הרשת כבר מלאה בשלשת הניצחון של לילארד, שהפכה לקלאסיקה מיידית. אבל השלשה ההיא היא רק סימן הקריאה בסיפור של לילארד במשחק הבוקר. הוא היה בלתי עציר לחלוטין. 50 נק' ו-10 שלשות – שניהם שיאי פרנצ'ייז. מעל 50% מהשדה, מעל 50% מהשלוש. כל זה כשהוא קולע כמעט חצי מהנקודות של הקבוצה שלו, ואחראי, יחד עם האסיסטים שלו, ליותר מחצי. מושלם.

בגיל 28, לילארד הוכיח עליונות מוחלטת על ווסטברוק, ואני אסתכן בחילול הקודש ואטען שאולי הגיע הזמן לדבר עליו באותה נשימה עם סטף. ברור שרשימת ההישגים לא באזור בכלל, אבל כרגע, בפלייאוף הנוכחי – קשה לדמיין גם את קרי עושה יותר.

בעיני אי אפשר לתת קרדיט לשחקן התקפה בלי להסתכל על ההגנה שאפשרה את הנזק שלו. ההגנה של הת'אנדר היא חתיכת אכזבה. 111 נק' למשחק מפורטלנד ללא הנוכחות ויכולת המסירה של נורקיץ' זה הרבה יותר מדי עבור טוענת לתואר ההגנה הטובה בליגה. לילארד קלע עליהם 34 נק' במחצית הראשונה ולא ראינו שום התאמות. למשך דקות רבות מי ששמר עליו היה דניס שרודר. ככה לא מנצחים משחק מכריע.

ועם זאת, זו לא רק אוק סיטי. גם יתר שחקני החמישיה של פורטלנד התעלו. הארקלס, אמינו וקאנטר עשו מה ששחקנים משלימים צריכים לעשות – שמרו חזק (אפילו קאנטר!) וקלעו כשהם היו פנויים. הארקלס פגע בקבוצה לא מעט עם החטאות העונשין שלו, אבל תיקן בדקות ההכרעה. קשה להגיד אם ההצלחה שלהם נובעת משיפור שלהם או מהגנה לא מספיק טובה – את זה נראה בסיבוב השני.

בת'אנדר חייבים להיות מאוכזבים. אם הם לא מנצחים משחק שבו ג'ורג' ושרודר, שדיוק הוא לא הצד החזק של המשחק שלהם, קולעים 70% מהשדה על 30 זריקות – קשה לראות איזה משחק הם כן ינצחו. וג'רמי גראנט קלע אפילו טוב יותר..

אז כן, האשמה נופלת בצורה חד משמעית על ווסטברוק. המשחק הראה למה הוא שחקן כל כך מקטב – הוא יכול להיראות כמו השחקן הכי טוב בליגה והשחקן הכי גרוע בליגה באותה העונה, או באותו משחק, אפילו באותו רבע. וכרגע – החלק הדומיננטי הוא לא החלק הטוב.

בתחילת המשחק הוא היה מאוד סולידי – כמעט ולא זרק. אלה היו הדקות הטובות של הת'אנדר. שבהן הגיעו למאזן דו ספרתי. בהמשך ההפרש ירד קצת, והוא החליט לקחת את המשחק על עצמו – מה שנגמר בשרשרת החטאות מביכות, כולל לייאפים ליד הטבעת, וביתרון של פורטלנד. אחר כך הגיעה ריצה של של הת'אנדר שבה הוא קלע כמה קליעות רצופות ונראה כמו כוח בלתי ניתן לעצירה. ואז הוא נתן לפורטלנד את המשחק – בהחטאות, עבירות תוקף ואיבודי כדור.

היו לא מעט שכתבו על "ראס יהיה ראס". אני לא מזלזל ביכולת שלו, אבל ראס לא יכול להיות יותר גדול מהמשחק, או מהצורך לנצח. שחקן שקולע 36% מהשדה בסדרה לא צריך לקחת 22 זריקות במשחק, ואם הוא כן – צריך פשוט להוציא אותו. המספרים של ראסל מזכירים את אוסקר רוברטסון, אבל היכולת בפועל ממש לא שם, וחייבת להיות דרך להכריח אותו לקבל החלטות יותר נכונות.

לא ברור שלווסטברוק יהיה צ'אנס יותר טוב להצליח בפלייאוף בשנים הקרובות. הוא עדיין אתלט אדיר, אבל בירידה, וזה משפיע מאוד על היעילות שלו. העונשין שלו דועך (למרות שדווקא בסדרה מול פורטלנד הוא היה מצוין). השנה נבנתה מסביבו קבוצה חזקה, עם ג'ורג' בעונת כמעט MVP, גראנט טוב בשני הצדדים ושרודר מהספסל. הסגל הזה יישאר, בגדול, גם בעונה הבאה, אבל השחקנים המרכזיים בו בחלק היורד של הקריירה, ומצ'אפ נוח יותר מפורטלנד נטולת נורקיץ' יהיה נדיר.

בכלל, היכולת של הת'אנדר להשמיד ערך יוצאת דופן. מרקיף מוריס היה, עד השנה, שחקן פותח חשוב בוויזרדס – ונמחק שם לחלוטין. נרלנס נואל הפך מסנטר פותח בדאלאס למחליף שולי. פטריק פטרסון, שחקן פותח בטורונטו, נמחק לגמרי.מצד שני – קאנטר פורח יחסית מאז שעזב את הקבוצה, ועל הארדן ודוראנט באמת לא צריך לדבר.

שורה תחתונה – לפורטלנד יש סיבות טובות להאמין בעצמה גם בהמשך. גם דנבר וגם הספרס לא נראים כמו משוכה בלתי עבירה. לת'אנדר יש הרבה מה על מה לחשוב בקיץ. לפחות בעיני, טרייד על ראסל לא צריך להיות מחוץ לדיון.