Sample Page

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

 

הקבוצה היום:  סקרמנטו קינגס

שחר צ'קוטאי

נשארו: דיארון פוקס, דומנטאס סבוניס, הריסון בארנס,ראשון הולמס, אלכס לן, דביון מיטשל, טרנס דיוויס, טריי ליילס, צ'ימזי מטו, נמיאס קווטה (חוזה דו כיווני).

 

עזבו: דונטה דיויצנזו – גולדן סטייט, ג'סטין הולידיי -טרייד לאטלנטה, מו הארקלס – טרייד לאטלנטה, ג'וש ג'קסון – שחקן חופשי, דמיאן ג'ונס – לייקרס. ג'רמי לאמב – שחקן חופשי.

 

הגיעו: שוק חופשי – מליק מונק (19.4$ לשנתיים), מת'יו דלאבדובה (2.6$ לעונה), קיי.זי אוקפלה (חוזה לשנתיים), סאם מריל – (חוזה לשנתיים), קאון אליס (חוזה כפול). טרייד – קווין הוארטר (אטלנטה), דראפט – קיגן מארי (בחירה 4 בדרפאט) וצ'ימה מונקה (לא נבחר בדראפט).

 

חמישייה: דיארון פוקס, קווין הוארטר, האריסון בארנס, קיגן מארי ודומנטאס סאבוניס.

ספסל: דביון מיטשל, מליק מונק, טרנס דיוויס, טריי ליילס,צ'ימזי מטו, ראשון הולמס, אלכס לן, מת'יו דלאבדובה וקיי זי אוקפלה.

 

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

 

אז מה היה לנו שם?

העונה הקודמת של הקינגס הייתה די מבולבלת, ריבוי הגארדים הקשה על הקבוצה להבין את המערכים. הההגנה לא הייתה בשלה והיחיד שאפשר לציין לטובה בתחום ההגנה הוא דביון מיטשל, שעשה עבודה טובה ככלל. במהלך העונה הקינגס קיבלו החלטה לוותר על הליברטון, כוכב פוטנציאלי, בשביל להביא את דומנטאס סאבוניס, אול סטאר מוכח, מאינדיאנה. סאבוניס הוא אולסטאר פעמיים עם יכולת התקפית מצויינת, הוא העמיד ממוצעים טובים: 19 נק', 12.1 רב' ו-5.3 אס'. הוא השני בליגה שמעמידים ממוצעים של 18+ נק' 12+ רב' ו-5+ אס', הראשון הוא השחקן המצטיין של העונה – ניקולה יוקיץ'. ההימור על סאבוניס אומר שה-GM החדש מאז 2020, מונטה מקניר, רוצה לשים את המפתחות בהתקפה בידי פוקס וסבוניס, בתקווה שהחיבור שלהם יחד יקח אותם כבר העונה אל הפלייאין ואולי גם לפלייאוף.

קיץ חם – בקיץ הקינגס עשו מהלכים יפים וחיזקו עמדות לקראת העונה הבאה: ראשית כל הם הביאו מגולדן סטייט את עוזר המאמן של האלופה מייק בראון לתפקיד המאמן. הם הביאו קלע שלשות טוב מאטלנטה בדמות הוארטר שיוסיף קליעה משלוש והגנה. החתימו את מאליק מונק, שחקן נפיץ במיוחד, שקלע בעונה שעברה במדי הלייקרס 41 נק' מול דנבר. בנוסף הם בחרו בבחירה הרביעית את קיגן מארי – פוורוד הגנתי, שחקן מבוגר יחסית בדראפט, בן 22, אבל כזה עם ניסיון וקשיחות. בתווך נכנסים אוקפלה ומריל שינסו לקנות את מקומם על ידי הקליעה.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

משחק מהיר:

בעונה שעברה הקינגס היו אחת הקבוצות המהירות בליגה, כ-70% מהזריקות נזרקו ב-10 שניות הראשונות של המהלך. השאלה האם גם עם המאמן החדש והקבוצה החדשה אנחנו נראה כדורסל מהיר או שמא הכדורסל יהיה שקול יותר ומחושב יותר?

על הנייר נראה שהקבוצה רק התחזקה בתחום הריצה, ההוספה של הורטר ומונק לרוטציה תהיה משמעותית בתחום הזה. סבוניס אמנם לא מהיר אך יכול להתמודד יפה עם הקצב, כפי שהיה גם באינדיאנה.

 

האיום ההתקפי:

חיבור יכולת ניהול המשחק והקליעה של פוקס לצד יכולת ההתגלגלות של סבוניס והשימוש שלו במהלך הפוסט אפ. פוקס מהיר מאוד ויכול להשתמש בחסימה כדי לחדור ולהשאיר את היתר פנויים, זה יכול להסתיים בסל של פוקס או אסיסט החוצה לאחד הקלעים, גם סבוניס יכול לקלוע משלוש ולכן ההגנה תצטרך למצוא פתרונות עבורם.

היכולת של סבוניס להוריד כדור ולמסור יכול להיות משמעותי עבור הקבוצה סביבו. כאשר הוא בפוסט הוא יחפור את היריבים פנימה אך אם יביאו עליו עזרה הוא ימסור החוצה.

האיום ההתקפי קיים בהרבה מישורים, אם בראון יביא את תורת הלחימה של הלוחמים אנחנו יכולים לראות את סקרמנטו קופצת קדימה כמה רמות, אך גם עם לוק וולטון שהגיע מגולדן סטייט אמרנו אותו דבר ולכן כדאי להיזהר.

 

הגנה:

הגנה היא הצד האפור של המגרש אך צד קריטי במשחק. אין בסקרמנטו שחקן שאפשר להגיד עליו שהוא כוכב הגנתי, אבל יש כמה שחקנים שיכולים להיות טובים בזה. קודם כל הצעירים מיטשל ומארי שהגיעו על התקן הזה, אך מעבר להם יש את הריסון בארנס ואת הורטר שיכולים לשמור. בסוף זה גם מאמץ קבוצתי ואם היתר גם ישקיעו בהגנה אנחנו נראה את הקינגס עולים בדירוגים.

 

אחרי 16 עונות בהם הקינגס לא הגיעו לפלייאוף, העונה הזאת תהיה עונה חשובה מאין כמותה עבורם. הם הימרו על אולסטאר וויתרו על שחקן עם פוטניצאל גבוה מאוד (הליברטון). המטרה שלהם העונה היא להתקדם אל עבר הפלייאין, מתחת למטרה זה כישלון חרוץ. מעבר למיקום מדובר גם על סגנון המשחק ועל הקבוצה, האם הם יכולים לעלות רמה או שהם ישארו בחולשה שלהם עוד מספר שנים.

 

תחזית:

סקרמנטו תגיע לפלייאין מהמקום התשיעי ותצליח לעלות לראשונה מזה 16 עונות.

קרא עוד

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: פורטלנד טרייל בלייזרס

 

נשארו: דמיאן לילארד(קיבל הארכת חוזה), אנפרני סיימונס (חוזה חדש), טרנדון ווטפורד, קיאון ג׳ונסון, ברנדון וויליאמס, נאסיר ליטל, ג׳וש הארט, אלייז׳ה יוז, קליין בלווינס, בן מקלמור, דרו יובאנקס, ג'סטיס וינסלו, יוסוף נורקיץ'(קיבל הארכת חוזה).

עזבו: ג׳ו אינגלס (מילווקי), אריק בלדסו (נחתך, עדיין שחקן חופשי),

הגיעו: גארי פייטון השני (חופשי), ג׳רמי גראנט (טרייד עם דטרויט), שיידון שארפ (דראפט), ג׳בארי ווקר (דראפט).

מתנדנדים: –

חמישייה: דמיאן לילארד, אנפרני סיימונס, נאסיר ליטל, ג׳רמי גראנט, יוסוף נורקיץ'.

ספסל:  גארי פייטון השני, ג׳וש הארט, קיאון ג׳ונסון, בן מקלמור, דרו יובאנקס, ג'סטיס וינסלו, שיידון שארפ, ברנדון וויליאמס, אלייז׳ה יוז, קליין בלווינס, טרנדון ווטפורד, ג׳בארי ווקר, אוליבייר סאר.

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22

אז מה היה לנו שם?

הבלייזרס עברו עונה לא פשוטה, והכל התחיל בהצגת המינוי של צ׳ונסי בילאפס למאמן ראשי. מינויו של בילאפס נחשב לבעייתי בעקבות תביעה אזרחית משנת 1997 שהאשימה אותו בתקיפה מינית, ונגמרה בפשרה. במסיבת העיתונאים ניל אולשיי (הנשיא לענייני כדורסל דאז) ובילאפס התייחסו למקרה, אבל סירבו לענות לשאלות בנושא, ועלו תהיות האם נכון היה למנות אדם עם תקרית שכזו בעברו.
השלב הבא היה בפיטורים של אולשיי. בתחילת נובמבר הקבוצה הודיע כי היא שכרה חברת עורכי דין שתערוך חקירה בקשר לטענות להתנהגות בלתי הולמת במקום העבודה מצד אולשיי. כחודש לאחר מכן אולשיי פוטר, וג'ו קרונין, שהיה עוזרו, מונה כמחליף זמני. אולשיי החזיק במשרה מאז 2012, ולמרות שהקבוצה הגיעה לפלייאוף ב-9 מתוך 10 שנותיו בתפקיד, היתה ביקורת רבה על כך שהקבוצה אף פעם לא הייתה קונטנדרית אמיתית.
גם על המגרש דברים לא הלכו חלק.דמיאן לילארד חזר מהאולימפיאדה עם פציעה בשרירי הבטן שהקשתה עליו לתפקד. הפציעה הצריכה ניתוח, אבל לילארד דחה אותו. ההגנה נשארה רעה, והקבוצה דשדשה מסביב ל-50% הצלחה. רצף של 7 הפסדים בתחילת דצמבר היווה סימן לבאות. לאחר 35 משחקים, כאשר הקבוצה הייתה במאזן 13-22,הקבוצה הבינה שלא תגיע רחוק מדי העונה, ולילארד הושבת ונכנס לניתוח בשרירי הבטן. פורטלנד הלכו לטנקינג אגרסיבי.

במסגרת הטנקינג הם העבירו את נורמן פאוול ורוברט קובינגטון לקליפרס, בתמורה למעט מאוד, ואז פירקו סופית את הצמד לילארד-מקולום כששלחו את האחרון לניו אורלינס ביחד עם לארי נאנס ג'וניור, וקיבלו בחזרה את ג'וש הארט וקישוטים. ב-NBA אין ואקום, ובהעדרם של לילארד ומקולום מי שקיבל את המושכות הוא אנפרני סיימונס שפרץ. ביום של הטרייד דד ליין, כשהבלייזרס שלחו את מקולום, ועדיין לא קיבלו בחזרה שחקנים, הם פגשו את הלייקרס עם דייויס ולברון. הבלייזרס עם הרכב של סיימונס, נורקיץ', ג'אסטיס ווינסלו, בן מקלמור וסי ג'י אלבי ניצחו במשחק הזה, והגדילו כשעשו רצף של ארבעה ניצחונות רצופים על ניו יורק, מילווקי וממפיס, קבוצות שמכוונות לצמרת. להנהלת הבלייזרס זה הספיק והם התחילו להשבית כל שחקן שנראה טוב מדי. סיימונס היה ראשון, ואחריו ג'וש הארט. הקבוצה הפסידה 21 מתוך 23 משחקיה האחרונים וסיימה במקום ה-13 במערב.

הטנקינג הגיע לשיאו במפגש סוף עונה עם אוקלהומה סיטי. הת'אנדר מצד אחד העלו שבעה אנשים שהם מצאו ברחוב. הבלייזרס אספו אנשים בדרך לאולם. מישהו מכם יזהה ברחוב את כוכב המשחק ג'יילן הורד או את ויט קרייצ'י שניצח את המשחק בשביל הת'אנדר? בפורטלנד כיכבו גרג בראון 3 וקיאון ג'ונסון. הסיום המביש של העונה הספיק לפורטלנד לסיים במקום השישי מהסוף, ולקבל את הבחירה השביעית בדראפט.

קיץ חם

הקיץ של פורטלנד נפתח עוד לפני הדראפט, כאשר הם הביאו את ג׳רמי גראנט והבחירה ה-46 בדראפט הקרוב מדטרויט בטרייד תמורת בחירת סיבוב ראשון של מילווקי ב-2025, הבחירה ה-36 ב-2022, ושתי בחירות סיבוב שני עתידיות. גראנט יכנס למשבצת של מו הארקלס ורוברט קובינגטון בתור השומר העיקרי של שחקני הכנף, אך בניגוד אליהם הוא אמור לספק גם מימד של on ball shot creation. הוא מילא את התפקיד בהצלחה בעונת הבועה עם דנבר, אבל בשנתיים האחרונות הוא לקח תפקיד יותר מרכזי בדטרויט וצריך לראות איך הוא ישתלב עם תפקיד מצומצם.
בבחירה השביעית בדראפט קרונין בחר בשיידון שארפ, גארד ארוך (1.98 עם 2.13 מוטת ידיים) שנחשב לסימן השאלה הכי גדול בלוטרי. שחקן תיכונים מעולה שישב שנה בחוץ, ולא שיחק בקולג' לפני הדראפט. הוא אתלט מעולה, ובעל יכולת מעולה ליצור לעצמו מצבי זריקה מכדרור, אבל הצעד הראשון שלו לא מאוד מהיר דבר שמקשה עליו ובהגנת אחד על אחד ולהגיע לטבעת בהתקפה.

הצעד שיכול להיות המשמעותי ביותר מבחינת עתיד המועדון היה הארכת החוזה של לילארד. לאולסטאר היה חוזה לשלוש עונות (כאשר העונה האחרונה הייתה אופציית שחקן), והוא האריך לעוד שנתיים (סך הכל 5 עונות, כאשר האחרונה הינה אופציית שחקן). ההארכת החוזה מאפשרת לקבוצה לבנות סביב לילארד ללא החשש שהוא יעזוב כשחקן חופשי או יבקש טרייד עם שנה אחת בלבד בחוזה והתמורה עליו תהיה נמוכה משמעותית, אבל היא גם טומנת בחובה סיכון. האם לילארד יחזור ליכולת של לפני שנתיים, או שהשנה האחרונה הינה התחלת סוף הקריירה שלו כאולסטאר? לפי הדיווחים נראה שגם כשהוא שיחק בעונה האחרונה הוא שיחק פצוע, מה שיכול להוות הסבר ליכולת הרעה. אך מנגד הוא גארד נמוך שנכנס לשנות השלושים שלו, ופגיעה באתלטיות שלו יכולה להיות מכה משמעותית למשחק שלו. במידה והתסריט הפסימי יתממש, לשלם 63.3 מיליון דולר יכול להוות עוגן שימשוך את הבלייזרס למטה.

Here is the Lillard contract breakdown:

Current contract

22-23: $42.5M
23-24: $45.6M
24-25: $48.8M

Extension*

25-26: $58.5M
26-27: $63.3M (P)

The extension numbers could be adjusted based on the salary cap in 2025-26. It cannot exceed 35% of the cap for that season.

— Bobby Marks (@BobbyMarks42) July 8, 2022

הבלייזרס לא היו פעילים בשוק החופשי, והשחקן החדש (המשמעותי) היחיד שהגיע היה גארי פייטון השני (26.1 לשלוש שנים, השנה האחרונה אופציית שחקן). בנוסף, הם החתימו מחדש את יוסוף נורקיץ׳ (70 ל-4) ואת אנפרני סיימונס (100 ל-4).

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בשנה האחרונה הבלייזרס עברו מהפך מקבוצה שמתבססת על שני סקוררים נמוכים עם הגנה בעייתית ל…קבוצה שמתבססת על שני סקוררים נמוכים עם הגנה בעייתית. את התפקיד של מקולום ימלא אנפרני סיימונס (בהנחה שישמור על הרמה מהעונה שעברה). ההבדל העיקרי מהשנים האחרונות הינו הצוות המסייע, ובראשו ג׳רמי גראנט. התפקיד שמיועד לגראנט הוא מעין שילוב של התפקידים שלו בדנבר ובדטרויט: בהגנה הוא ישמור על שחקני הכנף/פורוורדים שגדולים מידי עבור נאסיר ליטל. בהתקפה לחיות מהשאריות של לילארד וסיימונס כששלושתם על המגרש ביחד, ולהיות יוצר משני כשאר הוא משחק עם אחד מהם. הדינמיקה בין שלושתם תהיה מאוד מעניינת בעיקר בגלל העובדה שגראנט עזב את דנבר כדי לקבל תפקיד משמעותי יותר בהתקפה. הדיווחים מפורטלנד אומרים שגראנט ולילארד התחברו בקמפיין האחרון של נבחרת ארצות הברית, ושגראנט רצה להגיע לקבוצה, אבל דיבורים לחוד ומציאות לחוד, ודברים יכולים לצוץ כאשר גראנט ימצא עצמו מתחת לסיימונס הצעיר בהיררכיה.

הדרך להצלחה של פורטלנד עוברת דרך התקפה מצויינת, והגנה שתצליח להחזיק את הראש מעל המים. מבחינת ההתקפה אין להם מה לדאוג. כל עוד לילארד בריא מובטחת להם התקפה איכותית (היו בטופ 3 ברייטינג התקפי בשלוש העונות הבריאות האחרונות של לילארד). הצירוף של גראנט וגארי פייטון השני יוסיף מימד של תנועה בלי כדור (פייטון) ויכולת של שחקני משנה ליצור לעצמם (גראנט) שלא היה להם עד עכשיו. מבחינת ההגנה יש לפורטלנד שומרים טובים (ג׳וש הארט, ג׳סטיס ווינסלו), וחלקם אפילו טובים מאוד (גראנט, פייטון, נאסיר ליטל), אבל הבעיה היא שהם מוגבלים מידי התקפית בשביל לשחק יותר משניים מהם בו זמנית מבלי להקריב את ההתקפה.

בעיה נוספת בסגל הינה בעמדת הסנטר. בסגל יש כרגע רק סנטר ״קלאסי״ אחד (נורקיץ׳), וגם הוא בסכנת פציעה ואי אפשר לסמוך עליו לאורך עונה שלמה. בנוסף, הסנטר השני, דרו יובנקס, לא מספיק טוב כדי לתפקד בסנטר פותח כאשר נורקיץ׳ יהיה פצוע. לבילאפס נשאר לקוות שאחד מהסנטרים הצעירים (אוליבייה סאר, ג׳בארי ווקר) יצליח לתת דקות תחרותיות, או לנסות כל מיני הרכבי סמול-בול עם גראנט כסנטר, אבל זה לא תפקיד שהוא מילא באופן תדיר בקריירה, ולחמישיות כאלה יהיה עוד יותר קשה להחזיק מעמד הגנתית.

תחזית:

פורטלנד נמצאים עכשיו בלימבו של בינוניות (aka the Sacramento zone). מצד אחד, הם טובים מדי בשביל להשיג בחירת דראפט איכותית שתקפיץ אותם קדימה, ומצד שני, הם לא מספיק טובים כדי להגיע להישג אמיתי. המערב השנה מאוד צפוף והגעה לפלייאוף תיחשב להישג. תסריט יותר ראלי הינו מקום 9-10 והפסד בפלי-אין.

קרא עוד

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: אינדיאנה פייסרס

נשארו: ג'יילן סמית', טייריס האליברטון, מיילס טרנר, באדי הילד, TJ מקונל, כריס דוארטה, אושה בריסט, גוגה ביטאדזה, טרי טיילור, אייזיה ג'קסון

עזבו: TJ וורן (נטס), דווין וושינגטון (שוחרר), מלקולם ברוגדון (סלטיקס)

הגיעו: בנדקיט מאות'רין, אנדרו ניימבהארד, קנדל בראון (דראפט), ארון נייסמית, דניאל ת'ייס (טרייד)

מתנדנדים:

חמישייה: טייריס האליברטון, באדי הילד, בנדיקט מאות'רין, ג'יילן סמית', מיילס טרנר

ספסל:  TJ מקונל, כריס דוארטה, אושה בריסט, גוגה ביטאדזה, טרי טיילור, אייזיה ג'קסון

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22

אז מה היה לנו שם?

עזבנו את הפייסרס אשתקד כשהם בדיוק התקדמו: ריק קרלייל הוחתם על חוזה שמן, כגאון התקפי והיחיד שיכול לפתור את הפלונטר בקו הקדמי של של דומאנטס סאבוניס ומיילס טרנר. קרלייל הודה עוד לפני פתיחת העונה כי הוא מאמין שיש צורך לחלק את הדקות בין טרנר וסאבוניס, אך במקביל שלח מסרים אוהבים לסאבוניס ("הוא מפלצת") ואמר כי הסגל הוא "סגל כלבבו". חץ ההתקדמות של הקבוצה הורה למעלה, למעלה ורק למעלה, אבל לאחר חודש וקצת, ומאזן שלילי של 16-10, קווין אוקונור מהרינגר כבר העלה שאלות.

הסימנים היו על הקיר. למרות עוד עונת קריירה של הסנטר-פורוורד, קרלייל מעולם לא אהב לשחק דרך סנטר כבד בפוסט אלא העדיף פיקנרול עם גארד דינמי, והנגיעות של הליטאי באיזור הפוסט והמרפק ירדו דרמטית לעומת שנה שעברה. עבר עוד חודש, וסימני השאלה כבר הפכו לסימני קריאה מובהקים. זה התחיל באמירה מוזרה בכנותה של קווין פריצ'ארד על כך שהקבוצה מחפשת את ה"כוכב הבא" שלה, כמו פול ג'ורג' ו-ויקטור אולדיפו קודם לכן (לאחר מכן התנצל, בערך), נמשך בהיעדרות ממושכת של מלקולם ברוגדון עקב פציעת אכילס טורדנית, והסתיים במאזן 29-15 שלילי באמצע חודש ינואר –  טוב יותר רק מהפיסטונס ומהמג'יק במזרח –  שסימן שהחץ כבר מורה למקומות אחרים. הפייסרס באותו הזמן לא היו בהכרח קבוצה רעה – נט רייטינג של 0 שם אותם במקום טוב באמצע, אך מאזן מחריד של 4 ניצחונות מ-23 משחקים בקלאץ' (38% מהשדה, אחרונים בליגה) הראה שלפעמים תזמון זה עניין של טיימינג.

האקדח שהופיע במערכה הראשונה ירה כבר במערכה השנייה: קאריס לוורט, שהוביל את הקבוצה בזריקות למשחק אך שוב לא הצליח לעשות זאת מעל ליעילות ממוצעת מינוס, נשלח כלאחר כבוד לקליבלנד קאבלירס בתמורה לבחירת סיבוב ראשון מוגנת. יומיים אחריו, אבן הדומינו הגדולה נפלה, ודומאנטס סאבונס, פעמיים אולסטאר והדבר הכי קרוב לפרנצ'ייז פלייר, נשלח לסקרמנטו, בתמורה ללא פחות מטייריס האליברטון המוכשר בן ה-22 (וגם באדי הילד).

האליברטון החרוץ אמנם שיחק הרבה בכל 26 המשחקים הנותרים של הקבוצה (36 דקות לערב), אך לא זכה להצלחה יתרה, כשעל אף יעילות מרשימה (17 נקודות ו-9 אסיסטים ב-50% מהשדה ו-40% מהשלוש), ניצח רק 6 משחקים. אם כי יאמר לזכותו שאת רוב הדקות הוא בילה לצד הילד, אושה בריסט והמיטב של גוגה ביטאדזה וטריי טיילור, כשמלקולם ברוגדון חוזר להופעות ספורדיות, בעוד מיילס טרנר, שאובחן עם שבר מאמץ, לא שב עד סיום הליגה.

קיץ חם

הפייסרס סיימו את העונה עם 25 ניצחונות, המספר הנמוך ביותר ב-40 השנים האחרונות, והמקום השלישי מהסוף אי פעם בתולדות הקבוצה. הפרס הגדול היה בחירה מספר 6 בדראפט, פעם ראשונה שהפייסרס בוחרים בתוך הטופ 10 מאז ג'ורג' מקלאוד ב-1989. בקבוצה לא התרגשו מהמעמד וצירפו את בנדיקט מאת'ורין, שחקן כנף קנדי ארוך גפיים (1.98 עם ווינגספאן של 2.06) מאריזונה שרק חגג 20, עם יכולות קליעה מרשימות, אקספלוסיביות בטראנזישן ומסתבר שהמון, המון ביטחון עצמי:

https://twitter.com/esidery/status/1540455241467850753?s=20&t=6NfORt2btbmyXvDto2M0Mg

הבחירה בו זכתה לתשבוחות, ומאת'ורין לא חיכה כדי להוכיח את עצמו, עם 19 נקודות בממוצע במשחקי ליגת הקיץ ב-49% מהשדה, ובחירה לחמישייה השנייה.

לאחר מכן הקבוצה הזדרזה לנקות שולחן: ג'יילן סמית', שהגיע מהסאנס במהלך העונה, חתם על 15 מיליון ל-3 עונות, וכבר הוכתר על-ידי ריק קרלייל כפאוור פורווד הפותח של הקבוצה, ומלקולם ברוגדון הועבר לסלטיקס בתמורה לחבילה שהנכס המשמעותי ביותר בה הוא ארון נייסמית', קלעי בן 22 שקלע ב-27% מחוץ לקשת בעונה האחרונה. האם זה המשך הכנה לטנקינג, פינוי הבמה להאליברטון או מיצוי נכסים? כנראה שכל התשובות נכונות. אחרי שחתם על הארכת חוזה של 40 מיליון לשנתיים בשנה שעברה, כעת הוסרה הגבלת הטרייד של ברוגדון, ולמרות עונות סטטיסטיות מוצלחות, העניין בגארד בן 30 היה פחות ממה שקיוו בפייסרס, בעיקר מכיוון שלא שיחק באף עונה במדי הקבוצה יותר מ-56 משחקים (כולל 36 משחקים בלבד אשתקד).

מלבד זאת, הקבוצה הפסיקה לחכות להחלמתו של טי ג'יי וורן, שחתם בנטס על חוזה מינימום. 

אך אולי כדאי להסתכל על הקיץ של הפייסרס בפריזמה של הדברים שלא קרו, ושאולי עוד יקרו. הטרייד על ברוגדון סייע לאינדיאנה להגיע לכמעט מקס־ספייס, וליעד כמעט־יחיד עבור שחקנים חופשיים־מוגבלים שמעוניינים בהצעה מתחרה, או חוזים גדולים שמחפשים בית חם. השמועות על עניין במיילס ברידג'ס התפוגגו מהר, לאחר שהאחרון נהפך לפרסונה נון־גראטה בליגה כולה. לאחר כשבועיים של התחבטות, בפייסרס הגיעו להסכמה עם דיאנדרה אייטון, בכיר השחקנים החופשיים־מוגבלים על הצעת חוזה מקס' ל-4 שנים. הם אפילו שחררו לצורך כך את דווין ווושינגטון ג'וניור, שנתן עונת רוקי לא רעה (10 נקודות למשחק ב-37% מהשלוש), כך שניתן לחשוב שהם חשבו שיש להם סיכוי רציני להשיג את אייטון.

הסאנס לא ממש שיחקו במשחק הזה, השוו את ההצעה תוך שלוש דקות מזמן הגשתה, וכך הותירו את הפייסרס עם המבוכה של להסביר למיילס טרנר מדוע הם ניסו להחליפו. טרנר גם היה (ועודנו) חלק מרכזי משיחות טרייד מרכזיות אחרות. אחת מהן היא עם הלייקרס, שמנסים להעביר את חוזהו השמן של ראסל ווסטברוק בתמורה לטרנר ובאדי הילד – הלווייתן הלבן של רוב פלינקה – כשווסטברוק ישוחרר מיד לאחר מכן כמובן. נראה שהשיחות כעת הגיעו למבוי סתום, כאשר כל צד מוסר גרסה אחרת לעניין (הפייסרס טוענים שיש להם הצעות טובות יותר, ואילו הלייקרס טוענים שהם רוצים לשמור על תקרת שכר נקייה לקראת השנה הבאה). כך או כך, הסיכויים לטרייד נראים קלושים לפני פתיחת העונה.

ועכשיו, מה עכשיו?

עכשיו הפייסרס ערוכים ומוכנים לתהליך בנייה ממושך, אז למה כולם מדברים על הבטן של הרב סיימון? ובכן, סיימון הוא הבעלים בן ה-87 של הפייסרס, ויש סיבה למה אנחנו מדברים כאן על העונה הכי גרועה של הפייסרס מזה 40 שנה. מאז 1983, השנה שבה רכש את הקבוצה, הפייסרס תמיד ניסו "לבנות תוך כדי תנועה", לדבריו (בריאיון ממש מדצמבר 2021). חלק מזה הוא כתוצאה ממזל, אבל חלק מזה זה ודאי כהוראה מנהלית. אין ספק שמאז הוא השכיל להבין כי הקבוצה צריכה לשנות כיוון, אך האם לסיימון יש את הבטן (ככה זה באנגלית, בעברית אולי ישתמשו באיברים אחרים) לספוג תהליך בנייה ארוך וממושך?

והוא לא היחיד: גם ריק קרלייל כבר בן 62, עם חוזה גדול הרבה יותר מזה של שאר המאמנים בקבוצות הטנקינג לצידו (שבד"כ בוחרות במאמנים צעירים וזולים), ולא ברור אם יש לו עניין אמיתי באימון קבוצה עם שאיפות נמוכות. קרלייל אומר את כל הדברים הנכונים ("אני לא מעוניין לעבור לתפקיד בפרונט־אופיס. אני פה לטווח הארוך"), אבל היי, כבר למדנו שזה בדיוק מה שמישהו שמעוניין לעבור לתפקיד בפרונט־אופיס היה אומר.

במוקד השאלה על משך תהליך הבנייה ניצב טייריס האליברטון. אפשר לראות את הטרייד על מלקולם ברוגדון כטרייד טנקינג קלאסי שבו הקבוצה מעבירה גארד מבוגר בתמורה לנכסים עתידיים, אבל אפשר גם לראות אותו כפינוי הבמה להאליברטון (בדיוק כמו שהקינגס עשו עם אותו האליברטון רק כמה חודשים לפני). הפייסרס רוצים להבין מה יש להם בהאליברטון, וניכר שהשילוב לצידו של ברוגדון לא עזר למי מהצדדים. השניים חלקו את המגרש בשמונה משחקים בעונה שעברה, עם נט־רייטינג משותף של 17- (לעומת 2- להאליברטון לבדו), כשהיוזג' של האליברטון יורד דרמטית. כך שגם מהבחינה הזו, הטרייד על ברוגדון היה בחירה קלה.

והאליברטון הוא כוכב, כאמור, עם 17 נקודות ב-59% eFG ו-9.6 אסיסטים ב-26 המשחקים בפייסרס. הוא גם קלעי מצוין עם 41% משלוש (גם אם זה לא נראה אפשרי עם צורת הזריקה שלו), אומן פלואטר וחוכמה של וטרן. במקום שבו אנחנו רואים פקקים, הוא רואה לוב קל להטבעה של גבוה. ואין ספק שהפייסרס סידרו לו המון פקקים אשתקד: קייפר סייקס, גוגה ביטאדזה וג'סטין אנדרסון היו חלק מחמישייה פותחת אמיתית ביותר שאינדיאנה העלו בסוף מרץ שנה שעברה (הם הפסידו, אגב), אבל הוא עדיין הוביל אותם ליעילות התקפית טובה (מקום 15 בליגה).

האליברטון גם מאוד אוהב יעילות. השחקן שתמיד נראה כאילו הוא מנסה להיות הכי חכם בחדר גם מחוץ למגרש (ולראייה הניסיון שלו בקולקציית NFT), יודע שאם הוא זורק, כדאי שהכדור ייכנס לסל. תכונה שנשמעת טוב, אך גורמת לו לוותר על לא מעט זריקות, עוד מימיו בקינגס. קשה להיות שחקן מוביל בליגה עם 12.7 זריקות לסל בלבד (לצד 3.3 הגעות לקו). לא ברור עתידו של הרכז הצעיר כאופציה ראשונה או רק כשחקן השני בטיבו בקבוצה מובילה, אבל כדי להבין את זה הפייסרס יצטרכו שהאליברטון יעמיד עצמו גם במצבים פחות נוחים, וגם יעלה את תדירות ההגעה לטבעת.

אבל ההתקפה לא הייתה בעיה מרכזית בקבוצת הטנקינג, אלא דירוג הגנתי של 122 בחודשיים האחרונים, אשר שם אותם אחרונים בהפרש עצום. החשודים המיידיים היו גם מדויקים בהקשר הזה: המון זריקות מתחת לטבעת, והמון קליעות מתחת לטבעת (וגם הגנת טראנזישן נוראית). מיילס טרנר אמור לפתור חלק מהבעיות האלו. הוא באמת כזה שחקן הגנה משפיע. הורדת תדירות הזריקות מתחת לטבעת ב-4% לצד הורדת האחוזים ב-6% שמים אותו בשניהם באחוזון 90 מבחינת השפעה הגנתית. 

טרנר נמצא תמידית סביב שמועות טרייד, ואף דרש בעצמו באופן פומבי מקום גדול יותר בהתקפה, אבל הפייסרס לא העבירו אותו בשנה שעברה או באופסיזן. כנראה גם כי הוא לא החלים לפני הדדליין, וקשה יותר להשיג מחיר מלא על שחקן לפני שראו אותו בריא. הסיכוי שיעבירו אותו לפני תום השנה גבוה, אך עד אז, גם אם לא במתכוון, זה יכול להיות ציוות החלומות לשני הצדדים: הפייסרס כמהים להגנת הטבעת שלו, וטרנר יקבל מקום התקפי מרכזי. 

איך זה ייגמר? כנראה כמו שאתם חושבים. יש סיבה למה הפייסרס רדפו אחרי דיאנדרה אייטון בפרי אייג'נסי. הפרש הגילים (סה"כ שנתיים, למרות שזה נראה כאילו טרנר כבר עשור בליגה) הוא המינורי מביניהם. ראיית המשחק וחוסר הגמישות הפיזית שלו תמיד עמדו לו לרועץ כשניסה לפתח מהלכים מורכבים יותר בצד ההתקפי, אך היכולת שלו כקלעי וכאיום לוב בהחלט תיבדק לאורך העונה. 

בשורה התחתונה, הפייסרס לא מכוונים לפלייאוף העונה. השיבוץ האוטומטי של ג'יילן סמית' בחמישייה, אחרי שהפגין ניצוצות (כולל 37% לשלוש) אבל בבירור עדיין נחשב לפרויקט, מסמנת את זה, לצד העובדה שאין להם שחקן כנף ברור והספסל לא שופע בשחקני NBA. עם זאת, הקבוצה ניסתה לטפל בבעיות הספייסינג (ויכולה עכשיו להעלות הרכבים עם חמישה קלעי שלוש) ובהגנה, בעיקר במטרה להבין טוב יותר מה יש להם בקבוצה, בפרט עם האליברטון ובהמשך גם עם כריס דוארטה, אושה בריסט ואייזיה ג'קסון אשר הראו ניצוצות. אולי זה יעלה להם בכמה אחוזים במירוץ לויקטור וומבניאמה (לפחות בחצי הראשון של העונה, עד שהווטרנים יעברו בטרייד), ואולי בסוף זה יסתדר.

תחזית: 26-56

קרא עוד