ממשיכים בסדרת הפריוויואים והפעם הבית שנחשב הכי קשוח: הבית הפסיפי. דיברנו על עד מתי סקרמנטו תישאר "תקועה" והאם יש לה סיבות לאופטימיות? מה התקרה של גולדן סטייט עם ובלי קליי? ומה סוד ההצלחה שם? עד כמה אנחנו מאמינים בלייקרס, ובפרנק ווגל, והאם הגיל יפריע להם? פול ג'ורג' יכול לסחוב את הקליפרס ללא קוואי? ומה חסר לפניקס כדי לחזור לצמרת?
פתיח ורגע השבוע 00:00
סקרמנטו קינגס 03:24
גולדן סטיט ווריירס 15:56
לוס אנג'לס לייקרס 37:24
לוס אנג'לס קליפרס 56:09
פניקס סאנס 1:03:23
סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
(סער ברעם – פוסט אפ)
לדף הקבוצה:
נשארו: לוקה דונצ'יץ' (קיבל הארכת חוזה מקסימלית עם סעיף דרק רוז), קריסטפס פורזינגיס, בובאן מריאנוביץ' (הוחתם מחדש), ווילי קאולי-סטיין, דוויט פאוול, דוריאן פיני-סמית', מקסי קליבה, ג'וש גרין, טים הרדוואי ג'וניור (הוחתם מחדש), ג'יילן ברונסון, טריי ברק, טיירל טרי.
עזבו: ג'וש ריצ'ארדסון (טרייד, לסלטיקס), ג'יי ג'יי רדיק (פרש), ניקולו מלי (אולימפיה מילאנו)
הגיעו: רג'י בולוק (חופשי,מהניקס), סטרלינג בראון (חופשי, מיוסטון), מוזס בראון (טרייד, מהסלטיקס)
מתנדנדים: מוזס בראון (חוזה לא מובטח), פרנק ניליקינה (חוזה למחנה אימונים)
חמישייה: לוקה דונצ'יץ', רג'י בולוק, דוריאן פיני-סמית', קריסטפס פורזינגיס, דוויט פאוול
ספסל: ג'יילן ברונסון, טימי הרדוואי ג'וניור, מקסי קליבה, בובאן מריאנוביץ', מוזס בראון, ווילי קאולי-סטיין, ג'וש גרין, טיירל טרי, טריי ברק, פרנק ניליקינה
המהלכים הגדולים של עונת 20/21 מערוץ היוטיוב מערוץ היוטיוב של ה-NBA
אז מה היה לנו שם?
המאבריקס עלו לפלייאוףאחרי ריצה מצויינת בסיום העונה. בזמן שבחודש ינואר הקבוצה הייתה במקום ה-14 במערב, הם הצליחו לעלות ולדגדג את המקום ה-3 לקראת הפלייאוף. לא פחות ממדהים, עבור קבוצה שזו הופעת הפלייאוף השנייה שלה. יש טעם של הקבוצה מ-2011, קבוצה שיודעת לחזור מפיגור.
כמו בפלייאוף שהיה בבועה, המאבריקס שוב נפגשו עם הקליפרס בסדרת סיבוב ראשון. הפעם, קליפרס חזקים ומתואמים יותר. הקליפרס שיחקו מעולה וגרמו לכל הגבוהים של הקבוצה ללכת לחפש, ובזמן של 2-0 לטובת המאבס (יתרון מבטיח INDEED) ואולי אחד ה-UPSETS הגדולים בכדורסל של שנה שעברה, הם הצליחו להפיל יתרון ולהפסיד בסוף 4-3. מי אשם? חלק אמרו שקרלייל עם חוסר המעוף, חלק אמרו שזינגר שהיה חלבי, חלק אמרו שזה בכלל ג'וש ריצ'ארדסון. אני אומר, כולם אשמים. וכשכולם אשמים, המאמן הולך. אז זה בדיוק מה שקרה.
הבעיה הגדולה של המאבס היא למרות הסייז הענקי שיש לה, ועדיף על הרבה מקבוצות הליגה, היא לא מקבוצות הריבאונד הטובות ביותר. שם הולכות הרבה מהנקודות שלה, והרבה מנקודות משחק המעבר שלה. כששיחקו ללא זינגר בפלייאוף והרבה דקות של דוויט פאוול, אז גם אם הריבאונד לא היה בשיא – הוא היה לפחות סביר.
קיץ חם
אז מי שמע על המאברניקס? בוגרי הניקס מככבים בשורות המאבריקס, בזמן שקיובן, נלסון ועכשיו גם ניקו האריסון חומדים בשחקנים מהניקס. העניין הוא שבהחלפה הזו, ניו יורק מקבלים את השחקנים הרעים של המאבס (כמו דניס סמית' ג'וניור) ומקבלים את התמורה הטובה ביותר: מדניס סמית' הצליחו להוציא את זינגר וטימי הרדוואי ג'וניור. אז נכון שפורזינגיס לא בדיוק מה שציפו, אבל דניס סמית' בסיכון להיפלט מהליגה, בזמן שהארדאווי ג'וניור מפגיז שלשות. ריצ'ארדסון היה כל כך גרוע בפלייאוף האחרון, שבמקום להיות שיפור של סת' קרי (הקרי המוצלח יותר), הוא היווה ירידה ברמה. אם למאבס היה את סת', סביר להניח שהם היו בסיבוב השני, נלחמים מול יוטה. ומי יודע, אולי גם ריל קרלייל ודוני נלסון היו שומרים על הכסא שלהם.
העניין הוא שהם לא שמרו על סת' קרי, והם עפו בסיבוב הראשון, וקרלייל ונלסון מצאו את עצמם בחוץ. הסגנון הניהולי היה די מיושן. ההנהלה לא הצליחה לחבר בין שום כוכבים למרות "חשיבה מחוץ לקופסה" של קיובן (אחד הבעלים האהובים בליגה), ורק בטריידים הם מככבים. נוביצקי עצמו אמר שהתפנית הגדולה במועדון, שלהפוך ממועדון מפסיד למועדון מנצח, התרחשה בזכות קיובן עצמו. ניקו האריסון, בעל ניסיון במשרות בכירות בנייקי, מצא את עצמו מחליף את נלסון ומבין שדאלאס היא לא השכן, שהדשא שלו ירוק יותר. היא גרועה מזה בהרבה. יהיו לו הזדמנויות נוספות.
בבורג הניהולי המרכזי שהשתנה, המאבס הצעירים בעיקר צריכים להתחבר עוד יותר, והמאמן החדש אמון על זה. קיד, שהגיע בקיץ ישירות לעמדת המאמן הראשי, יביא גישה מרעננת, שונה, מיוחדת ולדעתי גם השחקנים יילכו איתו עד הסוף. הוא התחיל עם תדמית האב האובד עם תמונות חמודות שבהן הוא מגולח ונקי, ולאט לאט חוזר לתדמית שלו ממילווקי, של הבעל המכה. המאבס צריכים מישהו רע שינהל אותם. יכול להיות שקיד, שיש לו עבר בעייתי משהו, יכול להיות המישהו שיתרום לסיטואציה הנוכחית של המאבריקס.
התוספת המבורכת לסגל השחקנים הנוכחי היא… מוזס בראון! סוף סוף, גבוה אתלטי שיכול לחסום, ולא הפרווה שאני רואה ממריאנוביץ', זינגר או דוויט פאוול (הכי פחות חלבי מביניהם). גם קאולי סטיין לא מצטיין בערסיותו ואולי בגלל זה הביאו את הבנאדם לתת פאולים, לחסום כמה שחקנים ולהוות מטרייה אווירית ולהשאיר צלקות. לגמרי קיץ חיובי, במיוחד עם הצירוף של רג'י בולוק, שחקן שהוא קצת יותר אגרסיבי מג'וש ריצ'ארדסון.
ועכשיו מה מה עכשיו?
המאבס נראים חלודים רצח במשחקי ההכנה. למרות שדונצ'יץ' וזינגר זמינים למשחקים ונראים טוב, השאר עדיין לא נראים מחוברים ולדעתי זה עניין של זמן עד שזה קורה.
השאיפה של דאלאס בעונה הקרובה היא להיות קצת יותר טובים ויצירתיים מעונה שעברה. התרגיל של החסימה הכפולה בחלק הכי קרוב לחצי של השלשה מיצה את עצמו. הוא עדיין עובד נהדר, בעיקר מול קבוצות חלשות, אבל הגיע הזמן ללכת יצירתי יותר. לא אתפלא אם פתאום ג'ייסון קיד מביא את הכדור לכל מי שהוא לא דונצ'יץ' שיוביל את הכדור מעבר לחצי כדי לחסוך לו אנרגיה. לא אתפלא אם פתאום נראה ניהול משחק של זינגר קצת מחוץ לבקבוק. לא אתפלא אם נראה פתאום את פאוול, כפי שהיה מול הקליפרס, משחק על תקן עכביש, שחקן שנמצא בכל מקום ואיש צווארון כחול מצטיין.
המטרה של קיד היא להביא מעוף לקבוצה חסרת מעוף. אם פעם היה את גישת ה'תן ולך' בלייקרס, שהיא גישת ה"תן את הכדור לקובי ולך להגנה", השנה זה היה קרוב לזה, רק עם דונצ'יץ'. השחקנים האחרים חייבים להיות יותר מעורבים ולהשאיר לו אוויר לדקות הסיום. הוא יסגור לך את המשחק, כל עוד יהיה לו כוח לקבל את הכדור ולשחרר שלשה על הבאזר, ולא יפחד מטריפל-טים. לבולוק, הרדוואי, פיני-סוויש, קליבה, ברונסון זינגר וטריי ברק יש הרבה מה לעשות בעניין. ואני מקווה שיעשו, עבור הקבוצה.
תחזית:
אופטימית – זינגר הופך להיות שחקן מצוין ומאיים מכל הטווחים (כולל על זריקות של שחקני היריבה בהגנה), ועם שיפור ביעילות של לוקה דונצ'יץ', שעכשיו יש לו טימייט לסמוך עליו, המאבס מסיימים במקום 2 במערב, ומקבלים את פורטלנד. הם מנצחים אותם ועולים לחצי גמר המערב, שם הם מנצחים את הג'אז כשרודי גובר נראה חסר אונים כשיש 5 קלעים טובים מחוץ לקשת. הם מגיעים לגמר המערב ומודחים שם מול גולדן סטייט, שכרגע יש שם את בן סימונס במקום אנדרו ויגינס שמוצא את קליי וקרי למבטים חופשיים.
ריאלית – זינגר הופך להיות שחקן טוב וג'ייסון קיד מוצא את השימוש הנכון בו. החשק עוד לא נמצא שם ב-100% אבל הוא מצטרף לקבוצה שנחשבת כעדיפה מול רוב קבוצות הליגה, והמאבס מסיימים במקום 4-5 ומקבלים בפלייאוף את מקום 4-5. חלק מהסגל פצוע אבל דונצ'יץ' מצליח לסחוב אותם לסיבוב שני מול הלייקרס, שם הם מפסידים כשהצוות המסייע נעלם ברגעים המכריעים, וזינגר מנצח את אנתוני דיוויס במאצ'אפ ביניהם.
פסימית – אם הם לא ישתפרו מעונה שעברה זה אך ורק בגלל פציעות. ג'וש ריצ'ארדסון, שנראה כמו דמות חיובית בתחילת העונה, נראה כל כך רע בפלייאוף שלהביא את רג'י בולוק נראה כמו הדבר המתבקש. להחליף גם את אותו ריצ'ארדסון במוזס בראון, מטרייה (או איטרייה) אווירית הוא בונוס. כנראה שלוקה יחמיץ 15 משחקים, זינגר עוד 20 ודאלאס בקושי ישתחלו לפלייאוף ממקום 8 והאווירה תהיה בהתאם. הם יפסידו לפיניקס ב-4-1 וזינגר יקבל את הטרייד שרצה בסוף העונה הבאה.
קרא עוד
סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
(מידן בורוכוב – פוסט אפ)
לדף הקבוצה:
נשארו: לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס, טיילן הורטון טאקר(חתם מחדש)
עזבו קייל קוזמה, קנטביוס קולדוול פופ, מונטרז הארל (טרייד לוויזארדס), דניס שרודר (חופשי, חתם בבוסטון), אלכס קארוסו (חופשי, חתם בשיקגו), אנדרה דראמונד (חופשי, חתם בפילדלפיה), בן מקלמור(חופשי, חתם בפורטלנד), מרקיף מוריס (חופשי, חתם במיאמי), מארק גאסול(טרייד לממפיס, שוחרר ועזב את הNBA), ג'ראד דאדלי, ווסלי מת'יוס, אלפונזו מק'יני, קוסטאס אדטקומבו(חופשיים, ללא קבוצה).
הגיעו: כרמלו אנתוני, טרבור אריזה, קנת' בייזמור, דווייט הווארד, ויין אלינגטון, רג'ון רונדו, קנדריק נאן, מאליק מונק, דיאנדרה ג'ורדן, אוסטין ריבס, קמרון אוליבר (שוק חופשי), ראסל ווסטברוק (טרייד).
חמישייה:ראסל ווסטברוק, ויין אלינגטון, טרבור אריזה, לברון ג'יימס, אנתוני דייויס.
ספסל: ראג'ון רונדו, כרמלו אנתוני, דווייט הווארד,דיאנדרה ג'ורדן, קנדריק נאן, מאליק מונק, טיילן הורטון טאקר, קנת' ביזמור, אוסטין ריבס
המהלכים הגדולים של 2020-21
https://www.youtube.com/watch?v=JhRsD-jsw_8
אז מה היה לנו שם?
הלייקרס הגיעה לפתיחת העונה כאלופה הגאה, אליפות שהושגה בבועה. מנוחה קצרה וקיץ בו פלינקה עשה לא מעט מהלכים לחיזוק הסגל. הלייקרס התחזקה בלא מעט שחקנים, ועל הנייר היא נראתה טוב יותר מהעונה בה זכתה באליפות. שרודר, הארל, גאסול, הארכת חוזה לקנטביוס קודלוול-פופ. סימני השאלה המרכזיים סביב הלייקרס היו – בריאות הסגל והאם המנוחה המאוד קצרה תפגע בקבוצה. הלייקרס נראתה טוב בהתקפה והגנתית היא המשיכה להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה. לברון בעונתו ה – 18 נראה כמו MVP, וסחב את הקבוצה גם כאשר הגבה נפצע. לרוע מזלה של הלייקרס היא איבדה גם את האס וגם את הקינג שלה. התוספת של דראמונד לא תרמה והלייקרס מצאה את עצמה מסיימת את העונה בקול ענות חלושה במקום ה-7 בלבד במערב, ובפלייאין. למזלה היא פגשה בגולדן סטייט וניצחה במותחן. בסיבוב הראשון היא פגשה את פיניקס סאנס. ההתחלה עוד נראתה מבטיחה כשהלייקרס גנבה את הביתיות והובילה 1-2, אלא שאז דייויס נפצע, והסאנס ניצחו 3 משחקים ברצף, ואת הסדרה באופן מאוד משכנע. \לברון יצא לחופשת קיץ מוקדמת.יכול להיות שאם דייויס לא נפצע, הלייקרס עוברים את הסאנס, אבל למען ההגינות פיניקס נראתה טוב יותר ברוב הסדרה מול הלייקרס, עם או בלי דיוויס. הלייקרס סיימה את העונה עם הדירוג ההגנתי הטוב בליגה אבל 24 בלבד בדירוג התקפי. ווגל לא שלט באופן מלא בקבוצה וניסה לא מעט קומבנציות שונות כולל אחסון של דראמונד במהלך הסדרה מול הסאנס. הלייקרס הייתה לא מגובשת, שרודר פישל והוכיח שהוא לא צלע שלישית של קונטנדרית, הארל הוקפא, מוריס לא פגע,גאסול נראה לפרקים כשחקן כדורסל ובשאר הזמן שוטט על המגרש, דראמונד לא התאקלם, מקלמור לא קיבל מספיק הזדמנויות וההתלהבות של קארוסו לא הצליחה לשלהב את הקבוצה. למרות כל הנסיבות המוקדמות העונה הקודמת הייתה כשלון חרוץ.
אחת הרעות החולות של הלייקרס הייתה הבטחון העצמי העודף, שלא לומר שחצנות של שחקניה. הם אמנם סיימו את העונה הרגילה במאזן 0-6 (כולל הפליי-אין) ואף קבוצה לא רצתה להיפגש איתה בסיבוב הראשון. בפלייאוף הלייקרס המשיכה לזייף בהתקפה ועם לברון שנראה אנושי יותר מתמיד היא סיימה את העונה מוקדם מהצפוי.
קיץ חם
פלינקה מוכיח שוב שהוא לא חושש לנהל את הלייקרס בשיטת האול-אין.הסגל נבנה לעונה אחת בלבד, סטייל ואן אנד דאן של ג'ון קליפרי בקנטקי. הבעיה היא שהלייקרס היא לא קבוצת מכללות. הקיץ התחיל עם דיבורי טרייד עם הקינגס על באדי הילד. אלא שבתפנית מפתיעה, קוזמה,פופ והארל(שהיה על מזוודות כבר מפגרת האול סטאר) מצאו את עצמם בדרך לוושינגטון הבירה בתמורה לאחד השחקנים המושמצים ביותר בליגה – ראסל ווסטברוק. אם לפלינקה לא הייתה גמישות, אחריי הטרייד של ראסל הוא די תקוע עם חוזה מקס לא סחיר. פלינקה החתים כמעט כל וטרן שנשאר בריא ונושם בלייקרס. כרמלו, אריזה, הווארד, רונדו ,ג'ורדן כשגם אלינגטון בעשור ה 4 לחייו. במעט כסף שנותר הורטון טאקר קיבל את החוזה שהוצע לו..
הלייקרס תתחיל את העונה עם 3 שחקנים בלבד מהעונה הקודמת ועם סגל שמהווה מקור לבדיחות וממים של בית אבות/פירסומת לתרופה לדלקת פרקים ועוד.
הלייקרס איבדה את רוב הבסיס ההגנתי שלה לטובת שחקנים ותיקים שלא כל כך בטוח כמה דלק נותר להם במיכל. ההחתמות היותר מוצלחות של הקיץ הם של מאליק מונק שמגיע לאחר עונה טובה בשארלוט, וקנדריק נאן שסיפק ניצוצות של שחקן מעניין במיאמי. לא יודע למה הם הסתפקו בכסף קטן באל איי בגיל ובמעמד שלהם.
הויתור על מרק'יף מוריס עלול לפגוע בקו הקדמי של הקבוצה. מוריס אמנם לאחר עונה לא טובה אבל צריך לזכור שהארל נגס לו בדקות. אם לווגל הייתה גמישות מטורפת בסגל בעונה הקודמת עם יכולת לקבל 2-3 עמדות מרוב השחקנים, העונה בשל המגבלות הרבות הוא נותר עם שחקנים ותיקים שרובם חד גונים. אריזה ואלינגטון בחמישייה זה לא משהו שיחזיק לאורך עונה שלמה. אני בטוח שפלניקה זומם על שחקן נוסף שיגיע באזור מרץ בעונת הביי אאוט אבל …. לא הייתי בונה על זה.
ועכשיו מה מה עכשיו?
תופעת הטבע ושמה לברון ג'יימס בעונתו ה-19 בליגה התייצב לפתיחת העונה רזה ובכושר טוב כרגיל. השינוי המהותי של הלייקרס הוא ההזזה של דיוויס לעמדת הסנטר ושל לברון לעמדה מס 4, לאחר ששימש כרכז בעונת האליפות וכבק-אפ של שרודר בעונה הקודמת.
סימן השאלה הגדול של הקיץ – איך ומה לעזעזל עבר לפלינקה (לברון) בראש שהחליט להמר על ווסטברוק. הלייקרס שהייתה אחת מקבוצות השלוש הגרועות בליגה בעונה הקודמת צריכה להשתפר בתחום. יש לא מעט שחקנים שמסוגלים לקלוע אבל כל עוד ווסטברוק ימשיך לחפש טריפל דאבלים ולזרוק לבנים הלייקרס בבעייה.
ווגל עם אורנטיציה הגנתית עשה עבודה מעולה בשנתיים שלו באל איי, הבעייה היא שהעונה שאין לו חומר גלם מספיק טוב. כאינדוידאלים הווארד, דיוויס מגינים מעולים אבל הלייקרס די חשופה בפרמיטר. המפתח של הלייקרס יכול להיות התרומה של רונדו ושילוב של נאן ומונק שעשויים להתפתח להפתעות העונה. כרמלו היה מצויין בפורטלנד בעונה הקודמת(הכל יחסי) ואם הוא יצליח לספק נקודות בדקות שלברון ינוח הלייקרס תצא נשכרת. אני מניח שווגל ירצה לשמור את השחקנים שלו לקראת הפלייאוף, אבל זה לא מודל שמוכיח את עצמו.
השילוב של דיוויס כסנטר ושל לברון כגבוה לצידו יהיה שילוב מנצח.
הרעיון המרכזי של התוספת של ווסטברוק היא לתת ללברון קצת יותר מנוחה ואופציה לקבל מוביל כדור מוכח. (עד כמה שווסטברוק מוכח עם כל הלעג והתוגה)
בימים שהצוות המסייע שמקיף את לברון יקלע טוב מה 3 הלייקרס תנצח ותנצח בקלות.
הלייקרס לא תסיים במקום ה 24 בהתקפה ולבטח לא תסיים מס 1 הגנתית.
לברון ימשיך להיות הברומטר אבל דיוויס יהיה המוציא לפועל המרכזי, עם 2 מוסרים כלברון וראסל + רודנו הוא צפוי לסיים המון התקפות.
למרות הכל הלייקרס מכוונים לאליפות, לברון לא מצפה לפחות מזה.
סימני השאלה לעונה הקרובה
האם נזכה לראות את ווסטברוק מצליח לנצח על התזמורת ולעשות את השינוי?
האם דיוויס יספק סוף סוף עונה בקליבר של אם וי פי או שחקן ההגנה של העונה או שניהם?
מתי תגיע הירידה ביכולת של לברון? בעונתו ה 19 בליגה הוא תופעה שצריך לחקור במכון הביולוגי. אני מתחיל להאמין שאבא שלו באמת יצור מכוכב אחר.
הצוות הרפואי – עם סגל כל כך מבוגר לא מן הנמנע שיהיו פציעות ווגל יצטרך לשמור את השחקנים שלו בריאים ורעננים, וודאי אם העונה תמשיך מעבר לחודש מאי.
החסרון של הלייקרס הוא גם היתרון שלה, היא קבוצה מאוד מנוסה עם איי קיו כדורסל מאוד גבוה. החשש המרכזי שלי הוא מה יקרה אם וכאשר ווסטברוק יטעם מהספסל ברגעים שהלייקרס לא תפגע. עם כל הכבוד לחמישייה הראשונה. חמישייה עם לברון כמרכז, הווארד, דייויס, לברון ומונק/הורטון טאקר/רונדו עשוייה להיות מאוד יעילה.
אם באופן כלשהו ווסטבורק ימציא את עצמו מחדש וינסה לשחק כרכז הלייקרס מסוגלת לדרוס את הליגה.
השורה התחתונה הלייקרס תיפול/תקום על הבריאות של דיוויס ולברון. אין קבוצה בליגה עם 2 שחקנים שמסוגלים לשמור גם את דיוויס וגם את לברון, ווגל יכול להשתמש ברוטציה מאוד רחבה ולשמור את השחקנים שלו. התוספת של ווסטברוק יכולה לספק מנוחה ללברון/דיוויס במשחקים מסויימים.
הלייקרס קצת פחות גמישה השנה, האובדן של קארוסו ופופ יהיה משמועתי מאוד בהגנה. בשביל לקחת אליפות הלייקרס חייבת לסיים טופ 2 במערב.
תחזית
תופעת הטבע ושמה לברון ג'יימס בעונתו ה-19 בליגה התייצב לפתיחת העונה רזה ובכושר טוב כרגיל. השינוי המהותי של הלייקרס הוא ההזזה של דיוויס לעמדת הסנטר ושל לברון לעמדה מס 4, לאחר ששימש כרכז בעונת האליפות וכבק-אפ של שרודר בעונה הקודמת.
סימן השאלה הגדול של הקיץ – איך ומה לעזעזל עבר לפלינקה (לברון) בראש שהחליט להמר על ווסטברוק. הלייקרס שהייתה אחת מקבוצות השלוש הגרועות בליגה בעונה הקודמת צריכה להשתפר בתחום. יש לא מעט שחקנים שמסוגלים לקלוע אבל כל עוד ווסטברוק ימשיך לחפש טריפל דאבלים ולזרוק לבנים הלייקרס בבעייה.
ווגל עם אורנטיציה הגנתית עשה עבודה מעולה בשנתיים שלו באל איי, הבעייה היא שהעונה שאין לו חומר גלם מספיק טוב. כאינדוידאלים הווארד, דיוויס מגינים מעולים אבל הלייקרס די חשופה בפרמיטר. המפתח של הלייקרס יכול להיות התרומה של רונדו ושילוב של נאן ומונק שעשויים להתפתח להפתעות העונה. כרמלו היה מצויין בפורטלנד בעונה הקודמת(הכל יחסי) ואם הוא יצליח לספק נקודות בדקות שלברון ינוח הלייקרס תצא נשכרת. אני מניח שווגל ירצה לשמור את השחקנים שלו לקראת הפלייאוף, אבל זה לא מודל שמוכיח את עצמו.
למרות הכל הלייקרס מכוונים לאליפות, לברון לא מצפה לפחות מזה.
קרא עוד
