אליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25.

הקבוצה היום: ברוקלין נטס

 

נשארו: בן סימונס, קאם ג'ונסון, דוריאן פיני-סמית', דניס שרודר (הוחתם מחדש), ניק קלקסטון (הוחתם מחדש), נואה קלאוני, דאריק ווייטהד, קאם תומאס, דיירון שארפ, טרנדון ווטפורד, קיאון ג'ונסון (הוחתם מחדש)

עזבו: מיקאל ברידג'ס, קייטה בייטס – דיופ  (טרייד לניקס), דניס סמית' ללא קבוצה), הארי ג'יילס (ללא קבוצה),  

הגיעו: בויאן בוגדנוביץ' (טרייד מהניקס), קיליאן הייז (שוק חופשי), שייק מילטון (שוק חופשי), זאיר וויליאמס (טרייד מממפיס)

מתנדנדים: קיליאן הייז, ג'יילן ווילסון, ג'יילן מרטין

חמישייה: שרודר, תומאס, בוגדנוביץ', ג'ונסון, קלקסטון

ספסל סימונס, פיני – סמית', מילטון, קלאוני, וויטהד, וויליאמס, שארפ

 

המהלכים הגדולים של עונת 2023/24:

אז מה היה לנו שם?

עונת 23/24 היתה עונת טרנספורמציה עבור הנטס. את המהלכים הגדולים הם עשו בטרייד דדליין של העונה הקודמת: ג'יימס הארדן הלך לפילי, קיירי לדאלאס ודוראנט לפיניקס. מה שהם קיבלו בתמורה היה חופן של שחקנים צעירים, מבטיחים יותר או פחות, והרבה בחירות דראפט שאיפשרו בניה מחדש. הם אמנם הובסו בפלייאוף של 23', אבל נראו כמו קבוצה שיכולה לעשות משהו. מיקאל ברידג'ס הפתיע אז לטובה כאופציה ראשונה, קלקסטון נתן הגנה מצוינת, ונראה היה שיש על מה לבנות לעתיד.

בן סימונס נראה כחלק אפשרי מהעתיד הזה. אחרי שקרס פיזית ומנטלית בפילדלפיה, הוא התחיל גם את עונת 23/24 עם סרטונים יפים שלו מתאמן בקיץ, כולל השלשות המסורתיות. עם אווירת האופטימיות האופיינית לעונה, קל היה לדמיין אותו מתגבר על הקשיים, חוזר ליכולת שהביאה אותו לשלושה משחקי אולסטאר או למשהו קרוב, והופך לנכס שניתן לבנות עליו.התקוות האלה החזיקו מעמד בדיוק 15 משחקים, שגם בהם לא הבריק, נפצע שוב בגב וגמר עוד עונה.

העונה של הנטס כולה לא נראתה הרבה יותר טוב. הם הצליחו לסיים את החודשיים הראשונים עם מאזן חצוי, בעיקר על בסיס ההתלהבות של השחקנים מהצ'אנס המוגדל שקיבלו. משם והלאה זו היתה נפילה ארוכה – הנטס ירדו ממאזן של 15-15 בסוף דצמבר ל-45-26 בסוף מרץ. בזמן הזה הם סיימו מעשית את העונה – אבל פגשו אוסף של קבוצות שרצו להפסיד בלהט גדול יותר, וניצחו שישה מתשעת המפגשים שלהם בדרך לסיום עונה רחוק מהפליי אין. זה לא שינה להם, כי בחירת הדראפט שלהם היתה שייכת ליוסטון.

פיתוח השחקנים שם לא הצליח במיוחד. מיקאל ברידג'ס הארה שתפקיד האופציה הראשונה בהתקפה גדול עליו. הוא לא הצליח לשמור על היעילות הרגילה שלו, מסר פחות מדי בשביל פליימייקר והכי גרוע – השקיע יותר מדי בהתקפה. השחקן, שנבחר בעבר לחמישיית ההגנה, מצא את עצמו עם תרומה הגנתית שלילית בדקות ששיחק. קאם ג'ונסון נראה בפיניקס כמו קלע מצוין, שומר טוב ואחד שיכול לקחת צעד קדימה ולהפוך לסקורר דומיננטי, אבל בברוקלין דווקא לקח צעד אחורה, היעילות שלו ירדה משמעותית וגם ההגנה לא היתה שם. ניק קלקסטון פרץ כשחקן הגנה מצוין והראה הגנת טבעת טובה, אבל התקשה מול שחקנים פיזיים. קאם תומאס נכנס לתפקיד הסקורר הראשי, אבל עשה אותו קצת בסגנון ג'ורדן פול – הרבה נקודות ביעילות נמוכה ויותר מדי איבודים. דוריאן פיני סמית' לא בלט, ובעמדת הרכז ספנסר דינווידי הוכיח קבלת החלטות טובה, אבל הקליעה שלו היתה כל כך רעה שהוא הפך לפקטור התקפי שלילי – כשבהגנה הוא מעולם לא הצטיין.לוני ווקר, שנראה בלייקרס כשחקן לפני פריצמה, קלע הרבה אבל החטיא יותר, וגם התקשה בהגנה. הארי ג'יילס, קייטה בייטס דיופ וקיאון ג'ונסון, שנתפסו כשחקנים שאולי יש להם איזשהו פוטנציאל, לא הראו שום דבר מעניין, וכמוהם ווייטהד וקלאוני הצעירים.

דיירון שארפ, בניגוד למגמה, דווקא הרשים במעט הדקות שלו על המגרש. הוא שמר טוב, הוריד ריבאונדים בקצב מטורף (15.2 ל-36 דקות, השני בליגה אחרי דראמונד), סיים באופן סביר מתחת לסל ואפילו קלע קצת שלשות. אולי הוא יגדל להיות הארטנשטיין.

בטרייד דדליין ברוקלין פירקה את עצמה. רויס אוניל נחתך ועבר לפיניקס, ספנסר דינווידי הפך לנון פקטור בלייקרס, וגם דניס סמית' שוחרר מהקבוצה. דניס שרודר שהותם דווקא הרשים, והיה לו חלק גדול במומנטום החיובי של הקבוצה בסוף מרץ ואפריל. בסופו של דבר, עונת 23/24 הבהירה שלנטס אין ביד את כמות הכשרון שהם חשבו שיש להם, והם הולכים לריבילד על מלא.

קיץ חם

כיאה לקבוצה שנבנית מחדש, הנטס התחילו את הקיץ עם ויתור על השחקן הכי טוב שלהם. מיקאל ברידג'ס עבר לניקס בתמורה לבוגדנוביץ', בייטס דיופ ולא פחות מ-5 בחירות דראפט בסיבוב הראשון – שתיים מהן בדראפט 2025 העמוק.

ניק קלקסטון הוחתם מחדש על חוזה יורד ונוח. דניס שרודר, שהרשים גם באולימפיאדה, הוחתם לעונה. בגזרת ה-"ספק טאלנטים שלא הצליחו בקבוצות אחרות אז בואו נביא אותם על חוזה קטן כי למה לא" הגיע קיליאן הייז וזאיר וויליאמס. שייק מילטון הוחתם כדי לחזק את עמדת הרכז המעורערת.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

היעד של הנטס בעונה הקרובה מוגדר וברור – הבחירה הראשונה בדראפט וקופר פלאג. ללא ברידג'ס ועם מעט מאוד רוח במפרשים, הם הולכים להפסיד, והרבה.

היעד המשני שלהם יהיה לפתח את השחקנים הצעירים שלהם, ולמכור את השחקנים הותיקים. הם מאוד ישמחו לקבל בחירת סיבוב ראשון על בוגדנוביץ' או פיני סמית' מקונטנדרית. גם שרודר יהיה מועמד לעזוב, למרות שעבורו יהיה קשה לקבל משהו.

קאם ג'ונסון נמצא כרגע בסימן שאלה. הוא הראה שהוא יכול לתרום כשחקן שישי בפיניקס, התקשה בעונה הקודמת, אבל עדיין צעיר. החוזה שלו סביר בסך הכל, אבל לא קטן, ולא ברור כרגע אם נכון לנטס לחפש טרייד עליו או לבנות עליו להמשך.

קאם תומאס ודיירון שארפ מסיימים חוזה, והנטס יקחו את העונה לראות איך הם מתפתחים והאם נכון לשמור אותם בקיץ. תומאס נראה לפרקים כמו סקורר מצוין, אבל יותר מדי פעמים חירב את המשחק, ואולי יתאים יותר כשחקן שישי בסגנון ג'רודן קלרקסון. שארפ הראה סימנים של סנטר הגנתי וריבאונדר שהרבה קבוצות צריכות. בעידן הנוכחי קשה לשחק עם שני שחקנים חסרי קליעה, ולכן השילוב שלו עם קלקסטון לא אידאלי.

וכמובן, הסיפור הרגיל עם בן סימונס. גם כשכבר קשה להאמין שיצא ממנו משהו, אי אפשר שלא להתעניין בטרגדיה הזו.

תחזית:

יש לא מעט קבוצות גרועות בליגה, אבל בנטס הנוכחיים אין אפילו טיפת תקווה. מקום שני מהסוף, ודיבורים על הלוטרי כבר בינואר.