בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השביעי והשמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-22 בדצמבר נתחיל לגלות.
לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: דטרויט פיסטונס
מידן בורוכוב
נשארו: דרק רוז, בלייק גריפין, סקו דומבויה
עזבו: לוק קנארד (קליפרס), ברוס בראון, ת'ון מייקר, לנגסטון גאלאוואי, קיירי תומאס (אטלנטה), טוני סנל (לאטלנטה), כריסטיאן ווד ועוד חבורה של שחקנים שתרמו קצת פחות…
הגיעו: ג'רמי גראנט, רודני מקרודר, מייסון פלאמלי, ג'אליל אוקאפור, וויין אלינגטון, דיווידאס סירווידיס וג'וש ג'קסון (כולם מהשוק החופשי), דלון רייט (בטרייד מדאלאס), קיליאן הייז, איזייאה סטיוארט, סאדיק ביי וסאבן לי (דראפט)
חמישייה: קיליאן הייז, דרק רוז, ג'רמי גראנט, בלייק גריפין, מייסון פלמלי
ספסל: סאדיק ביי, ג'וש ג'קסון, ג'אליל אוקאפור, רודני מקרודר, סקו דומבויה, וויין אלינגטון, דיווידאס סירווידיס, דלון רייט, קיליאן הייז, איזייאה סטיוארט, סאדיק ביי וסאבן לי
המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:
אז מה היה לנו שם?
דטרויט הקבוצה היא בערך כמו הסיפור של דטרויט העיר. אם בעבר עיר המכוניות נהנתה מתעשיית רכב משגשגת, כיום המצב של העיר הוא הכי רע עם הגירה שלילית ושכונות רפאים (שמשווקות כפיסת הנדל"ן החמה של אמריקה). באותו האופן, גם קבוצת הכדורסל של דטרויט, שנהנתה מעדנה בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 (באד בויז-1) ובעשור הראשון של המליניום (באד-בויז 2), ירדה מנכסיה באופן מוחלט עם 2 הופעות פליאוף בלבד בעשור החולף.
עם דוויין קייסי בעונתו השנייה על הקווים היא הציגה עונה שחונה/שכונה ומנומנמת ביכולת סופר ירודה שהסתיימה, סליחה על הספוילר, ב-20 ניצחונות בלבד. כבר במהלך העונה בדטרויט הגיעו למסקנה שמהקיים דשא לא יצמח והתחילו במהלכים להחלשת הקבוצה כשהיא מפסידה את ארבעת המשחקים לפני פגרת האולסטאר. ההפסדים המשיכו להיערם כשדטרויט רשמה ניצחון אחד בלבד ב-10 המשחקים שלפני פגרת הקורונה, והכיוון היה כמו בשירו של צביקה פיק – מעלה-מעלה-מעלה, רק הפוך.
דטרויט הייתה גם הקבוצה האחרונה בליגה בתפוסת קהל במשחקי הבית (75.9% בלבד), בפעם החמישית בעשור האחרון. כך שהתלהבות סביב הקבוצה אין. הפיסטונס סיימו עונה נוספת של טעם חמוץ לאוהדים שהולכים ונכחדים ודורגו במקומות 21 ו-22 בדירוג הגנתי והתקפי, ואולי אף היו מסיימים נמוך יותר אלמלא קטיעת העונה בגלל הקורונה. ממש גרסה של רכב אמריקאי שהפך ללא רלוונטי מול התאגידים האירופאים והיפנים.
למרות מאמנים מוערכים בשנים האחרונות, כסטן ואן גנדי ודווין קייסי, נראה שהסטייט אוף מיינד של הפיסטוס לא השתנה. במקום להבנות דרך הלוטרי היא לא השכילה להוציא בחירות מעולות בבחירות לא מאוד גבוהות. בנוסף, במהלך העונה הגיע טרייד על דראמונד, שחקן שהיה אחד הריבאונדרים הטובים בליגה אבל קצת מוגבל התקפית, והערך שהם קיבלו תמורתו נראה לא מרשים במיוחד. עם כל הכבוד לברנדון נייט, ג'ון הנסון ו-2 בחירות סיבוב שני של קליבלנד ב-2023 – זו לא תמורה הולמת על מי שהיה פעמיים אולסטאר בעברו.
אחת מנקודות האור הבודדות של דטרויט בעונה החולפת היה דרק רוז, שסיים עם 18.1 נקודות למשחק והוביל את דטרויט בנקודות ואסיסטים (5.6) ב-26 דקות בלבד. גם כריסטיאן ווד סיפק עונה לא רעה לאחר הטרייד של דראמונד, אבל הוא המשיך ליוסטון. בלייק גריפין, שבעברו היה שחקן ברמה של מועמד ל-MVP, שיחק און אנד אוף בשל פציעות ונראה מאוד חיוור (15.5 נקודות למשחק, פחות מ-5 ריבאונדים ו-40% קליעה אפקטיבית לעומת ממוצע קריירה של 51.5% זה אפילו עלוב).
קיץ חם
הג'נרל מנג'ר של דטרויט, טרוי וויבר, היה פעיל מאוד בקיץ. בהמשך לאנלוגיית הרכב, דטרויט לא עברה מתיחת פנים אלא אוברול כללי, אבל לא כזה של הביוקר. יותר כמו גרסה חסכונית במשחטת רכב בשטחים. קשה מאוד לחזות איך דטרויט תראה השנה וגם לא למצוא הגיון בבניית הסגל עמוס הפורוורדים. אפשר היה להשקיע קצת יותר מחשבה בבניית הקבוצה.
בשוק החופשי דטרויט החתימה את הסנטר מייסון פאלמלי מדנבר, ולא הסתפקה רק בו כאשר הציעה הצעה נדיבה לגבוה נוסף מדנבר, ג'רמי גראנט, שהחליט שהוא רוצה תפקיד מרכזי יותר והעדיף לשאוף אוויר מזוהם של גריז במקום את אוויר הפסגות של קולורדו. דוויין דדמון, סנטר נוסף, הגיע בטרייד. מלבדם הגיעו דלון רייט, בטרייד משולש ודי מורכב בין אוקלהומה סיטי ודאלאס, ומהשוק החופשי ג'וש ג'קסון, יליד העיר שלא הצליח להרים את הקריירה שלו בסאנס ובמפפיס. יהיה ניסיון מעניין לשקם את הקריירה שלו בדטרויט.
דטרויט הייתה גם פעילה מאוד בדראפט השנה עם לא פחות מ-4 נבחרים חדשים. למרות שאבדיה היה אמור להיות האירופאי הבכיר בדראפט, הפיסטונס דילגו עליו והלכו על קילייאן הייז בבחירה ה-7. הקבוצה גם רכשה בטריידים שתי בחירות נוספות בסיבוב הראשון (16 ו-19) והשתמשה בהם בכדי לבחור את אייזיאה סטיוארט וסדיק ביי בהתאמה. בטרייד נוסף עם הג'אז הקבוצה קיבלה את הבחירה ה-38, דרכה בחרה את סאבן לי.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
קשה מאוד לנחש או לחזות איך דטרויט תראה השנה. גם ממש לא בטוח שדוויין קייסי הוא האיש לפתח את חבורת הצעירים שלה. על מנת להצליח הקבוצה תצטרך לקבל תוצרת מידיית מקיליאן הייז הרוקי, משהו שלא קרה לדטרויט מאז גראנט היל אי שם באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה.
ספק גדול אם בלייק גריפין ישחזר את ימיו כקדם, ולא יפתיע אם הוא יועבר בטרייד. גריפין היה כל כך שמח כשחתם בקליפרס ושכח ולהוסיף סעיף וטו על טרייד כך שלבסוף מצא את עצמו בפיסטונס. זה צעד לא טוב עבורו ונראה לא טוב עבורם, כשגריפין מקבל שליש מסך כל המשכורות שדטרויט משלמת. אם הוא ישמש כמנהיג וייתן טיפים לצעירים זה יכול לעזור לקבוצה (עד כמה שבלייק יכול לתת טיפים). אם לא, כנראה שיראו לו את הדלת החוצה.
וטרן נוסף שעשוי לעזור לפיסטונס יותר כערך עתידי תמורת בחירות דראפט הוא דרק רוז. לרוז יש חוזה נוח של 7.6 מיליון לעונה, ויכול להיות שקבוצות שירצו לרוץ בפלייאוף ינסו להציע טרייד עבורו.
בפועל דטרויט צריכה לתת במה לצעירים ולאפשר להם לרוץ. הסגל שלה עמוס בשחקנים גבוהים, שרובם מוגבלים לעמדות 4 ו-5, ולא ברור מי יספק קליעה מבחוץ. האם ג'רמי גראנט וגריפין יתפקדו כפורוורדים ופאלמלי יפתח? זה הרכב שמתאים אולי לשנות ה-80, לא לעשור השלישי בשנות ה-2000. עם קצת מזל הייז עוד יהיה בחמיישית הרוקיז של העונה, אבל קשה לחשוב על הצעד הבא של דטרויט או לראות שחקן ששווה ללכת עליו. דטרויט תמשיך להסריח את הפרקט ותתנחם בעובדה שלפחות בחלק הראשון של העונה קהל לא יהיה באף מגרש, מה שאולי ייתן לה אווירה ביתית בהתחשב בעובדה שגם ככה היציעים שלה חצי ריקים בימים כתיקונם. העונה הזאת תהיה מקוצרת וזה טוב לדטרויט. היא תרצה לסמן וי ולהגיע לקיץ, רצוי עם בחירה גבוהה בדראפט ונכסים עתידיים.
תחזית
בתחזית האופטימית ביותר בלייק גריפין ייתן עונת אולסטאר, דרק רוז ימשיך את מגמת העלייה וייראה כמו לפני הפציעות, רק בגרסה קצת פחות טובה, והשניים ישמשו כמנטורים לצעירים שיטרפו את הפרקט. מיילס פלאלמי וג'רמי גראנט ייתנו עונות שיא והייז ייבחר לרוקי העונה בפער, כאשר סאדיק ביי ייבחר לחמישיית הרוקיז השנייה. דטרויט תסיים במקום ה-6 במזרח ותעוף לאחר 6 משחקים בסיבוב הראשון לפילדלפיה שתהיה גדולה עליה.
בתחזית הפסימית ביותר דטרויט תיראה מאוד גרוע, גריפין שוב ייפצע, וכך גם רוז. הצעירים לא יהיו מספיק טובים, קייסי יתפטר באמצע העונה ודטרויט תסיים עם מספר חד-ספרתי של ניצחונות, בהמשך ישיר של סיום העונה הקודמת.
אבל יותר סביר להניח שגריפין לא ישחזר כלום וישחק רק שני שליש מהעונה בגלל פציעות ואילו גראנט ינסה וינסה אבל בסוף יתגעגע לשלג של הרי הרוקי. דרק רוז ימצא את עצמו בקליפרס או בלייקרס לקראת מרץ, והרוקיז יספקו לחימה אבל לא יהיו פקטור מספיק חזק. דטרויט תיתן פייט רציני על מקום 11 במזרח ו-8 מהסוף בליגה, שייתנו לה שוב בחירה עם ריינג' בינוני. עתיד? קשה לראות מכל עשן המכוניות.
