עדכונים 21.9.21
Bron and @MagicJohnson at the Chargers game today ⚡️ pic.twitter.com/XhAn8GULEr
— Bleacher Report (@BleacherReport) September 19, 2021
Bron and @MagicJohnson at the Chargers game today ⚡️ pic.twitter.com/XhAn8GULEr
— Bleacher Report (@BleacherReport) September 19, 2021
ממשיכים בפריוויו והפעם אסף רביץ מוולה הצטרף אל דרור האס ויחד עברו על בית הדרום מזרח, בעבר אחד הבתים החלשים, והעונה מספק כמה קבוצות מעניינות.
פתיח ורגע השבוע 00:00
אורלנדו מג'יק 03:29
שארלוט הורנטס 32:18
מיאמי היט 48:53
אטלנטה הוקס 1:08:13
/*a class="read-more-button" href="https://orangeball.co.il/pod2122southeast/">קרא עוד
ספט 21, 2021 | בזמן שישנתם, המגזין, כתבות | 0 |
סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
לדף הקבוצה:
נשארו: גארי האריס, ג'ונתן אייזק, מרקל פולץ, טרנס רוס, מו במבה, וונדל קרטר ג'וניור, קול אנתוני, מייקל קרטר-וויליאמס, צ'ומה אוקיקי, אר ג'י האמפטון, מוריץ וגנר (הוחתם מחדש), איגנס ברזיידקיס (חוזה דו כיווני)
עזבו: אוטו פורטר (גולדן סטייט), ג'יימס אניס (עדיין ללא חוזה)
הגיעו: רובין לופז (שוק חופשי), ג'יילן סאגס, פרנץ וגנר (דראפט).
מתנדנדים: –
חמישייה: ג'יילן סאגס, גארי האריס, צ'ומה אוקיקי (ג'ונתן אייזק), פרנץ וגנר, וונדל קרטר ג'וניור
ספסל: מרקל פולץ, קול אנתוני, טרנס רוס, ג'ונתן אייזק (צ'ומה אוקיקי), מו במבה, מייקל קרטר-וויליאמס, אר ג'י האמפטון, מו וגנר, רובין לופז.
המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:
אז מה היה לנו שם?
אורלנדו נמצאת בבניה מחדש מאז הטרייד שהעביר את דוייט הווארד ללייקרס ב-2012. אפשר להכתיר את אורלנדו כמנצחת של אותו טרייד, אחרי שפילדלפיה סיימה עם אנדרו ביינום, הלייקרס עם עונה אחת בינונית של הווארד, ואורלנדו עם 8.5 עונות מוצלחות של ניקולה ווצ'ביץ'. אלא שאורלנדו לא הצליחה לבנות כמו שצריך סביב ווצ'ביץ' כשהיא מבזבזת בחירות דראפט אחת אחרי השניה, ועושה טריידים לא טובים. מריו הזוניה (בחירה 5, דראפט 2015), ג'ונתן אייזק (בחירה 6 דראפט 2017, פוטנציאל ענק אבל פצוע סדרתי), ומו במבה (בחירה 6 דראפט 2018) הם חלק מהדוגמאות לפספוסים. ויקטור אולדיפו ודומאנטס סאבוניס הם גם ברזומה הבחירות של המג'יק, אבל נשלחו לאוקלהומה סיטי בתמורה לחצי עונה רעה של סרג' איבקה. בחירת הדראפט הכי מוצלחת של הקבוצה מאז הווארד הייתה ארון גורדון (בחירה 4, דראפט 2014), וזה אומר המון על הבינוניות של אורלנדו. השיא של אורלנדו בשנים האחרונות היה הגעה לפלייאוף מתחתית המזרח החלש, והפסד צפוי בסיבוב הראשון.
בקיץ שעבר אורלנדו עדיין ניסתה ללכת על הבינוניות עם חוזה ארוך טווח לג'ונתן אייזק ומרקל פולץ. אייזק כבר בזמן החתימה היה מושבת עם קרע בACL שאירע בבועה, והיה ידוע שהוא ישב בחוץ כל העונה האחרונה. גם לקראת העונה הקרובה, אף אחד באורלנדו לא יודע מתי אייזק יכול לחזור לשחק. פולץ קיבל חוזה נדיב מאוד ביחס ליכולת על המגרש, כשהמג'יק מתחשבים בפוטנציאל שגרם לו להיבחר בבחירה הראשונה בדראפט. אחרי 8 משחקים הוא הצטרף לאייזק על שולחן הטיפולים, גם הוא עם קרע בACL. הג'נרל מנג'ר ג'ון האמונד החליט שמספיק. אחרי שנים של בינוניות שהרחיקה את אורלנדו מהכוכבים הגדולים של הדראפט, האמונד החליט שהגיע הזמן למכור את המניות שיש להן עדיין ערך, לתת לצעירים לשחק, ולצבור הפסדים. ניקולה ווצ'ביץ' נשלח לשיקגו בתמורה לוונדל קרטר ג'וניור ו2 בחירות סיבוב ראשון (כולל הבחירה השמינית בדראפט האחרון). ארון גורדון עבר לדנבר בתמורה לגארי האריס, אר ג'י האמפטון ובחירת סיבוב ראשון. אוון פורניה מצא את דרכו בבוסטון בתמורה למעט מאוד. אורלנדו שלחה את שלושת הותיקים שלה בתמורה ל-2 צעירים ו-3 בחירות סיבוב ראשון.
בשארית העונה המג'יק הרבו להפסיד, אבל לפחות נתנו לצעירים שלהם דקות משמעותיות: קול אנתוני, אר ג'י האמפטון, וונדל קרטר, מו במבה וצ'ומה אוקיקי. מי יהיה רלוונטי לעתיד? עוד חזון למועד.
קיץ חם
כנראה שב-92 ו-93 המג'יק בזבזו את כל המזל שלהם על הלוטרי עם שתי בחירות 1 רצופות (שאקיל אוניל ופני הארדאווי), כי בשנים האחרונות אין להם מזל בהגרלה, כך גם השנה. אחרי שסיימה עם המאזן השלישי הכי גרוע בליגה (אחרי יוסטון ודטרויט), אורלנדו נפלה לבחירה החמישית, אחרי שקליבלנד וטורונטו קפצו למעלה. בנוסף היה להם את הבחירה השמינית של שיקגו. לפחות הראפטורס התחשבו בחוסר המזל של אורלנדו, והשאירו למג'יק את השחקן שאולי הם הכי צריכים כאן ועכשיו – ג'יילן סאגס. סאגס סחב את גונזגה עד גמר המכללות והראה המון יכולת ואופי. הוא אולי נופל בפוטנציאל מקייד קאנינגהאם, ג'יילן גרין ואוון מובלי, אבל הוא כבר הוכיח שיש לו אופי של מנצח. מדובר במנהיג ושחקן שנותן כל מה שיש לו בכל רגע על המגרש. ראינו את זה גם בליגת הקיץ האחרונה. אם למג'יק היה צריך לשים את האצבע על מה היה חסר למג'יק בשנים האחרונות זה מנהיג, וסאגס צריך ויכול להפוך למנהיג של הקבוצה הזו.
בבחירה השמינית אורלנדו בחרה את פרנץ וגנר. וגנר אמור להיות השחקן הטוב במשפחה, אבל זה לא מבטיח יותר מדי. אורלנדו איחדה את האחים כשהחתימה מחדש את מוריס (שהגיע אליה בשלהי העונה שעברה) על חוזה מינימום. מחוץ לדראפט הקבוצה הביאה את רובין לופז, לא ברור בדיוק על תקן מה. לופז לא בדיוק שחקן מפתח, ולא וטרן שאמור לגדל ילדים. אולי רצו מישהו שיתעלל בכל הדמויות שמסתובבות בדיסני.
בעמדת המאמן סטיב קליפורד החליט לא להמשיך, ואורלנדו הביאה את ג'אמאל מוסלי שהיה עוזר מאמן בדאלאס. על פי השמועות הוא היה המאמן המועדף על לוקה אחרי שקרלייל החליט לעזוב את דאלאס, אבל המאבריקס בחרו בג'ייסון קיד, ומוסלי מגיע לאורלנדו לגדל את הילדים.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
תן לזמן ללכת. לאורלנדו היו שתי קבוצות מוצלחות בהיסטוריה הקצרה שלה. הראשונה הגיעה עם המון מזל בדראפטים גדולים. אורלנדו בחרה את שאקיל אוניל ופני הארדאווי שהובילו אותה לגמר הליגה והפסד ליוסטון של אולג'וון. הם נתנו לשאקיל ללכת אחרי שלא הסכימו לשלם לו מספיק כסף והקבוצה הזו נעלמה במהירות. הקבוצה השניה התבססה על דוייט הווארד והחדשנות של סטן ון גנדי מהספסל. הקבוצה הזו רצה כמה שנים בצמרת המזרח, והצליחה להגיע לגמר הNBA פעם אחת, שם הפסידה לקובי וללייקרס. 2 הקבוצות נבנו במהירות גדולה ביחס לתהליך בניה של הליגה, ונשרפו מהר. המג'יק ניסו לשחזר את התהליכים האלו ב-9 העונות האחרונות, ולא ממש הצליחו. הם היו בינוניים מדי וכשלו בבחירות 5-6 בדראפט. הם צריכים לשאוף לעוד בחירה או שתיים גבוהות בדראפטים הקרובים, כדי להביא מישהו ליד סאגס שיוכל להיות הכוכב של הקבוצה, וצריך להבהיר – סאגס בהחלט יכול להנהיג את הקבוצה הזו, אבל כנראה שהוא לא יהיה הכוכב הגדול שלה.
בינתיים, אורלנדו צריכה לתת בעונה הקרובה המון דקות לצעירים להשתפשף, וגם לקבל תשובות על כמה שאלות:
1. האם ג'יילן סאגס הוא כריס פול או קייל לאורי? במילים אחרות – האם סאגס יכול להיות הכוכב של הקבוצה, השחקן הכי טוב שלה, או המנהיג, המנוע, הפנים, ולהשאיר את הכוכבות למישהו אחר? אני חושב שסאגס הוא הרבה יותר לאורי מפול. הוא יהיה רכז מצויין, מנהיג, אבל כל זמן שהוא הכוכב, אורלנדו לא תגיע רחוק, ולכן עדיף לה לחפש בדראפט הבא שחקן שיכול לככב ליד סאגס.
2. .מי מהצעירים יכול להתפתח לשחקן NBA ממוצע ומעלה? מי ממשיך עם הפרוייקט הזה ועל מי מוותרים. בגזרה הזו יש לא מעט שמות באורלנדו, שהעתיד שלהם לא ברור.
ג'ונתן אייזק יקבל צ'אנס נוסף. מדובר בסטופר הגנתי מהרמות הגבוהות ביותר, שהבעיה העיקרית שלו היא היכולת להשאר בריא. כשהוא בריא, הוא מסוגל לשמור על 5 עמדות והאורך והאתלטיות שלו מאפשרים לו להגיע לכדורים שאף אחד אחר לא. אייזק יהיה חלק מהעתיד של אורלנדו, השאלה היא רק באיזה תפקיד, והאם הבריאות תהרוס לו את הקריירה. בזמן שאייזק פצוע, יש סיכוי סביר שאת המקום שלו בחמישיה יקבל צ'ומה אוקיקי. אוקיקי הראה פוטנציאל הגנתי בעונה שעברה, אבל אחוזי הקליעה היו נוראיים, ויש עוד מה לשפר כדי לשמור על מקומו בקבוצה.אוקיקי יהיה אחד המרוויחים הגדולים מהגעתו של סאגס. הוא יקבל זריקות הרבה יותר נוחות, והיעילות שלו תשתפר.
בעמדות הגארד יש למג'יק את קול אנתוני, אר ג'י האמפטון ומרקל פולץ. לגבי האחרון, אני חושב שהפציעה שלו היא הקש שאמור לשבור את גב הגמל. ב-5 עונות בליגה פולץ לא הפסיק לאכזב. עד עכשיו הוא קיבל את תפקיד הרכז הראשון, אבל לא הוכיח שהוא ראוי לתפקיד. הוא יפנה את המקום לסאגס, וגם כשיחזור יצטרך להתחרות עם קול אנתוני על תפקיד הרכז השני. אנתוני רשם מספרים סבירים בעונת הרוקי, אבל אחוזי קליעה רעים והגנה לא מספיק טובה אמורים לשלוח אותו לעמדת הרכז השני, שם מקומו. אר ג'י האמפטון יכול להיות שחקן שישי טוב מאוד אם יאמץ את תפקיד הסקורר מהספסל.
בסנטר יש למג'יק (חוץ מלופז) את הבחירה השישית והשביעית מדראפט 2017 שיתחילו את עונתם הרביעית בליגה, והאחרונה בחוזה רוקי. במבה שנבחר שישי הוא אכזבה רבתי. ההגנה שלו לא מספיק טובה, וההתקפה לא קיימת. מדובר ברים ראנר, וממש לא מהרמות הגבוהות. מאמין שבעונה הבאה יתחיל להסתובב בליגה על חוזי מינימום. קרטר ג'וניור הוא סיפור אחר. גם הוא איכזב (אחרת שיקגו לא היו מוותרים עליו בטרייד), ועדיין, יש אכזבות ויש אכזבות. קרטר יכול וצריך להיות שחקן של דאבל-דאבל קבוע. יש לו טווח קליעה, אבל אולי צריך לותר לו על הקליעה משלוש, משם הוא מחזיק ממוצע קריירה של 24%. יש לו הבנה הגנתית גבוהה, והוא יודע לחפות על חורים שאחרים משאירים. אורלנדו צריכה לנסות להחתים אותו על חוזה סביר.
חמישיה של סאגס, אוקיקי, אייזק, וגנר וקרטר יכולה לעשות צרות להמון התקפות.
3. נכסים? – לאורלנדו יש 2 שחקנים שצריך לנסות להפוך אותם לנכסים אחרים. גארי האריס הותיק מסיים חוזה בעונה הקרובה. לטרנס רוס יש חוזה ל-2 עונות. לשניהם אין כרגע מה לחפש באורלנדו. אם זה יגמר בטריידים שיחזירו לאורלנדו בחירות סבבה. אם זה יגמר בביי אאוט להאריס ומרמור של של רוס זה יהיה רע.
4. מי אתה ג'אמאל מוסלי? – כאמור חביבו של לוקה לפי השמועות (אם כי היו הרבה שמועות מדאלאס על מה לוקה אוהב ולא אוהב, וספק אם כולן נכונות), מוסלי מגיע לקבוצה אחרת לגמרי, ופה אין לו לוקה. אין דרישה מיידית לנצח, אבל כן יצופה ממנו לבנות שיטה שתשרת את הקבוצה גם בעתיד. שיטה שהשחקנים ירגישו איתה בנוח, ושתוכל להמשיך איתם הלאה, גם כשיהפכו תקליט (פעם היה דבר כזה).
תחזית:
25-28 נצחונות. מקום חמישי-שישי מהסוף. אורלנדו לא מספיק רעה (גם באופי וגם ביכולת) בשביל להתמודד על המקום האחרון בליגה, ותצטרך להתפלל לאלוהי הלוטרי שיעזרו לה. סאגס יהיה מועמד לרוקי העונה. וונדל קרטר יקבל חוזה ארוך טווח בקיץ הבא.
/*a class="read-more-button" href="https://orangeball.co.il/team2122magic/">קרא עודCarmelo on LeBron calling him to join the Lakers. ✊
(h/t @pickuphoop)
— Hoop Central (@TheHoopCentral) September 20, 2021
סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
לדף הקבוצה:
נשארו: סאדיק ביי, ג'רמי גראנט, קיליאן הייז, פרנק ג'קסון, ג'וש ג'קסון, סייבן לי, רודני מקרודר, אייזיאה סטיוארט, האמידו דיאלו (חוזה חדש), קורי ג'וזף (שוחרר והוחתם מחדש)
עזבו: סקו דומבויה וג'אליל אוקפור (טרייד, לברוקלין), מייסון פלאמלי (טרייד לשארלוט), ויין אלינגטון (חופשי, ללייקרס), דניס סמית' ג'וניור (חופשי, קיבל חוזה לא מובטח בפורטלנד)
הגיעו: טריי ליילס (חופשי, מסן אנטוניו), קלי אוליניק (חופשי, מיוסטון), אייזיה ליברס (דראפט, סיבוב שני), לוקה גראזה (דראפט, סיבוב שני, חוזה דו כיווני), דיאנדרה ג'ורדן הגיע בטרייד ושוחרר. אה, ומהדראפט הגיע גם אחד, קייד קאנינגהאם.
מתנדנדים:ג'מורקו פיקט
חמישייה: קייד קאנינגהאם, קיליאן הייז, סאדיק ביי, ג'ראמי גראנט, אייזיאה סטיוארט
ספסל: קורי ג'וזף, פרנק ג'קסון, ג'וש ג'קסון, טריי ליילס, קלי אוליניק, לוקה גראזה, האמידו דיאלו, סייבן לי, רודני מקרודר
אז מה היה לנו שם?
אחרי שבעונה הראשונה של דוויhן קייסי על הקווים הפיסטונס היו עדיין היו תקועים בבינוניות,הגיעו שנתיים, שהתיאור היחיד שלהן מעלה אסוציאציות למטוס כיבוי ממש גדול: סופר-טאנקינג. אחרי שלפני כשנתיים נפרדו מסמל המועדון, אנדרה דראמונד, הפיסטונס שלחו בשנה האחרונה גם את בלייק גריפין ודרק רוז בלי לקבל תמורה. 41 נצחונות ו-41 הפסדים היה המאזן של הקבוצה תחת דוויין קייסי בעונתו הראשונה. בשנתיים האחרונות הפיסטונס עמדו על 40 נצחונות. יחד. היו נקודות אור פה ושם – ג'רמי גראנט שהגיע לעיר בעקבות המורשת השחורה הארוכה שלה (זוכרים מו-טאון? זה), כמו גם רצונו לקבל תפקיד משמעותי יותר גם בצד ההתקפי, רשם עונה יפה – לפחות בסטטיסטיקות היבשות – עם למעלה מ-20 נקודות למשחק. זה זיכה אותו בזימון לנבחרת ארה"ב בקיץ. ג'וש ג'קסון הראה ניצוצות שהזכירו למה פיניקס בחרו בו במקום הרביעי רק לפני ארבע שנים. הרוקים סאדיק ביי ואייזיה סטיוארט הראו המון ניצוצות. דווקא השם העיקרי שהגיע מהדראפט – קיליאן הייז – עבר עונה רוויית פציעות והתקשה להתאקלם. צריך לזכור שהוא חגג 20 רק ביולי, ככה ששיפור בהחלט ריאלי. הפיסטונס השיגו את מה שהם רצו ועם 20 נצחונות סיימו במקום האחרון במזרח והלפני אחרון בכל הליגה, לפני אחד הדראפטים שסומן כהכי טופ-הבי בשנים האחרונות.
קיץ חם
מי היה הפרנצ'ייז האחרון של דטרויט שהגיע מהדראפט? יסלחו לי אנדרה דראמונד וגרג מונרו, אבל כדי למצוא בחירת טופ-10 שהפיסטונס לא פישלו בה (מעבר לבחירה ההיא ב-2003 שלא מזכירים הפיסטונס בחרו את רודני וייט במקום התשיעי בדראפט 2001. מיד אחריו נבחר ג'ו ג'ונסון), צריך לחזור לימי גראנט היל. כשהוא נראה כמו הכוכב הבא של הליגה, לפני שהוא עבר לפלורידה והתחיל להרים הליכונים לקשישים שם. הקיץ הזה הבטיח לדטרויט שהפרנצ'ייז הבא מגיע. ג'יילן גרין? סאגס? אולי אוון מובלי? הכוכבים הסתדרו לדטרויט והם יצאו עם הפרס הגדול – קייד קאנינגהאם.
קאנינגהאם – למקרה שקראתם רק על הקורונה בשנה וחצי האחרונות – הוא רכז בגובה 2.03, חוכמת משחק שגוררת השוואות לגדולים באמת (באופן קוסמי בימיו בתיכון הושווה בעיקר לגראנט היל) וקליעה שהולכת ומשתפרת. הוא סומן עוד מגיל צעיר בתור אחד שבאמת יכול לשנות עתיד של מועדון שלם. מבין שלושת השחקנים שהפיסטונס צירפו בסיבוב השני של הדראפט, היחיד שנראה שיכול להשאיר חותם הוא לוקה גראזה, סטרץ' 5 מסיבי במיוחד שצפוי לחלק את הזמן שלו העונה בין הג'י ליג לקבוצה הראשית.
את שאר הקיץ הפיסטונס הקדישו לניקוי: מייסון פלאמלי נשלח לשארלוט ובמקומו הגיעו טריי ליילס וקלי אוליניק שאמורים לתת ריווח מעמדות הפנים. הפיסטונס החליטו לוותר על הפרויקט הידוע כסקו דומבויה ושלחו אותו יחד עם ג'אליל אוקפור לברוקלין, תמורת הזכות לבצע ביי אאוט לדיאנדרה ג'ורדן (וכמה בחירות סיבוב שני).
ועכשיו מה, מה עכשיו?
הבמה פנויה עכשיו לקייד שואו. כנראה שנראה אותו לא מעט בטופ-10, אבל האמת שמה שקורה לידו יכול להיות מעניין לא פחות – סאדיק ביי, קיליאן הייז ואייזיאה סטיוארט נראים כמו חבורה מוצלחת של רול פליירז. יהיה להם צ'ק פתוח לעשות את כל הטעויות שבעולם. ג'ראמי גראנט קורי ג'וזף, ג'וש ג'קסון וקלי אוליניק משלימים סגל יותר מעניין ממה שניתן לצפות. סימן השאלה העיקרי בסגל יהיה לגבי תפקידו של קיליאן הייז. הפיסטונס בחרו אותו בעונה שעברה כשהם מייעדים אותו להיות רכז העתיד של המועדון. גם אם מתעלמים מהנתונים המדאיגים בעונה הקודמת (5.3 אסיסטים על 3.2 איבודים ב-26 דקות למשחק) הכדור העונה יהיה בידיים של קייד חלק גדול מהזמן, והייז ייבחן גם על היכולת שלו לשחק אוף דה בול. האחוזים שלו בעונה שעברה היו נוראיים (35% מהשדה, 28% מחוץ לקשת) אבל במבט מעמיק יותר על המספרים נראה שמרבית ההחטאות הגיעו מזריקות קשות אחרי כדרור או עם שומר קרוב. אם יקלע טוב יותר בקאץ' אנד שוט (שנה שעברה התקרב ל-40% מחוץ לקשת בזריקות פנויות) יכול להיות שנראה אותו פורח.
שחקן אחר שהתפקיד שלו עשוי להצטמצם הוא ג'רמי גראנט. גראנט כאמור סיים את העונה עם 22 נקודות למשחק – אבל קלע אותן בפחות מ-43% מהשדה. מבין 42 השחקנים שקלעו יותר מ-20 נקודות בממוצע רק לג'ון וול היו אחוזי שדה נמוכים יותר. הירידה באחוזים הגיעה בין היתר כי גראנט נדרש ליצור לעצמו יותר – הוא זרק ב-54 משחקים העונה יותר זריקות אחרי כדרור מאשר ב-3 העונות הקודמות במצטבר – והנוכחות של קייד לידו אמורה להפוך את החיים לקלים יותר עבורו. גראנט הוכיח את עצמו כשחקן יעיל לצד מוסרים כמו ניקולה יוקיץ' בדנבר וראסל ווסטברוק באוקלהומה סיטי, ואחד האתגרים שיעמדו בפני קייסי יהיו לאזן בין התפקיד ההתקפי הגדול יותר שגראנט שואף אליו, לבין התפקיד שלו כסקורר משני, שהופך אותו ליעיל יותר.
שני השחקנים האחרים בחמישיה צפויים להסתדר טוב עם נוכחותו של בעל הבית החדש. אייזיה סטיוארט קיבל יותר ויותר דקות ככל שהעונה התקדמה, והוכיח את עצמו כנשק יעיל בפיק אנד רול (1.2 נקודות לפוזשן, שווה למקום השביעי בליגה בין השחקנים עם לפחות 120 פוזשנים כרול מאן) וסאדיק ביי הוכיח עצמו כצלף אמין (1.1 נקודות לפוזשן כספוט אפ שוטר – שווה למקום השישי בליגה בין שחקנים עם לפחות 300 פוזשנים) וסיים כרוקי השלישי אי פעם עם למעלה מ-175 שלשות (הראשונים היו דיים ודונובן מיטשל).
תחזית
בפעם הראשונה אחרי לא מעט שנים יש לאוהדי דטרויט סיבה לאופטימיות. למרות הצירוף של קאנינגהאם הפיסטונס לא צפויים לצאת ממרתפי הליגה. צריך לקרות משהו מאד חריג כדי שהפיסטונס יחשבו על הפלייאין, שלא לדבר על מאזן חיובי. ההצלחה שלהם העונה לא תיבחן בטור הנצחונות אלא ביכולת שלהם לייצר קבוצה שמשתמשת ביתרונות של הכוכב החדש, תוך שיפור הסגל המשלים הצעיר.
המודל של הפיסטונס צריך להיות אטלנטה של טריי יאנג: האסטרטגיה שלהם צריכה להיות הוספת חלקים משלימים מהדראפט או באמצעות עסקאות נקודתיות. גם קליטת נכסים 'שליליים' עבור פיצוי (כפי שעשו עם דיאנדרה, אבל בקנה מידה גדול יותר) זה רעיון טוב. אני מעריך שהפיסטונס ייראו קצת יותר טוב מהעונה הקודמת וכנראה שיסיימו מעל אורלנדו וקליבלנד. מהמר שהפיסטונס יסיימו עם המאזן של ההוקס בעונה הראשונה של יאנג – 29 נצחונות ותואר ROY לקייד.
/*a class="read-more-button" href="https://orangeball.co.il/team2122pistons/">קרא עוד