Sample Page

התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?

על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.

הקבוצה היום: פיניקס סאנס

נשארו: דווין בוקר, קווין דוראנט, איש ויינרייט, ג'וש אוקוגי (הוחתם מחדש), דמיון לי , סייבן לי (הוחתם מחדש על חוזה דו כיווני).

עזבו: כריס פול (לוושינגטון ומשם לגולדן סטייט), דיאנדרה אייטון (לפורטלנד), טורי קרייג (לשיקגו), דריוס בייזלי (לברוקלין), ג'וק לנדייל (ליוסטון), קמרון פיין (לסן אנטוניו ומשם למילווקי), לאנדרי שאמט (לוושינגטון), טי ג'יי וורן (שחקן חופשי), טרנס רוס (שחקן חופשי), ביסמאק ביומבו (שחקן חופשי), טומאני קאמרה (נבחר בדראפט ע"י פיניקס סאנס והועבר לפורטלנד במסגרת הטרייד על אייטון).

הגיעו: יוטה וואטאנבה, בול בול, אריק גורדון, דרו יובנקס, קייטה בייטס-דיופ, צ'ימזי מטו (שוק חופשי), בראדלי ביל, ג'ורדן גודווין (טרייד מוושינגטון), נאסיר ליטל, קיון ג'ונסון, יוסוף נורקיץ (טרייד מפורטלנד), גרייסון אלן (טרייד ממילווקי), יודוקה אוזבוקי (חוזה דו כיווני).

מתנדנדים: 

חמישייה: דווין בוקר, קווין דוראנט, בראדלי ביל, יוסוף נורקיץ, ג'וש אוקוגי.

ספסל: יוטה וואטאנבה, בול בול, אריק גורדון, דרו יובנקס, קייטה בייטס-דיופ, צ'ימזי מטו, ג'ורדן גודווין, נאסיר ליטל, קיון ג'ונסון, גרייסון אלן, איש ויינרייט, דמיון לי, סייבן לי, יודוקה אוזבוקי.

המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:

אז מה היה לנו שם?

עונת 2022-23 של פיניקס סאנס יכולה למלא תוכן לסרט באורך מלא. עם דרמה, פציעות, החלפת בעלים, מגה-טרייד על סופרסטאר, כוכב ממורמר, עוד פציעות, עוד דרמה ולקינוח פלייאוף מאכזב שנה שניה ברציפות.

העונה עוד לא התחילה והשם של סארבר, הבעלים של פיניקס, עלה לכותרות. הליגה חקרה תקריות בהן סארבר היה מעורב, בהן השתמש בשפה גזענית, ביחס מחפיר על גבולות ההתעללות בעובדים, באפליית נשים ובאמירות סקסיסטיות. סארבר הושעה ע"י הליגה לשנה ונקנס בסכום של 10 מיליון דולר. שבוע אחרי, סארבר העמיד את המועדון למכירה.

לפני מחנה האימונים, הגיעה בקשת הטרייד התמוהה של ג'יי קראודר, שע"פ הדיווחים, לא היה מרוצה מההחלטה להוריד אותו לספסל ולתת לקאם ג'ונסון את המקום שלו בחמישייה. מאותו רגע, קראודר ישב בחוץ והמתין לטרייד, אפילו פציעה של קאם ג'ונסון, במשחק השמיני של העונה, לא החזירה אותו לסגל וטורי קרייג מצא את עצמו בחמישייה הפותחת של פיניקס. הפציעות ליוו את פיניקס במהלך העונה, כאשר גם כריס פול ובהמשך גם דווין בוקר נפצעו והחמיצו כמות גדולה של משחקים. חודשים דצמבר וינואר כללו הרבה הפסדים, 19 הפסדים ליתר דיוק, ורק 12 ניצחונות ופיניקס צנחה למקום השביעי במערב.

בפברואר, מכירת המועדון הושלמה. סארבר פינה את כסא המנהלים לטובת מאט אישבייה, איש עסקים מילארדר בן 43, שעוד לפני שנהיה הבעלים של המועדון באופן רשמי, כבר פעל מאחורי הקלעים מול הבעלים של ברוקלין נטס ורקח את המגה-טרייד שהביא את קווין דוראנט לפיניקס ושלח את מיקאל ברידג'ס, קאם ג'ונסון, ג'יי קראודר ו-4 בחירות סיבוב ראשון בדראפט, שעברו מפיניקס לברוקלין (קראודר המשיך מברוקלין למילווקי).

דוראנט שהגיע לסאנס בתחילת פברואר כשהוא עדיין מחלים מפציעה בברך (מתיחה ב-MCL), ערך את משחק הבכורה שלו במדי פיניקס רק בראשון למרץ. הוא הספיק לשחק 3 משחקים במדי פיניקס כשנפצע שוב, הפעם נקע בקרסול תוך כדי חימום לפני משחק. בסה"כ דוראנט הספיק לשחק ב-8 משחקי עונה סדירה יחד עם בוקר וכריס פול. 8 משחקים אותם הסאנס ניצחו. 8 משחקים שפיניקס היתה בפלוס 17.1 נקודות פר 100 פוזשנים כשדוראנט, בוקר ופול היו יחד על המגרש. נתון מדהים, אבל אסור לשכוח שמדובר על מדגם קטן של 8 משחקים וגם נגד יריבות קלות יחסית: שארלוט, שיקגו, דאלאס, מינסוטה, אוקלהומה סיטי ודנבר פעמיים (ששיחקה בלי יוקיץ ובלי ג'מאל מוריי ועם רג'י ג'קסון ודיאנדרה ג'ורדן בחמישיה). ממש לא הכנה אידיאלית לפלייאוף. 

נגד הקליפרס, שהיתה היריבה הראשונה של פיניקס בפלייאוף, ההכנה הקצרה הזאת הספיקה. הקליפרס הגיעו להתמודדות נטולי פול ג'ורג' הפצוע ואיבדו את קוואי לנארד לפציעה אחרי 2 משחקים בסדרה. פיניקס ניצחה את הסדרה 4:1. בסיבוב השני חיכתה לפיניקס דנבר של יוקיץ' ומוריי. הסאנס הצליחו לנצח 2 משחקי בית בסדרה בזכות 86 נק' משותפות של בוקר ודוראנט במשחק אחד ו-72 נק' משותפות במשחק השני, אבל בלי כריס פול שנפצע, כשדיאנדרה אייטון משחק בחוסר חשק בולט או לא משחק בכלל וכשהצוות המסייע שלהם כמעט ולא מסייע, דנבר היתה משוכה גבוהה מידי שפיניקס כבר לא הצליחה לעבור. 

קיץ חם

המטרה – אליפות.

משימות להשגת המטרה – בניית סופר-טים, החלפת צוות האימון והחתמת שחקני רוטציה טובים וזולים.

הקיץ של פיניקס היה סוער, אחרי שנתיים ברצף בהן הסאנס עפו בבושת פנים מהפלייאוף, מאט אישבייה, שהתחיל בשינויים בקבוצה עוד במהלך העונה שעברה, עם הטרייד על דוראנט, החליט לעשות שינויים יותר דרסטיים בסגל השחקנים ובצוות האימון.
מונטי וויליאמס פוטר ובמקומו הגיע פרנק ווגל, מאמן ותיק ומוערך, שזכה עם הלייקרס באליפות בעונת הבועה.
בגזרת השחקנים, פיניקס שלחה בטרייד את כריס פול המזדקן והפציע, לנדרי שאמט וחבילה של בחירות דראפט לוושינגטון, וכך השיגה את בראדלי ביל, שהצטרף לבוקר ולדוראנט בפיניקס כדי ליצור את הסופר-טים. בשוק החופשי פיניקס החתימה את יוטה ווטאנבה, קייטה בייטס-דיופ, דרו יובנקס, אריק גורדון ובול בול והחתימו מחדש את דמיאן לי ואת ג'וש אוקוגי. 

פיניקס כמעט השלימה את המשימות שהציבה לעצמה לאוף-סיזן, מלבד סוגיית דיאנדרה אייטון שעדיין נשארה פתוחה. גורמים בסאנס קיוו שפרנק ווגל יוכל לעבוד עם אייטון ולהוציא ממנו את המיטב, אבל בסופו של דבר, מוסר העבודה, רמת המוטיבציה ו"פציעות" חוזרות ונישנות בשריר החשק של אייטון, במיוחד בפלייאוף האחרון, עמדו לרעתו וגרמו גם לדוראנט ולבוקר לא לסמוך עליו יותר. לפיניקס כבר לא ממש היתה ברירה אלא להעביר את אייטון בטרייד. הטרייד המשולש של פורטלנד, מילווקי ופיניקס איפשר לסאנס להביא את נורקיץ, אמנם פחות מוכשר מאייטון, אבל הרבה יותר מחויב ובנוסף, הוסיפו עומק לספסל עם נאסיר ליטל, קיון ג'ונסון וגרייסון אלן. במדיה דיי מאט אישבייה נשאל בנוגע לטרייד על אייטון ונתן תשובה דיפלומטית כיאה למעמד. אישבייה החמיא לאייטון, הודה לו על השנים היפות בסאנס, והסביר שפשוט נורקיץ הוא פיט יותר טוב לקבוצה.

הצ'ק ליסט של הסאנס הושלם. לפחות לכרגע. סופר-טים יש, צוות האימון הוחלף והוחתמו או הגיעו בטרייד שחקני רוטציה טובים וזולים. אפשר להתווכח על טיב שחקני הרוטציה או על ההתאמה שלהם לצד הטריו של הסאנס, אבל אי אפשר להתווכח על גובה החוזים שלהם. מתוך 188,741,607 מיליון דולר שהסאנס ישלמו על משכורות של שחקנים בעונת 2023-24, סך המשכורות של כל שחקני פיניקס שלא קוראים להם בוקר, דוראנט או ביל רק 58,334,384 מיליון דולר לעומת, 130,407,223 מיליון דולר שיקבלו שלושת הסופרסטארים.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

עכשיו הגיע הזמן לעבוד, להתחבר ולהצדיק את הבאז. וזה לא הולך להיות קל.

על הנייר, האוף סיזן של פיניקס היה ממש טוב, נעשו הרבה שינויים, כשמלבד דווין בוקר, שנשאר השריד האחרון של הקבוצה שרק לפני שנתיים הגיעה לגמר הליגה, כל יתר הסגל וצוות האימון השתנה לחלוטין. לצד הציפיות הגבוהות שיש מפיניקס, צריכים לזכור שמדובר בקבוצה דיי חדשה, ווגל יצטרך לעבוד עם השחקנים על סגנון המשחק ועל סכמות הגנתיות והתקפיות, אבל יצטרך לשים גם הרבה דגש על הכימיה הקבוצתית.

הטריו של הסאנס, מוכשרים ככל שיהיו, ייכשלו אם לא ידעו איך לשחק יחד. ראינו את זה קורה כבר הרבה פעמים בעבר. מועדון בונה סופר-טים, הכימיה הקבוצתית נהדרת, כשכל אחד יודע את תפקידו והקבוצה לוקחת אליפות ולפעמים אפילו כמה אליפויות. ראינו גם את ההפך, מועדון בונה סופר-טים, כל כוכב חושב רק על עצמו ולא על טובת הקבוצה, הכימיה הקבוצתית לא קיימת, יש הרבה בלגן בחדר ההלבשה והקבוצה מתפרקת. תשאלו את דוראנט, לאיש יש הרבה ניסיון בתחום הסופר-טימס לטוב ולרע. 

לזכותו של דוראנט יאמר, שהוא יכול להתאים את עצמו לכל מיני סגנונות משחק, עד כדי כך הוא טוב. פלאג אנד פליי ברמה הגבוהה ביותר, כשהוא בריא כמובן. בגיל 35, קשישא במונחי כדורסל, אחרי פציעות שהשביתו אותו לתקופות ארוכות, הבריאות היא הסוגיה היחידה בהקשר של דוראנט, כי כשהוא משחק, הוא משחק ברמה הכי גבוהה שיש ב-2 צידי המגרש. אבל עם כל הכבוד לכישרון של דוראנט, פיניקס סאנס שייכת לדווין בוקר, ולא רק כי הוא נמצא במועדון מהרגע שנכנס לליגה. בעונות האחרונות, השם של בוקר עלה לא אחת בדיוני ה-MVP, ורק הפציעות שגרמו לו להחסיר כמות גדולה של משחקים הוציאו אותו מהדיונים. בוקר, שיחגוג בקרוב יום הולדת 27, נמצא בגיל בו שחקני כדורסל בדר"כ מגיעים לשיא שלהם. שיפור אלמנטים במשחק שלו כל שנה, יחד עם יכולת הקליעה הפנומנלית, השיפור בהגנה, בניהול המשחק ובקבלת ההחלטות, בהחלט יכולה להציב אותו גם השנה בדיוני MVP, רק שישאר בריא. 

סימן השאלה בטריו מגיע מכיוונו של בראדלי ביל, שאמנם שיחק לצד אולסטארים בעבר, אבל בשנתיים האחרונות הוא היה האיש שמחזיק את הכדור בידיים ומקבל את ההחלטות. בפיניקס, הוא יצטרך להתאים את עצמו לסיטואציה אחרת, בה הוא הצלע השלישית במשולש. יותר משחק ללא כדור, יותר תנועה וחיתוכים לסל. גם אצל ביל הבריאות תהיה פקטור משמעותי. בשנתיים האחרונות שיחק ב-90 משחקים מתוך 164 משחקי עונה סדירה. כאשר חשוב לציין שבחלק מהמקרים הוא הושבת כדי לא לפגוע בסיכויי הלוטרי של הוויזארדס. 

אחת השאלות שעלו בהקשר של הסאנס היתה בעמדת הרכז, יותר נכון היעדר הרכז הטבעי בסגל. שלושת האולסטארים כבר הוכיחו במהלך הקריירה שלהם, שיש להן יכולות של פליימייקרים. כל אחד מהעמדה שלו. בשנתיים האחרונות, ביל שימש כרכז הפותח של הוויזארדס כאשר גם לבוקר ניסיון בתחום, כשתיפקד כרכז בסאנס, לפני שכריס פול הצטרף לקבוצה, והראה יכולות ניהול משחק מרשימות למדי. כך שנראה שעמדת הרכז הפותח לא באמת תהווה בעיה לפיניקס. לפחות לא בעונה הסדירה.

פיניקס סאנס מודל 2023-24 תקום ותיפול על הטריו, אבל כדי להגיע לארץ המובטחת ולקחת אליפות הם יהיו חייבים לקבל גם תפוקה מהצוות המסייע לצידם. נורקיץ, שיחליף את אייטון כסנטר הפותח של הסאנס, פחות מוכשר מאייטון, וגם הפציעות שעבר פגעו ביכולת שלו, אבל לנורקיץ עדיין יש יתרונות ו-ווגל יצטרך למצוא את הדרך למקסם אותם. תחת ווגל, נורקיץ יצטרך לחזור לעשות דברים שבשנתיים האחרונות תחת בילאפס הוא לא עשה. הגנה על הטבעת, ריבאונדים ולהיות גוף גדול וחזק בצבע. התקפית, לא מצופה מנורקיץ להיות ספק נקודות והוא יצטרך להסתפק בשאריות של הטריו. לספק נקודות מכדורים חוזרים או שלשה מידי פעם כשיהיה פנוי על קשת השלוש. נורקיץ, אמנם לא זורק הרבה שלשות, אבל הוא בהחלט יכול להוות איום משם ולסייע בריווח הפרקט. לגבי החבר החמישי בחמישייה של הסאנס, ככל הנראה זה יהיה ג'וש אוקוגי, בשביל ההגנה. כל דבר שיתן בצד ההתקפי יהיה בונוס.

הספסל של הסאנס עמוק, אבל כולל בתוכו מס' שחקנים שליד השם שלהם יש גם סימני שאלה והתאמתם לטריו עדיין לא לגמרי ברורה. בגזרת קלעי השלשות ומרווחי הפרקט, הוחתמו קייטה בייטס-דיופ, שנתן עונת קליעה טובה אחת מתוך 5 העונות שלו בליגה (39% לשלוש עונה שעברה בספרס), יוטה וואטאנבה ודמיון לי אחרי עונה של 44% לשלוש עם ברוקלין ועם פיניקס בהתאמה, לוקים מאוד בצד ההגנתי ונאסיר ליטל, שהגיע בטרייד על אייטון, לא הצליח בארבע עונותיו בפורטלנד לממש את הפוטנציאל שלו.

שני שחקני ספסל נוספים יותר מוכחים הם גרייסון אלן, שידוע לשמצה כשחקן מלוכלך, אבל יכול לקנות דקות משחק בזכות הגנה אגרסיבית ושלשות (40% לשלוש בעונה שעברה במילווקי) ואריק גורדון, אולי ההחתמה הכי משמעותית של שחקן ספסל שעשתה פיניקס הקיץ. הוטרן, שכבר שיחק לצד כוכבים וחווה הכל בליגה, יכנס בקלות לתפקיד השחקן השישי ויכול להיות הכח המניע מהספסל. הוא מביא איתו ניסיון ומנהיגות, לצד 37% לשלוש, חיתוכים לסל ומהלכי אחד על אחד איכותיים, במיוחד מול שומרים קטנים ממנו. 

בול בול, הוא הימור. אחרי שבשלושת העונות הראשונות שלו בליגה שיחק בסה"כ 53 משחקים. עונה שעברה הצליח לשחק 70 משחקים ולהראות ניצוצות של כשרון. הבריאות היא נקודה מרכזית אצלו. אם ישאר בריא ויוכל לתת דקות טובות מהספסל, פיניקס הרוויחה. אם לא ישאר בריא, יחתך, הוא חתום לעונה אחת בלבד על 2 מיליון דולר בלבד, כך שההפסד הכספי לא יהיה נורא. בקצה הספסל ישבו ג'ורדן גודווין, ששיחק עם בראדלי ביל בוויזארדס, אבל הוא לא מספיק טוב כדי להיות רכז שני בקבוצה שהמטרה היחידה שלה היא אליפות. קיון ג'ונסון רק בן 21, אבל בקבוצה שצריכה לנצח עכשיו, יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לקבל דקות משחק ולהתפתח וגם איש וינרייט יצטרך לקושש דקות.

בעמדת הסנטר המחליף, ווגל יוכל לשחק עם דרו יובנקס או עם חימזי מטו. תלוי בהרכבים שישחקו. יובנקס, שכבר תיפקד בעונה שעברה בפורטלנד כמחליף של נורקיץ, יוכל לתת 15 דקות כגבוה איכותי מהספסל ולאפשר לנורקיץ מנוחה ובמידה ו-ווגל יחליט לשחק עם הרכבים נמוכים, חימזי מטו, פורוורד אתלטי, שמביא איתו לשולחן הגנה חזקה וריבאונד יכול להתאים. 

ההבדל ברמת המשחק בין שלושת הסופרסטארים למחליפים שלהם כל כך גדול, שווגל יצטרך לסדר את הרוטציות כך שאחד או שניים מהטריו תמיד יהיו על הפרקט. לווגל יהיו אופציות לשים לצידם, תלוי ביריבה שמולם ובהרכב בו יבחר לשחק. יהיה לו זמן במהלך מחנה האימונים ומשחקי ההכנה לעשות ניסויי כלים. מה שבטוח, השחקנים שאינם עונים לשם בוקר, דוראנט או ביל יצטרכו להילחם על דקות המשחק ולהוכיח שמקומם על הפרקט.

פיניקס סאנס מודל 2023-24 יכולה להיכנס לספרי ההיסטוריה של הליגה כגלקטיקוס או כעגלקטיקוס. הכל תלוי בתוצאה הסופית. הציפיות מהקבוצה בשמיים וכל דבר פחות מאליפות יחשב ככישלון. מה לעשות, זה מה שקורה כשיש לך בקבוצה טריו של סקוררי על, שכולל את בוקר, דוראנט וביל. 

תחזית:

העונה של פיניקס תלויה בטריו. בהינתן בריאות, פיניקס יכולה לשלוט בליגה בעונה הסדירה, אבל כידוע לפלייאוף חוקים משלו. התחזית שלי, הצוות המסייע לא מצליח לסייע מספיק בפלייאוף ושלושת הסופרסטארים מצליחים לסחוב את העגלה רק עד חצי גמר המערב.

קרא עוד

התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?

על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.

הקבוצה היום: לוס אנג'לס קליפרס

 

נשארו:  קוואי לנארד, פול ג'ורג', ראסל ווטסברוק (הארכת חוזה לשנתיים), נורמן פאוול, מרכוס מוריס, ניקולס באטום, רוברט קובינגטון, איביצה זובאץ', טרנס מאן, מייסון פלאמלי (הארכת חוזה לשנה), אמיר קופי , בונס היילנד, ברנדון בוסטון

עזבו: אריק גורדון (שוחרר ועבר לפיניקס), ואנצ'ה מרינקוביץ' (עבר לממפיס)

הגיעו: קניון מרטין ג'וניור (טרייד עם יוסטון), קובי בראון (דראפט), ג'ורדן מילר (דראפט, דו-צדדי), מוסה דיאביט (דו-צדדי), ג'ושוע פרימו (דו-צדדי)

מתנדנדים: רודני הוד

חמישייה:  ראסל ווסטברוק, פול ג'ורג', קוואי לנארד, מרכוס מוריס, איביצה זובאץ'

ספסל:  טרנס מן, מייסון, פלאמלי, נורמן פאוול, ניקולס באטום, רוברט קובינגטון, בונס היילנד, קניון מרטין ג'וניור, קובי בראון, ברנדון בוסטון, מוסה דיאביט, אמיר קופי, ג'ורדן מילר

 

המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:

לא מעט דאנקים היו שם בלוב סיטי, והנה לקט נהדר מהעונה שלהם:

 

אז מה היה לנו שם?

איך מסכמים את העונה הקודמת של הקליפרס? אכזבה? הצלחה?

מצד אחד, עוד עונה שהפרויקט הגרנדיוזי של לנארד ופול ג'ורג' מסתיים בסיבוב הראשון, מצד שני בחלק החשוב של העונה (הפלייאוף) ג'ורג' לא שיחק (היה פצוע) ובלעדיו אף אחד לא ציפה שהקליפרס ימתחו את פיניקס לסדרה שאמנם הסתיימה ב 4-1, אבל הרגישה מאוד צמודה לכל אורכה ורוחבה.

בנוסף, אם בתחילת העונה היינו אומרים לכם שג'ון וול ישחק 34 משחקים (ויעבור בטרייד), לנארד ישחק 52 ופול ג'ורג' ישחק 56, כנראה שלא הייתם מצפים לראות את הקליפרס מסיימים עונה סולידית במקום החמישי במערב הצפוף, במאזן חיובי של 44-38, לפני קבוצות כמו הלייקרס, וגולדן סטייט שדווקא כן עברו סיבוב בפלייאוף.

אז שוב, זו הייתה עוד עונה מלאה בניצוצות ורגעים אדירים משחקנים שפחות ציפו מהם (נורמן פאוול, עוד נדבר עליו) ומצד שני שוב שני הכוכבים הגדולים לא מצליחים להגיע אפילו ל 60 משחקים ובלעדיהם כל הפרויקט הזה הוא סתם אדים של כוכבי עבר.

בפתיחת העונה השיח העיקרי היה סביב עמדת הרכז הפותח, האם זה יהיה רג'י ג'קסון או ג'ון וול, ומי מהם יצליח להשלים הכי טוב את הצמד המוביל. בפועל גם ג'קסון וגם וול היו סולידיים לחלוטין במדי הקליפרס (10.9 נקודות לג'קסון ו-11.4 נקודות עם 5.2 אסיסטים לוול), אבל המספרים הקלאסיים הסתירו את העובדה שזה פשוט לא עבד. באמצע העונה הקליפרס עמדו על מאזן 21-21 מאכזב, והתחילו לחפש טריידים שבסיומם הגיעו לוק קנארד, בונס היילנד, אריק גורדון ומייסון פלאמלי במקום ג'ון וול ורג'י ג'קסון.

הבעיה העיקרית עם וול הייתה בחירת הזריקות הרעה שלו והאחוזים הרעים מהשלוש (30%), ובמקרה של ג'קסון הקבוצה פשוט הייתה צריכה לנסות משהו אחר.

התחושה הכללית הייתה שהקליפרס מחפשים דווקא לוותר על העונה, להצעיר את הקבוצה ולהסתכל קדימה, אבל דווקא אז הגיע המהלך הגדול של הטרייד דד ליין. ראסל ווטסברוק עובר ליוטה בניסיון נואש של הלייקרס לסדר מחדש את הליינאפ שלהם. החוזה הגדול של ווסטברוק מאפשר רק ליוטה לקחת אותה ויוטה מצידה מחליטה לשחרר אותו מחוסר עניין.

הקליפרס רואים את ההזדמנות לאחד את ווסטברוק עם פול גו'רג' וכך יוצא שבפועל הם מחליפים את ג'ון 30% לשלוש וול, בראסל 29.6% לשלוש ווסטברוק.

כמובן שמצד אחד כלי התקשורת דיברו על החיבור של הטריו (לנארד-ג'ורג'-ווסטברוק), אבל מצד שני עלו אינספור סימני שאלה סביב ההחלטה המוזרה של הקליפרס מאחר וראסל ווסטברוק לא נחשב למקבל החלטות מבריק וממש לא לקלעי שלוש גדול.

ההתחלה הייתה רעה מאוד, ווסטברוק לא מתחבר, זוכה להמון היילייטס רעים והקליפרס נכנסים לרצף של 6 הפסדים רצופים. דווקא אז, כשהלחץ ירד סביבו והציפיות מהעונה נעלמו לחלוטין, הקליפרס מתחברים ומנצחים 11 מ 16 המשחקים האחרונים של העונה בדרך למקום החמישי ולמפגש הסוער מול פיניקס.

הסיפור העיקרי לפני הסדרה מול פיניקס היה האם פול ג'ורג' ישחק או לא ישחק, המץ'-אפ של לנארד וג'ורג' מול דוראנט ובוקר היה במוקד העניינים.

מהרגע שהתברר שג'ורג' לא יגיע לסדרה זה היה נראה סיפור גמור, אבל דווקא אז התברר שהקליפרס הרבה יותר עמוקים ומעניינים ממה שציפינו.

במשחק הראשון קוואי לנארד שוב מזכיר לנו כמה הוא גדול, כאשר הוא קולע 38 נקודות ומוביל את הקליפרס לניצחון מפתיע. לצידו גם אריק גורדון נותן משחק נהדר עם 19 נקודות. במהלך המשחק הראשון לנארד נפצע ברגל ויש סימני שאלה סביב משחק 2 והאם הוא ישחק.

לנארד עולה למשחק מספר 2, נותן עוד משחק נהדר (31 נקודות) וגם מקבל משחק נהדר של ראסל (28 נקודות), אבל זה לא מספיק מול משחק נהדר של בוקר (38) ודוראנט (25).

מכאן הלאה הקליפרס מאבדים את השחקן הטוב ביותר שלהם, כאשר הקרסול של לנארד פשוט לא סוחב יותר והוא לא חוזר יותר לסדרה. למרות זאת, פיניקס עדיין מתקשה, כאשר כל הזמן נראה שיש לקליפרס עוד זוג רגליים טריות להעלות.

במשחק מספר 3 נורמן פאוול עולה בחמישייה, ומזכיר לנו שהוא היה נהדר כל העונה (17 נקודות למשחק) אבל עבר מתחת לרדאר בגלל כל מה שקרה בקבוצה, מתפוצץ וקולע 42 נקודות.

לא רק פאוול, גם ראסל ווטסברוק נותן עוד משחק אדיר עם 30 נקודות, 12 אסיסטים, 8 ריבאונדים ומזכיר לנו את השחקן האדיר שהוא היה בת'אנדר. מהספסל בונס היילנד תורם 20 נקודות ולמרות שהקליפרס מפסידים 129-124, יש תחושה שהם עדיין יכולים להפתיע.

הבעיה הכי גדולה שיש לקליפרס היא שהם משחקים עם 3-4 גארדים בכל רגע נתון ופשוט אין להם פורוורדים שיכולים לסגור כמו שצריך לריבאונד או לשמור בפועל על בוקר ודוראנט.

במשחק מספר 4 פאוול חוזר למידותיו (14 נקודות), ווסטברוק ממשיך להפציץ (37) אבל זה לא מספיק והסדרה מסתיימת במשחק מספר 5 אבל בתחושת החמצה גדולה מאוד של הקליפרס שמרגישים שאם רק לנארד או ג'ורג' היו חוזרים לסדרה זה היה נראה אחרת לגמרי.

 

 

 

קיץ חם:

לשם שינוי הקיץ של הקליפרס אולי היה הקיץ השקט ביותר בליגה (מלבד זה של דנבר). הם החתימו את ראסל ווסטברוק לשנתיים נוספות על חוזה מאוד צנוע (7.8 מיליון לשתי עונות). הם שחררו את אריק גורדון שעבר לפיניקס על מנת לפנות מקום לצעירים שהוכיחו את עצמם בפלייאוף (פאוול, מן והיילנד). כלקח מהפלייאוף הקליפרס מחליטים לחזק את עמדת הסמול עם קניון מרטין ג'וניור (מגיע מיוסטון) והרוקי קובי בראון.

הצעד הרועש של הקיץ כולל דווקא את ההחלטה לקחת את ג'וש פרימו ששוחרר מהספרס. פרימו כזכור הושהה מהליגה במהלך העונה שעברה לאחר שהתברר שהוא התערטל מול הפסיכולוגית של הספרס. הליגה החליטה לתת לו עונש יחסית צנוע, לאחר שלא מצאה התנהגות מינית בהחלטה שלו (?? ואין לי מה להרוויח על ההודעה המוזרה הזו) והקליפרס כנראה מצפים שראסל ווסטברוק שנחשב דווקא למנהיג די טוב לצעירים ידע לאפס את פרימו.

כמובן שאין ציפיה כזו מלנארד ופול ג'ורג' במקרה שלהם בעיקר מקווים שהקיץ חימם את הברכיים.

האירוע השני המדובר ביותר בקיץ של הקליפרס זה דווקא מה שלא קרה עדיין. ג'יימס הארדן התבטא באופן חד משמעי על הרצון שלו לעזוב את פילדלפיה ולחבור דווקא לקליפרס, מורי מצידו משחק פוקר עם הארדן שכבר הספיק לכנות את מורי שקרן במדיה וגם לזכות בקנס של 100,000 דולר מהליגה.

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מאוד קשה לנתח את הקליפרס כאשר מאוד לא ברור מי יהיה הסגל. האם אנחנו הולכים לראות את ראסל ווטסבורק, נורמן פאוול, באטום, מוריס וזובאץ' או שבמקום פאוול ובאטום הקליפרס יעשו את המהלך על הארדן ובסוף נקבל חמישייה של ווסטברוק, הארדן, פול, לנארד וזובאץ'.

מאחר ויש כאן המון ספקולציות, צריך לבחור את התרחיש הסביר ועבורי לפחות התרחיש הסביר לא כולל את הארדן ואם איכשהו הארדן כן מגיע לקליפרס, זה יהיה כנראה תמורת פול ג'ורג' או ערך דומה (ווסטברוק ונורמן פאוול למשל, או נכסים משמעותיים אחרים) וזו תהיה פשוט קבוצה אחרת לחלוטין.

לכן אני רוצה להתמקד בכאן ועכשיו, כי כאן ועכשיו יש לקליפרס קבוצה מאוד מעניינת ששוב תלויה בקרסוליים ובברכיים של לנארד ופול ג'ורג'.

המטרה העיקרית של הקליפרס תהיה לשמור את שני הכוכבים שלה הכי טוב שאפשר.

הבעיה שגם בעונה החולפת, למרות ששני הכוכבים הראשיים שיחקו 58 ו 52 משחקים בלבד, עדיין בפלייאוף קיבלו 2 משחקים של לנארד ואפס משחקים מפול ג'ורג'.

לכן, העונה של הקליפרס צריכה להתחלק לשתיים: מצד אחד להריץ את לנארד, ג'ורג' וראסל ווסטברוק במטרה ליצור כימיה ולראות כיצד הם מגיעים בריאים ומתואמים לפלייאוף.

מצד שני, להתחיל לחשוב על היום שאחרי ולטפח את הצעירים שמוכיחים את עצמם פעם אחר פעם, אם זה נורמן פאוול שמתפתח להיות סקורר נהדר, לבחון את האפשרות שמרטין הצעיר ינצל את האתלטיות הנהדרת שלו להגנת כנפיים תחת ההדרכה של לנארד ולבחון האם היילנד עשוי להיות רכז העתיד של הקבוצה (נזכיר שהוא רק בן 22 וסיים את העונה שעברה עם 10.8 נקודות, 3.4 אסיסטים על 1.1 איבודים ב 19 דקות משחק בלבד).

במילים אחרות, הקליפרס הולכים להשתמש ברוטציה ארוכה מאוד, ואנחנו צפויים לראות הרבה מאוד חמישיות לאורך העונה, כאשר היתרון הכי גדול שיש להם זה הקליעה משלוש.

כמה עמוקים הם בקליעה משלוש? יש להם רוטציה מפחידה של 9 שחקנים שקלעו בעונה שעברה לפחות שלשה למשחק ביותר מ 35% מהשלוש, כאשר השחקן העשירי (ברנדון בוסטון) אמנם קלע רק 0.5 למשחק, אבל זה בעיקר בגלל מיעוט בדקות משחק וגם הוא עושה את זה ב 41% מהשלוש:

Rk	Player	3P	3PA	3P%▼
1	Paul George	2.8	7.6	0.37
2	Kawhi Leonard	2	4.8	0.42
3	Norman Powell	1.9	4.8	0.40
4	Bones Hyland	1.9	5.3	0.35
5	Luke Kennard	1.7	3.8	0.45
6	Marcus Morris	1.7	4.7	0.36
7	Nicolas Batum	1.6	4.1	0.39
8	Robert Covington	1.1	2.8	0.40
9	Terance Mann	1	2.4	0.39
10	Brandon Boston Jr.	0.5	1.3	0.41

באופן מפתיע, אחד המפתחות העיקריים לעונה הסדירה הולך להיות ראסל ווסטברוק. ווסטבורק לא מצא את עצמו בלייקרס של לברון, מהסיבה הפשוטה שלברון הוא מנהל המשחק העיקרי והוא צריך להעמיס סביבו קלעים. ווסטברוק לא ממש יודע לשחק אוף-דה-בול, אבל בקליפרס הוא הולך להיות זה שמניע את ההתקפה ומייצר עבור החברים שיחכו לו בכל הפינות לשלשות וזה צריך לעבוד מצויין לעונה הסדירה ואפשר לצפות שיספיק להם למקום דומה במרכז המערב (5-8) בדומה לעונה החולפת.

אף אחד לא מצפה (או צריך) שלנארד ופול ג'ורג' ישחקו 60 משחקים בעונה הסדירה, צריכים אותם בפלייאוף, כי הפלייאוף זו מנגינה אחרת לחלוטין.

הבעיה הראשונה שהייתה לקליפרס בסדרה מול פיניקס הייתה שהם פשוט היו נמוכים מדי וחלשים מדי הגנתית. התוצאה הייתה שפיניקס ניצחה "רק" ב 3 ריבאונדים למשחק, אבל ההשפעה הגדולה יותר הייתה ספיגת הנקודות. פיניקס קבוצת התקפה נהדרת אבל גם הם לא ציפו לקלוע 122 נקודות למשחק, ב 40% מהשלוש ו 51% מהשדה.

כדי שנקבל פרופורציות לכמה זה היה חריג, בסדרה העוקבת מול דנבר פיניקס ירדו ל 107.7 נקודות ב 33% מהשלוש ו 48% מהשדה. אז מה השתנה?

בעיקר המחסור של פול ג'ורג' וקוואי לנארד, בלעדיהם המץ'-אפ של הקליפרס היה פשוט לא אפשרי. השומר הטוב ביותר של הקליפרס היה ניקואלס באטום שבכלל מתכנן לפרוש בתום העונה הזו (כבר הצהיר על זה באופן רשמי), וזו בדיוק הסיבה שקניון מרטין ג'וניור שלא היה משמעותי מדי ביוסטון הופך להיות שחקן מפתח בקליפרס.

מרטין משלים בדיוק את החלקים שחסרים להם גם באורך (אמנם רק 6-6, אבל זה יותר מכל מי ששיחק בפלייאוף האחרון), גם באתלטיות וגם בסגנון המשחק. מרטין לא קלעי שלוש גדול (31%) ועדיין הצליח לייצר 12 נקודות למשחק ביוסטון, בעיקר תודות לחיתוכים ותנועה רבה שהוא עושה אוף דה בול, בדיוק החלק שחסר לקליפרס משופעת הקלעים.

בנוסף אפשר להזכיר את רוברט קובינגטון שהוא למעשה הרבה יותר מנוסה, חזק ומתאים בתור סמול מחליף ללנארד, אבל אחרי העונה האחרונה אפשר לומר שטיי לו מחק לחלוטין את קובינגטון, כאשר בפלייאוף למרות שהרוטציה שלו התקצרה למינימום הוא עשה את המקסימום שלא לשחק עם קובינגטון וסביר להניח שבשלב מוקדם יחסית של העונה נראה את קובינגטון בדרכו למקום אחר בליגה.

ומה לגבי קובי בראון? הוא פיזי מאוד ובהחלט יכול להתאים בתור שחקן משלים על הנייר. בפועל, הוא שחקן איטי מדי וכרגע החסרונות שלו עולים על היתרונות, סביר להניח שיבלה את רוב העונה דווקא בג'י ליג, אבל במידה ואתבדה הוא גם יכול להיות חלופה סבירה בעמדות הסמול.

בעיה נוספת שהקליפרס הולכים לראות היא העומס בעמדות הגארד. מצד אחד יש שם המון כשרון, אבל זה אומר שיש גם המון שחקנים שהולכים להתחרות על הדקות באופן שעשוי גם להזיק להם (ווסטברוק, נורמן פאוול, בונס היילנד, לוק קנארד, טרנס מאן) זו רוטציה של 5 שחקנים לפני שהזכרנו את פול ג'ורג' שמעדיף את עמדות השוטינג גארד וביחד עם לנארד אמורים לנגוס בדקות של הגארדים.

לטיירון לו יש אתגר לא קטן בכלל לאזן בכל קבוצת הגארדים הזו.

 

בסופו של יום, אפשר להמשיך ולנסות לנתח את הקליפרס אבל הכל יפול על הרגליים של שני הכוכבים. אף מנהל שפוי בדעתו לא יוותר על ההזדמנות לראות פלייאוף בריא של הצמד הזה.

מספיק לחזור למשחק מספר 1 בסדרה של הקליפרס מול פיניקס, לראות איך לנארד שולט בקצב וכיצד הם מנצחים יריבה עדיפה גם בלי פול ג'ורג' כדי לרצות להמשיך ולדמיין איך ההרכב הזה היה יכול ללכת עד הסוף אם רק היה בריא. אם. רק.

 

תחזית:

אין שום סיבה הגיונית להאמין שנצליח לראות פלייאוף בריא מלנארד ופול ג'ורג'. גם אם יצליחו להגיע בריאים לפלייאוף, 2-3 משחקים או אפילו סדרה אינטנסיבית אחת והגוף כבר יעשה את שלו. מצד שני, באמת שיש לקליפרס קבוצה כיפית. קבוצה אתלטית, מהירה, קולעת שלשות. סביר להניח שזה יספיק עוד הפעם למקומות 5-8 והעונה תסתיים שוב בסיבוב הראשון.

תרחיש סביר נוסף זה שנראה את פול ג'ורג' עובר בטרייד על ג'יימס הארדן ואז צריך לכתוב את כל הטור הזה מחדש.

 

קרא עוד