Sample Page

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן: 2-2 במאזן עונתי כשכל המפגשים בינואר ופברואר.

ממוצע הנקודות אגב של שתי הקבוצות בשני המפגשים הללו זה 115.8. המשחקים כולם שוחקו לאחר הפציעה של קארל אנת'וני טאונס, שקצת יישרה את הטימברוולבס. בתחילת העונה כזכור הם לא לגמרי תפקדו כראוי וזה נבע בין היתר מהעובדה שעם רודי גובר שיחקו בצורה אחת, עם קא"ט שיחקו בצורה אחרת, ועם שניהם יחד בצורה שלישית. (למשל בהגנת פיקנרול עם גובר דרופ, עם קא"ט הדג' או חילופים) ואז שחקנים בתבלבלו לא מעט בסכימות וכך גם נראה המשחק. כקאט נפצע ושאר רק גובר מינסוטה התיישרה לצורת משחק ברורה, וגם החזרה של קא"ט לא החזירה את הבלגאן, ועושה רושם שככל הנראה הגיעו לזה מוכנים הפעם.

מעניין לראות גם את ההשוואה העונית ביניהן ביכולת ההתקפית

וביכולת ההגנתית(מה שמאפשרים ליריבות)

 

אחד הדברים שיוצא לראות מנתוני העונה זה שמינסוטה מתקשה בהתקפה מסודרת, איטית בחצי מגרש.שזה משהו מעניין להמשך

הכוכבים:

נתחיל עם הפייבוריטית: ניקולה יוקיץ' המועמד או פיינליסט לתואר ה-MVP, דרס את הליגה בעונה מרשימה, וקצת הוריד הילוך בסוף העונה כנראה כדי לנוח לקראת הפלייאוף. יוקיץ' ידוע בעיקר כמנהל משחק מבריק אך גם כקלעי הוא לא רע

אמנם מעבר לקשת הוא די בינוני מהכנפיים, מראש הקשת הוא טוב, וזה חשוב. הוא אמנם מנהל את המשחק מהמרפקים אך לא מעט פעמים הוא מגיע כטריילר ומתמקם שם. ואם הזכרנו את העובדה שמינסוטה תשחק עם גובר בעיקר בדרופ זה יכול להיות בעייתי. יוקיץ' גם יוצר לעצמו בצורה די טובה בשלל דרכים

 

חלק מהקרבות יהיו בין הסנטרים ואנו רואים כאן יעילות מדהימה בפיקנרול כחוסם וגם בפוסט. לשמחתם של אנשי מינסוטה גם גובר וגם קאט טובים סוג של בהגנה בפוסט אפ, וכל אחד מהם מתמחה כפי שציינו בסוג אחר של הגנת פיקנרול. עד כמה הפיקנרול של יוקיץ' יהיה יעיל נגד כל שיטה? זה כנראה תלוי בפרטנר שלו. אז נסה להכיר את הפרטנר העיקר:

 

ג'מאל מוריי החמיץ עונה ולא חזר כפי שהיה, וחלק מהאנשים כבר לא מחשיבים אותו כאולסטאר. אולם הוא עדיין קלעי מצויין, והוא אף השתפר בשבועות האחרונים של העונה. מוריי העונה כנראה לא מוערך מספיק מבחינת היעילות שלו, והשאלה העיקרית היא עד כמה יהיה בריא

 

בצד השני יש את אנת'וני אדוארדס, שניצל את היעדרותו של טאונס לפריצה קדימה ומימוש חלקי של מה שהובטח לגביו. "אנט מן" קלעי פחות טוב ממוריי ועדיין מסתמך על האתלטיות שלו כדי להיכנס לצבע וכמעט חצי מהקליעות שלו מגיעות מהצבע. למרות זאת מפתיע שהאחוזים שלו די נמוכים מהאיזור הזה ויתכן שהוא מתקשה עם הגנה קשיחה עד כמה הגנת הנאגטס תהיה מספיק חזקה או צריכה להיות מספיק חזקה כדי להתמודד איתו בצבע? 

 

ככל הנראה המשימה תוטל על קנטאביוס קולדוול פופ שהוא שומר פרימטר טוב. ויקבל עזרה מארון גורדון אם וכאשר (וזה יקרה לא מעט) אדוארדס יצליח לחדור לצבע. יוקיץ' נחשב שומר צבע רך אך הוא עדיין מאוד מסיבי וגדול ויכול להשתמש בגודל הגוף. לחסימה. אחד היתרונות כאן שבמינסוטה יוצר הנקודות העיקרי הוא (לפחות אמור להיות) אדוארדס, ובפרימטר לדנבר יש איך להביא עליו עזרה בעוד שלדנבר יש גם את מוריי וגם את מייקל פורטר כקלעים טובים מאוד.

 

מי שכן עשוי לגרום בעיה במאצ' אפ עבור דנבר זה כמובן קא"ט. הסנטר לא שיחק הרבה העונה בשל פציעה ולא ברור כמה 29 המשחקים ששיחק מייצגים משהו. כן ברור שאם הוא בכושר הוא יכפה יציאה החוצה של מישהו שידרש להתמודד איתו על קשת הפרימטר. המשימה כאן תוטל או על ארון גורדון או מייקל פורטר ג'וניור שאמנם לא שומר גדול (כן, בלשון המעטה), אבל כנראה היחיד שגם מספיק גבוה וגם מספיק מהיר להתמודד עם קא"ט.

ג'ק בורמן כתב מינסוטה פרסם בטוויטר סקירות של מה קא"ט עשה נגד שחקני דנבר בשנים האחרונות, ומה יוקיץ' עשה נגד שחקני מינסוטה בשנים האחרונות, מה שאולי יכול לעזור לנו בלהבין את המאצ'אפ

 

דו קרב המאמנים:

מייקל מאלון בדנבר בעונתו ה-8 כבר הוכיח את עצמו כמאמן שיודע למצוא פתרונות לבעיות. כשדנבר התקשו הגנתית בעונות הקודמות הוא ידע למצוא את הפתרונות הנדרשים (ראוי לציין שבשעתו חלק מהותי מהקרדיט הלך לעוזר המאמן דאז ומאמן וושינגטון היום ווס אנסלד ג'וניור) מאלון יודע להוציא מיוקיץ' את ה-MVP שבו והוא מגיע גם עם ניסיון פלייאוף רב.

בצד השני יש את כריס פינצ', שכפי שצויין למעלה בתחילת העונה לא הצליח להשתלט ולהנחיל לשחקניו שיטה ברורה ומסודרת ונזקק להרבה זמן ופציעה של קא"ט על מנת לארגן את הסכימות. חשוב לציין שבעונת 16.17 פינצ' היה מאמן שותף בדנבר והגיע יחד עם טים קונלי למינסוטה. קונלי הי איש הנהלה בדנבר ומשקיבל את התפקיד במינסוטה הביא את פינצ' אותו כמובן הכיר מתקופת עבודתם יחד. אני מאמין שקונלי ראה לא מעט דברים שגרמו לו להביאו למינסוטה. פינצ' עבד גם בטורונטו תחת נרס ובליקנס תחת אלווין ג'נטרי (פחות גאווה)

 

גורמים נוספים: אומרים שהפלייאוף הוא משחק אחר לגמרי מהעונה הסדירה, וצודקים. רק שרוב האוהדים שחוזרים על המנטרה הזו לא מבינים את הסיבה. הסיבה היא שבעונה הרגילה כל קבוצה משחקת על החוזקות שלה. בפלייאוף כשיש זמן להתכונן, משחקים על החולשות של הקבוצה היריבה. מה שאומר שסגנון המשחק משתנה. כי המטרה של כל קבוצה זה למצוא את הסדק בחומה של הקבוצה היריבה, להכניס את האצבע ולהרחיב ולהרחיב עד שהחומה מתמוטטת. אז כדי להבין באמת איך הסדרה תלך, כל סדרה, צריך להבין לא את היכולות, אלא את החסרונות של כל קבוצה.

חסרונות דנבר: 1 הגנה. לא חושב שצריך לפרט יותר מדי, וזה לא סתם סדק בחומה, זה כבר חור מוכן. על פי Cleaning The Glass שמנטרל גארבג' טיים, הנאגטס מדורגת במקום ה-17 הגנתית. החמישיה של דנבר דווקא לא רעה, והחולשה נובעת בעיקר מהספסל. (הנתונים היו הרבה יותר גרועים בחמישיות עם בונז היילנד). הנאגטס אמנם השתפרו וחשבו לא מעט על התחום הזה כשהביאו בקיץ את קק"פ. ארון גורדון נחשב שומר טוב, מנגד יש את יוקיץ' שיש לו את החסרונות והיתרונות שלו, ויחד עם זאת את ג'מאל מוריי ומייקל פורטר ש, ובכן… כן. כנראה שלא ממש יהיו בשיקולי חמישית הגנה ראשונה, שלישית או 32. וזה מהותי. האם למינסוטה יש את האצבע המתאימה לחור הזה? כן. האם יספיק? לא בטוח.

2 ספסל. הזכרנו שהחמישיה של דנבר עוד סבירה הגנתית מה שמוביל לחסרון השני המהותי: ספסל. לנאגטס אין באמת שחקנים שישאירו עליכם רושם שעולים מהספסל. ברוס בראון הגיע מברוקלין בקיץ כדי לפתור את הדבר הזה, והוא טוב. אך הוא לא טוב מספיק על מנת לחפות על כל החורים. רג'י ג'קסון מתישהו היה שומר טוב, ואיש סמית'… יש סיבה לנדודיו. האקס פקטור שיכול לחפות על הסדק הזה בחומה הוא דווקא כריסטיאן בראון הרוקי, שסיפק מספר הבלחות התקפיות והגנתיות.

 

חסרונות מינסוטה: אנילא רוצה להישמע מעליב או מכפיש אבל החלק הזה של אינטליגנציית משחק, קצת פחות טוב אצלם. וזה ניכר גם בחלק הראשון של תחילת העונה שבו שחקני מינסוטה התקשו להבין איזה סכימה הם צריכים לשחק. גם הסקורר העיקרי אנת'וני אדוארדס מסתמך כאמור על אתלטיות יתר על המידה, מתקשה עם סכימות מתוחכמות בין אם התקפית ובוודאי שעם הגנתית שמוצבת נגדו. ואם מדברים על אינטליגנציית משחק דנבר ויוקיץ' הם אלה שיודעים להשחיל  מקלות בכל סדק של הקבוצה היריבה.

Where the Timberwolves' offensive averages vs DEN ranked among Nuggets opponents this season:

• PPG: 120.5 (2)
• FG%: 51.5 (4)
• 2PT%: 61.9 (1)
• 3PT%: 34.6 (14)
• FTA: 27.8 (3)
• AST: 28 (7)
• TOV: 14.8 (22)
• A-to-TOV: 1.9 (17)
• OREB: 9.0 (22)

Strong numbers

— Jack Borman (@jrborman13) April 15, 2023

2.  התקפה מסודרת: מינסוטה פורחת בהתקפתת מעבר ובמתפרצת. אפשר להבין לאור שחקניה העונה (מלבד גובר) אבל בהתקפה של חצי מגרש, מסודרת, היא מאוד בינונית. אולי זה נובע מהיעדר אינטליגנציית משחק של שחקניה ואולי מחולשתו של פינצ' אבל הנתון הוא שהתקפת החצי שלה בינונית במקרה הטוב

 

שימו לב שמה שמשפר את הממוצע של כלל התקפות חצי זה הנתונים של אחרי טיים אאוט ונתונים ב-4 השניות האחרונות כשלרוב הקבוצות ההגנה כבר מתחילה להיחלש. מינסטה מעבירה כדור ומחפשת מחפשת ולפעמים ההגנה היריבה מתקשה להחזיק יותר מ-20 שניות ברמה גבוהה. זה דווקא יכול להיות חיובי. אבל העובדה שהתקפת החצי שלהם חלשה, כשידוע שבפלייאוף הגנות מתהדקות, והקצב מאט, זה ממש לא לטובת מינסוטה. כריס פינצ' יצטרך למצוא לזה פתרון כי זה הלחם והחמאה של ההתקפה בפלייאוף.

 

 

 

תחזית וניחוש שלכם: אשמח להתבדות אבל אני לא באמת רואה משהו שיגרום למינסוטה לקחת את הסדרה הזו. 4-1 לכל היותר 4-2 דנבר.

קרא עוד

שחר צ'יקוטאי הנד צ'יק

 

מילווקי מול מיאמי, האיילים מול החום. סדרה שלישית ב-4 שנים. בפעם הראשונה שהם נפגשו יאניס נתקע בקיר של מיאמי ובפעם השנייה הבאקס מחצו את ההיט אחרי משחק ראשון צמוד וקריעה מוחלטת ביתר המשחקים.

 

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן:

 

2-2 בעונה הסדירה, 2 ניצחונות של מיאמי בינואר, הראשון היה צמוד וללא יאניס ומידלטון במדי מילווקי, אדביו וגייב וינסנט קלעו 24 ו-28 בהתאמה, והובילו לניצחון צמוד. הולידיי בצד השני.  הניצחון השני של מיאמי אולדיפו חזר לרגעי השיא והוביל את מיאמי לניצחון בפער 16, דבר שדי נדיר בעונה הצמודה של מיאמי. בצד השני – הניצחונות של מילווקי בפברואר שם המשחק הראשון היה צמוד ובאטלר הקשה ובלט, אבל יאניס עם ט"ד 35/15/11 סגר עם ניצחון באמתחתו. ואילו במשחק השני יאניס נפצע בתחילת המשחק אבל הבאקס ניצחו ב-29 הפרש. קשה ללמוד מהסדרה במהלך העונה הסדירה לסדרה בפלייאוף, בעיקר בגלל ריבוי הפציעות משתי הקבוצות. כן אפשר ללמוד מהעונה הסדירה של הקבוצות.

 

 

הכוכבים:

הבאקס:

בראש ובראשונה יאניס אנדטקומפו בעונתו הגבוהה ביותר מבחינת נקודות, עונה נוספת שהוא מהמובילים בליגה במירוץ ל-MVP. דבר שהוא כנראה היה זוכה בו אלמלא הסנטרים. הוא קולע 31 נק' לצד 11.7 רב' ו-5.7 אס'. ההגנה המצויינת שלו בצד אחד וההתקפה החזקה שלו בצד השני עושים אותו לשחקן הטוב בעולם. החיסרון היחיד שלו זה זריקות העונשין, שם הוא מתקשה במיוחד העונה. 63% מהקו יש ליווני.

הולידיי בעונה מצויינת חזר להיות אול-סטאר אחרי 11 שנים. הגארד עושה עבודה מדהימה בניהול המשחק ובהגנה, ועל הדרך גם מאכיל את השומרים במרורים. התוספת של גרייסון אלן לצידו הופכת את העבודה של הגארדים היריבים להרבה יותר קשה.

הצלע השלישית בחבורה של האיילים הוא דווקא ברוק לופז. הסנטר קולע 15.8 נק' במשחק, באחוזים טובים מכל הטווחים. הוא חזר להיות אימת הליגה בצבע, בעיקר בצד ההגנתי. הוא חוסם 2.5 במשחק אבל חשוב מזה היריבות קולעות כשהוא בצבע 51.7% בלבד, הוא הרביעי בליגה כאשר לפניו יש את יאניס, הרטנשטיין וג'קסון.

כן, אני יודע, "איפה מידלטון?" אז מידלטון היה פצוע, חזר, נפצע שוב, חזר ונפצע שוב. הוא אמור לחזור אבל כעת, הוא עדיין בספק.

 

מיאמי:

השם שלו הוא כבר שם נרדף למיאמי היט – ג'ימי באטלר התחיל את העונה בקול ענות חלושה, היו לו מדי פעם משחקים טובים אבל הוא היה נראה כמו שחקן משלים. במהלך העונה ובמיוחד לאחר פגרת האול-סטאר, ג'ימי העלה הילוך והכין את עצמו לקראת "מצב פלייאוף" שבו אנחנו יודעים שהוא מתעלה, כמו בעונה שעברה ובבועה. בחודש האחרון הוא היה הכוכב שאנחנו מכירים ולמרות הנפילה מול אטלנטה במשחק הפלייאין הראשון ג'ימי הראה יכולת טובה במאני טיים מול שיקגו.

השחקן השני שמאפיין את הקבוצה זהו באם אדביו, הוא עשה את התהליך ההפוך מג'ימי באטלר, הוא התחיל את העונה טוב, הראה לכולם שיש לו קליעה מחצי מרחק, וקלע 21.6 נק' לצד 10 רב' לפני פגרת האולסטאר, אך משם המצב התדרדר, הוא חזר להיות הנגר שאנחנו מכירים וירד בנתונים ל-17.3 ו-7 רב'. הוא עדיין שחקן הגנה נפלא אבל בצד ההתקפי נראה שהביטחון שלו ירד וזה משמעותי לקראת הסדרה מול מילווקי.

הבחור השלישי שנדבר עליו הוא השחקן השישי של העונה שעברה. על הנייר, טיילר הירו עם עונה טובה, 20 נק' באחוזים לא רעים, אבל הקפיצה שלו לחמישייה לא עזרה לקבוצה כל כך. הוא לא הסתדר עם באטלר ולאורי בחמישייה וגם כאשר לאורי ירד לספסל עדיין הירו לא התבלט ולא הצליח לעשות רושם שהוא ברמה המתאימה לקבוצת אליפות.

 

מאמנים:   

בסדרות ביניהם כל אחד מהמאמנים עשה שחמט כואב לקבוצה השניה, בפעם הראשונה ספולסטרה בנה חומה ועצר את יאניס ובפעם השנייה בודנהולזר הכניס את פורבס שיתפור את מיאמי.

מייק בודנהולזר – עונה 5 במילווקי, בכולם הגיע לפלייאוף, זכה באליפות 2021. כבר כשהגיע למילווקי תוכנית המשחק של הבאקס השתנתה מקצה לקצה. הוא בנה את הסגנון סביב חדירות של יאניס והכוח שלו. אם יאניס לבד הוא מסיים בטבעת ואם יש עליו מישהו הכדור יוצא החוצה. חלק משמעותי מזה בזכות היכולת של לופז לרווח ולתת ליאניס את השטח להיכנס.

אריק ספולסטרה – עונה 15 במיאמי, 13 מתוכם בפלייאוף. מאמן הגנתי מאוד אבל העונה היה חסר גם את המימד ההתקפי. מאז הגעתו של באטלר מיאמי משחקת בשיטה המתואמת סביבו וסביב באם אדביו. באטלר נכנס פעם אחר פעם פנימה ומוציא החוצה לקלעי השלשות, ואילו אדביו משחק הרבה בתור פיווט וסקרינר לקלעים. הרבה בזכות יכולת המסירה שלו. סביבם המאמן הכניס את סטרוס, וינסנט וקייל לאורי. העונה חוסר היציבות בחמישייה והשינויים הרבים שנעשו פגעו בקבוצה וקשה למצוא את הדרך הנכונה והחמישייה המתאימה. נראה שהוא מסתבך עם הרוטציה והוא פשוט הולך בדקות המכריעות על מי שהיה הכי פחות גרוע.

 

נקודות מרכזיות:

 

ספסל: שתי הקבוצות היו במהלך העונה במירוץ חימוש. מיאמי לא הצליחה להשיג את מה שהיא רוצה – פוורוד הגנתי עם קליעה משלוש (AKA ג'יי קראודר), ואילו מי שכן הצליחה להביא את החלקים המשלימים היא מילווקי שהביאה את אותו קראודר ואת דראגיץ' וגם את מאיירס לאונרד, לשלושתם יש חשבון עם מיאמי. בנוסף אליהם יש את השחקן השישי המושלם עבור הבאקס, בובי פורטיס, שעולה מהספסל עם כל הלב  והנשמה כדי לקלוע ולהילחם על הרב'. כמובן גם את אינגלס קשישא, גבון קרטר, קונינגטון ומתיוז שיכולים להקשות על הגארדים היריבים.

במיאמי יש את לאורי, לאב, מרטין ואולדיפו זה חבורת משלימים לא רעה אבל וזה אבל גדול, תלוי איזה יום החבר'ה תופסים. מיאמי שמה מבטחה במהלך השנה על הספסל והוא יותר הזיק מאשר הועיל. ההיט חייבים אותם באיתנם כדי שיהיה להם סיכוי מול הבאקס.

 

שלשות:

שתי הקבוצות זורקות המון משלוש, יש להם את הקלעים ואת רישיון הירי הדרוש. מילווקי זורקת כ-40 זריקות ומיאמי זורקת כ-35 שלשות במשחק. מילווקי משתמשת ביאניס כדי להיכנס לצבע ולהוציא החוצה, בכל רגע נתון יש 2-3 קלעים שמחכים לעזרה על יאניס כדי לקלוע. היכולת של לופז גם הוא לרווח ולעמוד בשלוש היא יוצאת דופן.

מיאמי העונה לא פוגעת, יש הרבה זריקות פנויות שנזרקות ולא נכנסות. ההנד-אוף שאפיין את ההיט בעונות האחרונות כבר לא אפקטיבי כמו בעבר.

בהגנה זה כבר סיפור אחר, היריבות של מיאמי למדו את טכניקת השמירה שלהם (אזורית) והיריבים מנצלים את זה כדי לתפור מבחוץ. מול מילווקי זורקים המון שלשות, בעיקר כדי האופציה הנוספת כוללת להיכנס בתוך יער היידים של הבאקס וזה כולל את יאניס לופז ועוד.

אם מיאמי רוצה סיכוי מול מילווקי היא תתפלל חזק חזק לאל השלשות (ריי אלן) שבאופן חריג יוריד מבול שלשות אדומות על מילווקי. ויכול להיות שהקליעה של סטרוס מול שיקגו היא הסנונית הראשונה וכותבי הרומנטיקה לא יתנגדו לקאמבק של דאנקן רובינסון.

תחזית וניחוש שלכם

ברוב המקומות וברוב התחזיות שיש באתרים אף אחד לא נותן סיכוי למיאמי, ובצדק. רובם גם אומר שהסדרה תסתיים ב-5 משחקים.

הסדרה תהיה יותר צמודה ממה שאנחנו חושבים.

 

2-4 מילווקי בסדרה מאתגרת וחזקה

 

קרא עוד