Sample Page

דירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA – מקומות 90-81

ממשיכים בדירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA, הפעם מקומות 90-81.

לחלק הראשון (כולל הסבר על הדירוג)

 90) ג'ון וול (יוסטון רוקטס) – בעונה שעברה: מקום 61

סטטיסטיקה: 20.6 נקודות (40.4% מהשדה, 31.% מהשלוש, 74.9% מהעונשין), 3.2 ריבאונדים, 6.9 אסיסטים, 1.5 חטיפות

בהתחלה תהינו האם יכול להיות שיוסטון ניצחה את הטרייד של וול-ווסטברוק ומהר מאוד קיבלנו את התשובה: לא.

וול אמנם המשיך לספק המון נקודות, אבל באחוזים גרועים. הוא שיחק 40 משחקים בלבד כדי שלא יחבל ליוסטון את הסיכויים לזכות בלוטרי.

הגארד הוותיק עוד מרוויח מחוזה הסופר מקס שלו, שמקנה לו 91.7 מליון דולר בשנתיים הקרובות. ג'ון לא מתאים ליוסטון הנבנית מחדש, בטח לא ליוסטון של עידן ג'יילן גרין וקווין פורטר ג'וניור. ייתכן וג'ון וול יושבת, ייתכן שהוא יתעשת ויחליט לחנוך את הדור הבא של הגארדים בליגה, אבל הוא ככל הנראה יחכה שקבוצה אחרת תהמר על שורותיו (או אולי אפילו בייאאוט מיוסטון, אם כי נראה שכרגע הכוכב אינו מעוניין באופציה הזו). כך או כך, עדיין מדובר ברכז שיכול לתרום בליגה.

89) סת' קרי (פילדלפיה 76') – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 12.5 נקודות (46.7% מהשדה, 45% מהשלוש, 89.6% מהעונשין), 2.4 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים

בתום העונה שעברה, דריל מורי הגיע לקבוצה ועשה את מה שדריל מורי הכי אוהב לעשות: הביא קלעים.

אז האח הצעיר לבית קרי מצא את עצמו עובר קבוצה (שוב) ועשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. זו השנה השלישית ברצף (והרביעית בקריירה) בה קרי קולע שלשות ב-45% דיוק ומעלה. את העונה הוא סיים במקום השישי באחוזים מהשלוש ולאט לאט הוא מתייצב כאחד מקלעי השלשות הכי טובים בליגה.

אם אכן ייפתח את עונת 2021/22 בפילדלפיה, זו תהיה הפעם הראשונה בקריירה שלו שהוא ממשיך לעונה שנייה ברצף באותו מועדון.

88) דריק רוז (ניו יורק ניקס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 14.7 נקודות (47% מהשדה, 38.3% מהשלוש, 86.6% מהעונשין), 2.6 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים

יש שני דברים ברורים בחיים: מיסים, ודרק רוז משחק תחת טום ת'יבודו.

באמצע העונה הנהלת הניקס הבינה מה צריך לעשות בכדי לפתח את עמנואל קוויקלי, להביא לו רכז בכיר, פצוע ומזדקן על הראש. והאמת? זו לא הייתה החלטה רעה.

רוז סיים את העונה הסדירה עם שיא קריירה באחוזים מהשלוש ורשם סדרה טובה אישית מול אטלנטה בסיבוב הראשון: 19.4 נקודות ב-47.1% מהשלוש והוסיף 5 אסיסטים ו-4 ריבאונדים. המזרח התחזק משמעותית העונה, ואם רוז יצליח להביא את הניקס לשם פעם נוספת, זה כבר באמת יהיה משהו מיוחד.

87) בויאן בוגדנוביץ' (יוטה ג'אז) – בעונה שעברה: מקום 59

סטטיסטיקה: 17 נקודות (43.9% מהשדה, 39% מהשלוש, 87.9% מהעונשין), 3.9 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים

על פניו, אין שום סיבה שבויאן יירד במיקום שלו לעומת העונה שעברה, אבל כמי שאמור להיות קלעי בכיר, ממוצעיו העונה ירדו, כמעט בכל קטגוריה: הוא קולע פחות נקודות, פחות שלשות ובאחוזים רעים יותר, אחוזי השדה ירדו והוא גם מוריד פחות ריבאונדים והוא גם מוסר פחות.

את כל הדברים האלו חשוב לקחת בפרספקטיבה הנכונה: לעונה הזו בויאן נכנס אחרי ניתוח ועצם זה שהוא שיחק את כל 72 המשחקים העונה (ופתח בכולם), זה כבר מעודד. בקיץ היה לו מספיק זמן לשפר את הקליעה מחדש, וגם אם לא, עדיין מדובר בקלעי טוב הרבה יותר מהממוצע בליגה.

86) נורמן פאוול (פורטלנד טרייל בלייזרס) – בעונה שעברה: מקום 91

סטטיסטיקה: 18.6 נקודות (47.7% מהשדה, 41.3% מהשלוש, 87.7% מהעונשין), 3.1 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 1.2 חטיפות

ההתקדמות של פאוול בן ה-28 בשלוש העונות האחרונות היא מדהימה. את עונת 18/19 הוא סיים עם 8.6 נקודות בממוצע, את 19/20 עם 16 ובעונה האחרונה הוא כבר סיים עם 18.6 נקודות.

טורונטו הקבוצה שבה הוא משחק כל הקריירה החליטה לשלוח אותו לפורטלנד עבור גארי טרנט ג'וניור ורודני הוד.

בפורטלנד הוא הפך לחלק מרכזי בקבוצה ופתח בחמישייה באופן קבוע, ומילא את מקומו של סי ג'יי מקולום הפצוע. הקליעה האמינה שלו לשלוש והיכולת שלו לשחק גם בעמדה 2 וגם בעמדה 3, הספיקו בשביל שפורטלנד תשלם לו 90 מליון דולר ל-5 השנים הקרובות. יחד עם לילארד, מקולום ורוברט קובינגטון, יש לבלייזרס אופציה להרכיב חמישיית קליעה קטלנית.

85) ג'ארט אלן (קליבלנד קאבלירס) – בעונה שעברה: מקום 88

סטטיסטיקה: 12.8 נקודות (61.8% מהשדה, 70.3% מהעונשין), 10 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, 1.4 חסימות

בברוקלין, אלו לא הצליח לשמור על מקומו בחמישייה, בעיקר בגלל סיבות שאינן מקצועיות (אני מדבר עליך, דיאנדרה), בקליבלנד הוא כבר פתח ב-40 מתוך 51 המשחקים שלו בקבוצה.

מצד אחד, מדובר בסנטר צעיר, אחד שהראה כי הוא פוטנציאל דאבל-דאבל תמידי עם יכולות כרים ראנר וכרים פרוטקטור. היכולות האלו הביאו את קליבלנד לפתוח את הארנק ולשלם עליו 100 מליון דולר ל-5 עונות. מצד שני, קליבלנד הביאה לו את לאורי מרקאנן ואוון מובלי על הראש. איך זה אמור להסתדר?

84) קולין סקסטון (קליבלנד קאבלירס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 24.3 נקודות (47.5% מהשדה, 37.1% מהשלוש, 81.5% מהעונשין), 3.1 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 1 חטיפות

סקסטון עשה קפיצה אדירה העונה. השיא היה כשהוא קלע 20 נקודות רצופות בהארכה הראשונה והשנייה בניצחון נגד ברוקלין (בהרכב מלא). את המשחק הוא סיים עם 42 נקודות.

סקסטון מתחיל לרשום את שמו כאחד הסקוררים ומדובר בשנת חוזה בסיומה יצפה לחוזה מקסימום מהמועדון. העונה הוא יוכל סוף-סוף לשחק יותר כקלעי וכמוביל כדור משני, כשבקו האחורי ישחקו שחקן השנה השלישית גרלנד והרכש החדש, ריקי רוביו. ולצד שחקנים כמו אוקורו, מרקאנן וג'ארט אלן, יש לסקסטון את הסגל הכי טוב שנבנה בקליבלנד מאז עזיבתו של לברון ללייקרס. האם הוא יצליח לקחת אותם לפחות לפלייאין?

83) אנתוני אדוארדס (מינסוטה טימברוולבס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 19.3 נקודות (41.7% מהשדה, 32.9% מהשלוש, 77.6% מהעונשין) 4.7 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים, 1.1 חטיפות

את עונתו הראשונה של הבחירה הראשונה בדראפט 2020, אפשר לחלק לשני חלקים: לפני האולסטאר ואחרי האולסטאר. לפני האולסטאר הוא קלע 14.9 נקודות ב-37.1% מהשדה ו-30.2% מהשלוש, ואחרי האולסטאר קלע 23.8 נקודות ב-45.4% משדה ו-34.9% מהשלוש, תוך שהוא מעלה גם את ממוצע האסיסטים, הריבאונדים והחטיפות.

חצי העונה השני מיצב את אדוארדס כבר עכשיו כאחד הסקוררים הטובים בליגה. הוא אתלטי, חזק ויכול לעשות הכל. בהגנה יש לו את המבנה הגופני המתאים בשביל להיות שומר טוב בליגה. אם יתחיל את העונה כמו שסיים את הקודמת, מדובר כאן בפוטנציאל אולסטאר.

82) באדי הילד (סקרמנטו קינגס) – בעונה שעברה: מקום 89

סטטיסטיקה: 16.6 נקודות (40.6% מהשדה, 39.1% מהשלוש, 84.5% מהעונשין), 4.7 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים

סגן מלך השלשות של הליגה בעונה החולפת היה אחד השמות החמים למעבר בטרייד, אבל בסוף נשאר אצל הקינגס. מצד שני, סיכוי גבוה שהוא לא יסיים שם את העונה.

חוץ מהקליעה, באדי משמש כמוביל כדור משני לצד פוקס ויש לו מיקום טוב לריבאונד ביחס לעמדה.

81) אנדרו וויגנס (גולדן סטייט ווריוס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 18.6 נקודות (47.7% מהשדה, 38% מהשלוש, 71.4% מהעונשין), 4.9 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים

בעונתו המלאה הראשונה מחוץ למינוסוטה, וויגנס חווה את העונה הכי טובה בקריירה שלו. אחוזי הקליעה שלו מכל הטווחים עלו, בעיקר האחוזים לשלוש, נתון בו רשם שיא קריירה. גם בהגנה, וויגנס השתפר, או לשם שינוי, פשוט רצה לעשות הגנה.

אחרי שהוכיח העונה כי הוא יכול להיות סקורר יעיל, הוא ייצטרך לעזור לגולדן סטייט לחזור לפלייאוף בפעם הראשונה מאז 2019. יחד עם קליי בריא, זה אמור להיות מעט יותר קל.

תגיות:
קרא עוד

דירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA – מקומות 100-91

במסגרת ההכנות לעונת המשחקים הקרובה, אפרסם דירוג של 100 השחקנים הטובים בליגה. בעונה שעברה, צוות הבאזר ביטר שיתוף פעולה עם אתר הופס. לצד כל שחקן תוכלו לראות באיזה מיקום הוא דורג בעונה שעברה, אם דורג. בכל יום אפרסם את הדירוג של עשרת השחקנים הבאים
אז איך עובד הדירוג?
ציון בין 1 ל-10 נקודות לכל השחקנים ששיחקו לפחות 20 דקות למשחק ב-30 משחקים העונה, נוסף לשחקנים משמעותיים אחרים שסבלו מפציעות או מזמן משחק מצומצם ונכללו בדירוג. רוקיז לא מדורגים.
מי דירג?
כ-30 חברים מפיד ה-NBA בטוויטר, את חלקם אתם מכירים: אורן לוי, אוהד הכורסה, אלון ארד, יובל עוז מעושים NBA, רועי וינברג מאתר הופס וינון בר שירה מג'אמפבול.

100) רג'י ג'קסון (לוס אנג'לס קליפרס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 10.7 נקודות (45% מהשדה, 43.3% מהשלוש, 81.7% מהעונשין), 2.9 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים

בגרסת הפיסטונס שלו, ג'קסון היה חלק מקבוצה שלא הגיעה לכלום, בראשות אנדרה דראמונד. כאשר עבר באמצע העונה שעברה לקליפרס זו הייתה תוספת לא רעה לספסל, אך לא היה מדובר בהחתמה משמעותית. הוא שיחק 17 משחקים בקבוצה, פתח ב-6 וקלע 9.5 נקודות בממוצע. בפלייאוף הוא היה חלש כמו כל הקליפרס.

העונה משהו השתנה. ג'קסון הפך לסקורר יעיל, בעל קליעה יציבה מהשלוש. השיא הגיע בסדרת גמר המערב מול פניקס כשקלע 20.3 נקודות למשחק ב-45.5% מהשדה.

יחד עם זאת, ג'קסון אמנם סקורר, אבל הוא לא מספיק מוכשר כמנהל משחק. העונה הוא יצטרך להיות טוב יותר מאריק בלדסו כדי להמשיך להיות בחמישייה.

 

99) רוברט קובינגטון (פורטלנד טרייל בלייזרס) – בעונה שעברה: מקום 65

סטטיסטיקה: 8.5 נקודות (40.1% מהשדה, 37.9% מהשלוש, 80.6% מהעונשין), 6.7 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, 1.7 חסימות, 1.2 חסימות

כן, רוקו צנח בדירוג לעומת העונה שעברה, בעיקר בגלל שהוא ירד בתרומתו ההתקפית. 8.5 הנקודות שלו למשחק זה הכי מעט שהוא קלע מאז עונת הרוקי, כשגם אחוזי השדה מעט ירדו.

בפן ההגנתי, קובינגטון המשיך להיות אחד משומרי פורוורדים הכי טובים בליגה. ג'וליוס רנדל נתקע מולו על 30.8% מהשדה, אנדרו וויגנס על 27.3% וברנדון אינגרם על 30%.

העונה, תחת מאמן חדש וכשכרמלו כבר לא בתמונה ויפנה לו את המקום כסטרץ' 4 קלאסי, זו תהיה ההזדמנות המושלמת של קובינגטון לחזור לעצמו.

 

98) מיטשל רובינסון (ניו יורק ניקס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 8.3 נקודות (65.3% מהשדה, 49.1% מהעונשין), 8.1 ריבאונדים, 1.5 חסימות, 1.1 חטיפות

על פניו, הסטטיסטיקה היבשה של רובינסון לא מרשימה, והוא שיחק העונה בסה"כ 31 משחקים. אז למה הוא כאן?

קודם כל, בפן ההגנתי מיטשל מייצב את עצמו כרים פרוטקטור מהמעלה הראשונה בליגה. והוא לא רק שומר נהדר על הטבעת: רובינסון מספיק זריז בשביל לצאת בחסימות על גארדים שקולעים מולו ב-39.5% בלבד מהשדה.

בהתקפה האחוזים של רובינסון מדהימים, בעונתו השנייה בליגה הוא שבר את שיא כל הזמנים לאחוזי שדה לעונה של ווילט, ורשם 74.1% עונתי. לצערו, השנה הוא התדרדר "רק" ל-65.3%.

כשהוא בריא, הפוטנציאל של רובינסון שווה הרבה יותר ממקום 98. אני מקווה שהשנה נראה ממנו יותר.

 

97) ארון גורדון (דנבר נגאטס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 12.4 נקודות (46.3% מהשדה, 33.5% מהשלוש, 65.1% מהעונשין), 5.7 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים

גורדון שיחק העונה 25 משחקים במג'יק ו-25 נוספים במדי הנאגטס. את 25 האחרונים, אפשר להגדיר כמשני קריירה.

בעוד שבאורלנדו הוא קלע ב-43.7% מהשדה ו-47.5% ל-2 נקודות, בדנבר הממוצעים קפצו ל-50% מהשדה ו-60.6% ל-2 נקודות. מה אנחנו לומדים מזה? שכשגורדון מוצב ליד שחקנים עושי משחק כמו יוקיץ' ומארי, החיים שלו הפכו להרבה יותר קלים. ב-25 המשחקים בדנבר ארון הפך לשחקן שמשחק אוף דה בול, ומקבל כדורים קלים מתחת לסל.

בפלייאוף זה כבר פחות הצליח, האחוזים מטווח 2 הנקודות צנחו ל-45% בלבד, ולמרות זאת, בקיץ גורדון זכה להארכת חוזה נדיבה, 92 מליון דולר עבור 4 שנים. אם הוא יצליח בפלייאוף כמו שהוא הצליח בעונה הרגילה, הנהלת דנבר יכולה להיות מרוצה.

 

96) מיילס ברידג'ס (שארלוט הורנטס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 12.7 נקודות (50.3% מהשדה, 40% מהשלוש, 86.7% מהעונשין), 6 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים

יש שחקנים שחייבים את הקריירה שלהם לשחקנים אחרים. לא בטוח שהקריירה של מיילס הייתה הולכת לאיבוד, אבל הוא בוודאי נהנה לשחק לצד רוקי העונה, למאלו בול.

משחקן אקספלוסיבי אך לא מאוד יעיל, מיילס העלה השנה את הרמה. האחוזים עלו משמעותית, מכל הטווחים, הוא מוריד יותר ריבאונדים ומוסר יותר אסיסטים. הוא מהיר, הוא אתלטי ונייד ויש לו פוטנציאל להיות שומר הרבה יותר טוב ממה שהוא עכשיו. בקיץ הבא הוא יהיה חופשי מוגבל, והעונה הקרובה זו ההזדמנות שלו להעלות את מחיר המניה שלו. צפו לעונה טובה מאוד של הבחור הזה.

 

95) דיאנדרה האנטר (אטלנטה הוקס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 15 נקודות (48.4% מהשדה, 32.6% מהשלוש, 85.9% מהעונשין), 4.8 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים

לסכם את העונה של האנטר יכולה להיות משימה קלה. פשוט צריך להביא את הממוצעים שלו בחודש ינואר בכדי להבין את הפוטנציאל של השחקן הזה: ב-13 משחקים בחודש ינואר רשם 19.7 נקודות (53.7% מהשדה, 35.6% מהשלוש, 89.7% מהעונשין, 5.2 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ו-1.2 חטיפות.

גם בהגנה האנטר הוא… האנטר. ברשימת החיסולים שלו להורדת אחוזי השדה של היריבים, ניתן למצוא את דוראנט, קיירי, סקסטון ועוד.

ממליץ לקרוא את הכתבה שהעליתי לאתר המצוין הופס.

94) סרג' איבקה (לוס אנג'לס קליפרס) –  בעונה שעברה: מקום 53

סטטיסטיקה: 11.1 נקודות (51% מהשדה, 33.9% מהשלוש, 81.1% מהעונשין), 6.7 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים, 1.1 חסימות

כשהוא נכנס לעונתו ה-13 ב-NBA, סרג' איבקה הוא עדיין אחד הסנטרים הטובים בליגה, למרות שהוא שבר העונה שיא שלילי של עצמו, הכי מעט דקות משחק מאז עונת הרוקי, ומספר המשחקים הכי נמוך בקריירה שלו.

ועדיין, איבקה מעמיד אחוזי קליעה טובים מתחת לסל, יכולת קליעה נהדרת לעמדה והגנה חזקה. העונה, כשקוואי יהיה בחוץ לתקופה ארוכה, סרג' ייאלץ לקחת על עצמו מעט יותר.

 

93) ברוק לופז (מילווקי באקס) – בעונה שעברה: מקום 76

סטטיסטיקה: 12.3 נקודות (50.3% מהשדה, 33.8% מהשלוש, 84.5% מהעונשין), 5 ריבאונדים, 1.5 חסימות

לופז הוותיק ממשיך להיות שחקן משמעותי ולראשונה, גם בקבוצה אלופה. ברוק הוא מניה בטוחה לקליעה טובה מכל הטווחים, חוסם נהדר מתחת לסל ואת משחק מספר 5 בסדרת גמר המזרח נגד אטלנטה, במילווקי לא ישכחו לעולם: 33 נקודות (14/18 מהשדה – 77.8%), 7 ריבאונדים, 4 חסימות ו-2 חטיפות.

 

92) ג'יי קראודר (פניקס סאנס) – בעונה שעברה: מקום 94

סטטיסטיקה: 10.1 נקודות (40.4% מהשדה, 38.9% מהשלוש, 76.9% מהעונשין), 4.7 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים

ג'יי קראודר הוא השחקן היחיד בליגה ששיחק גם בגמר של 2020 וגם בגמר של 2021 וזה לא במקרה. קראודר עשה השנה בדיוק את מה שעשה כל כך טוב במיאמי ובבוסטון, הוא שמר נהדר וקלע מהשלוש, 3&D פלייר בלעז. מדובר במצרך מבוקש ודי נדיר בליגה.

 

91) טי ג'יי וורן (אינדיאנה פייסרס) – בעונה שעברה: מקום 55

סטטיסטיקה (4 משחקים): 15.5 נקודות (52.9% מהשדה, 80% מהעונשין), 3.5 ריבאונדים, 1.3 באסיסטים

האמת שכמעט והוצאתי את וורן כאופציה לדירוג השנה. הוא שיחק רק 4 משחקים, אבל החלטתי לזכור לו את העובדה שהוא היה מצוין בבועה באורלנדו. אז, לתקופה קצרה, הוא היה אחד השחקנים הכי חמים בליגה. הרבה זמן עבר מאז שוורן היה חם והפעם הוא גם חוזר מפציעה שגרמה לו להחמיץ את כל עונת 2020/21, פחות ארבעה משחקים.

המדרגים זכרו לו חסד נעורים, אז יאללה טי ג'יי, בלי לחץ.

תגיות:
קרא עוד

קבוצה ביום: דנבר נאגטס

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: דנבר נאגטס

לדף הקבוצה

דנבר נאגטס

נשארו: ניקולה יוקיץ', ג'אמאל מארי, מייקל פורטר ג'וניור (קיבל הארכת חוזה) , ארון גורדון (קיבל הארכת חוזה), ויל בארטון(הוחתם מחדש), מונטה מוריס, ג'מייקל גרין (הוחתם מחדש), פאקונדו קמפאצו, פי.ג'יי דוזייר, אוסטין ריברס (הוחתם מחדש), בול בול, זיק נאג'י, ולאטקו קאנקר, מרכוס הווארד (חוזה דו כיווני)

עזבו: פול מילסאפ (חופשי לנטס), ג'אבייל מקגי (חופשי לסאנס), שאקיל האריסון (חופשי לפילדלפיה).

הגיעו: ג'ף גרין (שוק חופשי), נחשון "בונס" היילנד (דראפט), פטר קורנלייה (חוזה דו כיווני)

חמישייה: מונטה מוריס (ג'אמאל מארי), ויל בארטון, מייקל פורטר ג'וניור, ארון גורדון, ניקולה יוקיץ'.

ספסל: ג'מייקל גרין, ג'ף גרין, פאקונדו קאמפאצו, פי ג'יי דוזייר, אוסטין ריברס, זיק נאג'י, בול בול, בונס היילנד, ולאטקו קאנקר, מרכוס הווארד.

 

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20

https://www.youtube.com/watch?v=40iv5pZXIzo

אז מה היה לנו שם?

העונה שעברה נפתחה עם אופטימיות גדולה. אחרי קמפיין פלייאוף מוצלח שנעצר רק בגמר המערב, הייתה ציפייה שמארי ימשיך את היכולת הגבוהה מהפלייאוף, ושפורטר ג'וניור יעשה את קפיצת המדרגה ויהפוך לשחקן חמישייה. הקבוצה אמנם איבדה את ג'רמי גראנט, שחקן שייעדו לו תפקיד קריטי בתור המחליף של מילסאפ כפורוורד האתלטי וההגנתי לצד יוקיץ', אבל פרט לכך היה נראה כי השיפור הטבעי של הקבוצה אמור להיות מספיק בשביל עוד צעד קטן קדימה, או לפחות לא ללכת אחורה, במיוחד לאור זה שיוקיץ' הגיע בניגוד לשנים קודמות, בכושר גופני מצוין לקראת העונה.

בפועל העונה נפתחה בצורה מקרטעת כשהנאגטס מפסידים 4 מחמשת המשחקים הראשונים כשהם סופגים בממוצע 117.4 נק' למשחק. ההגנה נראתה לא טוב והיה נראה שהשילוב של פורטר בחמישייה יוצר יותר בעיות מפתרונות, לאור חוסר ההתמצאות ההגנתית שלו. בנוסף, מארי פתח את העונה לא טוב. הוא לא היה כשיר ב-100% עם פציעת כתף שאליה התווספה פציעה במפרק במשחק השלישי של העונה נגד יוסטון. בלי מארי בכושר, ועם בעיה הגנתית חמורה, גם התחלה חזקה של יוקיץ' לא עזרה. לאחר 4 משחקים פורטר אובחן כחולה בקורונה, והחמיץ כמעט 3 שבועות של משחקים. במקומו הוזנק בארטון להרכב והיה נראה שהנאגטס מצליחים לייצב את ההגנה, כשיוקיץ' לוקח על עצמו יותר בהתקפה, ומחפה על מארי לא יציב. כשפורטר חזר הוא נאלץ לעלות מהספסל, גם מכיוון שההרכב בלעדיו עבד טוב, וגם בשביל להחזיר אותו לכושר משחק. לקח לו הרבה זמן לחזור לעצמו והיה ניכר כי הקורונה פגעה בו. זה הגיע לשיא בתצוגת אימים בהפסד לבוסטון באמצע פברואר, שם לא קלע נקודה ב 0/8 מהשדה. לעומת זאת, היה נראה שזה אמנם קורה לאט, אבל הקבוצה משתפרת, הרבה בעקבות שיפור הגנתי דרמטי אצל ג'אמאל מארי. מארי שלאורך השנים נחשב שומר חלש, הראה שיפור הגנתי כבר בעונה שעברה, אבל אף אחד לא הכין אותנו למארי גרסת 2020-21. ב-2 למרץ האתר של הנ.ב.א פרסם את הדירוג לשחקן ההגנה של העונה ומארי היה מדורג במקום החמישי. אז לא, הוא לא באמת הפך להיות מגן עלית ברמה הזו, אבל עד לשלב הזה של העונה הוא שמר פשוט נהדר, והוריד את הקלעים עליהם שמר מממוצע של 37.7% ל-3 ל-28.8%. זה אמנם נתון עם המון רעש לבן (ואכן עד הפציעה של מארי זה השתנה ל 31.7%)   אך כשמחברים אותו לכך שהוא הפריע ל 6.8 זריקות בממוצע ממרחק 15 פיט ומעלה, אנחנו מקבלים מושג לשיפור ההגנתי הדרמטי שעבר.

חודש מרץ כבר היה נראה אחרת לגמרי מבחינת הנאגטס. מארי התגבר על הפציעות, נכנס לקצב משחק, ונראה פנטסטי. פורטר התאושש, חזר לחמישייה והפך להיות נכס חיובי, וכמובן יוקיץ' הוביל את הקבוצה למאזן 11 – 3. בסוף מרץ הנאגטס מצאו סוף סוף את הפאוור פורוורד האתלטי שחיפשו, כשהביאו את ארון גורדון בטרייד. בתמורה הם ויתרו על גארי האריס הפציע, אר ג'י האמפטון ובחירת סיבוב ראשון מוגנת ב-2025. ההתאמה של גורדון לקבוצה הייתה מוצלחת מהשנייה הראשונה, כשסוף סוף שיחק עם מוסר עילית כמו יוקיץ', שידע לנצל את התנועה של גורדון.  ב-25 המשחקים בעונה הסדירה בדנבר, גורדון קלע ב-54.1% אפקטיבי מהשדה, האחוז הגבוה ביותר בקריירה שלו (בפער של מעל 3%). הנאגטס בשלב הזה נראו נהדר, אבל אז הגיעה הפציעה של מארי. 50 שניות לסיום במשחק כמעט גמור נגד ג"ס מארי קרע את הרצועה הצולבת הקדמית, פציעה שסיימה לו את העונה, ותגרום לו להחמיץ גם חלק גדול מהעונה הקרובה. זו הייתה מכה קשה מאוד לקבוצה עם אספירציות גבוהות כל כך, אך למרות זאת הנאגטס המשיכו לנצח. הנאגטס ניצחו 12 מ-17 המשחקים הנותרים כשיוקיץ' מעלה הילוך וסופית מכריע את המאבק על ה-MVP, בעונה מאוד מרשימה. ללא מארי, פורטר היה חייב לקחת על עצמו יותר, מה שגרם לעליית מדרגה דרמטית במשחק שלו. ב-17 המשחקים ללא מארי פורטר קלע 23.5 נק' ב-70.2% טרו שוטינג, שנובעים מ-3.9 שלשות שקלע ב-48.9%. זה הספיק בשביל לסיים את העונה הסדירה במקום השלישי במערב, עם מאזן של 45 ניצחונות לעומת 27 הפסדים. הדלילות בקו האחורי גדלה אחרי שגם בארטון נפצע בשריר מיתר הברך, גם הוא נגד ג"ס, ב-24 אפריל ואפילו פי.ג'יי דוזייר נפצע במפשעה בתחילת מאי.

כך הפלייאוף התחיל, עם קו אחורי של פאקונדו קמפאצו ואוסטין ריברס ועם מונטה מוריס מהספסל. זה הספיק כדי לעבור סיבוב נגד הגנת האימים של פורטלנד. יוקיץ' עשה בסדרה ככל העולה על רוחו וסיים אותה עם  33.5/10.5/4.5 בכמעט 43% מהשלוש ו-92% מהקו. גם פורטר נתן מספרים סולידיים, ויחד עם מונטה מוריס ששיחק מצוין מהספסל, הם עברו את המשוכה הלא מאוד מאיימת הזו, למרות משחקים התקפיים נהדרים של לילארד. משחק מספר 5 היה פשוט פנומנלי, אחד ממשחקי הפלייאוף הטובים ביותר שהיו בעונה שעברה, עם 2 הארכות ו-12 שלשות של לילארד מ-17 נסיונות, שלא הספיקו כדי לנצח.

בשלב הבא המשוכה כבר הייתה ברמה אחרת לגמרי. פיניקס עונה שעברה הייתה קבוצה הרבה יותר מאומנת מפורטלנד, עם הגנה חזקה מאוד ומאץ' אפ מושלם נגד הנאגטס, שפשוט היו חסרים כלים בכדי להוות יריב ראוי. זה נגמר בצורה צורמת מאוד, עם הרחקה של יוקיץ' במשחק הרביעי, המשחק האחרון בסדרה שנגמרה בסוויפ מהדהד ועם הרבה חומר למחשבה לקראת הקיץ הקרוב.

קיץ חם

לא הרבה מהלכים נעשו הקיץ בדנבר. ג'ף גרין הוחתם על חוזה של 10 מליון דולר לשנתיים כדי לעבות את הקו הקדמי והוא היה ההחתמה היחידה של הקבוצה מחוץ לדראפט עד כמה. בדראפט נראה שהנאגטס שוב פגעו יפה  עם הבחירה בנחשון "בונס" היילנד במקום ה-26, שנראה בינתיים נהדר בפרי סיזן.

שני המהלכים המשמעותיים שלהם בקיץ לא היו החתמות אלא חידוש חוזים. ארון גורדון קיבל הארכת חוזה של 92 מליון ל-4 עונות. ההארכה תיכנס לתוקף החל מעונת 22-23.  המהלך הבהיר שלמרות הסדרה החלשה נגד פיניקס, הנאגטס בונים עליו כפאוור פורוורד הפותח שלהם לצד יוקיץ'. בנוסף לגורדון, מייקל פורטר ג'וניור חתם על הארכת מקס ל-5 שנים (השנה האחרונה מובטחת חלקית) שתיכנס לתוקפה גם בעונת 22-23.

המהלכים האלה משאירים מעט מאוד מקום לתמרון בהמשך, שזה הגיוני מאוד כיוון שבסיס השחקנים של דנבר צעיר ואמור להוביל אותם במשך השנים הקרובות.

ועכשיו, מה עכשיו?

הפציעה של מארי שינתה את מטרות המועדון מהעונה הנוכחית. אמנם גם בלעדיו הנאגטס הראו שהם מסתדרים נהדר בעונה הסדירה, אבל לשלבים המתקדמים של הפלייאוף זה לא מספיק. מארי אמור לחזור מתישהו בסוף העונה, אם בכלל, ואני בספק גדול שישחקו איתו דקות משמעותיות בפלייאוף. חבל לסכן אותו ולאור הארכות החוזים יש מספיק זמן לקבוצה להתגבש ביחד ליחידה שתאיים על התואר. אז מה כן?

זאת השנה של פורטר לפרוץ ולהצדיק את האמון שהקבוצה נתנה בו עם החוזה החדש. פורטר סקורר מחונן עם פוטנציאל עצום, כזה שלא רואים הרבה. שחקן שבגיל 22 קולע 19 נק' ב-66% טרו שוטינג זה נדיר מאוד, ונראה שהוא יכול לשפר עוד את יכולות צבירת הנקודות שלו. הוא לא מגיע מספיק לקו ולא חודר מספיק, אבל בשביל להפוך לשחקן באמת דומיננטי הוא צריך לשפר גם את האלמנטים החלשים יותר במשחק שלו, והם לא מעטים. למרות שהוא כן מתאמץ בהגנה, הוא עדיין מגן חלש. עבודת הרגליים שלו לא מספיק טובה, הוא לא מספיק חזק, וההתמצאות ההגנתית שלו מאוד לוקה בחסר. התקפית פורטר חייב ללמוד גם לשחרר את הכדור ולא להיות רק שחקן תחנה אחרונה. נראה שגם הוא מבין את זה ובמשחק הפרי סיזן הראשון מסר 6 אסיסטים, מה שלא קרה באף משחק בשנה שעברה.

מלבד פורטר זו השנה של ארון גורדון למצוא לגמרי את הזהות שלו בתוך המועדון. שנה שעברה ב-25 משחקים קלע 10.2 נק', אמנם באחוז גבוה יחסית לקריירה שלו, אבל נשאלת השאלה האם ראינו את המיטב ממנו? האם הוא שחקן של 10 נק' והגנה טובה ועל זה הנאגטס שילמו 92 מליון ל-4 שנים? הציפייה ממנו תהיה להיות יותר דומיננטי בהתקפה. גורדון עושה תנועה נהדרת על המגרש וסוף סוף הגיע לקבוצה בה הוא מתוגמל על התנועה שלו. שנה שעברה קלע 1.3 נק' לפוזשן כשחתך לסל, והציפייה שהשנה זה יקרה אפילו יותר (1.8 פעמים במשחק שנה שעברה, הכי הרבה בקבוצה אם מנרמלים דקות משחק). הוא גם שחקן עם יכולת מסירה טובה, ובאורלנדו ניהל לא מעט את ההתקפות. זה לא יקרה פה, אבל בהחלט יכולת המסירה שלו יכולה לבוא יותר לידי ביטוי. מעבר לזה, הדיווחים מדברים על זה שעבד על הג'אמפ שוט שלו בקיץ, אבל זה טיבם של דיווחי שחקנים בקיץ. כולם עובדים על הקליעה ומעלים מסת שריר. בינתיים במשחקי קדם העונה לא היה נראה שיש שינוי דרמטי מהשנה שעברה באספקט הזה. מעבר להתקפה, ארון גורדון אמור להיות האיש של דנבר בהגנה. בשנה שעברה הקבוצה הייתה מדורגת במקום ה-11 ברייטינג הגנתי בעונה הסדירה עם 111.5 נק' שהיא סופגת פר 100 פוזשנים, אבל בפלייאוף הם לא הצליחו לשמור על אותה רמה הגנתית וספגו 122.1 נק' פר 100 פוזשנים. התפקיד של גורדון בחיפוי ההגנתי על יוקיץ' קריטי.

מלבדם נשאלת השאלה מה תהיה ההיררכיה בעמדות הגארד? האם מונטה מוריס יקבל סוף סוף את המפתחות לעמדת הרכז הראשון? מוריס היה מצוין בפלייאוף עם 13.7 נק' ו-5.5 אס' בממוצע למשחק. ומי ישחק לידו? על פניו נראה שזה אמור להיות בארטון, אבל מאלון מאוד אוהב את דוזייר, עוד שחקן צעיר שמתפתח יפה. התשובה כנראה תהיה שכן, מונטה מוריס יפתח ולצידו בארטון. אמנם שניהם שחקנים שיודעים לייצר לעצמם מצבי קליעה ולכן יש הגיון שאחד מהם יעלה מהספסל, אבל כרגע אין מספיק עומק איכותי בעמדות הגארד שיאפשר הורדה של אחד מהם לספסל. מוריס מתאים לשחק עם יוקיץ', הואיל והוא רכז שתוקף את הסל ולא עם אוריינטציה של "מסירה קודם". בארטון אמנם יוצא מעונה חלשה בסטנדרטים שלו (12.7 נק' ב-50.7% אפקטיבי) אבל הוא עדיין שחקן מגוון שמגדיל את השונות בהתקפה. הוא יודע להוביל כדור וליצור מצבי קליעה לעצמו ולאחרים, קלעי קאץ' אנד שוט לא רע (39.1% בעונה שעברה) שיודע גם לעשות תנועה בהתקפה כשהכדור לא בידיים שלו. יחד עם מוריס וגורדון הם סוגרים חמישייה בה יש 4 שחקנים שיכולים להניע כדור כשאחד מהם עושה את זה ברמה הכי גבוהה בליגה. גורדון האתלטי והמהיר אמור גם לעזור לקבוצה להגביר את קצב המשחק ולשחק יותר התקפות מעבר (מקום 21 בליגה עונה שעברה עם 14.1% התקפות מעבר מסך ההתקפות שלה) שכן כרגע כל שחקן שלוקח ריבאונד הגנה יכול להוביל התקפת מעבר (מה שלא התאפשר עם מילסאפ בגילו המופלג).

לצד כל המשתנים הלא ברורים הללו, יש קבוע אחד שבסופו של דבר הכל נשען עליו. אין הרבה מה לנתח אצל יוקיץ' לקראת השנה הקרובה. הוא שחקן על, חד קרן, יחיד במינו. הוא שיחק בעונה הזו כדורסל מרהיב ויעיל בצורה בלתי רגילה והוא כבר הוכיח בשנים קודמות שלא משנה מי משחק לצידו, הקבוצה תהיה קבוצת עלית התקפית. המשחק של הנאגטס ימשיך להישען ברובו על קבלת ההחלטות של יוקיץ'. הרבה תנועה של השחקנים, מהלכי הנד אוף וחיתוכים לסל עד שיוקיץ' מוצא את הפרצה בהגנה או תוקף את השחקן שלו. הנאגטס מגיעים לעונה הזאת כשאליפות היא לא מטרה ריאלית, אבל זו עדיין קבוצה שגם בלי מארי, יכולה וצריכה לשאוף לסיים בחלק העליון של טבלת הפלייאוף, גם במערב הצפוף.

תחזית: אני לא מהמר נגד הג'וקר. בסופו של דבר גם בלי מארי יש פה קבוצה איכותית עם סופרסטאר שתמיד מספק את הסחורה, ואני חושב שהצוות סביבו טוב. אני מאמין שפורטר יקח צעד משמעותי קדימה ושגם ארון גורדון יהיה הרבה יותר דומיננטי השנה בהתקפה. הקו האחורי טיפה יותר מדאיג, אבל גם שם אני מאמין שמונטה מוריס ינצל את הבמה שיקבל וגם בארטון יתן עונה שמזכירה יותר את העונות הקודמות שלו ולא את האחרונה. בסופו של דבר זה יספיק לדעתי למקום הרביעי במערב, וניצחון בסיבוב הראשון בפלייאוף. מפה אני כבר יותר מסויג וכנראה שהמסע של הקבוצה יסתיים פה, אבל עם המון סיבות לחכות לשנה הבאה.

תגיות: , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 12.10.21

עדכונים ושבוע לפתיחת העונה!

ברוקלין הודיעה שקיירי לא יתאמן או יהיה חלק מהקבוצה עד שישלים את דרישות החיסון, אתמול נפגשו הארדן ודוראנט עם ג'ו צאי, בעלי הקבוצה ושון מרקס הג'נרל מנג'ר והיום יצאה ההצהרה הזאת
https://twitter.com/malika_andrews/status/1447940549693091841?s=20

כל מה שרציתם עוד לדעת על הנושא נמצא כאן https://www.espn.com/nba/story/_/id/32357665/brooklyn-nets-kyrie-irving-faq-home-games-question-trade-talk-contract-status-more

הרפתקאות בן סימונס בעיר הגדולה- אחרי שאתמול דווח שהסיקסרס וסימונס מנסים לעבוד על פיתרון למצב, היום ווג' מדווח שסימונס לא הודיע לאף אחד ופשוט הגיע אתמול לאצטדיון לפני המשחק של פילדלפיה מול ברוקלין במטרה לעבור בדיקת קורונה. אלטון ברנד למד על המצב מהודעת סמס ששואלת אם להכניס אותו לאצטדיון, הסיפור המלא פה

https://www.espn.com/nba/story/_/id/32384527/ben-simmons-reports-philadelphia-76ers-sources-say

מייקל ג'ורדן הצהיר שהוא תומך במדיניות החיסונים של הליגה

https://sports.yahoo.com/michael-jordan-nba-handling-vaccine-protocols-firm-believer-in-science-232624428.html

זאיר ווייד, הבן של דוויין חתם על חוזה עם קבוצת הג'י-ליג של יוטה. אבא שלו כזכור, קנה לאחרונה אחוזים מהקבוצה.

טרנס מאן חתם על הארכת חוזה עם הקליפרס לשנתיים ו-22 מיליון דולר. למאן נשארו עוד שנתיים על חוזה הרוקי שלו, ההארכה תיכנס לתוקף רק בעונת 2023-24

כחלק מחגיגות ה-75 לליגה הנבא יודיע על רשימת 75 השחקנים הגדולים במשך שלושה ימים החל בערב הפתיחה ב 19.10. קלייד דרקסלר, מג'יק ג'ונסון, דירק נוביציקי, אוסקר רוברטסון ובוב פטיט מונו לשגרירים רשמיים של הליגה לנושא.

ווילי גרין הודיע שזאיון וויליאמסון עוד לא התחיל לרוץ וניו אורלינס יחכו לתוצאות הבדיקות בימים הקרובים כדי להחליט על מתי להגביר את עומס הפעילות שלו. רק לפני שבועיים הפליקנס טענו שזאיון יהיה מוכן לפתיחת העונה.

רשת שואוטיים תשדר סרט תיעודי על ראסל ווסטברוק ביום שישי, הטריילר פה

הפודקאסט השבועי עם פריוויו לבית הפסיפי
http://orangeball.co.il/pod2122pacific/

משחקי הכנה:

02:00 טורונטו מול וושינגטון (שידור ישיר בספורט5)

05:00 גולדן סטייט מול הלייקרס

לפוסט זה מצורף: חלק א של דירוג הליגפאס של זאק לואו

https://www.espn.com/nba/story/_/id/32383249/lowe-league-pass-rankings-breaking-nba-teams-30-11-fun-style-unintended-comedy

קרא עוד

קבוצה ביום לוס אנג'לס קליפרס

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: לוס אנג'לס קליפרס

לדף הקבוצה:

לוס אנג'לס קליפרס

נשארו: פול ג'ורג', קוואי לנארד (חתם מחדש), ניקולס באטום (חתם מחדש), רג'י ג'קסון (חתם מחדש), סרג' איבאקה, איביצה זובאץ, טרנס מאן, לוק קנארד, מרכוס מוריס.

עזבו: דמארקוס קאזינס (ללא קבוצה), יוגי פרל (ללא קבוצה), פטריק פטרסון (ללא קבוצה), ראז'ון רונדו (בטרייד לממפיס), פטריק בברלי (בטרייד לממפיס), דניאל אוטורו (בטרייד לממפיס).

הצטרפו: ג'סטיס ווינסלו (חופשי מממפיס), אריק בלדסו (בטרייד מממפיס), קיאון ג'ונסון (דראפט סיבוב ראשון), ג'ייסון פרסטון (דראפט סיבוב שני), ברנדון בוסטון ג'וניור (דראפט סיבוב שני),

מתנדנדים:  ג'ורג' קינג, מוזס רייט, ג'ורדן פורד, אייזאה הרטנשטיין, הארי ג'יילס (כולם חוזים לא מובטחים לעונה הקרובה).

חמישייה: אריק בלדסו (קוואי לנארד), רג'י גקסון, פול ג'ורג', מרכוס מוריס ואיביצה זובאץ

ספסל: סרג' איבאקה, ניקולס באטום, טרנס מאן, לוק קנארד, ג'סטיס ווינסלו, קיאון ג'ונסון, ג'ייסון פרסטון, ברנדון בוסטון ג'וניור

המהלכים הגדולים של 2020-21:

https://www.youtube.com/watch?v=bCTJjgtzgFE

אז מה היה לנו שם?

כשסטיב באלמר הגיע לקליפרס הוא שם לו למטרה להוות אלטרנטיבה אמיתית לאחות הזוהרת – לוס אנג'לס לייקרס, בין אם זה במשיכת שחקנים, או בקרב על האוהדים. הצלחה ראשונה נרשמה בקיץ 2019 עם הגעתם של קוואי לנארד ופול ג'ורג'. עכשיו המטרה היא אליפות. כל דבר חוץ מזה הוא כישלון. את העונה הראשונה של הצמד במועדון, הקליפרס סיימו בהפסד מביך בחצי גמר המערב לנאגטס, אחרי שהובילו בסדרה 3:1. בעקבות ההדחה בבועה, דוק ריברס, שאימן את המועדון כבר 6 עונות, איבד את משרתו. מי שקיבל את המושכות לפרוייקט המסקרן הזה היה עוזרו, טיירון לו.

אחת הביקורות המרכזיות כלפי הקליפרס הייתה המחסור בכימיה בין השחקנים. קוואי וג'ורג' שיחקו רק 37 משחקים ביחד בעונת 19\20. כשכוכב אחד שיחק, השני נח בגלל פציעה או מנוחה. בקיץ 2020 התפרסמה כתבה באתלטיק על כך שקוואי וג'ורג' מקבלים כל מה שהם רוצים, כולל להחסיר אימונים. השחקנים לא אהבו את התנאים המיוחדים שהשניים קיבלו וזה יצר אווירה מתוחה בקבוצה. אחד מהשחקנים שיצא כנגד הכוכבים היה מונטרז הארל, שהחליט לחצות את הכביש בקיץ 2020 ולעבור ללייקרס. בהמשך עונת 20/21 לו וויליאמס, עוד שחקן שהתקשה לקבל את הגינונים של הסופרסטארים, עבר בטרייד לאלטלנטה תמורת רונדו.הטרייד הזה שירת 2 מטרות, הראשונה להשיג מנהיג שיסחוב את הקבוצה, כי כנראה שקוואי הוא לא המנהיג הזה. השניה הייתה להרגיע את חדר ההלבשה, שלא יהיהו חיכוכים וטענות כלפי קוואי וג'ורג'.

על פניו לקליפרס בעונה שעברה, היו את כל הכלים ללכת עד הסוף, ומה שנשאר היה ליצור כימי ותיאום בין כל השחקנים.אלו היו המשימות המרכזיות של לו. הקליפרס האמינו ששחקן העבר, שבין היתר שיחק עם קובי בראיינט, מייקל ג'ורדן ואף אימן את לברון ג'יימס, מסוגל להיות המנהיג הזה.

במקום הארל הגיע איבאקה המנוסה והותיק, שבנוסף לקח עם קוואי אליפות בטורנטו. באטום הגיע בחוזה מינימום לאחר שנחתך מההורנטס ולוק קנארד הגיע לקליפרס בטרייד משולש ששלח את לאנדרי שאמט לנטס.

במהלך העונה הקליפרס השיגו את המטרות שלהם. הם שיחקו כדורסל טוב (אופנסיב רייטינג ונט רייטניג שניים בטיבם בליגה), קוואי וג'ורג' שיחקו יותר משחקים יחדיו ( 43 משחקים בעונה של 72 ו-1449 דקות בניגוד ל-1118 דקות בעונה הקודמת) וכל העונה הקליפרס שמרו על מקום שמוביל לביתיות בפלייאוף. לאחר שני הפסדים בשני המשחקים האחרונים של העונה לרוקטס ולת'אנדר, שתיים מהקבוצות הגרועות בליגה, הקליפרס סיימו במקום הרביעי במערב.ההפסדים כנראה היו מכוונים, כשהמטרה היא להימנע ממפגש עם הלייקרס לפני גמר המערב (הלייקרס היו מקום 6-7), ועדיין העלו שוב את התהיו והביקורות כלפי האופי החלש של המועדון, והתדמית הלוזרית של הקבוצה. בפועל הפלייאוף האחרון הוכיח את ההפך כאשר הקליפרס הגיעו לראשונה בתולדותיהם לגמר המערב וסיפקו את העונה הכי טובה של המועדון אי פעם.

בסיבוב הראשון הקליפרס פגשו את דאלאס, כמו בעונה לפני כן. אלא שהפעם לוקה הגיע יותר בוגר ועם יותר נסיון, והוביל את דאלאס ל-2 נצחונות חוץ, ויתרון מפתיע בסדרה 2-0. הקליפרס הוכיחו אופי כשניצחו את 2 המשחקים בדאלאס וחזרו לשיוויון 2. דאלאס ניצחה שוב בלוס אנג'לס ועלתה ל-3-2, לפני שהקליפרס ניצחו את משחק 6 בדאלאס וחזרו למשחק 7 בלוס אנג'לס, בסדרה שבה אף אחת מהקבוצות לא הצליחה לנצח בבית. הכל היה מוכן להפסד חסר אופי של הקליפרס, אלא שהפעם הם התעלו על עצמם, ובדרך הראו המון אופי. למרות שחסרון של סרג' איבקה שנפצע בגב במהלך הסדרה הקליפרס מנצחים משחק 7 חשוב בבית ועולים לסיבוב השני.

בסדרת הסיבוב השני הקליפרס שוב חזרו מפיגור 2:0, הפעם מול הג'אז. טיי לו הוכיח שהוא מצליח איפה שריברס נכשל בענק – התאמות תוך כדי סדרה, ונחישות גם כאשר הקבוצה נמצאת עם הגב אל הקיר. את משחקים 5 ו-6 הקליפרס ניצחו ללא קוואי לנארד, שנפגע בברכו במשחק מספר 4 ולאחר מכן הושבת לשאר הפלייאוף. ללא קוואי, הסאנס היו גדולים על הקליפרס בסדרת גמר המערב וניצחו אותם 4:2. הקליפרס יכולים לצאת מרוצים מהעונה הזאת לאחר פלייאוף מלא קאמבקים ונצחונות עם הגב אל הקיר. החסרון של קוואי בסדרת הגמר נותן להם תירוץ מצויין להפסד בגמר, ויכולת לשאול מה היה אם.

קיץ חם:

לפני שבכלל מתחילים לציין את המהלכים של הקליפרס בקיץ האחרון, צריך להתייחס לפיל שבחדר שהוא הפציעה של קוואי לנארד. קוואי נפגע בברכו ברבע האחרון של משחק מספר 4 נגד הג'אז ומאז לא ממש היה ברור מה מצבו והאם הוא יוכל לחזור לפלייאוף. הדיווחים היו שמדובר בקרע ברצועה הצולבת הקדמית (acl), אולם לא היה ברור מה מידת החומרה. ב-13 ביולי קוואי עבר ניתוח שחזור רצועה, ניתוח שההתאוששות ממנו היא כ-9 חודשים. כרגע אין לקוואי לוח זמנים ברור לחזרה לפעילות ואין לאף אחד מושג האם בכלל ישחק העונה, בטח לאור ההיסטוריה הרפואית שלו. ביום המדיה של הקליפרס, שהתרחש לפני שבועות ספורים, קוואי הסביר כי הוא מתכנן לחזור כבר בסוף העונה הקרובה וכי השיקום מתקדם בצורה טובה, אם כי הוא לא יודע עדיין אם יהיה בריא מספיק בשביל כך. לורנס פרנק, הנשיא לענייני כדורסל של הקליפרס, אישר כי אין כרגע צפי לחזרה משוערת של הכוכב.

בקיץ עצמו לקליפרס היו 2 מטרות מרכזיות: הראשונה היא להחתים את קוואי על חוזה ארוך טווח והשנייה היא לחסוך כמה שיותר כסף בעונה הקרובה, מתוך הנחה שקוואי לא משחק ובלעדיו הקליפרס לא מועמדים לאליפות. 12 ימים לתוך השוק החופשי קוואי חתם על חוזה של 176.3 מיליון דולר ל-4 עונות כולל אופציית יציאה בשנה האחרונה (באותה שנה שג'ורג' יכול לצאת מהחוזה שלו). לקליפרס יש כרגע עוד 3 עונות לפחות של צמד הסופרסטארים והם יכולים להיות רגועים בגזרה הזאת.

בגזרת החיסכון הכספי, הקליפרס שלחו לגריזליס את רונדו, בברלי ואת דניאל אוטורו תמורת אריק בלדסו, שחוזר למועדון שבחר אותו בדראפט. המהלך הזה חסך לקליפרס 30 מיליון במס המותרות וגם השיג להם חריגת טרייד בשווי של 8.3 מיליון דולר. עוד שחקן שהגיע לקליפרס מממפיס הוא ג'סטיס ווינסלו, עליו הגריזליס לא מימשו את אופציית הקבוצה שהייתה להם עליו והוא הפך לשחקן חופשי. ווינסלו חתם על חוזה מאד נוח של 4 מיליון לעונה למשך שנתיים בלבד. ווינסלו מגיע לקליפרס לאחר ששיחק רק 37 משחקים בשנתיים האחרונות, עקב פציעות. אם ווינסלו יצליח להישאר בריא, הוא יוכל לספק לקליפרס מוביל כדור חכם ועוד גוף שיכול להתמודד בהגנה עם שחקני כנף.

בגזרת השחקנים שסיימו חוזה, הקליפרס הצליחו להשאיר את רג'י ג'קסון בחוזה של 21 מיליון למשך שנתיים, דרך חריגת זכויות בירד מוקדמות, ובעצם שילמו לו את המקסימום שהם יכלו. ג'קסון חוזר לקליפרס לאחר שנתן את פלייאוף חייו עם 17.8 נקודות בקצת מעל 48% מהשדה בכמעט 41% משלוש ו-87.8% מהקו. באטום, שנתן עונת שיקום יפה בקליפרס לאחר שברח מההורנטס, חתם גם הוא לשנתיים בהן הוא ירוויח 3 מיליון לעונה (דרך חריגת ה"נון בירד"). שני השחקנים האלו כנראה יכלו להרוויח יותר בקבוצה אחרת, אך הם העדיפו לקבל פחות כסף על מנת להמשיך לשחק בקליפרס.

בנוסף הקליפרס בחרו בדראפט בבחירה ה-21 את קיאון ג'ונסון המסקרן. ג'ונסון, בן ה-19, הוא גארד בגובה 1.93 עם מוטת ידיים של 2.04 והוא נחשב לאחד השחקנים האתלטיים בדראפט 2021. שומר טוב באחד על אחד, מסתדר טוב מאד בחילופים בחסימות והוא מבצע רוטציות הגנתיות בצורה טובה. יש לו צעד ראשון מהיר הוא אוהב לשחק בצורה אגרסיבית והוא לא מוותר על שום מהלך. הוא עדיין לא נחשב מספיק חזק לליגה, אבל זה משהו שכנראה ישתפר עם הזמן. מומחי הדראפט אוהבים את הבחירה הזאת לקליפרס ועל אף שיש לו המון מה ללטש במשחק ההתקפה שלו, בעיקרה יכולת מסירה וקליעה, הם מאמינים כי הוא מתאים לקבוצה הזאת.

עזיבה נוספת שקרתה בקיץ היא זאת של עוזר המאמן, צ'ונסי בילאפס, לטובת תפקיד מאמן ראשי בבלייזרס. היחסים בין בילאפס ללו נחשבו מאד טובים ויש האומרים כי בנוסף לכך צ'ונסי היה המח האמיתי מאחורי ההתאמות של הקליפרס בפלייאוף האחרון.

בחודש שעבר סטיב באלמר, הבעלים של המועדון, פרסם כי הקליפרס יעברו בתחילת עונת 24/25 לאולם חדש באינגוולד (איפה שהיה הפורום, אולם הבית הקודם של הלייקרס). האולם יקרא אינטואיט דום כאשר חברת התוכנה תשלם יותר מחצי מליארד דולר כדי לקבל את השם.

 

ועכשיו מה עכשיו?

העונה הזאת היא בסימן אודשינים. הקליפרס רוצים לבחון מי מספיק טוב כדי לתרום לקונטנדרית ומי יוכל להתאים לצד ג'ורג' וקוואי בהמשך. האם התצוגה המשוגעת של ג'קסון מהפלייאוף האחרון ניתנת לשימור או שזאת בסה"כ הייתה עונת חוזה? האם איבאקה עדיין מסוגל לתרום לאור גילו והפציעות האחרונות שעבר? האם קיאון ג'ונסון מסוגל להיות שחקן רוטציה לגיטימי? האם לוק קנארד יצדיק את החוזה המנופח עליו חתם בקיץ שעבר (64 מיליון דולר ל-4 עונות)? עד כמה בלדסו יכול להוות שדרוג על פטריק בברלי אם בכלל? בהגנה כנראה שלא תהיה נפילה משמעותית כי בלדסו שומר מצויין (בענות 19/20 נבחר לחמישיית ההגנה של העונה) אך הוא קולע מבחוץ משמעותית פחות טוב מבברלי (ממוצע קריירה של 33.7% אל מול 38.2% של בברלי) ולכן חמישיות בהן בלדסו לא יהיה היוצר המרכזי וכשהכדור לא יהיה אצלו ביד, יתקשו מאד בריווח.

המטרה היא ליצור כימיה והמשכיות כי זה מה שמנע מהקליפרס להגיע רחוק יותר בשנים האחרונות. כל הסגל, מלבד איבאקה ובלדסו, חתום לפחות לשנתיים הקרובות והוא יוכל לרוץ שוב גם עם קוואי, כשזה יבריא. ככל שהקבוצה רצה יותר שנים ביחד, ככה גם חדר ההלבשה יהיה מגובש וחזק יותר. הקליפרס אמנם לא קונטנדרים ללא קוואי אבל הם עדיין קבוצה חזקה ומנוסה גם בלעדיו. המטרה היא כן להתחרות ולצבור עוד קילומטראז' פלייאוף ביחד וליצור תרבות מנצחת לארגון הזה גם ללא קוואי.

ג'ורג' הוכיח בפלייאוף האחרון שהוא מסוגל להוביל קבוצה תחרותית, גם אם לא לאליפות, לפחות לשלבים מתקדמים בפלייאוף. הוא סיים את פלייאוף 2021 עם ממוצע של 26.9 נקודות ב-44.1% מהשדה ו- 84.4% מהקו, הוסיף 5.4 אסיסטים והוריד 9.6 ריבאונדים, כאשר במרבית הפלייאוף הוא נשא בנטל החזקת הכדור ואף כאופצייה הראשונה בהתקפה (יוסאג' של 31.2%, אחוזון 99 בליגה לעמדה שלו). בנוסף ברוב המקרים ג'ורג' שמר את כוכב היריבה, דבר שמצריך ממנו המון אנרגיה כדי להיות אפקטיבי בשני הצדדים. בפלייאוף בבועה ג'ורג' חטף המון ביקורת על ההיעלמות ברגעי המאני טיים וחוסר האגרסיביות שלו כאשר הקבוצה הזדקקה לו. בפלייאוף הזה ג'ורג' ייצר בכל דרך אפשרית והעלה את הרמה שלו מהעונה הרגילה. הנתון שהכי בלט לי לעין הוא השיפור בהגעה לקו של ג'ורג' בעונה הרגילה לעומת הפלייאוף. בעונה הסדירה הוא הגיע רק 4.2 פעמים לקו, בפלייאוף הוא כמעט הכפיל זאת עם 8.1 ביקורים לשם. האגרסביות של ג'ורג' היא זאת שעשתה את ההבדל גם כאשר קוואי לא שיחק. ככל שהוא חדר יותר לצבע דברים טובים קרו, בין אם זה לכווץ את ההגנה ולמצוא את השחקן הפנוי לשלשה קלה, בין אם זה לסיים בטבעת או להגיע לקו. מתוך 19.7 הזריקות שג'ורג' לקח בממוצע כל משחק, 6.2 מהם הגיעו במרחק של 10 פיט מהסל, אותן הוא קלע בכמעט 60 אחוזים מכובדים.

בנוסף צריך לזכור שהקליפרס קבוצת קליעה מעולה שקלעה בעונה הרגילה 14.2 שלשות ב-41.2%. כנראה שבעונה הזאת קבוצות יתמקדו יותר בג'ורג' כאשר קוואי לא משחק, אבל ראינו שהקליפרס מגיעים לזריקות טובות גם בלעדיו ולראייה ב-8 משחקים שקוואי לא שיחק בפלייאוף, הקליפרס קלעו 108 שלשות על 294 זריקות (36.7%) מול שתי קבוצות הגנה טובות. אין סיבה שזה יראה פחות טוב בעונה הרגילה שבה ההגנות פחות אינטנסיביות. הגנה של הקליפרס בשנה שעברה דורגה שמינית בליגה מבחינת דפנסיב רייטינג, ועל אף שקוואי בחוץ, היא תישאר חזקה. התחום בו ההגנה של הקליפרס הצטיינה היה מניעת השלשות של היריבה. הקליפרס היו מקום שביעי בליגה בכמות השלשות שזרקו עליה (32.5) מקום שישי בכמות השלשות שספגו (11.6) ומקום שישי באחוזים משלוש של היריבה (35.6%). יש בקבוצה שחקני הגנה מספיק טובים כדי לייצר הגנת טופ 10 בליגה ולהמשיך את הקו של סגירת קשת השלוש, כגון ג'ורג', בלדסו, באטום, מאן ואפילו מוריס. על אף הדלילות של הקו הקדמי, הקליפרס סיימו 12 בכמות הנקודות שספגו בצבע כאשר את עיקר הקרדיט ניתן לייחס לזובאץ, אשר קלעו עליו באיזור הרסטריקד ב-11.9% פחות מהממוצע בעונה שעברה. הנתון הזה מרשים בעיקר לאור העובדה שזובאץ סיים את העונה עם ממוצע של פחות מבלוק למשחק (0.9), דבר אשר מעיד על המיקום הטוב שלו בצבע.

המועדון רוצה לייצר כמה שיותר הייפ סביב המועדון, בעיקר לאור המעבר לאולם החדש ב-2024. אם במקרה קוואי יהיה כשיר לקראת הפלייאוף, מה טוב, אך אני חושב שהקליפרס יתנו לו את כל הזמן שבעולם לנוח ולהתאושש גם על חשבון אליפות בעונה הקרובה. בסופו של דבר הקליפרס מנסים לחשוב כמה שיותר רחוק ולתכנן לעוד שנים קדימה ולא רק להווה. צריך לזכור שקוואי הסתכסך עם אנשי סאן אנטוניו בעקבות אי הסכמות כאלו ואחרות לגבי מצבו הרפואי ולכן הקליפרס יתיישרו לפי כל החלטה של הכוכב. אין להם שום סיבה להיות בפאניקה העונה אפילו להפך, הם יכולים להשתמש בפציעה הזאת כתירוץ בנוסף לעובדה שהם נותנים לקוואי לחזור כשיר וחזק יותר לעונה הבאה ועל הדרך לחסוך כמה גרושים. בפעם האחרונה שקוואי החסיר יותר מעונה זה נגמר באליפות של הראפטורס בעונה שאחרי. זה התרחיש עליו חותמים בקליפרס.

תחזית: ג'ורג' לבדו והסגל המשלים מספיקים כדי לתת עונה תחרותית. ההגנה כנראה תהיה טובה גם בעונה הסדירה ללא קוואי, ההתקפה אולי תדעך אבל הקליפרס עמוקים מספיק כדי להישאר בצמרת המערב. בפלייאוף זה כבר יהיה סיפור אחר וכאשר הרוטציות מתקצרות, ללא קוואי אין לקליפרס מספיק כישרון בחמישייה שלהם לעומת קבוצות אחרות במערב כגון הלייקרס, הג'אז, הווריירס ואפילו המאבס במידה ופורזינגיס בריא. 45 נצחנות, מקום רביעי\חמישי במערב והדחה בסיבוב הראשון כל זאת במידה וקוואי לא ישחק העונה. במידה וכן, אז הקליפרס לטעמי יגיעו לגמר הראשון של הפרנצ'ייז אי פעם.

תגיות: , , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות