השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: אוקלהומה סיטי ת'אנדר

לדף הקבוצה:

אוקלהומה סיטי ת'אנדר

נשארו: סטיבן אדאמס, אנדרה רוברסון, דניס שרודר, טרנס פרגוסון, המידו דיאלו, אבדול נאדר,  נרלנס נואל (חתם מחדש).

עזבו: ראסל ווסטברוק (טרייד, ליוסטון), פול ג'ורג' (טרייד, ללוס אנג'לס קליפרס), ג'רמי גראנט (טרייד, לדנבר).

הגיעו: כריס פול (טרייד, מיוסטון), דנילו גלינארי (טרייד, מלוס אנג'לס קליפרס), שיי גילג'וס אלכסנדר (טרייד, מלוס אנג'לס קליפרס), דריוס באזלי (דראפט).

מתנדנדים: כריס פול.

חמישייה: כריס פול, שיי גילג'וס אלכסנדר, טרנס פרגוסון\אנדרה רוברסון, דנילו גלינארי, סטיבן אדאמס.

ספסל: דניס שרודר, אנדרה רוברסון\טרנס פרגוסון, נרלנס נואל, אבדול נאדר, המידו דיאלו.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

לעיתים פחות זה יותר, והשינוי המשמעותי ביותר שעשו הת'אנדר בקיץ האחרון היה להיפטר מכרמלו אנתוני, ועל הדרך לחזק את הספסל בסקורר כמו דניס שרודר. החתימה של פול ג'ורג' על חוזה מקסימום, כשנראה היה שהוא כבר בדרך ללייקרס, היוותה הצהרת כוונות של ווסטברוק ו-PG לגבי האמונה ביכולת שלהם לקחת את הקבוצה לשלב הבא. הם התחילו את העונה עם בריאות רופפת של ווסטברוק וארבעה הפסדים רצופים, לפני שהתחברו ל-16 ניצחונות מ-19 המשחקים הבאים, כולל אחד ב-28 הפרש במפרץ של גולדן סטייט. בתחילת ינואר 2019 עמדו באוקלהומה סיטי על מאזן של 25 ניצחונות לעומת 13 הפסדים, צמוד לגולדן סטייט כשמלפניהם רק דנבר במאבק על ראשות המערב. את 2018 הת'אנדר סיימו עם ההגנה הטובה בליגה, כזו ששומרת את היריבה על פחות מ-102 נקודות ל-100 פוזשנים, בעיקר בזכות הלחץ האגרסיבי על הכדור. 18.6 איבודים למשחק היו ליריבות של הת'אנדר, 4 יותר מהממוצע בליגה. ההגנה הייתה כל כך טובה, שהשכיחה עד כמה שההתקפה של הת'אנדר הייתה חסרת מעוף ויעילות, למרות שהקבוצה מאוקלהומה החזיקה לכאורה שניים מהסופרסטארים המובילים בליגה. בתחילת 2019, הת'אנדר היו בשליש התחתון של הליגה ביעילות התקפית עם 108 נקודות ל-100 פוזשנים, וגם זה בעיקר בזכות הנקודות הקלות מהתקפות המעבר והרבה ריבאונד התקפה. את העונה הם סיימו במקום ה-16 ביעילות התקפית. ההתקפה העומדת אכן עמדה, והתבססה בעיקר על בידודים ופיק-אנד-רול. לא הייתה בעיה לעצור את התקפת חצי המגרש של אוקלהומה סיטי, אבל גם אחרי ההחטאות הרבות, היה סיכוי לא מבוטל שהכדור ייפול לידיים הרחבות של סטיבן אדאמס (5 למשחק. תחשבו עם אילו מספרים הוא היה מסיים אם רק היה מוריד ריב' הגנה), נרלנס נואל (1.5 ב-14 דקות משחק בלבד), ווסטברוק (1.5 למשחק, שני בליגה בין הרכזים), פול ג'ורג' וג'רמי גראנט. כשהיה צריך ליצור מכלום, פול ג'ורג' נראה כמו מועמד רציני ל-MVP. בחודש דצמבר, החודש הטוב ביותר שלו העונה, הוא קלע 31 נקודות, הוריד 9 ריבאונדים לצד 2.5 חטיפות, כל זה ביעילות של קרוב ל-50% מהשדה ו-43% מהשלוש. יעילות נפלאה בהתחשב בכמות הרבה של הזריקות שג'ורג' לקח, מכדרור ועל שומר צמוד. ווסטברוק חזר מהפציעה בקיץ עם קליעה שבורה, אבל הוביל את הקבוצה מבחינת ניהול המשחק (מעל 10 אס' בממוצע למשחק) ולחץ בלתי פוסק על הכדור (3.4 חט' למשחק בדצמבר). כשהשניים הללו התעייפו, הכדור הלך לדניס שרודר, המשך ישיר של שיטת משחק, שכוללת לתת את הכדור לשחקן אחד ולחיות ממה שהוא ייצר.

בינואר-פברואר ההתקפה השתפרה (113 נקודות ל-100 פוזשנים), מה שהותיר את אוקלהומה סיטי תחרותיים למרות התרופפות ההגנתית. בתקופה הזו פול ג'ורג' נפצע בכתף, מה שלא מנע ממנו לספק חודש פברואר מהסרטים עם 35 נק' למשחק, 8 ריב', 5.5 אס' ו-2 חט', אבל באחוזים חלשים בהרבה מאלו של דצמבר. ב-26 לפברואר פול ג'ורג' נפצע בכתף השניה במשחק מול דנבר. הפציעה הזו הייתה משמעותית יותר מהפציעה הראשונה: יכולת הקליעה של ג'ורג' נפגעה מכל הטווחים, 44% מהשדה, 34% מהשלוש ואפילו 66% בלבד מהקו. ההתקפה של הקבוצה כמו צנחה מצוק, אוקלהומה הפסידו 12 מתוך 18 משחקים הבאים והפלייאוף נראה בסכנה. חמש ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים, כולל ניצחון בנקודה על יוסטון משחק לפני סוף העונה, העניקו לקבוצה את המקום השישי בפלייאוף בדרך למפגש מול פורטלנד בסיבוב הראשון.

בלי הסנטר הפותח של פורטלנד יוסוף נורקיץ', אוקלהומה סיטי היו הפייבוריטים הברורים בדעת הקהל ובסוכנויות ההימורים. אלא שכל ההרגלים הרעים הגיעו בהילוך גבוה לפלייאוף. סטיבן אדאמס חגג כשהתאפשר מול אנס קאנטר, מסיים את שלושת המשחקים הראשונים עם 71% מהשדה. אלא שבמשחק השלישי וברביעי אדאמס זרק 6 זריקות מהשדה בכל משחק, ורק 8 כאלו במשחק החמישי. פול ג'ורג' זרק 20 זריקות למשחק באחוזים פחות טובים מהעונה הרגילה, אבל עדיין סיפק משחק אחרון מפלצתי של 36 נקודות על 14 מ-20 מהשדה והיה השחקן המשמעותי ביותר בסדרה. כאשר איתו על המגרש הת'אנדר ניצחו ב-2 נקודות ל-100 פוזשנים וכשהיה על הספסל הפסידו ב-46 (סה"כ on/off court של פול ג'ורג' 48+). ראסל ווסטברוק היה המוציא לפועל העיקרי, כשזרק 22 זריקות מהשדה למשחק, אבל קלע אותן ב-36% בלבד, ולהבדיל מג'ורג', סיפק את הפרש ה on/off court הגרוע בקבוצה, 27-. במקום לנצל את היתרונות הברורים שלהם על פורטלנד, הת'אנדר הלכו עם הראש בקיר והלכו הביתה אחרי חמישה משחקים והשלשה המדהימה הזו של דמיאן לילארד.

קיץ חם

ראסל ווסטברוק, הפנים של הקבוצה בשלוש השנים האחרונות, הסמל הגדול של אוקלהומה סיטי והכוכב שהאריך חוזה בזמן שקווין דוראנט הלך לצבור אליפויות במפרץ, לא ילבש בעונה הקרובה את המדים הכחולים של הת'אנדר. שבועיים לפני כן, כנראה שסם פרסטי ואוהדי הת'אנדר חלמו על שחזור של העונה שעברה, ובתקווה הפעם גם עם הצלחה בפלייאוף. אלא שעם תחילת שוק השחקנים החופשיים התרחשו כמה אירועים, שגרמו לפרסטי לשנות את התכניות שלו ואת פני הקבוצה.

ההתחלה הייתה בימים הראשונים של חודש יולי, שם הודיע פול ג'ורג' להנהלת הקבוצה שהוא רוצה ללוס אנג'לס. לזכותו של סם פרסטי, הוא הצליח להפוך את הלימון הזה ללימונדה וגרם ללורנס פרנק ודוק ריברס למכור את ההורים שלהם ואת עתיד ילדיהם תמורת פול ג'ורג'. בטרייד על ג'ורג', אוקלהומה סיטי קיבלה כישרון צעיר שיהיה כמעט בוודאות אולסטאר בשנים הבאות (שיי גילג'וס אלכסנדר), שחקן על גבול האולסטאר כבר עכשיו שיכול להיות נכס לכל קבוצה עם שאיפות (דנילו גלינארי) ובחירת דראפט\אפשרות להחלפת בחירת דראפט בכל עונה ב-7 העונות הבאות.

 

לסם פרסטי לקח בדיוק יומיים על מנת לעבור למצב ריבילד ולהחליף את ג'רמי גראנט בבחירת סיבוב ראשון בדראפט 2020. אריק זילבר כבר כתב בטור פתיחת העונה של דנבר על השחקן הנהדר הזה, שהיה שלישי בקבוצה בנט רייטינג בעונה שעברה (5.7+), והערך שלו לקבוצה ששואפת לצמרת גבוה יותר מאשר בחירה במקומות 20-25.

זה הספיק לראסל ווסטברוק כדי לרצות החוצה ולסם פרסטי ולדריל מורי לרקוח טרייד בינהם. התמורה על ווסטברוק, לפחות בעיניי, היתה מעט משונה. כריס פול, בן 34 וה-40 מיליון דולר לעונה שלו לשלוש שנים הקרובות. ההבדל בין השניים הוא בעיקר באורך החוזה, ווסטברוק חתום ל-4 עונות נוספות, פול ל-3 בלבד. מה שהיטה את הכף, כנראה, ועזר לסגור את הטרייד, היו בחירות הדראפט שקיבלו הת'אנדר מיוסטון: שתי בחירות סיבוב ראשון (מוגנות 1-4) בשנים 2024 ו-2026, כמו גם אפשרויות להחלפת בחירה (כמעט ולא ריאלי) בשנתיים הקרובות. חשוב לזכור שפול מבוגר מווסטברוק ופחות אהוד ממנו, מה שהופך אותו לנכס שיהיה קשה יותר להעביר בעתיד. סה"כ הקיץ הת'אנדר קיבלו 8(!) בחירות סיבוב ראשון מ-4 קבוצות שונות.

מהבחירה ה-23 בדראפט הגיע דריוס באזלי, שחקן תיכונים נהדר שוויתר על המכללות על מנת להתאמן לבד בשנה האחרונה. באזלי הוא פורוורד גבוה, ארוך ואתלטי, מהסוג שסם פרסטי אוהב לאסוף לקבוצה, אבל גולמי במונחי כדורסל ויעבור זמן עד שיוכל לתרום, בטח בפן ההתקפי. עוד תוספת לקבוצה היא החזרה המצופה של אנדרה רוברסון, אחד השומרים הטובים בליגה, שאמור לחזור בהדרגה לכושר משחק לאחר עונה שלמה בחוץ.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בפעם האחרונה שסם פרסטי הפעיל את מצב הבנייה מחדש (2007) הוא עשה זאת מהר ובחדות, כוכבים גדולים נשלחו, בחירות דראפט ושחקנים צעירים נאספו, ותוך שלוש-ארבע שנים הקבוצה מתחתית הליגה הפכה למועמדת לאליפות. הפעם המעבר מתון יותר ואוקלהומה סיטי מתחילה את העונה הקרובה, רחמנא ליצלן, עם סגל שיכול להגיע לפלייאוף.

התקפית, החמישייה הזו עושה רושם סביר, בעיקר בזכות שלושה מנהלי משחק שמשחקים ביחד. כריס פול הוא אחד ממנהלי המשחק הטובים בליגה, תסמכו עליו שיפעיל את סטיבן אדאמס מתחת לסל ואת טרנס פרגוסון מבחוץ. דנילו גלינארי הוא מוסר מצוין מעמדת הפאוור פורוורד, וזה לפני העובדה שיכולת ההגעה שלו לקו העונשין הופכת אותו לסקורר יעיל מאוד (כמעט 1.3 נק' לזריקה בעונה שעברה). שיי גילג'וס אלכסנדר יקבל את ההזדמנות לעשות קפיצה נוספת מהעונה שעברה. הנתונים שלו מעונה שעברה יכולים להטעות. הוא אמנם קלע "רק" 10.8 נק' למשחק, אבל מדובר בשחקן קבוצתי מאוד, שייצר את הנקודות שלו ביעילות גבוהה ושיפר את היכולת לקחת את המשחק על עצמו ככל שהעונה התקדמה, והוא רק בן 20. במידה שפול וגלינארי יובילו, שג"א יוכל לנצל הזדמנויות מתוך שטף המשחק וגם ללמוד איך לראות את המשחק תוך צפייה באחד הרכזים החכמים בתולדות הליגה.

הגנתית, הקבוצה הזו עדיין יכולה להישאר בטופ, עם שומר נהדר בכל עמדה מלבד ה-PF, ושחקני הגנה טובים על הספסל. עם פוטנציאל להתקפה מעל הממוצע והגנה בשליש העליון של הליגה, זה לא יהיה מופרך להמר על הת'אנדר בפלייאוף. אם כי צריך לזכור כי הספסל רחוק מהתרומה של החמישייה, עם שחקנים שיכולים לתרום בעיקר בהגנה.

ועוד הערה לסיום. כמאמן מכללות מצליח, בילי דונובן התמחה בהתקפה קבוצתית מרווחת ועשירה בהנעת כדור, שזה בערך מה שהיה לו באוקלהומה סיטי, רק הפוך. כריס פול, שחקן ריכוזי במיוחד שהוביל בעבר את הליגה בזמני החזקת כדור, לא מתאים לשיטה הזו. שחקנים כמו דנילו גלינארי וגילג'וס אלכסנדר מתאימים ועוד איך. מעניין יהיה לראות האם דונובן ינסה להנחיל שיטה זורמת יותר, האם יוכל לעשות זאת כל עוד כריס פול בקבוצה ואיך יגיבו ותיקי אוקלהומה סיטי, אלו שהתרגלו בשנים האחרונות לפאסיביות התקפית וקפיצה לריבאונד ההתקפה.

התחזית:

עם פול בקבוצה ובלי פציעות משמעותיות, כל מקום שבין 7 ל-11 במערב עושה היגיון. אני מניח שהרצון להיבנות מחדש, כמו גם הסיכוי שפול יעבור קבוצה לקראת השנה האזרחית החדשה, ישאירו את אוקלהומה סיטי ת'אנדר מחוץ לפלייאוף. מקום עשירי, 37 ניצחונות.