Sample Page

קבוצה ביום: בוסטון סלטיקס

.

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: בוסטון סלטיקס

לדף הקבוצה:

בוסטון סלטיקס

נשארו: ג'יילן בראון, מרכוס סמארט (קיבל הארכת חוזה שתכנס לתוקף ב-2022), ג'ייסון טייטום, רומיאו לנגפורד, ארון ניסמית', גראנט וויליאמס, פייטון פריצ'ארד, רוברט וויליאמס (הארכת חוזה שתכנס לתוקף ב-2022)

עזבו: קמבה ווקר (בטרייד לת'אנדר ואז לניקס) אוון פורנייה (ניקס) טריסטאן תומפסון (קינגס) לוק קורנט (חופשי), מו וואגנר (אורלנדו), שמי אוג'יליי (מילווקי), קארסן אדוארדס  (ממפיס),

הגיעו:  דניס שרודר (חופשי מהלייקרס) אנס קאנטר (חופשי) ריאן ארצ'ידיאקנו גריסוןמת'יוז (חוזה למחנה אימונים, אולי ישארו)  ג'וש ריצ'ארדסון (טרייד דאלאס) אל הורפורד (טרייד מהת'אנדר)  ברונו פרננדו (טרייד אטלנטה) חואנצ'ו הרננגומז (טרייד ממפיס)  סם האוזר (דראפט סיבוב שני, חוזה דו כיווני)

מתנדנדים: ג'בארי פארקר, ריאן ארצ'ידיאקנו, גריסון מת'יוז.

חמישייה: מרכוס סמארט, ג'וש ריצ'ארדסון, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, רוברט וויליאמס.

ספסל: דניס שרודר, אל הורפורד, גראנט וויליאמס, אנס קאנטר, חואנצ'ו הרננגומז, ארון ניסמית', רומיאו לנגפורד, פייטון פריצ'ארד, ברונו פרננדו, ג'בארי פארקר.

המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:

אז מה היה לנו שם?

בוסטון סלטיקס סיימה את הבועה עם תחושה של החמצה. מצד אחד הגיעה לגמר המזרח כשאף אחד לא ציפה, מצד שני תכנית המשחק נגד מיאמי הצליחה כל פעם, רק בשביל להתפרק בדקות הסיום, או בשביל להפסיד להברקות יחיד כמו 37 הנקודות של הירו (כולל השלשה ההיא על סמארט) או החסימה של אדבאיו. אלא שהשורשים על פי השמועה התחילו מעט קודם. על פי חלק מהשמועות (שהשחקנים לא מוכנים לאשר אז לקחת בספק), השלשה על הבאזר במשחק 3 נגד הראפטורס גרמו לסדקים הראשונים של חוסר האמון של השחקנים בעצמם ובמאמן בראד סטיבנסף שאמנם נחשב גאון טקטי, אך גם ספג ביקורת לא מעט על היותו "רובוט". כזה שלא מסוגל להביע רגשות, ולא יודע לתת את הפוש המנטאלי הדרוש. ההנהלה זיהתה את זה וחלק מהרכש כלל הבאת טריסטאן תומפסון על קן הוטרן שאמור לדחוף בחדר הלבשה, ואוון טרנר, על תקן עוזר מאמן. מתוך תקווה שזה מה שיעזור. ובכן…

לסלטיקס הייתה עונה רעה. מאוד. הם הקבוצה שסבלה הכי הרבה היעדרויות כתוצאה מהקורונה, כשהשיא היה כשג'ייסון טייטום אחרי חודש של משחק ברמת סופרסטאר, חלה בקורונה וחזר רע. טייטום סבל מנזק בלתי הפיך לריאות ונזקק עדיין למשאף כדי לשחק. במשחקים הראשונים הוא נראה חלש, והתקשה לסיים משחקים אחרי שבאמת הגיע לסיום בלי אוויר. הקבוצה נעה סביב ה-50% כשלא ממש הצליחו לחבר נצחוות בין הברך של ווקר, הריאות של טייטום והפציעות של בראון. בדדליין הביאו את אוון פורנייה בתמורה לחריגת טרייד ופורנייה מיד חטף קורונה ונפצע. כשחזר גם הוא סבל מהשפעות של המחלה וסיפר שהוא מתקשה לשחק מול אורות חזקים.  לקראת סיום העונה ג'יילן בראון קרע רצועה ביד וסיים את העונה, בוסטון שייטה בקושי לתחתית הפלייאוף שם נפגשה בברוקלין, ולמרות נצחון אחד התקשתה להיראות ברמה מספיק טובה לשחק נגדה. 4-1 בסדרה ובוסטון עפו בסיבוב הראשון לראשונה מאז 2016 ובפעם השניה בלבד בתקופתו של בראד סטיבנס שהקבוצה לא עברה את הסיבוב הראשון. השניה, ומה שהסתבר כהאחרונה.

קיץ חם

לא עבר הרבה זמן והזעזוע הגיע. דני איינג' הודיע על פרישה מתפקידו כמנג'ר הקבוצה.  איינג' שימש בתפקיד מאז 2003 כשמונה על ידי קבוצת הבעלים הנוכחים של בוסטון מיד כשקנתה את המועדון. איינג' נחשב אחד המנג'רים הטובים והחכמים בליגה, ובמיוחד אחד כזה שלא חושש להעביר בטרייד אף שחקן, ובד"כ מנצח טריידים. אלא שמנג'רים אחרים חששו כבר לעשות עימו טריידים, והוא עבר התקף לב לפני שנתיים שלדבריו גרם לו להתחיל לחשוב. לאחר יומיים התברר שמחליפו הוא בראד סטיבנס, במהלך שנודע לאחר מכן שתוכנן כבר מחודש מרץ. גם סטיבנס נחשב אחד הטובים בתחומו אלא שגם הא ספג ביקורת על כך שלא הצליח לספק את הפיניש, למרות ההצלחות.   ואז צריך היה למלא את החלל בתפקיד הזה.

בשל העובדה שמספר קבוצות החליפו מאמנים, וחלקן אמנם לקחו את הזמן אך אחרות מיהרו, גם בבוסטון החליטו למהר להשיג את מי שרוצים לפני שיחטף. על פי דיווחים סטיבנס הלך ושאל את השחקנים  מה היה הכי חסר להם בצורת האימון שלו, ולמרות שבהתחלה כולם סיפקו תשובות דיפלומטיות הוא התעקש לקבל את התשובה הכנה, ולאחר מכן הלך להשיג את המאמן המתאים. מי שעלה בגורל היה אימה יודוקה, שהיה שנים עוזר מאמן של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו ובנבחרת ארה"ב, שלאחר מכן עבר לעבוד שנה בפילדלפיה ובעונה שעברה עבד כעוזר בברוקלין נטס. הוא נחשב בעל מוסר עבודה גבוה, שמתחבר בקלות לשחקנים. טייטום ובראון מאוד חיבבו אותו בעקבות ההיכרות מהנבחרת. את ההבדל העיקרי בין המאמנים ניתן לראות באולימפיאדה בחלוקת המדליות. קווין דוראנט אמר לפאטי מילס שמשחק בנבחרת אוסטרליה, וגם ישחק השנה בברוקלין  ש"אנחנו נהיה בעיה עבור בוסטון" כשהוא מכוון ליודוקה וטייטום שעמדו בסמוך. יודוקה קפץ ואמר "אנחנו יודעים איך לנעול למילס ת'תחת." עכשיו רק נסו לדמיין את סטיבנס בסיטואציה הזו…

הדבר השני שסטיבנס עשה בקיץ היה עיבוי הספסל. אם יש משהו שאפיין את הסלטיקס בעונות האחרונות היה ספסל רזה, שגרם לכך שכל פציעה או היעדרות אילצה את סטיבנס לשתף שחקנים שנראו מאוד לא שייכים לליגה ולרמה. וכמעט נדמה שסטיבנס סבל מ"טראומה" בנושא. דניס שרודר הגיע במחיר מציאה של 5.9 מיליון, ג'וש ריצ'ארדסון הגיע תמורת כלום מדאלאס (בוסטון התעקשה לדחוף לטרייד את מוזס בראון על מנת לפנות מקום ברוסטר) וכאמור אל הורפורד בטרייד עבור קמבה ווקר שעל פי השמועות היה במסלול התנגשות עם סטיבנס שחשב שהשחקן לא משקיע מספיק, ובנוסף סבל מבעיות ברכיים שהקשו להסתמך עליו באופן יציב. זה יצר מצב שלסלטיקס יש 7 שחקנים שיכולים לשמש כשחקני חמישיה, ובנוסף הובא חואנצ'ו הרננגומז, שהוא פורוורד מספיק טוב בשביל להיות קלעי ושומר מגוון מהספסל.

בנוסף הייתה מה שעל פי השמועה סאגת בראדלי ביל ב-2022. לפי שמועות ביל וטייטום סיכמו שבקיץ הבא ביל יצטרף לבוסטון, ועל כן הקבוצה לא עשתה כמעט צעדים או החתמות חדשות במטרה להשאיר מקום פנוי לחוזה מקס' בקיץ הבא. מעט לאחר מכן היו יחד הארכות חוזה למרכוס סמארט, רוברט וויליאמס וג'וש ריצארדסון, שקיבל הארכת חוזה לעונה אחת. כל הארכות החוזה נכנסות לתוקף בקיץ הבא וכולן מסתכמות יחד כפי שחישבו קונספירטורים זריזים, לחוזה מקס אחד. האם יש כבר דיל באוויר לקיץ או לטרייד דדליין? אין ספק שוושינגטון יעשו הכל כדי להשאיר את ביל כל עוד הוא אינו מבקש מפורשות טרייד. אך הצעדים של בוסטון אינם יכולים להיות מקריים. אז האם הם משחקים עבור העונה הבאה?

 

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בסה"כ יש לבוסטון 7 שחקנים שיכולים לשמש כשחקני חמישיה שזה שדרוג לעומת שנים קודמות. בנוסף גראנט ויליאמס, רומיאו לנגפורד וארון ניסמית', אמורים להתקדם ולהשתפר, בתקווה שיהיו שחקני ספסל סבירים, וזה מביא אותנו לנושא הראשון – מה החמישיה? אז אני נתתי את החמישיה שלדעתי צריכה להיות, וכנראה גם תהיה חלק מהזמן. אך ממחנה האימונים עולה בינתיים שיש חמישיה נוספת שנשקלת עם הורפורד ב-4. על פניו זה הגיוני, הורפורד מספק קליעה מבחוץ, ניהול משחק והגנה, וה גם מה שהוא רוצה. אלא שניסו את זה לא מזמן ולא לגמרי עבד. לפני שנתיים בפילדלפיה. אחד מעוזרי המאמן אז היה אגב יודוקה, ואול הוא יודע משהו שאנחנו לא על למה לא עבד, או יש לו תוכניות לגבי זה. זה גם למעשה חמישיה ששמה את 5 השחקנים הטובים ביותר על המגרש. אז מה הבעיה איתה? או, שמח ששאלתם.

קודם כל הבריאות. לא סתם אומרים את זה וזה נכון גם כאן. לרוברט וויליאמס יש גיד שמחבר את הירך לברך שעובר במקום לא נכון. זה מפעיל לחץ על הברך וגורם לבעיות ופציעות קטנות וטורדניות מדי פעם. זה גם הוביל לכך שהצוות המקצועי החליט שהוא לא ישחק יותר מ-25 דקות למשחק.  זה לא מצב שיחלם אז זה לא ישתנה. לאל הורפורד יש את בעיות הבריאות שלו והוא גם מבוגר ככה ששניהם לא יכולים לשחק הרבה. אם שניהם ישחקו יחד, זה אומר שיהיו לנו המון דקות עם כל מיני קאנטר ופרננדו ב-5. זוכרים את הטראומה של סטיבנס שאולץ לשחק עם שחקני יורוליג? אנחנו לא רוצים לחזור לשם. ואל הורפורד הוא אכן קלעי טוב אבל הוא נוטה שלא לזרוק הרבה, למרות שאם ישחזר את מה שעשה בשנה שעברה אז זרק מעל 5 זריקות למשחק וקלע ב-36 אחוז, זה בהחלט יסייע. הורפורד לא לגמרי זריז מספיק בשביל לשמור על כל מיני 4 למיניהם אולם יש לזכור שההשבתה שלו בת'אנדר נתנה לו המון זמן לשמור על כושר בלי להתאמץ יותר מדי וקצת לנוח, כך שאולי הוא מגיע בריא ורענן ומוכן למשימה.

החמישיה השניה שנשקלת והיא זו שמאפשרת גם גמישות גדולה יותר מהספסל היא זו הרשומה למעלה עם ג'וש ריצ'ארדסון. ג'וש הוא ווינג ששיחק בעבר כרכז, גם אם לא ביעילות טובה במיוחד, ובעברו היה קלעי, שרק צריך להיזכר ביכולת הזו. הוא מגיע לסלטיקס במטרה לחזור ליכולות שלו משנים קודמות, והוא גם מספק יכולת הגנתית נוספת על שחקני כנף. איתו החמישיה יכולה לשחק מהר יותר, להגיב טוב יותר להתקפות שונות, בין אם בחילופים או הדג' או כל סכימה הגנתית אחרת של היריבים. מה שכן יודוקה הבהיר שהחמישיה תהיה קבועה כי חשוב לשחקנים לדעת את מקומם. מהי תהיה? את ההכרעה נדע בסיום הפריסיזן

דניס שרודר הגיע ועיקר ההתעסקות בהגעה שלו הייתה סביב החוזה. שרודר סיפר שהגיע בעקבות טקסט מאל הורפורד, איתו שיחק באטלנטה, ובטקסט כתב לו הורפורד שהסלטיקס צריכים אותו. זה נכון, אבל שלא יהיו ציפיות ששרודר יפתח. ההנחה היא שיודוקה ינסה גם את זה, אך הרכז הגרמני הוא טוב כרכז פותח לקבוצות תחתית, או רכז מחליף לקבוצות צמרת. נכון, עונה שעברה בלייקרס הוא פתח ונראה לא רע. כששיחקו לצידו לברון ג'יימס ואנת'וני דייוויס. עם כל הכבוד בראון וטייטום עוד לא בעלי גרביטציה כזו גבוהה לשחרר את שרודר, ולגרום לו להיראות טוב ככה, ובמסגרת העובדה שהסלטיקס צריכים כוח עולה מהספסל מתבקש ביותר ששרודר יהיה השחקן השישי. מרכוס סמארט יודע להריץ פיקנרול טוב בצורה לא מוערכת מספיק. אמנם אולי לא טוב כמו שרודר אך כנראה הכי טוב בקבוצה אחריו, וכנראה לא מוערך מספיק עם היכולת הזו. יודוקה סיפר לעיתונאים ביום התקשורת שהוא ינצל הרבה את יכולת ניהול המשחק של הורפורד ולדעתי כשהורפורד יהיה על המשחק הרבה פעמים זה יהיה עם סמארט, ושרודר עם רוברט וויליאמס. יודוקה גם אמר שהוא הולך לשים את הכדור הרבה יותר בידיים של סמארט ואמנם לא אמר מפורשות, ובהחלט ניתן היה להבין מדבריו שסמארט הרכז הפותח.
וכמובן יש את הפקטור לטווח ארוך – סמארט צריך להיות הרכז גם לעונה הבאה, אחרי שיביאו את בראדלי ביל או זאק לאבין לתגבר. דניס שרודר מגיע בשביל חוזה חדש בקיץ שבוסטון לא יוכלו לתת לו. עם קצת מזל, הסלטיקס ימצאו טרייד על שרודר כבר במהלך העונה.

מלבד ענייני החמישיה יש את השחקנים הצעירים שכפי שהזכרתי קודם אמורים להשתפר. ארון ניסמית' קלע מעל 50 אחוז מעבר לקשת במכללות. רומיאו לנגפורד חודר מצוין ושומר טוב, וגראנט וויליאמס אלטי ושומר טוב, ושחקן מאוד חכם. העניין הוא שהם נראים מבוהלים. אולי זה הלחץ מלשחק במועדון עם כזו היסטוריה, אולי זה צוות המקצועי שלא ידע להתנהל ורק הלחיץ, ואולי משהו אחר. אבל ניסמית' שהיה קלעי מצויין נראה פתאום כמו שועל שרודפים אחריו אצילים בריטים, וגראנט וויליאמס על קו העונשין נראה צפרדע במיקסר מבוהל ורק מקווה שיסתיים מהר. אחד הדברים הראשונים והעיקריים שהם צריכים זה שמישהו ילמד אותם להירגע. כי כשהם ירגעו, הם יהיו הרבה יותר טובים. ואם זה יקרה אז לבוסטון יהיו עוד שחקני ספסל יעילים מאוד, וזה חשוב ביותר,  לעונה הקרובה ולעתיד הרחוק.

ניסמית' אמור לספק את הקליעה מהספסל והוא לא נותן את זה כרגע, ואם הוא רק יחזור לזה, לא צריך 50 אחוז לשלוש, מספיק 40 אחוז, זה יתן המון המון אורך נשימה לקבוצה בה 3 הגארדים המובילים – סמארט, שרודר וריצ'ארדסון, קלעו מתחת ל-34 אחוז מעבר לקשת. ובנוסף אפשרות להתמודד גם מול הרכבים משניים ביעילות, דבר שהיה קשה מאוד בשנים האחרונות. גם לנגפורד נראה טוב לפרקים וחושך ברגעים אחרים וצריך להיות יציב יותר, ואגואיסט פחות. הצעיר המבטיח היחיד מהספסל הוא פייטון פריצ'ארד אולם השאלה לגביו היא האם הוא הגיע לתקרה שלו כבר או לא?

את המקום הסופי בסגל אמור לתפוס אחד מהשלישיה של ג'בארי פארקר, ריאן ארצ'ידיאקנו וגריסון מת'יוז. פרקר הראה שהוא חור הגנתי ועושה הרבה יותר נזק ממה שהוא תורם, והוא סקורר טוב. אז רק שיהיה מושג כמה הוא רע.

מאמן חדש, מה ישתנה? במסיבת העיתונאים בה הוצג יודוקה הוא כבר הרשה לעצמו לעקוץ את סטיבנס ולהגיד שאצלו תהיה הרבה יותר תנועה. סטיבנס בעונותיו הראשונות היה עם סכימות התקפיות מאוד מגוונות אך בשנים האחרונות, מאז קיירי הגיע הוא התרגל לתת את הכדור לאחד הכוכבים וללכת יותר מדי לאחד על אחד ובידודים. יודוקה כבר הבהיר שאצלו זה לא יקרה.

 

אחד התרגילים באימונים היה שחרור כדור תוך 2.5 שניות למסירה, במטרה להרגיל שחקנים שלא להשאיר אצלם את הכדור כל כך הרבה בידיים. זה כיוון חיובי ובהחלט כיוון שהאוהדים ישמחו לראות. קשה לדעת למה סטיבנס שהיה בהתחלה מאמן של המון תנועה עבר לבידודים בשנים האחרונות, ובהחלט יהיה משמח לראות את זה הולך. דבר נוסף שמשתנה הוא העובדה שבקרוב יהיו לקבוצה קפטנים שוב. הקפטן האחרון של הסלטיקס היה ראג'ון רונדו. סטיבנס האמין שאין מעמדות או מדרגים, אין קפטנים, כוכבים ואין רוקיז שצריכים לעשות מטלות מיוחדות (אסר על מטלות רוקיז בתקופתו) מתוך הטענה שעל כולם מוטלת אחריות שווה לסחוב את הקבוצה. הגישה הזו בהחלט עזרה בתקופה עתירת פציעות וטריידים כשהסלטיקס נבנו, בה כל שבוע מישהו אחר צריך היה להתייצב ולהיות הכוכב של הקבוצה, וטייטום גם ציין את הגישה הזו כגישה שעזרה לו מבחינת המנטאליות לתפוס את הפיקוד בעונת הרוקי שלו בה גורדון הייוורד וקיירי אירווינג נפצעו והוא צריך היה להיות הכוכב. הגישה הזו לא רעה, וראינו בעבר תוצאות חיוביות שלה. יודוקה מהבחינה הזו יותר מסורתי ורוצה שני קפטנים, ויש גם צדדים חיוביים לזה.

 

תחזית: מחכים לבראדלי ביל ובינתיים מריצים עניינים. עם הרבה מזל משיגים את בראדלי ביל בטרייד דדליין, ורצים קדימה. עם קצת פחות מזל טרייד בקיץ הבא ביל וטייטום מתאחדים והפריוויו בעונה הבאה יהיה שמח הרבה יותר. בינתיים תחזית ריאלית: כנראה קבוצת פלייאוף, ששוב תעבור סיבוב ראשון, תתקשה ותעוף בסיבוב השני, אבל היסודות לשנים קדימה יהיו חזקים ואופטימיים הרבה יותר.

 

 

תגיות: , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 2.10.21

עדכונים ו-17 יום שהם שבועיים ו-3 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
בן סימונס עשוי להגיע לפילדלפיה, רק כדי להצהיר שהוא פצוע ולא כשיר. כך יוכל גם להתחמק מהקנס הכספי.
 
בינתיים הסיקסרס מונעים העברת תשלום של 8,250,984 לסימונס.
 
זאיון סיפר בריאיון כמה הוא אוהב את ניו אורלינס

 

 
ג'יימס בורגו מאמן שארלוט אמר שלאמלו בול צריך לעשות את הצעד קדימה השנה, כדי ששארלוט תוכל להתחיל לנצח.
 
ג'ימי באטלר כזכור היה היחיד בבועה שנה שעברה עם מכונת קפה (ופולים מאל סלבדור), והוא הקים בחדר המלון שלו את 'ביג פייס קופי' שגבתה קפה במחירים מוגזמים משהו. ( 20 דולר לספל קפה) אז, זה היה בדיחה וקצת דרך לעשוק את חבריו המליונרים. החל מהיום, רשת 'ביגפייס קופי' בבעלותו היא אמיתית לגמרי. עם מחירים קצת יותר… סבירים.
 
קשה באימונים – ג'ונתן קאמינגה זכה לטעימה של איך זה לשמור על כוכב כגון סטף קרי
 
ריקי רוביו עם הסרטון היומי של "תראו אני מפציץ משלוש"
 
דמיאן לילארד עם סרטון שלו מפציץ ברצף מהלוגו.
מאמן הסלטיקס החדש אימה יודוקה אמר שחשוב שתהיה חמישיה קבועה כדי שהשחקנים ידעו את מיקומם, ואמנם החמישיה במשחק הקרוב לא תגיד כלום, החמישיה במשחק האימון האחרון תהיה החמישיה של הסלטיקס לעונה.
לפי דיווח הקבוצות שהגישו הצעות על סימונס הן הטימברוולבס, הקאבס, הפייסרס, הפיסטונס, הראפטורס והספרס.
 
וספנסר דינווידי היה עם מיקרופון עליו בזמן אימון הוויזארדס
 
 
 
 
הפוסדקאסט מהשבוע למי שפספס
 
ופודקאסט הפנטאזי
 
 
לפוסט זה מצורף: זאק לואו על הספרס, ולאן הם הולכים מכאן?
 
 
קרא עוד

קבוצה ביום – וושינגטון וויזארדס

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: וושינגטון וויזארדס

לדף הקבוצה:

וושינגטון וויזארדס

נשארו: בראדלי ביל, דאוויס ברטנס, תומאס ברייאנט, רוי האצ'ימורה, דני אבדיה, דניאל גאפורד, ראול נטו (הוחתם מחדש), אנתוני גיל

עזבו: ראסל ווסטברוק (טרייד ללייקרס), אייזק בונגה (חופשי – טורונטו), גריסון מת'יוז (ללא קבוצה), איש סמית' (חופשי לשארלוט), רובין לופז (חופשי לאורלנדו), צ'אנדלר האצ'ינסון (עבר בטרייד לסן אנטוניו, שוחרר וחתם על חוזה דו צדדי בפיניקס), קיילב הולמסלי (האמבורג),

הגיעו: ספנסר דינווידי (עסקת החתם והעבר), קנטביוס קולדוול-פופ, קייל קוזמה, מונטרז הארל, ארון הולידיי (טרייד), קורי קיספרט, אייזיה טוד (דראפט)

מתנדנדים: ג'ורדן גודווין, חיימה האצ'ינקה, ג'יי האף.

חמישייה: ספנסר דינווידי, בראדלי ביל, קנטביוס קולדוול-פופ, רוי האצ'ימורה, דניאל גאפורד

ספסל: ארון הולידיי, דני אבדיה, קייל קוזמה, מונטרז הארל, תומאס ברייאנט, דאוויס ברטנס, קורי קיספרט, ראול נטו, אנתוני גיל

המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:

https://www.youtube.com/watch?v=bs3Mbj8TktM

אז מה היה לנו שם?

נתחיל במה שכולם באו לפה בשביל לקרוא – עונת רוקי טובה מאוד של דני אבדיה, ואיכשהו כולכם מאוכזבים. אז בואו נעשה סדר. דני אבדיה היה צריך להשיג כמה מטרות בעונת הרוקי שלו – דקות משחק, לחימה, הגנה, קליעה. התפקיד שלו היה להתרגל לקצב, לאינטנסיביות של המשחק, לכמות המשחקים, לתדירות שלהם. אפשר לסמן וי גדול על הכל למעט הקליעה. קליעה אפשר לשפר. אם גם הקליעה הייתה שם, אפשר היה לתת לעונה שלו ציון מצויין. העובדה שהוא פתח בחמישיה, ירד לספסל, הוחזר לחמישיה, רק מלמדת על הנחישות של דני, על ההתקדמות שלו, על הרושם שהוא השאיר בוושינגטון. הוא השתפר ככל שהעונה התקדמה, גם בניהול המשחק, גם בהגנה, גם במשחק עם החברים. דווקא אז העונה נקטעה בפציעה. חוסר מזל. נקווה שזו תהיה הפעם האחרונה שנצטרך להזכיר מזל במושגי הקריירה של דני.

והייתה שם גם קבוצה מסביבו, או לפחות על הנייר. בפועל היו שני כוכבים גדולים שעשו כל שרצו וכל השאר נאלצו להסתפק בשאריות. בראדלי ביל סיים במקום השני במאבק על מלך הסלים. ראסל ווסטברוק רשם עוד עונה עם טריפל דאבל. הרחק מאחוריהם לא הרבה. וושינגטון פתחה את העונה רע מאוד, בעיקר בגלל חוסר יעילות משווע של ווסטברוק. ווסטברוק עדיין סבל מכאבים מפציעה קודמת ולא היה במיטבו. הוא שיחק כדורסל לא יעיל והרבה לזרוק (ולהחטיא) לסל מרחוק, במקום לחדור.אם זה לא הספיק הם איבדו את הסנטר הפותח שלהם תומאס ברייאנט, שבועיים לתוך העונה. כדי להוסיף שמן למדורה הגיעה הקורונה שהשביתה את הקבוצה לכשבועיים בינואר והדביקה לא מעט שחקנים. הקבוצה חזרה לאט, והיה נראה שאפשר לרשום על העונה כשלון אחד גדול.

בטרייד דד ליין הקבוצה הייתה במאזן של 15 ניצחונות ו-28 הפסדים תקועה עמוק בתחתית המזרח. טרייד אחד קטן וראסל ווסטברוק שנכנס לעניינים שינו את העונה לחלוטין. הקבוצה הביאה את דניאל גאפורד משיקגו שהפך את המסננת של וושינגטון להגנת שקשורה ל-NBA. עד ה-27 למרץ (משחקו הראשון של גאפורד) הדירוג ההגנתי של וושינגטון עמד על 113.5 נקודות לעומת דירוג התקפי של 109 נקודות. מה-27 למרץ הדירוג ההגנתי של וושינגטון עמד 109.7 (מקום חמישי בליגה בתקופה הזו), לעומת דירוג התקפי של 113 נקודות. זה שינוי אדיר במהלך עונה, וזה בא לידי ביטוי גם במאזן. וושינגטון מסיימת את העונה עם 20 ניצחונות לעומת 11 הפסדים ואיכשהו תופסת את המקום השמיני במזרח. בפלייאין היא הפסידה לבוסטון וניצחה את אינדיאנה כדי להגיע לפלייאוף. שם הפסידה לפילדלפיה ב-5 משחקים. לא הפתעה או אכזבה, פשוט מה שזה.עדיין השינוי תוך כדי עונה היה מספיק משמעותי כדי להשאיר רושם טוב.

בואו נהיה כנים – דניאל גאפורד מקבל המון קרדיט, אבל הוא לבדו לא שווה כזה שינוי בפחות מ-18 דקות בממוצע למשחק. כשיש שומר טבעת טוב שמחפה מאחורה זה סבבה (נו אפנס רובין לופז, אתה איש מצחיק, אבל כדורסל זה לא הפורטה שלך). מירב הקרדיט עדיין צריך ללכת לראסל ווסטברוק. אם לדבר על העונה שלו אז האחוזים שלו קפצו משמעותית בחלק השני של העונה ("רק" 2.5% שדה, אבל גם 3% משלוש, 12% מהעונשין), הריבאונדים, האסיסטים, וזה היה פשוט ראסל הישן והטוב (זה שהוא סתם לא יעיל, לא זה שממש הורס קבוצות). ראסל הישן והטוב הוא שחקן שאמור לקחת קבוצה לפלייאוף במזרח.

ועוד מילה על סקוט ברוקס. דני אבדיה נשאל מה הוא למד מברוקס בראיון שפורסם באתר YNET נשאל אבדיה מה למדת מסקוט ברוקס. הנה התשובה שלו:

"מסקוט למדתי איך להיות מוכן תמיד לכל דבר, ולהיות מקצוען גם מחוץ למגרש."

דיפלומט. שמתם לב שאין שם אף מילה על כדורסל? כנראה שלא במקרה. וושינגטון בהרבה מובנים נראו כמו קבוצה לא מאומנת. מסתמכים על שני הכוכבים בהתקפה ובלי יותר מדי תיאום בהגנה.

קיץ חם

סקוט ברוקס סיים חוזה, וקצת אחרי שוושינגטון סיימו את העונה הקבוצה יצאה בהודעה שאחרי מו"מ קצר עם המאמן, 2 הצדדים החליטו להיפרד. לא ברור כמה וושינגטון הייתה רצינית (אני מקווה שהם לא היו רציניים), אולי הם רק רצו לרצות את ראסל ווסטברוק שנחשב למקורב לברוקס. במקום ברוקס הוחלט לשכור את ווס אנסלד ג'וניור. למשפחת אנסלד יש קשר עמוק למועדון. האבא שיחק את כל קריירת המשחק שלו בוושינגטון (אז הבולטס), בין השנים 1968 ל-1981. יש לו MVP אחד ואליפות אחת במדי המועדון. הוא נבחר להול אוף פיים. לאחר הפרישה עבד במועדון כולל 6 עונות בהן היה המאמן, ו-7 עונות בהם שימש כג'נרל מנג'ר. ג'וניור התחיל את הקריירה שלו בכדורסל בוושינגטון ב-1997 כסקאוט ועבד במועדון 14 עונות לפני שהתחיל לטייל בליגה, עד שנחת בדנבר כעוזר מאמן.חשוב לציין שאנסלד ג'וניור מגיע למועדון לא רק בגלל אבא והשם. בתקופה בדנבר הוא צבר המון הערכה כמאמן. הוא מקבל את הקרדיט על השיפור ההגנתי של הנאגטס בעונה האחרונה כשסיימו במקום ה-11 בדירוג הגנתי. בנוסף אנסלד נחשב למפתח כשרונות טוב, ומקבל קרדיט על ההתפתחות של יוקיץ' ומוריי בדנבר. על הנייר זה טוב מאוד לדני, ונראה שאנסלד דאג להזכיר אותו לא מעט בראיונות השונים שעשה מאז שקיבל את התפקיד.

קצת לפני הדראפט הקבוצה החליטה להיפרד גם מראסל ווסטברוק. הלייקרס רצו, ו-וושינגטון קיבלו בתמורה את הבחירה ה-22 בדראפט ושלושה שחקנים: קנטביוס קולדוול-פופ, קייל קוזמה ומונטרז הארל. את הבחירה ה-22 הם העבירו לאינדיאנה בתמורה לארון הולידיי. זה לא נגמר כאן, כיוון שבשוק החופשי וושינגטון רצתה את ספנסר דינווידי למלא את החור בעמדת הרכז, אבל לא היה לה את הכסף להחתים אותו ישירות. טומי שפרד הצליח לקבל אותו מברוקלין בתמורה ל-2 בחירות סיבוב שני. כל הסלט הזה הורכב לעיסקה אחת עם חמש קבוצות שבה וושינגטון קיבלה את 3 השחקנים מLA, את דינווידי, את הולידיי, ואת אייזיה טוד (בחירה 31 בדראפט), בתמורה לראסל ווסטברוק ו-5 בחירות סיבוב שני. בנוסף היא נפטרה מצ'אנדלר האצ'ינסון שנשלח לסן אנטוניו ונחתך. הישג יפה לטומי שפרד, שכן בתחילה היה נראה שיצטרך להיפרד מאחד מהשחקנים שהגיעו מהלייקרס בשביל לקבל את דינווידי. לאחר מכן התברר שברוקלין דרשו את דני, ובסופו של דבר שפרד הוריד אותם מכל הדרישות שלהם.

בנוסף לטרייד הענקי הזה, וושינגטון בחרה בדראפט את קורי קיספרט. קיספרט השלים 4 עונות במכללת גונזאגה לפני שיצא לדראפט. הוא רשם 44% משלוש במכללות ומגיע על תקן קלעי.

הדבר האחרון על סדר היום הוא בראדלי ביל. אוהדי בוסטון (ודרור בינהם), סבורים שביל כבר סגר עם טייטום שיגיע לבוסטון בקיץ הבא. לביל יש חוזה לעונה הקרובה, ואופציית שחקן בסך 37 מיליון דולר לעונה לאחר מכן. בינתיים ביל לא דורש טרייד מוושינגטון, אבל גם לא ממהר להודיע שהוא ממשיך. הקבוצה נתנה לו הצעת חוזה מקסימלית ברגע הראשון שיכלה (181 מיליון דולר ל-4 עונות), אבל ביל אמר שהוא לא ממהר לחתום עליה. איך זה יתפתח? תלוי מאוד איך תראה פתיחת העונה של וושינגטון.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מאמן חדש, המון שחקנים חדשים, זה המקום לראות איך הכל עובד, וכמובן איך דני אמור להשתלב בכל זה.

רוטציה:

עמדת הרכז היא העמדה הכי קלה לניבוי בוושינגטון. דינווידי יפתח, ארון הולידיי אמור לעלות מאחוריו, כשראול נטו בגיבוי.

בעמדת הסנטר הצפי הוא שדניאל גאפורד יקבל את הבכורה, לפחות כל עוד תומאס ברייאנט פצוע, אבל כנראה גם אחרי. הבעיה העיקרית של גאפורד היא כושר ועבירות שמגבילים אותו לפחות מ-20 דקות במשחק. יש דיבור על שיפור בכושר ואם ימנע מעבירות יכול לעלות לאיזור ה-25 דקות. דקות המנוחה שלו אמורות ללכת לתומאס ברייאנט כשיבריא, אבל גם מונטרז הארל במיקס. הבעיה העיקרית של הארל היא ההגנה, דגש גדול של אנסלד ולכן לא ברור כמה דקות הארל יקבל. בנוסף הארל מצטיין בעיקר בפיק אנד רול ויצטרך גארד שידע להפעיל אותו, אחרת הערך שלו יורד משמעותית.

עכשיו הגענו לחלק הקשה, הכנפיים. יש לנו 144 דקות לחלק ב-3 עמדות. ביל יקבל את הדקות שלו בלי קשר לאחרים, אבל אנסלד מדבר על הורדת הדקות של ביל, כמו גם העומס ההתקפי, בשביל שביל יגיע לסופי משחקים, ומשחקים מכריעים של העונה, רענן יותר. עדיין קשה לראות אותו יורד מתחת ל-33. מי שכנראה יקבל את דקות המנוחה של ביל ב-2 הוא כנראה קנטביוס קולדוול-פופ, אבל ספק אם הוא יסתפק ב-15 דקות למשחק, ולכן קולדוול-פופ יצטרך לקבל דקות גם ב-3. על הנייר הוא הקלע הכי טוב, והשומר האישי הכי טוב בעמדה (לדני יש יתרון גודל משמעותי, אבל לרוב הליגה אין לברון ב-3). כנראה שקולדוול פופ יפתח בעמדה ויקח שם כ-15 דקות. רוי האצ'ימורה צפוי לפתוח ב-4 ולקבל את מירב הדקות שלו שם, כשהוא יכול לקבל מעט דקות בעמדה 5 במקרה שוושינגטון תרצה לשחק סמול בול. זה משאיר כ-60 דקות משחק שאמורים להתחלק בין דני, קוזמה, קיספרט, ברטאנס והארל. בלתי אפשרי לרדת לרזולוציה של שניות. קוזמה הסקורר הכי טוב מבין החמישיה. ברטאנס חד ממדי (שלשות), אבל טוב מאוד במימד הזה. קיספרט כנראה יצטרך לחכות לעונה הבאה. הארל יקבל דקות מתוקף מעמדו, אבל לא בטוח שהוא מתאים לקבוצה הזו. לדני יש יתרון משמעותי בהגנה וזה אמור לתת לו את היתרון על השאר ולחצוב לו כ-20 דקות. אם יקלע באיזור ה-35%+ ויביא את ניהול המשחק שכולם מדברים עליו, זה יכול להקפיץ לו את הדקות ל-28.

וושינגטון צריכה לבנות היררכיה ברורה, ורצוי טרייד שידלל את העומק, ויביא שחקנים טובים יותר. עד שזה יקרה אנסלד יצטרך למצוא דרך לרצות את כולם כדי למנוע מרמור בחדר ההלבשה, ועדיין לתת דקות לצעירים, ולשמור על רמת המשחק שהוא רואה לנגד עיניו.

הגנה:

הדיווחים ממחנה האימונים הם שאנסלד שם דגש על הגנה ותקשורת בין השחקנים. היום הראשון במחנה הוקדש כולו להגנה על הפיק אנד רול. אנסלד כאמור מקבל את הקרדיט על ההגנה של דנבר. אנסלד מבקש מהשחקנים שלו לעשות כמה שפחות חילופים, לדעת שיש להם גיבוי, אבל לקחת אחריות אישית ולהשאר לפני השחקן שלהם. העובדה שאנסלד שם דגש על ההגנה אמורה לעבוד לטובת דני, אבל מי שיותר מתאים כנראה להגנה שאנסלד מתכנן הוא קנטביוס קולדוול-פופ.

זה אמור לעבוד לטובת דני, שהתחרות העיקרית שלו בצד ההגנתי מגיעה מקנטביוס קולדוול-פופ שנחשב לשומר אישי ברמה גבוהה. יש הבדלי גודל גדולים, ובזמן שלדני יהיה קל יותר להסתדר עם סמול פורוורדים גדולים, לקולדוול-פופ יהיה קל יותר להסתדר עם פורוורדים מהירים. כנראה שהדקות של השניים יושפעו מזהות היריבות והשחקן שמוצב בעמדה 3. אנסלד דורש מהשחקנים שלו אחריות אישית, וכמה שפחות חילופים. לדעת שיש גיבוי מאחורה, אבל לדעת גם להישאר לפני השחקן שלהם. זו הגנה שדורשת משמעת גבוהה והמון תקשורת, אבל גם סותמי חורים. דני יכול להצטיין בחלק האחרון.

התקפה:

כאמור אנסלד רוצה להוריד את הנטל ההתקפי מביל. ביל סיים שני כמלך הסלים בעונה האחרונה, ולא ברור האם הוא מוכן לותר על המירוץ הזה, אבל הוא ישמח לכמה סלים קלים. בשביל שזה יקרה צריך הנעת כדור, וצריך מנהלי משחק בהרכב חוץ מביל ודינווידי. כאן דני יכול לפרוח. הנקודה היא שזה דורש משחקני וושינגטון קצת סבלנות התקפית וראיית משחק. שחקנים שהתרגלו (גם אלו שהגיע מהלייקרס) לזרוק כל כדור שמגיע אליהם צריכים ללמוד לשחרר אותו שלא בכיוון הטבעת. זה לא פשוט וזה ייקח זמן. דני כבר מתורגל.

שורה תחתונה:

וושינגטון הולכת להיות קבוצה שונה לגמרי העונה. הרוטציה לא פשוטה וצריך לזכור שיש פה גם המון פוליטיקה, ולא רק מי משחק יותר טוב. על הנייר לדני יש יתרונות בשיטת המשחק שאנסלד רוצה לבסס, והוא יקבל המון הזדמנויות לפרוח. עונה טובה שלו משמעותה להתקרב יותר ל-30 דקות. את דני לא צריך לשפוט רק על פי הסטטיסטיקה האישית שלו, כי הוא שחקן שמביא לפרקט הרבה יותר מרק נקודות. הוא עושה המון עבודה שלא תמיד באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה. טומי שפרד עיבה את הסגל בקיץ, אבל אולי יותר מדי, וזה ישאיר שחקנים ממורמרים בחדר ההלבשה. וושינגטון צריכה לחשוב איך היא מנצלת את הקלפים שיש לה כדי להפוך לקבוצה טובה יותר. היא גם חייבת להבין מה ביל הולך לעשות בקיץ הבא, כי אם הוא עוזב בלי תמורה זו תהיה מכה קשה לקבוצה. אם הם ידעו שביל הולך, הם צריכים לראות איך הם מוציאים מזה כמה שיותר תמורה, ואז זו קבוצה שונה לגמרי.

תחזית: יהיו הרבה חריקות בפתיחת העונה, שחקנים לא מרוצים, והפסדים לא הכרחיים. במקום ללכת על טרייד על ביל, שפרד ילך אול אין וינסה להשיג שחקן כמו ברנדון אינגראם או פסקל סיאקם (תלוי במצב של ניו אורלינס וטורונטו במהלך העונה). הוא ישלם יפה ויקריב חלק מהעתיד של הקבוצה בתקווה שזה לא יתנקם בו בקיץ. וושינגטון תיתן עונה טובה ותסיים עם 45 ניצחונות במקום השביעי במזרח. דני יקבל יותר ויותר דקות ככל שהעונה תתקדם ויהיה הישראלי הראשון בפלייאוף ה-NBA

תגיות: , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 1.10.21

עדכונים ו-18 יום שהם שבועיים ו-4 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
 
 
 
זאק לאבין מרוצה מהיכולת ההגנתית שלו באולימפיאדה, ומתכוון להמשיך בכיוון במהלך העונה.
 
הבעלים של הנטס על סטטוס החיסונים של קיירי: "צריך לזכור מה המטרה שלנו העונה: לזכות באליפות."
 
 
וושינגטון יגישו לבראדלי ביל הצעה של 181 מיליון ל-4 שנים. הוא מבחינתו אומר: "אני לא ממהר."
 
דנזל ואלנטין רואה בקליבלנד המקום האידיאלי להחיות את הקריירה שלו: "לכולם כאן יש משהו להוכיח."
 
דניס שרודר סיפר שבחר בבוסטון בגלל אל הורפורד ששלח לו הודעה שהסלטיקס צריכים אותו.
 
קליי תומפסון מבלה במפרץ
 
הבלייזרס מימשו אופציה על נאסיר ליטל.
 
 
דריימונד גרין על אנדרו וויגינס: "זה כמו שאשתו תלך ללדת ואגיד לו שיוצר חשוב להיות עם הקבוצה. זה עניין שלו… נדמה שזה הפך לעניין פוליטי."


 
הרוקיז של ברוקלין שרו לדוראנט לרגל היומהולדת
 
 
 
 
 
 
לפוסט זה מצורף בולשיט מטר לחלק מהשמועות ממחנות האימונים
 
 
 
קרא עוד

קבוצה ביום – אינדיאנה פייסרס

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA. 

הקבוצה היום: אינדיאנה פייסרס

לדף הקבוצה

אינדיאנה פייסרס

נשארו: מלקולם ברוגדון, דומנטאס סאבוניס, מיילס טרנר, קאריס לוורט, טי ג'יי וורן, ג'רמי לאמב, טי ג'יי מקונל (חוזה חדש), גוגה ביטאדזה, ג'סטין הולידיי, אדמונד סאמנר, אושיי בריסט

עזבו: ארון הולידיי (טרייד, וושינגטון), דאג מקדרמוט (שוק חופשי, סאן אנטוניו)

הגיעו: טורי קרייג, קיפר סקייס (שוק חופשי), כריס דוארטה, איזייאה ג'קסון (דראפט),

מתנדנדים: דיילין מרטין, טרי טיילור

חמישייה: מלקולם ברוגדון,קאריס לוורט, טי ג'י וורן, מיילס טרנר, דומאנטס סאבוניס

ספסל: טי ג'י מקונל, ג'סטין הולידיי,  כריס דוארטה, טוריי קרייג,  ג'רמי לאמב, גוגה ביטאדזה, קיפר סקייס, אושיי בריסט, אדמונד סאמנר, אייזיה ג'קסון.

אז מה היה לנו שם?

הסיפור של אינדיאנה הוא סיפור של כמעט. כבר המון שנים, הפייסרס מצליחים שוב ושוב לבנות קבוצות חזקות, לאתגר את האלופות, אבל אף פעם לא לעבור אותם. הקבוצות הנפלאות של רג'י מילר עשו הרבה צרות לג'ורדן בדרך לאליפות. אחר כך היו את הקבוצות המצוינות של תחילת שנות האלפיים, שהגיעו פעם אחת לגמר הליגה לפני שנכנעו ללייקרס של שאקובי, אבל לא הצליחו לשחזר את ההישג ונגמרו סופית ב-Malice in the Palace. כולם זוכרים את הקרבות האדירים בין לברון, ווייד ובוש ובין היל, ג'ורג', ווסט והיברט – שנגמרו גם הם בהפסד. לאחרונה, קבוצת ההגנה בראשות ויקטור אולדיפו שנתנה ללברון פייט אדיר ב-17/18 לפני שנכנעה ב-4 נק' במשחק מס' 7 ונראתה כאילו היא הולכת לפרוץ לצמרת.

מאז שאולדיפו נפצע הקבוצה הזו מחפשת את עצמה, וכל פעם שהיא מוצאת מישהו – הוא נפצע. ברוגדון נראה כמו אולסטאר בלא מעט משחקים, אבל אף פעם לא מצליח להישאר בריא. טי ג'יי וורן נראה נהדר ב-19/20, אבל שיחק רק ארבעה משחקים ב-20/21 בגלל קרע ברצועה הפלנטרית ועדיין לא ברור מתי יחזור. אולדיפו לא ממש הצליח לחזור מהפציעה והוחלף בתחילת 20/21 בקאריס לוורט. בבדיקות שלוורט עבר עם הטרייד התגלה גידול בכליה, והוא עבר ניתוח, החמיץ את רוב העונה, חזר, שיחק מצוין – וסיים את העונה בגלל פרוטוקול בטיחות קורונה. אם כל זה לא הספיק, מיילס טרנר, אלוף החסימות של הליגה ומועמד לשחקן ההגנה של העונה באותו זמן, קרע רצועה בבוהן ופספס גם הוא חלק ניכר מהעונה. גם ג'רמי לאמב שיחק בדיוק חצי עונה.

תופעה נוספת שבלטה היא חוסר ההתאמה בין מיילס טרנר לדומאנטס סאבוניס. סאבוניס הגיע לאולסטאר בעונה שעברה ובצדק, עם שילוב נהדר של יכולת מסירה, קליעה מחצי מרחק וסיום מתחת לסל, ויכולת פחות נהדרת בהגנה על הטבעת (0.5 חס' למשחק, פחות מלוורט, לאמב, ג'סטין הולידיי ואושיי בריסט, שלא לדבר על טרנר). טרנר אמור היה להיות התאמה מושלמת, כשהוביל את הליגה בחסימות (3.3) וקלע 1.5 שלשות למשחק ב-34 אחוזים מכובדים. בפועל זה לא עבד, המאזן של הפייסרס עם שניהם על המגרש היה שלילי, ברור ששניהם אמורים לשחק בסנטר והתקשו לתפקד במקביל.

עם כל הצרות, הפייסרס הם קבוצה מלאת כישרון, וזה הספיק כדי להגיע לפליי אין ואפילו לנצח את שארלוט השאפתנית. אבל בלי לוורט, טרנר, וורן ולאמב ועם הרכב פותח שכלל את בריסט, מקדרמוט וג'סטין הולידיי – השמיכה היתה קצרה מדי והפייסרס הפסידו לוושינגטון והודחו.

בגזרת המאמן, הפייסרס הביאו את נייט ביורקגרן על תקן של גאון כדורסל וניסו להפוך אותו לניק נרס הבא. ביורקגרן התברר כאדם בעל יחסי אנוש רעים וכמאמן מקובע, כשהפעיל שחקנים בצורות שלא בהכרח התאימו להם – לדוגמה, לנסות להפוך את סאבוניס לשומר פרימטר. אחרי שזכה למחמאות בתחילת העונה, ביורקגרן רב עם עם העוזרים שלו וגם עם שחקניו, הצליח להביא את שחקניו ליכולת טובה רק לפרקים, ולא עורר יותר מדי סימפטיה מאף אחד.

קיץ חם

בגזרת השחקנים, הקיץ היה בקושי פושר. הפייסרס עשו טרייד אחד ראוי לציון, כשהעבירו את ארון הולידיי לוויזרדס בשביל הביגמן אייזיאה ג'קסון בבחירה ה-22 בדראפט, שכנראה לא יהיה ברוטציה בשנה הקרובה. בנוסף הביאו את כריס דוארטה, שחקן הגנה וקלע טוב עם אפסייד מוגבל. טורי קרייג הגיע מהשוק החופשי, והוא ודוארטה כנראה יחלקו בדקות שמקדרמוט פינה.

האירוע החם הוא בגזרת המאמן. נייט ביורקגרן פוטר אחרי עונה לא טובה, הפייסרס ניצלו את החיכוכים בדאלאס כדי להביא את ריק קרלייל המוערך, שכבר אימן שם בין 2003 ל-2007.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

הפייסרס מציגים את אחת הקבוצות המאוזנות והעמוקות בליגה. כל אחד משחקני החמישיה שלהם פרט לטרנר יכול להיות סקורר מוביל בכל משחק. כולם פרט לסאבוניס שחקני הגנה טובים. הספסל עמוק ומשלב גם הוא הגנה והתקפה, והמאמן טופ 5. מהצד השני, הם עניים בסטאר פאוור, בוודאי יחסית לקבוצת פלייאוף. סאבוניס שחקן מצוין אבל לא מפחיד אף אחד, והיתר לא ברמת אולסטאר. חוסר ההתאמה בין סאבוניס לטרנר והפציעות הרבות הופכות את הקבוצה לשלם שקטן משמעותית מסכום חלקיו.הפייסרס צריכים טרייד, בשאיפה בשביל סקורר דומיננטי שיכול לקחת אותם לרמה הבאה. העומק שלהם מאפשר להם להציע חבילות נאות בשביל הכוכב הממורמר הבא, אבל לא ברור אם ומתי יהיה כזה, אם יתאים להם ואם היכולת שלהם להציע תתאים לצורך של הקבוצה השניה.

עד לטרייד, אם יגיע, לקבוצה יהיו מספר מפתחות להצלחה:

הגנה – הפייסרס סיימו את העונה שעברה עם דירוג הגנתי ממוצע בלבד, גרוע בארבע נקודות מזה שהיה להם ב-19-20. זאת למרות היכולת המופלאה של טרנר ולמרות שיש להם שחקני הגנה טובים. כנראה שחוסר האהדה לביורקגרן פגע במחויבות ההגנתית, וכמובן שהפציעות לא הוסיפו. קרלייל יצטרך להוציא מהקבוצה רמת מאמץ שתחזיר אותם לטופ 10 בהגנה.

קצב – הפייסרס שיחקו בעונה שעברה בקצב החמישי בליגה, ולא בטוח שזה נכון עבור קבוצה יחסית גבוהה. המאבריקס של קרלייל, לעומתם, שיחקו בקצב החמישי מהסוף. סביר להניח שקרלייל יאט את הקצב וינסה לגרור משחקים לסקור נמוך שבו ההגנה מדברת.

תיאום התקפי – חוסר ההתאמה של סאבוניס לטרנר דובר לעייפה, אבל קרלייל הראה שהוא מסוגל להוציא יכולת מפתיעה אפילו מהרכב לא סביר על פניו כמו פורזינגיס ומריאנוביץ'. יכול להיות שהגנה אזורית, למשל, תעשה פלאים עבור הצמד הזה. בנוסף נראה שמיילס טרנר זורק יותר מדי מבחוץ ומשמש פחות מדי כרים ראנר, למרות הרבה מוסרים טובים בקבוצה שלו. בשנה שעברה לא מעט התקפות הסתיימו בפעולות אחד על אחד לא יעילות של ברוגדון ולאוורט, ונראה שהם משוועים לסכמה התקפית טובה יותר.

תחזית: לסגל הנוכחי יש פוטנציאל, וקרלייל הוא האיש הנכון לנצל אותו. אם הפייסרס יצליחו להישאר בריאים הם יגיעו לפלייאוף ולגמרי יכולים להפתיע ולנצח בסיבוב הראשון. אבל הימור סביר יותר יהיה 48 נצחונות והדחה בסיבוב הראשון. הטרייד הנכון יכול לקחת אותם למעלה, אבל קשה לחזות מי יכול להגיע ומה בדיוק זה אומר.

תגיות: , , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות