Sample Page

המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ סיכם עונה, פליי אין ומתכונן לפלייאוף עם מידן בורוכוב, סער ברעם, אריק גנות והאורחים המיוחדים ערן סורוקה ואור עמית מהעמוד Insignifistats.

 

מסקנות ראשונות מהפלייאין?

אור עמית: אחרי האכזבה של שני המשחקים המזרחיים, שגרם לאנשים לתהות לגבי נחיצותו של הפורמט, אדם סילבר נשם לרווחה כשקיבל את המשחק בין הלייקרס לווריורס. אמנם גם המשחק בין סן אנטוניו לממפיס היה צמוד, אבל אין ספק לגבי מי היה המנה העיקרית. מצד שני לא מעט היה צריך להשתבש בדרך כדי שנגיע למשחק כזה, אם היינו מקבלים במקום את הלייקרס את פורטלנד, נניח, יכול להיות שהמסקנה הייתה שונה. מצד שלישי האם לא היה עדיף עבורנו לקבל את לברון וסטף בפלייאוף לשבעה משחקים בלי קשר לטורניר הזה? אני מעריך שעוד יש צורך להתרגל לפורמט, את המסקנות האמיתיות נקבל תוך שנתיים או שלוש.

 

ערן סורוקה: אדם סילבר גאון. כמו כל מנהל גדול, הוא מחפש כל הזמן דרכים לשפר ולשדרג את המוצר שלו. ואם המוצר מצוין מלכתחילה, הוא הופך אותו לטוב עוד יותר. הפליי-אין שידרג את 2020/21, ויכול להיות שהיינו מדברים אחרת אם משחק מקומות 7-8 לא היה כולל את שני השחקנים החשובים בליגה בעשור האחרון – אבל ככה יצא. קבוצות מקטרות שעבדו קשה כדי להגיע למקום השביעי ועכשיו יכולות לעוף? גם הקבוצות שהגיעו למקום התשיעי עבדו קשה. הפליי-אין הוא שילוב של רשת ביטחון למעצמות פגועות, טורניר ההזדמנות האחרונה, ובעיקר תחושת משחק 7 עוד לפני שהפלייאוף מתחיל. רק על זה הוא צריך להישאר. והוא יישאר.

 

מידן בורוכוב: הצד במזרחי היה מאוד מאכזב, כל המשחקים נגמרו בתבוסות. זו לא הייתה כוונת המשורר.

לעומת זאת במערב המשחקים הבטיחו וקיימו. המשחק של הלייקרס מול גולדן סטייט היה באנרגיות של גיים 7.

אני חושב שצריך להמשיך עם הפורמט, בתקווה שגם בקונפרנס המזרחי המשחקים יהיו צמודים יותר. בסך הכל פורמט של משחק אחד על כל הקופה יכול לתרום המון לליגה, בעיקר בגלל שבסדרה של הטוב מ 7 ב 90 אחוז מהמקרים הקבוצה הטובה יותר תנצח.

כשהליגה תהיה עם 32 קבוצות יהיה נחמד לארגן טורניר מלא של משחק אחד על כל הקופה עם פיינל פור במקום הפריסיזן המצ׳עמם.

 

סער ברעם: בגדול, זה מצוין ומי שמתבכיין על זה הוא תינוק לטעמי. לא היית מספיק טוב כדי להגיע ל-6 הראשונות? תתמודד עם זה. לא אהבתי את זה שלוקה ולברון התבכיינו על זה. מצד אחד, זה לוקה. מצד שני, זה לברון. לוקה הוא ההמשך של לברון ולכן אנחנו רואים אותו מתלונן על כל החלטה ושריקה כשהיא נגדו. מעבר לזה, התבאסתי ששאר המשחקים הרגישו כמעט לפרוטוקול. הרי ברור שאינדיאנה לא תעבור את הוויזארדס בגלל מכת הפציעות, ולי לפחות היה ברור שממפיס משמעותית טובים מהספרס. חוץ מזה, קיבלנו משחק פלייאוף לכל דבר ועניין עם הווריורס והלייקרס. אני מבסוט.

 

אריק גנות: גולדן סטייט קבוצה טובה, אבל ממפיס ראויה לעלות לפלייאוף. חבורת הצעירים שם עשתה הישג מדהים וגם ליוטה לא יהיה קל מולם.
הלייקרס רחוקים כרגע מיכולתם מהעונה שעברה. דראמונד הוא פיט נוראי, ובכלל עמדת הסנטר שם היא מקור לצרות. דיוויס ב-5 הוא פיתרון מצוין אבל לא ברור שלקבוצה יש מספיק עומק בעמדות הכנף כדי לעבור את פיניקס.
למרות הפציעה של בראון, בוסטון נמצאת בפלייאוף בצדק וקמבה וטייטום אמורים להספיק כדי לתת פייט בסיבוב הראשון.
וושינגטון יכולה לשחק רק מול קבוצת הגנה גרועה. פילדלפיה לא כזו. סיבר להניח שהם יובסו במהירות.

 

בן וואלאס, פול פירס, כריס בוש, טוני קוקוץ', וכריס וובר הם הנכנסים החדשים להיכל התהילה. תגובתך?

אריק גנות:  וואלאס נכנס מאוחר מדי. המנהיג של הפיסטונס שהעיפו את שאקובי ראוי להמון כבוד.

וובר גם כן שחקן ענק, אב הטיפוס של הפוינט פורוורד שאנחנו רואים הרבה היום.

פירס – הול אוף פיימר במלוא מובן המילה.

קוקוץ' – שווה היכל התהילה גם על הבולס וגם על הקריירה הבינלאומית.

לאור כל אלה, נראה שבוש נכנס קצת מוקדם מדי. גרסת טורונטו שלו היתה מרשימה, אבל סביר להניח שלא היתה מביאה אותו להיכל התהילה. גרסמת מיאמי שלו היתה סופר רול פלייר, הרבה פחות דומיננטי מהאחרים שנכנסו.

 

אור עמית: יחד עם וובר אני רוצה לציין גם את קואץ' אדלמן, השניים האלו לא מקבלים מספיק קרדיט על התרומה שלהם לפייס אנד ספייס, משחק המסירות והעברת הכדור לידי הגבוהים כמנהלי משחק. הקבוצה הזו אמנם נוצצת פחות מהקבוצה שנכנסה להיכל רק לאחרונה, אבל רובם – על כריס בוש אפשר להתווכח – ראויים לא פחות. עם הגריעה של וובר ו-וואלאס מרשימת הכניסות המאוחרות יהיה מעניין לראות מי ייכנס בשנה הבאה (שבה לדעתי רק מאנו הוא כניסה ודאית)

 

ערן סורוקה: אחלה על כולם. בעיקר שמח על וובר, נטע זר ב-NBA הכוחנית של סוף ה-90 ותחילת ה-2000 שהיה יכול לפרוח עוד יותר בליגה של היום. מורשת וובר היתה לפתוח מחדש את הדיון על מה פאוור פורוורדים יכולים לעשות. כאוהד לייקרס – הגיעה לו אליפות, והיא היתה מכניסה אותו להיכל הרבה קודם. היחיד שאני קצת מסתייג לגביו הוא כריס בוש, שאלמלא היה בוחר ללכת להיות הבננה השלישית/רביעית במיאמי, היתה יכולה להיות לו קריירה סטייל אמארי או זאק רנדולף – שחקן שמתאים ל"Hall of very good" אבל לא יודע כמה הוא באמת "אגדה". ובכל זאת, נפרגן לו, ולו רק בזכות פיתוח תפקיד הסטרץ'-5, והריבאונד ההוא.

 

מידן בורוכוב: נפלתי מהכסא כששמעתי שמכניסים את ביל ראסל כ-מאמן. מה נסגר שם עם מקבלי ההחלטות בהיכל?

בשנים האחרונות היו שחקנים כמו דינו ראדג׳ה ודיבאץ שנכנסו להיכל, זה מאפשר גם לשחקנים בינוניים ברמת גדולה כמו קוקוץ(בקיזוז הקריירה האירופית), בוש, וובר.

ביג בן היה שחקן משמעותי בקבוצה שלקחה אליפות. הוא היחיד שבאמת ראוי במחזור הזה.

לגביי פול פירס, אני מקווה שהוא לא ייתן לחשפניות להציג אותו בטקס הכניסה להיכל.

כריס וובר יבקש פסק זמן לפני שיעלה לבמה?

 

סער ברעם: טוני קוקוץ' הוא היחיד שהייתי מעמיד אותו בסימן שאלה – ביחס לאחרים הוא לא הביא כמעט שום דבר. בן וואלאס הביא לחימה בלתי מתפשרת, פול פירס הביא את השחקן הסבלני שלקח לו שנים עד שהגיע לבאר, כריס בוש עם מחלה שמנעה ממנו לשחק וכריס וובר הוא אחד הראשונים שהתחיל לתת לנו מושג מהו פוינט-פורוורד. אולי אני צעיר ואני לא חושב שקוקוץ' כזה אגדי, ואני חושב שהריקוד האחרון היטיב עמו מכיוון שהוא שם אותו בפרונט. זה שהוא גם מחו"ל עוזר ליח"צ של הנ.ב.א, ואם יש מישהו שמבין ביח"צ – זה אני. בכל מקרה, רשימה של שחקנים טובים בשנות ה-2000 שלא הביאו אליפות במו ידם. אחד מהם אפילו מנע אליפות.

העונה הסדירה הסתיימה ובד"כ חלק מהדברים הראשונים שמתרחשים זה פיטורי מאמנים. יש דיווחים על טרי סטוטס, לוק וולטון, סקוט ברוקס ונייט ביורקגן, כמו גם על מייק בודנהולזר במקרה שהבאקס לא יגיעו לגמר איזורי. מי מוצדק ומי לא?

סער ברעם: אני חושב שכולם מוצדקים, אולי חוץ מברוקס. כן, אני מאמין ככה, למרות שהוא עשה עוול לדני אבדיה. הקבוצה שלו עלתה לפלייאוף ונתנה פוטו-פיניש אחרי שמעטים יאמינו שהיא תעשה את זה. היא גייסה את ראסל ווסטברוק בתמורה לג'ון וול ועם כל הכבוד לוול, אנחנו מתחילים להבין שאולי הוא היה הבעיה בחדר ההלבשה של הוויזארדס. הם נראים שמחים יותר, גם כשהם מפסידים. מלבד זה, כולם מוצדקים. סטוטס קיבל גב מהכוכבים כבר הרבה זמן ולא הצליח לעשות את הקפיצה המיוחלת בקבוצה, בודנהולצר הוא מאמן של עונה רגילה ולוק וולטון… היה שם כשגולדן סטייט הצליחו עם הרצף הטוב בהיסטוריה.

 

אריק גנות: וולטון בינתיים האריך חוזה, ממש לא ברור למה. סקרמנטו שלו לא עשו שום דבר מרשים יחסית לסגל.

סטוטס מאמן טוב, ולקח לא מעט זמן עד שפורטלנד העמידו סגל ראוי ובריא. אם הם לא יעברו את הסיבוב הראשון, סביר להניח שהוא יוחלף, ולו כי אחרי ההבאה של קובינגטון ופאוול זה הצעד היחיד שעוד יש לעשות בניסיון להשתפר.

ברוקס מאמן נוראי, והוויזרדס משחקים כדורסל נוראי. ייתכן שההעפלה פלייאוף תציל את משרתו, וחבל שכך.

ביורקגרן נכשל – הפייסרס נראים פחות טוב ממה שהסגל שלהם שווה, והשחקנים לא אוהבים אותו. הדחתו מתבקשת.

ביודנהולזר – בדומה לסטוטס, האפשרות היחידה לנער את הקבוצה.

 

אור עמית: לוק וולטון כבר קיבל גיבוי מההנהלה שהודיעה שיחזור. לגבי סטוטס ובאד – נחכה לראות את תוצאות הפלייאוף. סטוטס גם תלוי בהאם וכמה רעש דיים יעשה לקראת האוף-סיזן. ברוקס מחזיק לטובתו סיום עונה חזק של הוויזארדס, ובראד ביל נראה לא כשיר ב-100%, ככה שגם אכזבה בפלייאין לא בהכרח תביא לפיטורים. לגבי ביורקגן המצב כנראה יותר רגיש. לצד אכזבה מקצועית יש גם סיפורים על מיקרו-מנג'מנט שלא מתאים לפייסרס ואכזבה ברמה הפרסונלית. קאריס לוורט עשה את הפריצה הראשונה שלו אצל קני אטקינסון והגעה שלו לפייסרס נשמעת כמו תרחיש סביר בהחלט.

 

ערן סורוקה: יש כל כך הרבה קבוצות טובות במערב, שאפשר להבין למה וולטון ממשיך – זה לא שמאמנים אחרים היו עושים הרבה יותר עם החומר של הקינגס. היתה לו בסך הכל עונה חיובית, אם מניחים רגע בצד את העניין הזה שלקינגס היתה את אחת ההגנות הגרועות בהיסטוריה. לטעמי אם סטוטס לא יעבור את הנאגטס הגיע הזמן לתת צ'אנס למישהו אחר, וכך גם עם באד, אם לא יגיע לגמר מזרח. לא שהם מאמנים רעים, ואפשר לזקוף הרבה לזכותם, אבל לפעמים דווקא קול חדש יכול להוציא יותר משלד שרץ יחד כמה שנים. 

ונייט ביורקגרן? היה לו לא מעט חוסר מזל העונה, אבל נראה שעל מכתב הפיטורים שלו ייכתבו שלוש מלים: "אפס ביחסי אנוש".

 

מידן בורוכוב: יש 30 מקומות עבודה בליגה, התחרות קשה והג׳וב סיקיור נמוך.

אחריי שקמתי הרצפה לאחר הבחירה של ראסל למאמן ב HOF, נפלתי שוב לאחר שהקינגס פרסמו שלוק וולטון ממשיך.

נייט ביורקגן לא יכול להמשיך באינדיאנה בעיקר בגלל שהשחקנים שם לא ממש סובלים אותו למרות שהייתה שם מכת פציעות ויש לו נסיבות מקלות.

מאחר ומילווקי סגורה עם הסגל אם וכאשר הם יכשלו בפלייאוף, בודנהולצר צריך להחזיר את המפתחות.

סקוט ברוקס צריך ללכת גם אם וושינגטון תעבור את פילדילפיה, המשחק שהם משחקים פשוט נורא לצפייה.

תחזיות שלך לסדרות סיבוב ראשון המזרח.

מידן בורוכוב:  פילי – וושינגטון אם פילי תגנוב משחק זה יהיה עצום עבורם. 4-0 לפילי, ווסטברוק חוזר הבייתה על המטאטא

ברוקלין – בוסטון – עם כל הכבוד לטייטום, סוויפ. קיירי יגיע באטרף ואין מי שיעצור את דוראנט

מילווקי – מיאמי – בום! סדרה שתבטיח ותקיים. למיאמי יש את הכלים להכות עם הברק פעמיים! 4-2 לבאטלר׳ס

ניקס-הוקס סדרה פתוחה שכל תוצאה בה אפשרית. דואל בין 2 מאמנים ותיקים. מהמר על ניצחון של ההוקס 4-2.

 

סער ברעם: פילי תיקח את וושינגטון עד 5 משחקים. ברוקלין ייקחו ב-4 את בוסטון הפצועה, למרות שאם יש קבוצה שאני פחות מחבב מבוסטון זו ברוקלין, למרות האהבה להארדן. מילווקי ינצחו את מיאמי על הקשקש ב-7 משחקים ואתבאס בשביל ג'ימי בוי. ניו יורק ישתלו את אטלנטה עד 6 משחקים. אני חושב שניו יורק היא הקבוצה שהכי צריך לחשוש מלשחק נגדה… היא משחקת הרבה מהזמן כדורסל של הניינטיז בעולם שאי אפשר לעכל אותם. ההגנה שלהם מצוינת והם מחריבים את כל התכניות של היריבה. פילדלפיה וברוקלין צריכות לעלות לגמר המזרח, ואני מתחנן לאלוהים יא רבנן שפילי תיקח.

 

אריק גנות: פילדלפיה – וושינגטון: 4 – 0. הוויזרדס עשו את שלהם בעצם ההגעה, ואין להם סיכוי מול הגנה טובה.

ברוקלין – בוסטון: 4 – 1. טייטום וקמבה יתנו פייט, אבל ברוקלין בכוחות מלאים גדולה עליהם בכמה מספרים.

מילווקי – מיאמי: 4 – 2. לכאורה זה שחזור של הגמר מהבועה, אבל הסגל של מילווקי טוב יותר, המשחק שלה מרווח יותר, ומיאמי חרקה בחלקים גדולים של העונה ולמרות שיפור מסוים לא מגיעה בשיא יכולתה.

ניו יורק – אטלנטה: 2 – 4. סדרה מאוזנת, שתי הקבוצות מגיעות בכושר מצוין ואצל שתיהן הכוכבים הגדולים חסרי ניסיון פלייאוף. אפשר להמר שהשחיקה המצטברת בניקס והסגל הרחב של ההוקס יתנו לאורחת יתרון קטן.

 

אור עמית: בפודקאסט מהשבוע נתתי את התחזיות שלי – הניקס יעברו את אטלנטה 4-2 כי יחסי הכוחות מאוזנים יחסית (למרות 3-0 לניקס בעונה הסדירה). בשאר הסדרות יש פערי כישרון גדולים מדי: מילווקי לא באמת יתקשו מול מיאמי (עם כל הכבוד לעונה שעברה) ויעלו ב4-1, ברוקלין יעברו את הסלטיקס 4-1 בהזדמנות שלהם להכניס את הטריו שלהם לעניינים ופילי תתקדם בסוויפ בלי קשר לזהות העולה מהפלייאין.

 

ערן סורוקה: פילי תתקדם בחמישה משחקים, גם ברוקלין שלא תתקשה מול בוסטון. מיאמי תחזיר את כל השדים לראש של יאניס, ואפילו תוביל בסדרה בשלב מתקדם, לפני שתיכנע במשחק השביעי עם הצגה של אחד משחקני המשנה של הבאקס – מישהו מעדות הבובי פורטיס או ברין פורבס. הניקס וההוקס יתנו סדרה נהדרת שתגיע גם היא למשחק שביעי בגארדן, שם הלב הגדול של דריק רוז יכריע בהופעת וינטג' את הרגליים הצעירות של טריי יאנג, לפני חיבוקים של המון כבוד עם הבאזר.

תחזיות שלך לסדרות סיבוב ראשון המערב.

ערן סורוקה: יוטה תעלה לסיבוב השני בחמישה משחקים, גג ששה – בהנחה שדונובן מיצ'ל בריא. נדמה לי שאנחנו בשלב בו לחזות ניצחון של פניקס על הלייקרס ייחשב הפתעה, אז אני לא הולך עם ההפתעה הזו, וחושב שללברון ודייויס עוד יהיה מספיק דלק בטנק כדי לעבור את כריס פול 2-4 ולתת לצעירי הסאנס תחושה שעוד יש להם מה ללמוד. דנבר תיכנע לפורטלנד בששה או שבעה משחקים כשדמיאן לילארד ירשום את ה-Series game winner בפעם השלישית בקריירה, אחרי סל קלאץ' של יוקיץ'. הקליפרס ינפנפו את לוקה והמאבריקס 2-4 ויסירו הרבה ספקות שהיו לגבי היכולת שלהם להיכנס לפוקוס ברגעים החשובים… לפחות עד שהסיבוב הבא יגיע.

 

מידן בורוכוב:  יוטה -גולדן סטייט/ממפיס הולך על ניצחון של יוטה 4-2

פיניקס לייקרס – פיניקס בטח חושבים – את אשר יגורתי בא לי. הלייקרס עם כל הצרות 4-2

דנבר – פורטלנד סדרה שצפויה להיות מצויינת. הולך על גיים 7 ונקמה של לילארד

קליפרס – דאלאס. סדרה שהכל יכול לקרות בה, אני בתחושה שהקליפרס יבואו יותר בשלים לסדרה. 4-1 לוס אנג'לס.

 

סער ברעם: עם כל הכבוד לסטפני, אני מאמין שיוטה ינצחו את מי שיעלה במאצ'אפ במערב (נכון לכתיבת שורות אלה) בדם. ואני חושב שאלה יהיו ממפיס הצעירים והחביבים, שיכניסו את יוטה לברוך של 7 משחקים. פיניקס מול הלייקרס – אולי אני המשוגע היחיד שהולך נגד הלייקרס, כי לדעתי אם יש מישהו שיכול להערים על לברון ג'יימס זה כריס פול. פיניקס ב-7, כמו באמצע שנות האלפיים. דנבר ינצחו את פורטלנד ב-6 משחקים והתחזית לקליפרס נגד המאבס נמצאת בלינק כאן. למי שעדיין לא יודע שאני אוהד את דאלאס ורוצה גם להצטרף לקבוצה שלנו בפייסבוק, מוזמן.

 

אריק גנות: יוטה – ממפיס: 4 – 2 יוטה טובה יותר, אבל מגיעה עם סגל קצת פצוע ולצעירים של ממפיס יש אנרגיה אדירה. זו תהיה סדרה תחרותית, אבל ליוטה יש יותר מדי יתרונות והיא תנצח.

פיניקס – לייקרס: 2 – 4. פיניקס נתנה עונה רגילה גדולה והיא באמת קבוצה טובה, אבל אתרע מזלה לפגוש את הלייקרס בריאים. הם לא מספיק בריאים כדי להביס, אבל קשה לדמיין את לברון מודח בסיבוב הראשון.

דנבר – פורטלנד: 4 – 1. דנבר איכשהו הצליחו להיראות לא פחות טוב בלי מאריי, ופורטלנד תסבול כרגיל מחוסר היכולת לעצור קבוצות בהגנה.

קליפרס – דאלאס: 4 – 2. שתי הקבוצות השתפרו מהעונה שעברה, ויסיימו בתוצאה דומה.

 

אור עמית: הקליפרס התקשו מול דאלאס העונה, וכמובן שזכור גם הפלייאוף בעונה שעברה, כשבמידה מסוימת לוקה חשף את הבלוף של קוואי ו-PG. יש לסדרה הזו תחושה של שבעה משחקים ואני מתלבט בין הקלאץ' של לוקה לנסיון של קוואי וPG. 4-3 קליפרס. פורטלנד הדיחו את יוקיץ' ודנבר לפני שנתיים ואני חושב שיוקיץ' יבוא לסגור חשבון. זה לא יהיה קל בלי מוריי, אבל יסתיים בשישה משחקים. אני יודע שהקונצנזוס הוא לא להמר נגד לברון, אבל היה לי קל יותר להמר עליו אם הוא היה נתקל ביוטה. אני הולך עם הסאנס ב-6. יוטה? יוטה יעברו יחסית בקלות. חמישה משחקים.

 

מוזמנים לאתגר הפלייאוף שלנו!

 

קרא עוד