פלייאוף 2023: מילווקי באקס – מיאמי היט

שחר צ'יקוטאי הנד צ'יק

מילווקי מול מיאמי, האיילים מול החום. סדרה שלישית ב-4 שנים. בפעם הראשונה שהם נפגשו יאניס נתקע בקיר של מיאמי ובפעם השנייה הבאקס מחצו את ההיט אחרי משחק ראשון צמוד וקריעה מוחלטת ביתר המשחקים.

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן:

2-2 בעונה הסדירה, 2 ניצחונות של מיאמי בינואר, הראשון היה צמוד וללא יאניס ומידלטון במדי מילווקי, אדביו וגייב וינסנט קלעו 24 ו-28 בהתאמה, והובילו לניצחון צמוד. הולידיי בצד השני. הניצחון השני של מיאמי אולדיפו חזר לרגעי השיא והוביל את מיאמי לניצחון בפער 16, דבר שדי נדיר בעונה הצמודה של מיאמי. בצד השני – הניצחונות של מילווקי בפברואר שם המשחק הראשון היה צמוד ובאטלר הקשה ובלט, אבל יאניס עם ט"ד 35/15/11 סגר עם ניצחון באמתחתו. ואילו במשחק השני יאניס נפצע בתחילת המשחק אבל הבאקס ניצחו ב-29 הפרש. קשה ללמוד מהסדרה במהלך העונה הסדירה לסדרה בפלייאוף, בעיקר בגלל ריבוי הפציעות משתי הקבוצות. כן אפשר ללמוד מהעונה הסדירה של הקבוצות.

הכוכבים:

הבאקס:

בראש ובראשונה יאניס אנדטקומפו בעונתו הגבוהה ביותר מבחינת נקודות, עונה נוספת שהוא מהמובילים בליגה במירוץ ל-MVP. דבר שהוא כנראה היה זוכה בו אלמלא הסנטרים. הוא קולע 31 נק' לצד 11.7 רב' ו-5.7 אס'. ההגנה המצויינת שלו בצד אחד וההתקפה החזקה שלו בצד השני עושים אותו לשחקן הטוב בעולם. החיסרון היחיד שלו זה זריקות העונשין, שם הוא מתקשה במיוחד העונה. 63% מהקו יש ליווני.

הולידיי בעונה מצויינת חזר להיות אול-סטאר אחרי 11 שנים. הגארד עושה עבודה מדהימה בניהול המשחק ובהגנה, ועל הדרך גם מאכיל את השומרים במרורים. התוספת של גרייסון אלן לצידו הופכת את העבודה של הגארדים היריבים להרבה יותר קשה.

הצלע השלישית בחבורה של האיילים הוא דווקא ברוק לופז. הסנטר קולע 15.8 נק' במשחק, באחוזים טובים מכל הטווחים. הוא חזר להיות אימת הליגה בצבע, בעיקר בצד ההגנתי. הוא חוסם 2.5 במשחק אבל חשוב מזה היריבות קולעות כשהוא בצבע 51.7% בלבד, הוא הרביעי בליגה כאשר לפניו יש את יאניס, הרטנשטיין וג'קסון.

כן, אני יודע, "איפה מידלטון?" אז מידלטון היה פצוע, חזר, נפצע שוב, חזר ונפצע שוב. הוא אמור לחזור אבל כעת, הוא עדיין בספק.

מיאמי:

השם שלו הוא כבר שם נרדף למיאמי היט – ג'ימי באטלר התחיל את העונה בקול ענות חלושה, היו לו מדי פעם משחקים טובים אבל הוא היה נראה כמו שחקן משלים. במהלך העונה ובמיוחד לאחר פגרת האול-סטאר, ג'ימי העלה הילוך והכין את עצמו לקראת "מצב פלייאוף" שבו אנחנו יודעים שהוא מתעלה, כמו בעונה שעברה ובבועה. בחודש האחרון הוא היה הכוכב שאנחנו מכירים ולמרות הנפילה מול אטלנטה במשחק הפלייאין הראשון ג'ימי הראה יכולת טובה במאני טיים מול שיקגו.

השחקן השני שמאפיין את הקבוצה זהו באם אדביו, הוא עשה את התהליך ההפוך מג'ימי באטלר, הוא התחיל את העונה טוב, הראה לכולם שיש לו קליעה מחצי מרחק, וקלע 21.6 נק' לצד 10 רב' לפני פגרת האולסטאר, אך משם המצב התדרדר, הוא חזר להיות הנגר שאנחנו מכירים וירד בנתונים ל-17.3 ו-7 רב'. הוא עדיין שחקן הגנה נפלא אבל בצד ההתקפי נראה שהביטחון שלו ירד וזה משמעותי לקראת הסדרה מול מילווקי.

הבחור השלישי שנדבר עליו הוא השחקן השישי של העונה שעברה. על הנייר, טיילר הירו עם עונה טובה, 20 נק' באחוזים לא רעים, אבל הקפיצה שלו לחמישייה לא עזרה לקבוצה כל כך. הוא לא הסתדר עם באטלר ולאורי בחמישייה וגם כאשר לאורי ירד לספסל עדיין הירו לא התבלט ולא הצליח לעשות רושם שהוא ברמה המתאימה לקבוצת אליפות.

מאמנים:

בסדרות ביניהם כל אחד מהמאמנים עשה שחמט כואב לקבוצה השניה, בפעם הראשונה ספולסטרה בנה חומה ועצר את יאניס ובפעם השנייה בודנהולזר הכניס את פורבס שיתפור את מיאמי.

מייק בודנהולזר – עונה 5 במילווקי, בכולם הגיע לפלייאוף, זכה באליפות 2021. כבר כשהגיע למילווקי תוכנית המשחק של הבאקס השתנתה מקצה לקצה. הוא בנה את הסגנון סביב חדירות של יאניס והכוח שלו. אם יאניס לבד הוא מסיים בטבעת ואם יש עליו מישהו הכדור יוצא החוצה. חלק משמעותי מזה בזכות היכולת של לופז לרווח ולתת ליאניס את השטח להיכנס.

אריק ספולסטרה – עונה 15 במיאמי, 13 מתוכם בפלייאוף. מאמן הגנתי מאוד אבל העונה היה חסר גם את המימד ההתקפי. מאז הגעתו של באטלר מיאמי משחקת בשיטה המתואמת סביבו וסביב באם אדביו. באטלר נכנס פעם אחר פעם פנימה ומוציא החוצה לקלעי השלשות, ואילו אדביו משחק הרבה בתור פיווט וסקרינר לקלעים. הרבה בזכות יכולת המסירה שלו. סביבם המאמן הכניס את סטרוס, וינסנט וקייל לאורי. העונה חוסר היציבות בחמישייה והשינויים הרבים שנעשו פגעו בקבוצה וקשה למצוא את הדרך הנכונה והחמישייה המתאימה. נראה שהוא מסתבך עם הרוטציה והוא פשוט הולך בדקות המכריעות על מי שהיה הכי פחות גרוע.

נקודות מרכזיות:

ספסל: שתי הקבוצות היו במהלך העונה במירוץ חימוש. מיאמי לא הצליחה להשיג את מה שהיא רוצה – פוורוד הגנתי עם קליעה משלוש (AKA ג'יי קראודר), ואילו מי שכן הצליחה להביא את החלקים המשלימים היא מילווקי שהביאה את אותו קראודר ואת דראגיץ' וגם את מאיירס לאונרד, לשלושתם יש חשבון עם מיאמי. בנוסף אליהם יש את השחקן השישי המושלם עבור הבאקס, בובי פורטיס, שעולה מהספסל עם כל הלב והנשמה כדי לקלוע ולהילחם על הרב'. כמובן גם את אינגלס קשישא, גבון קרטר, קונינגטון ומתיוז שיכולים להקשות על הגארדים היריבים.

במיאמי יש את לאורי, לאב, מרטין ואולדיפו זה חבורת משלימים לא רעה אבל וזה אבל גדול, תלוי איזה יום החבר'ה תופסים. מיאמי שמה מבטחה במהלך השנה על הספסל והוא יותר הזיק מאשר הועיל. ההיט חייבים אותם באיתנם כדי שיהיה להם סיכוי מול הבאקס.

שלשות:

שתי הקבוצות זורקות המון משלוש, יש להם את הקלעים ואת רישיון הירי הדרוש. מילווקי זורקת כ-40 זריקות ומיאמי זורקת כ-35 שלשות במשחק. מילווקי משתמשת ביאניס כדי להיכנס לצבע ולהוציא החוצה, בכל רגע נתון יש 2-3 קלעים שמחכים לעזרה על יאניס כדי לקלוע. היכולת של לופז גם הוא לרווח ולעמוד בשלוש היא יוצאת דופן.

מיאמי העונה לא פוגעת, יש הרבה זריקות פנויות שנזרקות ולא נכנסות. ההנד-אוף שאפיין את ההיט בעונות האחרונות כבר לא אפקטיבי כמו בעבר.

בהגנה זה כבר סיפור אחר, היריבות של מיאמי למדו את טכניקת השמירה שלהם (אזורית) והיריבים מנצלים את זה כדי לתפור מבחוץ. מול מילווקי זורקים המון שלשות, בעיקר כדי האופציה הנוספת כוללת להיכנס בתוך יער היידים של הבאקס וזה כולל את יאניס לופז ועוד.

אם מיאמי רוצה סיכוי מול מילווקי היא תתפלל חזק חזק לאל השלשות (ריי אלן) שבאופן חריג יוריד מבול שלשות אדומות על מילווקי. ויכול להיות שהקליעה של סטרוס מול שיקגו היא הסנונית הראשונה וכותבי הרומנטיקה לא יתנגדו לקאמבק של דאנקן רובינסון.