סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
הקבוצה היום: דאלאס מאבריקס
(סער ברעם – פוסט אפ)
לדף הקבוצה:
נשארו: לוקה דונצ'יץ' (קיבל הארכת חוזה מקסימלית עם סעיף דרק רוז), קריסטפס פורזינגיס, בובאן מריאנוביץ' (הוחתם מחדש), ווילי קאולי-סטיין, דוויט פאוול, דוריאן פיני-סמית', מקסי קליבה, ג'וש גרין, טים הרדוואי ג'וניור (הוחתם מחדש), ג'יילן ברונסון, טריי ברק, טיירל טרי.
עזבו: ג'וש ריצ'ארדסון (טרייד, לסלטיקס), ג'יי ג'יי רדיק (פרש), ניקולו מלי (אולימפיה מילאנו)
הגיעו: רג'י בולוק (חופשי,מהניקס), סטרלינג בראון (חופשי, מיוסטון), מוזס בראון (טרייד, מהסלטיקס)
מתנדנדים: מוזס בראון (חוזה לא מובטח), פרנק ניליקינה (חוזה למחנה אימונים)
חמישייה: לוקה דונצ'יץ', רג'י בולוק, דוריאן פיני-סמית', קריסטפס פורזינגיס, דוויט פאוול
ספסל: ג'יילן ברונסון, טימי הרדוואי ג'וניור, מקסי קליבה, בובאן מריאנוביץ', מוזס בראון, ווילי קאולי-סטיין, ג'וש גרין, טיירל טרי, טריי ברק, פרנק ניליקינה
המהלכים הגדולים של עונת 20/21 מערוץ היוטיוב מערוץ היוטיוב של ה-NBA
אז מה היה לנו שם?
המאבריקס עלו לפלייאוףאחרי ריצה מצויינת בסיום העונה. בזמן שבחודש ינואר הקבוצה הייתה במקום ה-14 במערב, הם הצליחו לעלות ולדגדג את המקום ה-3 לקראת הפלייאוף. לא פחות ממדהים, עבור קבוצה שזו הופעת הפלייאוף השנייה שלה. יש טעם של הקבוצה מ-2011, קבוצה שיודעת לחזור מפיגור.
כמו בפלייאוף שהיה בבועה, המאבריקס שוב נפגשו עם הקליפרס בסדרת סיבוב ראשון. הפעם, קליפרס חזקים ומתואמים יותר. הקליפרס שיחקו מעולה וגרמו לכל הגבוהים של הקבוצה ללכת לחפש, ובזמן של 2-0 לטובת המאבס (יתרון מבטיח INDEED) ואולי אחד ה-UPSETS הגדולים בכדורסל של שנה שעברה, הם הצליחו להפיל יתרון ולהפסיד בסוף 4-3. מי אשם? חלק אמרו שקרלייל עם חוסר המעוף, חלק אמרו שזינגר שהיה חלבי, חלק אמרו שזה בכלל ג'וש ריצ'ארדסון. אני אומר, כולם אשמים. וכשכולם אשמים, המאמן הולך. אז זה בדיוק מה שקרה.
הבעיה הגדולה של המאבס היא למרות הסייז הענקי שיש לה, ועדיף על הרבה מקבוצות הליגה, היא לא מקבוצות הריבאונד הטובות ביותר. שם הולכות הרבה מהנקודות שלה, והרבה מנקודות משחק המעבר שלה. כששיחקו ללא זינגר בפלייאוף והרבה דקות של דוויט פאוול, אז גם אם הריבאונד לא היה בשיא – הוא היה לפחות סביר.
קיץ חם
אז מי שמע על המאברניקס? בוגרי הניקס מככבים בשורות המאבריקס, בזמן שקיובן, נלסון ועכשיו גם ניקו האריסון חומדים בשחקנים מהניקס. העניין הוא שבהחלפה הזו, ניו יורק מקבלים את השחקנים הרעים של המאבס (כמו דניס סמית' ג'וניור) ומקבלים את התמורה הטובה ביותר: מדניס סמית' הצליחו להוציא את זינגר וטימי הרדוואי ג'וניור. אז נכון שפורזינגיס לא בדיוק מה שציפו, אבל דניס סמית' בסיכון להיפלט מהליגה, בזמן שהארדאווי ג'וניור מפגיז שלשות. ריצ'ארדסון היה כל כך גרוע בפלייאוף האחרון, שבמקום להיות שיפור של סת' קרי (הקרי המוצלח יותר), הוא היווה ירידה ברמה. אם למאבס היה את סת', סביר להניח שהם היו בסיבוב השני, נלחמים מול יוטה. ומי יודע, אולי גם ריל קרלייל ודוני נלסון היו שומרים על הכסא שלהם.
העניין הוא שהם לא שמרו על סת' קרי, והם עפו בסיבוב הראשון, וקרלייל ונלסון מצאו את עצמם בחוץ. הסגנון הניהולי היה די מיושן. ההנהלה לא הצליחה לחבר בין שום כוכבים למרות "חשיבה מחוץ לקופסה" של קיובן (אחד הבעלים האהובים בליגה), ורק בטריידים הם מככבים. נוביצקי עצמו אמר שהתפנית הגדולה במועדון, שלהפוך ממועדון מפסיד למועדון מנצח, התרחשה בזכות קיובן עצמו. ניקו האריסון, בעל ניסיון במשרות בכירות בנייקי, מצא את עצמו מחליף את נלסון ומבין שדאלאס היא לא השכן, שהדשא שלו ירוק יותר. היא גרועה מזה בהרבה. יהיו לו הזדמנויות נוספות.
בבורג הניהולי המרכזי שהשתנה, המאבס הצעירים בעיקר צריכים להתחבר עוד יותר, והמאמן החדש אמון על זה. קיד, שהגיע בקיץ ישירות לעמדת המאמן הראשי, יביא גישה מרעננת, שונה, מיוחדת ולדעתי גם השחקנים יילכו איתו עד הסוף. הוא התחיל עם תדמית האב האובד עם תמונות חמודות שבהן הוא מגולח ונקי, ולאט לאט חוזר לתדמית שלו ממילווקי, של הבעל המכה. המאבס צריכים מישהו רע שינהל אותם. יכול להיות שקיד, שיש לו עבר בעייתי משהו, יכול להיות המישהו שיתרום לסיטואציה הנוכחית של המאבריקס.
התוספת המבורכת לסגל השחקנים הנוכחי היא… מוזס בראון! סוף סוף, גבוה אתלטי שיכול לחסום, ולא הפרווה שאני רואה ממריאנוביץ', זינגר או דוויט פאוול (הכי פחות חלבי מביניהם). גם קאולי סטיין לא מצטיין בערסיותו ואולי בגלל זה הביאו את הבנאדם לתת פאולים, לחסום כמה שחקנים ולהוות מטרייה אווירית ולהשאיר צלקות. לגמרי קיץ חיובי, במיוחד עם הצירוף של רג'י בולוק, שחקן שהוא קצת יותר אגרסיבי מג'וש ריצ'ארדסון.
ועכשיו מה מה עכשיו?
המאבס נראים חלודים רצח במשחקי ההכנה. למרות שדונצ'יץ' וזינגר זמינים למשחקים ונראים טוב, השאר עדיין לא נראים מחוברים ולדעתי זה עניין של זמן עד שזה קורה.
השאיפה של דאלאס בעונה הקרובה היא להיות קצת יותר טובים ויצירתיים מעונה שעברה. התרגיל של החסימה הכפולה בחלק הכי קרוב לחצי של השלשה מיצה את עצמו. הוא עדיין עובד נהדר, בעיקר מול קבוצות חלשות, אבל הגיע הזמן ללכת יצירתי יותר. לא אתפלא אם פתאום ג'ייסון קיד מביא את הכדור לכל מי שהוא לא דונצ'יץ' שיוביל את הכדור מעבר לחצי כדי לחסוך לו אנרגיה. לא אתפלא אם פתאום נראה ניהול משחק של זינגר קצת מחוץ לבקבוק. לא אתפלא אם נראה פתאום את פאוול, כפי שהיה מול הקליפרס, משחק על תקן עכביש, שחקן שנמצא בכל מקום ואיש צווארון כחול מצטיין.
המטרה של קיד היא להביא מעוף לקבוצה חסרת מעוף. אם פעם היה את גישת ה'תן ולך' בלייקרס, שהיא גישת ה"תן את הכדור לקובי ולך להגנה", השנה זה היה קרוב לזה, רק עם דונצ'יץ'. השחקנים האחרים חייבים להיות יותר מעורבים ולהשאיר לו אוויר לדקות הסיום. הוא יסגור לך את המשחק, כל עוד יהיה לו כוח לקבל את הכדור ולשחרר שלשה על הבאזר, ולא יפחד מטריפל-טים. לבולוק, הרדוואי, פיני-סוויש, קליבה, ברונסון זינגר וטריי ברק יש הרבה מה לעשות בעניין. ואני מקווה שיעשו, עבור הקבוצה.
תחזית:
אופטימית – זינגר הופך להיות שחקן מצוין ומאיים מכל הטווחים (כולל על זריקות של שחקני היריבה בהגנה), ועם שיפור ביעילות של לוקה דונצ'יץ', שעכשיו יש לו טימייט לסמוך עליו, המאבס מסיימים במקום 2 במערב, ומקבלים את פורטלנד. הם מנצחים אותם ועולים לחצי גמר המערב, שם הם מנצחים את הג'אז כשרודי גובר נראה חסר אונים כשיש 5 קלעים טובים מחוץ לקשת. הם מגיעים לגמר המערב ומודחים שם מול גולדן סטייט, שכרגע יש שם את בן סימונס במקום אנדרו ויגינס שמוצא את קליי וקרי למבטים חופשיים.
ריאלית – זינגר הופך להיות שחקן טוב וג'ייסון קיד מוצא את השימוש הנכון בו. החשק עוד לא נמצא שם ב-100% אבל הוא מצטרף לקבוצה שנחשבת כעדיפה מול רוב קבוצות הליגה, והמאבס מסיימים במקום 4-5 ומקבלים בפלייאוף את מקום 4-5. חלק מהסגל פצוע אבל דונצ'יץ' מצליח לסחוב אותם לסיבוב שני מול הלייקרס, שם הם מפסידים כשהצוות המסייע נעלם ברגעים המכריעים, וזינגר מנצח את אנתוני דיוויס במאצ'אפ ביניהם.
פסימית – אם הם לא ישתפרו מעונה שעברה זה אך ורק בגלל פציעות. ג'וש ריצ'ארדסון, שנראה כמו דמות חיובית בתחילת העונה, נראה כל כך רע בפלייאוף שלהביא את רג'י בולוק נראה כמו הדבר המתבקש. להחליף גם את אותו ריצ'ארדסון במוזס בראון, מטרייה (או איטרייה) אווירית הוא בונוס. כנראה שלוקה יחמיץ 15 משחקים, זינגר עוד 20 ודאלאס בקושי ישתחלו לפלייאוף ממקום 8 והאווירה תהיה בהתאם. הם יפסידו לפיניקס ב-4-1 וזינגר יקבל את הטרייד שרצה בסוף העונה הבאה.
