התפתח לקלע מדויק ומסוכן (20 נק' למשחק, 43% מהשלוש), בגלי הראה סימני כריס בוש (19 נק', 9 ריבאונדים, חסימה ו-39% משלוש אחרי האולסטאר) וביחד עם לו"ז יחסית קל הם הצליחו להגיע למאזן של קבוצת פלייאוף בזמן האולסטאר, הישג לא קטן במערב הצפוף והתחרותי. האריסון בארנס הגיע מדאלאס בתמורה לג'סטין ג'קסון המאכזב והחוזה של זאק רנדולף כדי להילחם על מקום בפלייאוף, אבל הלו"ז הקשה הכריע אותם והם סיימו במקום התשיעי בפער של תשעה משחקים מהקליפרס. למרות האכזבה בסיום, סקרמנטו יכלו להיות מרוצים מההתפתחות של כל השחקנים שלהם, כולל ג'יילס שנראה טוב במשחקים ששיחק ופיתח שיתוף פעולה נחמד עם בגלי.

קיץ חם

הקינגס הגיעו לקיץ במצב שרבות מקבוצות הליגה היו יכולות לקנא בו, וזה מפתיע מאוד, כי מדובר בקינגס. פוקס כאולסטאר נוכחי, הילד ובגלי כאוסלטארים עתידיים, כולם על חוזה רוקי. בוגדנוביץ' שחקן טוב על חוזה מאוד נוח, ג'יילס גם הוא על חוזה רוקי כשחקן תורם, והחוזים של ברקס, קופוס, קאולי סטיין ומקלמור יורדים מהספרים. כשרונות צעירים על חוזים נוחים, הרבה מקום מתחת לתקרת השכר, וכשבארנס יצא מהחוזה שלו ופינה עוד הרבה מקום, זה נראה כמו מצב קלאסי לרדוף אחרי השמות הגדולים בליגה.

קלאסי אולי לקבוצה אחרת, לא לסקרמנטו קינגס.

הקינגס הבינו שאף כוכב לא הולך להגיע אליהם מרצונו החופשי, ובחרו לעשות משהו הפוך מהפרוסס, להמר על הסגל שיש להם ולחזק בעיקר את הספסל. הם מיהרו להחתים את האריסון בארנס, שלא הרשים שם, על חוזה גדול של 85 מיליון דולר לארבע שנים, ואת טרבור אריזה, שלא ברור אם נשאר לו הרבה במיכל, על  25 מיליון דולר לשנתיים, שני חוזים שזכו במקום הראשון והשלישי במדד בחוזים הכי גרועים של האתר 538. במקום השני? הניקס כמובן, עם בובי פורטיס. מסע ההחתמה של רול פליירס המשיך עם דדמון (40 מיליון דולר לשלוש שנים) וקורי ג'וזף (37 מיליון דולר לשלוש שנים) כדי ליצור קבוצה מאוד עמוקה ומאוד בינונית. הקינגס התחילו עם קבוצה שאולי תגרד פלייאוף, וכמעט מאתיים מיליון דולר אחר כך, נשארו עם קבוצה שאולי תגרד פלייאוף. כמו כן הקינגס החליטו לפטר את דייב ייגר, שהביא אותם גבוה יותר מהצפוי, עוד מהלך מעט תמוה. במקום ייגר הובא לוק וולטון, שלא הצליח בלייקרס, אבל נחשב בעיני רבים כמאמן טוב, שיכול לקדם ולפתח את השחקנים הצעירים.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מילת המפתח היא פלייאוף. בפעם האחרונה שהקינגס ביקרו שם, השנה היתה 2006. מייק ביבי היה בשיא הקריירה, בפרונט קורט כיכבו שאריף עבדור ראחים ובראד מילר, והקלע והריבאונדר המוביל שלהם בסדרה מול הספרס היה בונזי וולס.

סקרמנטו השקיעו הרבה ברול פליירס מתוך מחשבה שאת הסגל הבסיסי כבר יש להם. אם פוקס, בגלי והילד יצליחו לעשות עוד צעד קדימה, ועם העומק המרשים שהם רכשו בקיץ, זה יעד אפשרי לחלוטין. שחקן המפתח כאן הוא בגלי, הוא הראה המון בעונת הרוקי, המשחק שלו תפור על ה-NBA המודרני, והתקרה שלו בשמיים. אם הוא יוכל לגרד את האולסטאר כבר השנה, מימוש החלום לא מופרך בכלל. שחקן מפתח נוסף הוא בארנס. למרות 14 נק' צנועות למשחק במדי הקינגס, הוא הצליח לספק מדד פלוס/מינוס חיובי בדקות שלו על המגרש ולקלוע 40% מהשלוש. הוא השחקן היחיד בקבוצה שחווה עונות מנצחות בתקופו בווריורס, ובעל החוזה הגדול בקבוצה. הציפיה ממנו תהיה לחבר את הקבוצה לצוות מנצח.

ריווח ישחק תפקיד מפתח בהתקפה. פוקס ודדמון קלעו 37% ו-38% מהשלוש בעונה שעברה, בגלי עם 39% לשלוש אחרי הפלייאוף והילד ובארנס מעל 40% לשלוש. עם חמישיית קלעים כזו יהיה הרבה מקום על לחדירות על המגרש, ופוקס יוכל לנצל אותו להוצאת כדור החוצה ולליי אפים. לוק וולטון שזכור מימיו בווריורס הגיע, כנראה, כדי לגרום לקינגס לשחק בסגנון דומה.

תחזית:

סקרמנטו מתחילים ממקום טוב, ולמרות הרבה מהלכים לא אופטימליים יש להם סגל מרשים. ברוב העונות, ההתקדמות של הכוכבים והסגל העמוק היו מספיקים להם לפלייאוף. אבל במערב, העונה, יש שבע קונטנדריות וספרס אחת שאי אפשר להמר נגדה. הקינגס ינצחו 40 משחקים, אבל את הפלייאוף יראו מהבית.

קרא עוד

השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: לוס אנג'לס קליפרס

לדף הקבוצה:

לוס אנג'לס קליפרס

נשארו: פטריק בברלי (הוחתם מחדש), איביצה זובאץ (הוחתם מחדש), מונטרז הארל, רודני מקרודר (הוחתם מחדש), ג'מייקל גרין (הוחתם מחדש), לו וויליאמס, ג'רום רובינסון, לאנדרי שאמט.

עזבו: ווילסון צ'אנדלר (חופשי, לברוקלין), גארט טמפל (חופשי, לברוקלין), לוק אמבה א-מוט (ללא קבוצה), דנילו גאלינרי (טרייד, לאוקלהומה סיטי), שיי גילג'וס-אלכסנדר (טרייד, לאוקלהומה סיטי), טיירון וולאס (שוחרר, הורם מהוייברס על ידי מינסוטה), סינדריוס ת'ורנוול (מתחרה על מקום בסגל של קליבלנד).

הגיעו: קוואי לנארד (חופשי, מטורונטו), פטריק פטרסון (חופשי, מאוקלהומה סיטי), פול ג'ורג' (טרייד, מאוקלהומה סיטי), מו הארקלס (טרייד, מפורטלנד), פיונדו קאבנגלה (דראפט), טרנס מן (דראפט).

חמישייה: פטריק בברלי, לאנדרי שאמט, פול ג'ורג', קוואי לנארד, איביצה זובאץ.

ספסל: לו וויליאמס, מונטרז הארל, מו הארקלס, רודני מקרודר, ג'מייקל גרין, ג'רום רובינסון, פיונדו קאבנגלה, פטריק פטרסון, טרנס מן.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

הקליפרס יצאו לעונת 18-19, אבל המבט שלהם היה על קוואי לנארד ועל קיץ 2019. ליטרלי, היו להם עיניים על קוואי לנארד. הם שלחו נציגים למשחקים שלו בטורונטו. מהקבוצה עצמה הציפיות היו נמוכות. בקיץ דיאנדרה ג'ורדן עזב לדאלאס וסגר את הגולל סופית על לוב סיטי. הכוכבים הגדולים היו דנילו גאלינרי, טוביאס האריס ולו וויליאמס. התחזית של וגאס דיברה על 36 נצחונות ומקום בלוטרי, אלא שהעומק דיבר והאריס ניסה להוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה ואיכשהו הקליפרס מצאו עצמם בראש המערב בסוף נובמבר. זה לא החזיק מעמד והקבוצה ירדה בדירוג, אבל נשארה במרחק ביטחון מעל ה-50%.

בינתיים, מאחורי הקלעים, הקליפרס עשו חושבים והחליטו שטוביאס האריס לא נמצא בתוכניות שלהם. הם הצליחו להפוך שחקן עם חוזה לחצי עונה, שרצה חוזה מקסימום בקיץ, ללאנדרי שאמט, 2 בחירות סיבוב ראשון ו-2 בחירות סיבוב שני. יופי של תמורה. את מייק מאסקלה שהגיע בטרייד הם הפכו לאיביצה זובאץ וצחוקים על חשבון הלייקרס, שיזמו את הטרייד ההזוי הזה. זובאץ צעיר ומבטיח ומאסקלה שחקן מוגבל. הקליפרס לא יכלו לומר לא לטרייד הזה. בנוסף הם הפכו את אייברי בראדלי המאכזב לג'מייקל גרין וגארט טמפל. הקבוצה שהייתה עמוקה לפני הטריידים, הפכה להרבה יותר עמוקה ועשירה בנכסים. למרות זאת, התחזיות עדיין דיברו על כך שהקליפרס הולכים ללוטרי. הויתור על האריס שהיה השחקן המוביל שלהם, והמאבק מול הלייקרס של לברון וסקרמנטו נראו גדולים עליהם, אבל אף אחד לא סיפר את זה לשחקנים של הקליפרס. גאלינרי היה בריא מספיק רוב העונה וחיבר את הקבוצה כמו שרק הוא יודע. שאמט וגילג'וס-אלכסנדר היו מצויינים, ולו וויליאמס ומונטרז הארל היו הספסל הכי טוב בליגה, טובים יותר מחלק מחמישיות הליגה. לו-וויל כמובן זכה בפרס השחקן השישי. בזמן שהלייקרס והקינגס דעכו, הקליפרס השתלטו על המקום השמיני ומצאו עצמם בפלייאוף, בסדרת סיבוב ראשון מול הווריורס. כולם ציפו לסוויפ, ולמשחק וחצי זה אכן היה בדרך לשם, אלא שלו וויליאמס והארל הפכו יתרון 31 נקודות של הווריורס לקאמבק הכי גדול בתולדות הפלייאוף. הקליפרס הצליחו לקחת משחק נוסף, גם הוא באורקל ארינה, לפני שנכנעו בשישה משחקים. אגב, יום לפני הפלייאוף, הקליפרס, במהלך מבריק, הרימו את רודני מקרודר מהוויברס, אחרי שנחתך ממיאמי, שרצתה לחסוך מס מותרות. העניין הוא שמקרודר בכלל לא יכל לשחק בפלייאוף. אז למה מהלך מבריק? כיוון שמקרודר הגיע עם משכורת מגוחכת ועם זכויות בירד. יש פה חשיבה לעתיד של הקליפרס.

לכולם היה ברור שלקליפרס יש את הסגל הכי עמוק בליגה, עכשיו צריך רק כוכבים שיובילו אותו.

קיץ חם

הקליפרס היו מכווני מטרה, הם רצו את קוואי לנארד, ה-FMVP, אלוף הליגה במדי טורונטו. הפרי אייג'נסי נפתח, הליגה רעשה וגעשה ו-ווג' הפיל פצצה כל 2 דקות בערך, אבל למרות זאת, אף אחד לא ידע מה קורה מאחורי הקלעים בקליפרס. קוואי רצה כוכב נוסף לידו וסימן לקליפרס שהוא רוצה את פול ג'ורג', שבמקביל פנה לת'אנדר בדרישת טרייד. ב-5 ביולי, שבת בבוקר שעון ישראל, ערב בקליפורניה, יצאה הידיעה, וזה אפילו לא היה ווג' או שאמס. קוואי לנארד סיכם בקליפרס. ואז הגיעה הפצצה השניה, הקליפרס השיגו גם את פול ג'ורג'. הקליפרס הקריבו 5 בחירות סיבוב ראשון (2 של מיאמי, 3 שלהם) + 2 החלפות בחירות + דנילו גאלינרי + שיי גילג'וס אלכסנדר בשביל להוציא את הטרייד לפועל. התשלום הוא מאוד גבוה בשביל פול ג'ורג' בלבד, אבל צריך לזכור שבלי ג'ורג' אין קוואי, ככה שמבחינת הקליפרס זה תשלום עבור 2 השחקנים. השלב הבא היה לשמור על העומק המרשים שלהם. הם החתימו מחדש את פטריק בברלי, זובאץ, מקרודר, (ההוא שמיאמי זרקו), ובאקט אחרון גם את ג'מייקל גרין, שאיכשהו הסכים לחתום על חריגת הרום. פטריק פטרסון הצטרף אחרי שנחתך מהת'אנדר. בסופו של דבר, לא רק שהקליפרס צירפו 2 כוכבים גדולים, הם נשארו גם הקבוצה הכי עמוקה בליגה.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

הקליפרס הם הקונטנדרית מספר 1 בעונה הקרובה. קוואי לנארד הראה כמה הוא גדל כשסחב את טורונטו לאליפות היסטורית. פול ג'ורג' הוא שומר אדיר ושחקן התקפה מצויין כשהוא בריא. ככל הנראה פול ג'ורג' יפתח את העונה הקרובה בחוץ כיוון שעבר ניתוח הקיץ, בגלל הפציעות ב-2 הכתפיים שסחב איתו החל ממרץ האחרון אל תוך הפלייאוף. ביחד עם פטריק בברלי ולאנדרי שאמט הקליפרס מרכיבים חמישיה של בולדוגים עם המון קליעה, ו-2 שחקנים שיכולים להוביל את ההתקפה. מפעם לפעם הם יצטרכו לנוח, ואז יעלה הספסל הכי טוב בליגה בדמות לו וויליאמס ומונטרז הארל. ללא ספק מדובר בקבוצה שיש לה גם אבק כוכבים וגם עומק לא נגמר. העומק הזה יאפשר לקליפרס לעשות לואד מנג'מנט לשני הכוכבים שלה ולודא שהם מגיעים לפלייאוף בריאים. זה אולי יעלה בכמה נצחונות בדרך, אבל זה לא אמור להפריע יותר מדי. מלבד הסגל הנוצץ, יש לקליפרס גם את אחד המאמנים הטובים בליגה, דוק ריברס, ששנה שעברה חזר לאמן, אחרי שנים שסמך על הכוכבים שלו, והזכיר לכולם כמה הוא טוב כשהוא מתרכז באימון. מלבדו, יש את ג'רי ווסט ואת סטיב באלמר. אחד משילובי מאמן-הנהלה-בעלים הטובים בליגה.

בניגוד ללייקרס, לקליפרס יש נכסים לשפצורים נוספים אם יהיה בהם צורך בעונה הקרובה. הם יכולים להעביר את בחירת הסיבוב הראשון שלהם בקיץ הבא, ויש להם המון שחקנים טובים על חוזים מצויינים.

לקליפרס יש 2 עמדות בעייתיות, עמדת הרכז ועמדת הסנטר. אין להם אף רכז דומיננטי, אף רכז שיכול לנהל משחק. מצד שני, עם קוואי, ג'ורג' ולו-וויל, למה הם צריכים אחד כזה? בברלי\שאמט\מקרודר יעבירו את החצי ומשם קוואי\ג'ורג'\וויליאמס יקחו פיקוד וייצרו לעצמם ולאחרים. יש להם המון קלעים מה שאמור לספק ריווח מצוין. יש להם סנטרים טובים, אבל נמוכים, ואף אחד מהם לא רים פרוטקטור טוב. מצד שני עם כל השומרים המצויינים בסגל, מי בדיוק יגיע לטבעת? זובאץ שומר טוב, וגרין והארל יודעים לשים גוף, ולכן זה לא אמור לפגוע בהם יותר מדי.

תחזית:

מילות המפתח בעונה הרגילה יהיו LOAD MANAGEMENT. מצד שני יש להם עומק אדיר, ויש מספיק קבוצות בליגה שנגדן הקליפרס לא יצטרכו את קוואי או את ג'ורג'. 60 נצחונות ומקום ראשון במערב. כל דבר שהוא פחות מגמר מערב יהיה כשלון, ואם הם בריאים אני מתקשה לראות מי עוצר אותם. גמר ליגה, ושם קוואי יעשה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

קרא עוד