אחרי הניצחון הגדול על פיניקס, דני אבדיה והבלייזרס פוגשים אתגר עצום – סאן אנטוניו ספרס, עם 62 נצחונות בעונה הרגילה, מומנטום גדול ומועמד לגיטימי ל-MVP. שתי קבוצות צעירות, שתיהן מצליחות מעבר לציפיות. איך זה יסתיים?
המפגשים מהעונה הסדירה – ומה אפשר ללמוד מהם לקראת הסדרה?
שתי הקבוצות נפגשו שלוש פעמים בעונה הרגילה, כולן כשהספרס חסרים את וומבי. ההשפעה של החייזר על המשחק כל כך גדולה, שכל דבר שנאמר על המצ'אפ ביניהן חייב להילקח עם יותר מגרגיר מלח. גם הבלייזרס היו פצועים, כפי שהיו במהלך כל העונה: בשניים מהמפגשים הם חסרו את ג'רו הולידיי, ובשלישי את שארפ וגראנט.
בסוף נובמבר הספרס ניצחו די בקלות את פורטלנד, שהתקשתה באופן כללי באותה נקודת זמן. המשחק בפורטלנד לא היה צמוד במיוחד, הספרס לקחו את היתרון ברבע הראשון ולא פיגרו. בתחילת ינואר הקבוצות נפגשו בסאן אנטוניו, משם הבלייזרס יצאו כשידם על העליונה. וממש לקראת סוף העונה הספרס ניצחו משחק שהיה חשוב הרבה יותר לבלייזרס מאשר להם.
בשני ההפסדים של הבלייזרס, ההגנה של הספרס הצליחה לחנוק אותם. דירוג התקפי של 101 נק' בשניהם הוא נתון רע מאוד, כמו גם 32% ל-3. ההגנה של הספרס מדורגת שלישית בליגה, פורטלנד מתקשים התקפית, המפגש של שניהם הוביל לצרות התקפיות רציניות.
הניצחון של הבלייזרס הגיע עם אחוזים טובים יותר, ועם טריפל דאבל של דני אבדיה. את המשמעות שלו להתקפה של הבלייזרס ראינו גם במשחק הפליי אין מול פיניקס. ככלל דני היה טוב בכל שלושת המשחקים, זה לא תמיד עזר לניצחון. בעצם לא ראינו את ההתקפה של הבלייזרס בהרכב מלא, וגם לא ראינו את וומבי והמשמעות שלו בשני צידי המגרש.
לספרס עבד משהו אחר בכל משחק: בראשון פוקס השתלט על המשחק, במשחק השני לוק קורנט נתן משחק שיא, ובשלישי הספסל בראשות קלדון ג'ונסון וקארטר בריאנט נתן את הטון. ההגנה הטובה של פורטלנד הצליחה להוריד להם את אחוזי השדה, אבל שלחה אותם לא מעט לקו ולא הצליחה להוריד אותם מהקצב הרגיל שלהם.
הספרס קבוצה טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי במשחקים. הבלייזרס התקשו התקפית ונזקקו להתעלות כדי לנצח, והספרס ניצחו אותם בצורות שונות בלי הכוכב הגדול שלהם.
המפגש בין הקבוצות והכוכבים
הספרס מגיעים לסדרה כפייבוריטית ברורה. הם ניצחו 20 משחקים יותר מפורטלנד בעונה הרגילה; הם במאזן חיובי מולם למרות חסרונו של וומבי; הם במומנטום אדיר, עם מאזן של 30-4 (!) במשחקים האחרונים שלהם; הם מגיעים בסגל כשיר ובריא לפלייאוף; ועם וומבי בסיום אדיר של העונה לקראת המאבק על תואר ה-MVP, כשהוא מגלה דומיננטיות התקפית שאפילו ממנו לא ראינו בעבר.
הם יצטרכו להתמודד עם ההרכב המלא של פורטלנד. עקרונית לבלייזרס יש קבוצת הגנה טובה, וכאשר אבדיה, הולידיי, שארפ וגראנט כשירים אמורה להיות להם התקפה סבירה. את שני הדברים כמעט ולא ראינו העונה בגלל הפציעות. פורטלנד הראו מול פיניקס איך הם יכולים להתחמם כשכל ארבעת הסקוררים שלהם על המגרש, והספרס ירצו לוודא שהם חונקים אותם מספיק כדי שריצות כאלה לא יקרו, או לא ישפיעו אם יקרו.
שחקן המפתח של הבלייזרס יהיה אבדיה, והספרס יצטרכו להחליט אם הם שמים את וומבי עליו לזמנים ארוכים או להמשיך לשים אותו על שחקן פחות דומיננטי כדי שיוכל להגיע למצבי עזרה. על פני הדברים סטפון קאסל אמור להיות פתרון מצוין – הוא מספיק חזק כדי להפריע לדני ומספיק זריז כדי לייצר איבודי כדור כשהוא הולך לסל. בפועל במשחקים זה לא כל כך עבד. הבלייזרס יחפשו להחליף שומר על אבדיה בפיק אנד רול ולנסות לנצל שחקנים יותר חלשים כמו שמפייני ובארנס לחדירות של דני. מצד שני, בפלייאוף וומבי יחכה בצבע.
הספרס לא קבוצת שלשות גדולה, ועקרונית לבלייזרס אמורה להיות יכולת לנצל את זה. עם קלינגן באמצע וחבורת ווינגים שומרים טובים הם אמורים להיות מסוגלים לצאת מספיק לקלעים כדי להפריע להם ועדיין להישאר חצי צעד מאחורה כדי לסגור את משחק החדירות המצוין של פוקס, קאסל והארפר. מפתח מרכזי תהיה היכולת שלהם להימנע מפאולים – ראינו בעונה הרגילה שהבלייזרס מצליחים למנוע זריקות מהשדה בצורה די מרשימה, אבל אם שולחים את הספרס לקו זה לא מועיל. בצד השני, ואסל, וומבי ושמפייני יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים לקלוע ביציבות גם מול הגנה טובה.
הספסלים ישחקו תפקיד מפתח בסדרה הזו. הספרס מציגים את המועמד הראשי לשחקן הספסל של העונה בדמות קלדון ג'ונסון בעונת קריירה, את הארפר הנהדר ואת ההגנה היעילה של קורנט הבלייזרס בהרכב מלא עמוקים לא פחות עם גראנט, שארפ והטיים לורד. לספרס יש תמיד יוצר ברמה גבוהה על המגרש, אבל פורטלנד מתקשה בכך – כשאבדיה לא משחק הם תקועים עם סקוט והולידיי, שמתקשים מול הגנות טובות. הספרס אמורים לנצח את הדקות של הספסל, ופורטלנד ינסו מאוד להחזיק מעמד בלי נזק גדול מדי.
מפתח נוסף לזהות המנצחת יהיה הקרב תחת הסלים, בפרט אלה של הספרס. פורטלנד היא קבוצת ריבאונד ההתקפה השניה בליגה, ויש לה הרבה סנטימטרים בכל עמדה – במיוחד בהרכב מלא. הספרס הם קבוצת ריבאונד ההגנה מספר 1 בליגה. הליכה חזקה לריבאונד התקפה יכולה להיות דרך טובה של פורטלנד לקזז את היתרונות ההגנתיים של הספרס.
גם הניסיון הולך לשחק תפקיד בסדרה הזו. הבלייזרס צעירים אמנם, אבל יש להם את הולידיי שכבר ראה הכל, ואת אבדיה ששיחק משחקים מכריעים רבים בנבחרת ובישראל. פרט לבארנס של לפני עשור וקצת קורנט, השחקן המשמעותי היחיד בספרס שראה אקשן בפלייאוף הוא פוקס, וגם זה לסדרה אחת (מצוינת). אם פורטלנד יצליחו לגנוב אחד משני המשחקים הראשונים, הם יכולים לקוות שהספרס יתקשו יותר תחת הלחץ והציפיות.
איך עוצרים את וומבי? כל הליגה שואלת את עצמה, וספליטר צריך לספק תשובות. עד כה השומרים הכי יעילים שלו היו שחקנים חזקים שקשה לו לעבור בכדרור, גם אם הם לא מאוד גבוהים. לפורטלנד יש שחקן הגנה ייחודי בדמות ת'ייבול, שגם אם הוא לא בהכרח נכנס לתבנית הזו, יכול להיות חלק מהפיתרון. במקביל סביר להניח שגם אבדיה ואפילו הולידיי יצטרכו לתת גוף מולו.
קרב המאמנים – סגנונות, התאמות ורוטציות
גם ג'ונסון וגם ספליטר ידועים כמאמנים שדוגלים במשחק פשוט – פיק אנ רול קלאסי, לא יותר מדי תרגילים ולא תרגילים מורכבים מדי.
ג'ונסון יצטרך להחליט איך להשתמש בוומבי הגנתית – האם במצבי עזרה או יותר בפוינט אוף אטאק מול אבדיה או הולידיי. הוא יצטרך להתמודד גם עם האיום בריבאונד התקפה – אם הספרס יצאו יותר מדי קדימה, פורטלנד יקחו להם ריבאונדים, ואם לא הם יפספסו הרבה הזדמנויות למתפרצות מול קבוצה שקשה לקלוע מולה כשהיא מסודרת בהגנה. הדקות שבהם וואסל, שמפייני ובארנס על המגרש עלולות להיות מאתגרות הגנתית, בעוד שעם שני קלעים בלבד הוא עלול להתקשות התקפית, אז גם פה יש דילמה.
האתגר של ספליטר גדול בהרבה. בראש ובראשונה לא ברור שיש לו בכלל את הכלים לייצר התקפה יעילה מול ההגנה של הספרס. גם אם כן, כששארפ וגראנט ביחד על המגרש ההגנה יורדת, ואולי בכלל כדאי ללכת על הרכב הגנתי חזק עם ת'ייבול וקאמארה ולנסות לייצר התקפה על בסיס מתפרצות ואבדיה באחד על אחד.
הוא יצטרך לנהל את העייפות של אבדיה, שצפוי לקחת על עצמו את רוב הנטל ההתקפי, ועדיין להיות שחקן מפתח בהגנה. והוא יצטרך להבין מאיפה הוא מביא שלשות וכמה לסמוך על קלינגן מהטווח הזה.
גם אצל המאמנים תהיה משמעות לניסיון. ג'ונסון בסך הכל בשנה שניה כמאמן ראשי, אבל היו לו כמה שנים טובות ללמוד מפופוביץ'. ספליטר בכלל מאמן מחליף שהוזעק בגלל ההסתבכות של בילאפס, ולא ברור אם ימשיך בעונה הבאה. גם הוא תלמיד של פופוביץ', כשחקן. לשניהם אין ניסיון בפלייאוף, גם לא כעוזרים.
האתגר של שני המאמנים שונה בתכלית. ג'ונסון בסך הכל צריך למצוא את הדרך לגרום למה שעבד עד עכשיו להמשיך לעבוד. ספליטר צריך לשלוף שפן מאוד רציני מהכובע.
תחזית
עם כל הכבוד, הציונות והפרובינציאליות, זה לא כוחות. הדחות של מס.2 על ידי מס. 7 נדירות באופן כללי, וכאן ספציפית הפערים גדולים מדי. פורטלנד קבוצה טובה ולוחמת, לא יהיה לספרס קל, אבל הם ינצחו 4-1 עם לפחות שלושה משחקים צמודים.
רוצים לנחש איך הסדרה תסתיים? מוזמנים להצטרף למשחק הבראקטים של הכדור הכתום ממש כאן
