Sample Page

בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.

לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

 

הקבוצה היום: פורטלנד טרייל בלייזרס

לדף הקבוצה:

נשארו: דמיאן לילארד, סי ג׳יי מקולום, יוסוף נורקיץ׳, זאק קולינס, רודני הוד (הוחתם מחדש), כרמלו אנתוני (הוחתם מחדש), גארי טרנט ג׳וניור, נאסיר ליטל, אנפרני סימונס

עזבו: טרבור אריזה (אוקלהומה סיטי), מריו הזוניה (ממפיס), חסן וויטסייד (סקרמנטו), ווניין גבריאל (ניו אורלינס)

הגיעו: דרק ג׳ונס ג׳וניור, הארי ג׳יילס (שחקנים חופשיים), רוברט קובינגטון, אנס קאנטר (טריידים), סי ג׳יי אלבי (דראפט)

מתנדנדים: קיילב סווניגן, ג׳יילן הורד, מוזס בראון

חמישייה משוערת: דמיאן לילארד, סי ג׳יי מקולום, רוברט קובינגטון, זאק קולינס, יוסוף נורקיץ׳

ספסל: אנפרני סימונס, גארי טרנט ג׳וניור, רודני הוד, דרק ג׳ונס ג׳וניור, אנס קאנטר, כרמלו אנתוני, הארי ג׳יילס, נאסיר ליטל, סי ג׳יי אלבי

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:

אז מה היה לנו שם?

אחרי הישג שיא בדמות גמר המערב, פורטלנד לא התקדמה אלא הלכה אחורה. הבלייזרס החלו את העונה בלי נורקיץ׳ שעדיין היה פצוע ולאחר 3 משחקים איבדו גם את זאק קולינס לפציעה ממושכת. תוסיפו את רודני הוד שקרע את האכילס בתחילת דצמבר ותקבלו קבוצה שהתקשתה להתרומם בלי 3 שחקני חמישייה.

חסן ווייטסייד, שהובא בקיץ כדי להחליף את נורקיץ׳ הפצוע, סיפק כמו תמיד את המספרים אבל לא עזר לנצח יותר מדי. זאק לואו ניסח זאת היטב:

“He’s a can of Pringles. He’s just empty calories. You’re gonna eat the whole thing, it’ll do nothing for ya. Nothing but bad for ya. He’s a can of Pringles.”

-Lowe on a basketball player you can probably guess

— Karens In Paris (@NekiasNBA) November 23, 2020

קנט בייזמור אכזב ונשלח באמצע העונה עבור טרבור אריזה, שאמנם היה יותר טוב אבל לא הבריק במיוחד.

בנוסף אליהם הבלייזרס נאלצו להמר על שחקנים צעירים שקיבלו דקות משמעותיות ואף פתחו בחמישייה אבל לא הותירו חותם. סך הכל פתחו בפורטלנד 17 שחקנים שונים בחמישייה בעונה הסדירה – רק מינסוטה וגולדן סטייט עקפו אותה.

אחת מנקודות האור היחידות היו גארי טרנט ג׳וניור – בחירת סיבוב שני ב-2018 שלא קיבל יותר מדי הזדמנויות. הוא החל לקבל קרדיט ככל שהתקדמה העונה והחזיר בקליעה מצוינת, הגנה לא רעה ואנרגיות.

בנוסף אליו היה גם כרמלו אנתוני, שנחתך די מהר מיוסטון וכבר שקל לפרוש, אבל מצא את מקומו בפורטלנד והפך ל-feel good story. הוא אמנם לא נגמל לגמרי מחוסר היעילות, אבל השלים עם התפקיד שלו בתור שחקן משני ומילא בהצלחה את החור בחמישייה של הבלייזרס.

הקבוצה אמנם הסתכלה על הפלייאוף מבחוץ רוב העונה, אבל נשארה מספיק קרוב בשביל להשאיר לעצמה סיכוי להשתחל פנימה כשנורקיץ׳ וקולינס יחזרו ולילארד ייכנס למוד פוסט-אולסטאר שלו. אמנם חודש מרץ נראה קצת אחרת מבדרך כלל, אבל בבועה ראינו את זה קורה. עם 37.6 נקודות ו-9.6 אסיסטים למשחק, לילארד זכה ב-MVP של הבועה וביחד עם נורקיץ׳ הוביל את פורטלנד למאזן 8-2 שהביא אותה למקום השמיני. ניצחון על ממפיס הצעירה בפליי-אין הביא אותה לפלייאוף מול הלייקרס, כשהיו כאלו שכבר היו מוכנים להמר עליה בתור הפייבוריטית בסדרה:

ניצחון במשחק הראשון רק חיזק את הדעה שפורטלנד היא הסוס השחור של המערב, אבל לאחר מכן הגיעו 4 הפסדים רצופים שלחו את הבלייזרס הביתה.

קיץ חם

אחרי עונה רווית פציעות שדווקא הסתיימה עם אופטימיות יחסית אבל בלי הישגים משמעותיים, לפורטלנד היה ברור שצריך להתחזק כמה שאפשר בטווח הקרוב. לילארד כבר בן 30 אבל מעולם לא היה חלק מקבוצה שהייתה קונטנדרית אמיתית, ועם שחקן ברמתו חייבים לעשות מה שניתן כדי להביא לו קבוצה מספיק טובה. בקיץ 2016 ניתנו חוזים גדולים מדי לשחקנים בינוניים (אוון טרנר, אלן קראב, מו הארקלס, מאיירס לנארד) שסתמו את תקרת השכר ולא אפשרו לה להתחזק. 4 שנים אחר כך, פורטלנד הגיעה לקיץ הראשון מאז שבו יש לה גמישות בתקרת השכר, והיא לא התכוונה לפספס הזדמנות לבצע מהלכים משמעותיים.

המהלך הראשון היה עוד לפני הדראפט, כשפורטלנד שילמה שתי בחירות סיבוב ראשון כדי לשדרג את החוזה הנגמר של טרבור אריזה לרוברט קובינגטון. בכך היא שברה את מעגל שחקני הכנף הבינוניים במחיר מופקע שנקלעה אליו (אוון טרנר הפך לבייזמור שהפך לאריזה). עבור קבוצה עם שני גארדים קטנים שלא מצטיינים בצד ההגנתי שחקן כנף שיכול להוריד מהם חלק מהנטל הוא מצרך חשוב. במובן הזה, החיסרון של אל פארוק אמינו בעונה שעברה היה בולט, וקובינגטון ממלא את המשבצת הזאת מצוין.

השלב הבא היה להחתים מחדש את רודני הוד על חוזה של 21 מיליון לשנתיים – הוא אמנם חוזר מפציעה, אבל אם הוא בריא הבלייזרס מקבלים תפוקה התקפית משמעותית שלא היו מוצאים במחיר הזה. פורטלנד ביטחה את עצמה בכך שהשנה השנייה בחוזה לא מובטחת, כך שאם הוא לא יחזור כמו שצריך יוכלו להמשיך הלאה בקיץ הבא.

שאר ההחתמות היו בגזרת הגבוהים, לאור התלות הגדולה בנורקיץ׳, הבריאות של קולינס שנמצאת בסימן שאלה והטעם הרע שוויטסייד השאיר.

אחרי שנים מעל תקרת המס, לפורטלנד סוף סוף היה חריגת המיד לבל המלאה. היא ניצלה אותה כדי להחתים את דרק ג׳ונס ג׳וניור על חוזה של 19 מיליון לשנתיים. ג׳ונס הוא שומר טוב אבל בהתקפה הוא מאוד מוגבל – בעיקר ארוך וקופצני. זה חוזה קצת גבוה לשחקן שלא שיחק יותר מ-20 דקות למשחק, בטח אם מתחשבים באופציית השחקן שקיבל לעונה השנייה. אם מסתכלים על שחקני פנים אחרים בליגה שקיבלו את המיד לבל או פחות (איבקה, קראודר, ג׳מייקל גרין, פייבורס, טריסטן תומפסון, הארל) אפשר להניח שפורטלנד יכלה להחתים שחקן טוב יותר באותו הסכום.

בנוסף אליו אנס קאנטר חזר בסיין אנד טרייד (הזוניה נשלח לממפיס) על חוזה של 5 מיליון לעונה אחת. קאנטר היה סנטר מחליף טוב בתקופה שלו בפורטלנד והיה מאוד אהוב. ההודעה על חזרתו הביאה גל של שמחה מאוהדי הבלייזרס, וברור שגם הוא מרגיש בבית:

https://twitter.com/EnesKanter/status/1329889229523083269

בסוף הפרי אייג׳נסי פורטלנד החתימה את הארי ג׳יילס והחתימה מחדש את כרמלו אנתוני – שניהם על המינימום. שתיהן החתמות טובות שאין יותר מדי מה להפסיד מהן – כרמלו אהוב בחדר ההלבשה וייקח השנה תפקיד קטן יותר. ג׳יילס הוא גבוה צעיר עם פוטנציאל, ועבור קבוצה שלא תבחר בדראפט בשנתיים הקרובות זה הימור טוב שיכול להפוך לשחקן רוטציה שימושי.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

החיזוקים של פורטלנד, יחד עם היכולת הטובה שהראתה בבועה, מיצבו את פורטלנד בתור אחת הקבוצות החזקות בליגה. אפילו יחסית לשלב הזה של העונה שבו כולם מתלהבים מהסגלים החדשים, פורטלנד היא הקבוצה שכולם מתלהבים ממנה:

I am IRRATIONALLY HIGH on the Blazers this season and I will not be talked out of it https://t.co/dJYSrhQmN8

— Zach Harper (@talkhoops) November 21, 2020

I'm a Blazers fan and i'm IRRATIONALLY SCARED of how many people are high on us https://t.co/Zg7fkBfFlx

— Michele Andreozzi (@MicheleAnderoz) November 21, 2020

ההגנה, שהיא תמיד עקב האכילס של הבלייזרס, תשתפר בעזרת החיזוקים שהגיעו. בתור קונטרה לקו האחורי הקטן עם לילארד ומקולום, יש שומרים טובים בדמות קובינגטון, נורקיץ׳, קולינס וג׳ונס ג׳וניור שישמרו על הכוכבים של היריבה ויבואו לעזור בהגנה כשצריך. הבלייזרס יכולים ללמוד ממיאמי שיצרה הגנה מצוינת בלי שומרים גדולים בעמדות הגארד בעזרת אזורית לוחצת – שומרים ארוכים לוחצים את הגארדים בזמן שיש סנטר דינמי בצבע שיחפה עליהם, כשהגארדים הקטנים מתחבאים בפינות וחשופים פחות. דמיינו את קובינגטון (בתפקיד ג׳ימי באטלר) וג׳ונס (בתפקיד עצמו) לוחצים את הגארדים, נורקיץ׳ (בתפקיד באם אדבאיו) עוגן בצבע ולילארד ומקולום מתחבאים בפינות.

עם שומרים דינמיים כמו קובינגטון וג׳ונס שיכולים לשמור על מספר עמדות, לטרי סטוטס יהיו הרבה יותר כלים להתמודד בפלייאוף מול ההתקפות הטובות בליגה – מניעת מיס מאצ׳ים, מספר שומרים שאפשר לזרוק על הכוכבים של היריבה וגם חמישיות גדולות (לילארד ו-4 שומרים גדולים) או קטנות (קובינגטון או ג׳ונס בתור סנטרים), תלוי בצורך.

בהתקפה העומס צפוי לרדת מלילארד, כשהתרגילים של טרי סטוטס מקבלים שדרוג בדמות מספר שחקנים יוצרים סביב לילארד – מקולום, הוד, טרנט ג׳וניור ונורקיץ׳ יודעים לייצר נקודות בהתקפה. הימים שבהם להוציא את הכדור מהידיים של לילארד שם את פורטלנד בבעיה נגמרו. בנוסף, העומק של הקבוצה יאפשר ללילארד ונורקיץ׳ לנוח בעונה הסדירה ולהגיע לפלייאוף מוכנים מתמיד, הפעם בתור פייבוריטים. זה יהיה המבחן של לילארד, שעד היום קיבל הנחות משום שהוא בא בתור האנדרדוג:

Harden is in his 30s, doesn’t play defense, efficiency drops in the playoffs, gets paid over $40M and never won shit

Now replace the word “Harden” with “Lillard” and watch how the goal posts move

— Austin (@ChefTrillie) December 8, 2020

הציוץ הזה אמנם מוקצן לצרכי לייקים, אבל ההשוואה בין לילארד להארדן מלמדת משהו על הנראטיב שנוצר ללילארד. שניהם בין השחקנים הטובים בליגה ומשחקים באותה קבוצה הרבה שנים. אף אחד מהם לא הגיע לגמר ושניהם חוו כשלונות בפלייאוף, אבל בעוד הארדן מקבל המון ביקורת, לילארד מקבל תמיכה מהאוהדים והתקשורת. לילארד תמיד נחשב לאנדרדוג שאוהבים לאהוב – זה שנשאר בקבוצה הקטנה שלו כל השנים, סוחב אותה לפלייאוף עם יכולת מטורפת לקראת סוף העונה ומנצח סדרות (סיבוב ראשון) עם שלשות ניצחון. בניגוד להארדן, לא היה לו דריל מורי שיארגן סביבו קבוצות שמתאימות לו בול, כאלה שהוא יוכל להילחם איתן על האליפות. בקבוצות סביב לילארד תמיד היו חורים ושחקנים לא מספיק טובים, שצריכים שלילארד יסחוב אותם. השנה זה נגמר.

לילארד יצטרך להוכיח שהוא יודע להגיע לרגעים הגדולים גם בתור פייבוריט ולהוביל את הקבוצה הכי רחוק. הוא קיבל קבוצה שלמה, בלי חורים, עם ניסיון פלייאוף והציפיות בהתאם.

תחזית: 41 ניצחונות, מקום שלישי במערב ועונה מרשימה שתסתיים בגמר האזורי.

קרא עוד

בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.

לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: אורלנדו מג'יק

לדף הקבוצה:

נשארו: ניקולה ווצ'ביץ', ארון גורדון, אוון פורנייה (מימש אופציית שחקן על 17.2 מיליון דולר), טרנס רוס, מרקל פולץ, אל פארוק אמינו, ג'ונתן אייזיק (כנראה יחמיץ את העונה), מו במבה, ג'יימס אניס, קם בירץ', מייקל קרטר וויליאמס (חתם מחדש לשנתיים, 3.3 מיליון לעונה), גארי קלארק

עזבו: די.ג'יי אוגוסטין (חופשי, למילווקי), ווס איווקנדו (חוזה למחנה האימונים בדאלאס)

הגיעו: דוויין בייקון (חופשי, שארלוט), קול אנת'וני וצ'ומה אוקיקי (דראפט)

חמישייה: מרקל פולץ, אוון פורניה, דוויין בייקון, ארון גורדון וניקולה ווצ'ביץ'

ספסל: קול אנתוני, מייקל קרטר וויליאמס, אל פארוק אמינו, טרנס רוס, ג'יימס אניס, מו במבה, גארי קלארק, קם בירץ' צ'ומה אוקיקי

 

המהלכים הגדולים של עונת 2020-21:

 

אז מה היה לנו שם?

'אתה מתחיל הכי מהר שלך', עונה קרמבו שמבקשים ממנו טיפ של אלופים בסרט 'מבצע סבתא', 'ולאט לאט אתה מגביר'. אורלנדו – לא עיר גדולה בתעשיית הסרטים, אבל כזו שיודעת דבר או שניים על בידור – התחילה הכי בינוני שלה ולאט לאט נעשתה יותר בינונית.

את עונת 2019 המג'יק סיימו כשהפסידו בחמישה משחקים לטורונטו, האלופה שבדרך, אחרי שגנבו את המשחק הראשון במפתיע. עונת 2020? המג'יק הפסידו בחמישה משחקים למילווקי, המועמדת הבכירה לאליפות המזרח, אחרי שגנבו במפתיע את המשחק הראשון. ג'ונתן אייזיק – שהיה נראה שהנה מגיע הזמן שלו – עבר שתי פציעות שוברות לב. גם אמינו עבר ניתוח בברך ומו במבה חלה בקורונה, מה שהרחיק אותו מהבועה.

ווצ'ביץ' המשיך לספק מספרים מרשימים, למרות שהפעם נשאר מחוץ לאולסטאר. ארון גורדון עדיין נראה כמו שחקן מצוין שלא מממש את הפוטנציאל (ושוב שרד שמועות טריידים על ימין ועל שמאל), אוון פורניה, די.ג'יי אוגוסטין וטרנס רוס עדיין נראו כמו שחקנים שכל קבוצה תשמח שיהיו ברוטציה שלה. החידוש היחיד היה שמרקל פולץ התחיל להראות שהוא עוד עשוי להיות שחקן כדורסל בליגה.

הכותרות הראשיות שהיו קשורות לאורלנדו לא היו קשורות לקבוצה – פרויקט 'הבועה' שהוקם ליד דיסני וורלד היה הצלחה מסחררת. הקבוצה המקומית? הרבה פחות. המג'יק אמנם נכנסו לפלייאוף מהמקום השמיני, אבל זה היה בעיקר בגלל שליריבה שלה על המקום התשיעי לא היה מספיק חשק. המג'יק ניצחו שלושה משמונה משחקי הדירוג, וכאמור – הפתיעו את הבאקס במשחק הראשון של הפלייאוף עם משחק ענק של ווצ'ביץ' ועזרה של רוס מהספסל.

 

קיץ חם

חם בפלורידה בקיץ. בטח. אולי בגלל זה מה שאורלנדו ניסתה לעשות היה לצנן את ההתלהבות. הם השאירו את אוון פורניה ומייקל קרטר וויליאמס, התמודדו עם שמועות הטריידים על ארון גורדון (בשלב מוקדם יחסית באוף-סיזן דיברו על גורדון לגולדן סטייט עבור הבחירה השניה) ונתנו לדי.ג'יי אוגוסטין ללכת. למודי קרבות עם גארדים שהתקשו עם המעבר למקצוענים (פולץ) או עם ההתמודדות עם הליגה (קרטר-וויליאמס), בעיקר בכל מה שקשור לקליעה מבחוץ, הם בחרו בדראפט שחקן נוסף שמתאושש מפציעה שגרמה לחששות לגבי העתיד שלו כמקצוען – קול אנת'וני. גם אחוזי השדה שאנת'וני הגיע איתם מצפון קרוליינה לא מעודדים את הפרשנים לגבי ההתאקלמות שלו במקצוענים.

למרות זאת, שווה לזכור שאנת'וני היה מועמד לבחירת טופ-5 בעונה שעברה, יש ביכולות שלו משהו שמזכיר לי את פרד ואן וליט והקבוצה שהייתה סביבו בקרוליינה הייתה משמעותית פחות מוכשרת ומותאמת ליכולות שלו, אפילו בהשוואה לאורלנדו הבינונית, אז בכל זאת יש מקום לאופטימיות.

בפינת החדשות הרעות נמצא חדר המיון שפתחו באורלנדו: אייזק, כאמור, יחמיץ את כל העונה. אמינו עבר ניתוח בינואר, וסבל מנפיחות וכאבים בברך שגרמו לו לעבור ניתוח אורתוסקופיה בתחילת דצמבר ועדיין לא ברור מתי ישוב. סנטר הקבוצה, מו במבה, אמנם טוען שהוא נטול סימפוטמים של וירוס הקורונה מאז יוני, אבל עדיין לא קיבל אישור לחזור להתאמן שכן הוירוס פגע בכושר הגופני שלו. אם כל זה לא מספיק גם טרנס רוס סבל מסדק בבוהן בתחילת האימונים, ולא ברור כמה זמן ייעדר.

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אורלנדו מתחילה את העונה בנחיתות. הסמול הפותח שלהם, ג'ונתן אייזיק, יחמיץ את כל העונה. המחליף הראשון שלו, טרנס רוס, שבר את הבוהן ולא ברור כמה זמן יעדר וגם אל-פארוק אמינו עדיין לא החלים לחלוטין מהניתוח שעבר. אורלנדו יתחילו את העונה עם דוויין בייקון שיחלוק את עמדות 2-3 עם אוון פורניה, כשגם הרוקי צ'ומה אוקיקי צפוי להזרק למים מוקדם מהצפוי בגלל החסרון בעמדה. סטיב קליפורד אמר בזמן מחנה האימונים שהוא רוצה לראות הרכבים בהם קם בירץ' ישחק יחד עם ניקולה ווצ'ביץ', כך שאולי גם ארון גורדון יוסט לעמדה הזו.

על הנייר לאורלנדו יש מספר שחקנים שניתן לפתח, ובראשם צמד הגארדים מארקל פולץ, בעונתו השניה בקבוצה, והרוקי קול אנת'וני. פולץ הגיע לאורלנדו עם תג של מקרה אבוד, אבל נתן עונה מעודדת בסך הכל. היכולת שלו לשלב את המהירות במגרש הפתוח יחד עם הפיזיות מול שומרים נמוכים (ולעתים גם לא כל כך נמוכים, כמו שלמדו טובי החוסמים בליגה שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של הטבעת) בנתה יסודות לשחקן שמצליח כרגע להיות חיובי על המגרש גם כאשר הג'אמפ לא נופל. פולץ נשמע חדור מוטיבציה להוכיח שהבחירה שלו במקום הראשון בדראפט לא הייתה שטות מוחלטת, ואם אכן הצליח לשפר את הקליעה מהמיד ריינג' והלאה – יש מקום לאופטימיות, ואפילו תסריט אפשרי לאול-סטאר תוך שנתיים.

הגארד השני שצפוי לחלוק עם פולץ את עמדת הרכז – וכנראה גם לקבל דקות לצידו – הוא קול אנת'וני. אנת'וני נראה כמו בחירת טופ-5 ברורה לפני השנה שלו בצפון קרוליינה, אבל שילוב נסיבות של קבוצה נוראית סביבו ופציעה שדה פקטו גמרה לבלו דווילז את העונה דרדרה את המניה שלו עד שיצא מהלוטרי. אנת'וני קיבל השוואות לכל גארד אפשרי בעל טווח, אבל לי הוא מזכיר בעיקר את פרד ואן-וליט בשילוב בין המימדים הפיזיים שלו לאגרסיביות שאיתה הוא עולה על המגרש. החשש העיקרי במקרה שלו הוא – וזה הולך להשמע לכם מוכר מגארדים אחרים באורלנדו כמו מרקל פולץ ומייקל קרטר וויליאמס – האם הג'אמפ שלו יכול להחזיק גם מול הגנות בNBA. באורלנדו יקוו שכן, כשגם הנוכחות שלו בצד הפחות זוהר של המגרש תשפיע על הדקות שהוא יקבל.

מעבר לצמד הרוקיז ופולץ, אורלנדו מקווה שהנה מגיעה השנה של מו במבה. במבה עדיין לא חזר לפעילות מלאה אחרי שחלה בוירוס הקורונה ולמרות שהוא משולל סימפטומים מאז יוני, הוא לא מצליח לחזור לכושר אירובי בצורה מוצלחת מספיק (או שזה מה שמספרים באורלנדו). לאורלנדו תהיה אפשרות להחליט לגבי חוזהו של במבה במהלך העונה, והשמועות בפגרה הקצרה הייתה שהם שוקלים לא להשאיר אותו. במבה נראה בחלקים גדולים מדי של העונה כשחקן שהגיע לליגה רק בגלל המימדים שלו, למרות שהראה ניצוצות של יכולת לרווח את המגרש (1.5 שלשות ל-36 דקות ב34.6% לא רעים). העובדה שירד בדקות המשחק בין העונה הראשונה לשניה לא תורמת לאופטימיות אצלו, אבל אם יצליח לפתח כימיה עם קול ופולץ בפיק אנד פופ או פיק אנד רול? מי יודע.

עד כה דיברנו על הצעירים של המג'יק, ונראה שהעונה צריכה ללכת לכיוון פיתוח השחקנים, רק שזה לא עומד בקנה אחד עם השחקנים הטובים (והיקרים) בקבוצה: פורנייה חגג 28 בפגרה וניקולה ווצ'ביץ' הגיע ל-30. ארון גורדון אמנם רק בן 25 אבל מרגיש כמו 30. זה יהפוך את אורלנדו – ובעיקר את גורדון ופורניה, שני שמות קבועים בחרושת השמועות – לפעילים בשוק הטריידים לקראת הדדליין. .

 

תחזית:

המג'יק, כאמור, נשארו באותו המקום. שנה שעברה זה הספיק למקום שמיני במזרח. העונה – עם ההתחזקות של וושינגטון, אטלנטה ואפילו שארלוט – זה כנראה לא יקרה. אורלנדו נמצאים איפשהו בין שלוש הקבוצות שחושבות ברצינות על שני המקומות האחרונים של הפלייאוף (אטלנטה, אינדיאנה ו-וושינגטון) לאלו שהפלייאוף בשבילן נראה כמו תחזית אופטימית (שיקאגו ושארלוט). בקיץ 21, למעט פורניה שמסיים חוזה, אמורות להגיע גם הארכות חוזה לפולץ ואייזיק, ואופציית הקבוצה על השנה השלישית של במבה. אם הם יצאו מהר יחסית מתמונת הפלייאוף אולי תגיע מכירת החיסול – פורניה יהיה הראשון בדרך לדלת – והתחלה של תהליך של הוספת חלקים מהדראפט.

בחלוקה לקבוצות איכות של המזרח, אורלנדו נמצאת לטעמי מתחת לוושינגטון, אינדיאנה ואטלנטה שכנראה יתחרו על שני המקומות האחרונים בפלייאוף, ויחד עם שארלוט ושיקאגו – קבוצות שמפנטזות על הפלייאוף אבל זהו תסריט לא ריאלי עבורן. אני מעריך שאורלנדו תסיים אורלנדו מקום 10-11 במזרח, סדר גודל של 32-33 נצחונות בעונה של 82 משחקים (כלומר בערך 29 מ-72 העונה). אם קבוצה תסכים להציע את הבחירה שלה בדראפט הקרוב על פורניה (גולדן סטייט?) אורלנדו ייקחו, ויחכו לשנה הבאה לראות איך נראית הקבוצה סביב פולץ ואייזיק. עד אז אורלנדו תשאר הקבוצה הכי אפורה במדינת פלורידה.

 

קרא עוד