Sample Page

פיניקס 104 – אינדיאנה 109

אינדיאנה ממשיכה להסתדר בלי ויקטור אולדיפו, והיא עושה את זה הרבה אודות לדומאנטס סאבוניס שממשיך לעלות מהספסל וממשיך להצטיין. הלילה עם 21-16

גם מקדרמוט קלע 21, ומיילס טרנר עם 16-13 ו-5 חסימות.

טי ג'י וורן הוביל את פיניקס עם 25, בוקר עם 20 ו-8 אסיסטים ודיאנדרה אייטון קלע 18עם 12 ריבאונדים. היה גם את המהלך הזה

https://twitter.com/ringernba/status/1067605688363302913

קרא עוד

ניו יורק מפסידה בעיר המכוניות

מפגש בין 2 קבוצות שהגיעו בכושר טוב למשחק כאשר ניו יורק מפתיעה עם שלושה נצחונות רצופים ודטרויט עם שניים רצופים משלה.
משחק שלא התעלה לרמה מאוד גבוהה, ומלבד הדקות הראשונות של המשחק, היה בהובלה של דטרויט, וזה לא היה נראה שהיא הולכת לעבור לצד השני.
במחצית דטרויט הובילו רק ב- 8  לאחר שכבר הובילו בהפרש דו ספרתי במהלך הרבע השני אך הורידו רגל מהגז לקראת סיומו ואפשרו לניקס לצמצם מעט את הפער.
הארדווי ג'וניור עם סל על הבאזר של המחצית מול עיניו הבוחנות של אביו ביציע:

ג'קסון בלט במחצית עם 17 נקודות לזכות דטרויט:

ברבע השלישי הזריקות של ניו יורק החלו להכנס והם סיימו את הרבע עם 50% מהשדה, אך לא הספיק להם בכדי לחזור למשחק וגם את הרבע הזה דטרויט ניצחה.

הרבע הרביעי היה סוג של גארבג' טיים, למרות שהעד משחק לא היה נראה בדרך לתבוסה, משום שלא היה ספק שדטרויט שולטת במשחק ובכל שלב היא מסוגלת לסגור אותו אם רק תרצה.
הניקס החביבים הצליחו רק לצמק במעט לקראת הסוף.
בסיום דטרויט גוברת על ניו יורק 115-108, "מסיימת" לניו יורק את רצף 3 הנצחונות שלה, ו"על הדרך" מתחילה רצף של 3 נצחונות משלה.

את הבוכנות הוביל גריפין שנמצא כנראה בעונה הטובה בקריירה עם 30 נקודות ו- 5 אסיסטים:

רג'י ג'קסון וסטנלי ג'ונסון עם 21 כ"א (ג'ונסון הוסיף 3 חסימות), גאלוואי סמית ופאצ'וליה חילקו בינהם 27 נקודות שווה בשווה, ודראמונד עם 6 בלבד אך גם 14 ריבאונדים ו- 2 חסימות.

את הניקס הוביל אלונזו טרייר ( עד עכשיו הוא לדעתי הרוקי הכי מרשים בניקס) עם 24 נקודות, 10 ריבאונדים ו- 7 אסיסטים:

הארדווי ג'וניור הוסיף 19, 6 ריבאונדים ו- 2 חטיפות, דוסטון עם 17 וקאנטר עם 16 נקודות ו- 10 ריבאונדים היו היחידים ששיחקו חיובי אצל הניקס.

קרא עוד

עדכונים 27.11.18

עדכונים ומשחקים!
 
 
 
כריס שרידן מ-ESPN מדווח שבראדלי ביל רוצה לעזוב את וושינגטון.
 
ביל עצמו כמובן מכחיש.
 
סטף קארי עשוי לחזור מול טורונטו.
 
באטלר על עתידו בפילדלפיה: "יכול לראות את המקום הזה הופך לבית."
 
לאורי מרקאנן צפוי להשתתף באימון מלא כבר השבוע.
 
ג'ימר פרדט רוצה עוד הזדמנות ב-NBA, אומר שהפעם יצליח.
 
דמרכוס קאזינס עשוי להיות כשיר כבר אחרי הכריסמס.
 
לוק וולטון אומר שללייקרס יש ציפיות ממש גבוהות מקייל קוזמה.
 
דווין בוקר רוצה לבנות קבוצת על בפניקס.
 
 
 
 
 
 
 
 
משחקים:
 
02:00 דטרויט מארחת את הניקס. הפיסטונס כבר במקום הרביעי, הניקס עם 3 נצחונות ברצף, מי היה מנחש שזה אחד המשחקים המעניינים?
 
02:30 מיאמי מארחת את ההוקס. לחובבים הז'אנר.
 
03:00 ממפיס מארחת את הראפטורס. כמעט דרבי קנדי, אבל לא. (כמעט, עניין של איזה עשור) וכן משחק בין 2 מהקבוצות המובילות בליגה כרגע.
 
04:00 דנבר מארחת את הלייקרס.
 
05:00 פניקס מארחת את הפייסרס. שידור בספורט 5
 
 
 
 
 
לפוסט זה מצורף: הללוקה. שיר הלל למושיע של דאלאס, לוקה דונצ'יץ'. (יש מצב שגם האמריקאים הבינו אה?)
 
קרא עוד

שלוש נקודות וזריקות עונשין 26-11-18

שלוש נקודות הוא טור לסיכום התופעות שראינו בשבוע האחרון בליגה. הטור יחולק ל-3 נקודות עיקריות וזריקות עונשין.

1. הניקס הפסיקו לעשות טנקינג

בטור הקודם הכרזתי שהניקס התחילו את הטנקינג שלהם מוקדם. אז ראו ונבהלו (שימי תרגם להם?) והפסיקו אותו, ועכשיו הם עומדים על רצף של 3 נצחונות. אגב – הבהרה – אין לי שום דבר נגד טנקינג כאסטרטגיה (גם לאדם סילבר אין), הבעיה שלי היא עם הזלזול של הקבוצה באוהדים, במיוחד קבוצה מוכרת כרטיסים במחירים מאוד גבוהים כמו הניקס.

אז עכשיו שמו את הטנקינג על הולד, והניקס חזרו לשחק כדורסל. זה אומר שקאנטר ומודיאיי נכנסו לחמישיה על חשבון ניליקינה ומיטשל, וברק מקבל הרבה דקות מהספסל. מיטשל פרוספקט מרתק, ואולי יום אחד יהיה סנטר מצויין בליגה, אבל היום הזה עוד רחוק. ניליקינה עדיין לא שם, וכשמודיאיי משחק יותר טוב ממנו, זו נורת אזהרה ענקית. שלושת השחקנים אחראים על שלושת הנצחונות, מודיאיי נגד ניו אורלינס (27 נקודות), ברק נגד בוסטון (29 ו-11 אסיסטים) וקאנטר נגד ממפיס (21 ו-26 ריבאונדים).

כל השלושה נלחמים על החוזה הבא שלהם. קאנטר וברק יהיו חופשיים בקיץ ומודיאיי חופשי מוגבל (אם הניקס יציעו לו הצעת הענות). משלימים את החמישיה מריו הזוניה ונואה וונלה, שתי בחירות דראפט גבוהות שהליגה הרימה מהם ידיים. וונלה נראה טוב מאוד, להזוניה יש עוד עבודה לעשות. זו חמישיה לוחמת שלא נופלת לפיגורים בתחילת המשחק. עם ניליקינה ומיטשל, הניקס היו נופלים לפיגור דו ספרתי עוד ברבע הראשון והיה להם קשה מאוד לחזור. עכשיו זה קורה פחות. הניקס עדיין לא קבוצה טובה, אבל לפחות עכשיו, יותר מהנה לראות אותם. אני גם לא בטוח שהם מקריבים את העתיד (למעט בחירת דראפט גבוהה). ניליקינה ומיטשל עדיין לא מוכנים, ולזרוק אותם למים לא יהפוך אותם לשחקנים טובים יותר. הם ממשיכים לקבל דקות משחק, אבל כאלו שיותר מתאימות למעמדם, ויותר מתאימות למקום שבו הם נמצאים בקריירה. גם קווין נוקס משחק מעט, ואני מאמין שהדקות שלו יעלו ככל שהעונה תתקדם. לזרוק 5 ילדים למגרש זה לא השקעה בעתיד. הם צריכים הכוונה, הם צריכים וטרנים לידם, הם צריכים לפתח תרבות מנצחת. בעיני הניקס בכיוון הרבה יותר טוב השבוע ממה שהיו לפני שבועיים.

2. המזרח לא באמת השתנה

קראתי המון על השינוי במזרח, אבל כשמתסכלים על הטבלה לא רואים את זה. המזרח נשאר עם מעט מדי קבוצות טובות מאוד (טורונטו, מילווקי, פילדלפיה), מעט מדי קבוצות בטן (אינדיאנה, דטרויט), יותר מדי קבוצות חלשות (אטלנטה, ניו יורק, קליבלנד, שיקגו, מיאמי, וושינגטון, ברוקלין וגם אורלנדו), ובוסטון אחת שלא ממש ברור לאן היא שייכת.

לאורך השנים שעברו הבעיה לא הייתה בטופ של המזרח. תמיד הייתה שם קונטנדרית אחת לפחות – הקבוצה שלברון שיחק בה. לאורך השנים גם הייתה מישהי שלפחות בעונה הסדירה נראתה מאיימת. הבעיה במזרח הייתה מעט קבוצות ביניים, והמון קבוצות רעות, וזה לא השתנה. אטלנטה, קליבלנד, שיקגו וניו יורק הם לא קבוצות שיכולות להגיע לאנשהו. מיאמי סובלת מהמון פציעות. יכול להיות שהיא תביא מהפך כמו זה שעשתה בעבר, אבל היא צריכה להבריא קודם. כרגע דראגיץ' הוא הפצוע התורן. וושינגטון גם פצועה, אבל בעיקר נפשית. כימיה נוראית הורגת את הקבוצה והכשרון שלה. ברוקלין, שארלוט ואורלנדו הן קבוצות חמודות, אבל לא כאלו שהיו מאיימות על הפלייאוף אם היו במערב. כרגע הן קבוצות סף פלייאוף.

אז אין לברון, וקוואי ויאניס רבים על מי יהיה המלך החדש של המזרח. פילדלפיה עושה קולות של קבוצת עתיד גדולה, כזו שעדיין יש לה שכר לימוד לשלם. דטרויט יותר טובה עם קייסי, אבל לא בהרבה, ואינדיאנה היא קבוצת בטן קלאסית. מחכים רק להחליט לאיזה חבורה בוסטון שייכת. עדיין למזרח יש 6 קבוצות פלייאוף ראויות במקרה הטוב (גם דטרויט עוד לא הוכיחה שהיא שייכת לשם).

3. המערב לעומת זאת – שטוח

כמה שטוח? נכון לשני בערב, המרחק בין המקום הראשון למקום ה-14 הוא 4.5 משחקים. בדיוק כמו המרחק בין המקום ה-14 למקום ה-15. במזרח להבדיל, המרחק בין מקום 1 למקום 9 הוא 9 משחקים, כמו המרחק בין מקום 1 במערב למקום 15 במערב. יש קבוצה אחת רעה, וכשאין מספיק קבוצות רעות, אין נצחונות קלים. כל נצחון הופך למאבק, ובמקרים כאלה, העומק מנצח.

לא במקרה הקליפרס במקום הראשון במערב. יש להם אחלה סקוררים בחמישיה, אחלה סקוררים בספסל, והמון המון שומרים טובים. העומק שלהם מדבר, והם יכולים לנצח או להפסיד בכל ערב נתון.  כרגע המצב הוא שכל רצף נצחונות דוחף אותך למעלה עמוק לתוך הפלייאוף. כל רצף הפסדים שולח אותך מהר מאוד מחוץ לפלייאוף. ככה זה כששטוח. בעונה שעברה ראינו את תחילת התהליך כשבין מקום 3 למקום 9 היה הפרש של 3 משחקים בלבד. השנה נראה שהתהליך התחזק ועוד קבוצות הצטרפו לדבוקה, מלמעלה ומלמטה.

2 הקבוצות שברחו לדבוקה בעונה שעברה פתחו רע. יוסטון נחלשה כשאיבדה שחקנים מרכזיים וכל סימן להגנה. גולדן סטייט התחילה את העונה עם פציעות של גרין וקרי וריב בין גרין לדוראנט. זה הפיל את שתי הקבוצות לתוך הדבוקה, כשמלמטה מצטרפות קבוצות נוספות: הלייקרס שקיבלו את לברון, ממפיס שקיבלו את קונלי וגאסול בריאים, דאלאס שהתחזקה עם דונצ'יץ' ודיאנדרה וסקרמנטו שהחליטה שזה זמן טוב לחזור לשחק כדורסל ב-NBA.

כנראה שבשלב מסויים קבוצה אחת או שתיים יברחו קדימה. גולדן סטייט אם קרי ישאר בריא, OKC, יוטה פותחת את העונה עם 16 מ-24 משחקי חוץ וכבר עשתה מהפכים תוך כדי עונה, פורטלנד שמראה יציבות. יהיו גם קבוצות שיפלו למטה. ממפיס ודאלאס מרחק פציעה מנפילה כואבת, בסקרמנטו מתישהו למישהו יסתובבו הברגים בכיוון הלא נכון. עדיין תשאר דבוקה יחסית צמודה של קבוצות שהולכות להתמודד על מקום בפלייאוף עד הרגע האחרון. יהיה מרתק.

זריקות עונשין

1. מעקב העונשין של דיאנדרה: 78.1%. הנה סרטון נחמד עם הסבר על איך הוא עושה את זה

2. חבל שבנטס לא צפו במשחק נגד שארלוט שנגמר ככה

ואולי בעצם זה לא היה משנה כלום, כי לא ממש היה להם מה לעשות נגד מהלך דומה

אוהדי פילדלפיה יכולים לשמוח על הגעתו של ג'ימי.

3. הסיפור של מרקל פולץ ממשיך להיות מוזר. כנראה שזה יהיה אחד הסיפורים הכי מוזרים של השנים האחרונות.

4. דונובן מיטשל עם משחק א-לה כרמלו (כן זה היה מזמן, אבל לא היה טור בשבוע שעבר): 35 זריקות מהשדה, 0 אסיסטים. לפחות מיטשל מודע לבעייתיות בשורה הזו. זה מה שהוא אמר אחרי המשחק: "לקחתי 35 זריקות. זה לא יכול לקרות. 0 אסיסטים. זה לא מי שאני. זה לא איך שאני משחק.אני יודע שאני עדיין אגרסיבי, אבל אני חייב להיות חכם."

על הנייר קשה להבין מה הבעיה עם מיטשל שהממוצעים שלו השנה קרובים מאוד למה שהיו שנה שעברה. האחוזים פחות טובים, אבל הוא בסך הכל לוקח זריקה יותר בשביל להגיע לאותו מספר נקודות.

כנראה שהציפיות ממנו היו גבוהות יותר, הציפיות מהג'אז היו גבוהות יותר, ואנשים כן מתחילים לשים לב לדברים קטנים כמו יעילות. צריך לזכור שמתוך 17 משחקים של מיטשל, 12 היו בחוץ (הג'אז שיחקו 13 משחקים בחוץ מתוך 20 בסך הכל), וזה לא פשוט לשחקן צעיר. הוא משחק יותר טוב בבית וזה לא נראה בסטיסטיקה. הוא עדיין לומד, אבל אני לא חושב שמדובר בנסיגה מהיכולת בעונת הרוקי. יש לו עוד מה להתקדם עוד העונה, כמו גם לג'אז.

5. ברוק לופז קובע שיא ליגה עם 12 זריקות לשלוש בלי אף סל

בסופו של דבר לופז בתפקידו הנוכחי הוא קלעי, וזה לא משנה שהוא סנטר. זה מה שהוא עושה במילווקי. כל הזריקות שהוא לקח נגד פיניקס היו טובות


וכקלעי, אתה אמור להמשיך לזרוק, ולחשוב תמיד שהזריקה הבאה תיכנס. זה גם מה שהקבוצה דורשת ממנו. אחרת איך תסבירו את המהלך הראשון במשחק הבא, שהלך לשלשה של לופז?

בודנהולזר יודע להחזיר לו את הבטחון. לופז קולע ב-37.7% משלוש, וזה מספיק טוב בשביל שימשיך לזרוק משם. אף אחד לא התלונן על השלשות שלו כשהוא קלע 8 נגד דנבר.

 

תגיות: , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות