השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.
לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: סקרמנטו קינגס
לדף הקבוצה:
נשארו: האריסון בארנס (הוחתם מחדש), מרווין בגלי, בוגדן בוגדנוביץ', נמניה בייליצה, באדי הילד, הארי ג'יילס, יוגי פרל, קיילב סוואניגן.
עזבו: אלק ברקס (שוק חופשי, גולדן סטייט), ווילי קאולי-סטיין (שוק חופשי, גולדן סטייט), בן מקלמור (שוק חופשי, יוסטון) קוסטה קופוס (צסק"א מוסקבה).
הגיעו: טרבור אריזה (שוק חופשי), דווין דדמון (שוק חופשי), קורי ג'וזף (שוק חופשי), רישון הולמס (שוק חופשי), ג'סטין ג'יימס (דראפט).
מתנדנדים: קייל גאי.
חמישייה: דיארון פוקס, באדי הילד, האריסון בארנס, מרווין בגלי, דווין דדמון.
ספסל: קורי ג'וזף, יוגי פרל, טרבור אריזה, בוגדן בוגדנוביץ', הארי ג'יילס, רישון הולמס.
המהלכים הגדולים של עונת 2019-2020:
אז מה היה לנו שם?
סקרמנטו התחילה את עונת 18/19 כקבוצת טנקינג קלאסית, ולא אחת המוצלחות שבהן. אחרי עונה של 27 נצחונות שהשחקן הטוב בה היה זאק רנדולף (באמת!), הם הגיעו עם אוסף של כשרונות לא מוכחים שאף אחד לא ידע אם ומתי יהיו שווים משהו. דיארון פוקס הראה שהוא ברמה אתלטית של הליגה, אבל היעילות שלו בעונת הרוקי היתה נמוכה מדי ולא היה ברור שהוא מסוגל לקלוע משלוש מספיק טוב כדי להיות שחקן רציני. בגלי נחשב כשחקן שנלקח כברירת מחדל אחרי שדונצ'יץ', ג'ארן ג'קסון וטריי יאנג שנבחרו אחריו עשו כל שביכולתם כדי לא להגיע לסקרמנטו. קאולי סטיין לא הצליח למצב את עצמו כעוגן הגנתי, בוגדנוביץ' והילד עוד לא הוכיחו שהם יותר מרול פליירס וג'סטין ג'קסון לא הראה שמקומו בליגה הזו. יחד עם ג'יילס שנחשב לכשרון אבל לא הצליח לשחק בגלל פציעות הם נראו כמו מועמדת רצינית למקום אחרון במערב, וכמו אוסף של בחירות דראפט שהתקרה שלו הוא קבוצה בינונית בליגה.
העונה עלתה על כל הציפיות. פוקס הוכיח את עצמו כאולסטאר, הילד התפתח לקלע מדויק ומסוכן (20 נק' למשחק, 43% מהשלוש), בגלי הראה סימני כריס בוש (19 נק', 9 ריבאונדים, חסימה ו-39% משלוש אחרי האולסטאר) וביחד עם לו"ז יחסית קל הם הצליחו להגיע למאזן של קבוצת פלייאוף בזמן האולסטאר, הישג לא קטן במערב הצפוף והתחרותי. האריסון בארנס הגיע מדאלאס בתמורה לג'סטין ג'קסון המאכזב והחוזה של זאק רנדולף כדי להילחם על מקום בפלייאוף, אבל הלו"ז הקשה הכריע אותם והם סיימו במקום התשיעי בפער של תשעה משחקים מהקליפרס. למרות האכזבה בסיום, סקרמנטו יכלו להיות מרוצים מההתפתחות של כל השחקנים שלהם, כולל ג'יילס שנראה טוב במשחקים ששיחק ופיתח שיתוף פעולה נחמד עם בגלי.
קיץ חם
הקינגס הגיעו לקיץ במצב שרבות מקבוצות הליגה היו יכולות לקנא בו, וזה מפתיע מאוד, כי מדובר בקינגס. פוקס כאולסטאר נוכחי, הילד ובגלי כאוסלטארים עתידיים, כולם על חוזה רוקי. בוגדנוביץ' שחקן טוב על חוזה מאוד נוח, ג'יילס גם הוא על חוזה רוקי כשחקן תורם, והחוזים של ברקס, קופוס, קאולי סטיין ומקלמור יורדים מהספרים. כשרונות צעירים על חוזים נוחים, הרבה מקום מתחת לתקרת השכר, וכשבארנס יצא מהחוזה שלו ופינה עוד הרבה מקום, זה נראה כמו מצב קלאסי לרדוף אחרי השמות הגדולים בליגה.
קלאסי אולי לקבוצה אחרת, לא לסקרמנטו קינגס.
הקינגס הבינו שאף כוכב לא הולך להגיע אליהם מרצונו החופשי, ובחרו לעשות משהו הפוך מהפרוסס, להמר על הסגל שיש להם ולחזק בעיקר את הספסל. הם מיהרו להחתים את האריסון בארנס, שלא הרשים שם, על חוזה גדול של 85 מיליון דולר לארבע שנים, ואת טרבור אריזה, שלא ברור אם נשאר לו הרבה במיכל, על 25 מיליון דולר לשנתיים, שני חוזים שזכו במקום הראשון והשלישי במדד בחוזים הכי גרועים של האתר 538. במקום השני? הניקס כמובן, עם בובי פורטיס. מסע ההחתמה של רול פליירס המשיך עם דדמון (40 מיליון דולר לשלוש שנים) וקורי ג'וזף (37 מיליון דולר לשלוש שנים) כדי ליצור קבוצה מאוד עמוקה ומאוד בינונית. הקינגס התחילו עם קבוצה שאולי תגרד פלייאוף, וכמעט מאתיים מיליון דולר אחר כך, נשארו עם קבוצה שאולי תגרד פלייאוף. כמו כן הקינגס החליטו לפטר את דייב ייגר, שהביא אותם גבוה יותר מהצפוי, עוד מהלך מעט תמוה. במקום ייגר הובא לוק וולטון, שלא הצליח בלייקרס, אבל נחשב בעיני רבים כמאמן טוב, שיכול לקדם ולפתח את השחקנים הצעירים.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
מילת המפתח היא פלייאוף. בפעם האחרונה שהקינגס ביקרו שם, השנה היתה 2006. מייק ביבי היה בשיא הקריירה, בפרונט קורט כיכבו שאריף עבדור ראחים ובראד מילר, והקלע והריבאונדר המוביל שלהם בסדרה מול הספרס היה בונזי וולס.
סקרמנטו השקיעו הרבה ברול פליירס מתוך מחשבה שאת הסגל הבסיסי כבר יש להם. אם פוקס, בגלי והילד יצליחו לעשות עוד צעד קדימה, ועם העומק המרשים שהם רכשו בקיץ, זה יעד אפשרי לחלוטין. שחקן המפתח כאן הוא בגלי, הוא הראה המון בעונת הרוקי, המשחק שלו תפור על ה-NBA המודרני, והתקרה שלו בשמיים. אם הוא יוכל לגרד את האולסטאר כבר השנה, מימוש החלום לא מופרך בכלל. שחקן מפתח נוסף הוא בארנס. למרות 14 נק' צנועות למשחק במדי הקינגס, הוא הצליח לספק מדד פלוס/מינוס חיובי בדקות שלו על המגרש ולקלוע 40% מהשלוש. הוא השחקן היחיד בקבוצה שחווה עונות מנצחות בתקופו בווריורס, ובעל החוזה הגדול בקבוצה. הציפיה ממנו תהיה לחבר את הקבוצה לצוות מנצח.
ריווח ישחק תפקיד מפתח בהתקפה. פוקס ודדמון קלעו 37% ו-38% מהשלוש בעונה שעברה, בגלי עם 39% לשלוש אחרי הפלייאוף והילד ובארנס מעל 40% לשלוש. עם חמישיית קלעים כזו יהיה הרבה מקום על לחדירות על המגרש, ופוקס יוכל לנצל אותו להוצאת כדור החוצה ולליי אפים. לוק וולטון שזכור מימיו בווריורס הגיע, כנראה, כדי לגרום לקינגס לשחק בסגנון דומה.
תחזית:
סקרמנטו מתחילים ממקום טוב, ולמרות הרבה מהלכים לא אופטימליים יש להם סגל מרשים. ברוב העונות, ההתקדמות של הכוכבים והסגל העמוק היו מספיקים להם לפלייאוף. אבל במערב, העונה, יש שבע קונטנדריות וספרס אחת שאי אפשר להמר נגדה. הקינגס ינצחו 40 משחקים, אבל את הפלייאוף יראו מהבית.
