2 קבוצות שהצליחו להתגבר על הפציעה של הכוכב הגדול שלהם, מגיעות לסיבוב השני מכיוונים שונים לגמרי: פיניקס, בסיומה של עונת שיא עם 64 נצחנות, רואה לנגד עיניה מטרה אחת בלבד – אליפות היסטורית. כל תוצאה אחרת תיחשב מבחינתה ככישלון. דאלאס, לעומתה, מגיעה למעמד הזה בפעם הראשונה לאחר 11 שנים (אז זה גם הסתיים באליפות), כשמבחינתה כל ניצחון בשלב הזה הוא בונוס. מצד שני, כשיש לך את לוקה, לך תדע איפה זה ייגמר.
סדרת הסיבוב הראשון של פיניקס
המחצית הראשונה של המשחק הראשון מול ניו-אורלינס, בה פיניקס עצרה את הפליקנס על 34 נקודות בלבד, מול 53 של הסאנס, הראתה לכולם עד כמה שפיניקס יכולה להיות קבוצה מסוכנת. אלא, שמנקודה זאת, בין אם בשל שאננות ובין אם בשל הפציעה של בוקר במשחק השני, הסדרה השתנתה לגמרי ופיניקס נראתה פגיעה מאוד, עד כדי כך שלפני המשחק החמישי, היה חשש אמיתי מהדחה מדהימה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
לאורך הסדרה פיניקס הפגינה כושר שיא של הכוכבים – כריס פול בכושר הטוב בחייו דווקא בגיל 37. מיקאל ברידג'ס עם 41.8 דק' למשחק כיכב גם בהגנה וגם בהתקפה. דיאנדרה אייטון קלע 20.5 נק' למשחק ב-70% מהשדה. דווין בוקר, אמנם נפצע במהלך המשחק השני, אבל עד אז נראה כמו MVP לכל דבר. חוץ מהם, אף אחד מהשחקנים המשלימים לא ממש הגיע לפלייאוף, והספסל, שהיה נקודת חוזקה לאורך כל העונה, היה החוליה החלשה לאורך הסדרה מול הפליקנס.
ניו-אורלינס, בהנהגתו של ווילי גרין המבריק, שמכיר מצויין את ספר התרגילים של פיניקס, כיוון שהוא עצמו כתב חלק גדול ממנו בשנתיים שאימן תחת מונטי וויליאמס, הוכיחה שהיא הרבה מעבר לקבוצה שמחכה לזאיון, ועם אינגראם בכושר של אול-נבא, בתוספת שורה ארוכה של רוקים מרשימים, נשכחה שרטה והרביצה לאלופת המערב, עד שנכנעה בסוף למשחק היסטורי של כריס פול, ולקאמבק מהיר מהצפוי של דווין בוקר.
https://www.youtube.com/watch?v=5wCm_zBDjEo
סדרת הסיבוב הראשון של דאלאס
דאלאס העפילה לפלייאוף כשסימן שאלה גדול, ענק, עצום מרחף מעליה – הבריאות של לוקה דונצ'יץ', שנפצע במשחק סיום העונה הסדירה, והיה בספק לסדרה כולה. לכן, ועל אף הקשיים הברורים של יוטה, על המגרש ומחוצה לו, אף אחד לא הופתע כאשר כבר במשחק הראשון דאלאס הפסידה את יתרון הביתיות, במה שנראה כמו עוד הדחה מוקדמת שלהם בסיבוב הראשון. אלא שאז, אחד מהשחקנים המשתפרים של העונה, ג'יילן ברונסון, החליט שהוא לא מחכה ללוקה ועם הופעות שיא של 41 נק' במשחק השני, ו-31 נק' במשחק השלישי, לקח את המושכות והוביל למהפך כמעט לבדו. סל ניצחון של גובר (ממסירה נדירה ביותר של מיטשל), הרס את החגיגה מהחזרה של לוקה במשחק הרביעי, אבל הייתה זאת רק שירת הברבור של יוטה, שנכנעה פעמיים רצוף והודחה בבושת פנים.
המפגשים
3-0 לסאנס בעונה הסדירה. במה שמשלים רצף של 9(!) נצחונות רצופים של הסאנס על המאבריקס. באופן מדהים, מאז שנבחר לפניו בדראפט ועד היום, דיאנדרה אייטון מחזיק במאזן של 10-1 מול לוקה והמאבריקס, כנראה מתוך רצון להוכיח שהבחירה בו לא הייתה טעות.ראוי לציין כי בשני המשחקים הראשונים של העונה, דאלאס שיחקה בלי לוקה, ובמשחק השלישי של העונה, פיניקס נאלצה להתאמץ עם רבע רביעי של 35-19 בשביל לצאת עם הניצחון מטקסס.
הסדרה
עם כל הכבוד ללוקה, אחד השחקנים הטובים בעולם וכנראה השחקן הטוב בסדרה, ולמרות שדאלאס נראית הרבה יותר טוב מאז שנפתרה מה"כוכב" השני שלה, פורזינגיס, במהלך הטרייד דד-ליין, אני לא חושב שדאלאס יכולה להוות יריבה של ממש לפיניקס, בטח כאשר זאת מגיעה בהרכב מלא. ברונסון אמנם נראה נפלא (ובהחלט קנה לעצמו אחלה חוזה בקיץ הקרוב), דינווידי נותן יופי של תרומה מהספסל ופיני-סמית שחקן הגנה נפלא, ולחלוטין לא מוערך מספיק, אבל מול פיניקס זה פשוט לא מספיק, כשהקושי הגדול של דאלאס צפוי להיות בצבע. דיאנדרה אייטון כאמור, מאוד אוהב את דאלאס, ולתחושתי בתקופה הקרובה הוא הולך לאהוב אותה אפילו יותר. אם את הסדרה מול ואלנצ'ונס המאסיבי הוא הצליח לסיים על מעל 20 נק' ב-70% מהשדה, הרי שמול דוויט פאוול ומקסי קליבה, הולך להיות לו הרבה יותר קל, ואני צופה לקפיצה גדולה גם בגזרת הכדורים החוזרים.
כריס פול, שלקח על עצמו המון בסיבוב הראשון, יוכל להוריד הילוך, ולהסתמך יותר על בוקר, שיחזור לקחת על עצמו את עיקר הנטל ההתקפי. מיקאל, סגן שחקן ההגנה של העונה, צפוי להיות מופקד על לוקה, בניסיון להקשות עליו ככל שניתן. יחד עם זאת, אני לא שולל אפשרות שבה מיקאל ישמור דווקא על ברונסון, וישאיר את לוקה לקראודר – תוך העברת מסר: נסה לנצח אותנו לבד.
בשביל לסגור את הסדרה מהר, ולהיות אופטימית לגבי העתיד, פיניקס תצטרך להתחיל לקבל תרומה משמעותית יותר מהספסל, ובעיקר מצמד הקאמים (פיין ו-ג'ונסון), כי אי אפשר יהיה להמשיך לשחוק את פול כבר בשלבים המוקדמים של הפלייאוף.
תחזית: לוקה במשחק הירואי שובר את הרצף של הסאנס וגונב משחק לדאלאס. זה מעט מדי ומאוחר מדי, פיניקס מנצחת 4-1 בדרך לגמר מערב שני ברציפות.
