המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ והפעם מידן בורוכוב, ניב שכטר, דרור האס, והאורחים אור עמית מ-Insignifistats וינון בר שירה מג'אמפ בול.
נראה שהארדן לא מוכן להמשיך ולשחק עבור יוסטון, האם מורי צריך ללכת אול אין? ואם כן. על מי היית מוותר? אמביד או סימונס?
אור עמית: להעביר את הארדן לפילי ישים סביבו קבוצה טובה יותר מכל מה שהיה ביוסטון בעידן מורי. זה נכון בעיקר אם התמורה שיוסטון יקבלו היא סימונס, שהערך שלו יורד במידה והוא משחק לצד הארדן שצריך את הכדור יותר ביד.
בסופו של דבר השאלה היא האם הארדן – אחרי הטרנספורמציה שעבר ביוסטון – עדיין מסוגל לשחק בצורה שהיא אינה רק בידודים, או במילים אחרות – האם מורי יסכים להקשיב לדוק ריברס, ולאמץ את שיטת המשחק שלו גם אם ייצור סניף של הפילדלפיה רוקטס.
ינון בר שירה: דילמה רצינית ביותר. הארדן מעלה את התקרה של הסיקסרס משמעותית. אני נוטה לחשוב שההצעה עדיין תהיה זמינה עד סמוך לדדליין. אם פילי יראו כמו קונטנדרים אמיתיים כשמסביב לסימונס ואמביד יש ריווח והתאמה יותר נכונה יהיה שווה לשמור על הקור הקיים ולחזק חיזוקים נקודתיים. אם יראו רחוקים יחסית, הייתי בהחלט שוקל טרייד הארדן-סימונס. למה סימונס? כי הבאת הארדן היא בהכרח מהלך אול אין לשנתיים הקרובות ובתקופה הזו אמביד עם תקרה גבוהה יותר, אולי אפילו אליפות. למרות שלטווח הארוך אם יחליטו לפרק את הצמד בלי קשר להארדן, עדיף לשמור על סימונס בגלל סימני השאלה הבריאותיים סביב אמביד.
ניב שכטר: כל הלברג' הוא של מורי. יוסטון הכניסה עצמה לבור שאין לה איך לצאת ממנו, והארדן בטח לא עוזר לה. הארדן ואמביד עם החלקים מסביבם זו קונטנדרית מיידית במזרח, אז כן, מורי צריך לעשות הכל כדי לחבר ביניהם. העניין כרגע הוא מה מחברים לסימונס ומורי חושב שהוא יכול לצאת נקי מהחלפה מאנו אה מאנו. יוסטון רוצה בחירות ונכסים, אבל בשום דיל עם קבוצה אחרת לא תוכל להשיג שחקן ברמתו של סימונס, אז בסוף מורי יזרוק לה בחירת סיבוב ראשון סופר מוגנת כדי שירגישו טוב, וזה מה יש. אלא אם כן פרטיטה יעשה פרינציפ ובהחלט יש מצב שזה יקרה.
מידן בורוכוב: נראה שיוסטון בצרות, לאחר שנים של ניסיונות על גבי ניסונות הם מוצאים את עצמם בסיטואציה לא נוחה. אני מבין את יוסטון שרוצה כוכב עבור הארדן. אסור לה להתפשר על פחות מזה. מורי קיבל סיטואציה של שחקן שמכיר אותו ומעוניין לשחק עבורו. הוא צריך ללכת אול אין בליינד. הוא צריך לקחת החלטה ומהר.
אני הייתי מוותר על סימונס בעיקר בגלל שאני מאמין ששילוב בין הארדן לאמביד יכול לעבוד טוב יותר.קשה לי לראות את סימונס מפתח קליעה באופן פתאומי ועבור מורי זאת הזדמנות מצויינת להצדיק מעבר שלו לקבוצה אחרת.
הארדן תמורת סימונס בלי לחשוב פעמיים.
דרור האס: הארדן עושה רושם מותח קצת יותר מדי את גבולות ה-"Player Empowerment", ויתכן שכבר את הגבול. כרגע עושה רושם שהבין שאין לו ברירות כרגע והוא יחזור לשחק, אם כי לא ברורה מידת ההשקעה והמחוייבות שלו להמשך העונה.
בתור דריל מורי השאלה היא האם רוצה לעשות הכל כדי לנצח עכשיו, או שמא לחשוב לטווח ארוך. הארדן יחד עם אמביד זו קונטנדרית חזקה וקבוצה בעלת סיכוי גבוה לקחת אליפות בשנתיים הקרובות. אלא שעוד שנתיים כנראה שהארדן יאבד מערכו בשל גיל ואז יהיה עדיף להחזיק את סימונס. אגב החוזה של הארדן גם מסתיים עוד שנתיים כך שהם יכולים להימנע מלהיתקע עם "אלבטרוס".
מה התקרה של וושינגטון בעידן ווסטברוק וביל?
דרור האס: ווסטברוק הוא שחקן מצוין לעונה הרגילה. מספק נצחונות ומסייע לחברים. חשוב לציין ששחקנים שלא הסתדרו איתו עשו זאת כי ברגעי הכרעה הוא בטוח שהוא היחיד שיכול "להציל את המולדת" וזה מה שהבריח כוכבים אחרים שלא הבינו למה הוא הולך עם הראש בקיר והם פנויים ולא מקבלים את הכדור. בחדר ההלבשה הוא אחד השחקנים האהובים וזה שיפור אדיר לעומת וול שנחשב טרוריסט, שמי שלא מתיישר איתו נענש ואף סופג חרם מחוץ למגרש ואף עליו. (לפרטים נא לפנות לאוטו פורטר) ככה שלצעירים (ולאחד ספציפי) דווקא צפוי להיות קל יותר, ווסטברוק יסייע לוושינגטון להיות סף פלייאוף סיבוב ראשון. אל תבנו על נצחונות פלייאוף.
אור עמית: כרגע? חצי גמר איזורי. צריך לראות האם יהיה שינוי אורגני – התפתחות של האצ'ימורה או אבדיה, נניח. בינתיים עוד מוקדם לשפוט, אבל סיאקם לא היה על הרדאר של אף אחד עד שהוא היה על הרדאר של כולם. כרגע אני מסמן את וושינגטון בקבוצת האיכות של 7-9 במזרח, יחד עם אינדי ואטלנטה, אבל היא יותר מפחידה את הביג-דוגס מהשתיים האחרות. אם הסיפור בפילדלפיה לא מתחבר, או אם טורונטו מאבדת גובה בלי איבקה וגאסול – חצי גמר איזורי בהחלט תסריט אפשרי לביל וראס.
ינון בר שירה: ווסטברוק וביל יחד עם ריווח מרשים (ברטאנס, בראיינט) יכולים להיות קבוצה התקפית מטורפת. כבר ללא ווסטברוק הוויזארדס היו שנה שעברה מפלצת התקפית. הבעיה? ההגנה שהייתה רעה מאוד , נחלשה עוד יותר עם ווסטברוק בחמישייה. אם ימצאו יציבות ב3 ושמירה סבירה (טרוי בראון? אבדיה?) והאצ'ימורה יתן עונה פחות רעה יש לקבוצה הזו תקרה של מקום 5-6 במזרח (מעל אינדי, אטלנטה ואולי אפילו קבוצה כלשהי מהמזרח שתאכזב. ברוקלין/טורונטו (שישחקו בטמפה ביי). הבעיה? ההגנה החלשה עלולה להוריד אותם גם לאזור המקומות 10-12 ובפלייאוף אם יגיעו לא רואה סיכוי שיקחו מעבר למשחק או שניים בסיבוב הראשון.
ניב שכטר: יש מצב שאבדיה הוא שחקן ההגנה הטוב בקבוצה הזו וזה אומר הכל. עדיין זו קבוצה עם כוח התקפי שאמור להיות מספיק בעונה הרגילה עם ברטאנס, בראדלי ביל וראסל ווסטברוק שרצים ולא מתביישים משום זריקה.
אם ניקח בחשבון את חודש ינואר האחרון ונתלה את הפלייאוף החלש של ווסטברוק בקורונה ופציעה, אז הוא עדיין כוח שאסור להתעלם ממנו והוויזארדס יכולים להתברג במקומות 5-8 במזרח.
מצד שני היא באותה רמה כמו אטלנטה, טורונטו, אינדיאנה כך שיכולים למצוא עצמם מחוץ לפלייאוף בקלות. אם מתברר שהירידה של ווסטברוק אמיתית, הוא יכול להיות יותר נזק מתועלת.
מידן בורוכוב: למרות הסטיגמה על ווסטבורק נראה שבעיני רוחו הוא עדין מאמין ביכולת שלו להיות שייך לליגה של הגדולים ביותר. הוויזארדס עם קו אחורי קטלני אבל ללא כלים משמעתוים בשביל להכות גלים במזרח שהתחזק מאוד השנה. אם תהיה אידליה והקבוצה תתפקד מקום 4 במזרח נראה כמקסימום של הקבוצה שבכל אופן לא תסחוב מעבר לסיבוב פלייאוף אחד.
מצד שני אי העפלה לפלייאוף תהיה כשלון חריף. 4-7 במזרח.
לכבוד החנוכה – בחר את 8 השחקנים הטובים בליגה כיום + בחירה של שמש (השחקן הטוב ביותר בליגה)
מידן בורוכוב: כמות הכשרון בליגה מהמשובחות אי פעם, קשה לבחור עשרה ועל אחת כמה וכמה 8 פלוס אחד.
השמש שלי הוא אנתוני דוויס, בגלל הגיל הסיטואציה והיכולת
להשלמת החנוכייה:
יאניס
ג׳ימס הארדן
לברון ג’יימס
קווין דוראנט
לוקה דונציץ
קוואי לנארד
סטפן קארי
דמיאן לילארד
בולט בהעדרו אבל שווה איזכור (בעיקר בגלל היכולת באכילת סופגניות) – כרמלו אנתוני.
דרור האס: אחרי שחשבנו שהכתר הועבר, לברון מספר 1 כל עוד אף אחד לא בא ולוקח לו את הכתר מהראש.
השמינייה הבאה: 1 קוואי לנארד, 2 יאניס אדטוקומבו, 3 ג'יימס הארדן, 4 קווין דוראנט (שאם "רק" 80 אחוז כשיר עדיין כאן) 5 סטף קרי, 6 אנת'וני דייוויס שמאוד יעיל אבל לא יכול לסחוב לבד קבוצה. 7 לוקה דונצ'יץ' 8 ניקולה יוקיץ' שהראה יכולת לסחוב קבוצה לצמרת גם בעונה הסדירה וגם בפלייאוף.
אור עמית: השמש הוא לברון, בלי ספק. המשמעות שלו נמצאת הרבה מעבר למגרש הכדורסל.
השמונה האחרים, בלי סדר מסוים: יוקיץ', יאניס, הארדן, דיוויס, לוקה, דוראנט, קרי וקוואי. כן, בסופו של דבר דני נשאר בחוץ.
ינון בר שירה: השמש -השחקן שעדיין מוביל את הליגה הזו הוא לברון ג'יימס. השילוב של חכמת המשחק החד פעמית עם האתלטיות שעוד קיימת והשליטה בפרקט היא אבסולטית. "שמונה הנרות" שאחריו- על פי סדר מבחינתי – קוואי , יאניס , סטף (כן…עדיין), אנתוני דיוויס, יוקיץ', לוקה, ג'יימס הארדן ולילארד. לא, לא שכחתי את דוראנט ובמידה והייתי מאמין שהוא חוזר אפילו ל95% מהשחקן שהיה הוא היה פה שני. כרגע, אחרי אכילס ויותר משנה בלי כדורסל אני צריך לראות כדי להאמין שהוא עדיין שם. מי עוד יכולים השנה להכנס לדיון אם יתנו עונה גדולה? טייטום, באטלר, ואפילו אמביד.
ניב שכטר: שמש- לברון. עד שיוכח אחרת
2- הארדן. 8 שנים של עליונות ומאבק כמעט בכל שנה על אמ. ווי. פי.
3- יאניס, כי בכל זאת. שני אמ ווי פי רצופים, אבל אם יורדים על הארדן והפלייאוף, אז יאניס.
4- קאווי. נו, נלך עם הזרם. הקלוזר הכי טוב בליגה אחרי לברון. רק אל תבקשו ממנו לסחוב קבוצה
5- דייויס- הנאמבר 2 הכי טוב בפער
6- קרי- כי לא עבר פציעה משמעותית ונח עונה. אין סיבה שלא יהיה כוח משמעותי כבר השנה
7- לוקה. עוד שנה כזאת ויקפוץ 6 מקומות
8 – יוקיץ'- מתחיל להיות קשה, אבל מגיע לו דנבר שהיתה הקבוצה הכיפית בליגה אם לא דאלאס.
יוטה, אטלנטה וממפיס עשויות לאפשר כמות מוגבלת של קהל. האם זה רעיון מבורך/מסוכן והאם זה לא יתרון לא הוגן?
ניב שכטר: גם ככה לקבוצות האלה יש חיסרון מבחינת חוזי שידור מקומיים, ככה שאם הם יכולים להרוויח במשהו, כל הליגה תרוויח מזה. מה גם שאני מקווה שבמהלך העונה כולם יעברו לקונסטלציה מסוימת של קהל, כי זה נורא לראות משחקים בלי קהל.
מידן בורוכוב: עושה רושם שכל עניין הקורונה בדרך להיות חדשות האתמול. הפאניקה במגמת ירידה. קיימת אופרייה מתוצאות החיסונים, אני מעריך שלקראת פברואר קבוצות נוספות יאחרו עם קהל.
עבור ההוקס,ממפיס ויוטה, צעד אמיץ בעיקר בגלל שאולם כדורסל הוא בכל זאת מקום סגור. אם יהיה מתווה בטוח (חודש עם קהל ללא נדבקים) זה יהיה מודל שהקבוצות חיייבות לאמץ.
אני מוצא טעם לפגם בחוסר האחידות עם יתרון מסויים לקבוצות שיארחו עם קהל.
דרור האס: הן בסה"כ נשמעות להוראות הממשל המקומי שלאור המצב במדינות שלהן, רואה שאפשר לשחרר מעט ולאפשר כינוסים עם הגבלות. מניח שאם במדינות אחרות היו מאפשרים גם קבוצות אחרות היו מתיישרות עם הרעיון ומאפשרות קהל. אני מקווה שאנשי הבריאות של המדינות הרלוונטיות בדקו וועוקבים מקרוב ומאפשרים כינוסים מצומצמים מסיבות ענייניות ולכן כנראה שלא מסוכן, ואני בהחלט מקווה שבמדינות נוספות יתאפשרו תנאים דומים. אין ספק שזה מספק יתרון, אך יש המון דברים שמספקים יתרון כמו גובה האולם של דנבר ויוטה או דברים אחרים שונים. אי אפשר להתלונן על כל פיפס שמספק יתרון כזה או אחר למישהו.
אור עמית: בואו, אלו יוטה אטלנטה וממפיס. על מי זה ייצור יתרון לא הוגן? לא מדובר על הסטייפלס סנטר. יותר מזה, אולם חצי או רבע מלא יכול ליצור אפילו חיסרון, לא יתרון. רק תשאלו את הפיסטונס. *
לגבי רעיון מבורך\מטופש – אני סומך על סילבר שיעשה את זה בצורה שמקטינה את הסיכון לשחקים ולאוהדים עצמם. יש כאן המון פוליטיקות מסביב. אני מקווה שלקראת ההכרעה של העונה החיסון כבר יהיה נפוץ יותר ואז נוכל לקבל את החוויה האמיתית.
ינון בר שירה: הצורך של הליגה ובמיוחד קבוצות קטנות לאפשר הכנסה של קהל כדי למזער נזקים הוא ברור. השאלה הגדולה היא איך יעשו זאת? באמצעות בידוק הקהל מראש? ריחוק חברתי משמעותי מהפרקט? אם זה יעשה בצורה אחראית אני בעד. אם לא, מעדיף מאוד שימנעו. אם זאת, מדוע זה לא "מפר את האיזון?" כי התנאים מעולם לא היו שווים. קבוצות משווקים גדולים (לייקרס, גולדן סטייט ואפילו ניקס) יכולות בשגרה להרשות לעצמן לשלם את מס המותרות כמה שירצו בגלל הכנסות עצומות מכרטיסים ומרצ'נדייז בעוד שקבוצות משווקים קטנים מתקשות.
אז פעם אחת אחרי כל השנים יהיה יתרון מלאכותי מובנה לקבוצות משווקים קטנים יחסית
הליגה החליטה להעניש ב 100 אלף דולר קבוצות שלא ישתפו שחקנים במשחקים שישודרו בשידור ארצי, האם העונש אפקטיבי? או שקבוצות יתחמנו פציעות? איך זה ישפיע על קוואי?
ינון בר שירה: המשמעות של ההוראות החדשות היא דווקא בעובדה שהליגה מכירה בכך שיש מצבים מסוימים בהם "מנוחה" היא סיבה לגיטימית. הליגה מתווה קווים מנחים על מנת שמרבית הקבוצות יצליחו לעמוד בהם ולשריין את ה"מנוחות" במועדים בהם אין שידור ארצי או משחק חשוב. עם זאת, ברור לכולם שכל שחקן שירצה עדיין יוכל להיות עם "כאב בברכיים". אין דרך אמיתית למנוע משחקן או קבוצה לקרוא למנוחה "פציעה". הליגה מקווה שהעצם שהיא זרקה לקבוצות תאפשר להם להיות יותר ממושמעות בנהלים האלו.
ניב שכטר: קאווי יגיד לבאלמר לפתוח את הכיס אם צריך. אבל סך הכל ברור שקבוצות תמיד יכולות להמציא תירוץ, בטח במשחקי בק טו בק. אני מקווה שנפסיק לראות את המנהג המגונה הזה של מנוחת כוכבים בכלל. זה זלזול מתמשך באוהדים ובספורטיביות של המשחק. אותי מעניין לראות איך קאווי יגיב אחרי המרמורים מחדר ההלבשה של הקליפרס בשנה שעברה, כי כמה כבר אפשר לתת לאחרים לעשות את העבודה השחורה בשבילך
מידן בורוכוב: התופעה על שם פופוביץ', אם אני לא טועה זה התחיל ממשחק עונה רגילה מול מיאמי כשהוא הושיב את כל הסטארים על הספסל.זאת תופעה הזויה ובזוייה שחייבים לעצור. אם קבוצה תתחמן- היא צריכה להענש בחומרה גדולה יותר. בעולם שלנו, אין לרוב האנשים פריוולגיה אם לבוא או לא לבוא לעבודה. כדורסלן מתפרנס מכדורסל, הפריווילגיה לא להופיע לחלק מהמשחקים לא מכבדת את המשחק. קוואי צריך לסמוך על לו שאת ימי המנוחה שלו בבק טו בק הוא יקבל ולא במשחקים שמשודרים בצפייה ארצית.
העונש לא מספיק אפקטיבי, הייתי מוסיף השעייה ממשחק לקנס.
דרור האס: אני יכול להבין את הליגה, אחרי שהפסידה מיליארד וחצי דולר בשנה האחרונה, ועוד היד נטויה, הדבר האחרון שהם צריכים זה להסתבך עם התקשורת שמשדרת משחקים, או שהמשחקים שכן משודרים יספגו עוד ירידת רייטינג במשחקים. אין בעיה עם מנוחות, רוצים לנוח? שינוחו במשחקים שלא מעניינים את הקהל הרחב. אני גם לא מבין את הקבוצות פה שילחמו בזה, בסופו של דבר המטרה היא שהליגה תצמצם את ההפסדים ותגיע לרווח חזרה, מהר ככל האפשר. כל מי שינסה לתחמן את זה בסופו של דבר פוגע לעצמו בארנק.
אור עמית: אני חושב שקבוצות מבינות את הצורך של הליגה לדאוג לאינטרסים של הרשתות, בטח כל עוד אין קהל. לגבי קוואי – אני חושב שטיי לו בכל מקרה התכוון לקצץ לו משמעותית את כמות המנוחות ולו רק בשביל מראית עין אחרי הטענות שנשמעו כלפי קוואי וג'ורג' בקיץ. נראה אולי קבוצות שמשתפות שחקנים לפרקי זמן קצרים יותר בכל משחק, אבל אני חושב שכמות המשחקים שבהם הכוכבים ישבו בצד – בטח אלו בעלי הפרופיל הגבוה – יהיו בירידה
