קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: מיניסוטה טימברוולבס
מי עזב: ניקולה פקוביץ (פרש), זאק לאבין (טרייד, שיקגו), קריס דאן (טרייד, שיקגו), ריקי רוביו (טרייד, יוטה), עמרי כספי (חופשי, גולדן סטייט ווריורס), אדריאן פיין (חופשי, אורלנדו), ברנדון ראש (חופשי, מילווקי), ג'ורדן היל (נופה).
מי הגיע: ג'ימי באטלר (טרייד, שיקגו), ג'ף טיג (חופשי, אינדיאנה), ג'מאל קרופורד (חופשי, לוס אנג'לס קליפרס), טאג' גיבסון (חופשי, אוקלהומה סיטי), ארון ברוקס (חופשי, אינדיאנה), מרקוס ג'ורגס-האנט (חופשי, אורלנדו), ג'אסטין פאטון (דראפט).
חמישיה: ג'ף טיג, ג'ימי באטלר, אנדרו וויגינס, ג'ורג'י ז'אנג, קארל אנתוני טאונס.
ספסל: ג'מאל קרופורד, טאג' גיבסון , שאבאז מוחמד, נמנייה בייליצה, טיוס ג'ונס, קול אולדריך, מרקוס ג'ורגס-האנט, אמיל ג'פריסון, ג'אסטין פאטון, ארון ברוקס.
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
העונה הראשונה בפרויקט ת'יבס הסתיימה עם מאזן שלילי של 51-31, המקום ה-13 במערב והרחק מהכרטיס הנכסף לפוסט סיזן. כיאה לקבוצה צעירה, הזאבים הציגו עונה לא מאוזנת עם מעט עליות ובעיקר הרבה ירידות לאורך העונה.
בשורה התחתונה, הקבוצה הציגה יעילות התקפית ברמה גבוהה. היא סיימה את העונה במקום העשירי בליגה (108.1) ובמקום ה-14 בממוצע נקודות למשחק.
הקבוצות של ת'יבודו ידועות כקבוצות שלא קולעות מעבר לקשת ברמה גבוהה ומיניסוטה לא שונה. מיניסוטה סיימה במקום האחרון בליגה בשלשות למשחק בעונה הקודמת (7.3 למשחק). בזריקות לשתי נקודות, לעומת זאת, הסיפור שונה. מינסוטה סיימה את העונה במקום הראשון בליגה בזריקות לשתי נקודות, כש-75.1% מהזריקות שלה מגיעות מתוך הקשת. ריקי רוביו, המוסר החמישי בטיבו בליגה בעונה שעברה (9.1 אסיסטים למשחק), הוציא את המיטב מטאונס וז'אנג בצבע.
קא"ט ו-וויגינס, כמו בעונה לפני כן, המשיכו להיות ספקי הנקודות העיקריים. מלבדם, כל מה שהיה לקבוצה להציע, זו תרומה קטנה של ז'אנג ושאבאז מוחמד והתפוצצויות מקריות של רוביו. תרומת נקודות מהספסל היתה הנמוכה ביותר (22.8 למשחק), ולכן לא מפתיע שמינסוטה לא חצתה את רף 100 הנקודות במעל ל-30 משחקים בעונה שעברה.
את כל היעילות ההתקפית שהשיגה הקבוצה בעמל רב ושהייתה אמורה להוביל את הקבוצה לסביבות ה-40 ניצחונות, על פי וגאס, חיסלה ההגנה שהציגה הקבוצה. יותר נכון חוסר ההגנה. הזאבים סיימו את העונה שעברה במקום ה-26 בליגה ביעילות הגנתית (109.1) ובמקום ה-19 בממוצע ספיגה למשחק (106.7). העובדה שוויגינס עדיין לא התפתח לשומר שהמאמן מצפה שהוא יהיה, המחסור בשומר טבעת ברמה סבירה והעובדה שהמילים:" אין הגנה" ות'יבודו פשוט לא הולכות ביחד, הובילו את המהפכה שעברה על סגל הקבוצה בקיץ הנוכחי.
ברמה האישית, קארל אנתוני טאונס המשיך במסע לעבר הכתרתו לסנטר מספר אחת בליגה, והראה יכולות שאמורות לשלוח אותו למשחק האולסטאר.
קיץ חם
קיץ רותח. החוזה של ניקולה פקוביץ', שכבר מזמן לא משחק כדורסל, ירד מתקרת השכר, והכין את הקרקע להפתעה ענקית בליל הדראפט. מיניסוטה שלחה את זאק לאבין וקריס דאן לשיקגו בתמורה לג'ימי באטלר, יקיר ליבו של ת'יבודו. באטלר אמור להיות הסטופר ההגנתי, שהיה כל כך חסר לקבוצה בשנים האחרונות, והוא גם אחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה. מעברו של ריקי רוביו ליוטה שחרר משאבים נוספים. יכולת המסירה של רוביו היא אחת הגבוהות בליגה, אבל חוסר היכולת לקלוע היווה נטל התקפי על הקבוצה. מיניסוטה מוותרת עליו דווקא אחרי חצי העונה הכי טוב שלו. מאז האולסטאר רוביו קלע 35% לשלוש. את מקומו תופס ג'ף טיג שכבר הוביל בעבר את אטלנטה לגמר האזורי. טיג, שקיבל חוזה ל-3 עונות, הוא מנהל משחק ברמה גבוהה עם יכולת סקורינג משמעותית טובה מזו שרוביו הפגין. אל טיג ובאטלר הצטרף גם ג'מאל קרופורד שזכה בפרס השחקן השישי מספר פעמים. הסקורר הוותיק החליט לוותר על הצעות מלא מעט קבוצות המחשיבות את עצמן כקונטנדריות, והצטרף לפרויקט של ת'יבס. ביחד עם השארתו של שאבאז מוחמד וצירופו של ארון ברוקס, היחידה השנייה של הזאבים עברה שינוי של 180 מעלות מהעונה שעברה. החתיכה האחרונה בפאזל היית צירופו של טאג' גיבסון שמכיר היטב את השיטה של ת'יבודו ויביא הגנה, ותק וקשיחות לסגל.
בדראפט מיניסוטה בחרה את ג'אסטין פאטון. סנטר אתלטי ממכללת קרייטון. כאשר מרקוס ג'ורגס-האנט מאורלנדו יתגבר את הקו האחורי.
אנדרו וויגינס יכול לחתום על הארכת חוזה, והזאבים שמו על השולחן הצעת מקסימום: 148 מליון דולר ל-5 עונות. נכון לפרסום הכתבה, החוזה עדיין לא נחתם, לא ברור למה ולמה וויגינס היה צריך לפטר את הסוכן שלו בדרך. הבעלים גלן טיילור אמר:" שההצעה הזו מוגשת כי אני מאמין שאנדרו ימשיך להתפתח לשחקן שיתרום יותר לקבוצה בעתיד, הוא לא יכול לקבל את ההעלאה על מה שהוא נותן לקבוצה עכשיו, אנחנו חייבים (כמו אנדרו) להמשיך להשתפר".
ת'יבודו מחזיק גם בתפקיד המאמן וגם בתפקיד הג'נרל מנג'ר. המדיניות של ת'יבודו בגיוס שחקנים מתחלקת לשתיים: אימנתי אותו בעבר (באטלר, גיבסון וברוקס) או שהוא שיחק נגדי מצוין בקבוצה היריבה (טיג). מינסוטה של השנה יכולה לגרום לנו לתהות האם מדובר בשיקגו של 2013. זוהי אחת מנקודות הכשל הגדולות של מאמנים שמחזיקים גם בכובע ה-GM. דוק ריברס וסטן ון גנדי יכולים להעיד. ת'יבודו חושב כמו מאמן על המשחק הבא, המהלך הבא והוא לא מסתכל רחוק מדי קדימה. במקום לבנות על הכוכבים שהיו לו, הוא הביא שחקנים ששיחקו אצלו בעבר, ולא ברור איך התבשיל הזה אמור לעבוד. בשביל זה צריך לעבור לפסקה הבאה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
פלייאוף. עם הרכב כזה מיניסוטה יכולה ללכת רק למקום אחד. היא מחזיקה את הרצף הכי ארוך בליגה של אי העפלה לפלייאוף (13 עונות). אם גם עם ההרכב הזה לא יגיעו לפלייאוף יגיע הזמן להחליף מזוזות.
וויגינס צריך להוכיח שהוא שחקן מקסימום. בעונה האחרונה הוא העלה את ממוצע הנקודות שלו מ20.7 ל-23.6. הוא עשה את זה עם היוסג' הכי גבוה בליגה לשחקן ששיחק 82 משחקים (%28.8, טאונס מקום שני אחריו). עם באטלר, טיג וקרופורד, המספר הזה אמור לרדת בצורה משמעותית. בשביל להוכיח את עצמו כשחקן מקסימום, וויגינס חייב להמשיך להתקדם, אבל זה לא יקרה בגלל יוסג' גבוה יותר. שני תחומים שהוא חייב להשתפר בהם זה היעילות וההגנה. יהיו לו פחות זריקות ובשביל לשמור על ממוצע הנקודות הוא חייב לקלוע באחוזים טובים יותר. בצד ההגנתי חייב לבוא שיפור. עונה שעברה הקבוצה ספגה 5.6 נקודות פחות ל-100 פוזשנים כשוויגינס לא היה על המגרש. השחקנים עליהם שמר קלעו ב-49% מהשדה וב-37.8% מחוץ לקשת. צריך לסייג את המילה שמר במשפט הקודם. זה לא לשמור, זה להסתכל. זה מספרים של שחקנים באימון קליעות. בנוסף לכל אלה, וויגינס יצטרך גם להראות בגרות, ולקבל את זה שבמצבים מסוימים במשחק הכדור יהיה בידיים של באטלר או קרופורד. החוזה הזה מראה שהקבוצה מאמינה בו ורוצה אותו לטווח ארוך. הוא צריך לגלות המון סבלנות, לקחת את מה שנותנים לו ולהסתכל על הטווח הארוך.
לוויגינס יש המון מה ללמוד מג'ימי באטלר. באטלר הגיע לליגה על תקן שומר מצויין ובהתקפה בעיקר הסתכל על דרק רוז ואחרים. לאט לאט הוא לקח על עצמו יותר ויותר עד שהגיע לסיטואציה בה הוא נמצא היום. הוא הגיע למיניסוטה על תקן מנהיג, והגם שידרש ממנו פחות בהתקפה ממה שהיה בשיקגו, ספק אם הוא ייקח צעד אחורה. ההתפתחות של באטלר בצד ההתקפי בעונה הקודמת והמעמד ממנו הוא מגיע, לא מראה שהוא יהיה מוכן לוותר הרבה על הכדור העונה. למאבק שיהיה בין באטלר לוויגינס עם סגנון משחק התקפי דומה, תוסיפו את ג'ף טיג שהוא מנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר וצריך את הכדור ביד. ויש גם את השחקן הכי טוב בקבוצה קארל-אנתוני טאונס. למיניסוטה יהיו 4 שחקנים שיראו את עצמם כבעלי בית על המגרש. ת'יבודו יהיה חייב לכוון את הקבוצה. מציאת האיזון הנכון בין הארבעה תעשה את ההבדל בין עונת פלייאוף לכשלון. טאונס חייב לקבל את הנתח שלו. וויגינס ובאטלר צריכים לחלק את העבודה. טיג חייב לכוון את כל זה בלי לקחת על עצמו יותר מדי.
בנוסף לבעיה מלמעלה צריך להזכיר 2 אלמנטים שראינו אצל ת'יבודו בעבר וחייבים לעבור חשיבה מחדש. האלמנט הראשון הוא העובדה ששיטת המשחק של ת'יבס אף פעם לא הייתה בנויה על שלשות. בשנים האחרונות המשחק מתרחק מהסל והשלשות הפכו לנשק קטלני. טיג, קרופורד ובאטלר קלעו כולם ב-35% מהטווח בעונה שעברה. גם וויגינס וקא"ט יושבים על אותו אחוז בערך. אם ת'יבס ילך לבידודים כמו שעשה בעבר, כנראה שזה לא ישתפר. אם נראה יותר הנעת כדור, נראה יותר זריקות חופשיות בקאטץ' אנד שוט זה אמור לעשות טוב לאחוזים של כולם, כמו גם ליכולת ההתקפית של הקבוצה. השאלה היחידה היא האם באמת ת'יבודו רוצה לקחת את הקבוצה לשם.
האלמנט השני הוא הרוטציה הקצרה שת'יבודו משתמש בה. הקבוצות הטובות בליגה משתמשות ברוטציה ארוכה בעונה הרגילה, שוחקות פחות את הכוכבים, ומנסות להביא אותם לפלייאוף ביכולת שיא. ת'יבודו לא עשה את זה בעבר. יש לו ספסל עמוק, השאלה היחידה היא האם הוא ישתמש בו. קרופורד, ברוקס, גיבסון, מוחמד יכולים לתרום אם יתנו להם את הדקות. יהיה מעניין לעקוב אחרי המאבק בחמישייה בין ז'אנג לגיבסון על המשבצת ליד קאט. גיבסון מכיר היטב את השיטה של ת'יבודו ויספק הגנה קשוחה מסביב לטבעת, כשמצד שני ז'אנג נמצא בקו עלייה כמעט תמידי מאז עונת הרוקי ב-2013, והראה שניתן לסמוך עליו בהיעדרותו של פקוביץ.
המטרה של מינסוטה מאז מינויו של ת'יבודו נשארה זהה, אבל השינויים בסגל גרמו ללוח הזמנים של הדרך לשם להתקצר משמעותית, יש יותר מדי כשרון בקבוצה בשביל לא להגיע לפלייאוף כבר כאן ועכשיו. שני הגורמים שיכולים להפריע הם פציעות ואגו.
תחזית: 49 ניצחונות, מקום חמישי במערב והדחה לאחר קרב קשה מול אוקלהומה סיטי בסיבוב הראשון.
וגאס חזתה לקבוצה 48.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.
