5 על 5 נפרדים מלוקה והלייקרס, והסיבוב השני
המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ על השאלות הבוערות והפעם משתתפים: סער ברעם, גיא טורג'מן, אריק גנות, והאורחים המיוחדים אורן לוי ואור עמית מהעמוד Insignifistats
מלבד הפציעה של דיוויס, מי האחראי על ההדחה של הלייקרס? האם זה יכול לעבוד בשנה הבאה ללא שינוי מהותי?
אור עמית: השאלה הזו מסתירה בתוכה הנחה שהלייקרס היו הפייבוריטים לעבור את פיניקס בסיבוב הראשון – הנחה שאני לא מסכים איתה. הלייקרס היו יכולים לעבור את פיניקס עם דיוויס בריא, אבל אני חושב שהיינו מקבלים סדרה שקולה יותר, לא איזה בלואו-אאוט מטורף. הלייקרס העונה קבוצה טובה פחות מהעונה הקודמת, אפשר להפיל את זה על הפגרה הקצרה בהיסטוריה – ובהחלט יש כאן אשמה מסוימת – אבל בסוף אנחנו רואים לברון שהחמיץ 58 משחקים בשלוש העונות האחרונות אחרי שהחמיץ 71 ב-15 העונות הראשונות בקריירה. הוא יחזור טוב יותר מהפגרה, אבל כל עוד זו קבוצה של לברון כש-AD הסיידקיק – אני לא רואה אותם זוכים בעוד אליפות.
–
אריק גנות: הלייקרס הגיעו חבולים לפלייאוף, והפציעה של דיוויס לא הותירה להם כמעט סיכוי. לברון, בגילו ולאחר שאמר שהוא לא יחזור ל-100% אחרי הפציעה שעבר במהלך העונה, כבר לא יכול לקחת קבוצה של שחקנים משלימים לבד לגמר NBA. וחייבים לתת קרדיט גם לפיניקס, שנראו מצוין מול הלייקרס וגם בהמשך.
מעבר לכך, האחריות נופלת על הפרונט אופיס. הארל, שנראה כמו הברקה כשהוחתם, לא יכול היה לשחק מטעמי הגנה. שרודר נתן עונה רגילה מצוינת אבל כשל בפלייאוף. גאסול המשיך בדעיכה שלו וכנראה ישחק באירופה בשנה הבאה. הויתור על לאורי כדי לשמור על THT היה טעות. ללא מקום מתחת לתקרה, הלייקרס יצטרכו לעשות קסמים בקיץ.
גיא טורג'מן: מלבד הפציעות של לברון ודיוויס האחראי העיקרי על ההדחה הוא ווגל, פלינקה בנה סגל נהדר מסביב לשניהם, אולם ווגל לא הצליח לנצח את היתרונות הגדולים שהיו לו בעמדת הסנטר, או להחזיר את שרודר למוטב אחרי הקורונה. סביר להניח שהלייקרס לא היו זוכים באליפות כול עוד לברון לא בכשירות מלאה ודיוויס פצוע רוב הזמן, אבל אין סיבה להראות ככה. אם דיוויס יהיה פצוע גם שנה הבאה אני לא רואה את הלייקרס קרובים בכלל לסיכוי לאליפות. שרודר כנראה לא יחזור, וגם מבחינת הסנטרים לא רואה יותר מאחד מהשלושה נשאר. פלינקה יצטרך להוציא נס בקיץ כדי לבנות קבוצה שמועמדת לאליפות גם בלי דיוויס.
סער ברעם: האחראי על ההפתעה בהדחת בלייקרס, למרות שמדובר בחצי הפתעה עבורי, הוא מי שהחליט לא להשאיר שום שריד מעונה שעברה. כולנו יכולים להיווכח שהיו מעדיפים את ג'אבל מגי ודוויט הווארד על אנדרה דראמונד, ובמיוחד על הארל, שלא שותף. לטעמי, ללברון נגמר מיכל הדלק, למרות שהוא ממשיך לסחוב אותם. מהפציעה האחרונה הוא לא נראה אותו הדבר, ועצם זה שהוא נפצע זה לא מפליא (כי הוא כבר מתחיל להתבגר, מה לעשות) ומפליא בו זמנית (כי זה לברון). הם לא יכולים לעשות את זה כרגע, כי לברון בירידה. דיוויס אולי השחקן עם הנתונים הפיזיים הטובים בליגה. הוא לא מספק את הסחורה. והוא צריך לשחק 5.
אורן לוי: בגדול כן. זה יכול לעבוד. אני מאשים בעיקר את הפציעות וזמן ההחלמה הקצוב שהיה להם מעונת האליפות. לברון ג'יימס לא הולך לשום-מקום, גם אם הוא מראה סימני האטה קלים בגילו המופלג. דיוויס עם העצמות טופו שלו הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם (רק צריך שילמדו אותו לרוץ וליפול), והסגל סביבם לא מושלם אבל בהחלט ראוי. אני מפחד מאוד מהחוזה החדש של שרודר – אני לא בונה עליו לתפוקה משמעותית בשלבים מתקדמים של הפלייאוף. גם מצבת הגבוהים שלהם דורשת רענון מקיף שאני לא סומך עליהם לעשות. אבל כל זה קוסמטיקה. אם הכוכבים בריאים, בשילוב עם ההגנה שלהם – הגביע הוא הגבול.
סטוטס ופורטלנד כבר לא, ג׳ייסון קיד סירב למשרה, מי יכול להוציא את העגלה מהבוץ? האם מאמן חדש יביא שינוי משמעותי או שפורטלנד תדשדש?
אורן לוי: טוב, המאמן ג'ייסון קיד זו לא התשובה לאף שאלה, ככה שהם ניצלו מבחינתי. ובכל מקרה יש גבול למה שמאמן יכול לעשות עם הסגל הזה. לילארד זה אח, אבל פורטלנד צריכה סגל מאוד ספציפי סביבו כדי להצליח, והיא רחוקה מזה שנות אור. זה לא שלילארד לא יכול להיות הכוכב הראשי של אלופה, אבל הוא דורש תפאורה מאוד ספציפית בשני צדי המגרש. ניל אולשיי יותר מיצה את עצמו שם מסטוטס לדעתי, כפי שהוכיחו מסיבת העיתונאים המביכה שלו. קיצר לא.
אור עמית: מאמן יכול להביא שינוי רק במצב של סגל צעיר או אחרי שינוי משמעותי. סטפן קרי אימץ את הפילוסופיה של סטיב קר לפני שהפך לכוכב על. ניק נרס הפך את טורונטו לקונטנדרית בזכות הנוכחות של קוואי לנארד והפריצה של פסקל סיאקם. גם בתרחיש היפוטתי שבו סטיב קר מטאפורי מגיע לפורטלנד – האם דיים יכול לעשות את השינוי ולתת לקבוצה להנות מהנזק שהוא גורם גם אוף דה בול? פורטלנד צריכים ניעור לסגל, לא בטוח שזה אפשרי במצב החוזים הנוכחי, אז אלא אם בונים על עונת קאמבק+פריצה של זאק קולינס – הם כנראה ישארו פחות או יותר באותו המקום.
אריק גנות: השאלה הגדולה לגבי פורטלנד היא האם הם מסוגלים לשמור. כל עוד לילארד שם הם יהיו טובים התקפית, וקובינגטון, נורקיץ' ואפילו פאוול אמורים לאפשר לקבוצה להיות סבירה הגנתית, אבל לא ראינו את זה העונה כמעט בכלל.
סיכוי טוב שיידרש שינוי בסגל כדי שתהיה שם קבוצת הגנה, מה שאומר שאו פאוול או מקולום יצטרכו ללכת עבור מגן עדיף.
בגזרת המאמן – קני אטקינסון יכול לעשות שם עבודה טובה, אבל ייתכן שהגיע הזמן לתת למישהו חדש להראות מה הוא יכול לעשות. מדובר עכשיו על עוזרי מאמנים שיתקדמו – צ'ונסי בילאפס, אימה יודוקה, דרוין האם, דיוויד ואנטרפול – ואולי אחד מהם יתאים.
גיא טורג'מן: מאמן חדש לא יצליח להוציא את העגלה מהבוץ ללא שינוי מהותי בסגל, ליליארד חייב שני שחקני התקפה איכותיים לידו, ולא, מקולום הוא לא אחד מהם. ללא טרייד על מקולום, חזרה של קובינגטון למספרים שהוא מסוגל ועוד פורוורד איכותי של D&3, פורטלנד לא תצליח להתקדם מעבר לסיבוב השני, אלא בנס. המפתח הוא מקולום ומה פורטלנד יצליחו לקבל עבורו, שדרוג של מקולום, אפילו לשחקן כמו ברוגדון, פלוס העובדה שיש להם חוזים נוחים לטריידים בקיץ יאפשרו להם לבצע אולי שידוד מערכות כללי. ללא שינוי מהותי בסגל אין להם באמת אפשרות להתחרות בגדולות האחרות במערב.
סער ברעם: מקמילן שהיה המאמן של פורטלנד בעבר מתאים. הם צריכים מאמן הגנתי בעיקר, בול כמו המהפך שמקמילן עשה בהוקס. המאמץ הגדול הוא להפוך אותם ממחרידים בהגנה לסבירים, ומשם הם יכולים לחזור למעמד של גמר מערב, או אפילו חס וחלילה גמר NBA. מאמן מקצוען, שמתעסק פחות בצד המנטלי (כמו סטיב קר לדוגמה). מישהו שנותן את התחת והנשמה למען המערכת. ד'אנטוני הוזכר והוא הצד השני של ההחלטה, שהיא ללכת התקפה עד הסוף. דייב ייגר יכול להתאים כאן, או תום ת'יבודו אם הוא היה פנוי. אבל אז כולם היו מתפלפים ומתעצבנים על זה שהוא גומר אותם. הם צריכים את הידע המקצועי שעוד לא נכנס למערכת.
בהנחה שמילווקי לא תעבור את הנטס, בודנהולזר אאוט? מה הבאקס יכולה לעשות בקיץ כשאין לה גמישות כלכלית? יאניס יבקש טרייד?
סער ברעם: הם נמצאים במצב הפוך מפורטלנד. הכישרון נמצא שם, ההגנה וההתקפה ברמה מצוינת, אבל אין להם את היכולת להעביר עוד הילוך. היום בלילה ראינו הפתעה – מילווקי מצליחים להוציא משלווה את הנטס ומזכירים לנו סקור של הניינטיז. הם צריכים להתחיל לחצוב, מלשון לשבור ולהרוס, את היריבות. הם במצב דומה לשל דאלאס, רק שנה או שנתיים אחרי. יש סופרסטאר עקבי, יש צוות מסייע ברמה טובה, רק אין את הקילר. פי ג'יי טאקר מכניס את הגישה לשם כרגע. אני מאמין שצריך להכניס מאמן טורף לשם. מישהו רעב יחסית, שרוצה הצלחה כאן ועכשיו. מישהו שנכשל במעמדים גדולים ועוד לא הגיע להיות אלוף. או הפוך לגמרי – מי שיגרום להם להבין איך להגיע לגמר הליגה לפחות, אם לא לקחת אליפות.
אורן לוי: לגבי יאניס – לא. כמו לילארד, לדעתי גם יאניס יפרוש במדי הקבוצה שבחרה בו. בהקשר של באד, אענה על השאלה האם אני הייתי מפטר אותו (כי אני לא יודע מה ההנהלה חושבת). הייתי מנסה להמשיך הלאה ממנו, אבל רק בהנחה שיש לי סיכוי סביר להנחית מישהו/י עם סיכוי לעשות עבודה טובה יותר. אז לבדוק את האופציות, כן, אבל לא בכל מחיר. בסה"כ באד הרים את הארגון הזה למצב שבו יש ציפיות שהוא לא מצליח – ולדעתי גם לעולם לא יצליח – לעמוד בהן.
(מסיים לראות את משחק 3*) תכל'ס הוא צריך ללכת. הייתי עושה מחקר מקיף בקטע אובססיבי, ויאללה הביתה.
אור עמית: כנראה שכן, ובדיוק כמו בשאלה על פורטלנד – זה לא יעזור. בניגוד לפורטלנד, שם השינוי צריך להגיע על ידי שינוי סגל, כאן מי שצריך לעשות את הצעד קדימה הוא יאניס. גם בהנחה הלא-מופרכת שאת הקליעה שלו הוא לא יצליח לשפר הוא חייב לעבוד על עבודת הרגליים שלו מול הדרופים. אם זאיון מצליח להגיע לסל מול יריבים שמשחקים מולו בדרופ ולקלוע לא הגיוני שיאניס לא מצליח. אפשרות אחרת היא להוריד אותו לפוסט ולתת לו לעבוד שם, אבל שוב – צריך לשפר עבודת רגליים. הבאקס יכולים כנראה למצוא קונה למידלטון, אבל כל עוד יאניס בפלייאוף הוא הרים-ראנר עם השכר הגבוה בליגה – זה לא יעזור.
אריק גנות: לא בטוח שהפסד לנטס יזעזע את אמות הסיפים שמילווקי. כרגע הנטס נראים פייבוריטים לאליפות, ואם ימשיכו לדרוס מילווקי תראה את עצמה כקבוצה שעשתה מה שהיא יכולה אבל נכנעה לריכוז אדיר של כישרון.
סביר שפיטורי בודנהולצר נמצאים על הפרק. הוא קנה לו שם כשהפך את מילווקי מקבוצה סתמית לקונטנדרית, אבל בשני הפייאופים האחרונים נראה שהרוטציות ושיטות המשחק שלו מקובעות והוא לא מצליח להגיב לאתגרים של קבוצות ברמה דומה. דווקא במשחק השלישי הבאקס הצליחו, אז ייתכן שהופעה טובה בסדרה תשמור על משרתו.
קשה להאמין שיאניס ידרוש טרייד. היתה לו הזדמנות לעזוב והוא ויתר עליה, החוזה שלו ארוך ונראה שהוא שמח בחלקו.
גיא טורג'מן: נראה לי שאם יש דבר אחד שכולם יסכימו עליו זה שקואץ' באד חייב ללכת, אם לא עוברים את הסיבוב השני. יאניס לא יבקש טרייד כזה מהר, הוא עם אופי אירופאי שנאמן לקבוצה ולעיר, שהפכה אותו לענק, וירצה להביא אליפות למילווקי ולהיות הגדול בהיסטוריה שם. לא רק שלמילווקי אין גמישות בקיץ, פורטיס, פורבס וטאקר מסיימים חוזה הקיץ. השדרוג העיקרי יצטרך לבוא ממאמן שחושב אחרת, סגנון מה שניק נרס עשה בטורונטו בעונת האליפות, אולי הזזה של יאניס לסנטר וטרייד על ברוק לופז בעבור סטרץ 4 איכותי יותר. בנוסף יצטרכו להמשיך לפתח את דה וינצ'נו ולקוות לפגוע בחוזי המינימום ובצעירים. אני אישית מאמין שעם המאמן הנכון השלישיה הזאת שווה אליפות רק צריך גם עוד שחקני רוטציה איכותיים לצידם.
נותרו 8 קבוצות, מי לדעתך ה-2 במסלול הבטוח לגמר?
גיא טורג'מן: ההימור שלי על הגמר היה ונשאר יוטה וברוקלין. יחד עם זאת לאף אחת מהן אין מסלול בטוח לגמר, ברוקלין נראו נהדר ב2 המשחקים הראשונים נגד מילווקי, אבל אתמול בלילה כבר התקשו לחלוטין בהתקפה. ללא הארדן הם תלויים בקפריזות של קיירי, לא דובר מומלץ לשום קבוצה. נגד פילי יהיה להם כנראה קשה יותר, למרות המקובעות של דוק. במערב יוטה עדיין ללא קונלי ויהיה להם קשה לנצח את הקליפרס בלעדיו, למרות מה שנראה כיתרון גדול שלהם בעמדת המאמן. גם אם יעברו את הקליפרס פיניקס, ודנבר הקשו במהלך העונה על יוטה ולפיניקס יש מאץ אפ מעולה נגדם, הכול פתוח שם.
סער ברעם: ברוקלין ופיניקס. עם התוספת של כריס פול, הסאנס נראים הכי מוכנים לגמר הליגה. אני לא רואה את הקליפרס עוצרים אותם, כי יש להם רק 2 שומרי עילית, ואני לא רואה איך הג'אז שמים מישהו שיכול להתחרות בחכמת המשחק של כריס פול. זה אולי אינגלס, אבל אין לו את הכלים שיש לפול במשחק שלו. בהנחה ומיטשל ובוקר מבטלים אחד את השני, אני הולך עם הסאנס ביג טיים. אל תשכחו שמדובר בחצי גמר אזורי, לקליפרס אין שום סיכוי לעבור את הג'אז. מצד שני, את הסדרה הקודמת הם גם פתחו בפיגור 2-0 והפכו את זה ל-4-3. האם מדובר בדנבר של שנה שעברה? אני מאמין שלא, למרות שהקליפרס נראים טוב יותר השנה מבחינה מנטלית. הם לא נותנים לשום פיגור להוציא להם את הרוח מהמפרשים.
אורן לוי: אין משהו בטוח בפלייאוף הזה לדעתי (טייק די פושר, אני יודע). ברוקלין ופיניקס נמצאות על דרך המלך לעבר גמר אזורי, אז הן הימור סביר. מאוד התרשמתי מהנטס, ואני לא חושב שבפילי (בהנחה שיעיפו את ההוקס העקשנים) יוכלו לשמור עליהם. אם הארדן חוזר ומשחק ב-70 אחוז, הם הפייבוריטים שלי, ואולי אפילו בלעדיו. במערב אין לי מושג. פיניקס משחקת מעולה. פול מנצח על המקהלה, לבוקר ואייטון נגיע בשאלה הבאה. אז שיהיה פיניקס, כי דנבר גמורה מסביב לאם.וי.פי שלה, ואני לא מהמר על הקליפרס מתוך טינה נטו (אם הם זוכים אני מחליף ספורט). תגידו, יש סיכוי שיוטה עד כדי כך טובה?!
אור עמית: ההימור הראשוני שלי היה על ברוקלין מול דנבר, ואני דבק בו. אני חושב שפילי עפים קצת מתחת לרדאר כשהם נהנים מהגרלה נוחה בדרך לגמר האיזורי ויכול להיות שהם יצליחו לחשוף סדקים בקבוצה של נאש, במיוחד אם הארדן ימשיך לסבול מהפציעה בהאמסטרינג. במערב פיניקס ויוטה משחקות נהדר, אבל אני לא יודע אם הן הבשילו לכדי קונטנדריות. הקליפרס עדיין משחקים בהילוך שני ואם קוואי ימצא את ההילוך הנוסף הזה – או שג'ורג' יכנס להילוך כלשהו שהוא לא סרק – אולי נקבל סדרה בין האחיות הקטנות של שני השווקים הגדולים בארה"ב.
אריק גנות: במזרח זו ברוקלין. לא רק שהיא נראית פייבוריטית לגמר – קשה לחשוב על טיעון טוב אחד למה שלא תיקח אליפות.
במערב אין קבוצה בטוחה. יוטה ביתרון על הקליפרס, אבל הם כבר הראו יכולת לחזור מ-2-0 ובחלקים של המשחק השני נראו כאילו פיצחו את ההתקפה של הג'אז. פיניקס טובים יותר מדנבר אבל אי אפשר להגדיר אותם "בטוחים".
פציעות ישחקו תפקיד מפתח בחצאי הגמר ובגמר. מיצ'ל ופול סוחבים פציעות, קונלי והארדן אמורים לחזור, וכמובן כל השלישיה של ברוקלין פריכה מאוד.
בהנחה שמצב הפציעות במערב לא יחמיר, יוטה ופיניקס אמורות לספק סדרה לפנתיאון. קשה לחשוב על יתרון ברור של אחת מהן.
טריי יאנג, בוקר, אייטון. פלייאוף בכורה חלומי לשחקנים צעירים ואולי לא מוערכים מספיק. מה ההסבר להצלחה שלהם? יכולת אישית? חלק מסיסטם? מה התקרה שלהם העונה? ובכלל?
אריק גנות: בוקר העלה מאוד את הרמה שלו בפלייאוף יחסית לעונה הרגילה. הוא שיפר את הקליעה והריבאונד וכיסה יפה על החסרון של פול. מוקדם לומר אם זו התעלות של סדרה אחת, פלייאוף אחד או עליית רמה בקריירה, אבל הוא ללא ספק אחד המצטיינים עד כה.
יאנג פשוט עושה את מה שיאנג עושה. המספרים שלו דומים לאלה של העונה הרגילה, רק עם יותר יוסג' שמגיע מההליכה הטבעית של קבוצה לכוכב שלה בפלייאוף. הוא אולסטאר.
אייטון מצוין דווקא כי הוא עושה לא דברים יוצאי דופן, אלא משחק על החוזקות שלו. יכולת המסירה והפליימייקינג בפיניקס מייצרים לו מצבים, והוא עושה מהם את המיטב.
גיא טורג'מן: ההסבר להצלחה שלהם הוא ברובו כישרון, אך יחד עם זאת יש להבדיל ביניהם. בוקר מבוגר משניהם בשנתיים והתפתח עד עכשיו יותר מהם מבחינת ניצול הכישרון שלו, לדעתי התקרה של יאנג גבוהה אף יותר משל בוקר. יחס עם זאת כול השלושה נמצאים במערכת שיודעת לנצל את היתרונות שלהם בצורה טובה. בפיניקס פול מנהל ומנווט ומשאיר לבוקר יותר חופש פעולה לקלוע משנים עברו, ומשחרר אותו בהגנה קצת. בנוסף פול יודע להפעיל את אייטון יותר טוב מרוב הרכזים בליגה, כאשר הקבוצה מוקפת מסביבו בקלעי שלוש. באטלנטה ההנהלה יצרה סגל כמעט מושלם ליד יאנג, מוקף בקלעי שלוש וסנטר נייד שיכול להתגלגל לצבע ולסתום את החורים של יאנג בהגנה.
סער ברעם: שילוב של בנאדם שיש לו ניסיון מוכח רב מהם בליגה (פול, לו וויליאמס, נייט מקמילן) שנכנס להיות חלק אינטגרלי מהמערכת ובנוסף ליכולת פנומנלית שידענו שיש לשלושתם. אייטון נבחר ולא סתם לפני דונצ'יץ' ויאנג, וכרגע הם שחקנים טובים ממנו, אבל יש לו יכולות וכישרון. הוא היה צריך את פול או בנאדם כמוהו (היי רונדו) בשביל להרים את יכולת המשחק שלו רמה, וזה בול מה שקרה. בוקר עם תפקיד שתפור למידותיו וטריי יאנג, ובכן, סוג של רכז מודרני. מפגיז לשלוש, חייכן, שליטה מדהימה בכדור ולא מגן. הם דור העתיד של הליגה. שחקנים מובילים (ובוקר בראשם) בקבוצות טובות. בעתיד, גם יככבו, כשלילארד, לברון, קרי ושות' ידעכו לאיטם.
אורן לוי: ההסבר המתבקש הוא שהם שחקנים טובים. אבל אני לא בטוח כמה זה תקף לאייטון (אוקיי הגזמתי). אבל קודם בוקר. איזה קילר. המשחק שלו בנוי לפלייאוף ולא נתתי לו מספיק קרדיט על זה, בעיקר כי לא ראינו אותו במעמד הזה קודם. גם יאנג ממשיך לשבור את התקרות שאני שם לו. הוא גאון כדורסל אמיתי. חשבתי שיהיה לו קשה יותר להתבלט בפלייאוף. אני עדיין חושב ככה, ויש לו מזל שהוא משחק נגד שתי קבוצות שלא בדי.אן.איי שלהן לצוד אותו בהגנה. אייטון מצליח לצמצם את הטעויות שלו למינימום, וזה מאפשר לו (ולפול, ולבוקר) להשתמש בנתונים הפיזיים המהממים שלו.
אור עמית: בשבוע שעבר (או לפני שבועיים? לו"ז פלייאוף זה קשוח) אמרתי שחלק גדול מההצלחה של בוקר ויאנג זה שההנהלות של הסאנס וההוקס השכילו לבנות סביבם קבוצות שמתאימות להם. הסאנס יעמדו בפני החלטה לא פשוטה בקיץ, אם להיענות לדרישה של CP3 לחוזה – על פי הדיווחים – של מאה מיליון ל-3 שנים. בוקר ויאנג מוכיחים את עצמם בתור שחקנים שיכולים לזרוח גם במאני טיים, אבל בלי קבוצה מתאימה סביבם זה לא יספיק להפוך לקונטנדריות אמיתיות, מוזמנים לקחת פרטים מג'ייסון טייטום ולוקה.
קרא עוד
