גאונות מקריות ומה שבניהן. אם יש משהו כזה בכלל

ואחרי זה, המחשבות הבאות שעלו הבוקר ביתר שאת, אבל בהרבה בקרים אחרים בפלייאוף הנוכחי, היו קיומיות לא פחות. אני תמיד אהבתי לקרוא ולהקשיב לניתוחי המשחק, לעקוב אחרי שינויים והתאמות ולנסות להבין את המס' שמאחורי החשיבה. ודווקא כאחד שאוהב לראות את המשחק במשקפיים האלה, בשנים האחרונות אני יותר ויותר מתחבט בשאלה עד כמה באמת יש טעם בכל הפרשנויות והאנליטיקס של הספורט, בדיונים המעמיקים של זאק לואו עם ג'ף ואן גאנדי, בווידאו של ניתוחי ה-X אנד Os, ובמטריקות המתקדמות.

כלומר חוץ מהכייף והרגשת הפסאודו חוכמה שהן מביאות לנו.

טייריס מקסי שיחק 32 דקות בטוטאל בכל חמשת המשחקים הראשונים בסדרה הזאת. הלילה הוא נכנס בעיקר כי סימונס הסתבך בעבירות, שיחק 30 דקות, קלע 16 נק' (אחרי 13 בכל הסדרה), פלוס מינוס הכי גבוה במשחק (12), והחזיר את פילי כמעט לבד חזרה למשחק.

ומה היה קורה לולא סימונס מסתבך בעבירות? הסיקסרס הולכים הביתה הלילה?

יוטה הובילו 2:0, ונראו כמו הקבוצה היותר טובה בסדרה הזו. ואז הקליפרס חזרו בעיקר בגלל הופעות הירואיות של מי שהוא השחקן הכי טוב בסדרה, אולי הכי טוב בפלייאוף כרגע.ואז הוא נפצע.

כמו שכולנו צפינו, מה שקרה בעקבות הפציעה הזאת הוא ש-PG, שחקן שלא הולך לו כלום כבר פלייאוף וחצי, אחד המושמצים בליגה, ביחד עם פאקינג טארנס מאן (כאילו באמת, מי?) מנצחים את שני המשחקים הבאים, כולל חזרה ממינוס 25, כדי לקחת את הסדרה.

כל זה קורה בעיקר בגלל ההתעקשות של "כמעט מאמן העונה" לא להוריד לספסל את… שחקן ההגנה של העונה, שרוב הנקודות נקלעות עליו, בשל שיטת ההגנה שמתבססת על נוכחותו.

כולם עמלו וניתחו את ברוקלין, מה אפשר לעשות נגד כל הכוכבים: מי שומר על מי, מה שיטת ההגנה הכדאית, האם הולידיי הוא הסטופר ההגנתי שחסר וכ' וכו'.
ואז שני הכוכבים מה-3 נפצעו, וג'ף גרין עם 7 מ-8 לשלוש וKD ביכולת אישית וסלים לא קשורים לשום דבר חוץ מיכולת אישית לוקחים אותם ל3:2 בסדרה.
ועכשיו משחק 7 מכריע בבית. מי מהמר על מי? ומה לאנליטיקס יש לספר?

ואלה רק דוגמאות מהלילה הזה.
התחושות שהכל כ"כ הזוי, כ"כ ראנדומאלי, חסר הגיון, חסר נסיבתיות. אפשר להגיד הרבה על גדלי מדגם וכד', אבל האם כל מה שקורה כאן לא גורם לחשוב שאולי המציאות מייתרת את ניתוחי העומק? כי בסופו של יום, מעבר להנאה (ולכסף שזה מכניס), הם לא יכולים לצפות את הדברים שבאמת בסוף מכריעים סדרות, אפילו לא מתקרבים לזה.

כמובן, לכל זה יש צד שני נפלא ומדהים שהופך את הספורט הזה למה שאנחנו כל כך אוהבים. אני אפילו לא מתכוון לומר שהייתי רוצה שזה יהיה אחרת ותהיה יותר משמעות לניתוחים. אולי עדיף פשוט להנות מזה שבחירה 48 בדראפט מגיע משום מקום ומכריע סדרה?

אבל המחשבות הן מחשבות.