Sample Page

בדרך הביתה

הרשת מלאה בטייקים על ההדחות של שלוש הקבוצות האחרונות – ברוקלין, פילי ויוטה – ואני רוצה להציע את הזווית שלי על ההדחה של כל אחת מהן

 

ברוקלין:

הטייק הפופולרי: הניסוי של ברוקלין הוכתר ככשלון.

הטייק שלי:

האם במבחן התוצאה ברוקלין נכשלה? כנראה שכן. האם זה אומר שאפשר להכתיר את הניסוי כולו ככשלון? ובכן, תחזיקו את הסוסים שלכם, כמו שאומרים באנגלית.

הסיבה שאני לא ממהר להכתיר את העונה של ברוקלין ככשלון היא לאו דווקא בגלל הפציעות – אחרי הכל אם אתה בונה בניין מקוביות אתה צריך לוודא שהקוביות האלו יכולות להחזיק משקל. זה משהו שאפילו בן ה-4.5 שלי כבר הבין בדרך הקשה – אלא בגלל הדרך. היו פרויקטים אחרים של גלקטיקוס שנכשלו (לפרטים דברו עם סטיב נאש על הקדנציה שלו בלייקרס ותקוו שהוא לא יפרוץ בבכי) אבל קואץ' נאש – ונדמה לי שנגעתי בזה בפייסבוק או בטוויטר – הכניס רוח קבוצתית לאסופת השחקנים הכמו-רנדומלית שנאספה בברקליס סנטר העונה. ההגנה הרימה את הראש מתי שהיה חשוב ולמרות האכזבה לא נראה שבאמת יש כאן התפרקות כללית של הקבוצה. הם יתנו לפצועים להחלים ויבדקו מה עושים הלאה ואיך אפשר להתחזק. דינווידי כבר יצא מהחוזה, אבל אולי ברוקלין עוד יהפכו את זה לסיין אנד טרייד ובהנחה שבלייק וג'ף גרין יישארו אמור להיות לנטס מספיק עומק. הימור מעניין: פי.ג'יי טאקר יבוא לשחק עם קווין דוראנט

https://www.instagram.com/p/CQRNcniA2Hx/

 

אגב, טייק פופולרי נוסף הוא ביקורת על ג'ו האריס שלא קלע. זה נכון במידה מסוימת אבל:

א. הוא לא אמור להיות האפשרות השניה בהתקפה, וזה מה שקרה מרגע הפציעה של קיירי והלאה

ב. לפעמים הזריקה לא נכנסת. ככה זה קלעים.

 

יוטה

הטייק הפופולרי: הסמול-בול של הקליפרס חשף את הבעייתיות של רודי גובר כשומר

הטייק שלי:

רודי גובר אכן חטף על הראש מטרנס מאן במשחק המכריע, אבל – כמו שקואץ' ניק ניסח יותר טוב ממני – הבעיה הייתה בזה שהוא צריך לחפות על כל הקבוצה

שחקני הג'אז התרגלו לזה שאם עוברים אותם יש את רודי שינקה. וקווין סניידר ציפה מרודי לעשות כיסויים (נניח לסגור לפינה) שמתאימים לשחקן כנף, לא לשחקן בגובה 2.18. העובדה שבמשך כל המשחק אם רודי יורד לעזרה השחקן השני בצד שלו צריך לדאוג רק לחצי פינה ולא לשחקן של רודי – זו התאמה שקווין סניידר לא עשה, וזה לגמרי עליו. הג'אז יצטרכו לראות איך הם מצרפים שחקן כנף שמצליח גם לשמור וגם לקלוע, כי כרגע יש להם או קולע (בויאן) או שומר (אוניל).

 

 

פילדלפיה

הטייק הפופולרי: בן סימונס לא קולע ואין לו מקום על המגרש

הטייק שלי:

קודם כל בואו לא נתכחש – לבן סימונס אין קליעה. מצד שני זה לא נראה שזה הפריע לפילי בעונה הרגילה (וגם שם הוא זרק הרבה פחות זריקות ברבע הרביעי) ועדיין מדובר בשחקן שהיה מועמד לגיטימי לDPOY והוא מוסר מצוין. אז אם יש לך שחקן שהוא לא קולע אבל הוא מוסר ושומר – למה אתה מצפה ממנו לקלוע בעצם? הרי ראינו קבוצה לוקחת כמה אליפויות עם שחקן כזה (דריימונד). אז אולי הבעיה היא בסגל סביבו או בתפקיד שאתה נותן לו בהתקפה?

הסיפור עם סימונס הוא שכל מה שהוא שומע זה על חוסר הקליעה שלו וזה לגמרי נכנס לו עמוק מדי לראש

https://www.youtube.com/watch?v=-EHA4UhYuQY

האם הסיפור של סימונס גמור בפילי? אולי. יכול להיות שלטובתו וטובת הקבוצה הם צריכים למצוא מקום אחר. האם זה הזמן להספיד את סימונס כאול-סטאר בליגה? לטעמי עדיין לא. אני בטוח שיש לא מעט קבוצות בליגה שעוד יכולות להשתמש בסט הכישורים שלו. אחת מהן, אגב, היא זו שהדיחה הלילה את הסיקסרס

תגיות: , , , ,
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 21.6.21

בזמן שפלייאוף והלילה: הליגה מזכירה לנו בדיוק למה We love this game!

פניקס סאנס 120 לוס אנג'לס קליפרס 114 (1-0 לסאנס)

(דרור האס)

בעוד שכנראה הפוקוס של המשחק בתחילתו היה על השחקנים שלא היו, כריס פול וקוואי לנארד. הסיפור בסיום המשחק היה הדו קרב בין דווין בוקר ופול ג'ורג' אחרי ששניהם הלכו ראש בראש כל המשחק.

בוקר סיים את המשחק עם טריפל דאבל ראשון של פניקס מאז סטיב נאש ב-2005. הכוכב של הסאנס היה אמן בהתקפה עם 40 נקודות יחד עם 13 ריבאונדים ו-11 אסיסטים כשנדמה היה שהוא עושה בדיוק את המהלך הנכון בכל פעם שפניקס הייתה צריכה אחד. בצד השני פול ג'ורג' הוביל את ההתקפה עבוקר הקליפרס וסיים את המשחק עם 34 נקודות, 5 אסיסטים ו-4 ריבאונדים. בסופו של דבר, זה לא הספיק להתגבר על דווין בוקר ושאר הסאנס.

עם הנצחון, הסאנס השיגו מומנטום ראשוני בסדרה והגנו על היתרון הביתי כצעד בדרך לגמר ה-NBA. שתי הקבוצות יפגשו שוב בלילה בין שלישי ורביעי, 04:00 שעון ישראל.

המופע של דווין בוקר: עם יתרון של 2 נקודות, 22 שניות לסיום, בוקר קיבל את הכדור במהלך של אחרי טיימאאוט, ראה שאין שחקן של פניקס באזור הטבעת וחדר בדרך להטבעה אדירה. הקהל היה בטירוף ובוקר השלים ל-40 נקודות והבטיח את הנצחון עבור פניקס במשחק הפתיחה. היה זה סימן הקריאה עבור כל המשפט שהיה המשחק של בוקר הלילה, כשהוא הלך ראש בראש עם כל מגן שהקליפרס שמים עליו, ופשוט המשיך לקלוע. והוא עשה את זה בצורה שנראתה פשוט כל כך קלה.

כמעט כל פוזשן נראה ככה:

 

פניקס הריצו היי פיקנרול ובוקר הגיע לאלבו וקלע ללא הכרה. ובכל פעם שהוא עשה את זה, כולם ידעו שזה הולך להיכנס. הקליפרס לא הצליחו לעשות שום דבר כדי לעצור אותו, הוא השיג את החילוף בחסימה, ועם מגן אחד צמוד לישבן, ומגן שני בדילמה האם להישאר בצבע או לוותר על העמדה ולבוא לעזרה. בכל מקרה זה התגלה כהחלטה גרועה. אופציה אחת השאירה מקום פנוי להאלי הופ לאייטון שהיה מרשים במשחק הזה. האופציה השניה הסתיימה ב-40 נקודות לבוקר, כך שגם היא לא הייתה מוצלחת במיוחד.

זו הייתה דוגמה אחרונה לבוקר מנער מעליו את תדמית ה"סטטיסטיקות ריקות" (כן, כן. שגם כותב שורות אלה השמיע לא מעט) שנצמדה אליו כל הקריירה. היה מאוד יעיל עם 51.7 אחוז מהשדה, חילק 11 אסיסטים והוסיף 13 ריבאונדים להופעה מושלמת. זה כמעט (רק כמעט) גרם לשכוח שהקבוצה הזו חסרה את כריס פול.

עזרת הציבור מתבקשת במציאת הרול פליירס של הקליפרס. טרנס מאן, מרכוס מוריס וניקולה באטום קלעו יחד 20 נקודות, בעוד פול ג'ורג' ורג'י ג'קסון נושאים בעיקר הנטל ההתקפי עבור לוס אנג'לס במשחק 1. עם קוואי עדיין בחוץ לתקופה לא ידועה, הקליפרס צריכים עוד משלושת השחקנים הללו כדי שיהיה להם סיכוי לשרוד בסדרה הזו. אספקט נוסף שבלט במשחק הזה הוא כמה הקליפרס התקשו בהגנה על הפיקנרול. ל.א אמורה להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה ובכל זאת כל ירידה להגנה הציגה חוסר תקשורת בהגנה, ואפשרה לשחקנים כמו מיקאל ברידג'ס לתקוף את הטבעת כמעט ללא התנגדות, או דווין בוקר מגיע לכל נקודה שהוא רוצה במגרש.

חלק מזה אולי היה רעש הקהל, שבהחלט הופיע למשחק.  אך זה עדיין לא תירוץ מספיק כדי שדברים כאלו יקרו:

הקליפרס בהחלט ידרשו לבצע התאמות בצד ההגנתי, אך בצד ההתקפי זה לא יכול להיות על הכתפיים של פול ג'ורג' לבד כל משחק. מוריס ובאטום יצטרכו לקלוע יותר, ורונדו צריך להיות פקטור משמעותי יותר. אולי נראה יותר דקות מקאזינס אחרי שקלע 11 נקודותב-5 דקות בתחילת המשחק. בכל אופן אם הסגל המשלים של הקליפרס לא יופיע, זו תהיה סדרה קצרה מאוד.

 

פילדלפיה 76' 96 – אטלנטה הוקס 103 (4-3 להוקס שמנצחים ועולים לגמר המזרח)

(דני אייזיקוביץ')

סמוך על התהליך הם אמרו, אז אמרו. עונה נהדרת נוספת של פילדלפיה מסתיימת בעוד מפח נפש רציני, עם המון שאלות לקראת הקיץ הקרוב. סביר להניח שנראה שינויים, פשוט כי הם צריכים את זה. בצד השני, באטלנטה עשו מהלכים גדולים בקיץ, מתוך מחשבה על העתיד, אבל גם הם לא ציפו שהתהליך שלהם יתבשל כל כך מהר.

אטלנטה הלכה בקיץ על כמות סקוררים יוצאת מהכלל, שאפשרה לה לספוג את הפציעות של האנטר ורדיש ועדיין להחזיק על הספסל את גאלינארי ולו וויליאמס. בכלל פתיחת העונה של אטלנטה הייתה מאוד בעייתית, עם המון רעש שלילי מחדר ההלבשה, קרבות אגו בין קולינס ליאנג, אבל איכשהו אחרי שהאבק מתפזר יאנג הופך להיות הווינר הגדול של הקיץ ואטלנטה חוזרת לגמר המזרח.

לראשונה מאז 1994, יש נציגה בגמר שאין לה אפילו שחקן אול-סטאר אחד.

הטוויטר של אטלנטה סיכם את הסדרה כנראה טוב יותר מכל אחד אחר:

 

סיכום סדרה:

כמו תמיד, אני אוהב להתחיל דווקא עם המפסידים, אלו שהולכים הבייתה ולא נמשיך לדבר עליהם אולי עד שממש יהיה משעמם בקיץ.

  1. בן סימונס – מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אין דרך אחרת לתאר את מה שקרה עם סימונס העונה. הסדרה מול אטלנטה חשפה את סימונס ואת כל המגרעות שיש לו במגרש הכדורסל. הוא מסיים משחק 7 מכריע עם 5 נק' עצובות, ורק 4 זריקות לסל. תיקון, בארבעת המשחקים האחרונים סימונס עם 0-0 ברבע הרביעי. חוזר, 4 משחקים רצופים הוא לא לוקח זריקה אחת בסדרה.

הרשת כרגע גועשת ובצדק, מדובר בשחקן שזכה להשוואות לגדולים ביותר, ובסוף היום במאני טיים הוא מוסר מהלך שאמור להסתיים בדאנק:

ואפילו השותף שלו ג'ואל אמביד, העיר במפורש על כך

כמו שזה נראה כרגע, בן סימונס הוא דני גרין משודרג, קצת יותר יכולת הובלת כדור, שומר בחסד, מוסר נהדר אבל הרבה פחות קליעה. סימונס מסיים את הפלייאוף עם 34% מהעונשין ועושה היסטוריה שלילית נוספת:

 

אפילו שאקיל אוניל לא זרק כל כך גרוע, וכרגע אין ספק שעתידו של סימונס לוטה באפילה. בפילדלפיה צריכים לעשות טרייד ועדיף מוקדם מאשר מאוחר, ובן סימונס חייב להתחיל לעבוד על הקליעה שלו, אחרת הקריירה שלו רק תמשיך לדעוך.

  1. ג'ואל אמביד – אמביד מסיים פלייאוף נהדר, עם משחק אחד בלבד שהתקשה בו (היה סוג של פצוע) וגם הלילה הוא קולע 31 נק' עם 11 ריב', 2-5 מהשלוש והוא בעצם המניה היחידה כמעט שעבדה בהתקפה של פילדלפיה. אמביד מאוד מתוסכל אחרי המשחק, ומאוד התאפק שלא לדבר על סימונס, אבל גם הוא רמז באופן עבה במסיבת העיתונאים את האכזבה שלו מסימונס. יחד עם זאת, ראוי לציין שאמביד שני משחקים רצוף מאבד 8 כדורים, הלילה זה היה שווה ל 47% מהאיבודים של פילדלפיה כולה ביחד.

אמביד וסימונס פשוט לא יכולים לשחק אחד ליד השני. שניהם צריכים לידם קלעים, והגיע הזמן שאמביד יפסיק לסמוך על התהליך ויבקש טרייד על הכוכב השני של הקבוצה. לפני כן, שווה אולי להזכיר שהיו גם רגעים כאלו בין השניים:

 

  1. דוק ריברס – אחרי המשחק שאלו את ריברס האם סימונס מתאים להיות רכז פותח בקבוצה שרצה לאליפות. הוא ענה שהוא "לא יודע" את התשובה לשאלה הזו. העניין הוא, שריברס שוכח שהוא אחראי לא פחות. ריברס הופך להיות מאמן עונה סדירה נפלא, ומאמן נוראי לפלייאוף. אין לו גמישות מחשבתית, והתוצאות מדברות בעד עצמן:

יש לך על הספסל את מקסי, ת'ייבל ושייק מילטון שהבריקו לא מעט פעמים במהלך העונה. סימונס לא זורק לסל בכלל ברבע הרביעי והופך לנטל (מאפשר להוקס לצופף בטירוף כי הם יודעים שהוא לא יזרוק). מה לעשות, זה המשחק האחרון של העונה, קח אחריות, קח החלטה ואם צריך כן תוותר גם על כוכב כמו סימונס.

דוק ריברס צריך לעשות המון חושבים על הסדרה כי הוא נכשל לא פחות מסימונס.

  1. טוביאס האריס – בתוך כל המהומה על סימונס, שכחנו שיש גם כוכב נוסף בשם האריס. גם האריס לא סיפק לחלוטין את הסחורה הלילה, כשהוא מסיים עם 8-24 מהשדה. לזכותו יאמר שהוא הוסיף 14 ריב', וסה"כ עשה את שלו, אבל בסיטואציה שבה הקבוצה כל כך מחפשת כוכב נוסף לידו של אמביד, זה היה חייב להיות האריס. אבל האריס הרבה יותר מתאים כנראה להיות כינור שלישי מאשר שני.
  2. סת' קארי ודני גרין – בשקט בשקט, קארי נתן פלייאוף היסטורי. שוב, בתוך כל המהומה אף אחד לא קלט שקארי פשוט אדיר. עוד טעות משמעותית של ריברס, היה צריך לשחק על קארי הרבה יותר. קארי מצידו צריך להבין שהוא הופך להיות כוכב על, וחייב לדרוש את הכדור. הלילה סיים עם 16 נק' ב 6-10 מהשדה, למה אתה לא זורק יותר ילד:

 

 

ומה לגבי דני גרין? כמה ביקורות הוא ספג מאז אותה שלשה שלא נכנסה מול הלייקרס. למרות זאת, הבן אדם מניה בטוחה בפלייאוף כאשר הוא משחק. ביחד איתו, טורונטו והלייקרס לקחו אליפויות, והעונה פילדלפיה שייטה מול אטלנטה עד שהוא נפצע. ברגע שהוא נפצע, איום השלשות פילדלפיה נפגע משמעותי ואטלנטה לקחה את הסדרה. אני בטוח שנראה אותו חוזר לעונה נוספת.

 

ועכשיו, למנצחים הגדולים של הלילה:

  1. טרה יאנג –

פתח את הסדרה נהדר עם משחק ראשון משוגע, שבו הוא תפר את פילדלפיה מכל פינה. פילדלפיה הגיבה במשחק השני, ומצאה פתרון לפיק אנד רול הכפול (התחיל באחד הקלעים ואז קאפלה) והצליחה להאט את יאנג משמעותית. גם הלילה, יאנג לא כיכב ואמנם סיים עם 21 נק' אבל 5-23 מהשדה וגם 6 איבודי כדור על 10 אס'. העניין הוא, שיאנג רק בן 22 והוא המנוע של הקבוצה הזו. יאנג הופך להיות הווינר הגדול של הלילה, כאשר לצד חוסר הזריקה ההזויה של סימונס, כולנו כנראה נזכור עוד שלשה של יאנג מהלוגו במאני טיים:

 

 

למעשה, צריך לדייק, במשך שלושה רבעים יאנג קלע 2-16 מהשדה עם 1-8 מהשלוש. ברבע הרביעי יאנג קלע 10 נק', 3-7 מהשדה. איכשהו, הוא ממש מזכיר לי את קובי בריאנט רק עם טווח הרבה יותר גדול וגם ניהול משחק יותר מעניין והוא רק בן 22.

יאנג עד עכשיו בפלייאוף עם 29 נק', 10.4 אס' (על 3.3 איבודים, לא רע בכלל) עם אחוזים סבירים (33%) בהתחשב בזה שהוא חצי מהזמן זורק מהלוגו.

מילווקי כנראה תיתן להולידיי את המשימה להתמודד עם יאנג, העניין הוא שאטלנטה משחקת כל הזמן חסימות מדורגות שכנראה יעמידו את יאנג מול לופז או טאקר. זה יהיה אחד המץ'-אפים המעניינים בסדרה הקרובה.

  1. קאפלה / קולינס / בוגדנוביץ' / הורטר –

הצוות המסייע של אטלנטה פשוט נפלא. בכניסה לעונה הזו קולינס נחשב לעוד כוכב אדיר שאמור להשתלט על הליגה, אבל מצא את עצמו בקבוצה עמוסה בקלעים עם כוכב ראשי אחד (יאנג). קולינס ידע להתמודד עם הסיטואציה, ויחד איתו גם כל השאר. קאפלה, מצא את מקומו בפיק אנד רול עם יאנג, בוגדנוביץ' יכול לסיים משחקים בסדרה עם 22 נק' ב 9-24 מהשדה (24 זריקות) או משחק כמו הלילה עם 4 נק' ורק 8 זריקות מהשדה וזה בסדר לחלוטין. בניגוד לסיטואציה בפילדלפיה, לאטלנטה יש כל כך הרבה כלים התקפיים שהם יכולים לבחור את השחקן החם ולשחק עליו.

הלילה זה היה קווין הורטר, שמסיים משחק נהדר עם 27 נק', 10-18 מהשדה ובלי ספק הכוכב של הלילה עבור אטלנטה:

 

https://twitter.com/Ballislife/status/1406803740376580099

 

 

  1. דנילו גאלינרי –

בניגוד לרביעייה הקודמת, הרגשתי צורך להפריד את גאלו, בגלל שהסיטואציה שלו מעט שונה. בגיל 32, גאלינרי פתאום חוזר להיות שחקן ספסל אחרי תקופה ארוכה שהיה כוכב ראשי, רק בעונה שעברה הוא כיכב בת'אנדר עם 19 נק' למשחק ועונה לפני כן פלירטט עם 20 נק' למשחק ופתאום הוא אופציה שישית – שביעית בקבוצה. זה רק ממחיש את העומק ההתקפי שיש לאטלנטה. דנילו נכנס לתפקיד בלי אגו ובלי שנשים לב הוא אולי שחקן הספסל הכי משמעותי שהיה בפלייאוף הזה. גם הלילה הוא נתן משחק מצויין עם 17 נק' באחוזים נפלאים והיה אחד הגורמים העיקריים לניצחון של אטלנטה במשחק ובסדרה. במילווקי יצטרכו לשים לב גם אליו. הנה מהלך פשוט, נכון וקליל של גאלו מהלילה:

 

 

 

  1. נייט מקמילן –

אחרי כל כך הרבה ביקורות על צוותי אימון שנכשלו בפלייאוף, הגיע הזמן לתת קרדיט לאחד שהצליח ובגדול, נייט מקמילן. אפשר לדבר על ההתאמות שהוא עשה, על האופן שבו הצליח לנהל כמות אגואים אדירה, על הפיק אנד רול המדורג שהוא בנה ליאנג ומייצר יתרונות אדירים ואפשר פשוט לתת למספרים לדבר בעד עצמם. מקמילן לפחות כרגע, המאמן הכי מוצלח בקיץ הזה:

 

 

 

לקט היילייטס מהמשחק של הלילה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגיות: , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 20.6.21

עדכונים ומשחקים!
 
 
לוקה דונצ'יץ' ושאר שחקני דאלאס מעדיפים את עוזר המאמן ג'מאל מוסלי כמאמן הראשי שיחליף את ריק קרלייל.
 
כריס פול רשמית בחוץ היום.
 
ברונו פרננדו מאטלנטה מושעה מכיוון שעזב את הספסל במהלך התקרית בין אמביד וקולינס. אמביד נקנס ב-35 אלף.
 
ג'יימס הארדן הודה ששיחק עם פציעה בהאמסטרינג.
 
 
ספנסר דינווידי מוותר על האופציה לעונה הבאה בחוזה.
 
 
הלייקרס מפטרים את מאמנת הכושר שלהם, לפי דיווחים בשל העונה רווית הפציעות של המועדון.
 
 
 
 
 
 
משחקים:
 
22:30 פניקס מארחת את הקליפרס משחק הפתיחה של סדרת גמר המערב. כבר שלחתם טופס? שידור בספורט 5
 
 
03:00 פילדלפיה מארחת את ההוקס. משחק 7!!! שידר בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורפת: תקרה. יוטה הגיעה לתקרה שלה. ועכשיו. עכשיו הגיע הזמן לחשוב.
 
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 20.6.21

בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה מילווקי גוברת על ברוקלין באחת הסדרות הקשוחות של העונה ועולה לשלב הבא עם השיניים.

 

 

ברוקלין נטס 111 – מילווקי באקס 115 (מילווקי מנצחת 4-3 ועוברת לגמר המזרח)

הסדרה הבטיחה וקיימה. 7 משחקים שמסתיימים בהארכה (צולעת, נגיע לזה), כל אחת מהקבוצות משאירה את כל מה שיש לה על המגרש, ציפינו לקבל טריו נגד טריו, אבל בסוף זה היה יותר שני הכוכבים הגדולים הולכים ראש בראש, ומידלטון אחד שהיה הכי טוב בהארכה (נגיע גם אליו), אבל נפתח את הסיקור של הסדרה עם  יאניס ודוראנט, שהם הדואו הראשון מאז 2008 שקולעים מעל 40 נק' במשחק 7. דוראנט גם קולע את מספר הנק' הגבוה ביותר לשחקן במשחק 7, ויאניס מכריז עליו שהוא עדיין (עדיין? מתי הוא היה נחשב טוב מלברון?) השחקן הטוב בעולם. יאניס גם עם הישג משלו, להיות הראשון לקלוע 40-13-5 במשחק 7:

https://twitter.com/BleacherReport/status/1406459102717308932

בסוף, אחרי שהאבק מתפזר, מילווקי מורידה מהגב את אחד הקופים הגדולים של השנים האחרונות, מצליחה לצאת עם ידה על העליונה, ולהשאיר סיכויי אליפות לקבוצה אחרת שלא קוראים לה ברוקלין.

היה גם מרגש לראות יאניס ודוראנט מתחבקים ומפרגנים אחרי המשחק אחד לשני:

https://twitter.com/NBA/status/1406461354660216833

 

סיכום סדרה 

בקצרה, למי שלא רוצה לקרוא הכל, הפציעות של ברוקלין, וניהול הדקות הרע של נאש הובילו לניצחון של מילווקי. מילווקי מצידה לא הייתה טובה לטעמי בסדרה, לא ידעה איך לעצור את דוראנט, לא ניצלה מספיק את הפגיעות של ברוקלין, לא ניצלה את יתרון הפיזיות שלה, התבססה יותר מדי על יאניס ומידלטון, אבל בסוף היה לה קצת יותר אוויר וזה מה שהפסיק לה כדי לנצח את אחת הסדרות הקשוחות שיש. אנחנו נתחיל עם ברוקלין ואח"כ נעבור למנצחים הגדולים של הלילה. 

 

1. דקות / פציעות – אחרי כל הסופרלטיבים על הסדרה, צריך לומר את האמת. מילווקי מנצחת בזכות הפציעות של ברוקלין. ברוקלין בהרכב מלא, כנראה מטאטאת את מילווקי מתחת לשטיח. קיירי והארדן משלימים ביחד 7 משחקים, כאשר הארדן לא הספיק בכלל לחזור לכושר משחק ונזרק היישר לתוך גוב האריות של אחת הסדרות הקשוחות ביותר שיש במזרח. נאש מחליט לטחון את ברוקלין עד דק, דוראנט עם 47 דקות בממוצע בשלושת המשחקים האחרונים והלילה בהארכה לא נשאר לו אוויר במיכל.

בהארכה לא רק דוראנט נופל מהרגליים, ברוקלין כולה לא מצליחה לקלוע כלום, ומסיימת עם 2 נק' בלבד. אם להיות הוגן, הארכה לא נראתה כמו שום דבר שקשור לעולם הכדורסל. כל השחקנים משתי הקבוצות בקושי הצליחו לעמוד על המגרש, וממש חבל שנאש לא היה חכם יותר לשלב את מייק ג'יימס וגרין קצת יותר במהלך הסדרה. 

2. קווין דוראנט – כמה שכולם אוהבים לשנוא אותו על המהלכים הלא ספורטיביים שעשה, הוא ענה השנה על המגרש. חזרה מפציעה קשה מאוד באכילס בדרך להיות השחקן הכי טוב בעולם, באופן חד משמעי. 2 ס"מ אחורה והזריקה הבאה מעלה את ברוקלין לשלב הבא, מאפשרת לקיירי והארדן להתאושש וכנראה מובילה את ברוקלין לאליפות היסטורית.

אבל זו לא הייתה שלשה, אלא רק 2 נק' ששלחו את הקבוצות להארכה. דוראנט מסיים פלייאוף עם מספרים בלתי נתפסים של 34 נק' למשחק, 9 ריב' ו 5 אס' באחוזים מפחידים (51-40-87). שתי תצוגות היסטוריות בסדרה מול ברוקלין כאשר הוא הראשון לעשות 49-17-10 במשחק פלייאוף והראשון לקלוע 48 במשחק 7. אין ספק שדוראנט השאיר הכל על המגרש, וגם אם אתם מאלו ששונאים אותו, אתם חייבים להעריך את הגדולה שלו.

3. קיירי אירווינג וג'יימס הארדן – 43 שניות לתוך המשחק הראשון בסדרה, הארדן נפצע ומשנה לחלוטין את פני הסדרה. בלעדיו, קיירי ודוראנט עדיין מראים שהם גדולים על מילווקי, ומובילים בבטחה 2-1, עד שקיירי גם כן נפצע במשחק מספר 4, לאחר 17 דקות משחק. כאשר הארדן חוזר הוא כבר לא אותו שחקן, ואם צריך לומר "למה" מילווקי ניצחו, זה קודם כל בגלל הפציעות של ברוקלין. זו אולי הנקודה הקריטית ביותר שהתרחשה בסדרה.

4. מחליפים / סטיב נאש – מייק ג'יימס מחליף את הארדן במשחק 1, משחק 30 דקות וקולע 12 נק'. במשחק 2, מקבל 23 דקות ומשיב עם 10 נק'. במשחק 7 הוא לא עולה על המגרש. אבל ג'יימס הוא רק דוגמא לסימפטום. לברוקלין יש המון כלים, ג'ף גרין עם משחק חייו במשחק 5, מוצא את עצמו בחמישייה במשחק 6 ואז במשחק 7 הוא שוב מסופסל ורואה רק 13 דקות משחק. רגע, מה עם בראון?

4 דקות במשחק 6, 52 דקות במשחק 7.

יש גם את קלאקסטון ולאנדרי שאמט שלא הצליחו להבין כמה דקות הם משחקים בערב נתון, ויש את הארדן שגם בשיא הכושר לא אמור לשחק 53 דקות והלילה הוא שוב משחק… 53 דקות.

אלו לא המחליפים שלא תפקדו בברוקלין, זה סטיב נאש. נאש בעונה הראשונה שלו כמאמן ראשי מקבל קבוצה מפוצצת כישרון, שרוצה לאיים על התואר והוא לא מתמודד עם זה בצורה טובה. נאש במשחק האחרון פשוט החליט לסמוך הכוכבים שלו ב 100%, ולתת להם להחליט מה עושים, הוא סוג של זז הצידה וקיווה שיהיה בסדר. אין לי דרך אחרת להסביר את זה. 

5 דקות של הארכה, השחקנים שלך בקושי מצליחים לעבור את החצי, דוראנט זורק אייר בול, האריס בקושי מצליח לדדה לצד השני. איך אתה מגיע למצב כזה? חד משמעית נאש בעט בדלי, קצת רוטציה יותר הגיונית, וכנראה שיש לנו פיינליסטית אחרת.

 

מהמפסידים, למנצחים הגדולים של הלילה – מילווקי.

1. יאניס – איזה קוף יורד לו מהגב. הסדרה נפתחה ב 2-0 מוחץ של ברוקלין, ואז יאניס סוף סוף הכניס להילוך חמישי. הוא מסיים את חמשת המשחקים האחרונים בסדרה עם 34.2 נק' ו 13.6 ריב' למשחק. לא רק זה, בשלושת המשחקים האחרונים הוא קולע באחוזים מפחידים של 64%-60%-63% מהשדה. הלילה הוא היה ענק עם 15-24 מהשדה, 2-6 מהשלוש וכן 8-14 מהעונשין.

יש הרבה השוואות בין יאניס לסימונס, שאולי יפגוש אותו בגמר המזרח. בואו נוריד את זה מהשולחן. אין מה להשוות. האחד קולע 30% מהקו (סימונס), השני קלע 33% מהשלוש במשחק 7 נגד אחת היריבות הקשות שיש. 

דבר אחד בטוח, ליאניס עדיין יש עדיין מה לשפר בקליעה, וזה אולי מה שהופך אותו לעוד יותר מפחיד.

2. מידלטון והולידיי – בכל הפסטיבל סביב יאניס, אנחנו שוכחים כמה ביקורות היו על מידלטון שנה שעברה וכמה קרדיט מגיע לו העונה. בפתיחת העונה כולם דיברו על זה שיאניס חייב לידו לפחות כוכב על אחד, וזו חלק מהסיבה שמילווקי וויתרה על העומק שלה לטובת ג'רו הולידיי. הולידיי מאכזב לחלוטין במשחקים האחרונים והלילה היה רע מאוד עם 5-23 מהשדה בדרך ל 13 נק'. לפחות היו לו 8 אס' ו 7 ריב'. 

לעומתו, מידלטון סוף סוף מוכיח לנו שהוא מספר 2 ראוי. נכון, הוא מסיים ערב קשוח עם 9-26 מהשדה, אבל זה מסתכם ב 23 נק', אליהן הוסיף 10 ריב', 6 אס' ו 5 חט'. בכלל למידלטון הייתה סדרה נפלאה, עם משחקים של 38 נק' ב 11-16 מהשדה (משחק 6), 35 נק' (משחק 3) וכמובן המהלך המנצח של הלילה כאשר אף קבוצה לא מצליחה לייצר נקודות, הוא לוקח אחריות ומנצח את הסדרה:

https://twitter.com/BleacherReport/status/1406452793712340993

3. ברוק לופז – הוא גם לא מקבל מספיק קרדיט. נתחיל בנתון סטטיסטי מוזר מאוד, מסתבר שהוא הקלעי המוביל בהיסטוריה של הנטס. לופז כרגע הופך להיות השחקן השלישי בחשיבותו במילווקי ובצדק. הלילה הוא מסיים עוד משחק מצויין עם 19 נק' באחוזים טובים (3-4 מהשלוש). היכולת שלו לקלוע מבחוץ היא זו שמאפשרת ליאניס לדרוס את הרחבות. לפני הסדרה דיברנו על החשיבות של לופז, בשני צדדי המגרש, במידה ופילדלפיה תעלה לגמר לופז יקבל אתגר גדול בהרבה במפגש עם אמביד. מצד שני, לדמיין את לופז מנסה להתמודד עם יאנג אחרי הפיק אנד רול, מרתק לא פחות. לופז בלי ספק צלע ששווה להמשיך לעקוב אחריה גם בשלבים הבאים:

 

 

4. מייק בודנהולצר – כמובן שמגיעות לו ברכות, אבל אם לומר את האמת מילווקי לא שיחקו טוב בסדרה הזו. הם לא מצאו פתרונות לדוראנט, יאניס לא שמר עליו במספיק פוזשנים וטאקר, איזה אומלל הוא היה. מילווקי שיחקה יותר מדי בידודים, אבל מעל לכל אכזבה אותי ההחלטה שלו ללכת כמו נאש עם הראש בקיר ולמחוק את הספסל שלו כליל במשחק 7. 

ברין פורבס שחקן הגנה נהדר וגם קלעי השלשות הטוב ביותר של מילווקי העונה (מתחשב גם בווליום ביחס לפורטיס), פשוט הלך ונמחק ככל שהסדרה התקדמה. ככל שהיא התקדמה, מילווקי פנתה יותר ויותר לבידודים של הכוכבים, ולמרות אחוזים נפלאים של יאניס, מידלטון וגם הולידיי לא מצאו את הטבעת הלילה. למרות שהמשחק הלך להארכה פורבס קיבל רק 5 דקות הלילה. גם כאן, כמו במקרה של ברוקלין, עוד 5 דקות לפורבס, עוד 1-2 שלשות מהצד שלו, עוד איזו מסירה במקום ראש בקיר וזה הולך קל יותר למילווקי.

לא רק פורבס נמחק לחלוטין, גם בובי פורטיס שלא שיחק בשלושת המשחקים האחרונים בכלל, וחבל. שלשה אחת שלו, באיזה סטרץ' מנוחה של 3-4 דקות לאחד מהכוכבים (לופז שחקן של 46 דקות?) וזה כל מה שצריך כדי להגיע עם אוויר לרגעים המכריעים.

למרות הנאמר, בסוף היום, מייק הוא זה שמנצח, ומילווקי עולה לגמר המזרח. שם היא מחכה למנצחת בין אטלנטה לפילדלפיה, משחק מספר 7 יערך הלילה בשעה 03:00.

 

לקט היילייטס מהמשחק:

 

 

 

 

תגיות: , , , ,
קרא עוד

עדכונים 19.6.21

עדכונים ומשחק 7!
 
 
הלינק לטופס של אתגר הפליאוף שלנו, גמר המערב
 
ג'ארד ווייס באתלטיק מדווח על חוסר אמון של השחקנים העונה בסטיבנס. בין היתר על רקע הטענות שהוא מתייחס למרכוס סמארט כפייבוריט, מריץ "התקפות קולג'" וגם חיכוך ספציפי עם קמבה ווקר.
 
טים קונלי נשיא הנאגטס נשאל על אפשרות הארכת החוזה המתקרבת של מייקל פורטר ג'וניור וציין את מוסר העבודה שלו, שכיף לראות את ההשקעה שלו ואמר שבהחלט ישמח לתת לשחקן הטבות בהארכת החוזה.
 
מיטצ'ל על ההדחה של יוטה: "כואב יותר משנה שעברה. זה יאכל אותי עוד הרבה זמן."


 
כריס פול על האולימפיאדה: "אשתי רוצה לנסוע לטוקיו."
 
במהלך משחק 3 פרצה קטטה ביציע בין מספר אוהדי דנבר לאוהד פניקס שלעג להם וקרא "פניקס ב-4". הסוכן של דווין בוקר עדכן שהאוהד של פניקס יקבל כרטיסים לסדרת גמר המערב וגופיה חתומה על ידי דווין בוקר. הקטטה:


 
שחקני הקליפרס חגגו כמובן בחדר ההלבשה לאחר הנצחון על יוטה
 
דונובן מיטצ'ל רגע לפני שעונה על שאלות העיתונאים, נדהם מהשורה של טרנס מאן


 
ג'ואל אמביד העביר ביקורת על השופטים: "אני רוצה שישרקו אותו דבר בשני הצדדים."
 
בינתיים במשחק בין אטלנטה לפילדלפיה ידעו בטלוויזיה מי האח החשוב


 
דווין בוקר מצטרף לנבחרת ארה"ב לאולימפיאדה.
 
קיירי אירווינג בחוץ משחק 7.
 
בוגדן בוגדנוביץ' סובל מכאבים בברך.
 
 
 
 
הפודקאסט מהשבוע למי שפספס
 
משחק 7
 
03:30 ברוקלין מארחת את הבאקס. משחק 7 קווין דוראנט נגד יאניס אדטוקומבו מי יתעלה? מי יתן תצוגת על? מי ילך הביתה מוקדם מן הצפוי?
 
 
לפוסט זה מצורף: איך הגענו עד הלום? זאק לואו על הסדרה שתסתיים הלילה לכאן או לכאן
 
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות