שלוש נקודות הוא טור לסיכום התופעות שראינו בשבוע האחרון בליגה. הטור יחולק ל-3 נקודות עיקריות וזריקות עונשין.
1. לווריורס אין עומק
הווריורס פתחו את העונה עם 1-10 והמון ביטחון עצמי, אלא שאז הגיע הפציעה של קרי. בלעדיו הווריורס הפסידו 7 פעמים ועומדים על מאזן של 15-9 במקום הרביעי במערב. סטיב קר מדבר על כך שזו הפעם הראשונה שהקבוצה ממש נמצאת ב-NBA ומתמודדת עם מחלוקת. עד העונה הקבוצה חיה באיזה חלום, הרבה מעל הבעיות של קבוצות רגילות. מייחסים את ההפסדים בעיקר לחסרון של קרי, והמחמירים יזכירו גם את החיסרון של גרין, אבל בעיניי הבעיה של גולדן סטייט היא חמורה יותר. עדיין יש לה את סטף קרי שהופך את כל מי שמשחק לידו לטוב יותר, ועדיין יש לה את קווין דוראנט שמסוגל לקלוע על כל שומר, אבל היא עדיין פחות טובה מהקבוצה של שנה שעברה ולפני שנתיים, בהמון אספקטים.
העמדה הכי ברורה ששונמכה היא עמדת הסנטר. יכול להיות שדמרכוס קאזינס יהפוך את המטוטלת ברגע שיחזור למגרש, אבל כרגע גולדן סטייט לא ממש מקבלת כלום מהעמדה. זאזא פאצוליה, ג'אבייל מקגי ודייויד ווסט לא היו כוכבים בווריורס, אבל הם הביאו הגנה, נחישות, מוטיבציה ומנהיגות שכרגע חסרים. דמיאן ג'ונס הוא הסנטר הפותח, אבל בקושי מקבל דקות, ועדיין לא בטוח שהוא בכלל שייך לרמה הזו. אגב, הוא נפצע וייעדר תקופה ארוכה (קרע בשריר). קבון לוני מקבל קצת יותר דקות ממנו ונלחם, אבל הוא לא סנטר ולא ממש מתקרב לאף אחד מהשלושה שעזבו. ג'ורדן בל נמחק מהרוטציה של סטיב קר בלי יותר מדי הסברים אבל עכשיו לא תהיה לו ברירה והוא יאלץ להשתמש בבל.
גם בכנפיים המצב חמור. איגודלה וליווינגסטון אמורים להיות חלק מהשישייה הבכירה ומרוויחים בהתאם, אבל נראה שהזיקנה קפצה על שניהם והתרומה שלהם כרגע היא שולית. מעבר להם לווריורס אין מה להציע. הדבר היחיד שיש לי להגיד על דמיון לי זה שהוא הגיס של סטף קרי, וג'ייקוב אוונס לא נכנס לעניינים. זה משאיר את קווין קוק, יונאס ירבקו ואלפונזו מקיני. קוק מתקשה לתרום מהספסל. כשהוא פותח הוא דווקא טוב, אבל הבעיה היא שהוא בדרך כלל מחליף את קרי, וטוב במקרה הזה לא מספיק. ירבקו עושה יופי של עבודה שחורה, אבל לא ממש מסוגל לעזור בהתקפה. מקיני הוא פיל גוד סטורי, אבל לא יכול להציל את הספסל של הווריורס.
יחד עם זאת, לא הכל שחור. כשקאזינס יחזור הוא ישדרג את עמדת הסנטר בצורה משמעותית. סביר להניח שגם איגודלה וליווינגסטון יתעוררו באיזור מרץ ובפלייאוף העומק פחות חשוב. השאלה העיקרית היא כמה המחסור בעומק ישפיע על הבריאות של הכוכבים במהלך העונה הרגילה. האם הווריורס יצליחו להביא את הרביעייה שלהם לפלייאוף בריאים ובכושר שיא? אם כן הם עדיין הפייבוריטים. כל פציעה של אחד מהשביעייה הראשונה יכולה ליצר להם בעיות.
בחלק האחורי של הראש יושב גם המפגש הקודם נגד הבאקס. הווריורס היו בלי גרין ומילווקי פשוט מחקו את גולדן סטייט מהמגרש, גם בהגנה וגם בהתקפה. האורך שלהם הקשה מאוד על הנעת הכדור של גולדן סטייט. קרי נפצע במשחק ההוא ובשבת הם נפגשים בפעם השנייה ואחרונה בעונה הסדירה. גרין כנראה שוב ייעדר (גולדן סטייט הודיעה שהוא כנראה לא יחזור בסיבוב הנוכחי במזרח). הבאקס ירצו לשחזר את המשחק ההוא, הווריורס ירצו לשחזר את ההרתעה שנראה שהלכה לאיבוד.
2. מה התוכנית של סן אנטוניו?
דברים לא אופייניים קורים בסן אנטוניו. גרג פופוביץ' מושך אש עם כותרות שלא מתאימות לו:
https://twitter.com/theScore/status/1066532952807546880
וזה עוד הייתה הכותרת המתונה. השנייה הגיעה פה:
כשבנוסף לזה הספרס הפסידו פעמיים רצוף ב-30 הפרש ונפלו למקום ה-14 במערב, יש תחושה שנגמר עידן הספרס. הניצחון על פורטלנד בראשון בלילה החזיר קצת צבע ללחיים אבל הדרך לפלייאוף מס' 22 ברציפות עוד ארוכה.
הבעיה של הספרס אגב, עמוקה הרבה יותר מ"לא זורקים שלשות". הספרס נמצאים במקום הראשון באחוזים לשלוש, אבל רק 27.3% מהזריקות שלהם הן לשלוש. זה מקום 29 בליגה, ועשירית אחוז שלמה לפני קליבלנד, רחוק מאוד מה-49.3% של יוסטון. עם זאת, כמות הזריקות לשלשות היא לא מדד לטיב הקבוצה. העשירייה הראשונה היא יוסטון, מילווקי, אטלנטה, בוסטון, ברוקלין, דאלאס, יוטה, טורונטו, דטרויט ושארלוט. למעט מילווקי וטורונטו לא מדובר כאן באריות הליגה (נו אפנס בוסטון). גולדן סטייט מקום 18, דנבר 21, הקליפרס 28. כך שכמות השלשות היא לא הבעיה הגדולה שלהם. גם לא העובדה שהספרס מקום שני בליגה באחוז מהנקודות שלהם שמגיע מהמיד ריינג' (18.8%). גולדן סטייט מובילה את הליגה בקטגוריה הזו, ואף אחד לא מבקר את ההתקפה שלהם.
הבעיה היא שסן אנטוניו מקום לפני אחרון באחוז נקודות שמגיעות ממתפרצות (רק ברוקלין אחריה), מקום לפני אחרון באחוז נקודות שמגיעות מאיבודים (רק פורטלנד אחריה), מקום 28 באחוז נקודות מהצבע (רק בוסטון וגולדן סטייט אחריה) ורק מקום 14 באחוז הנקודות שמגיעות מהעונשין. בקיצור – לספרס אין נקודות קלות. גם הנעת הכדור לא מדהימה – רק מחצית מהסלים של סן אנטוניו ל-2 מגיעים מאסיסטים (מקום 14; גולדן סטייט במקום הראשון עם 58.6%). בסך הכול, 58.2% מהסלים שלה (שלשות ושתיים) מגיעים מאסיסטים (מקום 13 בליגה). אין נקודות קלות, הנעת הכדור לא מה שהייתה, וזה אומר שיש המון הסתמכות על שני כוכבים שמושכים הכי הרבה תשומת לב כשהם נעלמים – דמאר דרוזן ולמרכוס אולדריג'.
ואם בניתם על הגנה, גם את זה אין. הם מקום 28 באחוזי שדה של היריבה (לפני פיניקס וקליבלנד) ומקום 23 באחוזי שלשות של היריבה. הספרס גם שולחים את היריבים שלהם לקו הכי מעט, וזה נתון מטעה. בישראל בדרך כלל מפרשים את זה כחוסר מאמץ בהגנה אבל זה לא בהכרח הסיפור. הספרס מקום 24 במספר האסיסטים של היריבה, ומקום 28 באיבודים.
ועדיין – עם כל הנתונים העגומים האלו, סן אנטוניו עם מאזן 12-11 שלילי. הציפייה הייתה שהם יהיו הרבה יותר נמוך. מה שמונע מהם לרדת יותר למטה זו התרבות של המועדון. שימו את סקרמנטו, פיניקס, קליבלנד, ניו יורק ואחרות עם אותם נתונים, ומזמן היינו קוראים לזה טנקינג.
3. מה רוצים מהויברג?
אני יכול לספר לכם פה כמה ההנהלה של שיקגו גרועה, אבל מנדי NBA כבר עשה את זה לפני תחילת העונה. אין ממש טעם לחזור על הדברים שהוא כתב שם. נסכם רק את תקופת הויברג כעוד מאמן שהוכשל על ידי הנהלת הבולס. הויברג הצליח במכללות עם הפייס אנד ספייס. בשיקגו הוא פשוט לא קיבל את הכלים להצליח. זה לא רק שלא היו לו קלעי שלשות, ואפילו דחפו לו שחקנים שאלרגים לקשת השלוש, פשוט לא נתנו לו כלים להצליח. מה בדיוק ציפו בשיקגו כשנתנו לזאק לאבין 78 מליון דולר ל-4 עונות? שעכשיו הוא יתחיל לשמור? מה הם ציפו משחקן כמו פארקר שהצהיר בריש גלי שעל הגנה לא משלמים כסף ב-NBA?
לא בדיוק ברור לי מה ציפו בשיקגו, אבל היא נראית בדיוק כמו שהיא הורכבה. נקודות ריקות ואין הגנה. הגיע הזמן שיוחלפו מקבלי ההחלטות בשיקגו. בעצם, הזמן לזה היה לפני 5 שנים.
זריקות עונשין
1. בפודקאסט האחרון (עברנו את ה-1000 האזנות! אם עדיין לא שמעתם – רוצו לשמוע!) היינו קצת מבולבלים מהנט רייטינג של החמישייה של דאלאס. כשהימרתי שיגיעו לפלייאוף לפני פתיחת העונה התבססתי על החמישייה החזקה שלהם. מסתבר שהיא החמישייה עם הנט רייטינג הכי גרוע בליגה (מינוס 8.8) ויש להם את הספסל הכי טוב בליגה (פלוס 10 למרבית השחקנים). בדה רינגר התעמקו בנושא והסבירו למה המאבריקס לא יחזיקו מעמד במירוץ לפלייאוף.
2. דיאנדרה צנח לאיזור ה-75% מהעונשין. עדיין הרבה הרבה יותר טוב מכל הקריירה שלו.
3. מילווקי היא הקבוצה הכי מרשימה שרשמה את ההפסדים הכי מביכים. גם פיניקס וגם ניקס? לא יודע להסביר את זה.
4. ברוך השב גורדון הייוורד. התגעגענו.
זה עדיין לא גורדון הייוורד שהכרנו. האקפלוסיביות שלו עדיין לא שם. מתוך שלושים הנקודות רק במקרה אחד הוא הגיע ליד הטבעת. ועדיין יש לאוהדי בוסטון על מה לפאנטז. הייוורד עבר לספסל ובתור מנהיג החמישייה השנייה הוא הרבה יותר מעורב, והרבה יותר מנהל משחק.
5. ברוך הבא ג'ארן ג'קסון ג'וניור. ציפינו!
