עוד לפני שחגיגות האליפות ההירואית של לברון וקליבלנד שככו, הגיע שוק השחקנים החופשיים ב1 ביולי והפך את הליגה. חודשי הקיץ חלפו עברו ביעף, הסתיו הגיע, ויחד איתו הריח של עונת NBA חדשה. רגע לפני שהעונה נפתחת, זה הזמן לסקור את הקבוצות.
הקבוצה היום: דנבר נאגטס
מאזן בעונה שעברה: 33-49
עזבו: (F/C) ג'ופרי לוברן, (G) DJ אוגוסטין
הגיעו: (G) ג'מאל מוריי, (F/C) חואן הרננגומז, (G) מאליק ביזלי (דראפט).
אז מה היה לנו שם? רק שלוש שנים חלפו מאז שהנאגטס הראו שאפשר לנצח 57 משחקים ללא כוכב. אמנם גרעין הסגל עדיין שם, אך זה כבר נראה כמו זכרון רחוק. כמות הטלטלות שעברה הקבוצה מאז, בדמות החלפת מאמן, GM ופציעות/נהיגות בשכרות של שחקני מפתח, החזירו אותה למקום הנינוח של איזורי הטנקינג. הרחק מאור הזרקורים ובמצב נהדר לבנייה מחדש. לאחר שנתיים כושלות עם בריאן שואו, תהליך הבנייה החל מחדש בהחתמתו של מייק מאלון, המאמן המפוטר של הקינגס, ובחירתו של רכז העתיד של הקבוצה, עמנואל מודיאיי שגררה את העברתו בטרייד של רכז העבר ואלכוהוליסט ההווה, טיי לאוסון, תמורת בחירת סיבוב ראשון ונספחים.
ואכן, כראוי לקבוצות בבנייה, הציגה הקבוצה במהלך העונה החולפת שילוב יפה בין ווטרנים לשחקנים צעירים, חוסר יציבות, ורוקי אחד שסובב ראשים של כל אנשי הפרונט אופיס בליגה. אך זה לא היה מודיאיי, שהתקשה כצפוי בההסתגלות לליגה וקלע ב-36 אחוז בלבד לצד 3.2 איבודים למשחק. ניקולה יוקיץ', הבחירה ה-41 בדראפט 2014 שחתם בקבוצה לאחר שבילה שנה נוספת באירופה, השתלט באופן נפלא על עמדת הסנטר הפותח. יוסוף נורקיץ' סבל מעוד עונה רצופת פציעות , ויוקיץ' הסתגל באופן נהדר למשחק בליגה הטובה בעולם. הממוצעים שלו 10 נק', 8 ריב', 3 אסיסטים וחסימה למשחק באחוזים נפלאים, מיקמו אותו במקום השלישי בהצבעות לרוקי העונה ואפילו עוררו תהיות אופטימיות (כנראה מדי) האם הסנטר בן ה-21 יכול להיות שחקן הפרנצ'ייז של הקבוצה הנבנית.
הקבוצה הציגה עוד הרבה סיבות לאופטימיות מלבד יוקיץ': דאנילו גלינארי, לאחר שתי עונות רצופות פציעות, הציג את עונתו הטובה ביותר בקבוצה עם 19.5 נקודות למשחק לפני שנפצע שוב חודשיים לפני תום העונה. וויל בארטון, שהגיע לקבוצה כמטען עודף בטרייד על ארון אפללו שנה שעברה, היה מועמד מרכזי לתואר השחקן השישי של העונה וגארי האריס השתלט בעונת הסופמור שלו על עמדת ה-SG הפותח של הקבוצה.
למרות סימני האופטימיות, הקבוצה עדיין ניצחה 33 ניצחונות בלבד, ודורגה במקום ה-20 בלבד מבחינת יעילות התקפית ובמקום ה-25 מבחינת יעילות הגנתית, זאת על אף המוניטין של מייק מאלון כמאמן הגנה מצטיין. מדוע? מאלון מקשר זאת בראש ובראשונה לאספקט אחד – הקליעה לשלוש. בצד ההגנתי, הקבוצה דורגה במקום ה-27 בליגה, כשאפשרה ליריבות אחוז קליעה של 37 אחוז (44 אחוז בשלשות פנויות – מקום 29). בצד השני של המגרש, דנבר קלעה שלשות ב-33 אחוז בלבד, שהוביל אותה למקום 26 בליגה.
קיץ חם: הקיץ של הנאגטס יכול היה להיות חם הרבה יותר, אך טים קונלי, ה-GM, כבר הכין קבוצתו לחורף וניצל את המקום הרב מתחת לתקרה על מנת להעניק הארכת חוזה לשנתיים הקרובות כבר בסוף השנה שעברה לווילסון צ'נדלר ולגלינארי, שניים שהיו אמורים להיות שחקנים חופשיים השנה. אמנם שני השחקנים פציעים למדי, ואף הדגימו את זה בעונה החולפת (צ'נדלר החמיץ כמעט את כולה), אך לאור הקיץ האחרון שעבר עלינו – ברור ששניהם היו משיגים הרבה יותר מ-12 מיל' (צ'נדלר) ו-16 מיל' (גלינארי).
כיוון שקונלי לא היה צריך להתעסק בהחתמת שחקנים חופשיים, הוא יכול היה לענות על הצרכים של הקבוצה דרך הדראפט. לדנבר היו 3 בחירות סיבוב ראשון בדראפט (תוצר של הטרייד על לאוסון, מוזגוב ו..כרמלו). היא נצלה אותם כדי לבחור בבחירה ה-7 את ג'מאל מוריי, הקלעי השני בטיבו בדראפט, בבחירה ה-15 את הפורורד/סנטר חואן הרננגומז מאסטודיאנטוס, שנבחר לשחקן הצעיר הטוב של השנה ב-ACB, וב-19 את מאליק ביזלי, עוד קלעי צעיר שהיה צפוי להיבחר עוד קודם אך הידרדר בעקבות ניתוח שעבר לאחר סיום העונה. מתוך השלושה, רק מוריי צפוי לקבל כעת תפקיד משמעותי ברוטציה, ומסתמן כמחליף הראשון לעמנואל מודייאי. מוריי, שהפגין כישורים נאים עם 19 נק' למשחק בסאמר-ליג, אמנם לא שיחק כרכז בקולג', אך אמר כי הוא תמיד רצה לשחק ככזה.
מהלך נוסף שהקבוצה עשתה בקיץ הוא העברתו של המלך ג'ופרי לוברן לאוקלוהמה סיטי, תמורת שתי בחירות סיבוב שני. לוברן, שדווקא נתן עונה טובה מאוד כגבוה מחליף בקבוצה, לא עבר מתוך אהבה לבחירות סיבוב שני אלא מתוך הבנה שלא יהיה לו מקום בקבוצה, שמחזיקה כבר בחמישה שחקני רוטציה בעמדות הפנים. בנוסף הקבוצה הצליחה להשאיר בקבוצה את דאריל ארתור שנתן כמה משחקים יפים בתום העונה שעברה והציג קליעה משופרת לשלוש, תמורת 23 מיל' ל-3 שנים.
המהלך המעניין ביותר במהלך הקיץ היה דווקא אחד שלא הבשיל לחתימת חוזה, אך מיצב את הנאגטס כקבוצה בעלייה. המרדף אחרי דווין וויד נחשב כבדיחה על ידי מרבית אוהדי הליגה, שחשבו כי מדובר נטו במהלך שבו וויד מנסה להשתמש בנאגטס כקלף מיקוח אל מול פט ריילי וההיט. דנבר לא זכתה בשירותיו של וויד בסופו של יום, אך וויד כן ביקש להבהיר כי הוא אכן חשב ברצינות על חתימה בנאגטס, וביקש למסור כי הארגון מתנהל בצורה מופתית עם תקרה מאוד גבוהה, מה שבהחלט העלה את קרנה של הקבוצה עבור שחקנים חופשיים עתידיים.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
מייק מאלון יצטרך להתמודד בעונה הקרובה עם המון המון צרות טובות. על אף שהנאגטס לא מחזיקים באף שחקן בטופ 30 של הליגה (לגלינארי אולי יש קייס), הם אחת הקבוצות העמוקות ביותר בליגה, עם 12 שחקני רוטציה לגיטמיים שכולם צפויים לדרוש דקות. ולכן הדבר הראשון שמאלון יזדקק לו הוא לקבוע היררכיה ברורה. לקבוצה יש תחרות עזה הן על עמדות הפורוורד (ווילסון צ'נדלר ישמח לדקות אך יצטרך לנגוס בדקות של גלינארי), הן בעמדות הגארד (גארי האריס מול וויל בארטון) והן בסנטר (ניקולה יוקיץ' מול יוסוף נורקיץ').
מבחינת הבעיות המרכזיות של הקבוצה בשנה שעברה – הקליעה משלוש וההגנה משלוש – הקבוצה צפויה להיות הרבה יותר טובה. קונלי התייחס בדיוק לצרכים הללו כשבחר בדראפט, וג'מאל מוריי הוא בדיוק העומק הנוסף שהקבוצה הייתה זקוקה לו בעמדות הגארד. הוא יזדקק לזמן הסתגלות, בטח אם יתופקד כ-PG, אך התצוגות שלו בליגת הקיץ הראו כי הוא כבר הצליח לכוון את הידית שלו לקשת השלוש של ה-NBA. בנוסף לכך, המכניקה של הזריקה של עמנואל מודיאיי נראתה הרבה יותר טוב בליגת הקיץ, כך שהקבוצה בהחלט הוסיפה כוח אש בתחום הזה. גם בפן ההגנתי הקבוצה צפוייה להשתפר – המשמעת ההגנתית של השחקנים הצעירים צפויה להשתפר במהלך השנה הקרובה, כשלמעט אולי קנת' פאריד, לקבוצה אין אף שחקן הגנה בעייתי שלא יכול לשמור בפרימטר על קלעי שלוש.
החמישייה הפותחת של הקבוצה צפויה להישאר כמו זו של העונה שעברה, עם מודיאיי-האריס-גלינארי-פאריד-יוקיץ', אך הוורסטיליות של הסגל של מאלון תחייב אותו לתת את הדעת בנושאים הבאים –
- סמול-בול – הליגה הולכת לכיוון נמוך יותר ויותר, ודאנילו גלינארי, 2.08 ארוך למדי, בהחלט אמור למצוא את עצמו משחק הרבה יותר 4 מאי פעם. שנה שעברה הוא שיחק 32 אחוז מהדקות שלו בעמדה זו בהצלחה בינונית (הפרש ממוצע של 5- נק', לעומת 1- כששיחק כ-3), אך המודל של חמישה קלעים על המגרש בכל זמן נתון בהכרח קוסם. למרות שהאורך של גלינארי מאפשר לו לקלוע באפקטיביות מעל סמול פורוורדים נמוכים יותר, ייתכן שבשלב הזה של הקריירה של גאלו, המהירות שלו אפקטיבית יותר מול פאוור פורוורדים איטיים יותר, שגם לא יצריכו אותו לרוץ בהגנה. לקבוצה יש הרבה יותר מדי פוורורדים טובים כעת (ווילסון צ'נדלר, וויל בארטון) והרכב כזה יכול לעשות גם בהם שימוש.
- ביג-בול – מאלון ככל הנראה ייאלץ לערוך את ההחלטה בנוגע לזהות סנטר העתיד של הקבוצה בקרוב מאוד. יוסוף נורקיץ' ישמח להראות למה הוא אמור להיות סנטר העתיד לאחר שנתיים רוויות פציעות, בעוד ניקולה יוקיץ' כבר לקח את הכדור בשתי ידיים ונראה נהדר בתפקיד. יחד עם זאת, ישנה עוד דרך להימנע מבחירה, והיא הצבת שני הסנטרים אחד לצד השני. מאלון ערך את הניסוי במהלך הגארבג'-טיים של העונה האחרונה, והצמד התקשה הן בצד ההתקפי והן בהגנתי (דירוג הגנתי של 103 נק' ל-100 פוזשנים, דירוג התקפי של 96 נק'). אמנם יוקיץ' יכול לספק את הריווח היחסי בהתקפה, והשניים מתפקדים כצמד תאומי מגדל מאיים בצד ההגנתי, אך יכולת השמירה של יוקיץ' על פורוורדים מתחרים, והבוסריות של נורקיץ' בשני צדי המגרש היא בעייתית . מאלון כבר התריע כי הוא מסוקרן מהרעיון, ואנחנו צפויים לראותו יותר במהלך העונה הקרובה.
- קנת' פאריד – או, הפיל שבחדר מאחורי שתי השאלות הנ"ל. פאריד הפך במרוצת השנים מפורוורד אנרגטי וחיובי למושא לשמועות טריידים כל כמה שבועות ובעיקר לשחקן שעדיין לא ברור איך הוא משתלב בכדורסל של היום והאם הוא יכול להיות פאוור פורוורד פותח. אחוזי הגנת הטבעת שלו מדורגת במקום ה-59 מתוך 60 שחקנים שניסו לחסום יותר מ-5 זריקות למשחק (ותודה לזאק רנדולף) וגם הגנת הפיקנרול שלו היא הרבה מתחת לממוצע ובהתקפה הוא לא מהווה איום מעבר לרדיוס של 3 מטר (אם כי משחקו לצד יוקיץ' מעט עמעם את הבעייתיות הזו), מה שמקשה עליו לשחק כסנטר בהרכבי סמול-בול. מאלון עדיין מחבב אותו, ומזכיר כי הוא השחקן היחידי בסגל שמסוגל לשחק מעל הטבעת ויכולות ריבאונד ההתקפה שלו הן מהטובות בליגה (מה שנכון – הוא מקום שלישי באחוזי ריבאונד התקפה ו-7 בנק' כרול-מן בפיקנרול). עם זאת, בעידן שמקדש פחות ופחות את ריבאונד ההתקפה, זה לא שווה יותר מדי. פאריד אפקטיבי יותר כסנטר סמול-בול, אך הבעיות ההגנתיות מקשות על הקבוצה לשחק אותו ככזה פול-טיים (מה גם ששני כוכבי העתיד של הקבוצה נמצאים בלאו הכי על אותה המשבצת).נראה כרגע כי 25 הדקות שפאריד שיחק בשנה האחרונה והיו הכמות הנמוכה ביותר מאז עונת הרוקי שלו, הם סימן לעתיד. ייתכן כי הוא יועבר כלאחר כבוד לתפקיד השחקן השישי, כשאחת מהאופציות שצוינו למעלה או דאריל ארתור יוקפצו לחמישייה.
- איזון בין צעירים לוותיקים. דנבר אמנם יכולה לטעון לסגל הצעיר הטוב בליגה כיום, אך מעולם לא הגדירה עצמה באמת כקבוצה בבנייה, ולראייה כמות הווטרנים המובילים של הקבוצה. בעונה החולפת קונלי אף השתעשע ברעיון של להחליף חלק גדול מהסגל הצעיר שלו תמורת בלייק גריפין, וגם רדף אחרי דווין וויד. זה מרמז על כך שהנאגטס מנסים להצליח כבר עכשיו, וגישה כזו עלולה לפגוע הן בדקות המשחק של השחקנים הצעירים שלה, והן בהתפתחות שלהם. תקופת השיא של גלינארי, פאריד ואפילו וויל בארטון, ככל הנראה לא תתמשק עם זו של מודייאי, האריס, יוקיץ' וכו', והשאלה עד כמה מאלון צריך לשים דגש על ניצחונות, והאם כדאי לקבוצה להעביר את הווטרנים תמורת חבילה של בחירות דראפט תעמוד על הפרק גם השנה.
כך או כך, העתיד של הקבוצה בהחלט וורוד. כמות הכישרון הצעיר בקבוצה שני בליגה רק למינסוטה/פילדלפיה. הקבוצה עתידה לקפוץ עוד כמה שלבים למעלה: מודייאי, כאמור, שיפר את הזריקה שלו עשרות מונים, הקפיצה הצפויה ביכולות של גארי האריס וניקולה יוקיץ' וחזרה בריאה של ווילסון צ'נדלר, יוסוף נורקיץ' וכמובן גלינארי הופכת את דנבר לאחת ההצגות הטובות בעיר, וסוס שחור במירוץ על הפלייאוף במערב.
תחזית: 39 ניצחונות, מקום 10 במערב.
וגאס חזתה לנאגטס 34.5 נצחונות. חושבים שאתם יודעים טוב יותר? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
אוהבים את הטורים, הכתבות והמשחקים שלנו? עזרו לנו לעלות מדרגה. פרוייקט המימון שלנו במימונה עדיין רץ. גייסנו 10417 ש"ח מתוך 12000. כל תמיכה תתקבל בברכה.
