בארבעת המשחקים ביניהן בעונה הסדירה הת'אנדר ניצחו 3 פעמים לעומת פעם אחת בלבד של המאבריקס אך דווקא לפעם האחת הזאת המשמעות הרבה מכולן. במשחק שנערך ב-10.2, יומיים לאחר הטרייד דד ליין בו המאבס הוסיפו שני שחקני רוטציה בדמות פי ג'יי וושינגטון ודניאל גאפורד, דאלאס התפוצצו לניצחון מרשים של 146:111 במשחק היחיד בו שתי הקבוצות הופיעו בהרכבים מלאים אחת מול השנייה העונה.
מה למדנו מהסיבוב הקודם?
מהצד של המאבס למדנו שלוקה מצליח להשפיע על המשחק גם כשהוא פצוע (שוקינג אני יודע). למדנו שגם הקבוצה שיש לה את הפוטנציאל הגבוה ביותר להצר את צעדיו של הסלובני מתקשה באמת לעשות זאת. נזכרנו שקיירי אירווינג ממש טוב בכדורסל ובדקות שלוקה היה צריך מנוחה, קיירי השתלט על משחקים בעצמו. כמו כן, וזאת אולי הנקודה החשובה מכולם, למדנו שקיירי ולוקה מסוגלים לשמור. קיירי במהלך כל הסדרה הזאת היה באנרגיות שיא, נראה תזיזיתי וחד בשני צידי המגרש ולא נח לרגע. לוקה לא נתן לפציעות למנוע ממנו להתאמץ בהגנה. במשחק מספר 2 קיבלנו דוגמא לאיך הקליפרס מחפשים אותו בפיק אנד רול ולוקה התמודד בגבורה עד שהקליפרס פשוט הפסיקו לנסות.
מהצד של הת'אנדר ראינו שג'יי דאב מצליח לתרגם את היכולת גילה גם לפלייאוף. הגארד בשנתו השנייה בליגה סיים את הסדרה מול הפליקנס עם 21.3 נקודות ב-53% מהשדה כולל 1.8 שלשות ב-39%. אל אלו הוסיף גם 7.3 ריבאונדים 5 אסיסטים -כמעט 2 חטיפות. וויליאמס מבסס את מעמדו כשחקן השני בטיבו לצד שיי (שכמובן היה נפלא גם הוא) וככזה שיהפוך לאולסטאר רב פעמי כנראה כבר בשנה הבאה. דווקא הצלע השלישית של הטריו בת'אנדר, צ'ט הולמגרן, סיים סדרה יחסית חלשה. למדנו גם שהספקות לגבי הפיזיות והקשיים של הת'אנדר בריבאונד אכן התגלו כנכונים. צ'ט התגלה כרזה וחלש מידי כדי להתמודד כגבוה היחידי מול האורך והפיזיות של שחקני הת'אנדר (בדגש על וולנצ'ונאס ולארי נאנס ג'וניור) וזה התבטא ב-26% אופנסיב ריבאונד של הפליקנס (לעומת 18.5% של הת'אנדר). הפליקנס שחסרו את זאיון ווילייאמסון כנראה היו הקבוצה החלשה בפלייאוף הזה, בטח כשאינגרם נראה כאילו עדיין לא התאושש מהפציעה בברך. הת'אנדר לקחו את ההזדמנות שנתינה להם בשתי דיים אך סימני השאלה לגבי הניסיון והיכולת בריבאונד עדיין קיימים גם לאחר הסוויפ המוחץ.
המצ'אפים והכוכבים–
שניים מהשלישייה הסופית למועמדות פרס ה-MVP של העונה נפגשים ראש בראש על עליה לגמר המערב. יש מרגש מזה? שיי ולוקה נפגשים בפעם הראשונה ויפתחו את הפרק הראשון ביריבות שיכולה להמשיך לשנים רבות. השאלה עד כמה דונצ'יץ יהיה כשיר כי בסדרה נגד הקליפרס הוא נראה מעט צולע ומגיב בצורה יחסית איטית. נקווה שהמנוחה שקיבל עכשיו תסייע לו להגיע בריא וחד יותר. על פניו לוקה אמור לקבל מאצ' אפ נוח יוצר מג'ורג/קוואי בדמות לו דורט אך הפורוורד הקנדי זה לא פיקניק. מצד שני בשני משחקים בעונה הסדירה לוקה קלע בטוטאל 20 נקודות ב-57% ב-12 דקות שדורט שמר עליו. זה היהי מאצ' אפ מעניין כי למרות הפיזיות של דורט הוא שומר טוב יותר בעיקר בפרימטר ומתקשה בצבע ולוקה ידוע במשחק הפוסט הטוב שלו ובדרך שלו להגיע לצבע לא רק בחדירות.
מהצד השני שיי כנראה יקבל את אחד מבין פי ג'יי וושינגטון לדרק ג'ונס ג'וניור (אני מהמר על השני) ואני מניח שגם דונטה אקסום יקבל יותר דקות בסדרה הזאת כדי לשים עוד גארד ארוך ופיזי שיקשה על שיי. הגארד הקנדי סיים את הסדרה נגד הפליקנס עם 27.3 נקודות ב-47.5% מהשדה, הוריד 6 ריבואנדים מסר 5 אסיסטים חטף פעם וחצי וחסם כמעט בלוק למשחק ב-38 דקות. יחסית לשאר הכוכבים בפלייאוף הזה שיי שיחק כמות פחותה של דקות ולכן יגיע רענן משמעותית. בארבעת משחקי הפלייאוף הראשונים של שיי ככוכב ראשי של קבוצה הוא גם שמר על יוסג' דומה לאיך ששיחק בעונה הסדירה (32% לעומת 31.7%) וזה אומר שהוא לא כופה את עצמו על המשחק או הגיע למצב שהוא צריך להשתלט על משחקים. לוקה לעומתו עומד על יוסג' של 34.5% בפלייאוף וזה כאשר יש לצידו סקורר על בדמות קיירי אירווינג שיסייע לו (26.5 נקודות ב-51.5% בסיבוב הראשון נגד הקליפרס) בניגוד לשיי שכרגע זה נטל ההתקפה נוחת בעיקר עליו עם סיוע קל מג'יי דאב. עצם העובדה שההתקפה של הת'אנדר פחות ריכוזית והיכולת של שיי להיות רענן וטרי יותר ממקבילו הטקסני יכולה להוות יתרון עבורם.
קרב המאמנים:
מארק דייגנולט האלמוני שהגיע משום מקום עושה כבר 4 שנים קסמים בת'אנדר והשנה אף זכה בתואר מאמן העונה אל מול ג'ייסון קיד האולסטאר לשעבר והאישיות הסופר מוחצנת שעדיין לא ברור אם הוא מצליח למקסם את היכולות של הסגל שלו.
דייגנולט מאמין במשחק מהיר שמתבסס על תגובות מהירות של השחקנים שלו. בנוסף הוא לא מחכה לנל יתרונות, הוא יתקוף את החולשה של היריבות בכל רגע נתון עד שהיריבה תשכיל להגיב ולשנות (תשאלו את וולצ'ונאס שתקפו אותו בערך בכל התקפה שהוא היה על המגרש). הוא לרוב יהיה המאמן שיוזם וגורם למאמן היריב להתאים את עצמו. יש לת'אנדר חמישה מגנינם טובים בחמשייה כאשר ישנו גם את קייסון וואלאס על הספסל. הת'אנדר כנראה יחליפו על חסימות כדי לא לתת יתרון ולו הקל ביותר ללוקה וקיירי לתקוף את הסל. בנוסף יהיה מעניין לראות איך דייגנולט יתמודד עם דילמת ג'וש גידי. האוסטרלי שחקן חכם מאד שמריץ את הת'אנגר למתפרצות והוא לעיתים משמש כקונקטור בהתקפה שאחראי על הנעת הכדור מצד לצד בהתקפה העומדת, איך מאידך הוא השומר הפחות טוב בחמישייה והוא קלעי שלוש נוראי. את הסדרה נגד הפליקנס גידי סיים עם 9/18 מחוץ לקשת, מה שלא מאפשר להגנה לרמות ממנו או לחלופין להציב את הסנטר שלהם עליו. השאלה השנייה היא עד כמה גידי יצילח להתמודד עם הגודל של לוקה בחילופים כי כנראה הוא יהיה שחקן המטרה אותו לוקה ינסה לתקוף. הספסל של הת'אנדר יחסית קצר אבל קייסון וואלאס יכול להוות שדרוג הגנתי על גידי ואולי גם לא לפגום בהנעת הכדור. אני מאמין שנראה יותר דקות של אייזאה ג'ו אם גידי יחזור לסורו מבחינת קליעה מבחוץ. גורדון היוורד הוא סימן שאלה מסקרן והאם הוא יוכל להיות השחקן השישי שסוגר משחקים ואפילו לעזור קצת בניהול משחק וסקורינג? בסיבוב הראשון זה לא נראה ככה אך בסה"כ צריך לזכור שהיוורד היה לא רע בכלל בעונות האחרונות שלו בהורנטס כל עוד היה כשיר ובת'אנדר הוא נדרש לתפקיד קטן. היוורוד אולי יהיה האס של דייגנולט לעת מוצא במידה וההתקפה של הת'אנדר תתקשה עם הווינגים של המאבס. כמו כן אוקלהומה סיטי היא הקבוצה שכופה הכי הרבה איבודים על היריבות שלה וחוטפת הכי טוב בליגה. תצפו מדייגנולט שיאפשר לשחקניו ללחוץ בצורה מאסיבית את שחקני המאבס. בהקשר הזה המאצ' אפ בין קיירי לג'יי דאב יהיה מסקרן. ג'יי דאב שומר טוב ומשמעותית פיזית מקיירי אך גם יותר איטי ממנו. אגב את המשחק ב-10.2 קיירי סיים עם 25 נקודות ב-11.19 מהשדה על הראש של וויליאמס.
אחד הדברים שקיד הצליח לשפר לאחר התוספות של גאפורד ולייבלי זה את ההגנה של המאבס. מאד הטרייד דדליין המאבס עומדים על רייטינג הגנתי של 110.6 וגם בסדרה נגד הקליפרס ראינו כי הם התמודדו בצורה יפה מול כח האש שלהם. במשחק שהזכרתי בתחילת הפריוויו, בו המאבס ניצחו בצורה משכנעת כשאר שתי הקבוצות שיחקו בסגלים מלאים, קיד השתמש במקסי קליבה כסנטר הפותח שלו כדי ובכך הקשה על צ'ט לסגור את הצבע בזמן שקלביה מרווח את המשחק מבחוץ. בסדרה הזאת קליבה לא ישתתף עקב פציעתו במשחק השישי נגד הקליפרס איך יכול להיות שזה לטובה. הת'אנדר כאמור קבוצת ריבאונד חלשה ושני ריבאונדרים מצטיינים בדמות גאפורד ולייבלי יוכלו לחגוג בסדרה הזאת. בהגנה כנראה שלוקה ישמור את גידי כדי להחביא אותו ולתת לו לנוח ככל האפשר. ייתכן וקיד ישים את לוקה על דורט אך לאור הקליעה משלוש אני סבור שקיד לא ירצה להפוך את לוקה לשחקן שצריך לעזור ולחזור בפאנקיה כדי לסגור את הקליעה של הקדני. על אף החיסרון בפיזיות אני רוצה לראות את קיד משתמש בקיירי, שהראה שהוא מסתדר הגנתית טוב עם הארדן, כשומר של דורט. דרק ג'ונס כאמור ישמור את שיי ופי ג'יי וושינגטון יקבל את ג'יי דאב. הרעיון מבחינת המאבס יהיה להחליף כמה שיותר ועל אף שהכח של גאפורד ולייבלי נמצא בצבע, שניהם מסוגלים לשמור גם בפרימטר. שניהם מהווים איום לוב תמידי וקיד יצטרך למצוא דרכים כיצד להפעיל אותם בעיקר אם נראה את הת'אנדר מתמקדים בחילופים ולא בדרופ. הקליפרס לעיתים ניסיו לבצע בליצים עם זובאץ כאשר אחד הסנטרים חסם ללוקה וזה עבד להם לא רע כאשר לוקה נראה מהוסס באופן יחסי. במקרה כזה יהיה מעניין לראות האם קיד ינסה להשתמש בפי ג'יי וושינגטון כסנטר בהרכבי סמול בול, כמו שהשתמש בקליבה, על מנת לאפשר ריווח מקסימלי וכדי לנסות ולהרחיק את צ'ט כמה שיותר מהצבע ולבטל את היכולת שלו לעשות טראפים/בליצים על לוקה. ג'וש גרין יוכל להיות פקטור בסדרה כזאת אם יאפס את הידית אבל היכולת שלו לקרוא טוב את המשחק ובעיקר להיות עוד גוף שיכול לשמור טוב את שיי, יכולה להפוך אותו לאקס פקטור המפתיע של דאלאס. בסדרה נגד הקליפרס קיבל 17 דקות למשחק, אני מצפה שהמספר הזה יעלה בסדרה הנוכחית.
תחזית:
הת'אנדר כופים הרבה איבודים אבל למרות שלוקה שחקן שמאבד המון, המאס קבוצה שלא נוטה לאבד הרבה את הכדור. בנוסף על אף ההגנה של הת'אנדר אין להם הרבה שומרי עילית. ללוקה יהיה קל יותר להתמודד מולם מאשר כל שנה בה נאלץ להתמודד ולפצח (בהצלחה יש לומר) את ההגנה של הקליפרס. אין לת'אנדר שומרים אישיים מספיק טובים להתמודד עם קיירי וגם אם שיי יקח על עצמו את המשימה זה כנראה יפגע בו בצד ההתקפי. כמו כן הבעיות של הת'אנדר בריבאונד ובהגנת צבע הן בעיות קשות שאני מאמין שהמאבס יצליחו לנצל. הת'אנדר עדיין לא מספיק בשלים. הם בהחלט קבוצה טובה אבל אין להם (עדיין בדגש על עדיין) מספיק כישרון התקפי כדי לחפות על שיי או הגנת עילית שתנצח להם משחקים. 4:2 קל מהנדמה לדאלאס מאבריקס.
