בזמן שפלייאוף לא ישנים!

 

והלילה שני משחקים מיאמי ללא באטלר מותחים את הניקס, אבל נכנעים 111 – 105 והסדרה בשוויון 1-1. 

במערב, גולדן סטייט אירחה את הלייקרס וגם שם קיבלנו משחק צמוד שבסיומו הלייקרס מנצחים ועולים ל 1-0 בסדרה.

 

ניו יורק ניקס 105 – מיאמי היט 111  (1 – 1 בסדרה)

* דרור האס

הניו יורק ניקס עשו לעצמם חיים קשים מעבר לנדרש במשחק 2, אך הם הצליחו לצאת מהבור שהם חפרו לעצמם בסיום ולנצח את משחק 2 עם נצחון 111-105 במשחק 2 על מיאמי נטולת ג'ימי באטלר, ולהשוות את הסדרה 1-1.  אר ג'יי בארט הוביל את הניקס בצד ההתקפי בתחילת המשחק, אך היו אלה ג'יילן ברנסון וג'וליוס רנדל שעזרו לסיים דברים כדי לנצח את המשחק, ושהניקס יסעו למיאמי במינוס 0-2.

בארט, ברנסון ורנדל היו נהדרים עבור הניקס וקלעו במשותף 79 נקודות, 19 ריבאונדים ו-13 אסיסטים כדי להוביל את הניקס לנצחון קשה והירואי נגד מיאמי נטולת, טיילר הירו, ויקטור אולדיפו וכובן – ג'ימי באטלר.

דקות קלאצ' מברנסון: בכל פעם שרואים את ג'יילן ברנסון בפלייאוף הזה, אי אפשר שלא לתהות "איך לעזאזל דאלאס נתנו לט ללכת?!" אך זה דיון לפעם אחרת. הפעם נדון בברנסון שהוביל את קבוצתו החדשה לנצחון פלייאוף חשוב, בזמן שהוא שחקן הניקס הראשון לקלוע 30 נקודות מאז כרמלו אנת'וני ב-2013. שיותר מעיד על כמה הניקס היו גרועים מאז 2013 ופחות על ברנסון, (אבל עוד דיון לפעם אחרת) וזה עדיין מרשים.

זה היה משחק "שיקום" של ברנסון שלמרות 25 נקודות במשחק הראשון, היה 0-7 ל-3. הפעם הוא שיקם את עצמו עם 6-10 מעבר לקשת, וסה"כ 10-19 מהשדה. הוא סיים כם עם 5 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-2 חטיפות. אך כפי שכותרת הנקודה מרמזת, את עיקר הנזק שלו בחצי השני, עם 23 נקודות מתוך ה-30 לאחר ההפסקה. אחד הסלים החשובים היו 4 דקות לסיום כשברנסון קבע את היתרון לניקס שממנו מיאמי כבר לא חזרה.

https://twitter.com/nyknicks/status/1653579166862934021?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1653579166862934021%7Ctwgr%5E4cd73ca0fa4ede66b93ca02b6321317927edf51d%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fheat-vs-knicks-score-takeaways-jalen-brunson-julius-randle-and-rj-barrett-lead-new-york-to-even-series%2Flive%2F

 

כשרנדל, שהיה לו ערב די סולידי, התחיל להכריח זריקות במחצית השניה, ברנסון לקח על עצמו להיות הגורם המרגיע בקו האחורי. הוא יכול למלא את החלל מכל מקום על המגרש, אבל הוא אף פעם לא מכריח. הוא אמנם קטן, אך מסיבי ולכן מסוכן בחדירות לטבעת. הוא שוב הוכיח שהוא שווה כל סנט מהחוזה של 104 מיליון שקיבל, ובנקודה הזאת? מתחיל להרגיש שהניקס אפילו הרוויחו פה.

נצחון מוראלי למיאמי?  ברור שמיאמי היו מעדיפים לסיים עם 2-0 את המשחק הזה בדרך חזרה לפלורידה. אך למרות זאת משחק 2 היה מראש קרב קשה ללא ג'ימי באטלר, ועל פי כמה שהמשחק היה צמוד, ההיט יכולים להרגיש מאוד טוב עם עצמם, כל עוד באטלר מתוכנן לחזור למשחק 3. להיט היו 4 שחקנים שקלעו בדו ספרתי, עם כיילב מרטין שהוביל עם 22 נקודות, וגייב וינסנט שסיים עם 21 נקודות. היקס שיחקו רוב המשחק דרופ אל מול הפיקנרול של ההיט, מה שאפשר לוינסנט ומקס שטרוס המון מרווח פנוי לזריקות, והזריקות הללו נכנסו רוב הלילה עד שהניקס שינו טקטיקה והתחילו לעלות למעלה עם החסימות.

הניקס הצליחו לסיים עם הנצחון אך מיאמי לא נכנעה בקלות והענישה על טעויות. כמו למשל אחרי האיבוד המטופש הזה של רנדל

https://twitter.com/TheHoopCentral/status/1653581146045972482

 

ההיט דאגו לנקודות מהירותולהתקרב מרחק מסוכן עם 2 מהירות והשלשה הזו של דאנקן רובינסון

https://twitter.com/NBA/status/1653581278845730817

זו הייתה טעות טיפשית מצד רנדל, אך היא הגיעה אחרי שמיאמי הפריעו לכל הכנסה של כדור ויצרו לחץ גם פסיכולוגי על שחקני הניקס.  מה שגורם לחשוב מה היה אילו ג'י באטלר היה בדקות הקלאצ' הללו…

 

ג'ימי באטלר: הפקטור המהותי ביותר לקראת משחק 3 הוא כמובן הבריאות והכשירות של ג'ימי באטלר. משחק 3 יהיה רק במוצ"ש, מה שיתן לכוכב אקסטרה זמן לנוח מהנקע בקרסול. הוא לא הוכרז רשמית בחוץ עד קרוב לתחילת משחק 2, מה שעשוי לרמוז שהוא קרוב לחזרה אם ההחלטה נעשתה כל כך קרוב. אם הוא כשיר לשחק,  מיאמי יכולה להרגיש טוב בנוגע לסיכויים להתאושש מההפסד הזה. מיותר להרחיב על התרומה של באטלר בשני צידי המגרש, והספייס שהוא נותן לשחקנים כמו מקס שטרוס, מרטין וגייב וינסנט. ניאלץ לחכות לעדכונים.

משחק 3 כאמור מוצ"ש 22:30 שעון ישראל

גולדן סטייט ווריירס 112 – לוס אנג'לס לייקרס 117 (0 – 1 ללייקרס) 

* דני אייזיקוביץ

לפני הכל, אם יש לכם 10 דקות פנויות, לכו לראות את 6 הדקות האחרונות של המשחק הזה. העסק ממש נעשה מעניין ב 5:58 לסיום, ועכשיו ללוח הניתוחים. כן, כן, קיבלנו שוב דרמה נהדרת.

ערב נהדר של גולדן סטייט, 21 שלשות ב 39%, הפסד מינורי בריבאונד (53-49 ללייקרס), רק 8 איבודי כדור, משחק טוב של הטריו המוביל (קארי 27 נקודות, קליי 25 ופול 21), לוני עם 23 ריבאונדים ו 10 נקודות.

ולמרות זאת, הלייקרס מנצחים, אחרי שעלו ליתרון בפתיחת הרבע השלישי וגולדן סטייט לא הצליחו לחזור עד לסיום. איך זה קרה?

משחק אדיר של דיוויס (30 נקודות, 21 ריבאונדים), המון נקודות מכל הצוות ושליטה מוחלטת בצבע שם הלייקרס מסיימים עם 54 נקודות מול 28 בלבד של גולדן סטייט.

למרות הכתוב, הסטטיסטיקה לא משקרת, וזה היה משחק שיכל ללכת לכל כיוון, והוכרע ממש בשניות הסיום כאשר 5 הדקות האחרונות היו מותחות ומעניינות מאוד, כולל מהלך סיום לא צפוי מצידו של ג'ורדן פול (רמז, לא קלע).

אבל את השורות האלו תקראו כבר ב"מהלך המשחק".

מהלך המשחק

המשחק נפתח עם דקות הססניות של הלייקרס, ומצד שני גולדן סטייט קלעו נהדר.

הלייקרס נשארו צמודים ואנתוני דיוויס כל הזמן מגיע לטבעות:

https://twitter.com/Lakers/status/1653603462209507330

 

למעשה, המשחק ממש מתחלק לחצי הראשון והשני. בחצי הראשון גולדן סטייט קולעת מבחוץ, והלייקרס רודפים, בחצי השני, בריחה קטנה וגולדן סטייט רודפים לאורך כל הדרך (הלוחמים בצהוב, הלייקרס בסגול):

שימו לב מתי הלייקרס מגיעים ליתרון הגדול ביותר שלהם. בפתיחת הרבע הרביעי זה 96-88, גולדן סטייט חוזרת ל 96-92, אבל הלייקרס נותנים גז ורצים עד 112-98 כאשר יש רק 6 דקות לשחק אחרי חצי מרחק של לברון. יותר גמור מזה לא יכול להיות.

6 הדקות האחרונות

פתאום גולדן סטייט נזכרים שפעם הם אהבו להכנס לפיגור דו ספרתי ולצאת לריצה, והם מתחילים ריצה של 14-0.

זה מתחיל ב 2 + 1 מהקו של קארי, ואז שלשה של קליי תומפסון בהתקפת מעבר:

https://twitter.com/warriors/status/1653616688355737600

 

ברור לגמרי שגולדן סטייט בטירוף פתאום, אז איך עוצרים את זה? אין כמו גג של לברון ג'יימס על קארי, וזה אמור להרגיע את הסיפור:

https://twitter.com/NBA/status/1653617314867052544

 

אבל את גולדן סטייט זה לא מרגיע בכלל. שרודר נחסם בצד השני, וקארי קולע 2 קלות 112-106.

קארי נשאר מאחור, דיוויס מקבל זריקה קלה ומחטיא, לברון בריבאונד… ומחטיא.

גולדן סטייט יוצאת להתקפה משוגעת שבה היא מצליחה לזרוק 4 פעמים ולהחטיא את כל הזריקות.

מה עושים בלייקרס?

הולכים ללברון, מחטיא זריקה קלה, דיוויס עם הריבאונד… גם מחטיא.

וסוף סוף השלשה נכנסת ללוחמים וזה רק 112-109, אחרי השלשה הבאה של ג'ורדן פול:

 

דיאנג'לו ראסל מנסה לקחת אחריות, זורק שלשה שאפילו לא פוגעת בטבעת. בצד השני גרין לא פוגע, ולברון לוקח אחריות. רץ קואסט טו קואסט וברגע נדיר בנ.ב.א., שורקים לו צעדים. שמעתם נכון, שרקו צעדים ללברון ג'יימס כשיש פחות מ 2 דקות לשחק:

מה עושים גולדן סטייט?

מי אם לא קארי משווה את המשחק ל 112:112 ויש עוד דקה וחצי של משחק. כל מי שצופה בזה יודע שהמשחק גמור וגולדן הולכת להשתלט עכשיו:

 

https://twitter.com/NBALatam/status/1653618401762263040

שרודר מצליח לקלוע 2 נקודות סוף סוף ולהעלות את הלייקרס ל 114-112.

בהתקפה הבאה, דיוויס חוסם את קארי, כן, קארי נחסם פעמיים במהלכי הסיום.

לברון שוב רץ למתפרצת משוגעת והפעם עבירה של פול על לברון שהולך לקו ומעלה אותם ל 115-112.

ההגנה של הלייקרס עובדת נהדר, שרודר כמעט חוטף, פול נאלץ ללכת לכדור עם כלום זמן על השעון, דיוויס שוב חוסם.

לברון מנסה לגמור את המשחק עם שלשה ו… שוב מחטיא (ערב קשה ללברון).

 

מה שמביא אותנו למהלך הלא צפוי של הלילה. גולדן סטייט עולים להתקפה אחרונה, קארי נמצא בדאבל טים. דריימונד גרין מחכה לקבל את הכדור וג'ורדן פול, במקום לפתוח ולהתמקם על קו השלוש מתמקם לו כמעט בחצי. הוא מקבל מבט פנוי לחלוטין (כמעט בחצי) וזה הולך לשום מקום.

 

אי אפשר שלא לנסות לשאול, מה? מה עבר לו בראש במהלך הזה.

אם אתם חלוקים במחשבות שלכם, תרגישו בנוח לדעת שזה לא רק אתם, זה מה שהפרשנים של TNT חשוב על המהלך, מבחינה טלוויזיונית זה אחד הרגעים המצחיקים שיצא לי לראות

והמשפט החביב עלי היה: "מה? הוא זרק מאיפה שדארווין האם (המאמן של הלייקרס) נמצא"

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1653620606636814336

 

לטובתו של ג'ורדן פול נציין שהוא קלע שלשה אחת כזו הלילה, בשלב מוקדם יותר של המשחק:

שרודר על הריבאונד, גולדן סטייט רוצים ביניים, אבל הלייקרס מצליחים לבקש טיים-אאוט בזמן, שרודר מגיע לקו והמשחק נגמר 117-112 ללייקרס.

 

כמה מעלות טובות (ורעות) מהמשחק

1. אנתוני דיוויס – הטוב הרע וזה שלא יכול להיות שקרה

נתחיל מהטוב. דיוויס בערב נדיר!

30 נקודות, 23 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו 4 חסימות ואיזה חסימות. במאני של המאני טיים. להלן ההיילייטס של דיוויס מהלילה:

https://twitter.com/NBA/status/1653624087573417984

הרע: 44 דקות הערב לדיוויס. קשה לראות אותו סוחב סדרה שלמה עם כל כך הרבה דקות. האם חייב למצוא לזה פתרון.

וזה שלא יכול להיות שקרה, דיוויס קלע סל עצמי?

דיוויס היה כל כך דומיננטי בשני צידי המגרש שיש לו גם את הרגע המצחיק של הלילה. הקורא שאקיל מתבקש להוסיף את זה לשאקטין:

2. שלשות / עונשין ונקודות בצבע

מדהים כמה שסגנון המשחק בין הקבוצות שונה. הלייקרס חפרו פנימה כל המשחק, ניצחו בנקודות בצבע, הלכו יותר לקו, סחטו יותר עבירות, קלעו טוב יותר מחצי מרחק. ומצד שני גולדן סטייט קלעו מבחוץ נהדר, בזמן שהלייקרס לא קלעו כלום מבחוץ:

עבורי שלושה מספרים בולטים מאוד:

1. 29 זריקות עונשין מול 6 בלבד של גולדן סטייט. 
אני ממש לא חושב שזה היה השיפוט, פשוט גולדן סטייט לא הלכו מספיק לטבעת ולא יצרו מספיק מגע עם הכוח של הלייקרס.

2. השלשות, לא זוכר משחק שקבוצה קולעת 21 שלשות ב 39% מול 6 ב 24% ומפסידה. 

קארי עם 6-13, קליי עם 6-16, ופול עם 6-11. כל אחד מהם קלע כמו כל הלייקרס ביחד.

זה תמרור אזהרה רציני להמשך הסדרה עבור הלייקרס.

3. מצד שני החסימות – הצבע של הלייקרס היה סגור היטב, אבל לדעתי קארי ופול ידעו להפוך את החדירות האלו בהמשך לעבירות של דיוויס / לברון במקום להיחסם.

 

 

3. האם ולברון ג'יימס

לברון משחק אולי את הכדורסל הכי פחות טוב שאנחנו זוכרים ממנו בקריירה. אמנם סיים הלילה עם 22 נקודות, 11 ריבאונדים ו 4 אסיסטים אבל באחוזים רעים מאוד: 9-24 מהשדה, 1-8 מהשלוש. 

ניסיתי להבין מה עשו בגולדן סטייט וגיליתי שלא הרבה. רוב הזריקות של לברון היו יחסית חופשיות, כולל החטאה של צעד וחצי. מצד שני, הכדורים שכן נכנסו היו או באיזור הטבעת, או מחצי מרחק רחוק. זה בולט מאוד בשוט צ'ארט. מה קשור האם? 

האם מאמן צעיר שצריך ללכת ללברון ולומר לו: בחיאת זום זום, עזוב את השלשות. קח צעד אחד קדימה, וזרוק מחצי מרחק. המדהים הוא שלברון קלע את החצי מרחק, כאשר לפעמים ממש דרך על קו השלוש, אבל המטר פחות הזה, היה משמעותי. אולדריג' בנה את הקריירה שלו על זה (וגם דאנקן). אז אם לברון רוצה ללכת עד הסוף, הוא חייב ללכת צעד אחד קדימה, ונכון זו לא הזריקה הכי יעילה בספר. אבל 1-8 פחות יעיל משמעותית. 

 

4. הצוות המסייע של הלייקרס 

בפתיחת הפלייאוף שאלנו איך הטריידים האחרונים ישנו את הלייקרס, לפחות נכון לעכשיו זה עבד נהדר. 

ראסל מסיים הלילה עם 19 נקודות ו 6 אסיסטים, שרודר עם 19 משלוש מהספסל (9-10 מהעונשין) וגם היה נהדר בהגנה.

ריבס עם 10 נקודות, ואנדרברליט עם 8 והאצ'ימורה שהיה הגיבור של הסדרה הקודמת כמעט לא משחק בגלל בעיות מץ'-אפ, אבל הספיק לקלוע 6 מהספסל.

 

סימן השאלה הכי חשוב זה 44 הדקות של דיוויס ואיך מוצאים דרך לתת לו יותר מנוחה. הלילה ב 14 הפרש, מי שירד לנוח היה דווקא ונדרבליט ודיוויס היה שחוק בדקות הכי חשובות. אם גם ככה מאבדים את היתרון, עדיף שזה שנח יהיה אנתוני דיוויס, האם (לדעתי) חייב לתת יותר דקות להאצ'ימורה ויכול לשים אותו בהגנה על קווין לוני. לוני אולי ינצח בריבאונד, אבל זה לא משהו שאמור לעשות הבדל גדול עבור הלייקרס ולוני לא יעשה שם המון נקודות.

 

5. הריבאונד 53-49 ללייקרס

התוצאה מאוד מבלבלת, והסיבה היא השלשות. 

בפועל הלייקרס שלטו בטירוף מתחת לסלים, אבל בגלל שגולדן סטייט זרקו שוב ושוב משלוש, הרבה כדורים נפלו רחוק מהטבעת מה שאפשר ללוחמים לקטוף 14 ריבאונד התקפה. אני בטוח שהאם והצוות שלו יעשו שיעורי בית בנושא, ויגיעו טיפה יותר מוכנים לזה במשחק הבא.

 

נחתום את הטור בעוד תמונה אדירה מהלילה הדומיננטי של דיוויס:

https://twitter.com/Lakers/status/1653630463871963142

 

משחק מספר 2 יערך אצל השמשות בלילה שבין שישי לשבת, שעה 04:00 שעון רמת השרון

 

 

הטופ 5 היומי