המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק גנות, אור עמית, מידן בורוכוב, ינון בר שירה וערן סורוקה.

 

שיקגו נראית מצויין ללא זאק לאבין. מצד אחד להחזיר זה בעיה, מצד שני הערך שלו בצלילה כי גם קבוצות אחרות מבינות את זה. איך פותרים את הדילמה ומה התכניות להמשך העונה צריכות להיות?

אור עמית:  אם עץ נופל ביער ומגיע לפלייאין זה משנה? השאלה של הבולס לגבי העונה הקרובה פחות קריטית (למעט הסיכוי לבחירה גבוהה יותר בדראפט) ומה שמשמעותי יותר – לטעמי – היא השאלה מי אמור להיות שם שנתיים-שלוש קדימה. אם הם עדיין לא ויתרו על זאק כשחקן אז צריך לראות איך ממקסמים הרכבים שלו לצד קובי וייט. אם הם ויתרו עליו כשחקן, מה שלא מסתדר עם הציטוטים שהתייחסתי אליהם בטור הזה בדיוק לפני שבועיים, הם צריכים לנסות פשוט להעביר אותו מהקבוצה והתמורה פחות קריטית בשלב הזה, סביר שככל שנתקרב לדדליין כן יהיו קבוצות שיחשבו שלאווין הוא מטרה ראויה.

 

ערן סורוקה:  אם שיקאגו חשבה שהערך של לאווין – 215 מיליון עד 2027, לא שומר, ווליום שימוש עצום  – לא יכול לרדת יותר, באה ההיעדרות שלו ועשתה בדיוק את זה. עכשיו היא גם העלתה מחדש את שאלת הבריאות שלו (ועוד אחרי שנתיים מצוינות מבחינת עמידות), והראתה שהקבוצה יכולה להסתדר היטב גם בלעדיו, כשהיא נותנת את הדקות שלו לשחקני הגנה קשוחים (קארוסו, דוסומו), וכשקובי ווייט, שמרוויח רבע ממנו, מנצח על ההתקפה ורושם בהיעדרו 24.6 נק' ב-48% לשלוש, 6.5 ריב', 6.6 אס'. אז מה עושים? מבינים שאולי יצטרכו לבלוע את הגלולה, ולהודות שהתועלת הגדולה בכל עסקה איתו תהיה בעצם הפרידה ממנו.

 

מידן בורוכוב:   יש סיפור ישן על אחד הזרים ההזויים של מכבי , וינפרד קינג שהקבוצה שלו שמעה שהגיע סקאוט הם מסרו לו את כל הכדורים והוא נראה נוצץ.

יכול להיות שהבולס באקט של ניסיון להרים את הערך של שחקניה מצליחה מעל ומעבר לציפיות. הייתי עושה הכל לחפש טרייד על לאוין ואם אפשר גם על דרוזן, ווצביץ ואולי קארוזו.  כדאי לשקול שינוי בגזרת המאמן כי דונבן לא ממש פוגע ולא משיג עיקביות.

הבולס צריכה ללכת לריבילד, לנסות ללכת על המודל של אינדיאנה. אפשר לנסות להחתים כוכב צעיר (אולי מ-OKC) ומפתיע שיפרוץ אצל השוורים.

 

אריק גנות:  הערך של לאבין אמנם נמוך מבעבר, אבל לא צריך להגזים. הוא עדיין שחקן טוב, והחוזה שלו ייראה טוב יותר עוד שנתיים. הלייקרס ופילי כבר מתעניינות בו.

שיקגו צריכה בעיקר למתן ציפיות, כרגע הוא לא ייתן יותר מבחירת דראפט לא מבטיחה ואולי עוד שחקן צעיר עם אפסייד בינוני.

אבל זה כל מה שהם צריכים לעשות. הפציעה של לאבין פתחה להם צורת משחק חדשה והרבה יותר מוצלחת, והם חייבים לנסות למצות אותה עד סוף העונה ולהבין מה יש להם ביד. אם הקבוצה הזו יכולה להגיע לפלייאוף ולהיראות טוב בסיבוב הראשון, שווה לבנות עליה להמשך.

 

ינון בר שירה:  אני לא חושב שהחזרה של לאבין בפרקט תתרום בצורה חיובית לערך שלו. קבוצות מכירות את יכולתו  האישית. הן לא שכחו. הן גם יודעות ששיקגו נראית לאחרונה הרבה יותר טוב בלעדיו. כשיעלה לפרקט קשה להאמין שהערך שלו יעלה. הוא ישחק בחוסר חשק ושחקנים כמו קובי ווייט שפרחו בהיעדרו רק יקמלו מה שיפגום עוד יותר בערך הטרייד של לאבין.  הדרך היחידה לשמור על הערך של לאבין היא לתת לו לנוח ולקוות שתגיע הקבוצה בדדליין שתהיה מיואשת מספיק כדי לשכנע את עצמה שעם שינוי מסגרת לאבין יוכל לבטא את היכולת האישית שהראה בעבר אך במקביל לעשות זאת כחלק ממארג קבוצתי עם איכפתיות מינימלית

האם ברוקלין צריכים להיות קונים או מוכרים בטריידים?

ינון בר שירה:   הכל שאלה של הזדמנות. לכאורה לנטס אין ממש סיבה להפסיד מאחר שהבחירה לא בידיהם, מה שאוטומטית מייצר את הרצון להתחרות כדי לא להפוך את יוסטון למקרה בוסטון סלטיקס 2 (שבזמנו השיגה את טייטום ובראון דרך בחירות של ברוקלין)

אך לנטס אין ממש סיבה לנסות לנצח כשהם רחוקים מאוד מהדרך להצלחה, במיוחד לאור היכולת של מיקאל ברידג'ס השנה שהבהירה שהוא לחלוטין לא מתאים להיות מס' 1.  לכן, במידה והם רואים הזדמנות למכירה במחיר טוב, הם יכולים בהחלט לנצל את זה, במידה והם רואים דרך להתחזק משמעותית גם זו אפשרות לגיטימית.

זוהי דווקא עמדה מוצלחת להגיע ממנה למשא ומתן.

 

אור עמית:  אם עץ נופל ביער ומגיע לפלייאין זה משנה? בניגוד לבולס שעדיין לא ברור מי הגרעין שלהם לעתיד הקרוב, אצל הנטס אפשר להניח שברידג'ס, קלקסטון ולפחות אחד משני הקאמים הם הציר המרכזי של הקבוצה. אני לא הייתי מחפש עכשיו להתחזק בכל מחיר, אבל אם הם רואים שחקן שמתאים לטיימליין ולסגל במחיר סביר, אז למה לא? וגם ההפך הוא נכון: אם הם מקבלים הצעה טובה על כל אחד מהשחקנים האחרים אין סיבה לא לקבל אותה. די ברור שכל מה שמסביב לציר המרכזי לא מספיק טוב כרגע, הנטס צריכים להמשיך לבנות את היסודות וזה יכול להעשות גם באמצעות מכירה וגם באמצעות קניה.

 

ערן סורוקה:  ברוקלין קודם כל צריכה להחליט מה היא רוצה להיות. להיות קבוצת כוכבים? כי יש משאבים ושחקני משנה עם משכורות בינוניות כדי להביא כוכב מתוסכל. האם יש בכלל כוכב מתוסכל כזה בשוק? האם לאווין או סיאקאם מרים אותם לרמת קונטנדרית? האם מיקאל ברידג'ס יכול להיות אלפא דוג של קבוצת פלייאוף רצינית? אם התשובה לאחת מהשאלות הללו היא "כן" בעיניהם, הם יכולים לבוא לפברואר עם 5 שקלים ולקחת עגלת קניות. אם התשובה לכל השאלות היא "לא", הם יכולים להעמיס בדדליין הקרוב משאבים ברמה שתגרום לסם פרסטי לקנא, ולהתחיל מבראשית. אם למישהו יש טלפון של שון מארקס, שישאל אותו ויעדכן.

 

מידן בורוכוב:  ברוקלין בעונה פרווה, הם צריכים לעשות חושבים האם תומאס, ג׳ונסון ומיקאל ברידג׳ס הם 3 שחקנים שיכולים לסחוב את הקבוצה. בן סימונס תקוע ותוקע את הקבוצה. יכול להיות שכדאי לחשוב על דרך להשיג טרייד על ספנסר דינווידי, החוזה שלו נוח יחסית.

נראה שאין מנוס מבייאאוט על סימונס. בחירת דראפט גבוהה השנה תוך ויתור על העונה עשוי להשתלם בהמשך. יש לברוקלין תופינים להציע כחלק מטרייד (החוזה של לוני ווקר ה-4, סמית ג׳וניור)

לדעתי החומר של הנטס לא מספיק טוב מעבר לפלייאין ואין להם אופק להתקדם מעבר לכך. הם צריכים לחשוב על העונה/עונות הבאות כי אין להם מספיק כח בשביל להתמודד בצמרת המזרח

 

אריק גנות:  לברוקלין יש סגל צעיר, שאמנם לא נראה שיכול להוביל אותה רחוק אבל אין שום היגיון לוותר עליו בטרייד. בנוסף הם לא שולטים בבחירות הדראפט שלהם בארבע השנים הקרובות, תזכורת כואבת לטרייד שהביא לשם את הארדן. הם חייבים להיות קונים.

יש להם חור גדול בעמדת הסקורר הראשי, כשדינווידי, תומאס וברידג'ס פשוט לא מסוגלים למלא. אבל אולי הפער היותר גדול, ושקל יותר למלא, הוא בהגנה. קבוצה של קלקסטון, ברידג'ס, אוניל, פיני-סמית' וקאם ג'ונסון היתה אמורה להיות מהטובות בליגה הגנתית, אבל איכשהו הם בעשר הגרועות. חסר להם סקורר שיאפשר למגנים המצוינים להתמקד בהגנה, וקצת גודל בקו הקדמי.

 

ג'ה מוראנט חזר, יש סיכוי להציל את העונה?

אריק גנות:  ג'א חזר מצוין וממפיס נראים טוב איתו, אבל קשה להאמין שזו עונה שאפשר לעשות בה משהו. צריך לזכור שהם איבדו גם את סטיבן אדאמס ודילון ברוקס, ולמרות שגם בלעדיהם הם מצליחים לשמר הגנת טופ 10, זה קצת הרבה לכפר עליו.

כמו כן צריך לזכור שהלו"ז שלהם להמשך הולך להיות מהקשים בליגה, כך שגם ממפיס המצוינת של העונה שעברה היתה מתקשה לטפס ממאזן של 8-19 למאזן מאוזן בערך שיאפשר לה להתמודד אפילו על מקום בפליי אין. וגם אם כן – הם יצטרכו להתמודד עם קבוצות ממש טובות במערב הצפוף.

נראה שעדיף להם להישאר גרועים ולבנות על בחירת דראפט.

 

ינון בר שירה:  הסיכוי קיים אך הוא נמוך ביותר. הם חייבים לעבור הלייקרס/סאנס וגולדן סטייט או לקוות לנפילה של קבוצה אחרת (פליקנס?) ובמקביל לנצח באחוזים כמו קבוצה של כמעט 60 נצ' לעונה

זה משאיר מרווח תמרון נמוך מאוד. כל פציעה קטנה, כל הפסד של חוסר ריכוז, כל יום קליעה רע עלולים להרחיק אותה סופית מהמאבק. התקופה הקרובה היא קריטית. הם חייבים רצף נצחונות משמעותי עכשיו, קודם כל בשביל שיוכלו להאמין בכלל שהמשימה אפשרית. שעון החול כמעט אזל וכל הפסד יכול לסגור את הגולל סופית. לא מבחינה טכנית, אך לתקווה יש כאן פקטור משמעותי מאוד

 

אור עמית: אם עץ נופל ביער ומגיע לפלייאין זה משנה? חשבתי שממפיס יכולים להיות קבוצת פלייאין גם בלי מוראנט. אופס. ההצלחה של הגריזליס השנה תוגדר לא על ידי הישגי פלייאוף אלא בהתנהגות של מוראנט על המגרש ומחוצה לו. גם ככה בלי סטיבן אדאמס אין לגריזליס באמת מה למכור בפלייאוף אז כל עוד הם יציגו כדורסל חיובי, החיבור בין מוראנט, סמארט, ביין וטריי-ג'יי יעבוד ושום אקדחים לא יגיעו ללייבים באינסטגרם: העונה של ממפיס תוגדר "מוצלת", בעיקר כי היא תאפשר לגריזליס להגיע עם ראש יחסית נקי לעונה הבאה ולבנות קבוצה שאולי תהיה שם קונטנדרית.

 

ערן סורוקה:  הקאמבק של ג'ה מוראנט היה בטופ-5 של הקאמבקים בכל הזמנים, אבל יש מצב שזה גם יהיה הדבר היחיד שיזכרו מהעונה הנוכחית של הגריזליס – ולמרות זאת אני חושב שהמצב לא אבוד, בעיקר מכיוון שגם מרקוס סמארט חוזר השבוע, וביסמק ביומבו התגלה כתחליף סטיבן אדאמס סביר. הלייקרס חזרו רק בעונה שעברה מ-10-2 למאזן חיובי, מיאמי חזרו פעם מ-30-11 למאזן 50% בסוף העונה, והפליי-אין מאפשר מאבק פלייאוף קשוח עד הסוף. הבעיה היחידה היא שכרגע רק 3 קבוצות במערב יעשו או עלולות לעשות טנקינג: הספרס, ואולי הבלייזרס והג'אז – כך שצריך לטפס מעל שתיים מהקבוצות הנוכחיות, ולא נראה שמישהי מהן תוותר. שיהיה להם בהצלחה.

 

מידן בורוכוב:    ג׳ה מוראנט חזר ובענק עם באזר ביטר מטורף על ניו אורלינס. ממפיס נמצאת 6.5 משחקים מהסאנס במקום ה-10. יש עוד 2/3 עונה ויש לממפיס אפשרות לתקן. יכול להיות שכדאי להם לעשות שיקול של להשאר בתחתית ואז בעונה הבאה להרוויח שחקן צעיר חזק לצד מוראנט, ביין וטריפל J. סאגה של מוראנט ריסקה את ממפיס בעונה הקודמת וחבל. הם היו קבוצה מאוד חזקה ומרעננת שכשלה בפליאוף.

מאחר והמערב צפוף, הייתי מנסה לדשדש (לטנקק) מתוך מחשבה של רווח עצום בעונות הבאות.

יעדי טריידים ריאליים עבור הת'אנדר (שהקבוצה השניה גם עשויה להסכים) על מנת לשדרג את מעמדם לקונטנדרית?

מידן בורוכוב:  מאחר ו-OKC מקבוצות הריבאונד הגרועות בליגה, הם חייבים גבוה אמין ולא מאוד דומיננטי בכדי לא לפגוע בהולמגרן.

האופציה מס 1 לדעתי הוא ווצביץ׳ נניח תמורת אלכסיי פוקושבסקי, טרה מאן, קנדריק ווילאמס ועוד 2 בחירות סיבוב שני

טארגט מס 2 הוא לאורי מארקונן והחוזה הנוח שלו. הג׳אז תקבל את ג׳וש גידי (שיזהר עם המורמוניות) ושוב את  פוקשבסקי + בחירת דראפט. זהו טרייד עם אופק יותר ארוך עבור OKC ויושב לא רע עבור הג׳אז.

למרות שהבלייזרס ישמחו לטרייד עבור ג׳רמי גראנט, לא הייתי נוגע בו.

 

אריק גנות:  לת'אנדר כבר יש את כל המרכיבים שיאפשרו להם להתמודד על תואר, בעתיד אם לא עכשיו. יש להם הגנה מהטובות בליגה, שמייצרת הרבה חטיפות ומתפרצותת, הרארכיה טובה של סקוררים בשג"א, הולמגרן וג'יילן וויליאמס, וספסל סביר לגמרי.

הם קצת חלשים בקליעה משלוש – הם קולעים סביר, אבל זורקים פחות מדי, וצריכים עזרה בריבאונד ובגודל בקו הקדמי.

לצורך הראשון מתאים להם לאורי מרקנן, שכנראה זמין לטרייד ביוטה. הם יוכלו גם להביא שחקנים כמו באדי הילד או דרוזן (כנראה), אבל ההתאמה פחות טובה.

לצורך השני גבוה כמו וונדל קארטר, וולנצ'יונאס יכולים להתאים. אולי אפילו דיאנדרה אייטון, אם מחליטים להאמין בפוטנציאל שלו.

 

ינון בר שירה:  כרגע לאוקלהומה יש שלושה חלקים משמעותיים בפאזל שלא ניתנים להעברה- שיי, צ'ט וג'יילן וויליאמס (ג'יי דאב). דורט הוא אחלה שחקן חמישייה אך לא בהכרח חשוב מספיק לטווח הארוך. קייסון וואלאס ואיזאה ג'ו מתאימים מאוד לשיי כל אחד מסיבתו.

זה משאיר את גידי בתור החתיכה המרכזית בטרייד אם רוצים לתת נכס משמעותי. על שחקן כמו גידי אפשר בהחלט לחשוב על אחד משני הווינגים של המתוסכלים של טורונטו ראפטורס (סיאקם ואננובי) שניהם יכולים להיות שחקנים חופשיים בקיץ וצריכים להסכים מראש להארכת חוזה (גם אם זו הסכמה "בקריצה") כדי שטרייד כזה ישתלם לשני הצדדים.

 

אור עמית:  הנטיה הראשונה היא ללכת על כוכבים מאזורי הפסקל סיאקם, וזו אפשרות אבל אני לא חושב שמה שחסר לאוקסי כרגע זה סטאר פאוור. במקום הייתי מחפש – וכן, אני יודע שאני נשמע כמו תקליט שרוט – מישהו שיוסיף ניסיון וקשיחות לקבוצה. קלינט קאפלה זו אופציה טובה ולא בטוח שהמחיר יהיה גבוה יותר מברטאנס והבחירה של יוסטון (מוגנת טופ-4) שיש לאוקסי. אם הפליקנס מחליטים באמת לטרגט את ג'ארט אלן ולוותר על יונאס זו גם אפשרות טובה ואולי גם ווצ'ביץ' הוא שם שצריך לקחת בחשבון. כיוון אחר, שיהיה יותר מאתגר כלכלית לבצע, הוא טוביאס האריס מהסיקסרס, זה כנראה יצריך לוותר על שחקן משמעותי יותר בסגל.

 

ערן סורוקה:  קו דק מחבר בשנים האחרונות בין הקליפרס לת'נדר: עסקת PG-SGA, כריס פול, ווסטברוק, מייקל ווינגר ועוד. וציינתי את זה כי הפתרון שהקליפרס מצאו לבעיה שלהם הוא סנטר סטרץ' מחליף (דניאל תייס), שמסדר את בעיית הרכז נטול הקליעה בחמישייה השנייה, ועזר להם להיכנס לקצב. לת'נדר יש בעיית גודל שהופכת אותם לקבוצת ריבאונד חלשה, כך שהם צריכים למצוא עוד מאסה וגובה בעמדות מסוימות – בזו של לו דורט (ג'וש גידי הוא כרגע בעיה אחרת, בתקווה שתיפתר), וביג מן גדול מהספסל. אם הרפטורס יחליטו לפרק, צריך את אננובי ו/או פרטל. אם הבולס – אפשר לשלם הרבה בשביל פטריק וויליאמס או פחות בשביל אנדרה דראמונד.

 

נפתחו הקלפיות בהצבעה לאולסטאר. מה החמישיות שלך?

ערן סורוקה:  נכון להיום אין באמת קבוצה אחת שנמצאת מעל כולם ברמה שמגיעים לה שני נציגים בחמישיות – הכי קרובות הן פילדלפיה עם אמביד ומקסי, הסלטיקס עם טייטום ובראון, או הוולבס עם אדוורדס וטאונס או גובר. אז הלכתי על 10 קבוצות שונות. הדילמות הקשות ביותר הן בגארדים במערב, כי זה טירוף להשאיר בחוץ מישהו מבין אדוורדס, שיי, לוקה וסטף. לאדוורדס יש את המספרים הכי פחות טובים אבל הוא האלפא-דוג של מובילת המערב, ושיי מוביל את הת'נדר לעונה שעולה על הציפיות, כשהוא הופך לשחקן הגנה מהטופ של הליגה. בקו הקדמי במערב, מאחורי יוקיץ' הכל מאוד פתוח ונזיל. יש לפחות 5 מועמדים לגיטימיים (קוואי, דוראנט, לברון, AD, טאונס, גובר), אז כרגע הלכתי על קוואי ודוראנט – אני מניח שבשביל זה אפשר להצביע יותר מפעם אחת.

https://www.facebook.com/photo/?fbid=908250867329045&set=pb.100044324205103.-2207520000

 

מידן בורוכוב:  משנה לשנה הבחירה לאול סטאר הופכת יותר ויותר קשה.

מערב –

יוקיץ׳ ללא ספק

דוראנט (מגיע לו)

לברון (בפעם האחרונה)

שג״א – הבן אדם פנומן

דונציץ׳ – בעונה אדירה

 

המזרח קשוח לא פחות:

אמביד בכושר הטוב בליגה

יאניס ,בכל זאת מגיע לו

טייטום – צריך מישהו מבוסטון

האליברטון- מגיע לו והמשחק באינדיאנה

הגארד השני במזרח זו בחירה מאוד קשה ואני אלך עם מקסי מפילדלפיה למרות שאני חושב שגם להולדיי מגיע אבל הוא לכאורה לא מציג מספרים גדולים

 

אריק גנות:    במערב: יוקיץ' מועמד לגיטימי ל-MVP, וגם דוראנט נותן עונה גדולה עד עכשיו למרות חוסר ההצלחה הקבוצתי – שניהם בפנים. הבחירה בין לברון, קוואי ודיוויס לא קלה, אבל אני הולך עם קוואי בגלל ההצלחה הקבוצתית של הקליפרס והיכולת ההגנתית.

קו אחורי: לוקה ברור. קשה להשאיר את סטף בחוץ אבל שג"א מצליח.

מזרח – קדמי: אף אחד לא קרוב אפילו ליאניס, טייטום ואמביד.

אחורי: האליברטון בפנים בוודאות, ועמדת הגארד השני היא דיון. בחוץ: בול בגלל פציעות, טריי בגלל הגנה והצלחה קבוצתית מזעזעות. לילארד בחירה יחסית טבעית אבל רע הגנתית, ומיצ'ל נהדר אבל הקבוצה לא ממש מצליחה.

בין מקסי לבראנסון אני לוקח את האחרון.

 

ינון בר שירה:  הבחירה לאולסטאר מעניינת וחשובה מאוד לליגה. לא בגלל המשחק עצמו כמובן (למרות שהפעם הוא יהיה מזרח מול מערב כמו פעם) אלא בגלל שהיא מעין צילום מסך היסטורי של השחקנים הטובים ביותר בעונה לדורות הבאים.
בחרתי במזרח שני טירייסים. מקסי בעונת שיא והוא אולסטאר ראוי (למרות שהתלבטתי בינו לבין לילארד), האליברטון שמוביל את הפייסרס להתקפה היסטורית. שחקני הפרונקורט- אמביד בעונה מדהימה וטובה מעונת הMVP שלו, יאניס בעונת יעילות היסטורית וטייטום שמוביל את בוסטון למאזן הטוב בליגה
במערב- לוקה שחזר לכושר שיא, שיי שנותן עונה בקליבר של מ.וי פי ובפרונקורט- לברון הבלתי נגמר, דוראנט היעיל בטירוף ויוקיץ' שהוא השחקן הטוב בעולם.

 

אור עמית:  איכשהו הצלחתי לבחור עשרה שחקנים מעשר קבוצות ואיכשהו עדיין אני לא שלם עם הבחירות בעיקר של הגארדים במערב. אני כן מעדיף את אנט על לוקה, אבל לא בטוח שאני חד משמעי באותה המידה לגבי שיי על חשבון לוקה או בוקר למרות המאזן העדיף. לקוואי מגיע להכנס לחמישיה אבל לא סגור על למה אני בוחר את לברון על חשבון סאבוניס, אינגרם, דוראנט ואפילו דיוויס. במזרח ההתלבטות היחידה שלי היא בין ברונסון לטייריס מאקסי שראוי לציון.