בזמן שפלייאוף לא ישנים,

והלילה דאלאס עולה ליתרון מבטיח 3 – 2 בסדרה מול הת'אנדר ובוסטון סוגרת עניין מול הקאבס הפצועים.

* דני אייזיקוביץ עם הסיקור

 

בוסטון סלטיקס 113 – קליבלנד קאבלירס 98 (בוסטון מנצחת בסדרה ועולה לגמר המזרח)

הנציגה הראשונה הגיעה לגמר המזרח – ברכות לבוסטון על ההעפלה.

מצד שני, חייבים לומר את האמת, הקאבס הגיעו הלילה למשחק של להיות או לחדול, אבל בלי שלוש מחמשת הסקוררים המובילים שלהם – מיטצ'ל, לאברט וג'ארט אלן לא שיחקו עקב פציעות.

קיבלנו ערב די משוחרר של שתי הקבוצות, כאשר מצד אחד בוסטון ידעה שברגע שהיא רוצה היא בורחת, ובצד השני הקאבס חשבו שיש להם סיכוי ולכן נשארו צמודים ונלחמו. שתי הקבוצות קלעו מצויין מהשלוש (בהתאם לערב משוחרר) כאשר בוסטון קולעת 19 שלשות ב-44% וקליבלנד עם 13 שלשות ב-41.9%.

 

בקטנה (ממש) על המשחק

במצב כזה, המשחק היה אמור להסתיים הרבה יותר מוקדם, אבל בזכות משחק נהדר של מובלי (33 נקודות) וערב וינטג' מפתיע מאוד של מוריס 25 נקודות מהספסל (5-6 מהשלוש). זה עבד להם במשך שלושה רבעים, כאשר בכל פעם שבוסטון ברחה, מוריס היה שם עם שלשה:

אבל עם יד על הלב, זה היה כמו דוב שמשחק עם האוכל שלו.

בפתיחת הרבע הרביעי, בוסטון העבירה הילוך, פתחה פער ומי אם לא ג'ייסון טייטום סגר עניין עם שלשה ופער דו ספרתי:

 

כאמור, זה היה ערב מעט מוזר, בעיקר מכיוון שלא באמת הייתה תחושה שיש לקליבלנד סיכוי אמיתי, לכן לצידו של טייטום שהיה בערב נהדר (25 נקודות, 10 ריבאונדים ו-9 אסיסטים), הכוכב השני של בוסטון הלילה היה אל הורפורד שעשה היסטוריה עם 22 נקודות, 15 ריבאונדים ו-5 אסיסטים:

וויט נזכר לחזור לסדרה וקלע 18, הולידיי עם 13, ג'יילן בראון הוסיף 11 ופריצ'ארד קלע 11 מהספסל.

 

סיכום סדרה – הצד של בוסטון

1. טייטום – בעל הבית

עד כה אי אפשר לומר שבוסטון ממש פגשה אתגר אמיתי. בסיבוב הראשון מיאמי נטולת באטלר לא היוותה אתגר רציני עבורם, ובסיבוב השני הקאבס איבדו עוד ועוד שחקנים ככל שהסדרה התקדמה.

בסיבוב הראשון בוסטון הסתדרה עם סדרה פושרת מאוד של טייטום שפינה את המקום לטובת וויט ובראון.

הקאבס דווקא הגיעו הרבה יותר מוכנים, והקשו הרבה יותר על וויט. טייטום קרא היטב את הסיטואציה והשתלט על הסדרה כשהוא מוביל את בוסטון בנקודות (26.8), אסיסטים (6.2), וריבאונדים (10.4).

 

2. וותיקים, צעירים והתאמות להמשך

להרבה מאוד אלופות היסטוריות היה איזון נהדר בין ווטרנים (הורפורד והולידיי) לצעירים שנמצאים בשיא (טייטום, בראון, וויט) ותוספות קשוחות מהספסל (פריצ'ארד). בוסטון נראית בדיוק ככה מתחילת העונה. למרות זאת, צריך לצנן קצת את ההתלהבות.

איכשהו, הם עדיין לא פגשו יריבה ראויה, אחרי שעברו את מיאמי נטולת באטלר, ואת הקאבס הפצועים נראה שיריבה כזו תגיע רק בגמר.

כאשר מסתכלים על אינדיאנה (פריכה מאוד) והניקס (גם כן פצועים), קשה לדמיין סיטואציה שבה בוסטון לא מגיעה עד גמר המזרח.

 

דווקא בגלל זה, אולי הדבר שהכי צריך להטריד את בוסטון יהיה השאננות. בסדרה מול הקאבס, במשחק מספר 2 בוסטון לראשונה נרדמה והובסה במשחק שהיה כל כולו אנרגיות רעות של הסלטיקס. לניקס יש נטייה לגרום ליריבות שלה להכנס למצב דומה, כאשר הם משחקים אגרסיבי מאוד ועם אנרגיות מטורפות על כל המגרש.

 

בכלל הסיטואציה מול הניקס תהיה מאוד מעניינת, מאחר ובוסטון שיחקה סוג של סמול בול עם הורפורד ב-5 וטייטום ב-4. הניקס (במידה ויגיעו) משחקים כרגע עם הארטנשטיין ב-5 והארט ב-4. מץ'-אפ מעניין נוסף יהיה ההתמודדות של בוסטון עם ברונסון.

מיטצ'ל התקשה מול הולידיי וגם בחילופים גילה שהמצב הרבה יותר קשה.

ברונסון מזכיר מאוד את מיטצ'ל, והוא צפוי לקבל את המץ'-אפ הקשה ביותר שראה עד עכשיו בסדרה. גם ההתאמה המעניינת עם מקברייד תהיה קשה יותר, מאחר ודריק וויט אמור להיות זריז מספיק.

 

ומה לגבי פורזינגיס?

בסדרה מול הקאבס הוא לא היה חסר, בעיקר בגלל שאלן היה חסר.

מול הניקס, כנראה שהוא גם לא יהיה חסר מאחר והניקס מגיעים בסמול בול ומחכים שאנונובי יחזור והוא רחוק מלהיות שחקן פנים.

בוסטון צריכה את פורזינגיס לסדרת גמר הנ.ב.א., וסביר שיתנו לו את המנוחה הדרושה כדי שיתאושש כמו שצריך.

 

הצד של הקאבס

1. מיטצ'ל וגארלנד

הקאבס מסיימים עונה נהדרת, אם תשאלו אותי בהתחשב בכמות הפציעות האינסופית שהייתה להם, הם עשו כל מה שרק אפשר.

מיטצ'ל היה נהדר לאורך כל העונה והוביל את הקאבס מצויין עד אשר נפצע. בפלייאוף הוא העביר הילוך נוסף, ובמידה מסויימת הקאבס הפכו להיות הירו לאנד של מיטצ'ל. הכל עבר דרכו, הוא היה בערך השחקן היחידי שהצליח לייצר נקודות באופן עקבי וסיים פלייאוף מעולה עם 29.6 נקודות למשחק.

השמועות סביב מיטצ'ל גדולות מאוד, רבע מהליגה כבר הביעה עניין, כאשר השמות המובילים הם מיאמי היט, הלייקרס, ברוקלין ויוסטון.

 

כמו שזה נראה הקאבס מוכנים לשלם לו חוזה מקס ובמקרה כזה עולות המון שאלות סביב הגורל של גארלנד.

גארלנד מסיים עונה פשוט מאכזבת, אין שום דרך אחרת לתאר את זה.

ברגעים מסויימים הזכירו שהוא ומיטצ'ל דורכים אחד לשני על המשבצת, ולכן גארלנד לא מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי.

אז מה נגיד על המשחק שלו הלילה?

11 נקודות, 4-17 מהשדה, ואמנם 9 אסיסטים, אבל זה מעט מדי לשחקן שאמור להכנס לנעליים של מיטצ'ל.

זו הסיבה שיש כבר המון שמועות טרייד סביב גארלנד, בדגש על ברנדון אינגרם שגם נראה שהסיטואציה שלו בפליקנס לא מוצלחת במיוחד.

 

2. אלן ומובלי

בדומה לסיטואציה של גארלנד ומיטצ'ל, גם אלן ומובלי קצת דורכים אחד על השני.

בפתיחת העונה מובלי היה "הכוכב" הבא של הקבוצה, ככל שהעונה התפתחה, מובלי נפצע, אלן היה פשוט נהדר ומובלי די אכזב.

דווקא בסדרה מול בוסטון, סוף ראינו את הפוטנציאל של מובלי ונזכיר שהוא רק בן 22:

בסיטואציה שנוצרה לקאבס צפוי קיץ מאוד עמוס.

הבעיה הכי גדולה עם מובלי, זה שאת הניצוצות שלו ראינו דווקא לצד גארלנד ולא לצידו של מיטצ'ל, ויש כאן המון סימני שאלה.

בנוסף, בהנחה שיתקיים הטרייד מהסעיף הקודם (גארלנד – אינגרם), קשה לראות את אלן ומובלי נשארים ביחד מאחר ושניהם לא קולעים מבחוץ ואינגרם עם כל הסימפטיה שחקן של 35% מהשלוש.

הקאבס חייבים מישהו שירווח את ההתקפה שלהם ולכן אפשר לצפות לקיץ סוער סביב כמעט כל השחקנים, כולל שטרוס ולאברט שאין שום רצון להעביר אותם אבל עשויים למצוא את עצמם נספחים של מהלך גדול יותר.

 

3. המעמד של ביקסטרף

מצד אחד הקאבס עמדו בכל הציפיות, בטח בהתחשב בכמות הפציעות האדירה שהייתה להם.

מצד שני, חדר ההלבשה של הקאבס רועש וגועש, במיוחד מיטצ'ל.

לאורך כל העונה, היו המון תלונות על האימונים, מה שעושים בהם ואיך שהקבוצה עומדת. באופן אישי, אני חייב לומר שאני לא מבין את הטענות של השחקנים הוותיקים (ובראשם מיטצ'ל), מאחר והקבוצה הוכיחה את עצמה שוב ושוב, כולל בסדרה הנוכחית כאשר הם היו חסרים כל כך הרבה שחקנים.

מצד שני, מאמן שמאבד את חדר ההלבשה שלו, כמעט תמיד נמצא עם חצי רגל מחוץ לקבוצה. השמועות מרחפות גם מעל הראש של ביקסטרף ואני חייב לומר שלדעתי חבל מאוד, אבל זה המצב.

 

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 92 – דאלאס מאבריקס 104 (2 – 3 לדאלאס בסדרה)

משחק מספר 5, הת'אנדר חיכו לדאלאס בבית למשחק שממנו רוב הסיכויים תצא המנצחת בסדרה.

לוקה דונצ'יץ' קרטע לאורך כל הסדרה, היה לו מאוד קשה עם ההגנה של דורט, אבל לא הלילה.

הלילה דונצ'יץ' סוף סוף משחק כמו שאנחנו רגילים ממנו ומוביל את דאלאס לניצחון חשוב מאוד, כשהוא קולע 31 נקודות, מוריד 10 ריבאונדים ומוסר 11 אסיסטים.

 

הת'אנדר דווקא הגיעו מוכנים למשחק, והחליטו לעצור את וושינגטון שהיה נהדר כל הסדרה, באופן מפתיע דאלאס מצאה כוכב נוסף כאשר דריק ג'ונס במשחק הכי טוב שלו עד כה בסדרה קולע 19 נקודות והופך לכוכב המשנה של לוקה.

בצד השני, קרדיט להגנה של דאלאס שפשוט משתבחת ממשחק למשחק.

שימו לב לסדרת המספרים המשוגעת הבא:

117, 110, 101, 100, 92.

אלו לא המספרים בהגרלת הלוטו, זו כמות הנקודות שהת'אנדר קלעו לאורך הסדרה, כאשר 117 היה המשחק הראשון ו-92 היה הלילה.

לא רק ההגנה של דאלאס הייתה נהדרת, אלא גם חוסר הניסיון של הת'אנדר ניכר, או ליתר דיוק, הלחץ בא לידי ביטוי בהמון החטאות ובכלל יותר מדי שלשות.

הת'אנדר זרקו הלילה 40 זריקות משלוש וקלעו רק 10, בנוסף הם הפסידו בריבאונד 46-33 וכאשר משקללים את כל זה ביחד התוצאה בסיום די ברורה.

 

כמה תובנות מהמשחק

1. ההגנה של דאלאס זה הדבר האמיתי

קשה לי לנחש איך הם יתמודדו מול דנבר ויוקיץ' (סליחה לאוהדי מינסוטה, הבטן שלי אומרת שיוקיץ' מגיע לגמר) אם וכאשר זה יקרה, אבל דאלאס פשוט שומרת נהדר. שימו לב לנתוני השלשות של הת'אנדר בשני המשחקים האחרונים:

 

אגב דאלאס שומרת נהדר, גם לוקה וקיירי עושים הגנה מעולה.

כל הזמן אני שומע ביקורות על ההגנה של לוקה, אז במיוחד למקטרגים, תראו איזו הגנה נהדרת הוא עושה במהלך הבא:

 

לא רק לוקה כאמור, ולא במקרה קיד בחר לדבר על ההגנה של קיירי אחרי המשחק.

 

2. לוקה דונצ'יץ'

במשחקים הקודמים לוקה כל הזמן החזיק את הברך. המקטרגים טוענים שהוא בכיין וזו הדרך שלו. לא יודע, קשה לי לומר, מה שכן, הלילה לוקה קלע באחוזים נהדרים, אבל חלק מהזריקות היו פשוט בלתי נתפסות. הוא נראה הרבה יותר משוחרר גם במסירה וגם בקליעה, וכשהוא קולע זריקות כמו הזריקה הבאה, הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה ואז נשאלת השאלה.

האם זה לוקה? האם זה הברכיים שלו? או האם זו ההגנה של הת'אנדר. כך או אחרת, כאשר לוקה משחק ברמה הזו, דאלאס קבוצה אחרת לגמרי:

 

3. קיירי אירווינג והצוות המסייע

הלילה וושינגטון נעצר על 10 נקודות עם 2-7 מהשלוש, אבל הוסיף 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

גאפורד היה לא ממש טוב בדקות שלו למרות 9 נקודות ו-7 ריבאונדים וגם קיירי אירווינג לא תקף מספיק את הסל.

אירווינג ממש מוזר בסדרה, הוא לא לוקח על עצמו מספיק והלילה סיים עם 12 נקודות ו-4 אסיסטים, רק 11 זריקות לסל ובאופן כללי קשה לדמיין את דאלאס הולכת עד הסוף כאשר אירווינג ביכולת הזו.

למרות זאת, נראה שיש לדאלאס יותר עומק ממה שאנחנו חושבים, והלילה הם קיבלו דקות נהדרות מלייבלי (11 נקודות, 10 ריבאונדים ופלוס 22 ב- 23 דקות) וגם משחק שיא של דריק ג'ונס.

אני עדיין מתקשה להאמין שנראה עוד הרבה משחקים כל כך טובים של ג'ונס ולייבלי, ולכן אם דאלאס רוצה ללכת עד הסוף, שמישהו ינסה להבין למה אירווינג כל כך רדום בהתקפה.

 

4. הניסיון של הת'אנדר

אחרי כל המחמאות לאורך כל העונה, נראה שהמעמד וחוסר הניסיון גדולים עליהם.

שיי היה נהדר גם הלילה עם 30 נקודות ו-8 אסיסטים, אבל הוא ממש לבד. הת'אנדר חייבים עוד שחקן אחד לפחות שיעשה צעד קדימה בהתקפה.

דורט קונה את הדקות שלו בהגנה ולכן ה-12 נקודות שקלע הלילה הן סוג של בונוס.

מי שבולט בחסרונו זה ג'יילן וויליאמס. לאורך כל העונה הוא קלע 19 נקודות באופן יציב ועקבי, בשלושת המשחקים האחרונים הוא יורד בעקביות עם 16, 14 והלילה 12 נקודות בלבד.

כשהוא קולע כל כך מעט, וצ'אט (הלילה 13 נקודות) עדיין לומד את צעדיו בליגה, הת'אנדר מסיימים עם 92 נקודות.

 

אגב, מה לגבי ג'וש גידי?

אז כאמור גידי ירד לספסל, ופתאום נזכר שזה דווקא עושה לו טוב עם 11 נקודות, 5-8 מהשדה ב-12 דקות משחק.

 

 

מהלך המשחק

עד כה ג'וש גידי לא היה טוב בסדרה ובניסיון לעשות איזו שהיא התאמה הלילה הוא עלה מהספסל ובמקומו עלה אייזיאה ג'ו.

בדקות הראשונות זה באמת היה נראה טוב, הת'אנדר עלו ליתרון מוקדם 8-5.

למרות זאת, דאלאס לקחה חזרה את ההובלה והמהלך הבא מספר לדעתי אולי את כל הסיפור של המשחק.

דורט חופשי לחלוטין לשלוש – מחטיא, הת'אנדר לוקחים את הריבאונד אבל מאבדים איבוד שלומיאלי לגמרי.

דונצ'יץ' מריץ מתפרצת יפה, וג'ונס כמו שאמרנו בערב נהדר עם דאנק בצד השני:

בסוף הרבע זה רק 24-22, אבל השליטה לחלוטין בידיים של דאלאס.

ברבע השני,

דונצ'יץ' פשוט ענק, 9 נקודות, 4 אסיסטים אבל קלטו את המהלך הבא.

דונצ'יץ' נמצא בדאבל טים שברור שהוא לא יצא משם עם הכדרור, הוא יוצא משם עם המסירה, מקבל את הכדור חזרה ובנגיעה.. מרים לדאנק של לייבלי:

מייד לאחר מכן, שוב לוקה עם מסירה על מגרש שלם, זה נראה כמו משחק עונה סדירה רגיל עבורו:

במחצית זה 54-44 לדאלאס.

ברבע השלישי שיי מתעורר וקולע 14 נקודות כולל המהלך הנהדר הבא:

 

אבל זה לא ממש מספיק, הת'אנדר יורדים בסוף הרבע בפיגור 79-67.

ברבע הרביעי דאלאס שומרת על מרחק ביטחון וסוגרת ניצחון חוץ חשוב מאוד, בטח כשהיא עושה שוב הגנה נהדרת כמו המהלך הבא:

 

 

המשחק הבא בדאלאס שתקווה לסגור עניין ולעלות לגמר המערב.

 

 

הטופ 5 היומי