1. כדי לעשות משהו עם לברון הגנתית, צריך לוותר על משהו. בדר"כ זה לתת לו לזרוק מבחוץ.
אמרה ידועה בקרב פרשנים (ובראשם ואן גאנדי) היא שאם לברון יקלע את השלשות שלו – אתה תפסיד.
היום הוא היה עם 6 מ-8 (לא כולל שלשת היאוש מהחצי בסוף).
בנוסף הלייקרס הענישו על כל טעות במעבר – 25-4 במתפרצות.
למיאמי היו ממש את כל הסיבות להפסיד היום. פשוט בלתי נתפס שהם לא.

2. זאת הייתה הופעה מדהימה של ג'ימי. לא ראינו הופעה כזאת מאז….לפני 5 ימים.
בשביל מה שהוא עושה המילה מדהים היא באמת אנדרסטיימנט. אני לא יודע איך שחקן עושה כזו קפיצה תוך חודש, משחקן בורדרליין טופ 15 לשחקן בורדרליין טופ 5.
אחרי שבמשחק 4 ווגל העביר עליו את דיוויס שהלך אנדר בחסימות וחוסר הרצון של באטלר לזרוק שלשות (ו 0 מ-3 כשהוא כבר כן ניסה) שיבש את ההתקפה של מיאמי, במשחק הזה ההיט צדו את החילוף של באטלר על מרקיף מוריס, והצליחו למצוא את זה שוב ושוב. גם העובדה ששתי שלשות נכנסו הפעם במחצית הראשונה (אחת עם רגל על הקו שנשפטה כ-2 אבל המשמעות דומה) – עשו הבדל.
המשחק הזה היה עוד דוגמא כמה ההגנה שלך טובה כמו החוליה הכי חלשה בה. בפלייאוף, הולכים שוב ושוב למה שעובד. באטלר על מוריס זה מה שעבד הפעם להיט.

3. ורק אחרי שמדברים על שני אלה אפשר בכלל להגיע לדאנקן רובינסון – עם שיא מועדון של 7 שלשות במשחק בפיינאלס. מצטרף לקבוצה קטנה יחסית ודי מכובדת (סטף וריי אלן) עם 7 שלשות או יותר בפיינאלס.
ואם דאנקן הוא שחקן מנוסה (161 דקות בעונת הרוקי אז טכנית כבר לא), מה נגיד על הירו וקנדריק נאן. ספו קיצר את הרוטציה ל-7 שחקנים, פרקטיקלי, שלושה מהם רוקיס. לא פחות ממדהים.
עכשיו השאלה האם יש עוד משחק דומה בקנה (30 נק' כאלה מהירו?) כדי לדחוף למשחק 7.4. ואם מישהו עדיין תוהה (אני למשל), למה עם חזרתו של באם, ספו הוציא לחלוטין את אוליניק מהרוטציה למרות שעזר מאד להביא את הניצחון במשחק 3, הווידאו הזה הוא כנראה התשובה הכי טובה:

חוץ מכאשר החסימה היא עם המתקיף של רובינסון או הירו, ההיט, אז ההיט עושים שואו ( או Hedge), בכל שאר המקרים הם יכולים להחליף. וזה בעיקר מעקר את כל הפיק אנד רולס של דיוויס עם לברון.

4. ההחטאה הזאת של דני גרין הייתה קריטית להייטרי הלברון בעולם (לא שאני מכיר כאלה כמובן). אם הוא מביא ללייקרס אליפות במשחק סגירה כזה, אפילו אני מתחיל לזוז לכיווני "יש דיון".
משחק מושלם. כמעט.

מה שיפה אצל לברון, שהרבה מהמסירות הגאוניות שלו לא נגמרות בסל ולא  נכנסות להיילייטס. אחת כזאת תפסה לי את העין הלילה:

5. אני לא הולך להכנס כאן לדיוני המסירה לגרין.
מה שכן, זה קצת מצחיק לראות את לברון מקדש את הממבה מנטליטי, כשקובי היה בדיוק כל מה שלברון הוא לא – לטוב ולרע. כולל המהלך הזה. קובי בחיים לא מוסר בסיטואציה כזאת. בחיים לא.
שוב, לטוב ולרע.
6. עם כמה שהממים שרצים עכשיו בטוויטר מצחיקים:

ככל שאני מסתכל יותר ויותר על המהלך האחרון, אני מגיע למסקנה שהמהלך של מרקיף מוריס לא היה כזה גרוע כמו שכייף להציג אותו.

דיוויס ממש פנוי שם מתחת לסל עם יתרון עמדה אדיר על באם. משום מה דיוויס נותן לכדור לעבור מעל הראש שלו בלי לנסות אפילו להגיע אליו.

אם כבר, הטעות הכי גדולה של מוריס במשחק היתה מהלך אחד קודם. קראודר עושה הטעיה של חסימה לימין של ג'ימי, ואז חוסם לשמאל. מוריס נשאר לשמור על אף אחד שם.

7. אז יש משחק 6. אחרי שאנטוני דיוויס נפצע פעמיים במשחק הזה, פעם באכילס ובסוף בקרסול, וסיים את המשחק על רגל וחצי נעקוב מקרוב אחרי מצב בריאותו בימים הקרובים.
קשה לדעת מה עניינים שם, אבל מה שאנחנו כן יודעים – ההתאוששות שלו (ושל לברון) מפציעות שנראות גומרות עונה, תוך 2 דקות, זה פלא שיום אחד מישהו יצטרך לעשות עליו כתבת עומק.