בקיץ האחרון זעזעה אוקלהומה סיטי את שוק ההעברות וצירפה ל-MVP המכהן, ראסל ווסטברוק, את פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני – שניים מהכוכבים ההתקפיים של הליגה. כששלושה אלפא-דוגס מסוגם של ווסטברוק-כרמלו-ג'ורג' מתקבצים בקבוצה אחת, חייבת לעלות השאלה 'איך הם יסתדרו', ובמיוחד בצד ההתקפי, איך תהיה הדרך הטובה ביותר לסדר את ההתקפה כך שהכשרון של שלושת הכוכבים יבוא לידי ביטוי, ובלי שהם ידרכו אחד לשני על האצבעות?
כמובן שאוקלהומה סיטי היא לא הקבוצה הראשונה שמצרפת מספר כוכבים, רק שנה שעברה גולדן סטייט חיברה את קווין דוראנט לסטף קרי וקליי תומפסון, אבל שם הייתה תחושה שהדברים יסתדרו, בין היתר כי דוראנט אף פעם לא קיבל את תדמית ה'בול הוג' שיש לראסל ולכרמלו (ובמידה מסויימת גם לג'ורג'), ולקליי אין צורך בכדור אצלו לאורך זמן כדי לעשות את הנזק שלו.
כדי לענות על השאלה עברתי על פילוח הפוזשנים משנה שעברה כדי לנסות ולראות איך אני הייתי מריץ את ההתקפה של הת'אנדר, ככה שהיכולת של כל הכוכבים תבוא לידי ביטוי כאשר שלושת הכוכבים על המגרש יחד, בעיקר ברבע הראשון, הגו-טו מוב יהיה מן הסתם פיק אנד רול שמתחיל מראסל ווסטברוק. שנה שעברה ווסטברוק הריץ את המהלך הזה 11.9 פעמים במשחק (שני בליגה אחרי קמבה ווקר). המרוויח הגדול מהמהלך הזה צפוי להיות סטיבן אדאמס. בשנה שעברה, עקב הפגיעה בריווח במשחק בעקבות ההחלפה של דוראנט ואיבאקה באולדיפו וסאבוניס ג'וניור, ירדו אחוזי השדה (האפקטיביים) בתפקיד הרול-מן של אדאמס מ-63% ל-58.3%. השנה, עם הריווח שיעניקו כרמלו אנתוני ופול ג'ורג', היעילות שלו צפויה לעלות. מה שצפוי לרדת היא כמות האיבודים של ראסל מתוך הפיק אנד רול (כשישית מהפיק אנד רולים שלו שנה שעברה הסתיימו באיבוד, כלומר שני איבודים בממוצע למשחק), כי כמות האפשרויות למסירה שלו תגדל, כמו גם שטח הפעולה, היות והיריבות לא יוכלו לצמצם את ההגנה כמו השנה.
באשר לג'ורג' וכרמלו, היעילות שלהם בספוט אפ (1.23 נקודות לפוזשן אצל כרמלו, הגבוה ביותר מבין כל סוגי ההתקפה של כל השלושה שנה שעברה, ב-15% מהפוזשנים שלו, ו-1.14 נקודות לפוזשן אצל פול ג'ורג' ב-12% מהפוזשנים שלו) או אחרי חסימה (נקודה בממוצע לפוזשן אצל שניהם, אצל ג'ורג' בווליום גבוה, 19% מהפוזשנים, אצל כרמלו רק 5.5%) צפויות להתרגם לנקודות קלות גם עבורם. החילוף הראשון שהייתי מבצע הוא דווקא של ווסטברוק, שצפוי לשאת ברוב הנטל ההתקפי, ולתת לפול ג'ורג' להריץ את הפיק אנד רול במקומו. בשנה האחרונה ג'ורג' שיפר את התפוקה שלו בפיק אנד רול וב-17.5% מהפוזשנים שלו התפוקה שלו עמדה על 1.01 נקודות לפוזשן, גבוהה מזו של ראסל וכרמלו (0.89 ו-0.8 בהתאמה, כשהנתון של כרמלו הוא הנמוך ביותר בפילוח בין השלושה). השיפור בפיק אנד רול, ובאחוזי השדה בכלל, אצל ג'ורג' מגיעים מבחירת זריקות טובה יותר ומהעובדה שההגנות היו צריכות להתמקד בשחקנים נוספים. הנוכחות של כרמלו על המגרש בדקות האלה, כמו גם של ריימונד פלטון שצפוי להיות המחליף של ראס יעזרו בשמירה על הריווח ההתקפי, כשלקראת סוף הרבע אפשר לתת גם למלו וסטיבן אדאמס לנוח.
את הרבע השני הייתי פותח עם כרמלו והמחליפים, וזה הזמן לתת לכרמלו להיות זה שמנהל את המשחק, בין אם בפוסט (הנתון של שנה שעברה, 0.92 נקודות לפוזשן ב-16.7%, אמנם נמוך יחסית, אבל נובע גם מהעובדה שההתקפה של הניקס כולה הייתה לא פונקציונלית, וכשהוא יוקף בקלעים – פלטון, אברינס, פטרסון וגראנט\פרגסון, יהיה קשה לצופף את הצבע מול מלו) או באמצעות הבידודים הישנים והטובים (שנה שעברה 0.99 נקודות לפוזשן ב-23.7% מהמקרים, הנתון הגבוה בין הבידודים של השלושה), הנתונים האלו היוו כ-40% מהפוזשנים של כרמלו שנה שעברה ולמעט המקרים בהם הוא משחק אוף דה בול היו היעילים ביותר שלו. לחלופין, במידה וכרמלו בבעית עבירות\עייפות, אפשר לתת לג'ורג' לשחק את אותו התפקיד (0.94 PPP בבידודים\פוסט-אפ, ב-20% מהפוזשנים), או להמשיך את הפיק אנד רול עם הריווח שמציעים המחליפים.
אחרי כמה דקות זה זמן טוב להחזיר את ראסל ולתת לכרמלו קשישא עוד כמה דקות מנוחה. גם הרכב הקלעים הזה נותן לראס הזדמנות לא רעה לפיק אנד פופ עם פטרסון או לבידודים (0.94 נקודות לפוזשן, שצפויות לעלות בעקבות הריווח). אפשר אפילו לתת לראס לשחק קצת אוף דה בול, שכן היעילות שלו בספוט-אפ מרשימה (1.16 נקודות לפוזשן), גם אם במדגם קטן של קצת פחות מ-5% מהפוזשנים. במגרש הפתוח, ראס יוכל להוריד את כמות הפעמים שבהן הוא כופה את עצמו על המשחק (כחמישית מהפוזשנים של ראס היו בהתקפת מעבר, עם 0.99 PPP, כאשר ב-22.5% מהפעמים הוא מסיים באיבוד, כלומר איבוד וחצי בממוצע למשחק, הגיעו אצל ראסל בהתקפות מעבר) ולתת לג'ורג' לרוץ (1.12 PPP, הגבוה ביותר בכל הקטגוריות אצל כל השלושה למעט ספוט אפ, ב-14.7% מהפוזשנים שלו), עצם הנוכחות של ג'ורג' אמורה לשפר גם את היעילות של ראסל במתפרצות. לשם ההשוואה בעונה האחרונה ליד דוראנט, ראסל קלע באחוזים טובים יותר ואיבד פחות.
גם מבחינת איזון העומס בין הכוכבים השילוב נראה אפשרי. בשנה שעברה, ווסטברוק, קאנטר ואולדיפו היו אחראים לכ-65 פוזשנים בממוצע למשחק. אם ווסטברוק ירד ל-27 (מ-33.5 שנה שעברה), ג'ורג' ל-20 (במקום 23) וכרמלו ל-18 (במקום 23) הם צפויים להגיע לאותו מספר פוזשנים. אין ספק ששלושת הכוכבים יידרשו לעשות התאמות וייקח להם זמן ללמוד אחד את השני, אך זה נראה בהחלט בר ביצוע. ולי נראה, אחרי צלילה למספרים, שלמרות החשש הראשוני מחוסר ההתאמה, באמצעות התקפה שמנצלת את היתרונות של שלושת הכוכבים, אוקלהומה סיטי עומדת בפני עונה מעניינת מאד.