קבוצה ביום: אני והחברה

קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: אורלנדו מג'יק

לדף הקבוצה

מי עזב: ג'ודי מיקס (חופשי, וושינגטון), ג'ף גרין (חופשי, קליבלנד), סי ג'יי ווטסון (חופשי), סי ג'יי ווילקוקס (פורטלנד), סטיבן צימרמן (חופשי, לייקרס), מרכוס ג'ורג'ס-האנט (חופשי, מינסוטה).

מי הגיע: ג'ונתן סימונס (חופשי, סן אנטוניו), ארון אפללו (חופשי, סקרמנטו), מו ספייטס (חופשי, קליפרס), שלבין מאק (חופשי, יוטה), קם בירץ' (אולימפיאקוס), אדריאן פיין (חוזה דו כיווני – משחק גם בקבוצת ה-G League). ג'ונתן אייזק (דראפט), ווסלי איוונדו (דראפט).

חמישייה: אלפריד פייטון, אוון פורנייה, טרנס רוס, ארון גורדון, ניקולה ווצ'ביץ'.

ספסל: ג'ונתן אייזק, ג'ונתן סימונס, ארון אפללו, ביסמאק ביומבו, מו ספייטס, די ג'יי אוגוסטין, שלבין מאק, מריו הזוניה, ווסלי איוונדו, דמיאן רודז, קם בירץ'.

המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:

אז מה היה לנו שם?

אחרי ארבע שנים של בנייה (המג'יק הופיעו לאחרונה בפלייאוף ב-2012), התחושה הכללית הייתה שתהליך הבנייה הגיע לסיומו ואורלנדו לא תהיה קונטנדרית אבל תגרד פלייאוף. פרנק ווגל הגיע אחרי תקופה טובה באינדיאנה, 250 נצחונות בשש עונות (בראשונה אימן רק 38 משחקים), ובסיסו אחת מההגנות היציבות בליגה. הגנרל מנג'ר רוב הניגן סיפק לווגל מיני תאומי מגדל עם הבאה של איבקה בטרייד מהת'אנדר וביומבו כשחקן חופשי מטורנטו. שניהם פתחו בקבוצות שעשו גמרים איזוריים, והניגן שדחף לבחירה של איבקה בזמן שעבד ב-OKC, תיכנן להקפיץ אותו מאופציה שלישית לתפוקת אול-סטאר. יש שיטענו שהמג'יק עשו אול אין על העונה, אבל הניגן לא רצה להעניק חוזה מקס לאולדיפו ובנה כנראה דווקא על גורדון ופייטון שיהיו אלה שיפרצו בסופו של דבר.

בפועל, האבידה של אולדיפו, השחקן היוצר האמיתי היחידי בסגל, הייתה קשה מאוד. אורלנדו סיימה את השנה במקום ה-29 ביעילות התקפית ובהגנה רק 22 אז לא באמת נבנתה שם אינדיאנה גירסה 2.0. החוזה של ביומבו, ארבע עונות עבור 72 מיליון, נראה כמו עוד חוזה בהיסטוריה של חוזים לא מוצדקים לשחקנים שנתנו כמה משחקי פלייאוף טובים ואיבקה הועבר כבר לפני הטרייד דדליין לטורונטו עבור טרנס רוס ובחירת דראפט מתוך חשש מוצדק שיעזוב בתום החוזה.

נקודה נוספת למאזן הפסימי, מריו הזוניה שהיה אמור להיות כוח התקפי לא נראה עדיין כמו שחקן לגיטימי בליגה, מבחינת עמדות שחקנים כמו ג'ף גרין קיבלו דקות ואוגוסטין אפילו פתח פעמיים על חשבונו של פייטון, הרמה הנמוכה של החמישייה של אורלנדו גרמה להרבה ניסויים בסגל מצד ווגל שהתאפסו רק לקראת סוף העונה עם המעבר של גורדון לשחק בעמדה 4 ופייטון השתלב הייטב בעונת שיא של טריפל דאבלים בליגה (79, תודה לך ווסטברוק) עם 13.5 נק', 7 ריב' ו-8.4 אסיטסיטים אחרי פגרת האול-סטאר, וכשרוס ופורנייה על קו השלוש הרכז המוביל של המג'יק יכל לחזור לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב לחדור, 148 מתוך 258 הזריקות שלו או 57.4% הגיעו מאיזור הצבע.

קיץ חם

השינוי המשמעותי ביותר במג'יק היה בהנהלה, רוב הניגן פוטר (עוד על התקופה שלו באורלנדו כאן) ולא זכה להגשים את תוכנית הלוח המחיק שלו. במקומו הונחתו צמד מוצלח מאוד ששיתף פעולה במילווקי,ג'ף וולטמן וג'ון האמונד. וולטמן יתפקד כנשיא (אחרי שהיה הג'נרל מנג'ר בראפטורס) והאמונד כ-GM למרות שכנראה בפועל האמונד יקבל את הסמכות העליונה על פני מי שהיה עוזר המנג'ר שלו בבאקס. לא צפויים סכסוכים סטייל סקיילס-הניגן עקב הניסיון הרב של השניים ביחד.

אז מה האמונד מביא? עין טובה בדראפט – בחר במילווקי את יאניס, ברוגדון, פארקר, מייקר וגם ג'נינגס – להוציא את פארקר שהיה די בחירה ברורה רובם שחקנים שהפתיעו לטובה, אז עם שתי בחירות טופ 10 בתשע השנים שלו במילווקי אורלנדו ישמחו אם האמונד יצליח למקסם את הבנייה שלהם באמצעות הדראפט בקבוצה שלא מצליחה להנחית פרי אייג'נטס מובילים בשנים האחרונות.

מבחינת גישה, אמרתם מילווקי אמרתם כדורסל נטול תפקידים. לא ברור אם השחקנים של אורלנדו מספיק ורסטיליים בשביל הסגנון הזה, אבל לאורלנדו יש עכשיו אג'נדה.

בדראפט, המג'יק בחרו את ג'ונתן אייזק עם הבחירה השישית, מוטת ידיים של 1'7, יכול לשים את הכדור על הרצפה, לקלוע מחצי מרחק ומשלוש ובעיקר הולך להיות אחד משחקני ההגנה המובילים בליגה עם יכולת חסימה שהתעללה בשחקנים בסאמר ליג ועם תוספת פיזיות גם יכולת לשמור על חמש עמדות. בבחירה ה-33 הצטרף לסגל איוונדו שה-one liner שלו הוא… ורסטיליות.

אם בשנה שעברה הספסל החלש של אורלנדו קיבל יותר מדי דקות, השנה אורלנדו מציגה סגל מאוזן מאוד עם הרבה אופציות להפתעות. סימונס הוא שדרוג על פני גרין, מאק הוא שדרוג על פני אוגוסטין, אפללו הוא שדרוג על פני מיקס וספייטס יכול לתרום הרבה בהרכבים הגנתיים.

סימונס כמובן יהיה בפוקוס לאור הבחירה שלו לא להישאר בספרס, ועם חוזה של 20 מיליון לשלוש שנים יכול להפוך לאחד מהשחקנים הכי "משתלמים" בליגה. כשחקן עם סיפור סינדרלה שכמעט לא הרוויח כסף במונחי ה-NBA של היום, הוא כרגע אחד מהשחקני כנף הבודדים בסגל שיכולים לספק התקפה והגנה ברמה טובה. אחרי שגיבה את אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, במערכת שיודעת לנצח, סימונס יוסיף רעב לקבוצה מנומנמנת שקצת התרגלה להפסיד. ובנוסף, תהיה לו מוטיבציה אישית להוכיח את עצמו אחרי שבמסיבת העיתונאים הראשונה דיבר על זה שהוא הרגיש מוגבל בשיטה ההתקפית של הספרס.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אורלנדו כנראה תפתח עם אותו הרכב שסיים את השנה שעברה, אם יש איכשהו סיכוי לפלייאוף המג'יק לא ירצו לפספס אותו בגלל נסיונות של פתיחת עונה, סימונס ואייזק יכולים להשתלב כמובן גם בהרכב הפותח בעיקר אם יתקרבו לאיזור ה-40% משלוש. כמו כל שנה המג'יק ינסו לקבל קפיצה משמעותית מצד אחד השחקנים כדי להתנתק מהנמושות של הליגה.

ארון גורדון – יותר מפייטון, הקבוצה תיפול או תקום השנה על היכולת של גורדון להשתלט על משחקים. הפוטנציאל כבר שם: גם עם חצי עונה מחוץ לעמדה גורדון השיג 1.15 נק' לכל בידוד (ממוצע ליגה 0.87) – זה שם אותו באותה ליגה עם גבוהים כמו פאו גאסול והורפורד או גארדים סקוררים כמו אירווינג ותומאס. יש לו ערך חיובי בנק' מריבאונד התקפה, חיתוך לסל, חדירות עם הכדור כיוצר ובידודים. עם יתרון אתלטיות וזריזות בעמדה ארבע, גורדון יכול להפוך השנה לגרסה רזה של בלייק גריפין מינוס הקליעה שזה לא דבר רע.

אלפריד פייטון – נוח לתקוף את הקליעה של פייטון מעונשין, משלוש ומאיפה לא, אבל זה נותן לרכז הנחה באיזור ההגנה, 2.0 defensive win shares ו-0.8 פלוס בתחום ההגנתי. מדובר במספרים נמוכים מאוד. ואחרי שפולץ, בול, פוקס וסמית' נכנסו לליגה לא ברור אם פייטון בכלל משתייך לחציון הראשון של רכזים פותחים בליגה. אורלנדו תצליח לשים השנה יותר קלעים על המגרש ופייטון צריך לחדור לחדור לחדור, אבל שוב כשכמעט כל משחק אתה פוגש כוכב בעמדת הרכז, פייטון צריך למצב את עצמו כגרסה נחותה של רונדו והוא עדיין לא שם.

טרנס רוס/אוון פורנייה – שניהם בחוזים נוחים במונחי ליגה, שניהם יכולים ליצור, לקלוע ולהוביל כדור. סביר להניח שאחד מהם גם יאבד את המקום בעמדה שלוש לטובת אייזק/סימונס ככל שהעונה תתקדם והמג'יק ירצו להיות גבוהים יותר. פורנייה אולי מוכשר יותר אבל דווקא רוס יכול להתפוצץ על המגרש, ואחרי מספיק שנים בליגה כשחקן שישי והצל של דרוזן, רוס יכול השנה לעשות קפיצה להפוך לשחקן של 20 נק' למשחק, בייחוד אם הקליעה משלוש תתייצב: בשנה שעברה 5.6 זריקות ב-34% כשרוס עומד על 37% ממוצע קריירה.

ווגל כבר הצהיר שהוא מתכנן השנה לשחק רק עם גבוה מסורתי אחד בהרכב ואם דראפט 2017 היה מלא בגארדים, 2018 מסתמן כדראפט הגבוהים (ולוקה דונצ'יץ' אחד). דבר שיוביל לדיבורים על טריידים של ווצ'ביץ' וביומבו ככל שהטרייד דדליין יתקרב. לאורלנדו יש מספיק נכסים כדי להפוך את העונה ליותר מעניינת או להתחיל לטפח את השחקנים הקיימים. אחרי חמש עונות של בנייה מחדש המג'יק שוב נכנסים לעונה עם יותר סימני שאלה מתשובות ויהיה מעניין לראות אם פייטון וגורדון יקבל חוזים מוזלים משהו (דד ליין חתימה 17 באוקטובר) רגע לפני שיהפכו סוף סוף לכוכבים.

תחזית: 35 נצחונות, המג'יק טובים יותר ועמוקים יותר מאשתקד (29 נצחונות) אבל לא מספיק איכותיים כדי להגיע לפלייאוף (הערה: הכותב אוהד מג'יק ומקווה לנאחס הפוך).

וגאס חזתה לקבוצה 40.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.