סיכום העונה של קבוצות הלוטרי – חלק ב'. בפעם שעברה סיכמנו את העונה של קבוצות התחתית בלוטרי. עכשיו התור של אלה שסיימו בלי פלייאוף, ועם סיכוי נמוך לבחירה גבוהה.

ברוקלין נטס 28 – 54

בלי בחירת דראפט הצפי היה שברוקלין תיפול איפשהו באמצע הלוטרי והיא נפלה בדיוק שם. לפחות השנה הסיוט מסתיים ואפשר לחזור לעשות טנקינג כהילכתו. ברוקלין שיחקה כדורסל משוחרר עם המון זריקות לשלוש (שניה רק ליוסטון). ג'רמי לין סיים את העונה במשחק הראשון אבל זה לא שינה יותר מדי לנטס שלא הלכו לשום מקום. דיאנג'לו ראסל גם היה פצוע והחמיץ 34 משחקים. בהעדרם של השניים מי שתפס את הפיקוד וניצל עד תום את ההזדמנות שניתנה לו היה ספנסר דינווידי.

דינווידי היה מצויין, צבר כמה סלי נצחון על הדרך, ואפילו זכה בתחרות הסקילס באולסטאר. פרס כספי לא רע לשחקן שמרוויח שכר מינימום בליגה. דינווידי הוא כנראה הסיפור המרכזי בברוקלין העונה, אבל מה שהיה חשוב יותר היה לפתח צעירים, כששלושה עומדים במרכז : ראסל, הוליס-ג'פרסון ולה-ורט. ראסל כאמור החמיץ המון משחקים בגלל פציעה, וזה גם פגע לו בהתקדמות. המספרים זזו טיפה ממה שהיו בלייקרס, אבל לא מדובר בשינוי גדול. הוא שיחק פחות דקות בגלל שבכל פעם שחזר מפציעה היה תחת מגבלת דקות. מצד שני כשמסתכלים על המספרים של תחילת העונה, לפני הפציעות היה שם שיפור משמעותי. גם המספרים שלו כשפתח היו טובים יותר (עלה 13 משחקים מהספסל). בנוסף לפציעה שהאטה אותו, בסוף העונה הוא היה צריך להתחלק בכדור עם דינווידי ולעיתים גם בדקות. יש תקווה, אבל מכיוון שמדובר בשנה רביעית של חוזה הרוקי, ייתכן שהנטס יעדיפו בקיץ לראות את ראסל עוד עונה לפני שמחתימים אותו על חוזה ארוך טווח. ספק אם ראסל יהיה מוכן להתפשר על השכר שיבקש.

הוליס-ג'פרסון היה מצויין עם קפיצה קטנה בדקות, וקפיצה משמעותית בתפוקה. הפורוורד הוורסטילי הראה המון פוטנציאל הגנתי והתקפי. גם לה-ורט הראה שיפור יפה בכל התחומים, במיוחד בתחום האסיסטים עם קפיצה גדולה למעלה. לידם, דמארי קארול הזכיר למה טורונטו החתימה אותו על חוזה של 60 מליון דולר, ואלן קראב היה סטריקי למדי. לנטס יש גרעין מעניין, שיכול להתקדם בעונה הבאה, מצד שני יש להם את בחירת הדראפט שלהם בדראפט הבא. האם הם יבחרו טנקינג, או שינסו לבנות קבוצה בדרכים אחרות? עוד חזון למועד.

ניו יורק ניקס 29 – 53

עד הפציעה של פורזינגיס הניקס נראו בסדר ואפילו היו בתמונת הפלייאוף. הפציעה שלו הייתה יריית הפתיחה לטנקינג אגרסיבי אך חסר חוכמה. נצחונות מיותרים על מיאמי, וושינגטון ובמשחק סיום העונה על קליבלנד, לקחו מהניקס כמה כדורי לוטו. מצד שני זה פחות או יותר מה שמאפיין את הניקס ב20 השנה האחרונות – אגרסיביות וטיפשות. פורזינגיס פתח את העונה מצוין, אמנם בהמשך הוא קצת הוריד את הרגל מהגז, אך עדיין מדובר בקפיצה קדימה של הלטבי. הוא סיים את העונה עם קרע ברצועה, ושמועות על כך שעלול להעדר גם כל העונה הבאה. איתו הניקס היו 21 – 27, בלעדיו 8 – 26, אני חושב שלאור זה אפשר לומר שהוא חשוב לקבוצה. מצד שני, בלי לחזות את הפציעה של פורזינגיס, וגאס ומנדי היו קרובים מאוד לתוצאה האמיתית, מה שאומר שהכל צפוי והרשות נתונה. בסופו של דבר, קשה לצפות להרבה יותר מקבוצה שהרכז הפותח שלה היה ג'ארט ג'ק.

הארדאווי ג'וניור נראה טוב לפרקים, גם הוא סבל מפציעות והחמיץ 25 משחקים. בכל מקרה הוא לא צריך להצדיק את החוזה שלו, מספיק שיעמוד ליד נואה. החוזה הכי גרוע בליגה הפך ליותר גרוע, הניקס ונואה לא מסתדרים ובשלב מסויים נואה הורחק מהקבוצה לצמיתות לאחר שרב עם ג'ף הורנסק

https://twitter.com/fanaticsview/status/988752156474953729

הפיטורים של הורנסק פותחים פתח לחזרה של נואה, ותקווה שאולי פיזדייל יצליח להוציא משהו מהשחקן בתמורה לכסף שמשלמים לו.

מה עוד היה בניקס? קאנטר רשם עונת דאבל-דאבל מצויינת ואפילו שמר קצת, בדיוק מספיק בשביל שהניקס יזרקו עליו יותר מדי כסף בקיץ הבא. ביזלי נראה לפרקים כמו אחד השחקנים הכי טובים בליגה, ובפרקים אחרים כמו אחד השחקנים הכי לא קשורים למשחק בליגה. טריי ברק קיבל הזדמנות אחרי הכשלונות ביוטה ו-וושינגטון ונראה טוב. בתמורה הוא קיבל על העמדה את עימנואל מודיאיי שנכשל בדנבר ושמע שהניקס זה המקום לקאמבק בקריירה. השניים כמובן לקחו דקות חשובות ממי שאמור להיות הרכז הפותח של הניקס בעתיד – ניליקינה. הצרפתי הראה המון פוטנציאל אבל מעט מאוד בשלות, בגיל 19 מותר לו. עוד סיפור מוזר הוא הרננוגומז – אחרי עונת רוקי טובה, הוא נמחק לחלוטין מהרוטציה, ובסופו של דבר נשלח לשארלוט. הניקס כמו הניקס סיימו את העונה עם פיטורים נוסח ניו יורק – 10 שניות אחרי שהעונה שהסתיימה, אחרי נצחון מיותר על קליבלנד, ברגע שהקבוצה נחתה בניו יורק. דייויד פיזדייל יהיה המאמן הבא.

לוס אנג'לס לייקרס 35 – 47

גם ללייקרס לא הייתה בחירת דראפט והם יצאו לעונה בידיעה שאין מה לעשות טנקינג, וכנראה שגם לפלייאוף יהיה קשה להגיע. התחזית שלנו הייתה קרובה מאוד. עדיין היו מטרות: כדורסל מהנה, לנצח כמה שאפשר, להחזיר את הקהל, ואם אפשר – למכור את הפוטנציאל שלהם ללברון, ג'ורג' ועוד סופרסטארים שיהיו חופשיים בקיץ. חייבים להתחיל כמובן עם לונזו בול. בול נראה לפרקים נורא, אבל בשורה התחתונה רשם עונה הרבה יותר טובה ממה שרוב האנשים חושבים

מעשית אם תורידו את האקט הזה של לקלוע, בול היה מצוין. שומר טוב, מנהל משחק טוב, ריבאונדר מעל הממוצע לגארד. הזריקה המוזרה שלו, ואחוזים נוראיים (36% מהשדה, 45% מהקו) הפכו אותו לבדיחה בעיני האוהדים. בול לא מתרגש, גם אבא לא, אם יש משהו שלא חסר במשפחת בול זה בטחון עצמי. מלבד בול ראינו קפיצה נחמדה של אינגראם שעלה מ9 נקודות ל-16.1 והראה פוטנציאל למנהיגות כשלקח על עצמו זריקות בקלאץ'. האחוזים שלו קפצו (47% מהשדה, 39% מהשלוש אבל רק 1.7 זריקות משלוש למשחק), ועדיין יש על מה לעבוד בשביל להפוך לסקורר שלם יותר, בעיקר שיפור הקליעה מהקו ויותר שלשות. יש עוד הרבה מה לעשות לפני שיהפוך לקווין דוראנט כמו שציפו. מי שרשם עונת רוקי מאוד מפתיעה ומוצלחת הוא קייל קוזמה. יש סביבו המון התלהבות, ובתור רוקי הוא הצדיק את כל ההייפ שבנה בליגת הקיץ, ממוצע של 16.1 נקודות לבחירה 27 הוא נדיר. הטרייד עם הקאבלירס דרש ויתור על לארי נאנס, אבל השיג ללייקרס בחירת סיבוב ראשון בדראפט ואת הקאפ ספייס שהיו צריכים בקיץ. הם יכולים למתוח את החוזה של דנג ויהיה להם מקום לשני חוזי מקסימום. מהבחינה הזו נראה שגם הפלייאוף הולך ללייקרס מצויין: אוקלהומה סיטי התפרקה בסיבוב הראשון, מה שיגרום לג'ורג' לחשוב טוב האם להמשיך שם, וקליבלנד אמנם מתקדמת אבל לברון יסיים עוד פלייאוף מותש, וספק אם ירצה להשאר.

העונה הסתיימה באקט מצויין של יחסי ציבור עם אנדרה אינגראם. השחקן בן ה-32 משחק כבר 6 עונות בקבוצת הבת של הלייקרס ומג'יק נתן לו חוזה של 10 ימים בלייקרס בשביל לכבד את הנאמנות שלו, מאוד משמעותי עבור שחקן G ליג. כבר ברור שבכל הקשור ליחסי ציבור, מג'יק ופלינקה עושים עבודה מצויינת. הקיץ, הם ייבחנו גם בשוק החופשי.

שארלוט הורנטס 36 – 46

בניגוד לאופי התחרותי של הבעלים, העונה של שארלוט היא כשלון מוחלט. דוייט הווארד הגיע מכיוון שהציפייה הייתה שסטיב קליפורד שעבד איתו בעבר יידע להוציא ממנו את המיטב. על פניו השורה הסטטיסטית של הווארד טובה עם 16.6 נקודות, 12.5 ריבאונדים ו-1.6 חסימות למשחק. ועדיין מה שיזכרו להווארד זה את הנתון הזה:

הווארד מוביל את הליגה ב-6 קטגוריות "רעות": אופנסיב פאול, 3 שניות, עבירות טכניות, גולטנדינג, דריכה בחוץ וצעדים. גם בשארלוט הווארד הזיק יותר משהועיל, ועדיין אי אפשר להאשים אותו בכשלון של שארלוט להגיע לפלייאוף. שארלוט סבלה מפציעה של ניקולה באטום שהיה רחוק מאוד מהיכולת שהביאה לו חוזה של 20 מליון דולר לעונה. זה התחיל בפציעה שהשביתה אותו לחודשיים, וגם כשחזר היה לא טוב. קמבה ווקר נשאר לבד במערכה, וגם בעונה שקמבה הופך לקלע המוביל של שארלוט בכל הזמנים, הוא לא יכול לגאול את המועדון בלי עזרה מסביב.

גם ההעדרות של סטיב קליפורד לא עזרה ליציבות של הקבוצה, שארלוט בודקת מאמנים וקשה לראות מישהו מהמועמדים שיכול להוציא משהו מהסגל הזה. ההורנטס קרובים מאוד לסף המותרות ואין להם שום גמישות הקיץ בסגל. ג'ורדן הביא את מיץ' קופצ'אק לעשות סדר בבלאגן שעשה ריץ' צ'ו. קופצ'אק כנראה יצטרך לחכות לקיץ הבא לפני שיוכל לעשות משהו, וסיכוי סביר ששארלוט תאבד בו את קמבה ווקר שירצה ללכת לשחק בקבוצה טובה יותר. אולי פשוט צריך ללכת לבנייה מחדש, למכור מה שאפשר (קמבה), ולתת לשאר החוזים להתפוגג.

דטרויט פיסטונס 39 – 43

עוד אכזבה ענקה, ועוד קבוצה שנפרדה גם מה-GM שלה וגם מהמאמן שלה, במקרה של דטרויט זה היה אותו אדם – סטן ואן גנדי. הפיסטונס למדו מהטעות ומחפשים 2 אנשים שונים למלא את התפקידים. ואן גנדי לא הצליח למצות את הפוטנציאל של הסגל של דטרויט, ומשהו באופי של הקבוצה הזו פשוט רכרוכי. הוא משאיר לGM שיחליף אותו ירושה של חוזה ל-4 עונות של בלייק גריפין שסותם כל אופציה לנסות לחזק את הסגל. גריפין הגיע במהלך העונה והיה אמור להרים את הפיסטונס למעלה, במקום זה הוא נטמע באווירה של הקבוצה ונגרר איתה למטה. השילוב שלו ושל דראמונד לא היה אופטימלי, ואוהדי הפיסטונס מקווים שאחרי קיץ משותף זה יראה טוב יותר. הבעיה של דטרויט ממשיכה להיות בעמדת הרכז, רג'י ג'קסון פשוט לא מספיק טוב בשביל להוביל את הקבוצה הזו לפלייאוף. צריך לציין שאמנם הפיסטונס סיימו במקום התשיעי במזרח, אבל לא איימו על הפלייאוף בחצי השני של העונה. הם בעטו בדלי כל כך חזק עד שהוא כבר הפך לקוביה – עוד לפני שיבש הדיו שכתב שעם גריפין הם יגיעו לפלייאוף, הם היו במרחק 6 משחקים מהמקום השמיני. לקבוצה אין שחקנים צעירים מבטיחים (גם אני התייאשתי מסטנלי ג'ונסון) ואין לה נכסים שהיא יכולה להעזר בהם כדי להתקדם. העונה אין לה אפילו בחירת דראפט בינונית להכשל בה (אלא אם כן איכשהו יזכו בהגרלה ב-1 מארבע המקומות הראשונים בדראפט). אולי היא תגיע לפלייאוף, אבל קשה לראות אותה עושה משהו יוצא דופן בלי שינוי משמעותי בסגל.

לוס אנג'לס קליפרס 42 – 40

ומהקבוצה שלקחה את גריפין, לקבוצה שנפטרה ממנו. הקליפרס נבהלו מהפציעה האחרונה של גריפין ואורך החוזה שלו וקיבלו כמה נכסים מעניינים תמורתו, טוביאס האריס, ומה שמסתמן כבחירת סוף לוטרי. הקליפרס בשורה התחתונה נתנו עונה תחרותית, ובניגוד לפיסטונס הם איבדו סיכוי לפלייאוף רק בשבוע האחרון של העונה. לקליפרס יש חומר לעבוד איתו בהמשך הדרך, וההחתמה של לו וויליאמס על חוזה מצויין באמצע העונה מעידה על חשיבה קדימה בהנהלה. ועדיין, לו וויליאמס לא יכול להיות הכוכב הגדול של קבוצת פלייאוף והקליפרס צריכים לראות מה עוד אפשר להשיג. סיכוי סביר שג'ורדן ישאר בחוזה שלו מה שכנראה ישאיר את הסגל על כנו גם לעונה הבאה.

הדבר היחיד שלא ברור זה איך דוק ריברס יוצא מהעונה הזו עם הארכת חוזה. אחרי שויתרו על פול וגריפין, אולי הגיע הזמן לתחלופה גם בעמדת המאמן?

דנבר נאגטס 46 – 36

כנראה המאוכזבת העיקרית של העונה. בסופו של דבר דנבר הגיעה למשחק אחד על פלייאוף, ואז ל-5 דקות על פלייאוף (בהארכה במשחק האחרון של העונה), אבל לא ההפסד למינסוטה שלח את דנבר ללוטרי. הפסדים מיותרים לממפיס, דאלאס, סקרמנטו הם שחרצו את גורלה. בעונה כזו צמודה, אסור להפסיד לקבוצות שעושות טנקינג. יוקיץ' היה מצויין חלק גדול מהעונה, אבל נראה שהציוות שלו עם מילסאפ לא עובד כמו שחלמו בדנבר. בקיץ הקרוב דנבר צריכה להחליט אם היא הופכת את יוקיץ' לחופשי מוגבל ונותנת לו חוזה מקסימום או מרימה את האופציה שיש לה לחוזה מינימום בעונה הבאה. הבעיה עם האופציה השניה היא שאז יוקיץ' יהיה שחקן חופשי בקיץ הבא ויכול לעזוב בלי תמורה. נראה שההחלטה שדנבר תיקח בעניין הזה ברורה. ביחד עם ג'מאל מורי וגארי האריס יש לקבוצה גרעין צעיר טוב. הבעיה היא שאיכשהו הם הגיעו למצב שהם ב107 מליון דולר לעונה הבאה, לפני שנתנו חוזה מקסימום ליוקיץ', וחוזה חדש לבארטון (שלא יסתפק ב-3.5 מליון דולר שהרוויח העונה). דנבר תקועה כבר כמה עונות עם חוזים של פאריד, צ'אנדלר ודארל ארתור. קשה להאמין שהם יכנסו עמוק לתוך מס המותרות בשביל לשמור על בארטון, והקבוצה תצטרך למצוא דרך להפטר מהחוזים הלא רצויים שלה, מה שכנראה ייאלץ אותה לוותר גם על נכסים.