בזמן שישנתם הוא טור שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב-NBA.

הגענו לשלב בעונה בו כל הדיונים על סטטיסטיקות היסטוריות, מנוחה  וטנקינג לא רלוונטיים יותר. הדבר היחיד שחשוב הוא להשיג 16 נצחונות.

 

קליבלנד קאבלירס 109 (1) – אינדיאנה פייסרס 108 (0)

קליבלנד מגיעה אחרי סוף עונה לא פשוטה, כולל איבוד יתרון של 26 נקודות לאטלנטה  ואובדן המקום הראשון לבוסטון. אבל ידוע שכדורסל משחקים 82 משחקים ובסוף לברון מנצח. מנגד אינדיאנה בעונה לא יציבה והבטיחה את המקום בפלייאוף במחזור האחרון. פול ג׳ורג׳ נותן תצוגות שיא בשבועות האחרונים, בעיקר כדי לקדם את בחירתו לall nba דבר שיגדיל משמעותית את הצעת המקסימום שאינדיאנה תוכל ללתת לו בעקבות ה-CBA החדש. למרות כל זה, אינדיאנה נשארים חזק בתמונה לאורך כל המשחק הודות למחצית ראשונה מצויינת של ג׳ורג׳ ומחצית שנייה של לאנס סטיבנסון.

קליבלנד עולה בהרכב החזק שלה, שמאז פגרת האולסטאר שיחקו יחד בתשעה משחקים ורק 155 דקות. נתון זה יכול להסביר את היכולת החלשה בתקופה הזו אבל זה לא תירוץ. הרבע ראשון נפתח צמוד כשקליבלנד קולעת באחוזים טובים יותר ומסיימת ביתרון חמש.

ברבע השני קליבלנד מצליחים להשכיח את המשחקים האחרונים הנוראיים שלהם ונותנת משחק טוב בהתקפה ולא מביך מדי בהגנה. והסיבה היחידה שהם לא בורחים ליותר במחצית הראשונה זה בזכות אחוזי הקליעה הגבוהים של הפייסרס (בייחוד של ג׳ורג׳ עם 4 מ-5 לשלוש) שמנצלים את ההגנה הלא אדוקה מדי של הקאבס. בנוסף לקיירי היה יום קליעה חלש עם 1 מ-6 לשלוש. בעוד שזהו נתון שניתן להתמודד איתו, 52 אחוז מהקו (אחוז אותו שמרו עד הסוף) הוא לא נתון שאמור להיות במשחק פלייאוף באן.בי.איי. באופן מפתיע, אף קבוצה לא לקחה אליפות עם אחוז כזה מהקו.

בעוד שההגנה של קליבלנד היא החוליה החלשה (וזו שבגללה בדרך כלל לא לוקחים אליפות), ההתקפה שלהם מראה כמה היא מגוונת. בין אם זה החלוקה הכמעט שיווינות בין שלושת הגדולים: לברון עם 14 וקריירי ולאב עם 15 או בין אם זה העזרה ליצירת מצבי קליעה של אחרים. כך למשל קורבר שלא זרק עד תחילת הרבע הרביעי אפילו לא פעם אחת למרות ששיחק 11 דקות. אבל הוא כן עזר עם חסימות שמאפשרות חיתוכים ומהלכים כאלה

או הלוב הזה של קיירי ללברון

המחצית השנייה מתחילה אותו הדבר, אבל שתי דקות לסיום הרבע השלישי וההגנה של הקבאס לוחצת ולוקחת אותם לריצת 10-0 וההפרש עולה ל-12

ברבע הרביעי פול ג׳ורג׳ כמעט נעלם, הרבה בזכות הגנה של ג׳יי.אר סמית׳, אבל מי שלא רק מקרב את הפייסרס אלא אף מביא אותה ליתרון ראשון מאז הרבע הרביעי הוא לאנס סטיבנסון, וזה אפילו בלי לנשוף ללברון באוזן.

מנגד, לברון זה לברון זה לברון, ורגע אחרי הוא לא מתבלבל ומשווה

משם הקאבס שוב עולים ליתרון שש ושומרים עליו עד הסוף. במהלך האחרון ביתרון נקודה לברון מצטרף לסמית׳ להגנה על ג׳ורג׳ שלא מצליח לייצר לעצמו מצב, מעביר לסי.ג׳יי מיילס שמחטיא

פול ג׳ורג׳ מסיים עם 29 ו-7 אסיסטים ומקבל עזרה מאוחרת מלאנס סטיבנסון עם 16. לברון מוביל את קלעי הקאבס עם 32 ו-13 אסיסטים וגם 3 חטיפות. קיירי מוסיף 23 קווין לאב 17 (אבל רק 2 במחצית השנייה). טריסטן תומפסון עם 13 ריבואנדים כולל 6 בהתקפה. אחרי המשחק עדיין לא ברור האם בפלייאוף אנחנו מקבלים את ברוס באנר או הענק הירוק. קשה לדעת מה לצפות ממנה כי בכל זאת, יש להם לברון. אני מאמין שלא כל המשחקים יהיו עם משחק קליעה כל כך גרוע והדרך לנצחון תהיה פשוטה יותר. זה יכול לעזור מול קבוצה עם אפשרויות התקפה מוגבלות כמו אינדיאנה, אבל מול ג״ס זה כבר סיפור אחר. מנגד, לאורך 3 רבעים פול גורג׳ הזכיר שוב את הטרגדיה של המזרח: לא משנה כמה טוב תהיה בסוף תצטרך להתמודד עם לברון של הפלייאוף.

לפחות אנחנו מקבלים קרבות כאלה:

 

לוס אנג׳לס קליפרס 95 (0) – יוטה ג׳אז 97 (1) 

אם הקאבס הם ברוס באנר/הענק הירוק, אז הקליפרס הם ד״ר ג׳קל ומיסטר הייד כמעט אי אפשר לדעת מה אפשר לצפות מהם. 17 שניות מהפתיחה הם קיבלו מתנה כשלוק מבה אמוטה נתקל בגובר שנוקע את הברך ויורד מהמגרש ולא חוזר וכרגע מצבו להמשך הסדרה לא ידוע. אפילו הקליפרס עם כל חוסר המזל שלהם והנטייה להרס עצמי אמורים לנצח את המשחק ואפילו את הסדרה בקלות אם גובר לא ייקח בה חלק. אבל אמור זה שם של דג שלא גדל בקליפורניה וביוטה יש להקה שיודעת לעבוד ביחד.

הקליפרס פותחים טוב, אבל לא מצליחים לפתוח יתרון מעבר ל-7 נקודות בשום שלב. הם נראים מהוססים בלקחת זריקות מבחוץ, בייחוד ג׳יי ג׳יי רדיק שגם הסתבך בבעיית עבירות מוקדם במשחק. לעומת זאת ג׳ורדן חוגג בפנים:

בהעדרו של גובר היינו מצפים לראות את זה קורה עשרות פעמים במשחק, במקום זה הקליפרס לא ניצלו מספיק את היתרון בתוך הצבע ודיאנדרה מגיע רק לשבעה מצבים (וקולע ארבע מתוכם).

הג׳אז מנצלים את הנרפות של הקליפרס וריצה 9-0 ברבע השני מביאה אותם ליתרון שש הרבה בזכות ג׳ו ג׳ונסון.


בלייק גריפין עם 20 מחזיק את הקליפרס בתמונה גם עם זריקות מבחוץ וגם חדירות פנימה ולהפסקה יורדים בשיווין 52.


המחצית השנייה ממשיכה להיות צמודה, וביוטה כולם לוקחים חלק לשמור על היתרון.
ג׳ורג׳ היל 1 – שעות הזריקות 0

גובר שמובר, יש את פייבורס

מנגד בלייק גריפין נעלם במחצית הזו, אז כריס פול נזכר ב למה הוא נחשב הפוינט גארד הטוב ביותר של הדור שלו: במקום להמשיך ולחלק לאחרים הוא קולע 20 ומוסיף 3 חטיפות ומחזיק במו ידיו את הקליפרס במשחק.

כל זה לא מספיק מול המשחק הקבוצתי והנחישות של הג׳אז. פול עוד מצליח להשוות 13 שניות לסיום אבל ג׳ו ג׳ונסון בקור רוח של שחקן עם וותק של 15 שנים חודר וקולע. לצפות שהקליפרס לא יבעטו בדלי כבר צריך להיות ההגדרה המילונית לטירוף.

ג׳ונסון מסיים כקלע המוביל של הג׳אז עם 21,  והג׳אז מנצחים הודות למאמץ הקבוצתי שעשה את ההבדל: ארבע שחקנים עם מספר נקודות דו ספרתי. כשדיאו מוביל את האסיסטים עם 6 והיוורד מוביל את הריבואנדים עם 10. מנגד בקליפרס חילקו את המחציות ונתנו אחת לגריפין ואחת לפול וכל השאר מסתפקים בפירורים. דיאנדרה שלט בריבאונדים עם 15 סה״כ אבל רק 3 בהתקפה וזה פשוט לא מספיק. יותר מאי פעם נראה שהקליפרס הם לא קבוצה אלא אסופה של שחקנים כישרוניים. לא להחתים את כולם לשנה הבאה יהיה צעד כואב אבל הכרחי.

טורונטו ראפטורס 83 (0) – מילווקי באקס 97 (1) 

מאת: יונתן גנדלר

את הערב הזה ירצו לשכוח בטורונטו. המארחת הפייבוריטית פשוט לא הופיעה לשלושה מתוך ארבעת הרבעים ונכנעה לגריק פריק ושותפיו 97-83. שחקני טורונטו נראו חסרי אנרגיה ומפוזרים במשך רוב המשחק (למעט הרבע השני) ולעומתם שחקני מילווקי שיחקו בהתלהבות ובאנרגטיות, משחק פיזי ונחוש.

את הסיפור של הערב אפשר לראות בקלות בסיכום המראה את ההבדלים בין הביצועים של טורונטו בשתי המחציות. הטבלה משקפת את המצב בדקות האחרונות של המשחק, רגע לפני המעבר לגארבג׳ טיים:

אחרי רבע ראשון מגמגם, הראפטורס שיחקו מצויין ברבע השני וסיימו את המחצית כשהם מובילים 51-46, ונראה היה שהמומנטום נטה לטובתם. אבל בחזרה מההפסקה הם פשוט לא הצליחו לחזור למשחק. מחצית שניה איומה שבה הם קולעים בסך הכל 32 נק׳ (מתוכן 25 עד הגארבג׳ טיים) עם 17% מביכים במיוחד מהשדה.

על הבדלי המשחק הפיזי והלחץ שמילווקי הפעילה בהגנה ניתן ללמוד מקליעות העונשין: 12 קליעות עונשין (מ-15 בלבד) של מילווקי לעומת 24 מ-33 של טורונטו שאמנם הרבתה לבקר בקו אבל בזבזה רבות מההזדמנויות באחוזי קליעה נמוכים מהעונשין.

זה היה ערב נורא של לאורי עם 4 נק׳ בלבד (2 מ-11 מהשדה). נכון שבפלייאוף השמירה חזקה, אבל היינו מצפים לראות לפחות מספר משמעותי יותר מאשר 6 אסיסטים בלבד ממי שאמור להיות אחד הרכזים הטובים במזרח, אם לא הטוב שבהם. לצערם של הקנדים, הערב הזה הזכיר את הפלייאוף של העונה הקודמת שבה הביצועים של לאורי ודרוזן לא התקרבו לאלו של העונה הסדירה.

החדשות המעודדות של הערב מבחינת טורונטו, הגיעו דווקא מכיוון דרוזן ואיבקה. דרוזן, שהואשם רבות שהוא ״שחקן של עונה סדירה בלבד״ ולא עומד בלחצי הפלייאוף, הראה הערב שהוא יכול גם יכול כשקלע 27 נק׳ ולקח 8 ריבאונדים ב-38 דקות. הוא גם ביקר 14 פעמים בקו העונשין, וקלע 13 מתוך ה-14, וזה עוד למרות שהמשרוקית היתה מאד חמקמקה הערב, אפילו יחסית למשחק פלייאוף, ודרוזן חטף רבות בדרך לסל, לרוב ללא שריקות.

איבקה מצדו הראה את הבגרות והנסיון כשהוא קולע 19 נק׳, לוקח 14 כדורים חוזרים וחוסם 3 פעמים ב-35 דקות (כאשר הוא מחלק את זמנו בין עמדת הפורוורד לעמדת הסנטר).

כצפוי, אדטקומבו הוביל את טבלת הביצועים של מילווקי, עם 28 נק׳, 8 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-38 דקות.

הפתעות טובות לאורחים  הגיעו מצידם של הרוקי מלקולם ברוגדון שלמרות חוסר הנסיון נראה בטוח בעצמו, תיפקד נהדר וסיום עם 16 נק׳ ו-6 ריבאונדים, והמחליף גרג מונרו שקלע 14 נק׳ וקטף 15 ריבאונדים ב-25 דקות. מלבדם קלעו בספרות כפולות גם דלבדובה (11), סנל (11) ומידלטון שקלע 10 וחילק 9 אסיסטים ב-40 דקות על המגרש:

סן אנטוניו ספרס 111 (1) – ממפיס גריזליס 82 (0)

מאת: דני אייזיקוביץ׳

בקצרה לא כוחות.

מה שעשה את ההבדל הלילה היה ההגנה של הספרס שפשוט פירקה את ממפיס, 11 חסימות ו 4 חטיפות היו הלילה לספרס ששמרו את ממפיס על 39% מהשדה.

המשחק דווקא נפתח אחרת לחלוטין, בהתחלה זה היה קונלי עם שלשה קשה:

https://twitter.com/memgrizz/status/853401576588722176
אח"כ, וינס קרטר עשה היסטוריה אישית ואליה הוא הוסיף את הדאנק היפה הבא:

 

וכדי להשלים את התחושה הטובה של ממפיס הם עולים ליתרון מוקדם של 20-9:

https://twitter.com/NBATV/status/853413163055894528

 

משם המשחק עבר לשליטה מוחלטת של הספרס. קוואי התחיל להכנס לעניינים וגם כאשר ממפיס ניסו להריץ מתפרצות, זה נגמר ככה:

ועוד קצת קוואי:

https://twitter.com/spurs/status/853413136006758400

ממפיס עוד ניסתה להיאחז ולהשאר קרוב כשהיא מסתמכת על הגב הגדול של מארק גאסול, כשהוא קולע סלים בלתי אפשריים:

הסיבה השנייה שגרמה למהפך במשחק הייתה ההגנה המושלמת של הספרס ובפרט של דני גרין שמהרגע הראשון פשוט הפריע לכל מהלך של ממפיס:

https://twitter.com/spurs/status/853453023758045185

עד לסוף המחצית כבר הושלם המהפך כאשר הספרס יורדים למחצית ביתרון 52-49. 

אם הרבע השני היה סימן למהפך, הרבע השלישי כבר היה בסימן תבוסה והרבע הרביעי היה בסימן המחליפים שעושים ככל העולה על רוחם וסימונס משאיר את חותמו על הטבעת ועל ממפיס:

 

לנארד מוביל את הספרס עם 32 נק' (11-14 מהשדה), אולדריג' קולע 20, פארקר עם 18 ושאר הנקודות מתחלקות בין 8 שחקנים נוספים. 

בצד השני מארק גאסול היה בערך היחידי שהצליח לייצר נקודות עם 32 באחוזים מצויינים (11-18 מהשדה, 3-3 מהשלוש, 7-7 מהעונשין), אבל הקלעי השני אחריו היה מייק קונלי עם 13 והשלישי אנדרו האריסון עם 10 מהספסל. 

ממפיס תנסה לשכוח את המשחק הזה ולבוא כמו שהיא יודעת למשחק הבא – grit and grind. 

 

טופ 5 מהלילה