בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.
לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: טורונטו רפטורס
(גיא טורג'מן – פוסט אפ)
נשארו: קייל לאורי, פסקל סיאקם, פרד ואן וליט, כריס בושה (חוזים חדשים), נורמן פאוול, פטריק מקאו, אוג'י אנונובי, סטנלי ג'ונסון, מאט תומאס, טרנס דיוויס, אושי בריסט
עזבו: סרג' איבקה (קליפרס), מארק גאסול (לייקרס), רונדה הוליס ג'פרסון (מינסוטה)
הגיעו: אלכס לן, ארון ביינס, הנרי אלנסון, דיאנדרה באמברי (חופשיים), מלאכי פלין (דראפט)
מתנדנדים: אליז ג'ונסון, יוטה ינאטבה, ג'יילן האריס
חמישייה: קייל לאורי, פרד ואן וליט, אוג'י אנונובי, פסקל סיאקם, ארון ביינס
ספסל: נורמן פאוול, כריס בושה, פטריק מקאו, סטנלי ג'ונסון, מאט תומאס, טרנס דיוויס, אושי בריסט, אלכס לן, הנרי אלנסון, דיאנדרה באמברי
המהלכים הגדולים של עונת 2019-20
אז מה היה לנו שם:
למרות העזיבה של קוואי ודני גרין בקיץ שעבר, טורונטו פתחה את העונה חזקה עם קפיצת מדרגה נוספת של פסקל סיאקם ופרד ואן וליט, וחזרה של אנונובי לעניינים כסמול הפותח אחרי העזיבה של קוואי. בניגוד לתחזיות שיהוו קבוצת סיבוב ראשון בפלייאוף ללא יתרון ביתיות, הרפטורס מהתחלה מיצבו את עצמם כמועמדת הבכירה למקום השני במזרח אחרי מילווקי. פרד ואן וליט השתלט על עמדת השוטינג גארד ומוביל כדור שני כשלאורי נח, סיאקם הראה יכולות מעולות ומיצב את עצמו כסופרסטאר וגם ההחלשות של גאסול ואיבקה לא השפיעה יותר מידי. כאשר אנונובי מתחיל להראות יותר ויותר כמו רול פלייר אולטימיטי של 3&D.
לבועה הרפטורס כבר הגיעו במוד אחר, ללא קהל התקשו חלק מהשחקנים, ובראשם סיאקם, שנראה כמו הצל של עצמו, לשחזר את היכולת מלפני פגרת הקורונה. היתרון מלפני הבועה והבולדזוריות של לאורי וואן וליט הספיקה כדי להבטיח את המקום השני במזרח למרות הסיום החלש.
בסיבוב הראשון מול ברוקלין החלשה הרפטורס הצליחו לשבור את המסורת ולנצח את המשחק הראשון בדרך לסוויפ קליל. הסיבוב השני נגד בוסטון, המדורגת שלישית, היה כבר אופרה אחרת לחלוטין. לאחר תבוסה במשחק הראשון, הרפטורס חזרו עם אנרגיות חדשות במשחק השני, שעדיין לא הספיקו לנצחון. במצב של 2-0 ועם הגב לקיר, שלשת באזר ביטר של אנונובי נתנה לרפטורס ניצחון במשחק השלישי, והמשחק הרביעי היה צמוד אך ניצחון נוסף השווה את הסדרה ל2-2. הסלטיקס הגיעו כמו מלוע של תותח במשחק 5 והביסו את הרפטורס לעלות ל 3-2. משחק שש הלך לשתי הארכות, שבסופן רפטורס יצאה עם ידה על העליונה, אך שתי הקבוצות היו עם שחקנים גמורים לחלוטין, ובמשחק שבע בוסטון סגרה סיפור ועלתה לגמר המזרח נגד מיאמי. למרות שהסדרה נגררה לשבעה משחקים הרפטורס נראו נחותים מבוסטון לאורך רוב הסדרה, כאשר הרפטורס מנצחים בשיניים בעוד בוסטון רושמת ניצחונות קלילים.
קיץ חם
למרות הצורך הברור בחיזוק, ובגלל תקרת השכר הגבוהה, הקיץ של הרפטורס היה דיי קריר. המהלך החשוב של הקיץ היה השארתו של פרד ואון וליט, שהיה שחקן חופשי בלתי מוגבל. חוזה סביר בהחלט של 85 ל-4 שנים הבטיח את הישארותו בקבוצה, אבל דיי סתם את תקרת השכר, לאור החוזים הגדולים של לאורי וסיאקם לשנה הקרובה, והצפי שהרפטורס בשום מצב לא יעברו את מס המותרות.
גאסול שסיים חוזה גדול עזב כצפוי, אך במקום לאירופה חתם על חוזה מינימום בלייקרס. איבקה שסיים חוזה, והצפי היה שיישאר בחוזה מוקטן ברפטורס ללפחות עוד שנה, הפתיע והלך לקליפרס על חוזה של 19 מיליון לשנתיים. חוזה שהרפטורס בהחלט היו יכולים להשוות, מה שמלמד שלפחות אחד מהצדדים החליט שהגיע הזמן להפרד
במצב הזה הרפטורס נשארו בלי סנטרים בסגל. במקום לחפש סנטר בכיר שימלא את החסר החליטו ברפטורס ללכת של שלושה סנטרים סולידיים, במחירים נמוכים, בתקווה למצוא שם את החתיכה החסרה. ארון ביינס, המיועד להיות הסנטר הפותח, הגיע אחרי עונה נהדרת בפיניקס, כאשר הראה שיכול להיות סנטר פותח בליגה במשחקים שאייטון היה מושהה ופצוע. חוזה של 14 מיליון לשנתיים עם אופציית קבוצה בשנה השנייה, הינו מציאה לשחקן במעמדו. לעמדת הסנטר השני הרפטורס החליטו להמשיך את מגמת השדרוג של שחקני הבית וכריס בושר הקנדי קיבל חוזה כמעט זהה עם עונה שנייה מובטחת לחלוטין. הרפטורס לא סיימו שם והחתימו את אלכס לן מאטלנטה, לשעבר בחירה 5 בדראפט, על חוזה של 2 מיליון לעונה אחת כגיבוי נוסף. השחקן האחרון שעזב היה רונדה הוליס ג'פרסון, למרות שמיצב את עצמו כפורוורד לגיטימי לחלוטין והראה ניצוצות שהזכירו את עונותיו הראשונות בליגה. גם פה הרפטורס החליטו כנראה להיפרד מסיבה לא ברורה, היות והוא כרגע על חוזה למחנה אימונים בלבד ממינסוטה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
הדבר הראשון שיבלוט השנה ברפטורס הוא שלא רק שישחקו בלי קהל, אלא גם לא ישחקו בקנדה בכלל. לאור מגבלות הקורונה הרפטורס נאלצו לנדוד השנה לטמפה ביי פלורידה. ללא האוהדים המדהימים והאולם הביתי אין ספק שהרפטורס יפתחו את העונה בחיסרון גדול מההתחלה.
הרפטורס ימשיכו גם השנה להיות קבוצה מנצחת ולהיאבק על ביתיות בפלייאוף, יחד עם זאת אין ספק שהם נחלשו השנה ויהיה קשה לראות אותם מגיעים למקום שני במזרח שוב, במיוחד לאור החזרה של קיירי וקיידי בנטס, המשך ההשתפרות במיאמי וההתחדשות של פילי. שנתיים אחרי האליפות המפתיעה, העונה הזאת תהיה בסימן חילופי דורות סופיים. למעט לאורי כול הוותיקים מעונת האליפות עזבו וסיאקם וואן וליט יצטרכו לתפוס את ההובלה השנה ולסחוב את הקבוצה.
העונה הזאת, ואיתה העתיד הקרוב של הרפטורס תקום ותיפול על פרד ואן וליט ופסקל סיאקם. אישית אני מחובבי ואן וליט ומאמין שגם בגיל 26 הוא ימשיך להשתפר בכול שנה, בדגש על קבלת החלטות ובחירת הזריקות שלו, 40 אחוז מהשדה הינם מספר נמוך מאוד לגארד בכיר בליגה, במיוחד בגובה החוזה שלו. סיאקם הוא אניגמה מבחינתי, האם נקבל את סיאקם של לפני הפגרה או את סיאקם של אחרי הפגרה. כמי שהתחיל לשחק כדורסל בגיל מאוחר ופרץ משומקום, אחרי שעונה לפני שיחק חצי מהזמן בג'י ליג, יש לו עוד המון לאן להשתפר, אולם יהיו לו קשה ללא הדחיפה של הקהל, שהוא ניזון ממנו. ההגעה של סנטר כמו ביינס שפותח את המשחק ויכול לקלוע משלוש באחוזים גבוהים, תפתח לסיאקם וואן וליט את הצבע להראות את היכולות ההתקפיות שלהם.
ברמה הקבוצתית יהיו שתי שאלות עיקריות השנה: הראשונה היא ההגנה, מבחינת פוטנציאל זאת אחת מחמישיות ההגנה המפחידות בליגה, עם חמישה שומרים מעולים ומאמן מפתיע או יצירתי. אני מאמין שהגנה תהיה הדגש השנה של הרפטורס והרבה משחקים ינצחו דרך ההגנה. השאלה השניה תהיה כיצד תראה חמישית המחליפים, ובעיקר מי יוביל אותה. לאורי היה זה שהוביל לרוב את חמישיית המחליפים, אבל בגיל 34 לא ברור האם יוכל להמשיך לשחק 35 דקות באינטנסיביות הזאת. שאלה שניה נוגעת לריווח, בושה, בניגוד לאיבקה, הינו סנטר אתלטי שחי בצבע ומאוד מוגבל מחוצה לו, פאוול, שיהיה שחקן הכנף העיקרי, מסוגל לקלוע משלוש אך היתרון הגדול שלו הוא האתלטיות המתפרצת. מאט תומס יהיה חייב להוות איום כול הזמן משלוש על מנת לרווח את המשחק. שאלה נוספת הינה מי ישחק ב4 כשסיאקם נח אחרי העזיבה של רונדה הוליס ג'פרסון, בושר יכול להתאים ליד ביינס אבל לא ליד לן, ומעדיף לשחק בסנטר. חוץ ממנו אין באמת 4 אמיתי בסגל אחרי סיאקם, אנוונובי לא מסוגל להתמודד עם פאוור פורוורדים חזקים עדיין.
האקס פקטור השנה מבחינתי הם אנונובי וביינס. אוונובי יצטרך לבצע את הקפיצה הגדולה לרול פלייר האולטימטי, שלדעתי יש לו את היכולות והפיזיות לכך, והצפי הוא שנראה פה רוברט קובינגטון 2. ביינס הוא סנטר שהסתובב בליגה שנים ועשה קפיצת מדרגה שנה שעברה כשנקלע לעמדת הסנטר הפותח למחצית העונה. לדעתי יכולות הריווח שלו וההגנה שלו ימצבו אותו כגניבה של הקיץ, והוא מסוגל לתת לקבוצה את הריווח החסר, השאלה הגדולה היא האם יצליח להתקרב ביכולות ההגנתיות, שלא בהכרח רואים בסטטיסטיקה, לתפוקה של גאסול שנה שעברה, לדעתי עדיין לא. לקיץ הבא הרפטורס יגיעו עם הרבה כסף לבזבז. העובדה ששחקנים בכירים לא ששים להגיע לרפטורס כשחקנים חופשיים, יכולה להביא לכך שנראה את הקבוצה פעילה מאוד בשוק הטריידים השנה במטרה להחתים שחקן בכיר נוסף.
תחזית:
ללא שינוי משמעותי בסגל נראה עונה סולידית, שתזכיר את ימי דרוזן ולאורי לפני עונת האליפות, תסתיים במקומות 3-6 במזרח, פלייאוף בלי קהל יוביל להדחה בסיבוב הראשון בעוד חזרה מלאה של הקהל למגרשים עשויה להוביל אותם עד גמר המזרח. לא לטנקינג אבל גם לא מועמדים לאליפות
