תום העונה הסדירה סיים את עונת ה-NBA עבור 14 קבוצות. חלקן מאוכזבות יותר, חלקן מאוכזבות פחות. חלקן בנו על פלייאוף, חלקן ניסו להפסיד כמה שיותר. חלקן כבר מחפשות את המאמן הבא שלהן וחלקן עדיין לא החליטו מה לעשות. הנה סיכום העונה של קבוצות הלוטרי לפי סדר הסיום שלהן.

פיניקס סאנס 21 – 61

התחזית של אורן סגל בתחילת השנה הייתה 30 נצחונות. קשה לי להאמין, שהוא ושאר אוהדי פיניקס מאוכזבים מהתוצאה בפועל. תוצאה שנתנה לפיניקס את המאזן הגרוע בליגה, וסיכויים גבוהים לזכות בדיאנדרה אייטון, לוקה דונצ'יץ' או מרווין בגלי. הדרך שפיניקס עשתה היא סיפור אחר לגמרי. הסאנס פתחו את העונה ב-2 תבוסות ב-40+ נקודות, בלדסו צייץ בטוויטר שהוא לא רוצה להיות שם (והתכוון למספרה לדבריו), ארל ווטסון פוטר, וכל זה היה רק בשבוע הראשון של העונה. הקבוצה מינתה את ג'יי טריאנו למאמן זמני. התוצאות על המגרש השתפרו, בלדסו עבר למילווקי כשהתמורה העיקרית היא בחירת סיבוב ראשון שתגיע בקיץ הבא. הבחירה הייתה עוברת לפיניקס רק אם הייתה בין הבחירות ה-11 ל-16. מילווקי סיימה עם אותו מאזן כמו מיאמי, ובהגרלה קיבלה את הבחירה ה-17, מה שאומר שפיניקס יחכו שנה. צחוק הגורל שהבחירה של מיאמי בין כה וכה של פיניקס מהטרייד על דראגיץ'.

בתור קבוצה צעירה, הצפי העיקרי היה לראות התקדמות של השחקנים הצעירים, אלה שאמורים להרכיב את העתיד של המועדון. בפועל ראינו מעט מאוד התקדמות, וזו האכזבה הגדולה מהעונה. דווין בוקר המשיך לקלוע ושיפר קצת את המספרים, אבל הוא לא סימן השאלה של העתיד. טי ג'י וורן התייצב במהלך העונה כסקורר שני בקבוצה, אבל ממש לא ברור אם הוא יכול להיות כזה בקבוצת פלייאוף. דראגן בנדר עשה בייבי סטפס קדימה, ובקבוצה סך הכל מרוצים מהשחקן, אם כי יש עוד המון מה לשפר. לפחות הוא גרם לאוהד פיניקס לאכול את הכלב שלו. לא מדובר פה במטפורה, אותו אוהד צייץ שאם דראגן יטביע הוא יאכל את הכלב שלו, ודראגן הטביע.

מי שעשה חמישה צעדים אחורה הוא מרקיז כריס. כריס שיחק אותו מספר דקות כמו בעונת הרוקי אבל האחוזים שלו נפלו, כמו גם כמעט כל המספרים שלו. ג'וש ג'קסון ניצל ואקום בסוף העונה כדי להשאיר רושם חיובי, אבל גם אצלו יש עוד המון עבודה. הסאנס מקווים לא ליפול שוב מהטופ 3, והפעם אולי ימצאו בדראפט את השחקן שיוביל את המועדון קדימה ביחד עם דווין בוקר. בוקר הצהיר שזו העונה האחרונה שבה הוא לא מגיע לפלייאוף. בהנחה שזו לא בקשת טרייד, קשה לראות את זה מתממש. פיניקס רחוקה 2-3 עונות לפחות מהפלייאוף, וגם זה בתסריט חיובי שבו היא מוצאת את השחקן הנכון בדראפט הקרוב, והמאמן הנכון.

תחזית לעונה הבאה: התקדמות קלה, אבל עדיין רחוק מהפלייאוף.

ממפיס גריזליס 22 – 60

אחת מהאכזבות הגדולות של העונה, והייתה רחוקה מהתחזית של אריאל וגם מהתחזית של וגאס. אבל ככה זה כש-2 מ-3 השחקנים שמרוויחים הכי הרבה כסף במועדון מחזירים 0 תוצרת. מייק קונלי שיחק רק 12 משחקים העונה, אבל לפחות הוא היה טוב בהם. צ'אנדלר פארסונס שיחק 36 משחקים והיה סביר יחסית לשחקן שולי, ומזעזע בשביל שחקן של 94 מליון דולר. הקבוצה פיטרה את דייויד פיזדייל המוערך בגלל מערכת יחסים קלוקלת עם הכוכב היחיד שהצליח להשאר בריא, מארק גאסול. זה לא ממש עזר. אחרי פתיחה של 7 – 4 הגיעו 11 הפסדים רצופים והדרך לתחתית הליגה הייתה מהירה.

הקבוצה החתימה שחקנים זולים בקיץ כמו טייריק אוונס ודילון ברוקס הרוקי שנתנו עונה טובה. במשך העונה היא הייתה תחנת רכבת לשחקנים שמחפשים חוזה בליגה, כשבסיום העונה הם מצאו גם את מרשון ברוקס שחתם ל-10 ימים והצליח לקבל חוזה גם לעונה הבאה. השאלה העיקרית היא איך ממשיכים מכאן. קונלי ופארסונס מחזיקים בחוזים מובטחים לעוד 2 עונות. בעונה הבאה הם ירוויח 54 מליון דולר, בעונה לאחר מכן 58 מליון דולר. לקונלי יש אופציה לסיום מוקדם של החוזה, אבל ספק אם יוותר על 34 מליון דולר בעונה האחרונה. זה סכום שהוא לא יקבל גם לחוזה ארוך טווח בגיל בו יסיים את החוזה. גאסול מחזיק בחוזה לעונה נוספת בסך 24 מליון דולר, ולאחר מכן יש לו אופציית שחקן והוא יכול לעזוב ללא תמורה. בהנחה שהוא לא יעלם כמו קונלי\פארסונס, סביר להניח שהוא יעשה בדיוק את זה.

השלושה תוקעים את הגג של ממפיס, ואין להם ערך גבוה בטריידים. ממפיס תבחר גבוה בדראפט, אבל ספק אם תמצא בשוק החופשי יהלומים כמו טייריק. ואם כל הצרות לא הספיקו, בוסטון אורבת לבחירת דראפט של ממפיס זכר לטרייד על ג'ף גרין. הבחירה מוגנת טופ 8 בעונה הבאה, טופ 6 בעוד שנתיים ולא מוגנת ב-2021.

תחזית לעונה הבאה: טנקינג. שומרים על הבחירה. סביר שנראה טרייד על גאסול, אולי כבר בקיץ הקרוב, בהתחשב בזה שיכול לעזוב בקיץ הבא ללא תמורה. תלוי כמה לחץ השחקן יפעיל על המועדון.

דאלאס מאבריקס 24 – 58

הנחמה היחידה של דאלאס מהעונה הנוכחית הייתה שנואל היה טיפש מספיק לסרב להצעת חוזה של 70 מליון דולר ולחתום על הצעת ההענות. זה יכל להיות גרוע יותר והמאבריקס היו תקועים עם נואל לעוד ארבע עונות. לפחות מזה הם התחמקו. מצד שני, אני קורא עכשיו את התחזית שלי מתחילת העונה ל-41 נצחונות ומאבק על הפלייאוף ושואל את עצמי – מה לעזאזל חשבתי? אז בפועל, דאלאס נראתה הרבה יותר גרוע ממה שציפו ממנה, לא הייתה קרובה למקום השמיני במערב, ואפילו עשתה טנקינג. מארק קיובן אמר את זה בפה מלא, ואז חטף קנס מהליגה על זה שאמר את זה. המדיניות של הליגה מאז ומתמיד הייתה – תעשו טנקינג, אל תדברו על זה.

דאלאס ניסתה להפטר מהחוזה של ווסלי מת'יוז, אבל לא מצאה לו טרייד וסביר להניח שירים את האופציה שיש לו לעונה הבאה. בליגה בלי כסף הוא לא יקבל חוזה גדול בשום מקום. לדאלאס יש כסף להחתים שחקנים בקיץ, וזה יתרון, הבעיה היא שאין ממש את מי להחתים. אחרי לברון, דוראנט וג'ורג' האיכות דיי נופלת והסבירות שאחד המשלושה יגיע לדאלאס נמוכה מאוד. להמר על קאזינס? עוד סיבוב עם ג'ורדן? ג'וליוס ראנדל או ארון גורדון? אולי עדיף לשמור את הכסף לעוד קיץ, ולחפש עוד שחקן טוב מהדראפט של הקיץ הבא, שיצטרף לדניס סמית' ג'וניור, האריסון בארנס ולמי שיגיע מהדראפט הנוכחי.

תחזית לעונה הבאה: ללא שינוי, הרבה פחות מצחיק בלי נואל.

אטלנטה הוקס 24 – 58

העונה של ההוקס הלכה כמו שציפו מהם – ללוטרי. אריאל אפילו הצליח לפגוע בול במספר הנצחונות. יש התחלה של התחלה של משהו. פרינס מתברר כשחקן משובח ויכול להיות די אנד 3 מעל הממוצע בליגה. ג'ון קולינס היה אחלה בחירה במיקום שלו. דניס שרודר הפגין סובלנות רבה. ועם עוד 2 בחירות גבוהות טובות אפשר לבנות בסיס מצויין להמשך. הדבר היחיד שלא ברור מהעונה הנוכחית היה השיחות של בודנהולזר עם פיניקס בסיום העונה. בודנהולזר ופיניקס ביקשו רשות ואטלנטה נתנה. בינתיים בודנהולזר הסיר את מועמדותו ממשרת המאמן בפיניקס. לא ברור למה לאטלנטה לתת לבודנהולזר ללכת, ועוד יותר לא ברור למה שירצה ללכת לקבוצה במצב דומה להוקס.

תחזית לעונה הבאה: עוד עונת לוטרי.

אורלנדו מג'יק 25 – 57

ציפינו מהמג'יק להתקדמות כלשהי. וגאס חזתה להם 40 נצחונות, עידו שלנו היה צנוע והסתפק ב-35. במקום התקדמות ראינו נסיגה עצבנית, 6 שנים אחרי העזיבה של הווארד, בדיוק בזמן שהקבוצה הייתה אמורה להתחיל להצליח אורלנדו חוזרת למטה. כל זה קורה בזמן שויקטור אולדיפו, הבחירה הראשונה, פוסט עידן הווארד, מוביל דווקא את אינדיאנה לפלייאוף. הקבוצה התייאשה מאולדיפו והעבירה אותו לאוקלהומה סיטי ביחד עם סאבוניס, בתמורה לאיבקה שהמשיך לטורונטו בתמורה לטרנס רוס. אלפריד פייטון, שהיה רכז העתיד נשלח לפיניקס בחצי השני של העונה בתמורה לבחירת סיבוב שני. על מריו הזוניה ויתרו עוד לפני שהתחילה העונה ואפילו לא הרימו את האופציה עליו. היחיד שעדיין בקבוצה הוא ארון גורדון ובשביל לשמור אותו באורלנדו, המג'יק כנראה יצטרכו לתת לו הצעת מקסימום או משהו קרוב לזה. חוזה מקסימום הוא אף פעם לא מקום טוב להתחיל בו בניה מחדש. לא ברור מה למג'יק יש ביד למעט גורדון והוא לבדו רחוק מלהספיק לפלייאוף.

הקבוצה דווקא התחילה את העונה מצויין עם מאזן 8 – 4 כשנראה שהיא בדרך לעונת פריצה. אלא שמהר מאוד המספרים התאזנו והיא התחילה להפסיד בסיטונאות. את המחיר בסוף העונה שילם פרנק ווגל שפוטר. מה שעצוב בסיפור של אורלנדו זה שנראה ששוב היא תקועה עם הבחירה החמישית. כל שנות הטנקינג ורק פעם אחת היא בחרה מעל 4 (אולדיפו). הדרך הכי טובה להשאר רעים כל השנים היא להיות באיזור הבחירה ה4-6. תשאלו את סקרמנטו וקבוצות אחרות. אם כבר גרועים, אז עדיף הכי גרועים.

תחזית לעונה הבאה: גורדון יקבל הרבה כסף, אורלנדו תמשיך לדשדש בתחתית.

שיקגו בולס 27 – 55

כמו אטלנטה גם הבולס הלכו לטנקינג, בדיוק כמו שציפו מהם, כולל יניב בתחזית שלו. מה שלא ציפו הוא שמרקאנן יהיה כל כך טוב כרוקי, שכריס דאן יחזיר את קריירת ה-NBA שלו לחיים, ושמירוטיץ' יהיה שווה כמה נצחונות מיותרים. בסופו של דבר הבולס תפסו את עצמם בידיים אחרי האולסטאר וספסלו את כל מי שתרם משהו לנצחונות (לופז, הולידיי) ולא שייך לעתיד של המועדון. הליגה התעצבנה, איימה בקנס ובסוף לא עשתה כלום. כמו שנכתב למעלה – לעשות טנקינג מותר כל עוד לא מדברים על זה.

שיקגו סיימה קצת יותר גבוה ממה שרצתה, אבל מרקאנן ודאן מהווים בסיס טוב. מעניין לראות האם ינסו להחתים את לאבין בקיץ, או שיתנו לו ללכת. לאבין קצת מקדים את התוכניות של המועדון ב2-3 עונות.

תחזית לעונה הבאה: תהליך.

סקרמנטו קינגס 27 – 55

גיא פגע בול בתחזית שלו. ראינו שוב את השגיונות של המועדון שמנוהל הכי גרוע בליגה. המועדון, שנמצא בדרך לשום מקום, העדיף לתת דקות לזאק ראנדולף, וינס קרטר וג'ורג' היל שהוחתמו בקיץ, על חשבון צעירים מבטיחים כמו באדי הילד, דיארון פוקס, בוגדנוביץ', קאולי-סטיין ולאביסייר. מחלקם ראינו טונות של פוטנציאל מתישהו במהלך העונה, לצד לא מעט משחקים שבהם הם נראו לא שייכים לענף.

דיארון פוקס רשם עונה טובה, ובסך הכל נראה שלקינגס יש על מי לסמוך. בוגדנוביץ', היה שחקן טוב יותר, שהוכיח שהוא שייך ל-NBA. הבעיה היחידה איתו היא שהוא בן 25 ופוטנציאל ההתקדמות שלו קטן. באדי הילד מצא מקום טוב כשחקן שישי והראה יכולות סקורינג לא רעות. קאולי סטיין ולאביסייר היו לא יציבים ונתונים לגחמות המאמן. לא ברור מה גרם לסקרמנטו להביא את ג'ורג' היל בקיץ. שחקן שעדיין מחפש תחרות ואליפות, וממש לא במקום של הוטרן שמלמד את הילדים. זאק ראנדולף שם, אבל לוקח יותר מדי דקות חשובות מלאביסייר וקאולי-סטיין.

כמובן שכמו אורלנדו, הקינגס ממשיכים לסיים במקום בינוני בלוטרי וימשיכו לסיים שם עד שיצליחו להיות גרועים יותר.

תחזית לעונה הבאה: לא יהיו גרועים יותר, גם לא הרבה יותר טובים.