אליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25.

הקבוצה היום: מיאמי היט

 

נשארו: ג'ימי באטלר, באם אדבאיו, טיילר הירו, טרי רוזייר, דאנקן רובינסון, הייווד הייסמית' (הוחתם מחדש), קווין לאב (הוחתם מחדש), חיימה חאקז, ג'וש ריצ'רדסון (הוחתם מחדש), תומאס ברייאנט (הוחתם מחדש), ניקולה יוביץ'.

עזבו: קיילב מרטין  (שוק חופשי, פילדלפיה), אורלנדו רובינסון (שוק חופשי, סקרמנטו), דילון רייט (שוק חופשי, מילווקי), פאטי מילס (שוק חופשי, יוטה)

הגיעו: קל'אל וור (דראפט), פלה לרסון (דראפט), אלק ברקס (שוק חופשי), נאסיר ליטל (שוק חופשי)

מתנדנדים: זאיון פולין, קיילב דניאלס, אאיזאה סטיבנס, דרו סמית'.

חמישייה: רוזייר, הירו, באטלר, יוביץ', אדבאיו.

ספסל ברקס, ריצ'רדסון, הייסמית', לאב, חאקז,  ברייאנט, וור

 

המהלכים הגדולים של עונת 2023/24:

אז מה היה לנו שם?

מיאמי של העידן הנוכחי, עם באטלר ואדבאיו, היא אחת הקבוצות המעתעות שניתן לזכור. היא הגיעה פעמיים לגמר הליגה ופעם אחת לגמר אזורי בארבע שנים, אבל הגיעה לפלייאוף עם יתרון ביתיות רק פעם אחת באותה תקופה. מיאמי של העונה הרגילה נראתה כמו קבוצה עייפה, מבוגרת, ובאופן כללי ברמת כשרון שלא מאפשרת להתמודד, אבל בפלייאוף הכל התחבר, נראה אחרת לגמרי, ואליפות נראתה אפשרית מאוד. אפשר לקרוא לזה "היט קלצ'ר", אפשר (וצריך) לתת הרבה קרדיט לספולסטרה, אבל קשה להכחיש – ההיט של התקופה הזו היו חיית פלייאוף.

עונת 23/24 התחילה אחרי פלייאוף הירואי, שבו ההיט הצליחו להגיע לגמר הליגה מהמקום השמינ, רגע אחרי שכמעט הודחו בפליי אין. ג'ימי באטלר נראה ברובו כמו מתחרה לגיטימי ליוקיץ' על תואר ה-MVP. עונה רגילה בינונית והברקה בפלייאוף נראו כמו תרחיש שהוא לא אפשרי, אלא גם סביר.

מה שהעיב קצת על סיכויי ההצלחה היתה בניית הסגל. גייב וינסנט ומקס שטרוס, שהיה להם תפקיד גדול בריצה של מיאמי, קטפו את פירות ההצלחה בצורת חוזים גדולים בקבוצות אחרות. ההיט לא הביאו להם מחליפים משמעותיים, ונראה שהסתמכו על התרבות המנצחת שלהם לגדל את שחקני הרוטציה הבאים.

העונה הרגילה הקתדמה פחות או יותר כמתוכנן. באטלר החמיץ מעל 20 משחקים. הירו החמיץ 40. הקבוצה פתחה טובה, נחלשה, הצליחה יפה דווקא בתקופה שבה באטלר היה פצוע. קייל לאורי נראה די גמור ועבר בטרייד דדליין לשארלוט, ובתמורה הגיע טרי רוזייר לכסות את החור הגדול בעמדות הגארד שהקבוצה לא הצליחה למלא בקיץ. חיימה חאקז הרוקי הוכיח את עצמו כסקורר קשוח הגנתית, למרות הקליעה המפוקפקת משלוש. הוא סיים את העונה בחמישיית הרוקיס ובמקום הרביעי בהצבעות לרוקי העונה – לא רע בעונה של וומבי, צ'ט וברנדון מילר. דאנקן רובינסון, שנראה רע מאוד בעונה הרגילה ב-23' אבל התאושש בפלייאוף, המשיך את מגמת ההתאוששות וחזר להיות הקלע שהיכרנו משנים קודמות. ניקולה יוביץ', בשנתו השניה, התקדם יפה והצליח להיכנס לחמישיה בסוף העונה. מיאמי סיימה במקום השמיני עם מאזן נאה של 46-36,  והכינה את עצמה לעוד פוסטסיזון דרמטי.

אבל זה לא מה שקרה. ההיט הפסידו לפילי עם אמביד מקרטע במשחק הראשון של הפליי אין, הביסו את הבולס שויתרו מזמן על העונה במשחק השני, והמשיכו לסדרה חד צדדית מול בוסטון שבה הובסו בחמישה משחקים, כולל ארבע הפסדים בהפרש ממוצע של יותר מ-20 נק' שבאף אחד מהם לא עברו את ה-94. באטלר היה פצוע, רוזייר לא הרשים במיוחד ומי שציפה לעוד ריצת פלייאוף עמוקה התאכזב. לאחר מכן באטלר אמר שאם היה בריא מיאמי היו עוברים את בוסטון. את ריילי זה קצת הרגיז

קיץ חם

ההחלטה הגדולה שההיט היו צריכים לקבל בקיץ נגעה לג'ימי באטלר. בגיל 34 ואחרי פלייאוף לא מוצלח, הסטאר של מיאמי נכנס לעונתה האחרונה החוזה שלו וזכאי להארכת חוזה. ההיט החליטו לא לתת אותה כרגע.

במקום זה הם עשו שינויים בשוליים. קיילב מרטין החביב עבר לפילי בפחות כסף ממה שמיאמי הציעו לו, ואיתו אבדו עוד כמה שחקני קצה רוטציה. לאב הותיק הוחתם מחדש, וגם ריצ'רדסון וברייאנט לעונה אחת בשכר מינימום. הייווד הייסמית', שנראה כמו חיקוי לא רע לקיילב מרטין, הוחתם גם הוא לשנתיים בדיל זול.

מהדראפט הגיעו קל'אל וור ופלה לארסון. וור הוא גבוה אתלטי, חזק ועם קליעה לא רעה לשלוש, פיקאפ מאוד נחמד מבחירה 15.  הילד הרשים בליגת הקיץ, ובתרחיש האופטימי יש למיאמי עוד סטיל מחוץ ללוטרי אחרי חאקז. לארסון הוא רוקי מבוגר, גארד גבוה וחזק עם קליעה מצוינת שמותאם מצוין לתבנית של ה-3&D שתמיד מועילה בליגה.

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

לא ברור, בעיקר. מיאמי היתה קבוצת עונה רגילה בינונית שהתעלתה בפלייאוף. בעונה הקודמת גם זה לא עבד. אפשר היה לדמיין אותה מנסה לעשות מהלך גדול על אליפות, אבל זה לא קרה. אפשר היה להחליט שתם עידן באטלר ולחפש טרייד עליו, אבל גם זה לא קרה, לפחות בינתיים. צמרת המזרח התחזקה העונה – בוסטון עם עוד שנה של שיפור ותיאום קבוצתי, ניו יורק עם התוספת של ברידג'ס וטאונס, ופילי עם פול ג'ורג' וכמה רול פליירס טובים. קשה לדמיין את מיאמי עוברת מישהי מהם בעונה הרגילה, או מצליחה לייצר עוד סדרה היוראית ועוברת אחת מהן בפלייאוף. אמנם המקום בפלייאוף נראה סביר – קשה לדמיין את אטלנטה או שיקגו עוברות את מיאמי, ובוודאי לא את קבוצות הטנקינג בקונפרנס – אבל הם יתקשו לעבור סיבוב.

מה שייתן להם תקווה זו ההגנה המצוינת. אדבאיו ובאטלר, כשהוא בריא, הם שחקנים ברמת חמישיות הגנה. רוזייר גם ידוע, לפחות בעבר, כשחקן הגנה טוב, ויוביץ' עושה את שלו. יכול להיות שוור יצליח להשתלב אם יוכל להביא את הכלים הפיזיים שלו לידי ביטוי כבר בעומת הרוקי. חאקז הוא שחקן הגנה איכותי. בעונה שעברה הם היו חמשיים בליגה במדד ההגנתי, ואין סיבה שלא ימשיכו בכך העונה.

עיקר האתגר שלהם הוא בהתקפה. ללא באטלר ב-God mode, אין להם שחקן יוצר איכותי.הירו לא הצליח להתפתח לכזה, וקצב המסירה שלו נשאר קבוע בין השנים – למרות קבלת החלטות מעט משופרת. רוזייר גם לא תרם יותר מדי כפליימייקר, וההתקפה בדקות שלו היתה רק מעט טובה יותר מאשר בלעדיו. ללא יכולת טובה ליצור מהומות בהנגת היריבה, ההיט התקשו להגיע לסל בעונה שעברה והסתפקו בזריקות משלוש, אותן קלעו בערך בממוצע הליגה. זה בסדר, אבל לא מספיק טוב כדי להחזיק התקפה.

המצב עם באטלר יצטרך לביפתר במהלך העונה הזו. אם מיאמי לא יאריכו לו חוזה, הם לוקחים סיכון גדול שילך בקיץ – וסביר שתהיה מי שתרצה להחתימו. טרייד עליו כבר היה צריך לקרות, שכן הערך שלו יירד ככל שהעונה תתקדם. באטלר עצמו כבר ענה במהלך תחילת מחנה האימונים להערות של ריילי

ארריק ספולסטרה גם התייחס לענייני החוזה והזמינות של באטלר, וכל השמועות שרצו במהלך הקיץ כשאמר "ג'ימי צריך אותי ואני צריך את ג'ימי." וזה בגדול העניין. כמה השחקנים הבכירים של מיאמי יהיו כשירים, כמה יהיו מפוקסים והאם ימשיכו לזלזל בעונה הסדירה או שמא, הכיוון יהיה להפגין יותר רצינות ולהגיע לפלייאוף מעמדה נוחה יותר? אם לשפוט לפחות לפי מה שאמרו, נראה שהכוונה כלפי חוץ היא לנסות את זה. ההנהלה והאוהדים ללא ספק מקווים לשאגה מחודשת ולא לשירת הברבור של קבוצה שהראתה כדורסל יפה ולוחמני.

 

 

 

תחזית:

מיאמי תאריך בסוך חוזה לבאטלר, ולו מפני שאין לה תוכנית טובה יותר. זה יספיק לה למקום שמיני ועוד הפסד לא צמוד לבוסטון.