ליגת הקיץ היא המתאבן שכולנו צריכים

עבר כבר כמעט חודש מאז שהווריורס הורידו את המסך על עונת ה-NBA וכפו על כולנו הליך גמילה ארוך. יולי זה השלב לרוב שבו כבר עברו התסמינים הפיזיים (הפסיק לגרד, הפסקתי לקום אוטומטית בארבע בבוקר) והמאבק הוא בעיקר מאבק פסיכולוגי. למזלנו, הליגה עובדת קשה במטרה לעורר עניין במשך כל השנה. כחלק מהמהלך הזה ליגת הקיץ בלאס וגאס עברה תהליך התמקצעות, והשנה היא תכלול לראשונה את כל שלושים קבוצות הליגה.

ליגת הקיץ היא ההזדמנות של הקבוצות לבחון במצבי משחק את השחקנים בהם בחרו בדראפט, שחקנים אותם הן שוקלות להחתים, את עוזרי המאמן שמנהלים את המשחקים במקום המאמן הראשי ואפילו טקטיקות שונות. רמת הכדורסל, מן הסתם, לא בשיאה, שכן סגלי הקבוצות כוללים בעיקר רוקיז, שחקני שנה שנייה ושחקנים שנמצאים על הגבול שבין אירופה לליגה, אבל אפילו את זה הצליחו בליגה להפוך ליתרון. כל המשחקים משודרים בליג פאס, והשידור כולו הוא שידור "בטריינינג", השדרים נעים בחופשיות בין התמקדות בנעשה על הפרקט לשיחה חופשית ביניהם על מהלכים שמתרחשים ברחבי הליגה, ג'י אמים, מאמנים ושחקנים קופצים לראיונות חיים במהלך המשחק וכולם נהנים מהאפשרות להנות מכדורסל בהילוך שני.

ציינתי אמנם, כבדרך אגב, שרמת הכדורסל לא מדהימה, אבל תנו לי לסייג רגע, היא גם לא זוועה. בכל זאת, על הפרקט נמצאים מיטב הכישרונות הצעירים שחלקם משחקים על הפרנסה שלהם. במצב כזה אפשר לשכוח כמעט לגמרי ממשחק קבוצתי, אבל תצוגות אישיות נפלאות מתרחשות על הפרקט בליגת הקיץ על ימין ועל שמאל, ומהוות הקדמה לא רעה לעונה. בשנה שעברה נבחרו לחמישיות הליגה קייל קוזמה ולונזו בול (שגם זכה ב-MVP), דניס סמית' ג'וניור, ג'ייסון טייטום, ג'ון קולינס, ג'וש ג'קסון וברין פורבס. כולם שחקנים שנתנו עונות טובות עד מצוינות בקבוצות שלהן. במידה מסוימת אפשר להתייחס לליגת הקיץ כטריילר לעונה הרגילה, עם אפשרות לעשות סקאוטינג חובבני למדי על שחקנים שיככבו העונה גם בקונכיה בבאר שבע וב"מבצר" בהרצליה.

מתי ואיך אני הולך להנות מכל הטוב הזה?

ליגת הקיץ של לאס וגאס מתחילה ביום שישי הקרוב (6.7). כל המשחקים ישודרו בליג פאס, חלק גדול מהם בשעות נוחות יחסית כמו 22:00 ו-24:00 (אמרתי יחסית). עוד לפניה, יתקיימו שני טורנירים בהשתתפות ארבע קבוצות כל אחד. ביוטה ישחקו הג'אז, הספרס, ממפיס ואטלנטה, ובסקרמנטו ישחקו הקינגס, הלייקרס, גולדן סטייט ומיאמי. הטורנירים האלה מתחילים ביום שני, מסתיימים בחמישי, ויאפשרו הצצה ראשונה על כמה מהרוקיז המובילים, אבל בגדול הם המתאבן של המתאבן.

אני, במסגרת הכדור הכתום, אפרסם פעם בכמה ימים פוסט שירכז את הנקודות המעניינות ביותר ואגזים לגמרי במשמעות שאייחס למשחקים (או מיי גאד, קייל אנדרסון הולך להשתלט על הליגה!), ובמקביל, בעמוד אישי שלי, אוהד כורסה, אעלה פוסט יומי עם המסקנות והמחשבות שלי ממשחקים ספציפיים.

נו בסדר, שכנעת אותי, את מי אני הולך לראות השנה?

בימים האחרונים פרסמו רוב הקבוצות את הסגלים שלהם לליגת הקיץ, ואפשר למצוא לא מעט שמות שיהיו מוכרים לאוהד הכדורסל הממוצע. נעבור על החשובים שבהם בריפרוף ובואו נעשה מזה תחרות. אחרי כל אחד מהשמות תעצרו רגע, ותנסו לראות אם מתחברים לכם גם פנים לשם הזה. אני הגעתי ל-42 ואני מאוד גאה בעצמי. לכמה אתם הגעתם? תכתבו בתגובות.

אטלנטה: ג'ון קולינס אחרי עונת רוקי לא רעה, טרה ״ויתרו בשבילי על דונצ'יץ״ יאנג, אלוף המכללות אומארי ספלמן, קווין הוארטר ויקיר הצפון, זאק לידיי.

בוסטון: גרשון יבוסלה, ג'בארי בירד, רוברט וויליאמס, סמי אוג'יליי וג'ורדן לויד.

ברוקלין: קאריס לאוורט (למה?), דזנאן מוסא, ג'ארט אלן וכמובן שון דאוסון (דוגרי, לא מאוד שונה מהסגל שלהם בעונה הרגילה).

שארלוט: מיילס ברידג'ס ו-ווילי הרננגומז וזהו, שארלוט משעממים גם כאן.

שיקאגו: וונדל קארטר.

קליבלנד: אנטה זיזיץ', צ'די אוסמן (הידוע גם כ-DC FLASH) וקולין סאקסטון.

דאלאס: דניס סמית' ג'וניור, אלוף המכללות ג'יילן ברונסון והאנטטוקמפו החדש. לוקה דונצ'יץ' רשום אבל כנראה לא ישחק.

דנבר: מאליק ביזלי וטיילר ליידן.

דטרויט: הנרי אלנסון ולוק קנארד.

גולדן סטייט: ג'ורדן בל, ג'יי פי טוקוטו, ג'וש מאגטי (אחד המשתתפים היחידים שנולדו לפני מלחמת המפרץ) ואבדוסאלם אבדורישיט (נשבע לכם).

יוסטון: שיאנו אונואקו, גארי קלארק (לא הבלוזיסט הנפלא), מארקל בראון, קווינסי מילר, אר ג'יי האנטר, וטרבון דובאל.

אינדיאנה: ארון הולידיי, סי ג'יי ווילקוקס, הנרי סימס (ההוא מתחילת הפרוסס של פילי') וטי ג'יי ליף.

קליפרס: שייק'ה גילג'ס-אלכסנדר, ג'אוון אוואנס וסינדאריוס ת'ורנוול.

לייקרס: לברון ג'יימס (לא), אלכס קארוסו שהוזכר כמועמד למכבי תל אביב, ג'וש הארט, מאליק פופ, מוריץ וואגנר ותומאס בראיינט.

ממפיס: ג'ארן ג'קסון ג'וניור, קובי סימונס, ג'אוון קרטר, וויין סלדן (חמישייה שנייה בליגת הקיץ שנה שעברה), די בוסט.

מיאמי: באם אדבאיו אחרי עונת רוקי מבטיחה וראשאד וון.

מילווקי: גיבור ווילאנובה, דונטה דיווינצ'נזו וגיבור חולוניה טי ג'יי קליין.

מינסוטה: איגור קולשוב (עזוב שטויות, בוא לחולון), אייזאה קאזינס (שחקן שנוצר במחולל השמות הרנדומלי של NBA 2K), ג'וש אוקוגי וקייטה בייטס-דיופ.

ניו אורלינס: צ'יק דיאלו, צ'אסון ראנדל וקליף אלכסנדר.

ניו יורק: פרנקי ניליקנה, קווין נוקס ואייזאה היקס.

אוקלהומה סיטי: האמידו דיאלו ודאבון הול.

אורלנדו: אייזאה בריסקו, ג'ונתן אייזק, מו במבה, קאם בירץ' וג'סטין ג'קסון.

פילדלפיה: זאיר סמית', אבל תכלס, הסיפור פה הוא אי השיתוף של מארקל פולץ.

פיניקס: דיאנדרה אייטון, ג'וש ג'קסון, מיקאל ברידג'ס ודבון ריד. על פניו הם כנראה הפייבוריטים, אבל למי אכפת.

פורטלנד: אנפרני סימונס, ארצ'י גודווין, גארי טרנט ג'וניור וקיי ג'יי מקדניאלס.

סקרמנטו: דיארון פוקס, מארווין בגלי והארי ג'יילס.

סן אנטוניו: לוני ווקר ומלא שחקנים שלא אומרים לי כלום, אבל סביר להניח שאיזה שניים מהם פתאום יצוצו לנו כשחקנים משמעותיים בפלייאוף אצל פופ.

טורונטו: מלאכי ריצ'רדסון, או ג'י אנונובי, מרקיז טיג, ראוול אלקינס וג'ורדן לויד רשום גם אצלהם, אז אני לא בטוח, אעדכן למקרה שזה משנה למישהו.

יוטה: דיאמונד סטון (השם הכי מגניב בליגה), אייזק האס (לא לבלבל עם אייזיק הייז ולא עם דרור האס) וגרייסון אלן.

וושינגטון: טרוי בראון וארון האריסון.

זה לא נשמע מפתה במיוחד, אני יודע, אבל תזכרו שלברון הגיע השנה לגמר הליגה עם הרבה פחות, וגרייסון אלן לא שם רגל לאף שחקן כבר איזה שלושה חודשים. הולך להיות סופר מעניין ומאוד לא חשוב. זה כל מה שאפשר לבקש מכדורסל בקיץ.