היט – לייקרס: משחק 2, או משהו כזה

  1. אז אם מנסים לנתח את המצב, נדמה שהבעיה של ההיט היא בעיקר מבחינה הגנתית ושאין להם מספיק מי שיקלע נקודות.
    מצד שני, אין ספק אבל שמגיע להם המון קרדיט על ההופעה והמאמץ
    איזה כייף זה לקום ב-4 בבוקר לסדרת גמר ולדבר על דברים כמו "קרדיט על מאמץ", אה?
  2. ההיט פתחו הלילה בחמישייה הירו ולנארד במקום דרגיץ' ובאם. לחמישייה הזו היו… 0 (!) דקות משותפות במשך כל העונה, ו-2 דקות בפליאוף הנוכחי. נשמע אידיאלי.
  3. 6:8 לטובת אנטוני דיוויס היה המאזן בריב' התקפה הליה. 6:16 ללייקרס סה"כ. מיאמי לקחו 27 שלשות, הכי מעט שלהם הפלייאוף הזה, וקלעו רק 2 נק' (!) במעבר. וואו כמה שהלייקרס דומיננטיים ומשיגים מה שהם רוצים.
  4. הסטטיסטיקות עוד יגיעו אבל אני חושב שלא צריך אותן כדי לקבוע שלא ראינו משחק פיינלס עם כל כך הרבה הגנה אזורית. ספוסלטרה הלך אולאין, נתן לליקרס פשוט זריקות חופשיות, והם זרקו. או ועוד איך זרקו. 47 הזריקות לשלוש שלהם הם שיא מועדון – לא פיינלאס, לא בפלייאוף – EVER.
    כל מאמן בקטסל יודע לדקלם שהבעיה עם האזורית היא שגם אין ממש סגירה לריבאונד. לפי דעתי, אם ספוסלטרה רוצה להשאיר את הקלעים לבד, הוא יכול לשמור אישית מאד מצפופפת בצבע, להחליף על כל החסימות וזה יתן אפקט דומה, רק אולי קצת יאזן את בעיית הריב'.
    אם זה בכלל משנה למישהו עוד לדבר על אופציות שקשורות לכדורסל.
  5. ואם אתה יושבים היום לארוחת צהריים ועדיין שומעים את הד המילים "והנה, מפה לשם, שוב מיאמי יכולה להוריד לחד ספרתי", כנראה אלה שדרני המשחק חוזרים על מה שלא באמת יקרה גם אם ישחקו עד מוצ"ש.
  6. ועדיין, 9 וחצי לסיום, באטלר סיים בדאנק על דני גרין, צמצם ל – 101:111 ואז במשך 3 וחצי דקות, עד שלברון קלע (בריבאונד התקפה כמובן), לא היו נקודות על הלוח. בזמן הזה ג'ימי זרק רק זריקה אחת כולל בבידוד שהיה לו מול קרוסו בכנף. הוא סיים עם 25 נק' ו- 13 אס' היום. לא נראה שאפשר לבוא בטענות. אבל לטעמי, אם הקלע השני בטבעו בקבוצה זה קלי אוליניק הוא היה צריך במשחק כזה לבוא ולקחת 30 זריקות.
  7. לברון עושה בסדרה הזאת מה שהוא רוצה. פשוט מה שהוא רוצה. שלשות חופשיות, מגיע לטבעת, אם לא היה את AD עם 15 מ-20 מהשדה היינו ממש עפים על ה-14 מ-25 של לברון. שוב אסיסט מטריפל דאבל. וכבר נראה שעיקר התחרות שנשאר לפתור בסדרה זאת קשורה לשאלה הלא חשובה על ה-FMVP.
    עצוב.
  8. אני עוד זוכר פעם , לפני כמה שנים, שסדרות גמר לא הוכרעו על ידי זה שכל הכוכבים של אחת הקבוצות נפצעו. אלה היו ימים נחמדים.