Sample Page

בזמן שפלייאוף 4.5.23

בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה בוסטון עושה את ההתאמות הנדרשות כדי לסגור עניין מול פילדלפיה

בוסטון סלטיקס 121 – פילדלפיה 76' 87 ( 1-1 בסדרה)

אחרי שפישלו במשחק הראשון בוסטון סלטיקס הצליחו להתאושש במשחק 2 מול פילדלפיה 76' בצורה משכנעת. הסיפור המרכזי לקראת המשחק היה חזרתו של ג'ואל אמביד, אך חזרתו של ה-MVP הטרי לא תורגמה להצלחה על המגרש, בערב רע של הסיקסרס.

הסלטיקס תפסו יתרון מוקדם בתחילת המשחק ולא שיחררו, למרות שברוב המחצית הראשונה הסיקסרס הצליחו להישאר קרובים. הסלטיקס רצו עם 8 נקודות רצופות לקראת ההפסקה, וברבע השלישי היתרון גדל כבר ל-27. 10 דקות לסיום כשהתוצאה 100-68, דוק ריברס הרים דגל לבן והוציא את שחקני החמישיה, ומשם 10 דקות של גארבג' שבסופן בוסטון ניצחה 121-87. הסדרה כעת עוברת לפילדלפיה בשיוויון 1-1.

ג'יילן בראון הוביל את הסלטיקס במשחק 2 עם 25 נקודות, 4 אסיסטים ו-3 ריבאונדים, ומלקולם ברוגדון הוסיף 23 נקודות ו-6 ריבאונדים מהספסל. ג'ייסון טייטום היה עם משחק רע כשנתן לבעיית העבירות להשפיע עליו וסיים עם 7 נקודות בלבד ב-19 דקות. הסלטיקס לא נזקקו לו הלילה כשהיו עם 5 שחקנים אחרים שקלעו לפחות 12 נקודות, אלא שאין ספק שבוסטון חייבת שיתאושש להמשך.

אחרי תצוגת עלית במשחק הראשון של 45 נקודות, ג'יימס הארדן התקשה הלילה במשחק השני בסדרה. הוא קלע רק 2-14 מהשדה וסיים עם 12 נקודות, 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. אמביד סיים עם 15 נקודות 5 חסימות ו-3 ריבאונדים ב-27 דקות משחק. החזרה שלו בהחלט לא עברה כמתוכנן. הוא נראה בריא מה שאמור להיות מעודד עבור הסיקסרס.

 

הסלטיקס הראו נחישות והגיבו בהתאם להפסד במשחק 1. כעת נותר לראות איך יגיבו בפילדלפיה.

 

מאזולה: אחרי שחטף ביקורות ומאוד מוצדקות במשחק הראשון, הפעם מאזולה הגיע מוכן, או כפי שהוא ציין זאת הסלטיקס הגיעו עם תכנית משחק לדקות עם אמביד על המגרש, ולדקות בלי אמביד על המגרש. 2 דברים חשובים שעבדועליהם לקראת המשחק הזה: הראשון לחץ על מובילי הכדור, כשג'יילן בראון עושה לא מעט מהעבודה בתחום הזה. זה צמצם את הנעת הכדור והמצבים הקלים של פילדלפיה. הסלטיקס שמרו גם טוב יותר על הארדן עםטייטום,, שאמנם נקלע לבעיית עבירות אך עשה עבודה נפלאה בלנטרל את הסקורר המזוקן.

דבר שני שמאזולה אמר אחרי המשחק הראשון זה שהסלטיקס צריכים לזרוק יותר ל-3. זה גרם לתגובות מלגלגות לא מעט, שכן אחת הביקורות היא שבוסטון מסתמכת יותר מדי על שלשות. אלא שמסתבר שאפשר קצת יותר, ובעיקר חכם יותר. בוסטון הצליחו להגיע להרבה זריקות חופשיות הגם שהחטיאו לא מעט מהן. ואמנם בוסטון כבוסטון כשפתחו יתרון ראשוני חזרו לסורם לזריקות רעות ואפשרו לסיקסרס לצמצם, אך את הריצה הם עשו באמצעות התקפה שתפקדה כמו שצריך וכפי שהאוהדים מקווים שתיראה כל הזמן.

https://twitter.com/bballbreakdown/status/1653931310271062016

בסופו של דבר שני הדברים האלו התרגמו לכמה שורות קטנות בסטטיסטיקה

 

השפעה נוספת היא שלבוסטון היו 26 אסיסטים בעוד שלפילדלפיה היו רק 13. וזה מאוד מעיד על איך שהמשחק התנהל.  בעוד שהסלטיקס יכלו להניע את הכדור (רק חבל שיכלו לא מרמז שעשו כל הזמן), הסיקסרס התקשו להגיע לזריקות טובות.

בוסטון גם השתדלה להימנע מלבצע דאבל טים על הארדן או אמביד, מה שצמצמם את המסירות לזריקות חופשיות. למשחק 3 פילדלפיה יצטרכו למצוא פתרונות ולראות כיצד לגרום להגנת הסלטיקס לעבוד קשה יותר.

 

ג'ייסון טייטום: לא ברור מה עובר עליו. הביקורות כלפיו אחרי הגמר היו מעט מוגזמות (שיחק עם פציעה בכתף ופציעה בשורש כף היד), אלא שיש בחלקן גם בסיס אמת. כן חסר לו קילר אינסטינקט, הפעם הוא שמר על הארדן ונכנס לבעיית עבירות, וזה השפיע עליו יותר ממה שזה אמור. בצד השני זה השפיע גם על הארדן קצת יותר, אז התקזז, והפעם החברים היו שם כדי לכסות. אלא שלא תמיד זה יקרה, וטייטום לא יכול להרשות לעצמו להוריד הילוך או להיכנס יותר מדי אל תוך עצמו. מה שמבדיל בין שחקנים כשרוניים לכוכבים זה המנטאליות. בין אם זה הקילר אינסטינקט של לדעת לסגור משחקים ולא להוריד הילוך, והחלק השני זה לדעת לא לתת לסביבה להשפיע עליך. לטייטום בהחלט נדרש שיפור בשני אלה.

סה"כ אולי הסדרה הזו מלמדת אותנו פטנט חשוב?

 

 

ג'ואל אמביד. לא החזרה שרצה, וסיים את המשחק עם סטטיסטיקה מוזרה וייחודית: יותר חסימות (5) מסלי שדה (4). אמביד התקשה לפרקים בחלק ההתקפי, אך אחראי לא מעט להפסקת הנעת הכדור של בוסטון ולקיחת זריקות רעות, כשסגר את הצבע ו"הפחיד" את שחקני בוסטון החוצה.  כשנע על הפרקט הוא לא נראה כאילו משהו מפריע לו ויתכן שהיה פשוט חלוד. סה"כ הסיקסרס יכולים להיות מעודדים, ממצבו הבריאותי ומכך שסיימו את שני משחקי החוץ בבוסטון בשיוויון 1-1 לפני שמגיעים כעת אליהם הביתה.

 

טופ 5 היומי

 

תגיות: , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 3.5.23

עדכונים ומשחק!
 
 
 
ג'ואל אמביד עדכן את חבריו שהוא חזר וישחק הלילה
 
מונטה מקנייר מסקרמנו נבחר למנהל העונה. להלן התפלגות ההצבעות

 
ג'ואל אמביד על הדרך ל-MVP: "אני מרגיש שהחיים שלי הם סרט. הדרך לגרום לאחי להיות גאה בי הייתה לעבוד קשה."

 
ג'יימס הארדן העניק לאמביד את הפרס

 
דילון ברוקס על תפקידו בממפיס: "הייתי שם על תקן 3&D – לקלוע ולעשות הגנה. יש לי הרבה יותר לתרום מעבר לזה."
 
מסתבר שיש בליגה יריבות בין בעלי קבוצות – מאט אישביה דיבר אצל ביל סימונס על היריבות העסקית עם דן גילברט, הבעלים של קליבלנד, שכנראה תתורגם ליריבות ספורטיבית גם?

 
קול אוף דיוטי מכניסים את דמותו של קווין דוראנט.
 
על פי רמונה שלבורן דילון ברוקס ביקש 25 מיליון לעונה, וזו אחת הסיבות שממפיס החליטו על פרידה.

 
מרכוס סמארט בסימן שאלה למשחק 2.
 
ברוקלין נטס מעוניינת עדיין בג'ון קולינס.
 
 
 
טייריס הליברטון על הזריקה של ג'ורדן פול: "מה הבעיה עם הזריקה הזו? הייתי לוקח אותה גם כן."
צ'אנינג פריי: "זה למה אתה יושב כאן איתנו."
 
 
 
 
 
משחק:
 
03:00 בוסטון מארחת את הסיקסרס. 1-0 לפילי ואמביד חוזר. נצחון כאן שלהם יכול לסגור את הסדרה. שידור בספורט 5
 
לפוסט זה מצורף: איך אנת'וני דייוויס שלט מול גולדן סטייט
 
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 3.5.23

בזמן שפלייאוף לא ישנים!

 

והלילה שני משחקים מיאמי ללא באטלר מותחים את הניקס, אבל נכנעים 111 – 105 והסדרה בשוויון 1-1. 

במערב, גולדן סטייט אירחה את הלייקרס וגם שם קיבלנו משחק צמוד שבסיומו הלייקרס מנצחים ועולים ל 1-0 בסדרה.

 

ניו יורק ניקס 105 – מיאמי היט 111  (1 – 1 בסדרה)

* דרור האס

הניו יורק ניקס עשו לעצמם חיים קשים מעבר לנדרש במשחק 2, אך הם הצליחו לצאת מהבור שהם חפרו לעצמם בסיום ולנצח את משחק 2 עם נצחון 111-105 במשחק 2 על מיאמי נטולת ג'ימי באטלר, ולהשוות את הסדרה 1-1.  אר ג'יי בארט הוביל את הניקס בצד ההתקפי בתחילת המשחק, אך היו אלה ג'יילן ברנסון וג'וליוס רנדל שעזרו לסיים דברים כדי לנצח את המשחק, ושהניקס יסעו למיאמי במינוס 0-2.

בארט, ברנסון ורנדל היו נהדרים עבור הניקס וקלעו במשותף 79 נקודות, 19 ריבאונדים ו-13 אסיסטים כדי להוביל את הניקס לנצחון קשה והירואי נגד מיאמי נטולת, טיילר הירו, ויקטור אולדיפו וכובן – ג'ימי באטלר.

דקות קלאצ' מברנסון: בכל פעם שרואים את ג'יילן ברנסון בפלייאוף הזה, אי אפשר שלא לתהות "איך לעזאזל דאלאס נתנו לט ללכת?!" אך זה דיון לפעם אחרת. הפעם נדון בברנסון שהוביל את קבוצתו החדשה לנצחון פלייאוף חשוב, בזמן שהוא שחקן הניקס הראשון לקלוע 30 נקודות מאז כרמלו אנת'וני ב-2013. שיותר מעיד על כמה הניקס היו גרועים מאז 2013 ופחות על ברנסון, (אבל עוד דיון לפעם אחרת) וזה עדיין מרשים.

זה היה משחק "שיקום" של ברנסון שלמרות 25 נקודות במשחק הראשון, היה 0-7 ל-3. הפעם הוא שיקם את עצמו עם 6-10 מעבר לקשת, וסה"כ 10-19 מהשדה. הוא סיים כם עם 5 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-2 חטיפות. אך כפי שכותרת הנקודה מרמזת, את עיקר הנזק שלו בחצי השני, עם 23 נקודות מתוך ה-30 לאחר ההפסקה. אחד הסלים החשובים היו 4 דקות לסיום כשברנסון קבע את היתרון לניקס שממנו מיאמי כבר לא חזרה.

https://twitter.com/nyknicks/status/1653579166862934021?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1653579166862934021%7Ctwgr%5E4cd73ca0fa4ede66b93ca02b6321317927edf51d%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fheat-vs-knicks-score-takeaways-jalen-brunson-julius-randle-and-rj-barrett-lead-new-york-to-even-series%2Flive%2F

 

כשרנדל, שהיה לו ערב די סולידי, התחיל להכריח זריקות במחצית השניה, ברנסון לקח על עצמו להיות הגורם המרגיע בקו האחורי. הוא יכול למלא את החלל מכל מקום על המגרש, אבל הוא אף פעם לא מכריח. הוא אמנם קטן, אך מסיבי ולכן מסוכן בחדירות לטבעת. הוא שוב הוכיח שהוא שווה כל סנט מהחוזה של 104 מיליון שקיבל, ובנקודה הזאת? מתחיל להרגיש שהניקס אפילו הרוויחו פה.

נצחון מוראלי למיאמי?  ברור שמיאמי היו מעדיפים לסיים עם 2-0 את המשחק הזה בדרך חזרה לפלורידה. אך למרות זאת משחק 2 היה מראש קרב קשה ללא ג'ימי באטלר, ועל פי כמה שהמשחק היה צמוד, ההיט יכולים להרגיש מאוד טוב עם עצמם, כל עוד באטלר מתוכנן לחזור למשחק 3. להיט היו 4 שחקנים שקלעו בדו ספרתי, עם כיילב מרטין שהוביל עם 22 נקודות, וגייב וינסנט שסיים עם 21 נקודות. היקס שיחקו רוב המשחק דרופ אל מול הפיקנרול של ההיט, מה שאפשר לוינסנט ומקס שטרוס המון מרווח פנוי לזריקות, והזריקות הללו נכנסו רוב הלילה עד שהניקס שינו טקטיקה והתחילו לעלות למעלה עם החסימות.

הניקס הצליחו לסיים עם הנצחון אך מיאמי לא נכנעה בקלות והענישה על טעויות. כמו למשל אחרי האיבוד המטופש הזה של רנדל

https://twitter.com/TheHoopCentral/status/1653581146045972482

 

ההיט דאגו לנקודות מהירותולהתקרב מרחק מסוכן עם 2 מהירות והשלשה הזו של דאנקן רובינסון

https://twitter.com/NBA/status/1653581278845730817

זו הייתה טעות טיפשית מצד רנדל, אך היא הגיעה אחרי שמיאמי הפריעו לכל הכנסה של כדור ויצרו לחץ גם פסיכולוגי על שחקני הניקס.  מה שגורם לחשוב מה היה אילו ג'י באטלר היה בדקות הקלאצ' הללו…

 

ג'ימי באטלר: הפקטור המהותי ביותר לקראת משחק 3 הוא כמובן הבריאות והכשירות של ג'ימי באטלר. משחק 3 יהיה רק במוצ"ש, מה שיתן לכוכב אקסטרה זמן לנוח מהנקע בקרסול. הוא לא הוכרז רשמית בחוץ עד קרוב לתחילת משחק 2, מה שעשוי לרמוז שהוא קרוב לחזרה אם ההחלטה נעשתה כל כך קרוב. אם הוא כשיר לשחק,  מיאמי יכולה להרגיש טוב בנוגע לסיכויים להתאושש מההפסד הזה. מיותר להרחיב על התרומה של באטלר בשני צידי המגרש, והספייס שהוא נותן לשחקנים כמו מקס שטרוס, מרטין וגייב וינסנט. ניאלץ לחכות לעדכונים.

משחק 3 כאמור מוצ"ש 22:30 שעון ישראל

גולדן סטייט ווריירס 112 – לוס אנג'לס לייקרס 117 (0 – 1 ללייקרס) 

* דני אייזיקוביץ

לפני הכל, אם יש לכם 10 דקות פנויות, לכו לראות את 6 הדקות האחרונות של המשחק הזה. העסק ממש נעשה מעניין ב 5:58 לסיום, ועכשיו ללוח הניתוחים. כן, כן, קיבלנו שוב דרמה נהדרת.

ערב נהדר של גולדן סטייט, 21 שלשות ב 39%, הפסד מינורי בריבאונד (53-49 ללייקרס), רק 8 איבודי כדור, משחק טוב של הטריו המוביל (קארי 27 נקודות, קליי 25 ופול 21), לוני עם 23 ריבאונדים ו 10 נקודות.

ולמרות זאת, הלייקרס מנצחים, אחרי שעלו ליתרון בפתיחת הרבע השלישי וגולדן סטייט לא הצליחו לחזור עד לסיום. איך זה קרה?

משחק אדיר של דיוויס (30 נקודות, 21 ריבאונדים), המון נקודות מכל הצוות ושליטה מוחלטת בצבע שם הלייקרס מסיימים עם 54 נקודות מול 28 בלבד של גולדן סטייט.

למרות הכתוב, הסטטיסטיקה לא משקרת, וזה היה משחק שיכל ללכת לכל כיוון, והוכרע ממש בשניות הסיום כאשר 5 הדקות האחרונות היו מותחות ומעניינות מאוד, כולל מהלך סיום לא צפוי מצידו של ג'ורדן פול (רמז, לא קלע).

אבל את השורות האלו תקראו כבר ב"מהלך המשחק".

מהלך המשחק

המשחק נפתח עם דקות הססניות של הלייקרס, ומצד שני גולדן סטייט קלעו נהדר.

הלייקרס נשארו צמודים ואנתוני דיוויס כל הזמן מגיע לטבעות:

https://twitter.com/Lakers/status/1653603462209507330

 

למעשה, המשחק ממש מתחלק לחצי הראשון והשני. בחצי הראשון גולדן סטייט קולעת מבחוץ, והלייקרס רודפים, בחצי השני, בריחה קטנה וגולדן סטייט רודפים לאורך כל הדרך (הלוחמים בצהוב, הלייקרס בסגול):

שימו לב מתי הלייקרס מגיעים ליתרון הגדול ביותר שלהם. בפתיחת הרבע הרביעי זה 96-88, גולדן סטייט חוזרת ל 96-92, אבל הלייקרס נותנים גז ורצים עד 112-98 כאשר יש רק 6 דקות לשחק אחרי חצי מרחק של לברון. יותר גמור מזה לא יכול להיות.

6 הדקות האחרונות

פתאום גולדן סטייט נזכרים שפעם הם אהבו להכנס לפיגור דו ספרתי ולצאת לריצה, והם מתחילים ריצה של 14-0.

זה מתחיל ב 2 + 1 מהקו של קארי, ואז שלשה של קליי תומפסון בהתקפת מעבר:

https://twitter.com/warriors/status/1653616688355737600

 

ברור לגמרי שגולדן סטייט בטירוף פתאום, אז איך עוצרים את זה? אין כמו גג של לברון ג'יימס על קארי, וזה אמור להרגיע את הסיפור:

https://twitter.com/NBA/status/1653617314867052544

 

אבל את גולדן סטייט זה לא מרגיע בכלל. שרודר נחסם בצד השני, וקארי קולע 2 קלות 112-106.

קארי נשאר מאחור, דיוויס מקבל זריקה קלה ומחטיא, לברון בריבאונד… ומחטיא.

גולדן סטייט יוצאת להתקפה משוגעת שבה היא מצליחה לזרוק 4 פעמים ולהחטיא את כל הזריקות.

מה עושים בלייקרס?

הולכים ללברון, מחטיא זריקה קלה, דיוויס עם הריבאונד… גם מחטיא.

וסוף סוף השלשה נכנסת ללוחמים וזה רק 112-109, אחרי השלשה הבאה של ג'ורדן פול:

 

דיאנג'לו ראסל מנסה לקחת אחריות, זורק שלשה שאפילו לא פוגעת בטבעת. בצד השני גרין לא פוגע, ולברון לוקח אחריות. רץ קואסט טו קואסט וברגע נדיר בנ.ב.א., שורקים לו צעדים. שמעתם נכון, שרקו צעדים ללברון ג'יימס כשיש פחות מ 2 דקות לשחק:

מה עושים גולדן סטייט?

מי אם לא קארי משווה את המשחק ל 112:112 ויש עוד דקה וחצי של משחק. כל מי שצופה בזה יודע שהמשחק גמור וגולדן הולכת להשתלט עכשיו:

 

https://twitter.com/NBALatam/status/1653618401762263040

שרודר מצליח לקלוע 2 נקודות סוף סוף ולהעלות את הלייקרס ל 114-112.

בהתקפה הבאה, דיוויס חוסם את קארי, כן, קארי נחסם פעמיים במהלכי הסיום.

לברון שוב רץ למתפרצת משוגעת והפעם עבירה של פול על לברון שהולך לקו ומעלה אותם ל 115-112.

ההגנה של הלייקרס עובדת נהדר, שרודר כמעט חוטף, פול נאלץ ללכת לכדור עם כלום זמן על השעון, דיוויס שוב חוסם.

לברון מנסה לגמור את המשחק עם שלשה ו… שוב מחטיא (ערב קשה ללברון).

 

מה שמביא אותנו למהלך הלא צפוי של הלילה. גולדן סטייט עולים להתקפה אחרונה, קארי נמצא בדאבל טים. דריימונד גרין מחכה לקבל את הכדור וג'ורדן פול, במקום לפתוח ולהתמקם על קו השלוש מתמקם לו כמעט בחצי. הוא מקבל מבט פנוי לחלוטין (כמעט בחצי) וזה הולך לשום מקום.

 

אי אפשר שלא לנסות לשאול, מה? מה עבר לו בראש במהלך הזה.

אם אתם חלוקים במחשבות שלכם, תרגישו בנוח לדעת שזה לא רק אתם, זה מה שהפרשנים של TNT חשוב על המהלך, מבחינה טלוויזיונית זה אחד הרגעים המצחיקים שיצא לי לראות

והמשפט החביב עלי היה: "מה? הוא זרק מאיפה שדארווין האם (המאמן של הלייקרס) נמצא"

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1653620606636814336

 

לטובתו של ג'ורדן פול נציין שהוא קלע שלשה אחת כזו הלילה, בשלב מוקדם יותר של המשחק:

שרודר על הריבאונד, גולדן סטייט רוצים ביניים, אבל הלייקרס מצליחים לבקש טיים-אאוט בזמן, שרודר מגיע לקו והמשחק נגמר 117-112 ללייקרס.

 

כמה מעלות טובות (ורעות) מהמשחק

1. אנתוני דיוויס – הטוב הרע וזה שלא יכול להיות שקרה

נתחיל מהטוב. דיוויס בערב נדיר!

30 נקודות, 23 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו 4 חסימות ואיזה חסימות. במאני של המאני טיים. להלן ההיילייטס של דיוויס מהלילה:

https://twitter.com/NBA/status/1653624087573417984

הרע: 44 דקות הערב לדיוויס. קשה לראות אותו סוחב סדרה שלמה עם כל כך הרבה דקות. האם חייב למצוא לזה פתרון.

וזה שלא יכול להיות שקרה, דיוויס קלע סל עצמי?

דיוויס היה כל כך דומיננטי בשני צידי המגרש שיש לו גם את הרגע המצחיק של הלילה. הקורא שאקיל מתבקש להוסיף את זה לשאקטין:

2. שלשות / עונשין ונקודות בצבע

מדהים כמה שסגנון המשחק בין הקבוצות שונה. הלייקרס חפרו פנימה כל המשחק, ניצחו בנקודות בצבע, הלכו יותר לקו, סחטו יותר עבירות, קלעו טוב יותר מחצי מרחק. ומצד שני גולדן סטייט קלעו מבחוץ נהדר, בזמן שהלייקרס לא קלעו כלום מבחוץ:

עבורי שלושה מספרים בולטים מאוד:

1. 29 זריקות עונשין מול 6 בלבד של גולדן סטייט. 
אני ממש לא חושב שזה היה השיפוט, פשוט גולדן סטייט לא הלכו מספיק לטבעת ולא יצרו מספיק מגע עם הכוח של הלייקרס.

2. השלשות, לא זוכר משחק שקבוצה קולעת 21 שלשות ב 39% מול 6 ב 24% ומפסידה. 

קארי עם 6-13, קליי עם 6-16, ופול עם 6-11. כל אחד מהם קלע כמו כל הלייקרס ביחד.

זה תמרור אזהרה רציני להמשך הסדרה עבור הלייקרס.

3. מצד שני החסימות – הצבע של הלייקרס היה סגור היטב, אבל לדעתי קארי ופול ידעו להפוך את החדירות האלו בהמשך לעבירות של דיוויס / לברון במקום להיחסם.

 

 

3. האם ולברון ג'יימס

לברון משחק אולי את הכדורסל הכי פחות טוב שאנחנו זוכרים ממנו בקריירה. אמנם סיים הלילה עם 22 נקודות, 11 ריבאונדים ו 4 אסיסטים אבל באחוזים רעים מאוד: 9-24 מהשדה, 1-8 מהשלוש. 

ניסיתי להבין מה עשו בגולדן סטייט וגיליתי שלא הרבה. רוב הזריקות של לברון היו יחסית חופשיות, כולל החטאה של צעד וחצי. מצד שני, הכדורים שכן נכנסו היו או באיזור הטבעת, או מחצי מרחק רחוק. זה בולט מאוד בשוט צ'ארט. מה קשור האם? 

האם מאמן צעיר שצריך ללכת ללברון ולומר לו: בחיאת זום זום, עזוב את השלשות. קח צעד אחד קדימה, וזרוק מחצי מרחק. המדהים הוא שלברון קלע את החצי מרחק, כאשר לפעמים ממש דרך על קו השלוש, אבל המטר פחות הזה, היה משמעותי. אולדריג' בנה את הקריירה שלו על זה (וגם דאנקן). אז אם לברון רוצה ללכת עד הסוף, הוא חייב ללכת צעד אחד קדימה, ונכון זו לא הזריקה הכי יעילה בספר. אבל 1-8 פחות יעיל משמעותית. 

 

4. הצוות המסייע של הלייקרס 

בפתיחת הפלייאוף שאלנו איך הטריידים האחרונים ישנו את הלייקרס, לפחות נכון לעכשיו זה עבד נהדר. 

ראסל מסיים הלילה עם 19 נקודות ו 6 אסיסטים, שרודר עם 19 משלוש מהספסל (9-10 מהעונשין) וגם היה נהדר בהגנה.

ריבס עם 10 נקודות, ואנדרברליט עם 8 והאצ'ימורה שהיה הגיבור של הסדרה הקודמת כמעט לא משחק בגלל בעיות מץ'-אפ, אבל הספיק לקלוע 6 מהספסל.

 

סימן השאלה הכי חשוב זה 44 הדקות של דיוויס ואיך מוצאים דרך לתת לו יותר מנוחה. הלילה ב 14 הפרש, מי שירד לנוח היה דווקא ונדרבליט ודיוויס היה שחוק בדקות הכי חשובות. אם גם ככה מאבדים את היתרון, עדיף שזה שנח יהיה אנתוני דיוויס, האם (לדעתי) חייב לתת יותר דקות להאצ'ימורה ויכול לשים אותו בהגנה על קווין לוני. לוני אולי ינצח בריבאונד, אבל זה לא משהו שאמור לעשות הבדל גדול עבור הלייקרס ולוני לא יעשה שם המון נקודות.

 

5. הריבאונד 53-49 ללייקרס

התוצאה מאוד מבלבלת, והסיבה היא השלשות. 

בפועל הלייקרס שלטו בטירוף מתחת לסלים, אבל בגלל שגולדן סטייט זרקו שוב ושוב משלוש, הרבה כדורים נפלו רחוק מהטבעת מה שאפשר ללוחמים לקטוף 14 ריבאונד התקפה. אני בטוח שהאם והצוות שלו יעשו שיעורי בית בנושא, ויגיעו טיפה יותר מוכנים לזה במשחק הבא.

 

נחתום את הטור בעוד תמונה אדירה מהלילה הדומיננטי של דיוויס:

https://twitter.com/Lakers/status/1653630463871963142

 

משחק מספר 2 יערך אצל השמשות בלילה שבין שישי לשבת, שעה 04:00 שעון רמת השרון

 

 

הטופ 5 היומי

 

תגיות: , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 2.5.23

עדכונים ומשחקים!
 
 
דוק ריברס עדכן שג'ואל אמביד עדיין בספק למשחק 2. הוא מתקדם בשיקום, אבל לא ינסו להאיץ את חזרתו למרות הנצחון ושהשיקולים היחידים יהיו בריאותיים.
 
דאלאס וינסוטה יפגשו בקיץ למשחק ראווה באבו דאבי.
 
ג'ימי באטלר השתתף באימון הקליעות של מיאמי. על פי דיווחים תנועה נראתה בסדר.
 
ברוקלין משחררת את עוזרי המאמן בריאן קיף, איגור קוקושקוב וטיאגו ספליטר. יתנו לז'אק ווהן להרכיב את הצוות שלו. גם ביוסטון ובדטרויט צפויים מהלכים דומים על פי ווג'.
 
ניקולה יוקיץ' אמר שיש לו "אפס עניין" בהכרזת ה-MVP
 
 
ג'יילן ברנסון וג'וליוס רנדל בסימן שאלה.
 
מו במבה בסימן שאלה.
 
הפודקאסט מהבוקר
 
משחקים:
 
02:30 הניקס מארחים את ההיט. מיאמי מובילים 1-0 בסדרה. שידור בספורט 5
 
05:00 גולדן סטייט מארחת את הלייקרס. היריבות חזרה. שידור בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורפת: שאלה בוערת לכל סדרת סיבוב שני
 
קרא עוד

פלייאוף 2023: גולדן סטייט ווריירס – לוס אנג'לס לייקרס

מאז סדרת הגמר ב-2018 לא קיבלנו סדרה בין לברון ג'יימס וסטף קרי. הפעם האחרונה שהם נפגשו היה במשחק הפלייאין על המקום השביעי ב-2021 והיה משחק מהנה. עכשיו אנחנו מקבלים שוב את שני השחקנים ההיסטוריים הללו לסדרה שלמה.

 

https://twitter.com/ClutchPointsApp/status/1652922551469854720

 

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן

 

מתוך ארבעת המפגשים בין הקבוצות, הלייקרס ניצחו 3 פעמים, כאשר כל הניצחנות היו לאחר הטרייד דדליין בו הלייקרס שינו את הסגל. מצד שני צריך לזכור שרק במפגש הראשון בין הקבוצות שהתרחש באוקטובר, שתי הקבוצות שיחקו בסגל מלא וכאמור ללייקרס היה אז סגל אחר. סטף לא שיחק במפגשים השני והשלישי לברון נעדר מהמפגשים השני והרביעי, וויגניס החמיץ את המפגשים השלישי והרביעי ודינאג'לו ראסל פספס גם הוא את המפגש האחרון בין הקבוצות

 

הכוכבים

באופן מפתיע מי ששיחק בכל המפגשים הוא אנתוני דיוויס. הסנטר שאינו ידוע בעמידותו, שיחק בממוצע 33.6 דקות וסיפק מספרים יחסית חלשים בסטנדרטים שלו עם 22.8 נקודות ב-45% מהשדה בתוספת 10 ריבאונדים 2 בלוקים וחטיפה. דיוויס יחסית מתקשה עם לוני ששומר עליו באחד על אחד וגרין שמגיע בעזרה, אבל במפגש האחרון בין הקבוצות "הגבה" התפוצץ עם 39 נקודות ב-14/25 מהשדה ונראה דומיננטי מאי פעם. לאחר סדרה בה הוא התמודד מול שחקן ההגנה של העונה, על פניו החיים של דיוויס אמורים להיות קלים יותר והוא יהיה המפתח המרכזי של הלייקרס בסדרה הזו. אם הוא יצליח להיות דומיננטי והלייקרס ידעו להפעיל אותו, הם כנראה ינצחו את הסדרה. בנתיים דיוויס עומד בפלייאוף הזה על 3.3 מהלכי פיק אנד רול כחוסם כל משחק ותדירות הקליעה שלו היא רק 0.95 נקודות פר פוזשן.

נתונים של דיוויס כחוסם בפיק אנד רול

 

בנוסף צריך לזכור שהלייקרס לא ממש הסתדרו מול הגריזליס כששיחקו חמישיות נטולות סנטר ללא דיוויס על המגרש. נתוני האון אוף שלו הם פלוס 13.6 כשהוא על המגרש ומינוס 1.8 כשהוא לא משחק כאשר המספר הזה השתפר רק בעקבות המשחק השישי בסדרה בו הלייקרס ניצחו ב-40 הפרש. ההגנה של הלייקרס היא שמיים וארץ בלעדיו ולמרות המספרים הטובים, בתכלס ההגנה של הלייקרס היא בעיקר דיוויס. מעבר לבלוקים (4.3 למשחק בסדרה נגד הגריזליס) דיוויס משנה המון זריקות ובעיקר מרתיע שחקנים מבכלל לנסות ולזרוק מעליו. הרייטינג ההגנתי שלו בסדרה עמד על 94, בפער הכי טוב בלייקרס.

אחד מהאחראים להפעיל את דיוויס הוא לברון ג'יימס. בסדרה מול הגריזליס ראינו ג'יימס שנותן לאחרים סביבו ליזום וליצור מהלכים (ד"ש לאוסטין ריס ורוי האצ'מורה מהמשחק הראשון) אבל גם כזה שעדיין יכול להשתלט על משחקים ולבצע מהלכים דומיננטים כשהוא נתבקש לכך, כמו הסל ששלח את משחק 4 להארכה. מצד שני "הקינג" סיים את הסדרה הזאת עם 8/41 מחוץ לקשת (19.5%) וזה לא טוב בלשון המעטה. האם הקליעה של לברון תתאפס מול הווריירס או לחלופין האם הוא יצליח לחדור יותר לצבע מול קבוצת הגנה פחות טובה מהגריזליס? בנוסף לברון, מסיבה לא מובנת, בקושי משחק פיק אנד רול. רק 12.3% מהמהלכים שלו הם כאלו והיעילות שלהם היא רק 0.59 נקודות לפוזשן.

 

נתונים של לברון כמוביל כדור בפיק אנד רול

 

מהצד של הווריירס אי אפשר שלא לדבר בראש ובראשונה על תצוגת 50 הנקודות של סטף במשחק מספר 7 נגד הקינגס. הקלעי הטוב בעולם הראה שוב שהוא לא נחנק כשזה חשוב ולקח על עצמו את כל ההתקפה של הווריירס עם 38 זריקות, מתוך 100 של כלל הקבוצה, מתוכן קלע 20. לליקרס אין שחקני הגנה טובים בקו האחורי וסטף יצטרך לנצל זאת כדי לשלוט בסדרה ולהמשיך ולהניע את ההתקפה של הווריירס. אם מספרי האון אוף של דיוויס הרשימו אתכם אז מה תגידו על פלוס 8.2 של קרי כשהוא על המגרש ומינוס 26.2 כשהוא לא משחק? לגולדן סטייט אין התקפה בלי סטף. האופנסיב רייטינג כשהוא על המגרש עומד על 117 לעומת 91.7 נקודות כשהוא לא משחק. לטעמי השחיקה של סטף תהיה גורם מפתח בסדרה. אם יווצר עומס על הגארד ואף אחד לא יתעלה התקפית, יכול להיות שהוא יקרוס ויתקשה לשחזר את המספרים מהסדרה מול הקינגס (33.7 נקודות ב-49% מהשדה ו-38% מבחוץ).

 

 

נתוני און אוף קורט של סטף

 

כוכבי המשנה:

השניים שאמורים לסייע בנטל ההתקפי אצל הווריירס הם ג'ורדן פול וקליי תומפסון. תומפסון נתן בסה"כ סדרה לא רעה נגד הקינגס עם 20.6 נקודות ב-42.5% מהשדה ו-35.6%, אבל כדי באמת לחזור ולהיות קונטנדרית הווריירס חייבים קליי יעיל יותר. לעומתו פול אפילו לא היה סביר. הגארד התזיזיתי נראה אבוד בסדרה מול הקינגס. קבלת ההחלטות שלו הייתה גרועה והוא התקשה לייצר מצבי זריקה טובים נגד קבוצה שלא נחשבת טובה הגנתית. ב-22 דקות פול קלע 12 נקודות בלבד ב-34% מהשדה כולל 27% מבחוץ. השילוב שלו עם סטף לא מתחבר העונה ונראה כי השניים דורכים אחד לשני על האצבעות. הווריירס יצטרכו למצוא דרך בה פול יוכל לבוא יותר ליידי ביטוי, כי כרגע הוא נטל לווריריס בשני צידי המגרש.

אנדרו וויגנס גם הוא יהיה פקטור חשוב בהתקפה אך אני סבור שבסדרה הזאת הוא פחות צריך ליזום וילצור אלא בעיקר לחיות מהמבטים הפנויים שישארו לו. וויגנס חזר לסדרה מול הקינגס לאחר היעדרות של 25 משחקים והיה טוב, בעיקר הגנתית אך הנתון הקריטי מבחינתו זה 27% מהשלוש על 37 זריקות בסדרה כאשר מרבית מהן זריקות פנויות. כדי לנצל את תשומת הלב שסטף ימשוך בסדרה וויגנס יהיה חייב לדייק יותר בשלשות קאץ' אנד שוט.

בהגנה הפקטור המרכזי כמובן יהיה דריימונד גרין שלמרות עוד מהלך שנוי במחלוקת והרחקה מהמשחק השלישי, הראה כי הוא עדיין אולר שוויצרי נהדר שעושה הכל בהגנה. הפרוורוד ממישגן סטייט שמר לפרקים את דיארון פוקס ועשה זאת מצויין. הוא כמובן רוב הזמן היה בעזרה וחיפה בצבע כאשר היה השומר המרכזי של האריסון בארנס ורימה ממנו. בסדרה הזאת יהיה לו תפקיד דומה כאשר לרוב כנראה יופקד על ג'ארד וואנרבליט והוא יבוא לעזור ממנו על אנתוני דיוויס.

מי שיזכה לכבוד להתמודד מול הסנטר המוכשר של הלייקרס יהיה האקס פקטור של הווריירס, ואולי של כל הסיבוב הראשון, קוון לוני. הסנטר סיים את הסדרה עם 15.1 ריבאונדים למשחק כולל אחוז ריבאונד פסיכי של 25.3% כאשר הוא על המגרש (32.6% בהגנה, 17.3% בהתקפה). זה אומר שכשלוני על המגרש רבע מהכדורים החוזרים הגיעו אליו ובכך התעלה על הריבאונדר השני בטיבו בליגה. בנוסף הוא עשה עבודה הגנתית מצויינת מול סאבוניס כאשר הוריד אותו ל-16.5 נקודות בקצת פחות מ-50% מהשדה 4.7 אסיסטים לעומת 19.1 נקודות ב-61.5% מהשדה ו-7.3 אסיסטים בעונה הסדירה. השאלה היא האם הוא יצליח לשחזר את מספרי הריבאונד האלו מול הריבאונדר הטוב בליגה העונה ואחד משחקני ההגנה הכי דומיננטיים בפלייאוף? כנראה שיהיה ללוני יותר קשה מול הקו הקדמי של הלייקרס אבל יהיה מעניין לראות את מידת ההשפעה שלו על הסדרה.

אצל הלייקרס שני יוצרי המשנה המרכזיים יהיו אוסטין ריבס ודיאנג'לו ראסל שכרגע מתחרי בניהם על עמדת השחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה. כל אחד מהם נושא בנטל של ניהול המשחק אך גם בייצור נקודות לעצמם. ריבס הפך להיות קטלני בפיק אנד רול בתור מוביל הכדור עם 1.03 פר מהלך כזה בתדירות קליעה של 50% פר כל מהלך (6 מהלכים כאלו במשחק אחוזון 72 בפלייאוף) וזה קריטי כי הלייקרס לא בנו על ריבס שיהיה כזה. מאז שהלייקרס שלחו את ווסטברוק בטרייד ריבס קולע 16.5 למשחק והוא שמר על הממוצע הזה גם בסדרה נגד הקינגס. היכולת שלו לייצר תהיה חשובה כאשר ההגנות יתמקדו בדיוויס.

ראסל אמנם גם מנהל לא מעט פיק אנד רולים אך כרגע הוא לא עושה זאת בצורה מספיק יעילה (0.87 נקודות למהלך כאשר הוא מריץ 6 כאלו במשחק). לפרקים ראינו שהתיאום שלו עם דיוויס נפלא גם במהלך העונה הסדירה וגם בסדרה נגד הגריזליס. כמו שציינתי מקודם, הלייקרס צריכים להשתמש יותר בדיוויס כחוסם בפיק אנד רול וראסל, ביחד עם לברון הם השניים שצריכים להזין אותו. בסדרה נגד הגריזליס ראסל היה מאד לא יציב אך במשחקים האחרונים הוא קלע כמה שלשות קלאץ' חשובות והראה עד כמה הוא חשוב ללייקרס. הוא סיים את הסדרה לבסוף עם 16/43 לשלוש שזה לא רע אבל זה צריך להיות גבוה יותר על מנת שיהיה קשה לווריירס לכווץ את ההגנה בצבע.

השחקן שמשלים את החמשייה הוא וואנדרבילט. בגדול ללייקרס יש בעיית מאצ' אפ מול הגארדים של הוורייס אבל יתכן ונראה את דרווין האם משתמש בסווינגמן כשומר של סטף כמו שנתן לו לשמור את ג'ה בסיבוב הראשון. בסה"כ וואנרבילט הסתדר עם הזריזות של מוראנט והקשה עליו להגיע צבע אבל לשמור על סטף, שרץ בצורה קונסטטיסית בין חסימות ולא נח לרגע, זאת משימה הרבה יותר קשה. סטף הוא לב ליבה של התקפת הווריירס ואם וואנדרבילט יצליח טיפה להגביל אותו זה יהיה משמעותי בסדרה כי כרגע לא נראה שמישהו אחר מסוגל להתעלות התקפית אצל הלוחמים.

 

דו קרב מאמנים:

יש לווריירס יתרון גדול בעמדה הזאת כאשר להם יש מאמן שזכה עם הסגל הזה באליפות רק בעונה שעברה ועוד 3 אליפויות עם הטריו של סטף גרין וקליי (בנוסף לעובדה שמעולם לא הפסיד סדרת פלייאוף במערב) לעומת מאמן רוקי שצלח את סדרת הפלייאוף הראשונה שלו. מה שמעניין אותי בעיקר מהצד של דרווין האם זה המאצ' אפ ההגנתי. האם כאמור וואנדרבילט ישמור את סטף? האם יש מצב שלברון ישמור את לוני ודיוויס יהיה הלפ דפנדר שירמה מדריימונד גרין? מי ישמור את וויגנס? אחד הגארדים או שנראה דקות של טרוי בראון ג'וניור? יש להאם הרבה מה לחשוב מול אחד המאמנים היכ מבריקים בליגה. מעבר כך הלייקרס צריכים לנסות לרוץ כמה שיותר כי בהתקפה העומדת הם מתקשים. לליקרס יש אופנסיב רייטינג של 114 מקום 19 בעונה הסדירה. מאידך הם מקום רביעי גם בנקודות ממתפרצת וגם בקצב המשחק. הוורירס אמנם אוחזים בקצב המשחק הגבוה בליגה אבל הם גם אוחזים באחוז האיבודים השני בגובהו בעונה הסדירה (לאחר הרוקטס שלא באמת נחשבים קבוצת כדורסל). משחק מהיר יכול להקשות על הווריירס לשמור על הכדור.

קר לעומתו צריך למצוא פרונות להקל על קרי. כבר כתבתי כאן שההתקפה נופלת בעיקר על הכתפיים שלו והוא חייב לקבל עזרה. לנסות ולצמצם דקות של קרי ופול ביחד כדי לא ליצור חורים הגנתיים אבל בעיקר ולנסות לתת לפול לשחק בלי סטף ולראות האם הוא מתאושש והאם הוא מסוגל להיות רלוונטי בסדרה הזאת. בניגוד לקינגס, ללייקרס אין גארדים ששומרים טוב. כל עוד ראסל יהיה על המגרש אני מניח שקר ינסה לטרגט אותו. צריך לזכור שראסל שיחק בעבר בווריירס תחת קר ואני מניח שהוא יודע עליו דבר או שניים. בהגנה סביר להניח שלוני ישמור את דיוויס וגרין את וואנדרבילט ויגיע ממנו לעזרה אך האם נראה את קר מנסה חמישיות נמוכות יותר עם גרין בסנטר וgp2- בארבע? דיוויס מתקשה לעיתים כאשר שומרים עליו פרונט וכמו שראינו בעבר ואפילו העונה, גרין הצליח לעשות לו חיים קשים גם כאשר הוא היה השומר המרכזי שלו.

 

 

הספסלים:

בתחילת העונה לשתי הקבוצות הייתה בעיית עומק אבל תוך כדי העונה כל אחת מהן מצאה את השחקנים שיתרמו לה.

אצל הווריירס כבר דיברתי על פול שיהיה קריטי. דיווינצ'נזו הפך למניה בטוחה ולשחקן שמעבר לשלשות וההגנה מסייע גם בניהול המשחק. גארי פייטון השני שחזר לקבוצה בטרייד דדליין מספק סיוע בריבאונד התקפה ובעיקר בהגנה. הוא מאפשר לווריירס לשחק עם גרין כסנטר מכיוון שהוא חזק ויכול לשמור כמעט כל עמדה. מוזס מודי מקבל 11 דקות למשחק ומספק רגעים יפים וג'ונתן קאמינגה שיכול להיות טוב בסדרה הזאת ואולי גם יקבל דקות בהגנה על לברון ג'יימס.

אצל הלייקרס הרוטציה השתנתה בפלייאוף: מאליק ביזלי שאפילו היה חלק מהחמישייה במהלך העונה בקושי קיבל דקות והוא היה נוראי באלו ששיחק נגד ממפיס. האם צריך לבחון האם בסדרה הזאת הוא מסוגל לתת לו משהו. גם לוני ווקר נמחק לחלוטין למרות שהיה לא רע בעונה הסדירה. שרודר שנתן סדרה רעה נגד ממפיס ימשיך להיות הרכז המחליף וכנראה ישמור את סטף בדקות המנוחה של וואנדרבילט. האצ'ימורה היה מצויין נגד הגריזליס אך השאלה היא עד כמה יהיה לו מקום בסדרה כזו? כנראה שטרוי בראון יקבל יותר דקות כי הלייקרס צריכים מישהו שישמור את וויגנס אבל יכול גם להסתדר עם קליי וסטף אבל יהיה מעניין לראות את חלוקת הדקות בין השניים האלו.

אני חושב שהספסל של הלייקרס עמוק יותר אבל לווריירס יש ספסל שמשלים את הכוכבים שלהם בצורה טובה יותר ועל אף שהוא כולל פחות שחקנים "שחיקים" הרבעייה הראשונה טובה מהרבעייה של הלייקרס.

תחזית: אני קצת מוטה כי אני אוהד לייקרס אבל למרות זאת יש לי הרגשה שהגארדים של הווריירס יהיו טובים יותר מבסיבוב הקודם. לברון נראה קצת שחוק, דיוויס יהיה דומיננטי אבל זה לא יספיק אל מול העובדה שללייקרס אין כלים הגנתיים להתמודד עם השלשות של הווריירס.

תגיות: , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות