Sample Page

עדכונים 2.5.22

עדכונים ומשחקים!
 
 
נשיא דנבר אמר שהבעלים מוכנים לשלם מס עבור קונטנדרית.
 
עומרי כספי מקים קרן הון סיכון
 
הליגה משאירה את החלטת הפלגראנט 2 של דריימונד גרין, ולא מבטלת.
 
דריימונד כמובן הופתע מהשריקה וטוען שזה רק כי זה הוא
 
 
ג'ו דומארס מתמנה ראש מחלקת כדורסל של הליגה.


 
נזכיר שפעם דומארס נקנס בסכום של 500 אלף לאחר שהדליף מסמכים חסויים לעיתונאים.
 
קווין סניידר על השמועות בנוגע ללייקרס: "לא יודע מאיפה זה בא."
 
ג'יילן סאגס עבר ניתוח בקרסול, על פי הודעת אורלנדו.
 
מרכוס סמארט מוגדר בסימן שאלה למשחק 2
 
ההאמסטרינג של דווין בוקר "נראה טוב" לקראת המשחק הלילה.
 
 
 
 
 
משחקים:
 
02:30 מיאמי מארחת את הסיקסרס. שידור בספורט 5 לייב
 
05:00 פניקס מארחת את המאבס. לוקה נגד כריס פול. קרב הרכזים. שידור בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורף: ג'רי ווסט במילים שלו, מסביר כמה נפגע מהסדרה 'ווינינג טיים' ומה לא נכון שם
 
קרא עוד

פיניקס סאנס (1) – דאלאס מאבריקס (4)

2 קבוצות שהצליחו להתגבר על הפציעה של הכוכב הגדול שלהם, מגיעות לסיבוב השני מכיוונים שונים לגמרי: פיניקס, בסיומה של עונת שיא עם 64 נצחנות, רואה לנגד עיניה מטרה אחת בלבד – אליפות היסטורית. כל תוצאה אחרת תיחשב מבחינתה ככישלון. דאלאס, לעומתה, מגיעה למעמד הזה בפעם הראשונה לאחר 11 שנים (אז זה גם הסתיים באליפות), כשמבחינתה כל ניצחון בשלב הזה הוא בונוס. מצד שני, כשיש לך את לוקה, לך תדע איפה זה ייגמר.

סדרת הסיבוב הראשון של פיניקס

 המחצית הראשונה של המשחק הראשון מול ניו-אורלינס, בה פיניקס עצרה את הפליקנס על 34 נקודות בלבד, מול 53 של הסאנס, הראתה לכולם עד כמה שפיניקס יכולה להיות קבוצה מסוכנת. אלא, שמנקודה זאת, בין אם בשל שאננות ובין אם בשל הפציעה של בוקר במשחק השני, הסדרה השתנתה לגמרי ופיניקס נראתה פגיעה מאוד, עד כדי כך שלפני המשחק החמישי, היה חשש אמיתי מהדחה מדהימה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

לאורך הסדרה פיניקס הפגינה כושר שיא של הכוכבים – כריס פול בכושר הטוב בחייו דווקא בגיל 37. מיקאל ברידג'ס עם 41.8 דק' למשחק כיכב גם בהגנה וגם בהתקפה. דיאנדרה אייטון קלע 20.5 נק' למשחק ב-70% מהשדה. דווין בוקר, אמנם נפצע במהלך המשחק השני, אבל עד אז נראה כמו MVP לכל דבר. חוץ מהם, אף אחד מהשחקנים המשלימים לא ממש הגיע לפלייאוף, והספסל, שהיה נקודת חוזקה לאורך כל העונה, היה החוליה החלשה לאורך הסדרה מול הפליקנס.

ניו-אורלינס, בהנהגתו של ווילי גרין המבריק, שמכיר מצויין את ספר התרגילים של פיניקס, כיוון שהוא עצמו כתב חלק גדול ממנו בשנתיים שאימן תחת מונטי וויליאמס, הוכיחה שהיא הרבה מעבר לקבוצה שמחכה לזאיון, ועם אינגראם בכושר של אול-נבא, בתוספת שורה ארוכה של רוקים מרשימים, נשכחה שרטה והרביצה לאלופת המערב, עד שנכנעה בסוף למשחק היסטורי של כריס פול, ולקאמבק מהיר מהצפוי של דווין בוקר.

https://www.youtube.com/watch?v=5wCm_zBDjEo

סדרת הסיבוב הראשון של דאלאס

דאלאס העפילה לפלייאוף כשסימן שאלה גדול, ענק, עצום מרחף מעליה – הבריאות של לוקה דונצ'יץ', שנפצע במשחק סיום העונה הסדירה, והיה בספק לסדרה כולה. לכן, ועל אף הקשיים הברורים של יוטה, על המגרש ומחוצה לו, אף אחד לא הופתע כאשר כבר במשחק הראשון דאלאס הפסידה את יתרון הביתיות, במה שנראה כמו עוד הדחה מוקדמת שלהם בסיבוב הראשון. אלא שאז, אחד מהשחקנים המשתפרים של העונה, ג'יילן ברונסון, החליט שהוא לא מחכה ללוקה ועם הופעות שיא של 41 נק' במשחק השני, ו-31 נק' במשחק השלישי, לקח את המושכות והוביל למהפך כמעט לבדו. סל ניצחון של גובר (ממסירה נדירה ביותר של מיטשל), הרס את החגיגה מהחזרה של לוקה במשחק הרביעי, אבל הייתה זאת רק שירת הברבור של יוטה, שנכנעה פעמיים רצוף והודחה בבושת פנים.

המפגשים

3-0 לסאנס בעונה הסדירה. במה שמשלים רצף של 9(!) נצחונות רצופים של הסאנס על המאבריקס. באופן מדהים, מאז שנבחר לפניו בדראפט ועד היום, דיאנדרה אייטון מחזיק במאזן של 10-1 מול לוקה והמאבריקס, כנראה מתוך רצון להוכיח שהבחירה בו לא הייתה טעות.ראוי לציין כי בשני המשחקים הראשונים של העונה, דאלאס שיחקה בלי לוקה, ובמשחק השלישי של העונה, פיניקס נאלצה להתאמץ עם רבע רביעי של 35-19 בשביל לצאת עם הניצחון מטקסס.

הסדרה

עם כל הכבוד ללוקה, אחד השחקנים הטובים בעולם וכנראה השחקן הטוב בסדרה, ולמרות שדאלאס נראית הרבה יותר טוב מאז שנפתרה מה"כוכב" השני שלה, פורזינגיס, במהלך הטרייד דד-ליין, אני לא חושב שדאלאס יכולה להוות יריבה של ממש לפיניקס, בטח כאשר זאת מגיעה בהרכב מלא. ברונסון אמנם נראה נפלא (ובהחלט קנה לעצמו אחלה חוזה בקיץ הקרוב), דינווידי נותן יופי של תרומה מהספסל ופיני-סמית שחקן הגנה נפלא, ולחלוטין לא מוערך מספיק, אבל מול פיניקס זה פשוט לא מספיק, כשהקושי הגדול של דאלאס צפוי להיות בצבע. דיאנדרה אייטון כאמור, מאוד אוהב את דאלאס, ולתחושתי בתקופה הקרובה הוא הולך לאהוב אותה אפילו יותר. אם את הסדרה מול ואלנצ'ונס המאסיבי הוא הצליח לסיים על מעל 20 נק' ב-70% מהשדה, הרי שמול דוויט פאוול ומקסי קליבה, הולך להיות לו הרבה יותר קל, ואני צופה לקפיצה גדולה גם בגזרת הכדורים החוזרים.

כריס פול, שלקח על עצמו המון בסיבוב הראשון, יוכל להוריד הילוך, ולהסתמך יותר על בוקר, שיחזור לקחת על עצמו את עיקר הנטל ההתקפי. מיקאל, סגן שחקן ההגנה של העונה, צפוי להיות מופקד על לוקה, בניסיון להקשות עליו ככל שניתן. יחד עם זאת, אני לא שולל אפשרות שבה מיקאל ישמור דווקא על ברונסון, וישאיר את לוקה לקראודר – תוך העברת מסר: נסה לנצח אותנו לבד.

בשביל לסגור את הסדרה מהר, ולהיות אופטימית לגבי העתיד, פיניקס תצטרך להתחיל לקבל תרומה משמעותית יותר מהספסל, ובעיקר מצמד הקאמים (פיין ו-ג'ונסון), כי אי אפשר יהיה להמשיך לשחוק את פול כבר בשלבים המוקדמים של הפלייאוף.

תחזית:  לוקה במשחק הירואי שובר את הרצף של הסאנס וגונב משחק לדאלאס. זה מעט מדי ומאוחר מדי, פיניקס מנצחת 4-1 בדרך לגמר מערב שני ברציפות.

תגיות: , , , , , , , ,
קרא עוד

מיאמי היט (1) – פילדפיה 76 (4)

זו הייתה אמורה להיות סדרה מרתקת, עם מאבקים אדירים בין אדאביו ואמביד, באטלר והארדן. במקום זאת הסדרה הזו תתמקד בדו"ח הפצועים של הקבוצות. אמביד בחוץ ללא הגבלת זמן אחרי ששבר את ארובת העין (פעם שניה בקריירה!) ובלעדיו פילדלפיה היא קבוצה הרבה פחות טובה. יש אופטימיות בפילדלפיה שהוא יחזור במשחק 3 או 4, אבל הכל באוויר. מיאמי היא לא מסוג הקבוצות שתפגין אמפתיות ותנצל את החיסרון בשביל לסגור עניין מוקדם.

סיפור הסיבוב הראשון של מיאמי

אלמלא סל הניצחון של טריי יאנג במשחק השלישי זה היה נגמר בסוויפ קליל למיאמי. בלו אאוט במשחק הראשון, והרביעי, נצחון נאה במשחק השני, ונצחון במשחק צמוד במשחק החמישי, למרות שג'ימי באטלר ישב בצד. באטלר עצמו הגיע לפלייאוף אגרסיבי והתקפי הרבה יותר ממה שהתרגלנו, והתפוצץ ל-45 נקודות במשחק השני, ו-36 במשחק הרביעי. מיאמי כמו מיאמי עשו את רוב הנזק בהגנה, למרות שגם ההתקפה שלהם הייתה מצויינת. טריי יאנג, הכוכב של אטלנטה, ואחד השחקני ההתקפיים הטובים בליגה נעצר על 15.4 נקודות, 6 אסיסטים, 6.2 איבודים. 32% מהשדה ו-18.4% משלוש. השמדה טוטאלית של הכוכב. הבעיה היחידה של ההיט היא הבריאות של שחקניה. קייל לאורי בספק עם פציעה בשריר הירך. באטלר החמיץ את משחק 5 עם כאבים בברך. גם פי ג'י טאקר סוחב פציעה בשוק. זה כעין וכאפס לעומת הבעיות של פילי (משחק מילים מכוון), אבל כן משהו שיכול להיות בעיה בריצה עמוקה של מיאמי בפלייאוף.

נקודת אור אחת ענקית היא היכולת של ויקטור אולדיפו במשחק 5. אולדיפו הוביל את ההיט לניצחון עם 23 נקודות. כמה כיף לראות שחקן כמוהו חוזר להיות שחקן מוביל בליגה, אחרי שתי פציעות קשות, גם אם זה רק למשחק אחד.

סיפור הסיבוב הראשון של פילדלפיה

כדורסל מאוד מרשים של פילדלפיה בשני המשחקים הראשונים הסתיים בניצחונות קלים. במשחק השלישי היו צריכים הארכה ושלשת ניצחון של אמביד וזה נראה גמור. אבל אצל ריברס כמו אצל ריברס, שום דבר לא גמור עד שהוא לא נגמר. טורונטו מנצחים את משחק 4, דיי סטנדרטי, אלא שאז הם מנצחים גם את משחק 5 בפילדלפיה, וכל השיט נפתח על דוק ריברס שוב. עד כדי כך שהוא ממש נאלץ להסביר

https://twitter.com/TheNBACentral/status/1519376649401384961

ריברס טוען שזה קורה. לא, זה לא קורה. זה קורה לך!

פילדלפיה סוגרת עניין במחצית שניה סופר מרשימה במשחק 6, אלא שהחשבון על ההפסד במשחק 5 הגיע, והמחיר היה גבוה מאוד. 4 דקות לסיום משחק 6, כשפילי ביתרון 29 נקודות, סיאקם נכנס לסל ומנחית לאמביד מרפק לפרצוף שגורם לאמביד לשבר בארובת העין. אמביד כבר סחב קרע בגיד באצבע, ודחה את הניתוח לקיץ. עם שבר בארובת העין זה כבר יהיה הרבה יותר קשה.

לפחות נשאיר את אוהדי פילי עם טעם טוב מהפלייאוף הזה של אמביד:

המפגשים

מיאמי מנצחת את המשחק הראשון בלי ג'ימי באטלר ובאם אדאביו. במשחק השני, עדיין בלי אדאביו, אמביד התעלל בעומר יורטסבן. במשחק השלישי בתחילת מרץ, הארדן לא משחק, ומיאמי יוצאת עם הניצחון. המפגש האחרון קובע שיוויון, כשהפעם התור של פילדלפיה לנצח את מיאמי שהייתה בהרכב מלא, כשפילי בלי אמביד והארדן. מה לומדים מהמפגשים האלו? שאין הגיון בכדורסל.

המפתחות של מיאמי לניצחון

1. הגנה. הבעיה העיקרית של מיאמי היא שהיא צריכה להתכונן לשתי קבוצות שונות. בלי אמביד, פילדלפיה קבוצה שבה הגארדים (הארדן, מקסי) הרבה יותר דומיננטיים. אין להם שחקני פנים שיכולים לעשות נזק, וכנראה שאנחנו נראה יותר פיק אנד פופ מפיק אנד רול. עם אמביד נראה הרבה יותר פיק אנד רול עם הארדן, מהלך שהיה קטלני גם בעונה הסדירה, וגם בפלייאוף. סביר שנראה הרבה טאקר על הארדן, כשלשניים יש היכרות מעמיקה מהימים ביוסטון. טאקר ואדאביו יכולים להחליף על אמביד\הארדן ועדיין לשמור באיכות גבוהה על אמביד\הארדן.

2. שלשות. ג'ימי באטלר עושה את רוב הנזק שלו מבפנים. בשביל שזה יקרה, הקלעים צריכים לרווח לו את הצבע. לא צריך את כולם, מספיק 2-3. רובינסון, הירו, טאקר שיצטרך לקלוע את השלשות מהפינה, וינסנט ושטרוס שחצבו לעצמם המון דקות ברוטציה גם בפלייאוף.

3. אדאביו כרכז. אדאביו עושה את רוב הנזק שלו כמנהל משחק מהצבע. הוא צריך סדרה טובה, המון כוח ושליטה מתחת לסלים בהגנה. בהתקפה פחות להיות השחקן המסיים, אבל להיות זה שמנתב את הכדור והתנועה סביבו.

המפתחות של פילדלפיה לניצחון

1. לא לעשות הארדן. ג'יימס הארדן חווה ירידה השנה. יכול להיות שזה קשור לשינויים בשיפוט. יכול להיות שזה קשור לפציעה בשריר הירך. יכול להיות שזה הגיל. כנראה שילוב של כל השלושה. בלי אמביד פילי צריכה את הארדן הישן והאמין. שחקן שייצר המון נקודות. הבעיה היא שהארדן נוטה להעלם בסדרות\משחקים שגדולים עליו. ראינו את זה במדי יוסטון מספר פעמים, פעם אחרונה בבועה נגד הלייקרס. כרגע מה שזוכרים להארדן זה את אותו משחק 6 שבו הוא התקפל מול הספרס, כמו גם את משחק 6 בסדרה נגד הקליפרס, שבו הוא ישב בצד וראה את החברים ג'וש סמית' וקורי ברואר צולפים שלשות. אם הארדן רוצה להשכיח את המשחקים ההם, הוא צריך סדרה גדולה. אני לא מצליח לדמיין את זה בגילו, ומול ההגנה של מיאמי, אבל צריך.

2. לא לעשות ריברס – סיכוי נמוך שפילי יעשו ריברס, כיוון שסיכוי נמוך שהם יגיעו פה ליתרון 3-1 או 3-2, אבל נניח. הבעיה של פילדלפיה היא שאם הם עולים ליתרון משמעותי ריברס הוא הבעיה. אם הם מוצאים את עצמם בחסרון אפילו 3-2, הארדן הוא הבעיה. מלכוד 22.

3. טוביאס האריס – חבר את חסר. קשה לשכוח שפילדלפיה העדיפה את טוביאס האריס ובן סימונס על ג'ימי באטלר. זו הסדרה להשכיח את זה. האריס היה מצויין בסיבוב הראשון, ביחס לרול פלייר. כל עוד אמביד בחוץ, פילי צריכה יותר ממנו. התעלות של מקסי לבדו לא תספיק. האריס צריך לעלות מדרגה כדי לחפות על החסרון של אמביד ולקחת על עצמו יותר בהתקפה.

תחזית

מיאמי חזקה מדי, אמביד פצוע מדי. 4-1 להיט.

תגיות: , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 2.5.22

פותחים את הסיבוב השני עם צמד נצחונות חוץ

 

בוסטון סלטיקס 89 – מילווקי באקס 101 (1-0 לבאקס)

דרור האס

אנחנו כבר לא בברוקלין, טוטו. זו הייתה ההרגשה בבוסטון אחרי ההפסד במשחק הפתיחה בבית מול מילווקי. הבאקס שעטו קדימה תוך שהם לוקחים את ההגנה שהסלטיקס השתמשו בה נגד ברוקלין, ומפנים אותה כלפי בוסטון עצמה.

הסלטיקס פתחו עם יתרון מוקדם, אך מילווקי השתלטה על המשחק ולא ממש שחררה או אפשרה ניסיון קאמבק. התקפת הסלטיקס התקשתה, וגם כשיאניס אדטוקומבו ירד לספסל ברבע השלישי עם 4 עבירות. בוסטון סיימה עם 28-84 מהשדה בהפסד, כולל רק 10 סלים ל-2.

לרגע שם נבהלו כשהיה חשש שמרכוס סמארט פרק את הכתף, אך הוא חזר למחצית השניה במה שהיה כנראה אנחת הרווחה היחידה בקבוצה הביתית. האלופה המכהנת הגיעה לסדרה כשהיא נחשבת כאנדרדוג, בעיקר בעקבות היעדרותו של קריס מידלטון, והסדרה עוד ארוכה. אך היה זה צעד חשוב מאוד עבורם בדרך לקחת את הביתיות בסדרה.

בוסטון ל-2: מילווקי בהגנה הולכת בעיקר על דרופ לסוגיו, מה שמוותר על שלשות בתמורה לסגירה של הצבע (וגם מחזק הגנה נגד שלשות מהפינה). יש לזה את החסרונות שלו, חסרונות שבוסטון לא ממש השכילה לנצל.  מילווקי מוותרת על שלשות מבחוץ, זו תכנית המשחק שלהם תחת בודנהולזר וזו תכנית המשחק שידענו שתהיה כבר כשהגענו לסדרה הזו.

הבאקס פתחו עם ווסלי מאת'יוז בחמישיה במטרה להתאים עצמם לבוסטון, מתוך מחשבה שהחמישיה הגבוהה עם בובי פורטיס, ברוק לופז ויאניס ב-3 תיחשף מול בוסטון המהירה והורסטילית, אולם ההיפך קרה. אחרי הפתיחה החלשה מול שחקני הכנף של בוסטון מילווקי עלתה עם החמישיה הגבוהה, והכתיבה את סגנון המשחק וחנקה את הצבע.

התכנית של מילווקי עבדה לשלמות, בוסטון קלעה 18 שלשות, מספר שלרוב ינצח משחקים, אך כשמילווקי כפתה עליהם 50 זריקות כאלה לבוסטון לא היו זריקות קלות. בכל המשחק הם קלעו רק 10 סלים ל-2. זה המספר השני הכי נמוך בהיסטוריה של הפלייאוף, כשרק יוסטון ב-2017 במשחק 6 של הסיבוב השני והודחו מול הספרס, קלעו פחות.

הסלטיקס לא ניסו כמעט מיד ריינג', דרך נוספת להילחם בהגנה של מילווקי, והפסידו בקרבות הריבאונד והעונשין.

 

זה לא רק ההגנה של מילווקי כמו שבלא מעט פעמים פשוט בחירת זריקות רעה של בוסטון

הסלטיקס חזרו למנהגים ישנים, פחות הנעת כדור, התפשרות על בידודים בעיקר של בראון. אחרי שהתרגלנו מהם להנעת משחק טובה ומאוזנת יותר,  ואי אפשר לנצח משחק פלייאוף בלי הנקודות הללו. גם לא מול ברוקלין. אמנם חלק מהזריקות פשוט לא נכנסו כמו כמה מהזריקות של דרק ווייט ברבע הראשון שדווקא נכנס וקיבל כדורים לזריקות טובות, שפשוט לא נכנסו. אך בהמשך המשחק זה היה פשרה של בוסטון על זריקות רעות. ובסופו של דבר מילווקי עם 21 נקודות יותר מאיבודים ו-14 נקודות יותר בצבע. שני תחומים שבוסטון חייבת לשפר.

פוינט יאניס: על פניו גם יאניס חטף וסבל מהגנת בוסטום. 9-25 מהשדה לשחקן שחי בצבע זה רע. אולם יאניס ידע להפעיל את חבריו ולמצוא את הנקודה טובה. אדטוקומבו סיים עם טריפל דאבל, כולל 12 אסיסטים, וגם כשהזריקות שלו לא נכנסו הוא השפיע עמוקות על ההתקפה. הגנת הסלטיקס סגרה עליו ובנתה מולו חומה כפי שעשו בעבר קבוצות נגדו,  ולאף קבוצה במזרח אין שילוב שומרים כמו בוסטון לזרוק עליו, החל מרוברט וויליאמס דרך אל הורפורד ועד גראנט וויליאמס שכולם עשו עבודה טובה. יאניס נכנס, נתקל בחומה, וידע להוציא החוצה לשחקן המתאים.  הגרביטציה שלו באזור הצבע פשוט אדירה והגנות צריכות לבחור אם לנסות למנוע ממנו סל קל בצבע, או להמר על זריקה מבחוץ של אחד מחבריו. הפעם, ההימור נכשל.

רול פליירס: בד"כ רול פליירס במשחקי פלייאוף מתקשים בחוץ ופורחים בבית. אצל מילווקי המצב היה אחרת. בהמשך לנקודה הקודמת, בהיעדרו של מידלטון שחקני המשנה של מילווקי סיפקו לא מעט פעמים את עיקר העבודה כשהגנת הסלטיקס התמקדה בכוכבים.

גרייסון אלן שיחק 29 דקות, קלע 11 נקודות. הגיע למילווקי בקיץ בתמורה ל-2 בחירות סיבוב שני.

ג'בון קרטר שיחק 22 דקות, סיים עם פלוס 25. מילווקי אספה אותו במהלך העונה אחרי שנחתך מברוקלין.

בובי פורטיס נשלח משיקגו ומוושינגטון אחרי שלא התאים. שחקן חמישיה במילווקי עם תרומה חשובה בשני צידי המשחק, כולל הסלים החשובים שהחזירו את הבאקס מהפיגור בתחילת המשחק.

להשיג כוכבים זה לא קל, והטרייד שהיא את ג'רו הולידיי הוא אחד החשובים בשנים האחרונות והשיג למילווקי אליפות. אבל לדעת למצוא את החתיכות הקטנות הללו ולהפעיל אותן כראוי זה לא פחות חשוב. זה משהו שמאפיין את מילווקי כמו גם את מיאמי, ולא סתם אלה קבוצות שנמצאות גבוה כל עונה בשנים האחרונות.

 

ממפיס גריזליס 116 – גולדן סטייט ווריירס 117 (1-0 לווריירס)

אריאל בנדר

קליי תומפסון עם שלשת קלאץ' בסיום מעניק ניצחון אדיר לגולדן סטייט ווריורס שגונבת את הביתיות מהממפיס גריזליס שהייתה בסך-הכול במשחק טוב.

הווריורס מצאו דרכים רבות לקלוע בצבע:

הווריורס דווקא שלטו בצבע הלילה, 56-44. הווריורס שאין להם סנטר טבעי שבחמישיית המוות של סטף-פול-קליי-וויגינס-דריימונד אף אחד לא יותר גבוה מ-1.98  מ'.  הצליחה לשלוט על הצבע בזכות חורים בהגנה שסטף יצר, ג'ורדן פול הרבה ליצור, מסר 9 אסיסטים, בזכות שטף משחק טוב, הנעת כדור מעולה, היה תענוג לעיניים המשחק ההתקפי של הווריורס והרבה פחות תענוג לראות שהגריזליס לא מוצאים לכך פתרונות.

https://twitter.com/warriors/status/1520919749365960704?s=20&t=yPd9vUFGw6R4dxofbojakg

שחקני הווינג של הגריזליס לא הגיעו למשחק:

דווקא דסמונד ביין שהיה השחקן הכי יציב של הגריזליס לאורך הסדרה נגד הטימברוולבס לא תפקד במשחק הלילה, דסמונד בסדרה הקודמת סיים כל משחק עם פלוס מינוס חיובי, גם הלילה סיים עם +1 אבל התרומה ההתקפית שלו, 9 נקודות בלבד באחוזי שדה רעים בשלשה אחת בלבד לא עזרה לגריזליס לנצח.דילון ברוקס גם לא היה טוב, קלע כמות נקודות חד-ספרתית, נכנס לבעיית עבירות, קלע באחוזים רעים מכל הטווחים, אם השניים האלו היו מגיעים היה לנו כאן משחק אחר לגמרי.

התלות היחידה בג'ה צריכה להיפסק:

הגריזליס צריכים לראות איך הם משלבים יוצרים ומוסרים נוספים במשחק שלהם מבלי להפוך את ג'ה מוראנט ליוצר הכמעט יחיד על המגרש, כשהוא לא על המגרש אין מי שימסור בהתקפות מעבר, בהתקפות עומדות, אין מי שייצור חורים בהגנה כשהוא מקבל חסימה וכל חמישייה שהווריורס מעמידים תעצור בקלות את הגריזליס ויש להם לא מעט חמישיות שיכולות לעצור בקלות כל חמישייה של הגריזליס בלי ג'ה מוראנט.  ולכן הגריזליס צריכים לתת מקום ליוצרים אחרים על המגרש, אפילו היה נחוץ לתת יותר דקות הלילה כדי להעניק להם תחושת ביטחון למשחק הבא. למרבה הצער, זה לא קרה ג'ה מוראנט מסר כמעט חצי מהאסיסטים של הגריזליס.

https://twitter.com/memgrizz/status/1520879263775432704?s=20&t=bYNX_GK-nQkt1U_WjDN_GA

לשחק מהר, מהר, מהר ויעיל:

הגריזליס הובילו את הווריורס הלילה לכמעט הפסד אם לא השלשה הגדולה של קליי בסיום, בזכות משחק מהיר שכלל 101.5 פוזישנים, בסדרה נגד הנאגטס, כל משחק שכלל 99 פוזישנים ומעלה הווריורס ניצחו בו בפער קל (חד ספרתי) או שהפסידו, הגריזליס צריכים פוזישנים מהירים, צריכים לשתף יוצרים נוספים גם כשג'ה מוראנט על המגרש ולסיים התקפות כמה שיותר מהר עם כמה שיותר סלים על-מנת להקשות על המשחק של הווריורס המבוגרים, הותיקים והעייפים, הסדרה הזו מאוד דומה לסדרת חצי גמר המערב ב-2013 בין הווריורס לספרס שבישרה על חילוף הדורות אבל אני מצפה וחושב שהגריזליס צריכים ויכולים לקחת את הסדרה הזו והמפתח לזה הוא פוזישנים מהירים כמו אלו:

https://twitter.com/memgrizz/status/1520887933280137218?s=20&t=KKDDRXuNX4J-7oeHmlp9PA

https://twitter.com/memgrizz/status/1520865002739150848?s=20&t=KKDDRXuNX4J-7oeHmlp9PA

 

 

תגיות: , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 1.5.22

עדכונים ומשחקים!!!
 
מחצית בבוסטון 54-46 לבאקס.
 
 
אמביד לא נסע עם הסיקסרס לצמד המשחקים במיאמי, אך ישנה אופטימיות שישחק במשחק 3.
 
מחול הנשרים מעל גופת יוטה: טורונטו ודאלאס מתעניינות ברודי גובר. הניקס ומיאמי מתעניינות בדונובן מיטצ'ל.
 
אביו של ג'ה מוראנט אמר שבנו שיחק "כמו זבל" נגד מינסוטה.


ג'ה עצמו הסכים עם אביו
 
 
מיקאל ברידג'ס על ברונסון: כנראה שהפציעה של דונצ'יץ' שיחררה את החיה.
 
סקרמנטו שוקלת את מארק ג'קסון, סטיב קליפורד ומייק בראון למשרת אימון.
 
תומאש סטוראנסקי בודק אופציות בספרד לעונה הבאה.
 
ג'ימי באטלר וטיילר הירו בסימן שאלה למחר.
 
 
משחקים
 
22:00 ממפיס ווריירס. הצעירים הכשרוניים נגד הותיקים המנוסים. שידור בספורט 5 פלוס
 
 
לפוסט זה מצורפים: המפתחות לכל סדרת סיבוב שני
 
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות