קבוצה ביום 26/27: קליבלנד קאבלירס
בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.
האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?
פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!
לכל הטורים: https://orangeball.co.il/pre26index/
הקבוצה היום: קליבלנס קאבלירס
(טל קינן)
נשארו: דונובן מיטשל, אוון מובלי, ג'רט אלן, ג'יימס הארדן (האריך חוזה לשלוש עונות עבור 97 מיליון דולר), סם מריל, קרייג פורטר ג'וניור, ג'יילן טייסון, תומאס בראיינט, טייריס פרוקטור, נייקוואן טומלין
עזבו: מקס שטרוס (טרייד לקליפרס) , קיאון אליס (חופשי לנטס), לארי נאנס ג'וניור (חופשי לפייסרס), דין וייד (חפשי לסיקסרס).
הצטרפו: מריו הזוניה (חופשי מהיורוליג), מאליק תומאס (בחירה 34 בדראפט), חליפה דיופ (בחירה 39 בדראפט) פייטון ווטסון (סיין אנד טרייד מהנאגטס)
חמישייה: הארדן, מיטשל, ווטסון, מובלי ואלן
ספסל: מריל, קרייג פורטר ג'וניור, ג'יילן טייסון, תומאס בראיינט, מריו הזוניה, מאליק תומאס, חליפה דיופ, טייריס פרוקטור, נייקוואן טומלין
מאמן: קני אטקינסון מתחיל את עונתו השלישית בקבוצה.
הרגעים הגדולים מעונת 25/26:
אז מה היה לנו שם:
העונה של הקאבס הייתה הפכפכה ורוויות תהפוכות ושינויים לכל אורכה.
זה התחיל בפתיחת עונה מגומגמת כאשר בסוף שנת 2025 מי שהייתה ראשונה במזרח לעונת 24/25 עמדה על מאזן של 19 ניצחונות אל מול 16 הפסדים בלבד.
דריוס גארלנד התחיל את העונה הזאת עם פגיעה באותה בוהן שהפריעה לו בפלייאוף 25 ובשום שלב לא היה נראה שהוא מצליח להתאושש ממנה לחלוטין גם כאשר חזר לשחק. להזכירכם, היו קולות שקראו באופן קבוע להפריד את הקו האחורי של מיטשל את גארלנד במשך שנים, קולות שדעכו רק לאחר שאטקינסון מונה לאימון הקבוצה בקיץ 2024.
כנראה שלקובי אלטמן היה איזה קול בראש שהזכיר לו את הבעייתיות של קו אחורי קטן פיזית ובטרייד דדליין בפברואר הוא החליט שהוא סוף סוף מפרק את הצמד הזה. אלטמן שלח את גארלנד לקליפרס בתוספת בחירת סיבוב שני בתמורה לג'יימס הארדן שכפה את דרכו החוצה מהקליפרס לאחר שההנהלה לא רצתה להתחייב להאריך לו חוזה (מעניין למה באמת). גם דיאנדרה האנטר, שהגיע בקול תרועה רמה מההוקס ב-2025 אך לא היה מספיק יציב, הועבר בטרייד דדליין האחרון לקינגס תמורת דניס שרודר וקיאון אליס.
ב-26 משחקים הנותרים המאזן של הקאבס עם הארדן, שפתח כמובן בכל המשחקים, היה 19 ניצחונות ו-7 הפסדים ובזכות זאת הם סיימו במקום הרביעי במזרח עם מאזן של 52:30 ונראו שוב דומיננטיים ומסקרנים. אלן ומובלי נהנו מניהול המשחק של הארדן בפיק אנד רול, מיטשל נהנה מעוד גארד שמסוגל לייצר לעצמו ולהוריד ממנו את העומס ושאר שחקני המשנה פשוט היו שם לקלוע את השלשות הפנויות (הקאבס קלעו 13.5 שלשות למשחק לפני הטרייד ו-16.1 שלשות לאחר שהארדן הגיע).
הבעיה היא שבפלייאוף הארדן היה אותו ההארדן שאנחנו מכירים ולא אוהבים, שנעלם ברגעים חשובים של משחקים ולא מצליח לתפקד.
בסיבוב הראשון, הקאבס כבר הובילו 2:0 על הראפטורס כאשר בשני משחקים הללו הם הראו דומיננטיות שלא מותירה מקום לספק מי הקבוצה האיכותית יותר, רק כדי להיגרר לסדרה של 7 משחקים בה הם עברו סיבוב בשן ועין.
גם נגד הפיסטונס בסיבוב השני הקאבס אכלו חצץ ולמרות פערי כישרון ברורים לטובת הפרשים מקליבלנד, הפיסטונס שהגיעו חבולים מסדרה רעה נגד המג'יק, גררו אותם שוב למשחק 7, שגם בו ידה של קלבילנד יצאה על העליונה.
בגמר המזרח הסיפור היה אחר לחלוטין. במשחק מספר אחד הקאבס כבר הובילו ב-22 הפרש ברבע האחרון, רק כדי לקרוס ולהפסיד 115:104 בהארכה. המשחק הזה סימן את כל הסדרה ולאחר מכן הניקס שלטו בה לחלוטין כאשר הם משלימים סוייפ ושולחים את קליבלנד לקיץ של מחשבות.
מצד אחד סוף סוף הם עברו את הסיבוב השני וזאת הייתה הפעם הראשונה בקריירה של דונבן מיטשל שהוא מגיע לגמר איזורי, ומאידך הקאבס שיחקו כדורסל לא טוב ברוב הפלייאוף מול יריבות נחותות מהם.
קיץ חם:
על פניו זה היה קיץ בלי יותר מידי מהלכים של הקאבס אבל איכשהו השחקן שהגיע אליהם יכול להיות השחקן המשמעותי ביותר שהם רכשו ב-3 השנים האחרונות.
קובי אלטמן היה עסוק בלרדת מתחת לאייפרון הראשון כדי שהוא יוכל לבצע מהלכי סיין אנד טרייד. זה התחיל בלוותר על דין וויד שהיה שחקן חשוב בחמישיית הקאבס אבל הוא לא היה מספיק עמיד או יציב מבחוץ. גם לקיאון אליס לא הציעו חוזה חדש והוא עזב לברוקלין בחוזה של 18 מיליון לשנתיים.
לאחר מכן אלטמן שלח את שרודר להרונטס תמורת טרה מאן, מה שאפשר לו לבסוף להחתים את פייטון ווטסון בעסקת סיין אנד טרייד של 4 קבוצות בה הקאבס שלחו בחירת סיבוב ראשון לא מוגנת ב-2031 לדנבר, את מקס שטרוס לקליפרס ואת טרה מאן לוויזארדס (הקאבס קיבלו בעסקה את קאם וויטמור ששוחרר מיד וחתם על חוזה דו כיווני בנאגטס).
ווטסון הראה בעונה האחרונה שמעבר לשומר פרימטר טוב, הוא מסוגל לייצר לעצמו ברמה טובה וגם לקלוע לא רע מבחוץ. הקאבס כבר שנים מחפשים פורוורד בעמדה 3 שיוכל להשתלב בחמישייה וישלים את רביעיית האולסטארים בשני צידי המגרש. ווטסון, רק בן 24, פרץ בעונה שעברה עם שיאי קריירה בכל הקטגוריות עם 14.6 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 1.1 חטיפות 0.9 חסימות ושלשה וחצי למשחק ב-41%. הנאגטס מקווים שלמרות הפציעות המרובות שלו, מדגם של 54 משחקים ששיחק בעונה שעברה מייצגים את היכולת האמיתית שלו ומקווים שהוא ישתפר אצלהם ויסתום סוף סוף את הבור המתמיד בעמדה 3 שאף אחד לא הצליח למלא מאז שלברון עזב את קליבלנד.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
אז כאמור הקאבס בשנה שעברה הגיעו לגמר המזרח, שזה הישג השיא של הקבוצה מאז העזיבה של לברון בקיץ 2018, אך למרות זאת, משהו בפלייאוף שלהם לא היה משכנע.
הקאבס נפלו כמעט בכל קטגוריה בפלייאוף:
להלן טבלת השוואה של הקאבס בין העונה הסדירה לבין הפלייאוף:
כאמור ירידה דרסטית בפלייאוף כמעט בכל קטגוריה חשובה.
אני רוצה להתעכב בעיקר על הקליעות משלוש שזה היה הנשק של קליבלנד בשנתיים האחרונות ובנוסף זה נשק שהשתכלל לאחר שהארדן הגיע מכיוון שהוא קלעי שלשות טוב בפני עצמו אך בנוסף הוא מנהל משחק נהדר שמשחק טוב פיק אנד רול, מה שסייע לקאבס לייצר יותר שלשות פנויות.
למה דווקא בפלייאוף הדבר הזה לא עבד?
נקודה נוספת ששווה להתעכב עליה היא כמות האסיסטים הקבוצתיים. בפלייאוף הקאבס נטו יותר לכדורסל בידודים של הארדן את מיטשל כל אחד בתורו.
בעוד מהארדן אנחנו כבר רגילים לירידה במספרי הפלייאוף לעומת העונה הסדירה, השפעה הדרסטית יותר הגיעה דווקא מכיוונו של מיטשל. מיטשל שיחק בפלייאוף 3 דקות יותר מבעונה הסדירה והוא זרק יותר, החטיא יותר, קלע פחות נקודות ואיבד את אותה כמות כדורים, אך מעל הכל הדבר בעיני החמור ביותר הוא שבעונה הסדירה מיטשל מסר כמעט 6 אסיסטים למשחק ובפלייאוף זה ירד ל-3 בלבד. משהו במשחק של מיטשל השתנה והוא נראה פחות נלהב לחלוק כדור, הוא בכללי שיחק באופן אפטי והיה ניכר שהוא לא מצליח להשתלט על משחקים כמו שהוא היה עושה במהלך העונה.
תוסיפו את ההגנה הידועה לשמצה של השניים ותקבלו פלייאוף אסוני של הקו האחורי של הקאבס.
גם הקו הקדמי היה נראה פחות מחובר ממה שהיה בעונה הסדירה. אצל אלן ההשפעה מכך שהקבוצה מוסרת פחות הייתה קריטית. אלן שחקן שנטו ניזון מאחרים וכאשר לא מזינים אותו הוא פחות אפקטיבי.
אלן בפלייאוף קלע 12.5 נקודות בלבד, ירידה של 3 נקודות מהעונה הסדירה אך האחוזים נותרו זהים, משמע שאלן פשוט לא קיבל מספיק כדורים.
מובלי לעומתו שחקן שמסוגל לשחק מחוץ לצבע ולייצר בעיקר לאחרים. מובלי בגדול היה השחקן הכי יציב של הקאבס בפלייאוף הזה אך מאידך הוא סיפק משחקים כמה משחקים נוראיים נגד הפיסטונס שמנעו מהקאבס לסגור את הסדרה הזאת מהר יותר. בסופו של דבר גם מובלי קלע פחות בפלייאוף בעונה הסדירה (17 נקודות אל מול 18.2) והוא הוריד פחות ריבאונדים (8 אל מול 9) ביותר דקות משחק וגם אחוזי השלוש ירדו מ-36% ל-33% אבל הוא היחידי שעוד איכשהו היה סולידי והירידה במספרים אצלו הייתה המינורית ביותר מבין שחקני הקאבס והוא היה נהדר הגנתית למשך כל הפלייאוף. הבעיה היא שגם הוא וגם אלן לא יכולים לחפות על כל השאר.
המשימה של אטיקנסון העונה תהיה לשחזר את הנעת הכדור של הקבוצה, ללמוד לחלק את הדקות ככה שהארדן ומיטשל יוכלו לבוא לידי ביטוי יחדיו אך גם שאלן ומובלי לא ידרכו אחד לשני על האצבעות.
בשנה שעברה כשכתבתי את הטור על קליבלנד, ציינתי את העובדה שמובלי צריך לעשות עוד קפיצת מדרגה התקפית וללמוד לשחק יותר כרולר בפיק אנד רול. מובלי נתן עונה לא רעה אבל הוא לא עשה קפיצה משמעותית, הוא לא התפתח בכלל כחוסם ונשארת השאלה האם מובלי הגיע למיצוי הפוטנציאל שלו?
אישית אני סבור שאלן יתקשה להתפתח באמת לצד סנטר כמו ג'ארט אלן אבל אני חושב שאטיקנסון, שהיה הראשון לשים את הכדור בידיים של מובלי ולגרום לו לשחק מבחוץ פנימה, יכול לגלות עוד שכבה במשחק ההתקפה של מובלי ולייצר סדר בינו לבין אלן. אם גם השנה הוא יכשל בלעשות זאת, אני מאמין שהוא לא ימשיך לאמן את הקבוצה בעונת 2027/2028.
כמו שציינתי קודם, לקאבס יש סוף סוף מישהו שאמור לסתום את החור בעמדה 3. יהיה מעניין לראות את ההגנה של הקאבס עם שומר פרימטר טוב כמו ווטסון, ומאידך עד כמה התנועה שלו ללא כדור תבוא לידי ביטוי לצד מוסר כמו הארדן. אני מניח שנראה את מובלי משחק בחוץ ואת ווטסון בעיקר חותך ומפנה שטחים, כאשר אלן יהיה זה שישחק בדאנקר ספוט רוב הזמן. מה שכן הייתי רוצה שאטקינסון ינסה חמישיות סמול בול בהן מריל מקבל דקות על חשבון אלן ומובלי יהיה הסנטר הפותח לצד ווטסון ב-4. הרבה מהעונה הזאת תקום ותיפול על יכולת הקליעה מבחוץ של ווטסון והיכולת שלו לייצר לעצמו אחרי שההגנה ברוטציה. ההבאה של ווטסון פגעה בעומק של קליבלנד אבל ג'יילן טייסון שפתח את העונה נהדר אבל דעך מאז שהארדן הגיע (כולל פלייאוף איום של 4 נקודות ב-36% מהשדה ו-23.7% מהשלוש), סם מריל, וקרייג פורטר ג'וניור, שאמור לקבל יותר דקות העונה כרכז מחליף, יכולים לספק ספסל סביר. הקאבס יקוו שמאליק תומאס יהיה מוכן לתרום כבר כרוקי, שטומלין ימשיך להתפתח ולהראות ניצוצות ושמריו הוזנייה יהיה רלוונטי לא רק ברמת יורוליג.
תחזית:
בעיני הקאבס עשו קיץ טוב והם קבוצה טובה יותר מבשנה שעברה. הבעיות שלהם בעיקר מנטליות והשאלות על אופי ומסוגלות לסחוב קבוצה בפלייאוף אופפות את דונבן מיטשל שצריך להתחיל לספק קבלות רציניות יותר.
מאידך המזרח התחזק ויש הרבה יותר קבוצות שמתחרות עם הקאבס על הפלייאוף. רמת הכישרון של קלילבנד לא בהכרח נופלת מהן אבל בניגוד לשנה שעברה, אין להם פער ענק בכישרון לעומת קבוצות אחרות והם נחותים משמעותית באופי.
בגלל שאני עדיין מעריך אותם באיזשהו אופן אני מאמין שהם יסיימו 6 במזרח אחרי הניקס, סלטיקס, סיקסרס, היט והפייסרס/ראפטורס (לא החלטתי עדיין).
התקרה של הסגל הזה במזרח הנוכחי היא גמר מזרח, ואני סבור שהם הפעם יעופו כבר בסיבוב השני, כמו שמיטשל רגיל במהלך הקריירה שלו
