סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
הקבוצה היום: דטרויט פיסטונס
לדף הקבוצה:
נשארו: סאדיק ביי, ג'רמי גראנט, קיליאן הייז, פרנק ג'קסון, ג'וש ג'קסון, סייבן לי, רודני מקרודר, אייזיאה סטיוארט, האמידו דיאלו (חוזה חדש), קורי ג'וזף (שוחרר והוחתם מחדש)
עזבו: סקו דומבויה וג'אליל אוקפור (טרייד, לברוקלין), מייסון פלאמלי (טרייד לשארלוט), ויין אלינגטון (חופשי, ללייקרס), דניס סמית' ג'וניור (חופשי, קיבל חוזה לא מובטח בפורטלנד)
הגיעו: טריי ליילס (חופשי, מסן אנטוניו), קלי אוליניק (חופשי, מיוסטון), אייזיה ליברס (דראפט, סיבוב שני), לוקה גראזה (דראפט, סיבוב שני, חוזה דו כיווני), דיאנדרה ג'ורדן הגיע בטרייד ושוחרר. אה, ומהדראפט הגיע גם אחד, קייד קאנינגהאם.
מתנדנדים:ג'מורקו פיקט
חמישייה: קייד קאנינגהאם, קיליאן הייז, סאדיק ביי, ג'ראמי גראנט, אייזיאה סטיוארט
ספסל: קורי ג'וזף, פרנק ג'קסון, ג'וש ג'קסון, טריי ליילס, קלי אוליניק, לוקה גראזה, האמידו דיאלו, סייבן לי, רודני מקרודר
אז מה היה לנו שם?
אחרי שבעונה הראשונה של דוויhן קייסי על הקווים הפיסטונס היו עדיין היו תקועים בבינוניות,הגיעו שנתיים, שהתיאור היחיד שלהן מעלה אסוציאציות למטוס כיבוי ממש גדול: סופר-טאנקינג. אחרי שלפני כשנתיים נפרדו מסמל המועדון, אנדרה דראמונד, הפיסטונס שלחו בשנה האחרונה גם את בלייק גריפין ודרק רוז בלי לקבל תמורה. 41 נצחונות ו-41 הפסדים היה המאזן של הקבוצה תחת דוויין קייסי בעונתו הראשונה. בשנתיים האחרונות הפיסטונס עמדו על 40 נצחונות. יחד. היו נקודות אור פה ושם – ג'רמי גראנט שהגיע לעיר בעקבות המורשת השחורה הארוכה שלה (זוכרים מו-טאון? זה), כמו גם רצונו לקבל תפקיד משמעותי יותר גם בצד ההתקפי, רשם עונה יפה – לפחות בסטטיסטיקות היבשות – עם למעלה מ-20 נקודות למשחק. זה זיכה אותו בזימון לנבחרת ארה"ב בקיץ. ג'וש ג'קסון הראה ניצוצות שהזכירו למה פיניקס בחרו בו במקום הרביעי רק לפני ארבע שנים. הרוקים סאדיק ביי ואייזיה סטיוארט הראו המון ניצוצות. דווקא השם העיקרי שהגיע מהדראפט – קיליאן הייז – עבר עונה רוויית פציעות והתקשה להתאקלם. צריך לזכור שהוא חגג 20 רק ביולי, ככה ששיפור בהחלט ריאלי. הפיסטונס השיגו את מה שהם רצו ועם 20 נצחונות סיימו במקום האחרון במזרח והלפני אחרון בכל הליגה, לפני אחד הדראפטים שסומן כהכי טופ-הבי בשנים האחרונות.
קיץ חם
מי היה הפרנצ'ייז האחרון של דטרויט שהגיע מהדראפט? יסלחו לי אנדרה דראמונד וגרג מונרו, אבל כדי למצוא בחירת טופ-10 שהפיסטונס לא פישלו בה (מעבר לבחירה ההיא ב-2003 שלא מזכירים הפיסטונס בחרו את רודני וייט במקום התשיעי בדראפט 2001. מיד אחריו נבחר ג'ו ג'ונסון), צריך לחזור לימי גראנט היל. כשהוא נראה כמו הכוכב הבא של הליגה, לפני שהוא עבר לפלורידה והתחיל להרים הליכונים לקשישים שם. הקיץ הזה הבטיח לדטרויט שהפרנצ'ייז הבא מגיע. ג'יילן גרין? סאגס? אולי אוון מובלי? הכוכבים הסתדרו לדטרויט והם יצאו עם הפרס הגדול – קייד קאנינגהאם.
קאנינגהאם – למקרה שקראתם רק על הקורונה בשנה וחצי האחרונות – הוא רכז בגובה 2.03, חוכמת משחק שגוררת השוואות לגדולים באמת (באופן קוסמי בימיו בתיכון הושווה בעיקר לגראנט היל) וקליעה שהולכת ומשתפרת. הוא סומן עוד מגיל צעיר בתור אחד שבאמת יכול לשנות עתיד של מועדון שלם. מבין שלושת השחקנים שהפיסטונס צירפו בסיבוב השני של הדראפט, היחיד שנראה שיכול להשאיר חותם הוא לוקה גראזה, סטרץ' 5 מסיבי במיוחד שצפוי לחלק את הזמן שלו העונה בין הג'י ליג לקבוצה הראשית.
את שאר הקיץ הפיסטונס הקדישו לניקוי: מייסון פלאמלי נשלח לשארלוט ובמקומו הגיעו טריי ליילס וקלי אוליניק שאמורים לתת ריווח מעמדות הפנים. הפיסטונס החליטו לוותר על הפרויקט הידוע כסקו דומבויה ושלחו אותו יחד עם ג'אליל אוקפור לברוקלין, תמורת הזכות לבצע ביי אאוט לדיאנדרה ג'ורדן (וכמה בחירות סיבוב שני).
ועכשיו מה, מה עכשיו?
הבמה פנויה עכשיו לקייד שואו. כנראה שנראה אותו לא מעט בטופ-10, אבל האמת שמה שקורה לידו יכול להיות מעניין לא פחות – סאדיק ביי, קיליאן הייז ואייזיאה סטיוארט נראים כמו חבורה מוצלחת של רול פליירז. יהיה להם צ'ק פתוח לעשות את כל הטעויות שבעולם. ג'ראמי גראנט קורי ג'וזף, ג'וש ג'קסון וקלי אוליניק משלימים סגל יותר מעניין ממה שניתן לצפות. סימן השאלה העיקרי בסגל יהיה לגבי תפקידו של קיליאן הייז. הפיסטונס בחרו אותו בעונה שעברה כשהם מייעדים אותו להיות רכז העתיד של המועדון. גם אם מתעלמים מהנתונים המדאיגים בעונה הקודמת (5.3 אסיסטים על 3.2 איבודים ב-26 דקות למשחק) הכדור העונה יהיה בידיים של קייד חלק גדול מהזמן, והייז ייבחן גם על היכולת שלו לשחק אוף דה בול. האחוזים שלו בעונה שעברה היו נוראיים (35% מהשדה, 28% מחוץ לקשת) אבל במבט מעמיק יותר על המספרים נראה שמרבית ההחטאות הגיעו מזריקות קשות אחרי כדרור או עם שומר קרוב. אם יקלע טוב יותר בקאץ' אנד שוט (שנה שעברה התקרב ל-40% מחוץ לקשת בזריקות פנויות) יכול להיות שנראה אותו פורח.
שחקן אחר שהתפקיד שלו עשוי להצטמצם הוא ג'רמי גראנט. גראנט כאמור סיים את העונה עם 22 נקודות למשחק – אבל קלע אותן בפחות מ-43% מהשדה. מבין 42 השחקנים שקלעו יותר מ-20 נקודות בממוצע רק לג'ון וול היו אחוזי שדה נמוכים יותר. הירידה באחוזים הגיעה בין היתר כי גראנט נדרש ליצור לעצמו יותר – הוא זרק ב-54 משחקים העונה יותר זריקות אחרי כדרור מאשר ב-3 העונות הקודמות במצטבר – והנוכחות של קייד לידו אמורה להפוך את החיים לקלים יותר עבורו. גראנט הוכיח את עצמו כשחקן יעיל לצד מוסרים כמו ניקולה יוקיץ' בדנבר וראסל ווסטברוק באוקלהומה סיטי, ואחד האתגרים שיעמדו בפני קייסי יהיו לאזן בין התפקיד ההתקפי הגדול יותר שגראנט שואף אליו, לבין התפקיד שלו כסקורר משני, שהופך אותו ליעיל יותר.
שני השחקנים האחרים בחמישיה צפויים להסתדר טוב עם נוכחותו של בעל הבית החדש. אייזיה סטיוארט קיבל יותר ויותר דקות ככל שהעונה התקדמה, והוכיח את עצמו כנשק יעיל בפיק אנד רול (1.2 נקודות לפוזשן, שווה למקום השביעי בליגה בין השחקנים עם לפחות 120 פוזשנים כרול מאן) וסאדיק ביי הוכיח עצמו כצלף אמין (1.1 נקודות לפוזשן כספוט אפ שוטר – שווה למקום השישי בליגה בין שחקנים עם לפחות 300 פוזשנים) וסיים כרוקי השלישי אי פעם עם למעלה מ-175 שלשות (הראשונים היו דיים ודונובן מיטשל).
תחזית
בפעם הראשונה אחרי לא מעט שנים יש לאוהדי דטרויט סיבה לאופטימיות. למרות הצירוף של קאנינגהאם הפיסטונס לא צפויים לצאת ממרתפי הליגה. צריך לקרות משהו מאד חריג כדי שהפיסטונס יחשבו על הפלייאין, שלא לדבר על מאזן חיובי. ההצלחה שלהם העונה לא תיבחן בטור הנצחונות אלא ביכולת שלהם לייצר קבוצה שמשתמשת ביתרונות של הכוכב החדש, תוך שיפור הסגל המשלים הצעיר.
המודל של הפיסטונס צריך להיות אטלנטה של טריי יאנג: האסטרטגיה שלהם צריכה להיות הוספת חלקים משלימים מהדראפט או באמצעות עסקאות נקודתיות. גם קליטת נכסים 'שליליים' עבור פיצוי (כפי שעשו עם דיאנדרה, אבל בקנה מידה גדול יותר) זה רעיון טוב. אני מעריך שהפיסטונס ייראו קצת יותר טוב מהעונה הקודמת וכנראה שיסיימו מעל אורלנדו וקליבלנד. מהמר שהפיסטונס יסיימו עם המאזן של ההוקס בעונה הראשונה של יאנג – 29 נצחונות ותואר ROY לקייד.
