Sample Page

דירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA – מקומות 80-71

דירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA – מקומות 80-71

אוק 15, 2021 | , | 0 |

ממשיכים בדירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA, הפעם מקומות 80-71.

לחלק הראשון (כולל הסבר על הדירוג)

לחלק השני

80) טייריס האליברטון (סקרמנטו קינגס) – בעונה שעברה: לא דורג

סטטיסטיקה: 13 נקודות (47.2% מהשדה, 40.9% מהשלוש, 85.7% מהעונשין), 3 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 1.3 חטיפות

כשהוא רק בעונתו הראשונה בליגה הליברטון הוכיח מדוע הוא נבחר גבוה בדראפט 2020, הרוקי הוכיח את עצמו כשחקן לגיטימי בליגה והתאמה מושלמת כמוביל כדור משני לצד דיארון פוקס. פציעה בברך גמרה לו את העונה 8 משחקים לסיום העונה, מה שלא מנע ממנו להכנס לחמישיית הרוקיז הראשונה.

בדראפט האחרון הקינגס בחרו בבחירה התשיעית את דביון מיטשל, גארד נוסף. הליברטון יכול לשחק גם בעמדת הפורוורד, וכנראה שנראה אותו מבלה יותר זמן בעמדה הזו השנה.

79) או ג'י אנונובי (טורנטו ראפטורס) – בעונה שעברה: מקום 80

סטטיסטיקה: 15.9 נקודות (48% מהשדה, 39.8% מהשלוש, 78.4% מהעונשין), 5.5 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 1.5 חטיפות

לפני פתיחת העונה שעברה טורונטו ואו ג'י אנונובי הגיעו לסיכום על הארכת חוזה, 72 מליון דולר ל-4 שנים. על המגרש, אנונבי לא איכזב, עם שיא קריירה בנקודות, אחוזים לשלוש, אחוזי עונשין, ריבאונדים ואסיסטים.

מעבר להתפתחות שלו כסקורר, הוא ממשיך להתפתח כאחד המגנים הטובים בליגה. אחרי שעצר את טייטום בבועה על 8/27 מהשדה בסדרת חצי הגמר, העונה הוא המשיך לעשות חיים קשים לשחקני ההתקפה: את יאניס הוא עצר על 22.2% מהשדה, את סי ג'יי מקולום על 33.3% ושייק מילטון נעצר ב-11.1% בלבד.

כשהחוזה החדש שלו נכנס לתוקף העונה, זה זמן לקפיצת מדרגה נוספת.

78) קאריס לוורט (אינדיאנה פייסרס) – בעונה שעברה: מקום 70

סטטיסטיקה: 20.2 נקודות (44.1% מהשדה, 32.6% מהשלוש, 81.1% מהעונשין), 4.6 ריבאונדים, 5.2 אסיסטים, 1.4 חטיפות

למרות המספרים המרשימים שהוא רשם העונה ב-47 משחקים, לוורט זכה למיקום הנמוך יותר מהמדרגים שלנו השנה, אבל צריך לקחת את הירידה הזו בפורפרציה הנכונה. אחרי 12 משחקים בברולקין, לוורט נשלח לאינדיאנה במסגרת הטרייד של ג'יימס הארדן (שכלל ארבעה קבוצות שונות) וכחלק מבדיקות רפואיות שגרתיות הנערכות לשחקנים חדשים, התגלה בכלייתו גידול סרטני קטן.

לוורט החמיץ כחודשיים וחצי ו-26 משחקים ומאותה נקודה פתח בכל 35 המשחקים במדי אינדיאנה (למעט משחק אחד בו קיבל מנוחה).

העונה, כשהוא בריא, לוורט ירצה להחזיר את אינדיאנה (שבחרה אותו בדראפט 2016 והעבירה אותו לברוקלין בתמורה לת'ד יאנג) לפלייאוף, והוא ירצה לעשות את זה כשחקן מוביל. הדרך לשם חייבת לעבור בשיפור אחוזי השלוש שלו. זו לא אמורה להיות משימה בלתי אפשרית, קאריס כבר הוכיח שהוא יכול להיות איום מהשלוש כשקלע ב-36.4% מטווח זה בעונת 2019/20.

77) דנילו גאלינרי (אטלנטה הוקס) – בעונה שעברה: מקום 57

סטטיסטיקה: 13.3 נקודות (43.4% מהשדה, 40.6% מהשלוש, 92.5% מהעונשין), 4.1 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים

הסיבה העיקרית שהאיטלקי זכה לחוזה של60 מליון דולר ל-3 שנים מאטלנטה בקיץ שעבר (החוזה הגבוה בתולדות הליגה לשחקן שמעולם לא נבחר לאולסטאר), היא הקליעה שלו.

זו לא הייתה עונה עבור גאלו. הוא קלע את הכי מעט נקודות שלו לעונה מאז 2014/15 ושיחק הכי מעט דקות בממוצע מאז עונת הרוקי שלו. הוא כאן בגלל שהקליעה שלו עדיין קיימת ומאיימת, בסדרת חצי גמר המזרח נגד פילדלפיה הוא קלע 14.7 נקודות ב-45.2% מהשדה ו-44% מהשלוש שסייעו להוקס לחולל סנסציה.

כדי להסביר כמה דנילו קלעי גדול, אעדכן אתכם בנתון הבא: גאלו קלע 1316 שלשות בקריירה וחסרות לו 13 שלשות על מנת להדיח את מיץ' ריצ'מונד מטבלת 50 קלעי השלשות הגדולים בתולדות הליגה. כשזה יקרה, הוא יהיה השחקן החמישי בטבלה הזו שגובהו 2.08 מטר ומעלה יחד עם דירק נוביצקי, פג'ה סטויאקוביץ', קווין דוראנט ורשארד לואיס.

76) ג'ו אינגלס (יוטה ג'אז) – בעונה שעברה: מקום 92

סטטיסטיקה: 12.1 נקודות (48.9% מהשדה, 45.1% מהשלוש, 84.4% מהעונשין), 3.6 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים

בגיל 33, ג'ו אינגלס ממשיך להשתפר. אחרי שבעונה שעברה הוא נשא מעט יותר בנטל ניהול המשחק, העונה הוא היה פנוי לעשות את מה שהוא יודע טוב – לעלות מהספסל ולספק סקורינג.

הקליעה של אינגלס ממשיכה להשתפר לאט ובעקביות, העונה הוא רשם שיא קריירה באחוזי שדה ובאחוזים לשלוש. 45.1% מחוץ לקשת ממקמים אותו חמישי בליגה בקטגוריה זו.

75) גוראן דראגיץ' (טורנטו ראפטורס) – בעונה שעברה: מקום 43

סטטיסטיקה: 13.4 נקודות (43.2% מהשדה, 37.3% מהשלוש, 82.8% מהעונשין, 3.4 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים

אחרי 6 וחצי שנים במדי מיאמי, פט ריילי החליט לשלוח, אחר כבוד, את הדרגון הסלובני לקנדה בתמורה לקייל לאורי. דראגיץ' כבר אחרי שיאו ושיחק העונה 26.7 דקות למשחק, הכי נמוך שלו מאז עונת 2012/13. ועדיין, גם היום הוא יכול בהחלט לספק 20-25 דקות איכותיות מאוד של סקורינג וניהול משחק.

דראגיץ' כבר הביע חוסר שביעות רצון ממצב הקבוצה בטורנטו ולא מן הנמנע כי נראה אותו עובר לקבוצה אחרת במהלך העונה. מישהו אמר איחוד עם החבר לנבחרת סלובניה?

74) מרכוס סמארט (בוסטון סלטיקס) – בעונה שעברה: מקום 44

סטטיסטיקה: 13.1 נקודות (39.8% מהשדה, 33% מהשלוש, 79% מהעונשין), 3.5 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים, 1.5 חטיפות

מרכוס סמארט הוא מקרה מעניין בדירוג שלנו. בעונה שעברה המדרגים שלנו העניקו לו את המקום ה-44. העונה, למרות שיפור סטטיסטי נאה כמעט בכל הקטגוריות, הוא צנח למקום ה-74. בדירוג הקודם סמארט בדיוק סיים את העונה ההתקפית הכי טובה בקריירה שלו, וכנראה חשבו שהתנופה הזו תמשיך גם העונה.

התנופה הזו אכן המשיכה, אולם מרכוס המשיך להיות לא יעיל מכל הטווחים. בהגנה לעומת זאת, סמארט נחשב לאחד הטובים בתחום, כאשר שחקנים כמו מלקלום ברוגדון, דמיאן לילארד, טרי רוזייר, ג'רו הולידיי, דמאר דרוזן ודרק רוז קלעו נגדו העונה ב-23.8% העונה (ב-38 ניסיונות).

73) דאנקן רובינסון (מיאמי היט) – בעונה שעברה: מקום 79

סטטיסטיקה: 13.1 נקודות (43.9% מהשדה, 40.8% מהשלוש, 82.7% מהעונשין), 3.5 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים

רובינסון המשיך את העונה הזו בדיוק איפה שסיים את הקודמת, הוא קלע, קלע וקלע מחוץ לקשת. את העונה הוא סיים במקום הרביעי בטבלת מלך השלשות של הליגה עם 275 כאלו, מאחורי סטף קרי, באדי הילד ודמיאן לילארד.

בקיץ, רובינסון האריך חוזה בהיט ל-5 שנים עבור 90 מליון דולר שייכנס לתוקף כבר העונה. ב-3 עונות בליגה הוא הרוויח עד עכשיו 3 מליון דולר. איזה סיפור סינדרלה.

72) ג'ו האריס (ברוקלין נטס) – בעונה שעברה: מקום 77

סטטיסטיקה: 14.1 נקודות 50.5% מהשדה, 47.5% מהשלוש, 77.8% מהעונשין), 3.6 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים

ג'ו האריס סיים את העונה שעברה במקום השישי בטבלת מלך השלשות של הליגה ובמקום הראשון (!) באחוזים משלוש.

בסדרה נגד מילווקי משהו לא התחבר להאריס שרשם סדרה מזעזעת: 9.7 נקודת ב-34.7 מהשדה ו-32.7% מהשלוש. העונה, כשקיירי צפוי להיות בחוץ לפחות בעתיד הקרוב, האריס צריך לקחת על עצמו יותר ולהוכיח שמה שקרה בפלייאוף היה מעידה חד פעמית.

71) ג'ארן ג'קסון ג'וניור– בעונה שעברה: מקום 45

סטטיסטיקה (11 משחקים): 14.4 נקודות (42.4% מהשדה, 28.3% מהשלוש, 83.3% מהעונשין), 5.6 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 1.6 חסימות

ג'ארן ג'קסון יכול להיות אחד הסנטרים הכי טובים בליגה, נקודה. הבעיה הגדולה ביותר שלו כרגע היא חוסר הזמינות. בשלושת העונות הראשונות שלו בליגה הוא שיחק 126 משחקים בלבד.

כשהוא בריא, מדובר בסנטר בגובה 2.11 מטר שיכול לקלוע מרחוק ולהיות רים פרוטקטור, לא מסוג השחקנים השכיחים בליגה. העונה הוא מסיים את חוזה הרוקי שלו ויהיה שחק חופשי מוגבל בקיץ. העונה הזו תגדיר לאן הקריירה שלו תלך.

 

 

קרא עוד

עדכונים 14.10.21

אוק 14, 2021 | | 0 |

עדכונים ו-5 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
הסלטיקס השעו את מרכוס סמארט למשחק אחד. ההשעייה תתקיים במשחק בשישי נגד מיאמי, והגיעה לאחר שסמארט החמיץ את הטיסה של הקבוצה.
 
דווין בוקר תרם 100 אלף לתנועת צופות.
 
קיירי אירווינג ערך אתמול לייב סשן באינסטגרם ובמהלכו הסביר בין היתר את הסיבה שהוא מסרב להתחסן. אמר שלא מתכוון למרות ההשבתה, והוסיף שהוא לא מתכוון לפרוש.
 
הנטס התכוונו להציע לקיירי הארכת חוזה בגובה 186 מיליון, וכעת הם מחכים עם זה.
 
ג'יימס הארדן אמר שהוא לא דיבר עם קיירי. בנוגע לסיטואציה אמר הארדן: "כולנו אוהבים את קאי, אך יש לנו עבודה לעשות. אישית, אני עדיין רוצה ללכת לאליפות."
 
ג'יימס ווייזמן צפוי לחזור לפעילות בקרוב.
 
מיילס ברידג'ס נפצע בברך במהלך המשחק הלילה. לא מסתמן כמשהו רציני.
 
 
 
 
 
 
 
פודקאסט פריוויו הבית הפסיפי מהשבוע
 
 
משחקי הכנה:
 
02:00 אטלנטה מארחת את ההיט
 
02:30 ברוקלין מארחת את הטימברוולבס
 
03:00 אוקלהומה-סיטי מארחת את הנאגטס
 
05:00 סקרמנטו מארחת את הליקרס. שידור בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורף: מבט אופטימי על כל אחת מ-30 הקבוצות
 
קרא עוד
קבוצה ביום – ברוקלין נטס

קבוצה ביום – ברוקלין נטס

אוק 14, 2021 | , | 0 |

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: ברוקלין נטס

לדף הקבוצה:

ברוקלין נטס

נשארו: קווין דוראנט(קיבל הארכת חוזה), ג'יימס הארדן, ברוס בראון (חתם על הצעת הענות), בלייק גריפין(חוזה חדש), ג'ו האריס, ניקולס קלקסטון

 עזבו: ספנסר דינווידי (עסקת החתם והעבר לוושינגטון), דיאנדרה ג'ורדן (טרייד לדטרויט, שוחרר וחתם בלייקרס), לנדרי שאמט (טרייד לפיניקס), ג'ף גרין (שחקן חופשי לדנבר), מייק ג'יימס (שחקן חופשי למונאקו), טימוטי לואו-קברו (שחקן חופשי לאטלנטה)

הגיעו: פטי מילס (שחקן חופשי מסן אנטוניו), ג'יימס ג'ונסון (שחקן חופשי מניו אורלינס), פול מילסאפ (שחקן חופשי מדנבר), למרקוס אולדריג' (חזר מפרישה), דיאנדרה במברי (שחקן חופשי מטורונטו), ג'בון קרטר (טרייד מפיניקס), קמרון תומאס, דיירון שארפ (דראפט).

מתנדנדים: קיירי אירווינג (חיסון)

חמישייה: ג'יימס הארדן, ג'ו האריס, ברוס בראון, קווין דוראנט, בלייק גריפין

ספסל: לאמרכוס אולדריג', פטי מילס, פול מילסאפ, דיאנדרה במברי, קמרון תומאס, ג'יימס ג'ונסון, ניקולס קלקסטון, דיירון שארפ.

המהלכים הגדולים של 2020-21

אז מה היה לנו שם?

קיץ 2019 היה קיץ ענק עבור ברוקלין שהצליחה להשיג 2 מהסופרסטארים הכי גדולים בליגה – קווין דוראנט וקיירי אירווינג. אלא שלאף אחד לא היו ציפיות מעונת 19-20 כיוון שהיה ידוע שקווין דוראנט לא ישחק כל העונה עם קרע באכילס. הציפיה לחזרה של דוראנט ולראות את 2 הכוכבים משתפים פעולה על הפרקט הייתה גדולה. כמוה היה גם הסיפוק. קווין דוראנט חזר כאילו לא החסיר זמן מעולם. בגיל 33 הוא אפילו חזר מהפציעה טוב יותר. דוראנט שיחק בברוקלין פחות דקות ממה ששיחק בעונה האחרונה בגולדן סטייט, שיפר סטטיסטיקות בכל התחומים כשהוא קולע טוב יותר מכל הטווחים, כולל 45% לשלוש. הקוץ היחיד בשושנה הזו היא כמות המשחקים. דוראנט שיחק רק 35 משחקים, פחות מחצי. בתחילת העונה הנטס עשו ניהול עומסים כדי להכניס אותו לעניינים באיזי. בפברואר דוראנט נפצע בשריר הירך, פציעה של יום ליום שהפכה לבחוץ ללא הגבלת זמן, שבסופו של דבר השביתה את דוראנט לכמעט חודשיים ו-23 משחקים.

קיירי היה קיירי. לצד כדורסל נהדר הוא הביא את כל כאבי הראש שהוא עושה לקבוצות שלו מחוץ למגרש. לאור מה שקורה הקיץ, הנטס יצאו ממש בזול בעונה שעברה. שבועיים לתוך העונה קיירי נעלם והודעות הקבוצות לגבי ההעדרות שלו היו מבולבלות למדי. אחרי כמה ימים צצה ברשתות החברתיות תמונה שלו במסיבת יום הולדת של אחותו בטורונטו. המסיבה הייתה בניגוד לתקנות הקורונה של הליגה. איכשהו כל הסיפור הזה נגמר בשבועיים (הרגיש כמו נצח), ובשאר העונה קיירי התנהג יפה.

לשון מרקס הייתה הזדמנות לצרף כוכב\חבר שלישי לקבוצה כשג'יימס הארדן התחיל לעשות שביתות איטלקיות ביוסטון. ברוקלין הייתה מועמדת לאליפות לפני ההגעה של הארדן, אבל ההגעה שלו הפכה את הקבוצה לסופר טים, ולקונטנדרית בכירה. ב-13 לינואר (במקרה או שלא, בדיוק בזמן שקיירי נעדר) הוא הוציא לפועל את הטרייד שהביא את הארדן לנטס. התמורה – קאריס לברט, ג'ארט אלן, טוריאן פרינס ו-6 בחירות סיבוב ראשון (22,24,26 עברו ליוסטון, בנוסף לזכות להחליף בחירות ב-23,25 ו-27). מבין השחקנים, הויתור על אלן הוא הכי כואב, אבל כלכלית הנטס לא יכלו לשמור אותו. אלן סיים חוזה רוקי והצפי היה לחוזה יקר שברוקלין לא יכלה לשלם. מארקס מישכן את כל העתיד של ברוקלין, והמשמעות היא אחת – אם השלישיה הזו לא תחזיר אליפות, כשלון.

הארדן היה נהדר בברוקלין, כשבשלבים מסויימים דובר עליו כמועמד ל-MVP. אלא שגם הוא החסיר זמן משמעותי. הארדן נפצע בתחילת אפריל בשריר הירך וישב חודש בחוץ. הוא חזר ממש לפני תחילת הפלייאוף.

איך השלישיה תפקדה ביחד? קשה לומר, כיוון שהמדגם בעונה הרגילה היה קטן מאוד. השלושה שיחקו ביחד במדי ברוקלין רק 9 מתוך 72 משחקים. זה נראה טוב מאוד. הארדן לקח על עצמו את תפקיד הרכז ומוביל הכדור כשקיירי ודוראנט משמשים כסקוררים. 2 השחקנים האחרים שהיו על המגרש נהנו מחופש עצום בתמורה לעבודה קשה בהגנה. במרץ הצטרף לפרוייקט היוקרתי בלייק גריפין ששוחרר מדטרויט. גריפין נראה כמו שחקן גמור בדטרויט, אבל בברוקלין נראה כאילו עבר השתלת ברכיים. קצת אחריו הגיע גם לאמרכוס אולדריג', אלא שקצת אחרי ההגעה לברוקלין הוא החליט לפרוש עקב בעיות רפואיות.

ברוקלין הגיעה לפלייאוף עם ההתקפה הדירוג ההתקפי הכי טוב בליגה, 117.3 נקודות, אבל רק מקום 23 בדירוג הגנתי. החשש העיקרי היה ההגנה של הקבוצה, ובעיות תיאום מכיוון שהקבוצה שיחקה ביחד כל כך מעט משחקים. שתי הבעיות התבררו כחסרות משמעות. בסיבוב הראשון ברוקלין השמידה את בוסטון 4 – 1 כשהיא חוגגת התקפית ומראה גם ניצוצות הגנתיים.בסיבוב השני הופיעה בעיה חדשה, מכיוון בלתי צפוי – פציעות. החשש היה שהעומס והאינטנסיביות הגדולים של הפלייאוף יפריעו לקווין דוראנט. דוראנט עמד בהם בלי בעיה. דווקא הארדן שעד העונה האחרונה כמעט לא החסיר משחקים נפצע, כשאחריו קיירי בפריק אינג'רי.

ברוקלין פגשה את מילווקי, ודקה לתוך המשחק הראשון הארדן נפצע מחדש בשריר הירך האחורי, פציעה שהשביתה אותו לחודש סמוך לסיום העונה. גם בלעדיו ברוקלין עלתה ל- 2-0 קליל כשהיא מתסכלת את ההתקפה של מילווקי בזמן שהיא עושה מה שמתחשק לה בהתקפה. הנצחון במשחק השני 125 – 86 הרגיש כמו נוק אאוט. אלא שבמשחק השלישי קרא משהו שלא אמור לקרות לקבוצה ברמה של ברוקלין בשום מצב. הקבוצה נעצרה על 83 נקודות והפסידה 86 –  83. דוראנט וקיירי קלעו ב-40% מהשדה וסביבם כלום ושום דבר. גם ברגעי ההכרעה השניים לא הצליחו ליצר נקודות. הם שילמו על זה במשחק הרביעי כשקיירי נחת על הרגל של הגריק פריק (ספק מהלך מלוכלך של היווני) וסיים עם נקע שהשבית אותו להמשך הסדרה. דוראנט נשאר לבד והסדרה חזרה לברוקלין בשיוויון 2. ג'יימס הארדן הרגיש צורך להציל את המולדת ועלה לשחק עם הפציעה. הוא לא יכל לשנות כיוון, לרוץ או לשמור, אבל ברוקלין הצליחה לנצח במשחק 5, בעיקר בזכות משחק לפנתאון של קווין דוראנט. דוראנט סיים את המשחק עם 49-17-10, 3 חטיפות ו-2 חסימות, כשהוא קולע ב-69% מהשדה. דוראנט שיחק 48 דקות, אבל זה היה שווה נצחון, גם בזכות התעלות של ג'ף גרין הותיק. במשחק 6 דוראנט שיחק 40 דקות, אבל מילווקי לא הייתה מוכנה להפסיד. הכל התנקז למשחק 7 מכריע בברוקלין.

ג'יימס הארדן היה הרבה יותר טוב במשחק 7 (22-9-9 באחוזים רעים), ודוראנט שחזר את היכולת ממשחק 5 (48 נקודות). ברוקלין הגיעה למהלך אחרון כשהיא בחסרון 2, וקיבלה בדיוק את המהלך שהיא רצתה. קווין דוראנט שם את השומר שלו על הגב בקצה קו העונשין, עשה צעד לעבר קשת השלוש ו…רק רשת. אלא שההילוך החוזר הראה בבירור שהבהונות של דוראנט דרכו על הקשת, והמשחק הלך להארכה. ברוקלין הייתה רחוקה אינץ' אחד מגמר המזרח. בהארכה ראינו את התוצאות של מלחמת ההתשה של ברוקלין. ברוס בראון קלע את הנקודות הראשונות אבל אחרי זה ברוקלין לא הצליחה לייצר נקודות. עדיין היא הגיעה למצב דומה לסוף המשחק. בחסרון 2 דוראנט לקח זריקה מתוך הקשת, הפעם הכדור יצא החוצה וברוקלין שבורת לב הלכה הביתה.

לאף אחד אין ספק שאם קיירי או הארדן לא נפצע, ברוקלין עוברת את מילווקי. חוסר מזל טוטאלי.

ומילה על סטיב נאש. עונת הבכורה של רכז העבר הקנדי על הקווים הוכתרה בהצלחה. נאש התמודד עם העדרויות של הכוכבים, והצליח לחבר את הקבוצה לפני הפלייאוף. ברוקלין העלתה 3 רמות בהגנה וסיימה את הפלייאוף במקום הרביעי בדירוג ההגנתי. הם שיחקו בפלייאוף כמו קבוצה, וכאמור…חוסר מזל.

קיץ חם

לפני סאגת קיירי והחיסון, קרו עוד כמה דברים בקיץ. קווין דוראנט הוביל את נבחרת ארה"ב לעוד מדליית זהב באולימפיאדה. דוראנט זה נשק קטלני בליגת ה-NBA, הוא צריך להיות לא חוקי בכל מה שקשור לכדורסל עולמי. לדוראנט היה חשוב לשחק אחרי כל מה שעבר בשלוש השנים האחרונות, והנטס בעיקר שמחים שהוא חזר בריא ושלם.

בגזרת השחקנים ברוס בראון החליט שאין לו כח למו"מ ולנסות למשוך הצעות מקבוצות אחרות וחתם על הצעת ההענות שהנטס הגישו לו (4.7 לעונה אחת). בסיום העונה הוא יהפוך לשחקן חופשי. בלייק גריפין חזר על חוזה מינימום, ואליהם הצטרפו עוד כמה חברים ותיקים במרדף אחרי טבעת – ג'יימס ג'ונסון, פול מילסאפ (שהתחלף עם ג'ף גרין שחתם בדנבר), והפתעה – לאמרכוס אולדריג'. אולדריג' קיבל אישור רפואי לשחק וחזר לנטס. הפרס הגדול של הנטס בקיץ  – פטי מילס. השחקן האוסטרלי כיכב כהרגלו במדי נבחרת אוסטרליה באולימפיאדה וגרר לא מעט התעניינות מקבוצות הליגה. מרקס השיג אותו ב-12 מיליון דולר ל-2 עונות (עונה שניה אופציית שחקן).

לנדרי שאמט נשלח לפיניקס בטרייד שהביא לנטס את ג'בון קרטר והבחירה ה-29 בדראפט. שאמט משום מה לא מצליח להשאר בקבוצה יותר מעונה. קרטר יהיה הרכז המחליף של הנטס. מהדראפט מרקס הביא את קאמרון תומאס (בחירה 27) שהצליח להרשים במשחקי ההכנה, ודיירון שארפ (בחירה 29), סנטר בן 19, שספק אם יתרום בעונה הקרובה.

ספנסר דינווידי היה שחקן חופשי, ומרקס לא הצליח לסחוט שום דבר בעל ערך מוושינגטון בתמורה להחתמה והעברה שלו, למעט 2 בחירות סיבוב שני. זה עזר למרקס להיפטר מהחוזה של דיאנדרה ג'ורדן שנשלח לדטרויט בתמורה לסקו דומביה וג'אליל אוקפור. עם כל הכבוד לחברות של ג'ורדן עם קיירי ודוראנט, השחקן נפלט מהרוטציה בסיום העונה שעברה, למרות שלנטס לא היה סנטר אמיתי אחר (בלייק גריפין הוא על תקן פורוורד-סנטר). לא היה לו מקום בקבוצה בעונה הקרובה והשכר שלו + המס לא היו שווים את המשך החברות. אוקפור נחתך, ודומביה המשיך ליוסטון בסלרי דאמפ כדי לחסוך עוד כמה גרושים. סך הכל מרקס הוריד את חשבון המס של הקבוצה, והשאיר לה כמה וכמה חריגות טרייד שיוכלו לשמש אותו בעונה הקרובה במידה וירצה לחזק את הקבוצה. מצד שני, לקבוצה אין נכסים להוסיף לחריגות האלו (כמעט כל הבחירות מושכנו בצורה זו או אחרת).

על הנייר, עם דוראנט, הארדן, קיירי וצוות משלים מצויין, ברוקלין היא המועמדת הבכירה לזכות באליפות. אלא שהנייר שטוח, והכדור עגול, וקיירי הוא קיירי. ברגע שהתחילו מחנות האימונים הנושא החם היה חיסונים. בניו יורק שחקני הקבוצה המקומית לא יכולים לשחק במידה ולא חוסנו. קיירי כמובן לא חוסן. ברוקלין התחילה את מחנה האימונים בלעדיו כשהוא מצטרף למדיה דיי בזום, כיוון שהוא לא יכול להגיע לברקליס סנטר. הם טסו לסן דייגו למחנה גיבוש בו קיירי השתתף. העיר אישרה שהוא יכול להיכנס למתחם האימונים של הקבוצה, אבל לא יכול לשחק במשחקי בית. לאחר פגישה עם דוראנט והארדן הקבוצה החליטה שהיא לא יכולה לחיות עם קיירי רק במשחקי חוץ. השחקן צריך להחליט – במידה והוא לא מתחסן הוא לא יהיה חלק מהקבוצה בעונה הקרובה.

קיירי הגיב בפוסט באינסטגרם שבוא הוא הבהיר שאין לו כוונה להתחסן.

קיירי טוען שמדובר בהחלטה אישית. שהוא לא נגד החיסון, אבל הוא כן עומד עם אלו שמאבדים את עבודתם בגלל ההחלטה שלהם לא להתחסן. איך תיגמר הסאגה הזאת? לא ברור. מה שיותר מתסכל הוא שבקבוצות אחרות, קיירי יוכל לשחק, ולא יחמיץ הרבה משחקים (אם כי הפרוטוקול של הליגה ללא מחוסנים הוא נוקשה מאוד).

ועכשיו מה מה עכשיו?

 הנטס יוצאים לדרך בלי קיירי. הם עדיין קונטנדרים. היהירות בעונה שעברה לא הוכיחה את עצמה כשהארדן וקיירי נפצעו בפלייאוף. השנה אין להם את המותרות הזו, והם צריכים את דוראנט והארדן חדים ובריאים. בסבירות גבוהה זה יוביל לחלוקת עומסים במהלך העונה כדי לודא שהשניים נשארים בריאים. לנטס יש סגל עמוק עם המון קליעה. סביר שנראה את פטי מילס מקבל דקות של שחקן חמישיה, אבל גם ג'בון קרטר וקאם תומאס אמורים לקבל דקות משמעותיות. בלייק גריפין ולאמרכוס אולדריג' יחלקו את הדקות בסנטר עם גיבוי של ניקולס קלקסטון. ג'יימס ג'ונסון יעלה להרביץ כשדוראנט ירד לנוח.

ההתקפה של הקבוצה תתבסס על היכולות של הארדן ודוראנט שמן הסתם אחד מהשניים תמיד יצטרך להיות על המגרש. הם יוקפו בקלעים ושחקנים שירביצו בהגנה. קשה לדמיין את הנטס חוזרים על ההגנה שהייתה להם בפלייאוף, אבל בעונה הרגילה ההתקפה שלהם אמורה להספיק כדי להביא אותם לפלייאוף, וכרגע זו המטרה. מיקום פחות חשוב לקבוצה מבריאות.

סימן שאלה נוסף הוא פציעת ההאמסטרינג של ג'יימס הארדן. הפציעה הייתה מאוד טורדנית, גרמה לו להחמיץ חלקים גדולים של העונה שעברה ב-3 פעמים שונות, כשבשלושתן זו הייתה אותה פציעה שפשוט לא החלימה כמו שצריך והסתבר שהארדן חזר מוקדם מדי. בנוסף האמסטרינג זו פציעה שתמיד עלולה לחזור, גם אם הארדן רק נח ועשה פיזותרפיה כל הקיץ במטרה שהיא תחלים, וככל הנראה הוא לא עשה זאת. אם זו תהפוך לפציעה כרונית זו תהיה בעיה משמעותית. הם נשארים עם ג'ו האריס שפשוט חורך רשתות, כולל משחק עם 7-10 במשחק ההכנה האחרון, בהחלט יביא המון סיוע התקפי לקבוצה הזו, למגינת ליבם של היריבות.

מה שמביא לאקס פקטור –  המחליפים בעמדות הווינג. ברוס בראון שחקן צעיר ואתלטי, רק שהקליעה לא ממש שם. 29 אחוז מעבר לקשת בעונה שעברה, ו-73 אחוז מהקו לא מבשרים טובות. שאר השמות בעמדות הגארד שהם לא פאטי מילס כנראה לא יגידו לכם יותר מדי, ואלה בדיוק נקודות החולשה של הנטס בעונה הקרובה בהינתן בעיות הבריאות של הארדן ובעיות הקיירי של כולם. במהלך משחקי ההכנה דיאנדרה במברי נראה לא רע, ואם צריך להמר על מי יקבל את עיקר הדקות מהספסל בעמדה 2 זה כנראה הוא. במברי שחקן שעושה הכל ברמה בסדר. שזה מצוין לשחקן מהספסל ומה שצריך.

אחד החסרונות של הקבוצה הזו זה בהגנה. בפלייאוף הייתה הגנה חזקה מאוד פשוט כי קווין דוראנט היה צוות חיסול של איש אחד, גם בצד ההגנתי עם כמה תצוגות הגנתיות מרשימות. במהלך העונה ממש לא נראה ממנו דברים כאלו כי עדיף לשמור אותו לפלייאוף, וכדאי שגם שאר הקבוצה תתרגל לשחק הגנה בלעדיו. בקו הקדמי העושר באפשרויות יסייע בהחלט. דיאנדרה ג'ורדן לא כאן ואנו צפויים לראות הרבה פחות דרופ, יותר הדג' וחילופים, מה שישפר את ההגנה.  ושאר השחקנים ידרשו ליותר גמישות. קלקסטון בהחלט השחקן לחילופים, עם גריפין כנראה ישחקו יותר הדג' ועדיין מטעמי נוחות נראה גם הרבה דרופ עדיין, כי החבר'ה מבוגרים. יש המון סימני שאלה איך ההרכבים האלה יסתדרו מול הרכבי סמול בול של היריבות ומבחינה הגיונית התשובה הכי טובה של הנטס במקרים כאלו הוא קלקסטון, אך ליד כל הוטרנים הללו, האם הוא יקבל את הדקות הדרושות? פול מילסאפ אפשרות מעניינת נוספת כאן למקרים כאלה, וצריך לראות עד כמה מבוגרות הברכיים שלו. אולדריג' פתרון מצויין לכל מיני אמביד למיניהם וסנטרים גדולים אחרים, ושם נראה שהנטס יסתדרו בסדר.  בקו האחורי הם ישמרו טוב, אך קשה לראות את המחליפים ברוס בראון ובמברי מסתדרים טוב מול שחקני כנף מגודלים כגון טייטום או מידלטון, וזו בהחלט עלולה להיות בעיה עבורם במהלך העונה.

אחד הפתרונות היה הבאתו של בריאן קיפ (Keefe), שעבד בעבר עם דוראנט וקיירי. קיפ הוא עוזר מאמן הגנתי מאוד מוערך שעבד בעבר בלייקרס, בניקס ובת'אנדר והוא מקבל את המושכות לסדר את הגנת הנטס בעונה הקרובה.

סימן נוסף לדאגה – שנה שעברה ברוקלין הייתה במקום ה-23 בריבאונד הגנה, וזה כשהיה להם את דיאנדרה ג'ורדן שלמעשה זה כל מה שהוא עושה. בלעדיו, איך זה יראה העונה? מי יהיה הפתרון כאן? שוב כנראה שילוב. לטעמי הפתרון הוא קלקסטון אך שוב, כנראה שהוטרנים יקבלו את הדקות לפניו.

במצב אופטימי הם יכולים להעמיד חמישיה של הארדן-קיירי-האריס-דוראנט-קלקסטון. הרכב שמסוגל להחליף ולשמור טוב יחסית, ובהתקפה לעשות המון בעיות ליריבות. קיירי יוצר בעיות עד להודעה חדשה, האריס זז ל-2, דוראנט חוזר ל-3 במקום התכנית להציבו ב-4 והכיוון של הנטס הולך אחרת. למרות כל החששות זו תהיה הפתעה מאוד גדולה אם יסיימו מתחת למקום 4 במזרח.

קווין דוראנט מועמד משמעותי לתואר ה-MVP העונה. אלא שהוא מדי פעם יסתכל למטה בחשש. דוראנט מגיע עם המון מוטיבציה להוכיח דברים ולנקות את הכתם הזה של סיום העונה הקודמת.

יש המון לחץ על הקבוצה הזו. 3 כוכבי על, המון וטרנים מהספסל והעונה הקודמת הסתיימה בתחושה של החמצה.הארדן כבר הצהיר שהוא מכבד את קיירי, אבל, וזה האבל החשוב – "יש לנו עבודה לעשות". יש שני דרכים לקרוא את זה, ואולי הארדן התכוון לשניהם, ואולי רק לאחת החשובה מבחינתו. הוא רוצה אליפות, כולם רוצים עוד אליפות, ויתכן שזה הלחץ הנדרש בשביל למצוא פתרון יצירתי להוריד את קיירי מהעץ. לכולם ברור שאם קיירי יחמיץ את כל העונה הוא לא יוכל להגיע לפלייאוף. מבחינת קיירי ברור לו גם שלא יראה טוב אם פתאום בשביל הפלייאוף הוא כן מתחסן, ואולי הוא מקווה שעד אז דברים יסתדרו בעולם והמגפה תיעלם מעצמה. אף אחד מלבד קיירי כנראה לא ממש מעוניין בלקחת את ההימור הזה, וניאלץ לראות האם הלחץ הפנימי יעשה את שלו.

תחזית: מקום שלישי במזרח, גמר מזרח מול מילווקי, ושם זה הטלת מטבע.

תגיות: , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 13.10.21

אוק 13, 2021 | | 0 |

עדכונים ו-6 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
בן סימונס עבר בדיקות פיזיולוגיות בפילדלפיה.
 
ג'יי אר סמית' ממשיך להיות… ג'יי אר סמית'. הוא אמנם עכשיו שחקן גולף, אך בטורניר הראשון שלו הוא פגע בקן צרעות ונעקץ. למרות הפגיעות הוא הצליח בסופו של דבר להשלים את הטורניר.

 

 
למרות ההשבתה קיירי לא מתכוון להתחסן.
 
דילון ברוקס בחוץ 2-3 שבועות בשל שבר ביד.
 
אדם סילבר אמר שלאס וגאס ברשימת האפשרויות למקום חדש במקרה של התרחבות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משחקי הכנה:
 
00:00 פניקס מארחת את הבלייזרס
 
01:30 שארלוט מארחת את המאבריקס
 
02:00 אינדיאנה מארחת את הגריזליס
 
02:00 אורלנדו מארחת את הסלטיקס
 
02:30 הפיסטונס בניו יורק
 
03:00 אוקלהומה סיטי מארחת את הנאגטס
 
04:00 יוטה מארחת את באקס
 
 
 
לפוסט זה מצורפת: רשימת 10 הקבוצות המהנות לצפייה בעונה הקרובה.
 
 
קרא עוד
קבוצה ביום – פילדלפיה 76

קבוצה ביום – פילדלפיה 76

אוק 13, 2021 | , | 0 |

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: פילדלפיה 76

לדף הקבוצה:

פילדלפיה 76

 

נשארו: ג'ואל אמביד (קיבל הארכת חוזה), טוביאס האריס, דני גרין (הוחתם מחדש), סת' קרי, מאת'יס ת'אייבול, פורקן קורקמז (הוחתם מחדש), טייריס מקסי, שייק מילטון, אייזיה ג'ו, פול ריד.

עזבו: אנתוני טוליבר (חופשי, ללא קבוצה), דוויט הווארד (חופשי ללייקרס), ג'ורג' היל (חוזה לא מובטח, שוחרר וחתם בבאקס),מייק סקוט (חופשי, ללא קבוצה)

הגיעו: אנדרה דראמונד (שוק חפשי), גרנט רילר (שוק חופשי), גאורגס ניאנג (שוק חפשי), ג'יידן ספרינגר (דראפט)

מתנדנדים: בן סימונס.

חמישייה:  סת' קרי, מאת'יס ת'אייבול, טוביאס האריס, ג'ואל אמביד, בן סימונס?.

ספסל:  דני גרין, שייק מילטון, טייריס מקסי, פורקן קורקמז, אנדרה דראמונד, גרנט רילר, ג'יידן ספרינגר, גאורגס ניאנג.

המהלכים הגדולים של עונת 2020-21:

https://www.youtube.com/watch?v=C9N7kGi2-uE

 

אז מה היה לנו שם?

עונת 2021 התחילה בתנופה גדולה עבור החבורה מפילדלפיה. אחרי (עוד) הדחה מאכזבת בפלייאוף של 2020 בפילי החליטו להיפרד מברט בראון. לנעליו נכנס דוק ריברס המושמץ שבדיוק נפרד מהקליפרס אחרי 7 שנים בהם לא השכיל לעבור שני סיבובי פלייאוף. דווקא הברית בין המאכזבים הללו הולידה תוצאות מרשימות. ריברס שינה לא מעט ביחס לקודמו וזה עבד טוב. הסיקסרס פתחו חזק מאוד וכבר בשלב מוקדם תפסו את ראשות המזרח. ניכר שריברס ידע להפיח את הרוח הנכונה בג'ואל אמביד. הסנטר הקמרוני הציג עונת MVP והיה חזק בשיחה כמעט עד לקו הסיום. 28.5 נקודות ב-51.3% מהשדה ו-37.7% נהדר מחוץ לקשת. תוסיפו לזה 10.6 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים ו-1.4 חסימות, אם אמביד לא נאלץ לשבת ב-21 משחקים לא בטוח שהג'וקר זוכה בתואר. טוביאס האריס, שהתאחד עם מאמנו מימיו בקליפרס, היה אחד הנהנים העיקריים מהכדורסל הקבוצתי יותר של האחרון והציג מספרי קריירה של 20.8 נקודות עם 7.7 ריבאונדים ב -51.8% מהשדה ו-42.6% מחוץ לקשת. גם חתנו של ריברס לבית משפחת קרי נהנה מהרבה זריקות והחזיר עם 45% משלוש.

דווקא בן סימונס, האולסטאר השני, ירד במספרים אצל דוק ריברס. אבל לפחות בעונה הסדירה וכל עוד הקבוצה ניצחה נראה שכולם היו מרוצים.

כמו קבוצות רבות אחרות גם פילי סבלה מלא מעט פציעות ומשחקנים שישבו בצד בגלל פרוטוקול הקורונה. זכור במיוחד הפסד אחד בדנבר בחודש ינואר כאשר הסיקסרס עלו לשחק עם 8 שחקנים בלבד בסגל. ייאמר לזכותו של ריברס שהוא יידע לנצל את ריבוי ההיעדרויות בכדיי לתת הזדמנויות לכשרונות פנטסטיים כמו שייק מילטון וטייריס מקסי. פילי הייתה יציבה מאוד לאורך העונה ושמרה על המקום הראשון במזרח כמעט לכל אורכה כשסיימה עם מאזן מצוין של 49-23.

ואז הגיע הפלייאוף. בסיבוב הראשון זה עוד היה נראה טוב עם 4-1 מרשים על וושינגטון, אבל אז הגיעה הסדרה מול אטלנטה שטרפה את כל הקלפים. מבלי להוריד מההישג המרשים של אטלנטה, בפילי פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד ככה. ההוקס השכילו לחזור ממינוס 18 במשחק 4 ולנצח בשניות אחרונות ואז שוב לחזור ממינוס 26 (!!) במשחק 5. פילי עוד הצליחה לכפות משחק שביעי עם ניצחון באטלנטה, אבל אז הגיע מפח הנפש הביתי ממנו נשארנו בעיקר עם האימג' של סימונס מוותר על דאנק פנוי בפוזיישן קריטי בדקות הסיום ומסייע להוקס לעבור שלב. עוד פלייאוף שמסתיים במפח נפש, והפעם אחרי עונה באמת טובה.

קיץ חם

חם אש. יריית הפתיחה של הקיץ נורתה כבר במסיבת העיתונאים אחרי אותו הפסד. דוק ריברס נשאל האם בן סימונס יכול להיות רכז פותח של קבוצה שתיקח אליפות וענה "אני לא יודע את התשובה לשאלה הזו כרגע." ריברס כנראה התכוון ביושר מוחלט, שעד שסימונס לא יוכיח שכן, או יפרוש, אי אפשר לדעת את התשובה על השאלה.מה שנקלט אצל בן סימונס ושאר עולם הכדורסל היה חוסר אמון מוחלט של המאמן באולסטאר שלו. אכן, סימונס איכזב לאורך 12 משחקי פלייאוף שירד באחוזי הקליעה ובכמות הנקודות. בלט במיוחד אחוז העונשין שלו שעמד בפלייאוף על 34.2% (!!). זו תוצאה של מנטליות, הרי גם הוא לא קולע כל כך גרוע בדרך כלל. וחרף כל זה, האם סימונס הוא האשם הבלעדי בהפסד של פילי? האם אותו בלבד ניתן להאשים בשני משחקים רצופים בהם פילי איבדה 18 ו-26 הפרש? הוויתור המפורסם שלו על הדאנק במשחק 7 היה קריטי, אבל היו עדיין 3:30 דקות על השעון. לא רק הוא הפסיד את המשחק הזה ואת הסדרה הזו. גם ריברס היה שם, גם אמביד. יותר מזה – זה לא פעם ראשונה שריברס היה שם. הוא היה בדיוק באותו מקום פלייאוף אחד קודם עם הקליפרס. הוביל 3 – 1 על דנבר, והפסיד 3 משחקים רצופים, בהם הקליפרס הובילו בהפרש דו ספרתי במהלך המשחק.יש כמובן את ההפסד במשחק 6 ב-2015 ליוסטון ועוד קריסות מפוארות של הקבוצות של ריברס. לריברס יש טבעת אליפות אחת כמאמן (בוסטון 2008) שכנראה מעניקה לו חסינות משאלות קשות. אולי אותו עיתונאי אמיץ היה צריך לשאול את ריברס (או את דריל מורי לצורך העניין), האם דוק ריברס יכול להיות מאמן של קבוצה שתיקח אליפות.

הציטוט האומלל הזה של ריברס הכתיב למעשה את כל הקיץ של הסיקסרס והפך את סימונס ויחסיו עם ריברס והפרונט אופיס לסיפור החם של הפגרה. סימונס הצהיר חד משמעית שהיחסים נגמרו, ושהוא לא מתכוון להופיע למחנה האימונים. מצב חסר תקדים בליגה. ראינו בעבר מצב שבו שחקן מודיע לקבוצה שהוא לא עוזב אותה בתום החוזה שלו (אנתוני דייויס), וראינו קבוצות שמשביתות שחקנים במהלך העונה (אנדרה דראמונד). ראינו שביתות איטלקיות (ג'יימס הארדן).אבל שחקן תחת חוזה שמצהיר שהוא לא מתכוון להתייצב לאימונים? בינתיים פילדלפיה עצרה את המשכורת הראשונה של סימונס (8.25 מיליון דולר), וסימונס כמו ילד טוב מיהר להתייצב בפילדלפיה. הוא עשה את זה הכי פאסיב אגרסיב שאפשר כשהגיע לאצטדיון הקבוצה לפני משחק בלי להודיע מראש. אלטון בראנד למד על הגעתו של סימונס כשקיבל הודעה מהאבטחה שבודקת האם להכניס את סימונס. הנושא רחוק מסיום, והשאלה איך זה יגמר, איך הקבוצה והליגה יתמודדו עם השחקן הסורר, ומה סימונס יעשה בהמשך עדיין פתוחה.

חשוב להבהיר ששני הצדדים מעוניינים בטרייד, אלא שפילדלפיה ירתה לעצמה ברגל. הביקורת שריברס ואמביד שחררו לתקשורת אחרי הפלייאוף האחרון שלחו את ערך הטרייד של סימונס לרצפה. דריל מורי מבקש את השמיים. לפי פרסומים ביקש מגולדן סטייט את אנדרו וויגינס, ג'יימס וייזמן, קומינגה, מודי ובחירות נוספות. זה אפילו לא קרוב לערך של סימונס בשוק. פילדלפיה עושה רושם שהיא מעוניינת לתקן את היחסים, אולי רק בשביל לתת לסימונס לשחק ולהזכיר לכולם למה הוא אולסטאר, להעלות בחזרה את ערך הטרייד שלו. אולי היא רק מחכה שקבוצה תהיה מספיק נואשת בשביל לתת הצעה שמורי יסכים לה. הטרייד בלתי נמנע, השאלה זה רק מתי, ומה פילי תצליח להוציא על סימונס.

לא הרבה קרה מעבר לזה בפילדלפיה. כמה שחקנים משלימים עזבו (דווייט הווארד, ג'ורג' היל, אנתוני טוליבר). כמה שחקנים אחרים הגיעו בראשם אנדרה דראמונד שלראשונה בקריירה צפוי לפתוח מהספסל, ואיתו גם גאורגס ניאנג וג'יידן ספרינגר שנבחר בדראפט. ריברס ופילי הצליחו במו ידיהם להרוס את היחסים עם בן סימונס ועכשיו הם בעיקר מחכים שמישהו יסכים לשלם את המחיר שהם חושבים שהוא ראוי.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אין קבוצה אחרת בליגה שיותר קשה לצפות איך תיראה העונה שלה. זה לגמרי תלוי בטרייד של בן סימונס. הן בעיתוי בו הוא יגיע, והן במחיר שפילי תקבל. האם יהיה טרייד עוד לפני הג'אמפ בול הראשון? אולי כן, ואולי גם דריל מורי יחכה ממש עד הטרייד דד-ליין. והאם סימונס יתרצה וישחק עד הטרייד? ולו רק כדיי לקדם את עזיבתו? הרבה קבוצות הוזכרו כמועמדות לקלוט את סימונס. בינהן, פורטלנד, גולדן-סטייט, סקרמנטו, מינסוטה וקליבלנד. דריל מורי מחכה לאחד משני הדגים השמנים ביותר- דמיאן לילארד או בראדלי ביל. אם אחד מהם מגיע, פילי צריכה לשאוף לגמר. לא פחות. לעומת זאת טרייד שיביא שמות כמו אנדרו וויגינס, באדי הילד או קולין סקסטון לא יעמיד את פילי בקו אחד עם מתחרותיה המרכזיות בצד המזרחי. יהיה מעניין לראות איך במידה וסימונס אכן יושב בצד תקופה ארוכה, ריברס מצליח להישאר תחרותי עם יתר השחקנים. זה אפשרי ותלוי בעיקר באמביד והאריס אבל גם ביכולת של מילטון\מקסי לתפוס את המושכות בקו האחורי.

בן סימונס יצר הרבה אפשרויות בהתקפה של פילי. ההתקפה הבסיסית ביותר שפילי שיחקו היא פיק אנד רול כאשר הוורסטיליות של סימונס מנוצלת הן כמוביל כדור שמתחיל את המהלך או כמי שבא לחסום ומתגלגל. כמעט כל חילוף שהוא הכריח יצר מיס-מאץ' שניתן היה לנצל. יחד עם זאת, סימונס בצד ההתקפי יצר גם חסרונות. זה אמנם נשמע כמו תקליט חוזר, אבל זה תמיד רלוונטי- היעדר הקליעה שלו מגבילה את יכולתו לסיים מהלכים אלא אם הוא חותך ומקבל כדור בתנועה לסל. דווקא ההתקפה בלעדיו יכולה לייצר אפשרויות מעניינות וחדשות-ישנות עבור פילי. למה חדשות ישנות? מעניין יהיה אם דוק ריברס יחזור להשתמש בכלי נשק שמאוד אפיינו את הקבוצות שלו בבוסטון ובקליפרס. התרגלנו לראות את הקבוצות שלו מבצעות המון תנועה בלי כדור בתחילת ההתקפה ומוביל הכדור מוצא קלעי שמגיח מהפינה אחרי מעבר אחד (או שניים) מהויק-סייד לסטורנג-סייד ולהפך. אחד התרגילים שהיו הכי מזוהים עם ריברס הוא- screen the screener. במסגרת התנועה בלי כדור שחקן נמוך חוסם לשחקן גבוה, ההגנה מתכווצת כי בטוחים שהכדור יגיע ב-lob לכיוון הצבע, אלא שמייד ביציאה מהחסימה, החוסם (שבמקרה הוא הקלעי) מקבל חסימה נוספת על הכנף ויוצא חזק למרפק או מחוץ לקשת לזריקה פנויה. ריי אלן וג'יי.ג'יי רדיק עשו  קריירות על התרגיל הזה. האם סת' קרי ודני גרין יכולים להפוך לטרגט התקפי באותה רמה? אף אחד מהם הוא לא קלעי ברמה של רדיק, ובטח לא של אלן הענק אבל זו אפשרות מעניינת בשביל פילי. כדאי לשים עין על עוד שם בהקשר הזה- פורקן קורקמז. הפוורורד-גארד הטורקי הראה בשנתיים האחרונות שיש לו חתיכת יכולת צליפה מחוץ לקשת, ובינתיים במשחקי ההכנה הוא נראה חם מאוד. האם דוק ריברס ייתן לו קרדיט לאורך זמן? ספק גדול. אבל אם בכל זאת יהמרו עליו, הם יכולים לצאת נשכרים.  עם כל זאת, בעונה החולפת פילי דורגה רק במקום ה-12 ביעילות התקפית, ובמקום ה-11 בטרו שוטינג וזה הספיק לה למאזן השלישי בטיבו בליגה והטוב ביותר במזרח. ככל שריברס יימצא את הדרך להפוך את היעדרו של סימונס ליתרון בהתקפה, זה יכול להיות מפחיד.

בצד ההגנתי פילי סיימה את העונה החולפת שנייה בליגה ביעילות הגנתית, ובהיבט הזה כאב הראש של ריברס גדול יותר. בן סימונס הוא השומר האולטימטיבי, ומביא איתו וורסטיליות הגנתית שיש למעטים בליגה (דריימונד גרין בשיאו). האופן שבו הוא מגן בפיק אנד רול שולל המון אופציות מהיריבות. מי שעקב אחרי פילי העונה, זכה לראות את סימונס הולך הרבה פעמים מתחת לחסימה, גם כאשר הוא חזק מספיק להילחם בחוסם, לעבור מעל החסימה ולהישאר עם השחקן שלו. למה הוא עושה את זה? כי הוא מצליח למנוע את הזריקה משלוש גם כאשר הוא מתחת לחסימה, השילוב בין האורך והמהירות שלו מאפשר לו לעשות את הדרך הארוכה מאחוריי החוסם ולצאת מספיק מהר ומספיק חזק על השחקן עם הכדור ככה שאין אפשרות זריקה. שהוא עשה את זה, הגבוה שמאחוריו (לרוב אמביד) לא צריך לשנות מיקום כי הגבוה שחסם פשוט לא יכול להתגלגל שסימונס עובר מתחתיו ולא מעליו וככה סימונס בעצמו מונע גם את הדרייב לסל, וגם את הזריקה וההתקפה צריכה לחשוב מחדש. סימונס גם סיים את העונה החולפת כחוטף השביעי בטיבו בליגה, שהוא מנצל את היתרון שלו בפרמטר כדיי לייצר חטיפות מניסיונות מסירה. תחליפים? מאת'יס ת'אייבול מייצר הרבה הייפ כשומר פרימטר ובצדק- הוא אתלט נפלא ושומר בחסד. אבל אין לו את הגודל של סימונס שאיפשר לו להחליף שמירה ולנטרל בעצמו תרגילים שלמים. בנוסף, בכל דקה שת'אייבול יבלה על המגרש, זה יהיה על חשבון קרי\גרין\מקסי ויהיה קלעי אחד פחות בהתקפה מה שיצמצם את קשת האפשרויות. סימונס הוא שחקן שעושה הבדל משמעותי בהגנה וספק גדול אם פילי תוכל לשחזר את היכולת ההגנתית המפחידה מהעונה החולפת.

כמובן שכל הניתוח הזה נעשה בהנחה שפילי משחקת תקופה משמעותית בלי סימונס ובלי חלופות שיגיעו בטרייד. במידה וטרייד ייצא לפועל, הכל ישתנה.

תחזית: זה wild card אבל הנה: סימונס נשאר בחוץ עד הטרייד דד-ליין, אז הוא נשלח לוושינגטון במקום בראדלי ביל שבינתיים מבהיר לוויזארדס שהוא לא מתכוון להישאר. הסיקסרס מנצחים 50 משחקים ומגיעים עד לחצי גמר המזרח.

תגיות: , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

תמיכה בכדור הכתום

פייסבוק

‎הכדור הכתום‎

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות