2 הסיפורים המרכזיים של השבוע היו הפציעות והרוקיז. אז על הראשון שגיא כבר כתב כאן. אני אלך על הצד האופטימי.

היה ברור מההתחלה שיש לנו מחזור רוקיז טוב, אולי כרגע לא יצא ממנו קא"ט או לברון, אבל זה ככל הנראה מחזור הרוקיז הראשון, שיש בו לפחות 7 מתמודדים לפחות על תואר רוקי העונה.

 

אם הבחירה הולכת לפי כשרון, הרי שההיגיון אומר שרוקי העונה הולך לאחת הבחירות הראשונות. הרי שם נבחרים הטובים ביותר, לא? הו. על זה רציתי לדבר אתכם. אין ספק שכשרון זה חשוב, וכשרון נוכחי ולא אפסייד גם הוא חשוב לתואר ROY. הרי הפרס לא ניתן (עדיין) לפי אפסייד (ורק תזכרו בזוכי התואר, והאם היום כמה שנים אחרי, הם הכי טובים מאותו מחזור). כנראה שהדבר שהוא הכי חשוב לזוכה בתואר: דקות משחק. ג'ייסון טייטום למשל, יש לו המון כשרון אך לולא הפציעות של מרכוס מוריס ושל גורדון הייוורד בוודאי שלא היה מועמד, אלא שדברים קרו וכעת הוא נכנס למירוץ.

 

 

אז מה הקריטריונים?
1. מן הסתם להיות רוקי. וברוקי הכוונה מעולם לא שיחק בליגה (יש שיגידו ששחקנים ששיחקו בליגות מקצועניות כגון היורוליג מקבלים יתרון לא הוגן).
2. דקות משחק כפי שכבר ציינתי. (לפחות 20).
3. לקלוע בדו ספרתי באופן יציב (לפחות 10 נקודות למשחק), ושיהיה לשחקן כשרון אחד לפחות ברמת על (ריב', אס', חס', חט' וכו'). אם אין לשחקן כשרון אחד ברמת על יפצה על כך בלפחות 15 נקודות למשחק.

היו שנים, ששלושת הקריטריונים הללו היו משאירים אותנו עם בדיוק שחקן אחד או במקסימום במירוץ דו ראשי. אז אמנם זה לא ה-7 שחשבו עליהם לפני העונה, אבל לפחות בינתיים, ע"פ הקריטריונים שהצבתי, רשימת המועמדים לרוקיז העונה מונה 8 מועמדים.

אז מי המועמדים שלנו שעומדים בקריטריונים?

בן סימונס – 34.6 דק', 17 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 1 חטיפה ו-3 איבודים למשחק ב-4 משחקים.

סימונס לוקח את הקריטריונים שנראו מחמירים, ועושה מהם מה שהוא עושה לשחקנים שמולו, עובר אותם די בקלות. הוא משחק רכז, ולפעמים כשמקונול עולה הוא עובר לפורוורד ועושה פשוט הכל כולל הגנה מרשימה לשחקן בגילו. שבוע בליגה, רק בן 21. הדיבורים עליו מאז התיכון נראים מוצדקים והשמיים הם הגבול. נראה כרגע בראש המירוץ הלא קל הזה.

 

 

לונזו בול – 34.4 דק', 13.3 נקודות, 9.3 ריבאונדים, 8.7 אסיסטים, 1 חטיפה ו-3.7 איבודים למשחק ב-3 משחקים.

האיש וההייפ, או האיש והמטרה על הגב. ראיית משחק טובה מאוד, ריבאונדר טוב לתפקיד ולגובה. אם בן סימונס יחליט להתעייף או לנוח, לונזו בהחלט יחכה לו בפינה. אמנם מלבד האיבודים יש לו גם בעיה של קליעה (34.8% מהשדה, 29.4% מעבר לקשת ו- 50% לעונשין), אבל השורה של הכמעט טריפל דאבל כל משחק גורמת לאנשים להתלהב ולחשוב שמעולם לא היה כזה דבר כרוקי, למרות שכבר סימונס הקדים אותו כרוקי הראשון שהגיע העונה לטריפל דאבל. רק מזכיר שהיה כזה, מייקל קרטר וויליאמס. עשה כמה פעמים טריפל דאבל, וכמעט קוואדרפול-דאבל במשחק הפתיחה מול האלופה המכהנת מיאמי. מק"ו היה רכז גבוה עם יותר מדי איבודים ובעיות בקליעה… נשמע מוכר? בכל מקרה, הסיפור של מק"ו שונה לחלוטין מהסיפור של לונזו. למה? כי הוא לא הגיע לליגה עם הייפ מטורף.

דניס סמית' ג'וניור – 29.8 דק', 13 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים, 1 חטיפה ו-2 איבודים למשחק בשני משחקים.

לפני העונה הוא היה המועמד שלי, ולא בטוח שויתרתי עליו לגמרי. לא בגלל שאני חושב שהוא הכי כשרוני אלא פשוט הוא היחיד שממש קיבל קבוצה ליד להוביל אותה, ויחד עם מאמן כמו ריק קרלייל נראה כמו זכייה בטוחה. הרי הלייקרס אמורים להיות הקבוצה של ברנדון אינגראם (מישהו ראה אותו?), ופילדלפיה אמורה להיות הקבוצה של אמביד, בזמן שסימונס רב עם פולץ על התואר. בינתיים, זה לא שהוא לא מספיק טוב, זה שיש אחרים מרשימים לא פחות. ראיית משחק מרשימה וכמובן האתלטיות המדהימה שלו. אני מכנה שחקנים כאלו 'טיסנים' (לא המצאה שלי). שחקנים שהם קטנים, זריזים ומעופפים. המון זמן לא יצא לי להשתמש בכינוי הזה, כי גם אין יותר מדי כאלו, וגם אני תמיד צריך להסביר את המשמעות. כאן לא צריך להסביר למה אני מתכוון, פשוט תסתכלו עליו משחק.

https://twitter.com/CourtsideFilms/status/917586703124111360

דיארון פוקס – 27.3 דק', 15 נקודות, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים, חטיפה ו-2 איבודים למשחק ב-4 משחקים.

הקלעי הטוב בחבורה עד כה (45.6% מהשדה, 40% מעבר לקשת, 85.7% מהעונשין), וגם אחד שזכור לשאר הרוקיז ככזה שהיה להם קשה להתמודד מולו, כי הוא מצויין בשני צידי המגרש. שימו לב, שאת השורה שלו הוא עושה תוך כדי שהוא משחק הכי פחות בחבורה, תוך כדי שהוא עולה מהספסל מאחורי ג'ורג' היל ועדיין הוא נותן פייט יפה. הוא הבטיח עימות כשישחק מול לונזו ובינתיים מההזדמנות הראשונה לונזו "הבריז". אמנם אני חושד ברוקי, שמרצונו החופשי, מעוניין להגיע לסקרמנטו, אבל בינתיים הוא לוהט וגורם לאוהדים לחשוב שישנה עוד תקווה.

ג'וש ג'קסון – 27 דק', 12.5 נקודות, 1.8 חטיפות ו- 1.5 איבודים למשחק ב-4 משחקים.

רוקי נוסף שהחל לעלות מהספסל עקב החלפת המאמנים בסאנס (לאחר שלושה משחקים בחמישייה כ-4 לצידו של טי ג'יי וורן), שהוכיח עצמו כמאוד מועיל עבור פניקס. אתלטי מאוד ושומר פנטסטי. שחקן שאמרו שיש לו הכל מלבד דבר אחד: קליעה. ובכן… מסתבר שעבד על זה בקיץ והאחוזים שלו נראים לא רע:  44.7% מהשדה 42% מעבר לקשת (3.5 נסיונות למשחק!) ורק העונשין נשאר נמוך, 52.6% מהקו. לא בטוח שיהיה רוקי השנה, אבל עושה רושם שמבין מי שנבחר ב-2017, יהיה השחקן הטוב ביותר.

ג'ייסון טייטום – 35.3 דק', 14.8 נקודות, 8 ריבאונדים, חסימה ו-2 איבודים למשחק ב-4 משחקים.

האיש שלא היה אמור להיות כאן. קלעי טוב שבמשחקו הראשון כבר הספיק להיכנס, לקלוע ולסחוט עבירה מאחד, לברון ג'יימס. הרוקי השני בהיסטוריה שמשיג דאבל דאבל במשחק הפתיחה במדי הסלטיקס (הראשון היה בירד) ומהר מאוד לגרום לכולם להבין למה איינג' אמר שהיה לוקח אותו גם כבחירה ראשונה. בכל שנה אחרת הוא היה אחד המועמדים המובילים. העובדה שפורוורד שקולע טוב, שומר טוב וריבאונדר מצויין אפילו לא בטופ 5 בדיון רק מראה כמה קשה הולך להיות המירוץ השנה.

מייק ג'יימס – 21 דק', 13.3 נקודות, 3.8 אסיסטים ו-2 איבודים למשחק ב-4 משחקים.

הסוס השחור שהצטרף למירוץ בעקבות הציוץ של בלדסו. פינישר מצויין בצבע ורכז טוב. הרוקי בן ה-27 הדיח קודם את יוליס מתפקיד הרכז המחליף, וכעת קיבל את המושכות. לולא גילו המתקדם עם תצוגות כאלו היה גורם לפניקס לבקש משהו אחר בתמורה לבלדסו ולא רכז, אלא שהשמשות צריכות מישהו שיהיה טוב לטווח רחוק יותר וככל הנראה התקרה שלו די היכן שאנו נמצאים (והאם זה הוגן ששחקן ששיחק באירופה במירוץ?) צפוי לצאת מהמירוץ לאחר הטרייד על בלדסו, בהתאם למי שיגיע במקום.

לאורי מרקאנן – 35.2 דק', 16.3 נקודות, 9.3 ריבאונדים ו-2.7 איבודים למשחק בשלושה משחקים.

שחקן נוסף שנודע כקלעי בלבד, ולפתע מסתבר שהוא גם ריבאונדר מצויין. כמו הקודם גם הוא במירוץ על זמן שאול. נכנס בעקבות האגרוף של פורטיס למירוטיץ'. כשהראשון יחזור הדקות צפויות לרדת, בטח כשהשני יחזור. האם עדיין יספיק? האם יחליטו להשאירו? האם יהיה טרייד שישאיר את הפיני במירוץ? משחקים כמו המשחק המשחק אמש בקליבלנד (19 נק', 8 ריב') שהשיג לו מחמאות מלא אחר מלברון ג'יימס, בוודאי יעזרו לקייס שלו.

אז זה המירוץ נכון לעכשיו, ויתכן והוא ישתנה בהמשך. וכדי להראות עד כמה הקריטריונים שלי מחמירים, נראה מי נשאר בחוץ:
1. קייל קוזמה – קלעי מצויין. עולה מהספסל ונותן 14.3 נקודות ב-25 דקות. אם יקבל עוד דקה או שתיים, כנראה יעמוד בקריטריון. בינתיים עושה רושם שכשראנדל יהיה כשיר יותר, קוזמה יקבל פחות דקות.

2. בוגדן בוגדנוביץ' – 12 נקודות ב-25 דקות במשחקו הראשון לאחר שחזר מפציעה. אמנם גם 2 חטיפות למשחק וניצוצות של יכולת ניהול המשחק שהראה באירופה, אך עדיין לא עומד ברף.
3. ג'ון קולינס – 11.8 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-1 חסימה למשחק. משחק רק 19.3 דקות למשחק.
4. מרקל פולץ – נו באמת.

אז יש 6 שבוודאות מתחרים, ועוד 2 שתלויים בשינויי סגל שעתידים להתרחש. מה שבטוח תהיה לנו עונה מותחת גם בתחום הזה. ואולי יהיה מישהו שיזנק מהשורות האחרונות ויפתיע…