אומרים שהסטטיסטיקה משקרת.

האם זה יכול להיות נכון גם למשחק שמתבסס על סטטיסטיקה באופן טהור כמו הפאנטזי? כן, סוג של. בדר"כ כשבאים לדרג שחקנים לקראת דראפט הפאנטזי, מתבססים בעיקר על הסטטיסטיקה של השחקן מהעונה הקודמת. אחרי הכל, איזה אינדיקציה טובה יותר?

ובכן, זה אולי עדיין המדד הכי טוב, אבל זהו בוודאי איננו המדד היחיד שצריך וכדאי להתחשב בו.

סטטיסטיקה אחת שכדאי וצריך להתחשב בה, היא סטטיסטיקת הפוסט-אולסטאר. מדובר בעצם במספרים של השחקן לאחר פגרת האולסטאר. אז למה המספרים הללו אמורים לעניין אותנו? ובכן, ישנן מספר סיבות.

סיבה אחת היא שפגרת האולסטאר חופפת באופן כמעט מוחלט לטרייד דד-ליין, כאשר רוב הטריידים שמתרחשים במהלך העונה מתרחשים לקראת הדד-ליין. שחקן שעובר בטרייד יכול לשנות את התפוקה שלו ב-180 מעלות (הן לטובה והן לרעה!) בקבוצתו החדשה, ובנוסף לעזיבה של שחקן יכולה להיות השפעה על תפוקה של שחקנים אחרים בקבוצה אותה עזב.

סיבה נוספת, שתקופת פגרת האולסטאר, היא בדר"כ השלב שבו קבוצות מסוימות מרימות ידיים ונותנות הזדמנות לשחקנים הצעירים יותר בקבוצה להוכיח מה הם שווים. או בשמה האחר, טאנקינג. בלא מעט מקרים שחקנים פורצים בתקופה שאחרי האולסטאר ובעונה שלאחר מכן הם כבר מהווים חלק מרכזי בקבוצה. מקרה הפוך גם יכול לקרות, שחקנים מאכזבים מאבדים קרדיט ובעקבות זאת פותחים את העונה הבאה בסטטוס נמוך יותר.

סיבה שלישית ואולי פחות נפוצה, אבל עדיין כזאת שכדאי להתחשב בה בסטטיסטיקת פוסט אולסטאר, היא פציעות. למשל, שחקן שהיה פצוע בתחילת העונה וחזר לקראת פגרת האולסטאר. לשחקן שחוזר מפציעה באמצע עונה לוקח זמן להכנס לעניינים, ולכן לאחר פגרת האולסטאר הסטטיסטיקה תהיה משקפת יותר. ייתכן ושחקן אחר צבר סטטיסטיקה מנופחת עקב דקות יתר בגלל פציעה של חבר לקבוצה, ואילו לאחר חזרת השחקן הפצוע, הסטטיסטיקה חוזרת למספרים יותר משקפים. יש גם את המקרה ההפוך, מקרה בו דווקא סטטיסטיקת הפוסט-אולסטאר היא זו שמשקרת, שחקן שנפצע באזור האולסטאר, ואז סטטיסטיקת פוסט אולסטאר של שחקן אחר מנופחת.

הרלוונטיות של הסטטיסטיקה משתנה בהתאם לסיבה. אם מדובר במעבר קבוצה, לפעמים כדאי להתחשב אך ורק בסטטיסטיקת הפוסט אולסטאר, כי מה שבאמת רלוונטי זו הסטטיסטיקה בקבוצה אליה השחקן עבר, שהיא הקבוצה שלו כעת. עבור הסיבות האחרות סטטיסטיקת פוסט אולסטאר צריכה להלקח בחשבון באופן חלקי, הרי ייתכן בהחלט ששחקן שפרץ עקב טאנקינג לא ישמור על הערך שלו בעונה שלאחר מכן, ומצד שני יכול להיות ששחקן שפרץ עקב פציעה של שחקן אחר ישמור על הערך שלו גם שהשחקן הפצוע חוזר. צריך לדעת להשתמש בסטטיסטיקת פוסט אולסטאר בחוכמה.
בנוסף, ישנם שחקנים רבים שאף אחת מהסיבות הנ"ל לא רלוונטית לגביהם, ולפיכך כנראה שגם סטטיסטיקת פוסט אולסטאר איננה רלוונטית לגביהם.

כעת נעבור על מספר דוגמאות לשחקנים שהסטטיסטיקה שלהם השתנתה באופן ניכר לאחר האולסטאר עקב הסיבות השונות שצויינו מעלה. וננסה לנתח את חשיבות סטטיסטיקת הפוסט אולסטאר לעונה שבפתח.

מקרה יוסוף נורקיץ'

סטטיסטיקה עונתית: 10.2 נקודות, ב-50.7% מהשדה ו-57.1% מהקו, 7.2 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 1.1 גגות, 2.2 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 15.2 נקודות ב-50.8% מהשדה ו-66% מהקו, 10.4 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 1.9 גגות, 3.1 איבודים.

מקרה קלאסי של משנה מקום משנה מזל. נורקיץ' עבר מדנבר, שם איבד את מקומו בחמישיה לניקולה יוקיץ', לפורטלנד כשבוע לפני פגרת האולסטאר. בפורטלנד הוא תפס את המקום בחמישיה וסיפק מספרים יוצאים מן הכלל. אז ייתכן ומדגם 20 המשחקים בסיום העונה הקודמת לא יהווה אינדיקציה מוחלטת למספרים שלו העונה, וייתכן מאוד והוא לא יצליח לשחזר אותם, אבל הוא יהיה הרבה יותר קרוב אליהם מאשר למספרים העונתיים שלו. בנוסף אין סכנה שמדובר היה בהבלחה חד פעמית בסיום העונה שעברה, כי כבר היו לו רצפי משחקים עם יכולת מצוינת גם בתקופתו בדנבר. דבר נוסף שמעיד על כך שמדובר בשידוך מוצלח, המאזן של פורטלנד עם נורקיץ' על הפרקט אשתקד היה מאזן חיובי של 15-5. בלעדיו הם עמדו על מאזן שלילי של 26-36.

מקרה באדי הילד

סטטיסטיקה עונתית: 10.6 נקודות, ב-42.6% מהשדה ו-84.2% מהקו, 1.8 שלשות, 3.3 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 0.5 חטיפות, 0.1 גגות, 1.2 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 15.1 נקודות ב-48% מהשדה ו-81.4% מהקו, 2.4 שלשות, 4.2 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.1 גגות, 2.1 איבודים.

הילד עבר ביום משחק האולסטאר לסקרמנטו כחלק מהטרייד של קאזינס לפליקנס (וזו לא הפעם האחרונה שנדבר על הטרייד הזה), ובמהרה תפס את המקום בחמישיה והדקות שלו קפצו מ-20 דקות למשחק בניו אורלינס ל-29 דקות למשחק בסקרמנטו, והתפוקה שלו קפצה בהתאם. אבל מה שהכי בלט לעין זה השיפור ביעילות: עליה של 9% מהשדה. יחד עם זאת, להבדיל מנורקיץ', עם הילד הייתי לוקח את סטטיסטיקת פוסט אולסטאר בערבון מוגבל, כי להבדיל מפורטלנד, על סקרמנטו עברו הרבה מאוד שינויים בקיץ בעמדות הגארדים. קוליסון עזב, ג'ורג' היל ד'ארון פוקס וג'סטין ג'קסון הגיעו וכמו כן בוגדן בוגדנוביץ' המצוין שהגיע מאירופה. סיבה נוספת היא שאשתקד היתה העונה הראשונה של הילד בליגה, בעוד נורקיץ' כבר הראה את היכולות שלו בעבר כששיחק בדנבר.

מקרה ארון גורדון

סטטיסטיקה עונתית: 12.7 נקודות, ב-45.4% מהשדה ו-71.9% מהקו, 1 שלשות, 5.1 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.5 גגות, 1.1 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 16.4 נקודות ב-50.3% מהשדה ו-83.8% מהקו, 1 שלשות, 6.2 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, 1 חטיפות, 0.7 גגות, 1.1 איבודים.

מקרה קלאסי של משנה עמדה משנה מזל? את העונה הקודמת ארון גורדון פתח בעמדת הסמול פורוורד, כאשר ניקולה ווצ'ביץ' וסרג' איבקה פתחו בעמדות הפנים. זה לא עבד, דקות המשחק של גורדון לא היו יציבות וכך גם התפוקה שלו. ואז בשבוע האולסטאר איבקה הועבר לטורונטו, דבר שפינה את עמדת הפאוור פורוורד לטובת ארון גורדון, והוא לא הביט לאחור. הדקות והתפוקה שלו התייצבו והשתפרו משמעותית, בעיקר באחוזים, בנקודות ובריבאונד, אבל הראה גם שיפור קטן גם בשאר הסטטיסטיקות. העונה הוא צפוי להמשיך ולפתוח בעמדת הפאוור פורוורד, לכן מומלץ לקחת בחשבון את סטטיסטיקת פוסט אולסטאר שלו, אם לא להסתמך עליה לחלוטין.

מקרה ווילי קאולי-סטיין

סטטיסטיקה עונתית: 8.1 נקודות, ב-53% מהשדה ו-66.9% מהקו, 4.5 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים, 0.7 חטיפות, 0.6 גגות, 0.9 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 12.9 נקודות ב-50.4% מהשדה ו-71.6% מהקו, 8.1 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 0.9 גגות, 1.6 איבודים.
אמרנו שנחזור לטרייד של קאזינס, נכון? ובכן העזיבה של קאזינס השאירה חור גדול בצבע של סקרמנטו ומי שאץ למלא אותו הוא ווילי קאולי סטיין. כמו הילד, גם סטיין תפס במהרה את המקום החמישיה והדקות שלו קפצו בצורה משמעותית אפילו יותר. מ-13 דקות למשחק לפני אולסטאר ל-31 דקות למשחק אחריו, והתפוקה שלו גדלה בהתאם. אני יותר אופטימי עם קאולי-סטיין מאשר עם הילד מאמין שהוא יצליח לשמור על תפוקת פוסט האולסטאר מאשתקד, למרות ההגעה של זי-בו לעיר. הנפגע העיקרי מהגעתו של זי-בו אמור להיות סקאל לביסייה.

מקרה מרקיז קריס

סטטיסטיקה עונתית: 9.2 נקודות, ב-44.9% מהשדה ו-62.4% מהקו, 0.9 שלשות, 4.2 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.9 גגות, 1.3 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 12.7 נקודות ב-49.8% מהשדה ו-61.5% מהקו, 1.2 שלשות, 5.9 ריבאונדים, 1 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 1.4 גגות, 1.9 איבודים.

להבדיל מהשחקנים הקודמים ברשימה, קריס הוא דוגמא קלאסית לשחקן צעיר שפורץ לאחר פגרת האוסלטאר, כחלק ממהלך ברור של מתן הזדמנות לצעירים ברגע שהיה ברור שהעונה של פיניקס לא הולכת לשום מקום. קריס אמנם קיבל את המקום בחמישיה עוד בתחילת נובמבר, ולמעשה פתח ב-75 מתוך 82 המשחקים אשתקד. אבל אם לפני פגרת האולסטאר הוא שיחק מעל 25 דקות במשחק רק 7 פעמים, כאשר ג'ארד דאדלי ופי.ג'י טאקר מקבלים את מירב הדקות בעמדת הפאוור פורוורד, לאחר פגרת האולסטאר הוא שיחק מעל 25 דקות ב-17 מתוך 25 משחקים. אפשר כמובן לציין שלעזיבה של טאקר בטרייד במהלך פגרת האולסטאר היתה השפעה, אבל אני בוחר לחשוב שהמהלך היה קורה כך או אחרת. בכל מקרה, את העונה הקרובה קריס יפתח כמס' 1 ברור בעמדת הפאוור פורוורד של פיניקס, ולדעתי, סטטיסטיקת הפוסט אולסטאר שלו היא האינדיקציה הכי טובה למה שאפשר לצפות לראות ממנו בעונה הקרובה.

 

מקרה מרצ'ין גורטאט

סטטיסטיקה עונתית: 10.8 נקודות, ב-57.9% מהשדה ו-64.8% מהקו, 10.4 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 0.5 חטיפות, 0.7 גגות, 1.5 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 8.4 נקודות ב-53.2% מהשדה ו-57.1% מהקו, 8.2 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 0.3 חטיפות, 0.4 גגות, 1.3 איבודים.

מקרה גורטאט הוא מקרה מעניין במיוחד. גורטאט היה עד כה ההגדרה של סנטר סולידי, שחקן שידעת בדיוק מה אתה הולך לקבל ממנו. ואז הגיעה פגרת האולסטאר וגורטאט כמעט ונעלם. כמות הדקות שלו ירדה ביותר מ-10 דקות למשחק, והתפוקה ירדה משמעותית גם כן. חלק מהעניין הוא חזרתו של יאן מהינמי מפציעה ממש לפני פגרת האולסטאר, אבל זה רחוק מלהיות כל העניין. עם החזרה של מהינמי, היינו מצפים שמי שיסבול יותר יהיה המחליף של גורטאט טרם החזרה של מהינמי, ג'ייסון סמית'. אבל המספרים מראים שבמקום לרדת, הדקות של סמית' עלו ב-4 דקות למשחק לאחר פגרת האולסטאר. הכל על חשבון הדקות של גורטאט. אז מה זה אומר לקראת העונה הקרובה? קשה לומר בוודאות, אבל אני לא הייתי מתעלם מהנסיגה הגדולה של גורטאט לאחר פגרת האולסטאר. לדעתי ימי הסולידיות שלו הגיעו לקיצם.

 

מקרה ווילי הרננגומז

סטטיסטיקה עונתית: 8.2 נקודות, ב-52.9% מהשדה ו-72.9% מהקו, 7 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 0.6 חטיפות, 0.5 גגות, 1.4 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 11.5 נקודות ב-51.4% מהשדה ו-72.7% מהקו, 9.2 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.4 גגות, 1.9 איבודים.

הפריצה של הרננגומז קשורה בקשר ישיר לג'ואקים נואה, שנפצע בתחילת פברואר, ולאחר מכן גם הושעה ל-20 משחקים עקב הפרת חוקי הסימום של ה-NBA (נטילת אנדרוגן). ההשעיה החלה מהרגע שנואה הוכרז כבריא מספיק כדי לשחק, ו-8 מתוך 20 המשחקים שוחקו בסיום העונה שעברה, מה שאומר שנואה יחמיץ את 12 המשחקים הראשונים של העונה הקרובה. דבר שמשחק לידיו של הרננגומז שיפתח את העונה כסנטר הפותח של הניקס, ולדעתי גם יישאר בתפקיד הזה, כי הניקס, סוף כל סוף, הולכים לבניה מחדש סביב פורזינגיס, דבר שקיבל חותמת סופית עם הטרייד של מלו לאוקלהומה. אמנם הניקס קיבלו את קאנטר כחלק מהטרייד, אך הוא כבר הוכיח שהוא לא יכול להשאר יותר מדי זמן על הפרקט עקב חוסר היכולת שלו לשמור, והרננגומז עשה את "הנזק" שלו אחרי האולסטאר אשתקד בכ-24 דקות למשחק עליהן הוא צפוי לשמור העונה, לכל הפחות. כך שבמקרה של הרננגומז, בהחלט אפשר וכדאי להסתמך על סטטיסטיקת הפוסט אולסטאר שלו כאינדיקציה ראשית לתרומה שלו בעונה הקרובה.

מקרה טיילר יוליס

סטטיסטיקה עונתית: 7.3 נקודות, ב-42.1% מהשדה ו-77.5% מהקו, 0.3 שלשות, 1.6 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 0.1 גגות, 1.3 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 13.2 נקודות ב-43.2% מהשדה ו-76.4% מהקו, 0.6 שלשות, 2.8 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 0.2 גגות, 2 איבודים.

לפריצה של יוליס יש קשר ישיר להחלטה להשבית את אריק בלדסו בתחילת מרץ למטרות טאנקינג ופיתוח צעירים. העניין הוא שכל עוד בלדסו בפיניקס ובריא, יוליס, שהדקות שלו קפצו מ-9 דקות למשחק לפני פגרת האולסטאר ל-31 דקות למשחק אחריה, לא יוכל אפילו להתקרב למספרי פוסט אולסטאר שלו. במקרה של יוליס, לפחות נכון לעכשיו, אפשר להתעלם לחלוטין ממספרי הפוסט אולסטאר.

מקרה רישון הולמס

סטטיסטיקה עונתית: 9.8 נקודות, ב-55.8% מהשדה ו-69.9% מהקו, 0.5 שלשות, 5.5 ריבאונדים, 1 אסיסטים, 0.7 חטיפות, 0.9 גגות, 1 איבודים.

סטטיסטיקת פוסט אולסטאר: 13.6 נקודות ב-58.1% מהשדה ו-77.4% מהקו, 0.7 שלשות, 6.9 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 1 חטיפות, 1.2 גגות, 1.1 איבודים.

רישון הולמס הוא עוד מקרה מעניין מאוד. הוא שיחק 57 משחקים סה"כ אשתקד. ג'ואל אמביד שיחק 31 משחקים אשתקד. בכמה משחקים שיחקו שניהם יחד? 7. בגדול, המשמעות היא שהולמס שיחק במהלך העונה במשחקים בהם אמביד נח (פציעות קטנות, מנוחה באחד ממשחקי בק-טו-בק) ולאחר הפציעה בסוף ינואר שהשביתה את אמביד לשאר העונה. המסקנה העיקרית צריכה להיות שכל עוד אמביד בריא, להולמס אין ערך, נכון? אז לא בטוח. קודם כל אמביד בריא זה משהו שעוד לא חווינו כלל, אבל לא פחות חשוב מכך, ג'אליל אוקפור, שזלל יותר מ-20 דקות למשחק בעמדת הסנטר אשתקד לא צפוי להיות חלק משמעותי מהרוטציה בעונה הקרובה ומחפשים לו קבוצה חדשה. אז הולמס הוא שחקן שבהחלט שווה להסתכל עליו בסיבובים המאוחרים של הדראפט, אבל להסתמך על סטטיסטיקת פוסט אולסטאר שלו לשם כך נראה כמו מהלך מסוכן, ופה עדיף להסתמך על הסטטיסטיקה העונתית שלו.