Sample Page

קבוצה ביום – פילדלפיה 76

בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.

לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: פילדלפיה 76

לדף הקבוצה 

נשארו: ג'ואל אמביד, בן סימונס, טוביאס האריס, מייק סקוט, שייק מילטון, מטיס ת'ייבול, פורקאן קורקמאז.

עזבו: אלק ברקס (חופשי, לניקס), ראול נטו (חופשי, לוויזארדס), גלן רובינסון III (חופשי, לקינגס), קייל אוקווין (חופשי), אל הורפורד (טרייד לת'אנדר), ג'וש ריצ'ארדסון (טרייד, למאבריקס), זאייר סמית' (טרייד, לפיסטונס), נורוול פלה (שוחרר), מריאל שייאוק (שוחרר).

הגיעו: דוויט הווארד (חופשי), ג'סטין אנדרסון (חופשי), דריק וולטון ג'וניור (חופשי), ראיין ברוקהוף (חופשי), סת' קרי (טרייד מדאלאס), דני גרין (טרייד מהת'אנדר), טרנס פרגוסון (טרייד מהת'אנדר), וינסן פוארייה (טרייד מהת'אנדר), טוני בראדלי (טרייד מדטרויט), טייריס מקסי (מהדראפט), אייזיאה ג'ו (מהדראפט), פול ריד (מהדראפט) דקוטה מתיאס (חוזה דו כיווני).

חמישיה: ג'ואל אמביד, בן סימונס, טוביאס האריס, דני גרין, שייק מילטון.

ספסל: מייק סקוט, מטיס ת'ייבול, פורקאן קורקמאז, סת' קרי, דוויט הווארד, ג'סטין אנדרסון, דריק וולטון ג'וניור, ראיין ברוקהוף, טרנס פרגוסון, וינסן פוארייה, טוני בראדלי, טייריס מקסי, אייזיאה ג'ו, פול ריד, דקוטה מתיאס.

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:

אז מה היה לנו שם?

לעונת 2019-20 הסיקסרס הגיעו עם הר של ציפיות. בקיץ טוביאס האריס חתם על חוזה של 180 מיליון דולר ל-5 שנים, אל הורפורד, אחד השחקנים הבודדים שיכולים לעצור את אמביד, חתם על 109 מיליון דולר ל-4 שנים ובמהלך של סיין אנד טרייד עם מיאמי, הגיע ג'וש ריצ'ארדסון במקומו של ג'ימי באטלר. בפילי בנו קבוצה גבוהה, אתלטית ואגרסיבית והציפיה מהסיקסרס בתחילת העונה היתה להגיע לפחות לגמר המזרח.

בפועל, פילי לא הצליחה להתחבר, לא על המגרש וגם לא מחוצה לו. היא סיימה את העונה הסדירה במקום השישי המאוד מאכזב במזרח ועפה בסוויפ בסיבוב הראשון בפלייאוף ע"י בוסטון. כאשר מה שהכי בלט לעין בעונה של הסיקסרס היה ההבדל בין משחקי הבית למשחקי החוץ. ב-65 המשחקים ששוחקו עד ההשבתה של הליגה, פילי החזיקה במאזן שלילי ונוראי של 24-10 במשחקי החוץ (29.41% הצלחה). בבית, לעומת זאת, היא החזיקה במאזן חיובי של 29-2 (93.5% הצלחה). הטבלה הבאה מראה את ההבדלים בבירור. 

מס' משחקים מאזן אחוזי הצלחה דירוג התקפי דירוג הגנתי
בית 31 29-2 93.5% 113 102.7
חוץ 34 24-10 29.4% 106 112.1

זה לא סוד שבדר"כ קבוצות משחקות יותר טוב בבית מול האוהדים שלהם מאשר בחוץ, אבל אצל פילי של עונת 2019-20 מדובר בהבדל של 64%, ההבדל הגדול ביותר בין משחקי בית למשחקי חוץ מאז בוסטון סלטיקס של עונת 1954-55. אחת הסיבות להבדל הגדול ולחוסר ההצלחה של הקבוצה קשורה לפציעות של שחקני מפתח. פילי חוותה לאורך כל העונה פציעות של שחקני חמישיה וברט בראון נאלץ לשנות את ההרכבים בהתאם לפציעות. 

אבל הבעיה העיקרית של הסיקסרס העונה היתה דווקא אל הורפורד. השילוב אמביד-הורפורד לא פעל ויחד עם ההתעקשות של סימונס לא לזרוק שלשות, הצבע של פילי היה פקוק מתמיד. על מנת שהורפורד, אמביד וסימונס לא ידרכו אחד לשני על הרגליים, ברט בראון וצוות האימון היו צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים. הורפורד, שכל הקריירה שיחק כסנטר, הוסט לתפקיד הפאוור פורוורד והציפייה ממנו היתה לעזור בריווח המשחק של הסיקסרס. לא סגנון המשחק אליו הוא רגיל. הורפורד לא הסתדר עם התפקיד החדש ובתחילת פברואר ירד לספסל ושימש כסנטר מחליף לאמביד, אך הפציעה בגב של סימונס החזירה את הורפורד לחמישיה הראשונה אחרי 3 משחקים בלבד. ההגעה של הורפורד לקבוצה השפיעה גם על שחקנים נוספים. אמביד התקשה לשחק ליד שחקן שמשחק על אותה בלטה כמוהו וממוצע הנקודות שלו ירד מ-27.5 נק' בעונה שעברה ל-23 נק' העונה. סימונס, נתן הגנה פנומנלית, אבל התקשה התקפית (ב-14 משחקים בנובמבר הוא קלע 11.9 נק'). האריס, ששיחק בעונה שעברה בפילי בעמדה ארבע, חזר לשחק בעמדה שלוש, שנוחה לו יותר, אבל כיוון שלפילי לא היה ריווח במשחק שלה, נטל הקליעה מרחוק נפל עליו ועל ריצ'ארדסון. ריצ'ארדסון התקשה בשיטת המשחק של פילי ולא הצליח להראות יציבות התקפית לאורך כל העונה. 

הפגרה שנכפתה על הליגה, איפשרה לסימונס להתאושש מהפציעה בגב, ולהגיע בכוחות מחודשים למשחקי הבועה. אלא ששלושה משחקים לתוך הבועה, סימונס נפצע שוב, הפעם בברך, נזקק לניתוח וגמר את העונה. בפלייאוף פילי פגשה את בוסטון. בעונות אחרות יתכן והיה מדובר בסדרה פיקנטית כזאת שהאוהדים היו מריירים עליה, אבל העונה פילי הגיעה לפלייאוף כקבוצה מפורקת ובלי בן סימונס הפצוע, את בוסטון כמובן זה לא עניין והם העיפו את פילי בסוויפ מביך. אמביד ניסה להציל את המולדת עם 30 נק' ויותר מ-12 ריב' למשחק, אבל שאר החברים שלו לא פגעו, החיסרון של סימונס הורגש בעיקר בצד ההגנתי, כשהורפורד נאלץ לרדוף אחרי ג'יילן בראון ולא ממש הסתדר עם המשימה והתקפית המשיך ביכולת הרעה. האריס קלע 15.8 נק' למשחק אבל באחוזים נוראיים, 38% מהשדה ו-13%! מהשלוש, כשאת השלשה הראשונה שלו בפלייאוף הוא קולע רק במשחק הרביעי והאחרון בסדרה. ריצ'ארדסון קלע כמעט 17 נק' למשחק, אבל לא הצליח לשמור על יציבות התקפית. כאשר האחוזים שלו נפלו מ-45% מהשדה ומ-41% לשלוש ב-2 המשחקים הראשונים ל-26% מהשדה ו-31% משלוש ב-2 המשחקים האחרונים. הידית של ג'יי ג'יי רדיק מעולם לא היתה חסרה כל כך (45% לשלוש בעונה האחרונה במדי הפליקנס).

קיץ חם

הכתובת היתה על הקיר. אחרי העונה המסויטת שפילי עברה, ובמיוחד אחרי הכישלון בפלייאוף, ברט בראון פוטר מתפקידו כמאמן הקבוצה. בראיון בוידאו אחרי המשחק בו הסיקסרס הודחו מהפלייאוף, ריצ'ארדסון נשאל בנוגע לדעתו על ברט בראון וענה:

“He’s a good guy, a good man, he means well,” Richardson said. “I think that going forward he’s got to have some more accountability. I don’t think there was much accountability this season and I think that was part of our problem.”

ריצ'ארדסון התבטא בצורה דומה כבר במהלך העונה וגם אמביד והורפורד לא חסכו בביקורות. בראון לא מאמן גרוע, הוא הביא את פילי חזרה לפלייאוף אחרי השנים השחונות של התהליך, ורק על זה מגיע לו צל"ש, אבל הוא לא מתאים לאמן קבוצה עם שאיפות לאליפות. את התפקיד קיבל דוק ריברס, 3 ימים בלבד אחרי שפוטר מהקליפרס. האם הוא יהיה האיש הנכון להוביל את פילי ולהביא טבעת לעיר האחווה? הוא נחשב מאמן מוערך, עם טבעת אליפות כמאמן בוסטון ב-2008, אבל הוא גם מגיע לסיקסרס אחרי שנה לא מוצלחת בקליפרס. עונה בה שיחקו אצלו 2 כוכבים וסגל משלים נהדר, אבל חוסר ההצלחה לחבר את הקבוצה והתרסקות בפלייאוף הביאו לפיטוריו. המממ … נשמע מוכר?

פילי, בצעד מפתיע, החתימה את אלטון ברנד על הארכת חוזה, אבל גם הביאה את דריל מורי כנשיא לענייני כדורסל של המועדון. דריל מורי עזב את הרוקטס אחרי 13 שנה בתפקיד הג'נרל מנג'ר. בהודעה הרשמית מורי אמר שהוא צריך הפסקה מכדורסל, שהוא רוצה לבלות יותר זמן עם המשפחה שלו. כשבועיים לאחר מכן ווג' הפיל את אחת הפצצות שלו, דריל מורי לוקח את המוריבול לפילי. מורי לא בזבז זמן ואחרי כמה שבועות בתפקיד, הוא תיקן כמה כשלים בסגל הקבוצה, והראה לברנד איך עושים את העבודה כמו שצריך. 

ריווח, ריווח, ריווח היתה המנטרה שברנד נאלץ לשנן. 2 אולסטארים צעירים, שחיים בעיקר בצבע, צריכים קלעי שלשות לצידם. מורי, שועל קרבות ותיק ומנוסה, העביר את אל הורפורד בטרייד לת'אנדר יחד עם בחירות דראפט (תיאו מלדון – בחירת סיבוב שני מהדראפט האחרון ובחירת סיבוב ראשון מוגנת בדראפט 2025) והזכויות על וסילי מיצ'יץ', גארד סרבי שנבחר בדראפט 2014, את הדרך ההפוכה עשה דני גרין, שבכלל הועבר לת'אנדר מהלייקרס במסגרת הטרייד על שרודר, יחד איתו עברו גם וינסן פוארייה וטרנס פרגוסון. בטרייד נוסף, הפעם עם המאבריקס. ריצ'ארדסון והזכויות על טיילר ביי, שנבחר במקום 36 בדראפט האחרון עברו לדאלאס וסת' קרי ו-44 אחוזיו לשלוש עברו לפילי. שם כזכור מאמן דוק ריברס, החם של קרי.

בבחירה מס' 21 בדראפט 2020 פילי בחרה את טייריס מקסי, פוינט גארד פיזי, שישמש כיוצר נוסף על המגרש מלבד סימונס. הבחירה במקסי קצת מוזרה לטעמי, שכן הוא לא קלעי שלשות טוב (רק 29% לשלוש במדי קנטאקי), קצת סותר את מנטרת הריווח מהפסקה הקודמת. במקום 49 פילי בחרה את אייזאה ג'ו, עוד קלעי שלשות לאוסף ובבחירה 58 נבחר פול ריד, פורוורד אתלטי והגנתי. עמדה נוספת שהיתה צריכה חיזוק בפילי היתה עמדת הסנטר המחליף. את התפקיד קיבל דוויט הווארד. הווארד, אחרי שנה מוצלחת בלייקרס וטבעת אליפות על האצבע, חתם לעונה אחת ויאייש את עמדת הסנטר המחליף בדקות שאמביד ירד לנוח. 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אחרי 3 עונות בהן ברט בראון וצוות האימון שלו לא הצליחו להפיק את המיטב מצמד האולסטארים שברשותם, המשימה עברה לדוק ריברס. למזלו של ריברס, דריל מורי מנהל את העניינים בפילי והוא הביא לקבוצה קלעי שלשות שכל כך חסרו לה בעונה שעברה. סת' קרי (44% לשלוש בקריירה) ודני גרין (40% לשלוש בקריירה) שניהם קלעי שלשות מוכחים, הרוקי אייזאה ג'ו (37% לשלוש בקריירת המכללות שלו), יחד עם טוביאס האריס, שצריך להוכיח שלא סתם קיבל חוזה ענק והשיפור במשחק של שייק מילטון ופילי מעמידה סוללה מרשימה של קלעים. גם לחיזוקים בהגנה מורי דאג. כאשר דני גרין ודוויט הווארד הם השמות המוכרים ברשימה. שחקני הגנה נוספים הם טרנס פרגוסון, שנמצא בליגה בזכות ההגנה שלו, ושני הרוקיז טייריס מקסי ופול ריד שניהם שחקנים פיזיים ואתלטיים. שלושת האחרונים יהיו חייבים לעבוד על הקליעה שלהם כדי להיות רלוונטיים בקבוצה כמו פילי. ההגעה של הווארד מוסיפה עומק לספסל של פילי. הווארד הוכיח בעונה האחרונה, שהוא יכול לעלות מהספסל ולתת דקות טובות של הגנה חזקה, ריבאונדים וטראש טוק. סוף סוף יהיה מחליף ראוי בעמדת הסנטר בדקות שאמביד לא ישחק. ריברס מקבל קבוצה שכוללת 2 אולסטארים צעירים ומבטיחים וסגל משלים נהדר שירווח להם את המגרש. 

ועכשיו לעבודה. החלק התיאורטי של המוריבול הסתיים, הגיע זמן ההוכחות.

בעונתו האחרונה בקליפרס, ריברס, ע"פ השמועות, נתן לפול ג'ורג' ובעיקר לקוואי לנארד, לעשות מה שמתחשק להם. הם החליטו מתי ואם להגיע לאימונים, כמה זמן לשחק ומתי לנוח, דבר שגרם למרמור אצל שאר שחקני הקליפרס. אם השמועות נכונות, האם ריברס יוכל להתנהל בצורה שונה עם אמביד וסימונס? האם הוא האיש שיוציא מהם את המקסימום? נכון לכרגע נראה שהכיוון חיובי. תחת ריברס מתוכננים בהתקפה יותר תרגילי פיקנ'רול שיקנו לאמביד וסימונס יותר חופש פעולה, וכשההגנה של היריבות תתכווץ עליהם, העונש יגיע מכיוון קשת השלוש שם יחכו קלעי שלשות מצוינים. מבחינת ההגנה, ריברס מתכנן הגנה אגרסיבית יותר של פילי על מוביל הכדור בפיקנ'רול, דבר שהיה חסר לפילי בסדרה מול בוסטון בפלייאוף האחרון. 

הסגל של פילי לעונת 2020-21 כולל 12 שחקנים חדשים וצוות אימון חדש לגמרי. הכל נעשה על מנת למקסם את היכולות של צמד הסופרסטארים וזה כשלעצמו צריך לדרבן את אמביד וסימונס לתת עבודה. כי אם העונה פילי שוב תיכשל ואם העונה אמביד את סימונס לא יצליחו להוציא מעצמם את המקסימום, הבא בתור שישלם את מחיר הכישלון יכול להיות אחד מהם. איך שלא יהיה, הניסוי אמביד-סימונס חייב להסתיים העונה. אם הניסוי יצליח פילי תהיה קונטנדרית גם בשנים הבאות, אבל אם הניסוי יכשל טרייד על סימונס או אמביד יהיה בגדר חובה. 

ואי אפשר בלי לדבר על הזקן שבחדר. ג'יימס הארדן דורש טרייד, כאשר היעדים המועדפים עליו הם ברוקלין, פילי, מיאמי ומילווקי. נכון לכתיבת שורות אלו ג'יימס הארדן עדיין שחקן של הרוקטס, אבל הוא ממש לא רוצה להיות שם. לתחילת מחנה האימונים של הרוקטס הוא לא הופיע, ובמקום הוא העלה לאינסטגרם שלו תמונות בהם הוא נראה חוגג במסיבות ובמועדוני חשפניות. יותר ברור מזה הוא לא יכול להיות. היעד המועדף על הארדן הם הנטס, אבל הרוקטס רוצים אולסטאר בתמורה. הנטס לא יעבירו את דוראנט ולרוקטס יש כבר הד קייס שמשתקם מפציעה בדמות ג'ון וול, אז אין להם שום סיבה לרצות את קיירי אירווינג. מבין ארבעת הקבוצות, לפילי יש את הסיכוי הכי טוב להנחית את הארדן אצלה. קודם כל כי דריל מורי שם ודבר שני, לפילי, בניגוד לשלושת הקבוצות האחרות שהזכרתי, יש נכסים שהיא יכולה להעביר תמורת הארדן. בראשם אולסטאר צעיר ומוכשר העונה לשם בן סימונס. כרגע לפחות, שני המועדונים טוענים שאין להם כוונה לעשות טרייד על הכוכבים שלהם.

תחזית

פילי של העונה נבנתה נכון. אולסטארים צעירים ומוכשרים, אבל עם נטיה לפציעות, וסגל משלים נהדר שיחפה על החולשות שלהם וירווח להם את הפרקט. בתקווה שישארו בריאים, אני מהמרת שפילי תסיים את העונה באזור ה-50 ניצחונות ובמקום שני או שלישי במזרח.

לגבי הארדן, ההימור שלי הוא שיהיה טרייד. העולם שייך לכוכבים. אם הארדן ירצה טרייד בסופו של דבר הוא יקבל טרייד. השאלה לאן יעבור. מסתמן שהטרייד דדליין העונה יהיה ב-25 למרץ 2021. מה שנותן לקבוצות מספיק זמן כדי לבחון את הכלים החדשים שברשותם. במידה ובמהלך העונה הארדן עדיין ידרוש טרייד ובמידה והניסוי של פילי יכשל, לא אתפלא אם דריל מורי ידאג להביא את הארדן לעיר האחווה.

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

קבוצה ביום – מיאמי היט

בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.

לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: מיאמי היט

(שחר שוויד)

לעמוד הקבוצה

נשארו: גוראן דראגיץ', ג'ימי באטלר, דאנקן רובינסון, באם אדבאיו (חידש חוזה), טיילר הירו, יודוניס האסלם (חידש חוזה), אנדרה איגודלה, קנדריק נאן, קלי אולינק, מאיירס לאונרד (חידש חוזה), כריס סילבה

עזבו: סולומון היל (אטלנטה), ג'יי קראודר (פיניקס), דרק ג'ונס (פורטלנד)

הגיעו: אייברי בראדלי, מוריס הארקלס, פרשס אצ'יוואה

מתנדנדים: קנדריק נאן

חמישייה: גוראן דראגיץ', דאנקן רובינסון, ג'ימי באטלר, פרשס אצ'יוואה, באם אדבאיו

ספסל : טיילר הירו, אנדרה איגודלה, אייברי בראדלי, קנדריק נאן, מוריס הארקלס, קלי אולינק, מאיירס לאונדרד, כריס סילבה

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:

אז מה היה לנו שם?

מיאמי נכנסה לעונה אחרי הפרישה של ווייד שסימנה סוף של עידן. אחרי כמה עונות במקומות 6 עד 10 במזרח הקבוצה קיבלה החלטה כשוויתרה על וייטסייד והשקיעה בג'ימי באטלר, שחיפש להצליח בקבוצה חדשה לאחר עונה מאכזבת בפילדלפיה. הסיפור אומר שהנהלת מיאמי הזמינה את באטלר לשיחה והציגה לו את התפקיד שהיא מייעדת לו – מנהיג עם ניסיון שיוביל את הצעירים, שאליו הקבוצה שופעת הכישרון שיוועה לאחר פרישתו של ווייד. ג'ימי הסכים עוד לפני שהוצגה המצגת.

ואכן, הקבוצה פתחה בסערה. בחודש הראשון לעונה מיאמי העמידה מאזן של 11-3 והתבססה על משחק מאוד קבוצתי. הקבוצה סיימה במקום החמישי בליגה מבחינת אסיסטים כשהיא היחידה בחמישייה זו שיש לה שלושה שחקנים עם לפחות 5 אסיסטים בממוצע למשחק. מלבד דראגיץ' שמנהל את המשחק, באטלר הפורוורד היה במקום החמישי באסיסטים ואדבאיו הסנטר היה השני במדד זה.

את הדוגמה למשחק הקבוצתי ניתן לראות גם בנקודות, עם התפלגות שכל קבוצה הייתה רוצה – לא פחות משבעה שחקני סגל שמעמידים ממוצע דו-ספרתי של נקודות. מצב כזה מבטיח שנפילה של שחקן או שניים לא תמשוך בהכרח את כל הקבוצה להפסד כי סביר להניח שמישהו ייקח את המושכות ויידע להוביל את קלעי הקבוצה.

אבל עם כל הכבוד לכל שחקן ושחקן במיאמי היט, היו שלושה אנשים שהובילו את הקבוצה. דראגיץ', באטלר ואדבאיו. דראגיץ' הוביל את המשחק, באטלר יצר את המצבים ואדבאיו פעל חזק בצבע. המשחק הזה יצר הרבה פיק אנד רולים קטלניים, ואם מכניסים למשוואה גם את דאנקן רובינסון שצלף מחוץ לקשת, האופציות היו כמעט בלתי מוגבלות. אם נרד לשורש העניין ונצלול לפרטים נראה שההבדל בין ניצחון להפסד נובע הרבה מחוסר ריכוז של השלישייה הזו. בניצחונות הממוצעים שלהם ביחד עומדים על 17.2 אסיסטים ו-7 איבודים, יחס של  2.45 אסיסטים לכל איבוד. לעומת זאת בהפסדים הממוצעים הופכים ל-14.4 אסיסטים למשחק לעומת 8.3 איבודים, יחס של 1.73.

חשוב להזכיר גם את הצוות המסייע, שעשה הרבה יותר מהמצופה ממנו. טיילר הירו וקנדריק נאן, שעבורם זו הייתה השנה הראשונה בליגה נתנו עונה מעולה בכל פרמטר. הירו, בחירת הלוטרי מבין השניים, שותף מהרגע הראשון ל-30 דקות פלוס מינוס למשחק והחזיר בריבית דריבית כשכמעט בכל משחק קלע מעל 15 נקודות. עם הזמן הוא קצת התקשה להראות יציבות אבל בפלייאוף עשה קפיצת מדרגה והיה פקטור חשוב בהצלחה של ההיט. 

אבל דווקא נאן, שבכלל לא נבחר בדראפט, היה זה שזכה להייפ בהתחלה. הוא פתח את העונה מעולה ובחמשת המשחקים הראשונים העמיד ממוצע של 22.4 נקודות שמיקמו אותו חזק על הרדאר של עכברי הליגה וכמועמד מפתיע לתואר רוקי העונה. עם זאת, משם הוא קצת נחלש וכמו הירו, גם הוא התקשה להראות יציבות. אל הבועה נאן לא הצטרף בהתחלה בגלל הקורונה ואחר כך, כשכבר הגיע, התקשה להשתלב, מה שהוביל לעלייה בדקות של הירו ולתרומתו הרבה כאמור. תפקידו של הירו היה כל כך חשוב עד ששכחו שהוא רוקי, ואולי בדיעבד תואר הרוקי המצטיין הגיע דווקא לו.

בדומה לשני הרוקיז, גם דאנקן רובינסון, שעבורו זו הייתה עונת ה-NBA השלמה הראשונה, נתן עונת פריצה. בעונה שלפני הוא שותף רק ב-15 משחקים וקלע 3.3 נקודות למשחק. העונה? הממוצעים קפצו ל-13.5 נקודות למשחק באחוזים פסיכיים מחוץ לקשת שעמדו על 44.6% והראה מחוייבות שטרם נראתה לזריקה מחוץ לקשת. למעשה, בממוצע רובינסון זרק רק 1.1 זריקות מטווח 2 נקודות למשחק בהשוואה ל-8.3 זריקות לשלוש.

במהלך העונה ספולסטרה הבין כנראה מה יש לו בידיים והחליט להביא חיזוק לקראת הפלייאוף. ב-6 בפברואר עברו למיאמי ג'יי קראודר ואנדרה איגודלה. שני הווטרנים האלו היוו חלק חשוב מהקבוצה וסיעו למיאמי לסיים את העונה במקום החמישי במזרח במאזן 44-29. נקודה מעניינת שכדאי לציין כאן היא היכולת של מיאמי נגד המזרח, שבא לידי ביטוי במאזן 30-13, לעומת מאזנה נגד קבוצות המערב שעמד על 14-16 שלילי.

בעונה בלי קורונה כנראה שמיאמי בכלל לא הייתה מגיעה לגמר הליגה, לאור היעדר הביתיות בפלייאוף, אך למזלה הגיעה מגיפה עולמית. וגם הפציעה של סבוניס. כך שבסיבוב הראשון מיאמי פגשה את אינדיאנה והעיפה אותה בסוויפ קליל כשהיא מנצחת אותה בממוצע בהפרש של מעל 10 נקודות. בלי סבוניס לפייסרס לא היה סיכוי.

בסיבוב שלאחר מכן הקבוצה פגשה את מילווקי. בסדרה הזו ההגנה באה לידי ביטוי, כשמיאמי הצליחה כמעט לשתק את יאניס. הוא נגע פחות בכדור, לא הצליח לייצר את המצבים שהיה רגיל אליהם, זרק פחות וקלע 8 נקודות פחות מהממוצע שלו בעונה הסדירה. ההיט הצליחו לנצח בריבאונד ובעזרת הגנה טובה גרמו לבאקס לקחת זריקות קשות ולאבד יותר כדורים, ומיאמי ניצחה את הסדרה 4-1.

בגמר המזרח הגיע האתגר הגדול ביותר של הקבוצה – בוסטון שהגיעה רעבה ובסיכום כל המשחקים אפילו ניצחה בנקודה. אולם מיאמי השכילה לנצל את היתרון שלה בסדרה והלכה על אדבאיו שיכל לקלוע נקודות בקלות יחסית בלי הפרעה משמעותית בצבע. יחד אליו הצטרף הירו, שנתן סדרה מדהימה עם ממוצע של 19.2 נקודות, יותר מג'ימי. ההיט ניצחו 4-2 את הסדרה.

גמר הליגה כבר היה גדול עליהם. הלייקרס הגיעו חזקים בלי נקודות תורפה מהותיות והפעם גם המזל לא היה לצידה של מיאמי, כשדראגיץ' ואדבאיו נפצעו ולא שיחקו את כל המשחקים. למרות החיסרון הברור הקבוצה לא וויתרה והצליחה לנצח שני משחקים, כשבאחד מהם באטלר קלע 40 נקודות עם הופעה של סופרסטאר. מיאמי נשארה עם הכבוד בלבד והפסידה 4-2 ללייקרס.

קיץ חם

במיאמי ראו את הפוטנציאל הגלום בקבוצה. עם אדבאיו בן ה-23 והירו בן ה-20 הם יודעים שיש להם עוד הרבה שנים לרוץ. תוסיפו גם את דאנקן רובינסון וקנדריק נאן בני ה-26 ו-25 בהתאמה, וקיבלתם קבוצה מספיק טובה שרק צריכה עוד ניסיון ושיפשוף כדי להיות קונטנדרית רצינית. לכן, על אף הפיתוי להחתים את יאניס בקיץ הבא, החליטה הקבוצה להחתים את אדבאיו לחוזה מקסימום לחמש שנים.

יחד עם זאת, אחרי הפציעה של דראגיץ' בגמר שגרמה לו להחמיץ שני משחקים, הבינו במיאמי כמה רכז פותח הוא חשוב. דראגיץ' כבר מבוגר, בן 34, ויכול להיפצע יותר בקלות. לכן הם החליטו להביא את אייברי בראדלי, שנתן עונה מצויינת בלייקרס למרות שלא הצטרף אליהם לבועה ולא היה חלק ממאבק האליפות. עוד לא בטוח מי יהיה הרכז הפותח ומי המחליף אבל דראגיץ' כבר אמר שהוא יכול להסתדר עם לעלות מהספסל.

הבעיה הגדולה של מיאמי בשנה הקרובה היא עמדת הפאוור פורוורד, עמדה שהיוותה בעיה גם בשנה שעברה מכיוון שלקבוצה לא היה שחקן מספיק חזק בה. בהתחלה זה היה לאונרד, שלמעשה פתח כסנטר והזיז את אדבאיו לעמדת הפורוורד. זה עבד לא רע אבל זה לא היה טבעי. אדבאיו הוא סנטר ואין על זה עוררין. לפעמים הקבוצה פתחה עם דרק ג'ונס אבל הוא לא מספיק טוב. מפברואר הקבוצה מצאה את הדרך הנכונה וקראודר נכנס למשבצת הזו באופן מעולה: שמר טוב, קלע שלשות מעולה – בדיוק מה שצריך. אבל הקיץ הקבוצה איבדה את ג'ונס ואת קראודר. לאונרד האריך חוזה אבל כנראה שהקבוצה בונה על השחקן הצעיר שבחרה בדראפט, פרשס אצ'יוואה.

אצ'יוואה נבחר במקום העשרים והוא יודע לשחק כפאוור פורוורד וכסנטר. הוא שחקן מהיר שיודע לרוץ בהתקפה ויכול לאיים משלוש. הוא מתאים למשחק פיק אנד רול אבל היתרון הגדול שלו הוא בהגנה. מדובר בשחקן אתלט עם יכולות הגנתיות שהעמיד במכללות ממוצע של 1.9 חסימות למשחק. אגב, בנוגע לשם, אצ'יוואה מגיע ממשפחה שבה שני הוריו הם כמרים בזרם של הנצרות שנקרא פנטקוסטליזם. אחיו שגם שיחק כדורסל נקרא גאדזגיפט (God'sgift), בנוסף יש לו עוד שני אחים בשם גאדזוויל (God'swill) ופרומיס (Promise) ושתי אחיות בשם פיס (Peace) וגרייס (Grace). בחסדי האל מיאמי תעשה ותצליח.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מיאמי מגיעה אופטימית לעונה הקרובה. מצד אחד יש לה בסיס טוב של קבוצה. הקבוצה רצה במהלך השנה שעברה יפה והגיעה עד לגמר, החמישייה מכילה שחקנים צעירים וותיקים וכל מה שנותר עכשיו הוא לקחת אליפות. מצד שני, במיאמי עוד לא בטוחים אם זה הזמן שלהם לקחת אליפות וכנראה שלא יכוונו לשם בצורה משמעותית. המזרח התחזק בקיץ ובהיט יודעים שלסיים מקום חמישי בעונה בלי קורונה לא יביא אותם לגמר פעם שנייה ברציפות.

בשורה התחתונה ההיט הבינו את המרקם הנכון לקבוצה אחרי הרבה ניסיונות וטעויות בעונה שעברה. המשחק הקבוצתי עובד בצורה מושלמת והשנה יש חיזוקים והכנה נכונה של הסגל. אם נראה התקדמות גם השנה של הצעירים בקבוצה אל תהיו מופתעים אם הקבוצה תגיע שוב רחוק בפלייאוף.

בראדלי יוכל להקל על דראגיץ' במהלך העונה הסדירה, פרשס יכול להיות הבינגו של ספולסטרה אם ייתן את המעט שדורשים ממנו. קנדריק נאן כמעט ולא שיחק בפלייאוף ולמרות שהוא אינו יציב הוא כבר הראה את הכישרון שיש לו.

כל זה ביחד עם הניסיון שצברו אדבאיו, הירו ורובינסון יכול להקל על מיאמי בעונה הסדירה ולהביא אותה למקום יותר גבוה מאשר בעונה שעברה. שלושת השחקנים הללו עשו קפיצת מדרגה משמעותית ועדיין יכולים להתפתח. בנוסף, הם הראו קור רוח בפלייאוף שלא היה מבייש שחקנים וותיקים מהם ועונה שלמה שלהם ביחד יכולה להוביל את הקבוצה רחוק. מה שבטוח, יחד עם קנדריק נאן על הספסל, תהיה הרבה תחרות העונה על עמדת הקלע בחמישייה של ספולסטרה.

אבל הדבר החשוב הוא הדינמיקה של הקבוצה: יש שם שחקנים שמחים ורואים את זה. אין מלחמות אגו, אין מריבות. מרגיש שהשחקנים שם פשוט אוהבים את המשחק, בעיקר באטלר, שאחרי כמה שנים של נדודים וניסיונות להיות מנטור לצעירים בפילי ומינסוטה מצא סוף סוף את הבית החדש שלו והוא רעב לקחת את חבריו צעד אחד קדימה. במיוחד את טיילר הירו, שאיתו פיתח קשר מיוחד במהלך השנה:

https://twitter.com/CatsCoverage_/status/1187062135941189632?

השאלה הגדולה היא האם פלייאוף 2020 היה משהו חד פעמי? משחקים ללא קהל, בלי התחשבות ביתרון ביתיות ואחרי מספר חודשים של הפסקה יצרו סיטואציה מוזרה לכולם. סביר להניח שלדברים הללו היו חלק בהצלחה של מיאמי בעונה החולפת אבל לא בטוח שזה יספיק בעונה הקרובה.

לסיכום, יש בקבוצה שלישיית שחקנים שאפשר לסמוך עליהם – אדבאיו, באטלר ודראגיץ'. הם כנראה יספקו לרוב את מה שמצפים מהם והעונה לא תהיה תלויה יותר מדי בהם. שלושתם הראו שהם יודעים לשחק ביחד וכבר מכירים אחד את השני, לכן לא תהיה להם בעיה יותר מדי בעונה הסדירה להביא את מה שהם הביאו בעונה החולפת. הפקטורים המרכזיים בעונה הקרובה של מיאמי יהיו בראדלי והירו. בראדלי מנהל את המשחק שונה מדרגיץ' והוא יצטרך ללמוד איך לעבוד נכון עם הכלים שיש בקבוצה. הירו מצידו הראה שהוא יכול גם לקלוע 30 נקודות במשחק. אם הוא יעשה עוד קפיצת מדרגה בעונה הקרובה זה יכול להיות משמעותי מאד בשביל ההיט ולבסס את מעמדו כאולסטאר עתידי.

https://twitter.com/HeatNationCP/status/1339030134041444353

תחזית: מקום רביעי במזרח וגמר אזורי.

 

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 15.12.20

עדכונים ו-שבוע לתחילת העונה!
 
 
יאניס חתם על הארכת חוזה 228.2 ל-5 שנים. זו ההודעה שהוא צייץ בטוויטר:
 
 
 
אורלנדו מצטרפת לקבוצות שיאפשרו קהל במגרשים במתכונת מצומצמת.
 
נואה וונלה שוחרר מהבולס. בנוסף הוא גם אובחן כחולה קורונה.
 
 
למי שפספס הפודקאסט מהבוקר, תחזיות כלליות לעונה
 
 
משחקי הכנה
 
02:30 פילדלפיה – סלטיקס
 
03:00 יוסטון – ספרס (הארדן אמור לשחק)
 
05:00 סקרמנטו – ווריירס
 
 
לפוסט זה מצורפת: סנסציית הפרי סיזן, טיילן הורטון טאקר. הכירו.
 
קרא עוד

הקבוצה היום: ברוקלין נטס

לדף הקבוצה

נשארו: קווין דוראנט, קיירי אירווינג, דיאנדרה ג'ורדן, קאריס לברט, ספנסר דינווידי, ג'ארט אלן, ג'ו האריס (הוחתם מחדש), טוריאן פרינס, רודיונס קורוץ', ניקולס קלאקסטון, טיילר ג'ונסון (הוחתם מחדש)

עזבו: גארט טמפל (חופשי, שיקגו), ווילסון צ'אנדלר (ללא קבוצה), דזאנן מוסא (טרייד לדטרויט), תיאו פינסון (ניקס)

הגיעו: ג'ף גרין (חופשי), לאנדרי שאמט, ברוס בראון ג'וניור (טרייד)

מתנדנדים:כריס קיוזה, תימוטי לואוו-קאברה (חוזים לא מובטחים)

חמישייה: קיירי אירווינג, קאריס לברט, ג'ו האריס, קווין דוראנט, דיאנדרה ג'ורדן

ספסל: ספנסר דינווידי, ג'ארט אלן, טוריאן פרינס, לאנדרי שאמט, רודיונוס קורוץ, ניקולס קלאקסטון, ברוס בראון ג'וניור, ג'ף גרין, טיילר ג'ונסון

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:

אז מה היה לנו שם?

בילי קינג חירב את הקבוצה בטרייד שהעביר את כל בחירות הדראפט של הנטס לבוסטון. שון מרקס החליף אותו והגיע בשביל להציל את הקבוצה. בלי שהיה לו יותר מדי עם מה לעבוד, הוא הצליח לבנות קבוצה לוחמנית, ודווקא בשנה שבה בחירות הדראפט של ברוקלין חזרו אליה, היא סיימה בפלייאוף. הקיץ הקודם סימן את הצלחת התהליך ומעבר לפאזה חדשה. הקבוצה החתימה את קווין דוראנט וקיירי אירווינג. אלא שדוראנט הגיע פצוע, והיה צפוי להישאר בחוץ כל העונה. העונה סומנה כסוג של ניסוי כלים. קיירי בא להוכיח ופתח את העונה עם 50 נקודות. היו לו עוד כמה משחקי קליעה מרשימים, אבל 11 משחקים בתוך העונה הוא הושבת לחודשיים עם פציעה בכתף. הוא חזר ושיחק עוד 8 משחקים, לפני שעבר ניתוח וסיים את העונה. איתו ובלעדיו הנטס תיפקדו בערך אותו דבר ועמדו על 40% נצחונות.

גם כשקיירי ודוראנט מחוץ לפארקט ראינו את ההשפעה שלהם על הקבוצה עם הפיטורים של קני אטקינסון. אטקינסון היה אחראי על הצד המקצועי של הקבוצה הלוחמנית וקיבל המון קרדיט. אלא שעם הכוכבים זה הלך פחות טוב. קצת לפני שהליגה נעצרה בגלל הקורונה הנטס ואטקינסון הודיעו על פרידה משותפת. לפי הדיווחים חלק מהשחקנים רצו שהוא ילך. מעניין מי היו השחקנים האלו…ז'אק ווהן קיבל את התפקיד עד לסיום העונה, וכצעד ראשון הכניס לחמישיה את דיאנדרה ג'ורדן שהגיע בתור הגלגל החמישי ביחד עם קיירי ודוראנט, על חשבון ג'ארט אלן הצעיר והמבטיח. מעניין מי דרש את זה.

הקבוצה הוזמנה לבועה, אבל רגע לפני דינווידי וג'ורדן חלו בקורונה ונשארו בחוץ. הקבוצה נאלצה לאסוף שאריות שחקנים כמו ג'אמאל קרופורד, אימן שאמפרט, טיילר ג'ונסון כדי להשלים סגל. הציפיה הייתה שהם יתחרו בוושינגטון על הקבוצה שהכי לא הייתה צריכה להיות שם. לתדהמת כולם הנטס נלחמו בהובלת קאריס לברט, ג'ו האריס, טאורין פרינס, ג'ארט אלן, וטימותי לואוו-קאברה. הם הצליחו לעבור את אורלנדו בדרך למקום השביעי. בפלייאוף נגד טורונטו זה הלך פחות טוב, והם עפו בסוויפ.

קיץ חם

הקיץ החם של הנטס היה בשנה שעברה. הקיץ הנוכחי היה הרבה יותר רגוע, למעט שמועות על כוכב שלישי שצצו כל הזמן. סגל השחקנים נשמר ברובו, והשאלה העיקרית הייתה לגבי המאמן. לאחר לא מעט שמועות שכללו לא מעט שמות, עם השתייכות למחנה דוראנט\קיירי, בסופו של דבר הפור נפל על סטיב נאש. אחד הרכזים הגדולים של עשרים השנים האחרונות, פעמיים MVP, מגיע בפעם הראשונה לעמדת מאמן ראשי. נאש עבד בגולדן סטייט בפיתוח שחקנים ומשם בנה מערכת יחסים ענפה עם דוראנט. הוא איחד על הספסל את פיניקס של 7 שניות ומטה כשהביא את מייק דיאנתוני ואמארי סטודאמייר בתור עוזרי מאמן. ללא ספק צוות המאמנים המסקרן ביותר שאפשר היה להרכיב.

בצד של הסגל היו המון דיבורים על כוכב שלישי, היו דיבורים על ביל, היו דיבורים על הארדן שלא הצליח לכפות את דרכו לברוקלין (בינתיים). במעשים הנטס הסתפקו בלאנדרי שאמט שהגיע בתמורה לבחירה ה-19 בדראפט. קלעי טוב שיכול לעזור לרווח את המגרש. הם החתימו את ג'ו האריס על חוזה של 74 מליון דולר ל-4 עונות. האריס קלעי שלוש מצויין, ושחקן לא רע בכלל. יש כאן אוברפיי, אבל הוא בדיוק השחקן שהנטס צריכים ליד קיירי ודוראנט. האחרון שהגיע הוא ג'ף גרין שנתן לנו לרגע ניחוחות של איחוד ת'אנדרי עם שמועות על איבקה והארדן. איכשהו זה לא יצא לפועל, כנראה פספוס השנה.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אז קיירי התחיל את העונה בהודעה לעיתונות שהוא לא הולך לדבר עם עיתונאים, רק להוציא הודעות לעיתונות. הליגה הגיבה בקנסות לו ולברוקלין על כך שהוא לא היה זמין לראיונות. קיירי הגיב בהודעה לעיתונות בה הוא קורא לעיתונאים פיונים. אם ככה הוא פותח את העונה, קשה לחכות למה שהוא מכין לנו להמשך.

והיה גם את הפודקאסט שבו קיירי אמר שפעם נאש יאמן, פעם קיירי, פעם דוראנט. איזה חגיגה של עונה הולכת להיות בברוקלין. יש שם המון כשרון, סטיב נאש היה אמור להביא את המוח, אבל לא ברור האם הוא יכול להתגבר על המוח של קיירי שלא מפספס הזדמנות לעשות שטויות.

עכשיו דמיינו לכם שאתם עובדים בחברה בינונית. אתם עובדים קשה. מתאמצים. מוערכים. ואז מנחיתים לכם על הראש שני סופרסטארים דיי מוזרים. לאף אחד אין ספק לגבי הכישרון שלהם, אבל איך בדיוק אתם אמורים ללכת אחריהם? שחקני הנטס רגילים להלחם, האם הם ילחמו גם עם קיירי ודוראנט? על אחת כמה וכמה כשכל הדיבורים הם על טרייד שיביא כוכב שלישי, וישלח אותם לוושינגטון\יוסטון\קבוצה אחרת כלשהי. שלושה סופרסטארים השתלטו על קבוצות בשנתיים האחרונות. לברון השתלט על הלייקרס. ההרס בשנה הראשונה היה עצום. בסופו של דבר הוא הצליח להחליף את כל הקבוצה בדייויס, ויצא מזה עם אליפות. קוואי השתלט על הקליפרס הוא הביא את פול ג'ורג' ושני הכוכבים שנחו יותר מדי הצליחו למרמר את שאר הקבוצה. שם הייתה בעיה של חוסר מנהיגות. דוראנט השתלט על ברוקלין ונתן את המושכות לקיירי. בנטס יש בעיה של מנהיגות שלילית.

סטיב נאש הגיע בשביל לטפל בזה. בשביל לסדר את האגואים. בשביל לגרום לכוכבים שלו לחלוק את הכדור. השאלה היא האם הוא באמת מסוגל לעשות את זה. דוראנט עזב את הווריורס כי נמאס לו להיות בורג במערכת גדולה ממנו. הוא רצה קבוצה שתהיה שלו. האם נאש ישכנע אותו להיות בורג במערכת?

ואיזה קווין דוראנט יחזור אחרי הפציעה? הקליעה מן הסתם תהיה שם. מה עם השאר? האם דוראנט יהיה שומר עילית כמו שהיה לפני הפציעה? האם הוא יוכל לחדור לסל באותה יעילות?

בעיני יש יותר סימני שאלה מסביב לברוקלין מסימני קריאה. סימני שאלה בריאותיים, סימני שאלה מנהיגותיים. יש כדורסל ויש כשרון במשקל, מי אמור להוביל את המפלצת הזאת, והאם קיירי בכלל ניתן להובלה? מה הג'וק הבא שיכנס לו לראש? שון מרקס עשה עבודה מדהימה כשלא היה לו עם מה לעבוד, אבל הוא הפקיד את גורל הקבוצה בידיים של קיירי ודוראנט, ועכשיו תלוי לחלוטין בגחמות שלהם. הפיטורים של אטקינסון מראים לדעתי שברוקלין הולכת לכיוונים רעים. אין שום סיבה לתת לדיאנדרה ג'ורדן לפתוח לפני ג'ארט אלן. המשחק של השניים דומה, אבל אלן צעיר ועדיין לפני השיא, וג'ורדן כבר אחריו. ג'ורדן לפי כל הסטטיסטיקות המתקדמות הוא פיקציה. הוא מגן טבעת רע, הוא רע בשמירה הקבוצתית, והוא נטל התקפי עם קליעות העונשין. אבל הרצון של קיירי ודוראנט לצ'פר את החבר שלהם שחתם איתם בקבוצה עולה על הצורך המקצועי.

יכול מאוד להיות שעם נאש הכל יראה אחרת. בעיני זה באמת תלוי בעיקר ביכולת של נאש להוביל את הקבוצה הזו עם כל האנשים המוזרים האלה בתוכה. אם הארדן איכשהו יגיע זה רק יהיה רע יותר ומוזר יותר. עוד אגו לרצות, עוד שחקן שמחזיק בכדור. אני לא מאמין שזה יגמר טוב בכל מקרה.

תחזית: 3 פיצוצים, אין סוף קנסות, דוראנט עם 50 משחקים, קיירי עם מספר דומה. ברוקלין מסיימת מקום חמישי במזרח, עושה קולות של אף אחד לא ירצה לפגוש אותנו בפלייאוף ועפה דיי בקלילות בחצי הגמר, אם לא בסיבוב הראשון.

 

 

 

תגיות: , , , , , ,
קרא עוד

פודקאסט תארים ותחזיות כלליות

שבוע לפתיחת העונה והתכנסנו אריק זילבר, אריק גנות ודרור האס, וניסינו לחזות את העתיד. מי יהיו המועמדים לתארים בעונה, מי יכנס לפלייאוף מי יהיו הקבוצות המעניינות לעקוב אחריהן ועוד.

תגיות:
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות