קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: דאלאס מאבריקס
מי עזב: אי ג'י האמונס (טרייד, מיאמי), דיאנדרה ליגינס (טרייד, יוסטון), ג'ארוד יוטוף (טרייד, יוסטון), ניקולאס ברוסינו (שוחרר, אטלנטה)
מי הגיע: ג'וש מקרוברטס (טרייד, מיאמי), ג'ף וויטי (חופשי, יוטה), דניס סמית' ג'וניור (דראפט).
חמישיה: דניס סמית' ג'וניור, סת' קרי, ווסלי מת'יוז, האריסון בארנס, דרק נוביצקי.
ספסל: נרלנס נואל, ג'י ג'י בראה, דוויט פאוול, סלאח מג'ירי, דוריאן פיני-סמית', יוגי פרל, דווין האריס, ג'ף וויטי, ג'וש מקרוברטס.
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
אין יותר מדי מה לספר על העונה של דאלאס ברמה הקבוצתית. הם פתחו במאזן של 2 – 13, השתפרו קצת בהמשך הדרך, הגיעו ל- 28 – 36 לקראת סוף העונה ואיכשהו היו קרובים לפלייאוף, אבל סיימו בקול ענות חלושה עם מאזן של 33 – 49 ובחירת לוטרי. אז בואו נדבר ברמה הפרסונלית.
האריסון בארנס הגיע בקיץ שעבר אחרי שגולדן סטייט החתימו את קווין דוראנט. דאלאס הציעה לבארנס חוזה מקסימום של 94 מליון דולר ל-4 עונות ובארנס חתם בשמחה. במשחקי האימון היה נראה שמדובר בעסקה נוראית. בארנס לא פגע בכלום. ברגע שהתחילה העונה בארנס התאפס והפך לסקורר יעיל מאוד. 19.1 נקודות, 46% מהשדה, 35% משלוש, עם 5 ריבאונדים למשחק. נחמד, יעיל, לא נוצץ במיוחד. בארנס הוחבא בגולדן סטייט מאחורי הכוכבים וחלק גדול מהמשחק שלו התבסס על החופש שהוא קיבל בגללם. בדאלאס ההגנות התרכזו בו, ולפחות מבחינת יעילות זה לא פגע בו בכלל, וזו הצלחה גדולה עבורו ועבור דאלאס. בארנס לא יכול להיות הכוכב הגדול של קבוצת פלייאוף, אבל כוכב משנה הוא יכול להיות (פלייאוף, לא קונטנדרית. זה סיפור אחר לגמרי).
חוץ מבארנס היה עוד שחקן עם קשר לווריורס שעשה מיני פריצה. סת' קרי, האח של, קיבל דקות והחזיר אחלה תוצרת. 12.8 נקודות ב-48% מהשדה ו-2 שלשות למשחק ב-42.5%. לא המספרים של האח הגדול, אבל אחלה שורה סטטיסטית לשחקן שעד היום לא מצא את מקומו בליגה. קרי הצעיר יכול להיות שחקן שישי מצויין ולעלות מאחורי ווסלי מת'יוז ההגנתי.
אחד הסיפורים הטובים של העונה הגיע מדאלאס ושמו יוגי פרל. פרל, רוקי שלא נבחר בדראפט, הלך לשחק בדי ליג. בשלב מסויים של העונה דאלאס נתקעה בלי רכזים, והתלבטה בין 3 שחקני די ליג. מארק קיובן אמר : "לא אכפת לי את מי תבחרו, אבל אם אתם לא מצליחים להכריע עם מי ללכת, תקחו את הבחור מאינדיאנה" (האוניברסיטה בה קיובן למד). הם הלכו עם הבחור מאינדיאנה שכבר במשחקו השני קלע 19 נקודות. במשחק הרביעי הוא קלע 32 נקודות ו-9 שלשות נגד פורטלנד. החוזה עד סוף העונה הגיע מהר מאוד.
ומה עוד? דירק נוביצקי. הגרמני עדיין שם, וגם אם דאלאס לא מצליחה להגיע להישגים, היא חוגגת את ההישגים שלו
דאלאס הצליחה להשיג בטרייד דד ליין את נרלנס נואל בתמורה לכמעט כלום ושום דבר. הייתה שם איזו בחירת סיבוב ראשון, אבל ההגנה עליה הייתה כזו, שהסבירות שפילי היו מקבלים אותה הייתה נמוכה מהסיכוי לזכות בלוטו. פילי ידעה שתצטרך לשלם לנואל בקיץ, והעדיפה להעביר אותו בטרייד. בדאלאס רואים בנואל יורש לטייסון צ'אנדלר, והארכת החוזה שלו הייתה המטרה הכי גדולה של הקבוצה בקיץ.
קיץ חם
בניגוד לקייצים אחרים, עבר על דאלאס קיץ שקט מאוד. בכל קיץ אחר קיובן היה יוצא למרדף אחרי הסופרסטארים הגדולים, השנה דאלאס ויתרה מראש והתמקדה ביעדים מציאותיים. בדראפט היא בחרה את דניס סמית' ג'וניור. אתלט על ובחירה שיכולה להשתלם בגדול. הוא מיועד להיות הרכז הפותח של דאלאס וכבר הראה חלק מהיכולות שלו בליגת הקיץ
בשביל לפנות כסף, דאלאס ויתרה על אופציית הקבוצה על דירק נוביצקי, שהייתה אמורה לעלות לה 25 מליון דולר. במקום זה היא החתימה אותו על 5 מליון דולר לעונה הקרובה, ואופציית קבוצה לעונה הבאה. בקיץ שעבר קיובן שילם לנוביצקי הרבה יותר ממה שביקש, הקיץ הזה דירק מחזיר את העודף. לאף אחד לא היה ספק שדירק לא הולך לשום מקום אחר. זה פינה לדאלאס מספיק כסף בשביל להחתים את נואל ולעשות עוד כמה צעדים קטנים שהעלו בעיקר את קופת המזומנים- שלחה חוזים בלתי מובטחים ליוסטון בתמורה למזומן, אחרי זה לקחה ממיאמי את ג'וש מקרוברטס גם כן בתמורה למזומן. המהלך הגדול של הקבוצה הקיץ היה אמור להיות להחתים את נואל, אלא שזה הסתבך.
כבר בדקות הראשונות של הפרי אייג'נסי דאלאס הציעה לנואל 70 מליון דולר ל-4 עונות. נואל סירב וביקש מקסימום. דאלאס בתגובה משכה את ההצעה ושלחה את נואל לבדוק את השוק. נואל פיטר את הסוכן שלו (האפי וולטרס) ובמקומו מינה את ריץ' פול, הידוע לשמצה מהחוזים של טריסטאן תומפסון וג'י אר סמית'. לפול אין בעיה למשוך את השחקנים שלו לתוך העונה ולגרום לקבוצות לשלם. הפעם הוא בחר בטקטיקה אחרת ושלח את נואל לחתום על הצעת ההענות. נואל היה בטוח שיקבל הצעת מקסימום מקבוצות אחרות, אלא שההצעות לא הגיעו ודאלאס לא מיהרה לשלם. דאלאס הבינה היטב את מצב השוק. קיובן אמר שאם נואל היה מסכים ל-70 מליון דולר, ההצעה הייתה חוזרת לשולחן, אבל נואל העדיף להמר על עצמו. קיובן מרוצה (לא שמח, אבל מרוצה). אם נואל יהיה טוב הוא ישלם לו בקיץ הבא. כסף הוא לא הבעיה. אם נואל לא יהיה טוב, שיהיה לו בהצלחה.
אין לנו מה לומר, כיוון שסי ג'י מקלום סיכם את הדברים הכי טוב שאפשר:
https://twitter.com/CJMcCollum/status/900850300340260864
מקלום התנצל, לאחר שהוכחש שההצעה הייתה אי פעם על השולחן, אלא שהאפי וולטרס, הסוכן המקורי של נואל, אישר את ההצעה. לגרסה של מי אתם רוצים להאמין?
נואל ישחק בעונה הקרובה בשביל 4.18 מליון דולר במקום על חוזה מובטח של 70 מליון דולר. פציעה משמעותית יכולה להיות בכיה לדורות (של הילדים של נואל).
ועכשיו מה, מה עכשיו?
התחושה היא שקיובן הוריד את הרגל מהגז. עד עכשיו דאלאס בנתה מהיד לפה, ולא ממש חשבה לפני שפיזרה סכומי כסף עצומים, אלא שבשנים האחרונות הם מפספסים את כל השחקנים החופשיים הגדולים, והקיץ אפילו לא ניסתה לעניין אותם. עוברים לבניה מסביב לסמית' ג'וניור, בארנס, ושאר הצעירים. אל תתרשמו מהמאבק עם נואל, זה ממש לא אומר שהוא יעזוב בקיץ הבא. אם קיובן ירצה שיישאר, הוא ימצא דרך לשכנע אותו, גם אם זה אומר לשלם לו הרבה כסף.
לדאלאס יש את אחד המאמנים החכמים בליגה, וזה יהיה התפקיד שלו להוציא את המקסימום מהסגל שהורכב לו. סמית' ג'וניור מכוון לרוקי העונה, ותהיה לו תחרות קשה, אבל זה בהחלט יעד אפשרי. ביחד עם נואל ובארנס הם אמורים לקחת את השרביט מנוביצקי. דירק ימשיך לקלוע 15-17 נקודות למשחק, אבל בהגנה הוא בעיקר חור. חמישיה עם דוויט פאוול ו-ווסלי מת'יוז יכולה להצליח יותר בצד ההוא של המגרש. קלעים ושחקני התקפה לא חסרים פה, והשאלה היחידה היא האם קרלייל יצליח לבנות אותם בתוך השיטה כמו שעשה בעבר, או שהם יפרקו את השיטה.
דאלאס לא גרועה כמו שהיא נראית, אבל היא צריכה זמן לגדול. היא תאבק על המקום השמיני במערב בעונה הקרובה, ויכולה להגיע לשם. המאבריקס לא עושים טנקינג, וכנראה שלא יעשו את זה גם השנה. עונה גדולה של נואל תעלה להם הרבה כסף בקיץ הבא, אבל כנראה תהיה שווה גם פלייאוף, ואז הבסיס של סמית', בארנס ונואל יכול לעבוד טוב.
תחזית: 41 נצחונות ומאבק על המקום השמיני.
וגאס חזתה לקבוצה 35.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.
